רקע
עזריאל נתן פרנק
אדרא רבא קדישׁא

1

תניא: אמר ר' שמעון לחבריא:

– עד אימתי נתיב בקַיָמָא דחד סמכא2? כתיב: “עת לעשות לה' הפרו תורתך3” – הימים מועטים ובעל החוב דוחק, הכרוז קורא בכל יום וקוצרי השדה מועטים והם בקצה הכרם ואינם משגיחים ואינם יודעים לאיזה מקום עליהם ללכת, כראוי4. התכנשו5, חברים, לאִדרא מלֻבשים שריונות ורמחים6! הִזָרזו בתִקוניכם, בעצה, בחכמה, בתבונה, בדעת, בפנים, בידים, ברגלים! המליכו עליכם למי שברשותו החיים והמות, ושִׁמעו דברי אמת, שהקדושים העליונים מקשיבים להם ושמחים לשמוע אותם ולדעת אותם.

ישב ר' שמעון ובכה ואמר:

– וַי אם אגלה, וַי אם לא אגלה!

החבריא שהיתה שם שתקה. קם ר' אבא ואמר:

– אם ניחא לפניך, מר, הרי כתיב “סוד ה' ליראיו7”, והרי חברים אלו יראי ה' הם, וכבר נכנסו לאֹהל המשכן8. אלו נכנסו ואלו יצאו.

תאנא: נמנו החברים לפני ר' שמעון ונמצאו: ר' אלעזר בנו ור' אבא ור' יהודה ור' יוסי בר יעקב ור' יצחק ור' חזקיה בר רב ור' חיָא ור' יוסי ור' יֵסּי. הושיטו ידיהם לר' שמעון ואצבעותיהם זקפו למעלה ונכנסו לשדה בין אילנות וישבו.

קם ר' שמעון והתפלל תפלתו. ישב בתוכם ואמר:

– כל אחד ואחד ישַׁוֶה ידיו בחזקה.

שִׁוו את ידיהם והוא החזיק בהן. פתח ואמר:

–“ארור האיש, אשר יעשה פסל ומסכה, תועבת ה' מעשה ידי חרש, ושם בסתר, וענו כל העם ואמרו: אמן9!”.

פתח ר' שמעון ואמר:

– "עת לעשות לה' " – אמאי "עת לעשות לה' "? משום “שהפרו תורתך”. מאי “הפרו תורתך”? – התורה שלמעלה היא שֶׁתִּבָּטֵל, אם לא יֵעָשה דבר זה כתקונו ולהעתיק יומין נאמר “תורתך”. קרא לר' אלעזר בנו והושיבו לפניו ואת ר' אבא הושיב בצד אחר ואמר:

– אנו הכלל של הכל. העד עכשו התקינו עצמם הנמצאים פה?

שתקו. שמעו קול וארכבותיהם דא לדא נקשן10.

מה היה הקול? – קול הכנופיָא11 העליונה שנאספה.

שמח ר' שמעון ואמר:

– “ה' שמעתי שמעך יראתי12” – שם ראוי היה להיות ירא; אנו – באהבה תלוי הדבר, דכתיב: “ואהבת את ה' אלהיך13” וכתיב: “אהבתי אתכם, אמר ה'14”.

ר' שמעון פתח ואמר:

– “הולך רכיל מגלה סוד ונאמן רוח מכסה דבר15” – האי קרא קשיא16 : כיון שנאמר “רכיל”, אמאי “הולך”? “איש רכיל” מבעי ליה למימר! אלא מי שאינו מתישב ברוחו17 ואינו נאמן, אותו הדבר שהוא שומע הולך בקרבו כקנה במים, עד שהוא דוחה אותו לחוץ. מאי טעמא? משום שאין רוחו רוח חזק. אבל מי שרוחו חזק, בו נאמר “ונאמן רוח מכסה דבר”, וכתיב “אל תתן את פיך לחטיא את בשׂרך18”, ואין העולם מתקַיֵם, אלא בסוד. ואם במלי דעלמא צריך סוד, דברים שהם רזין דרזין של עתיק יומין, שלא נמסרו, אפילו למלאכי עליון, על אחת כמה וכמה.

אמר ר' שמעון:

– אני לא אֹמר לשמים שיאזינו ולארץ לא אֹמר שתשמע, שהרי אנו עמודי העולמות19.

תנא: רזא דרזין כד20 פתח ר' שמעון, נזדעזע המקום והחברים נתחלחלו והוא פתח ואמר:

– זכאים אתם, צדיקים, שנתגלו לכם רזי דרזין דאוריתא, שלא נתגלו לקדושי עליונים!

ישב ר' שמעון וגלה לחברים רזים עליונים ועל פי פקֻדתו גלו גם הם סודות נעלים וספרו את המחזות שראו בעולם העליון שבעליונים ותקנו תקונים בעולמות העליונים. כשקרא ר' שמעון לר' חזקיה וצוה אותו לקום ולדבר את דבריו, קם ואמר:

– מסתכל הייתי וראיתי אור יקר של המאורות הגדולים מאיר ועולה לשלש מאות וחמשה ועשרים עברים ועבר אחד היה חשׁוך, ורחץ באותו האור כמי שרֹחץ בנהר עמוק, שמימיו מתפלגים21 ומאירים ונמשכים לכל עבר. ועלה אותו האור לשפת הים העליון העמוק, שכל הפתחים הטובים והיקרים נפתחים שם. שאלתי מהם, שיגידו לי פשר הדבר שראיתי. פתחו ואמרו: “נושא עון ראית”.

אמר ר' שמעון:

– כל המאורות: החברים שנכנסו לחבורה קדושה זו! אני מעיד עלי את השמים, העליונים שבעליונים ואת הארץ הקדושה, העליונה שבעליונה, שאני רואה השתא מה שלא ראה בר נש מיום שעלה משה פעם שנית להר סיני. אני ראיתי את פני והם מאירים כאור השמש החזקה, העתידה לצאת ברפואה לעולם, דכתיב: “וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה22”. ועוד: אני יודע, שפני מאירים ומשה לא ידע ולא ראה. הדא הוא דכתיב “ומשה לא ידע, כי קרן עור פניו23”. ועוד: אני רואה בעיני שלוש עשרה מִדות הרחמים חקוקות לפני והן מאירות כמאורות. הזרזו חברים קדושים, כי כמעמד הזה לא יהיה, עד שיבוא המלך המשיח! קום ר' חזקיה שנית!

תנא: עד שלא קם ר' חזקיה יצא קול ואמר:

– אין מלאך אחד עושה שתי שליחות24!

נתרגש ר' שמעון ואמר:

– ודאי כל אחד ואחד צריך להיות במקומו, ואני ור' אלעזר בני כבר השלימוֹ שלמות עליונה. קום ר' חִיָא!

קם ר' חיא ואחריו קמו שאר החברים וגִלו סודות ותקנו תקונים.

אמר ר' שמעון לחבריא:

– כאשר נמתחה עלינו יריעה זו שאתם רואים, ראיתי שירדו אל תוכה כל התקונים והאירו במקום זה ופרוכת אחת, אורו של הקדוש ברוך הוא, פרֻשׂה על ארבעה עמודים בארבעה עברים. עמוד אחד עולה ממטה למעלה, אחד מַגרֵפָה בידו ובמגרפה ארבעה מפתּחות שונים מכל העברים והם מחברים את היריעה ומורידים אותה ממעלה למטה, וכן לעמוד שני, שלישי ורביעי. ובין עמוד לעמוד אחוזים שמונה עשרה רגלי העמודים, והן מאירות באור התקונים, החקוקים באֹהל, וכן לכל ארבעה העברים. ראיתי את התקונים המאירים האלה והיו מחכים לדברים היוצאים מפינו להתעטר בהם ולהעלות כל אחד למקומו. וכשהיו הדברים יוצאים מתוקנים מפינו עלה כל אחד ואחד מהם ונתעטר, הותקן באותו התקון הנעשה פה מהבֵל25 פיו של כל אחד ואחד מאתנו. ובשעה שאחד מאתנו פותח פיו לתַקן באותו תקון, אותו תקון יושב ומחכה למלה היוצאת מפיכם ואז הוא עולה למקומו ומתעטר וכל העמודים שמכאן ומכאן שמחים על ששמעו מה שלא ידעו, והם מקשיבים לקולכם. כמה מרכבות עומדים הכא בגינכם! זכאים אתם בעולם הבא, כי כל הדברים היוצאים מפיכם, כלם קדושים, כלם כשרים ואינם נוטים לימין ולשמאל. הקדוש ברוך הוא שמח בשמעו אותם, והכל מקשיבים לדברים אלו, עד שהוא (הקדוש ברוך הוא) גוזר את הדין, שבעולם הבא תאמרו עוד הפעם כל אותם הדברים הקדושים.

ור' שמעון והחברים הוסיפו וגלו רזים עליונים שבעליונים וכשגמרו אמר ר' שמעון:

– זכאי חלקו של מי שיודע ומסתכל בדברים אלו ואינו טועה בהם, כי דברים אלה שנתגלו פה, לא נתנו אלא למארי מארין ומחצדי הקלא26, דכתיב: “כי ישרים דרכי ה', וצדיקים ילכו בם ופושעים יִכָּשלו בם27”,

תאנא: בכה ר' שמעון והרים קולו ואמר:

– אלמלי בדברים שלנו, שנתגלו פה יִגָנזו החברים באדרא דעלמא דאתי28 ויסתלקו מן העולם הזה, יאות ושפיר הוה29, כי לא נתגלו עוד לשום אחד מבני העולם הזה.

חזר ואמר:

– הדרי בי30, שהרי גלוי וידוע לפני עתיקא דעתיקין, סתימא דכל סתימין31, שלא לכבודי עשיתי ולא לכבוד בית אבי ולא לכבוד חברים אלו, אלא בכדי שלא יטעו בדרכם ולא יכנסו בבושה אל שערי הפְלָטְרִים32 ולא ימחו בידם33 להכנס. זכאי חלקי עמהם בעולם הבא!

תאנא: עד שלא יצאו החברים שהיו נושאים אותם מלאכים קדושים ביריעה. אמר ר' שמעון דבר ושככו34, צוח ואמר:

– שמא חס ושלום גזרה נגזרה עלינו להֵעָנש על שנתגלה על ידינו מה שלא נתגלה מן היום שמשה עמד על הר סיני? מה אני פה, אם בגין כך נענשו?

שמע קול קורא:

– זכאי אתה ר' שמעון, זכאי חלקך וחלקם של החברים האלה, העומדים אתך, שהרי נתגלה לכם מה שלא נתגלה לשום חיל של מעלה. ברצון רב וחזק דבקו נפשותיהם בקדוש ברוך הוא בשעה שלֻקחו למעלה, זכאי חלקם, שהרי בשלֵמותם נסתלקו, מה שלא היה כן לאותם שהיו לפניהם.

אמאי מתו? –

תנא: בעוד שנתגלו אותם הדברים, נתרגשו העליונים והתחתונים והקול נשמע במאתים וחמשים עולמות, שדברים עתיקים מתגלים למטה, ועד ששלשה אלו מתעדנים בדברים אלו, יצאו נשׁמותיהם בנשיקה. נתקשרו באותה יריעה ולקחו אותם מלאכי עליון.

ואמאי מתו רק שלשה אלו? –

משום שפעם אחרת, מן קדמת דנא נכנסו(לאִדרא) ולא יצאו וכל השאר נכנסו ויצאו.

אמר ר' שמעון:

– כמה זכאי חלקם של שלשה אלו וזכאי חלקנו בגין דא!

יצא שנית קול ואמר:

– “ואתם הדבקים בה' אלֹהיכם חיים כלכם היום”35.

קמו ר' שמעון והחברים ובכל מקום שהיו מסתכלים בו, היה מעלה ריחות טובים.

אמר ר' שמעון:

– שמע מינה, שהעולם מתברך בגינן.

והיו פני כלם מאירים ולא היו בני העולם יכולים להסתכל בהם.

תאנא: עשרה נכנסו (לאִדרא) ושבעה יצאו. והיה ר' שמעון שמח ור' אבא עצוב. פעם אחת ישב ר' שמעון ור' אבא ישב עמו. אמר ר' שמעון דבר וראו את השלשה ההם, שמלאכי עליון היו מביאים אותם ומראים להם גנזים ואִדרות של מעלה בגין כבודם והיו עולים להרים של אפרסמון36 זך. נחה דעתו של ר' אבא.

תאנא: מאותו היום ואילך לא סרו החברים מאצל ר' שמעון וכשהיה ר' שמעון מגלה רזים (מלבד אלו לא נמצא אצלו איש) והיה ר' שמעון קורא עליהם "שבעה עיני ה' " דכתיב “שבעה אלה עיני ה'”37, ועלינו נאמר הפסוק הזה.

אמר ר' אבא:

– אנו ששה נרות המאירים מן הנר השביעי. אתה הוא הנר השביעי של הכל, שהרי אין קיום לששה בלי השביעי, כי הכל תלו בשביעי.

ר' יהודה קרא לר' שמעון “שבת” של כל השנה, דכתיב: “שבת לה' קֹדש הוא”, כשם שהשבת קֹדש לה‘, כך ר’ שמעון קֹדש לה'.

אמר ר' שמעון:

– אני מתפלא על אותו חֲגור מתנים38, שלא נמצא באִדרא שלנו בשעה שנתגלו אותם הדברים הקדֹשים.

פתאֹם בא אליהו ושלשה נצוצות האירו בפניו. אמר לו ר' שמעון:

– מפני מה לא נמצאת אתנו ביום הלולא?

אמר לו:

– חייך רבי, שבעה ימים עד שלא נכנסתם לאִדרא נתברכו לפני הקדוש ברוך הוא כל אותם שיבֹאו ויהיו נמצאים אתך, ובקשתי ממנו שאהיה שם ואז קשר את כתפי ולא יכולתי לבוא שמה, כי אותו היום שלח אותי לעשות נסים לר' המנונא סבא וחבריו, שנמסרו לארמון המלך, ועשיתי להם נס, והפלתי חומת הארמון ונהרגו ארבעים וחמשה שרים, והוצאתי את ר' המנונא וחבריו והשלכתים לבקעת אוֹנוֹ39 ונצלו ממות. והבאתי להם לחם ומים, כי לא אכלו שלשה ימים וכל אותו היום לא נפרדתי מהם, וכששבתי מצאתי יריעה שכל אותם העמודים40 נשאו אותה ושלשה מן החברַיָא על היריעה, ושאלתי אותם ואמרו: “זהו חלקו של הקדוש ברוך הוא מההלולא של ר' שמעון וחבריו”. זכאי אתה, ר' שמעון וזכאי חלקך וחלקם של אותם החברים היושבים אתך! כמה מדרגות הותקנו לכם בעולם הבא! כמה אורות מאירים עתידים להאיר לכם! ותא חזי: בגינך עִטרו את ר' פנחס בן יאיר חמיך חמש עטרות ואני הלכתי עמו וכל אותם נהרות של הרי אפרסמון זך הלכו אתו, ואני ראיתי את מקומו שהוברר לו.

אמר לו ר' שמעון:

– האם בראשי חדשים ובחגים ושבתות קושרים לצדיקים עטרות יותר מבשאר הימים?

אמר לו:

– ואף כל אותם שבחוץ זוכים אז לראות את פני הקדוש ברוך הוא, שנאמר: "והיה מדי חֹדש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבֹא כל בשר להשתחוֹת לפני, אמר ה' "41 – כל בשר בא, כל שכן הצדיקים. “מדי חֹדש בחדשו” למה? משום שבראש חֹדש מתעטרים האבות. “ומדי שבת בשבתו”, שבשבת מתעטר השביעי של כל ששת הימים, ואתה, ר' שמעון, שהנך השביעי של הששה, תהיה מתעטר ומתקדש יותר מכלם ושלשה התענוגים הנמצאים בשביעי עתידים הצדיקים להתענג בגינך בעולם הבא, וכתיב: “וקראת לשבת עֹנג, לקדוש ה' מכֻבד”42. מאן הוא “קדוש”? זהו ר' שמעון בן יוחאי, שנקרא “מכבד” בעולם הזה ובעולם הבא.

(נשא קכז ־ קמה).




  1. אִדרָא רַבָּא קָדישא – אֹהל, גֹרן גדוֹל וקדושׁ – ישׁיבה גדולה וקדושׁה.  ↩

  2. עד אימתי וכו' – עד מתי נשב ונתקים על משׁען אחד?  ↩

  3. תהלים קיט, קכו.  ↩

  4. הימים מועטים וכו' – ימי האדם בעולם הזה מועטים והקדושׁ ברוךְ הוא, בעל חֹבו שׁל האדם, דוחק, מאִיץ באדם, שׁישׁלם את חובו, שׁיעשׂה בימי חייו את המוטל עליו ובכל יום קורא המכריז את הדברים האלה, והעובדים עבודת הקודשׁ מועטים והם כעומדים בקצה מקום העבודה ואינם רואים ואינם יודעים מה עליהם לעשׂות.  ↩

  5. התכנשׁו – האספו.  ↩

  6. מלבשים שׁריונות ורמחים – מזֻינים היטב, שׁלא ייראו מפני המזיקים.  ↩

  7. תהלים כה, יד.  ↩

  8. נכנסו לאֹהל המשׁכן – באו בסוד ה'.  ↩

  9. דברים כז, טו.  ↩

  10. וארכבותיהם דא לדא נקשׁן – וברכיהם הכו זו את זו מרב רעדה.  ↩

  11. כנופיָא – אספה, חברה.  ↩

  12. חבקוק ג, ב.  ↩

  13. דברים ו, ה.  ↩

  14. מלאכי א, ב.  ↩

  15. משלי יא, יג.  ↩

  16. האי קרא קשׁיא – פסוק זה קשׁה.  ↩

  17. מתישׁב ברוחו – חזק ברוחו.  ↩

  18. קהלת ה, ה.  ↩

  19. אני לא אֹמר וכו' – לא אֹמר כמו שׁאמר משׁה: “האזינו השׁמים ואדבּרה, ותשׁמע הארץ אמרי פי”, כי אנו בעצמנו הננו העמודים של כל העולמות ואין אנו צריכים לומר, שׁהשׁמים והארץ יאזינו וישׁמעו לדברינו.  ↩

  20. כד – כאשׁר.  ↩

  21. מתפלגים – מתחלקים  ↩

  22. מלאכי ג, כ.  ↩

  23. שמות לד, כט.  ↩

  24. אין מלאך אחד וכו‘ – ר’ חזקיה כבר גלה מה שׁהיה לו לגלות ואין למסור לו עוד שׁליחות אחרת, שׁיגלה עוד רזים.  ↩

  25. הבל – אַוִיר.  ↩

  26. מארי דמארין ומחצדי הקלא – אדוני האדונים וקוצרי השׂדה – גדולי הקדושׁים ובעלי הרזים העליונים.  ↩

  27. הושע יד, י.  ↩

  28. דעלמא דאתי – שׁל העולם הבא.  ↩

  29. יאות ושׁפיר הוה – טוב ויפה היה.  ↩

  30. הדרי בי – אני חוזר, מתחרט על דברי.  ↩

  31. עתיקא דעתיקין, סתימא דכל סתימין – הזקן שׁבזקנים, הנעלם מכל נעלמים; תֹּאר לאלֹהים.  ↩

  32. פלָטרים – היכלות, היכלות עליונים.  ↩

  33. ימחו בידם – יאסרו עליהם.  ↩

  34. שׁככו – שׁקטו, נחו המלאכים.  ↩

  35. דברים ד, ד.  ↩

  36. אפרסמון – מין שׁמן, שׁריחו נעים מאד.  ↩

  37. זכריה ד, י.  ↩

  38. חֲגור מתנים – אליהו הנביא, שׁנאמר בו “ואֵזֹר עור אזור במתניו”.  ↩

  39. בקעת אוֹנוֹ – שׁם בקעה בארץ ישׂראל (נחמי‘ ו’, ב).  ↩

  40. העמודים – נשׁמות הצדיקים, עמודי העולם.  ↩

  41. ישעיה סו, כג.  ↩

  42. שם נח, יג.  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47250 יצירות מאת 2631 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 19716 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!