רקע
עזריאל נתן פרנק
אחרי פטירתם של ר' שמעון ור' אלעזר

ר' חִיָא ור' יוסי היו מהלכים בדרך. כשהגיעו לשדה אחד התחילו עוסקים ברזי תורה. ר' חִיָא גלה לר' יוסי סודות בריאת העולם הנרמזים במלת “בראשית”, ור' יוסע מסר לר' חִיָא את הרזים שמצא ר' שמעון בן יוחאי בפסוק “אלה תולדות השמים והארץ בהבראם”, כפי ששמע מפיו בעודנו חי בעולם הזה.

שמע ר' חִיָא את הסודות האלה ונשתטח על הארץ ונשק את עפרה ובכה ואמר:

– עפר, עפר! כמה קשה עורף אתה, כמה עז אתה! כל מחמדי עין בלים בך, כל עמודי האור שבעולם אתה אוכל ומכתת. כמה חצוף אתה! בוצינא קדישא שהיה מאיר לעולם, השליט הגדול, שזכותו מקַיֶמת את העולם, בלה בך! ר' שמעון, האור המאיר לעולמים, אתה בלה בעפר, ואתה קַיָם ונוהג את העולם!

השתומם רגע אחד ואמר:

– עפר, עפר! אַל תתגאה, כי עמודי העולם לא יִמָסרו לך, שהרי ר' שמעון לא בלה בך!

קם ר' חִיָא ובכה. הלך ור' יוסי הלך עמו. מאותו יום התענה ארבעים יום לראות את שמעון. אמרו לו (מן השמים):

– אין אתה רשאי1 לראותו.

בכה והתענה ארבעים יום אחרים. הראו לו בחזון את ר' שמעון ור' אלעזר בנו, שהיו יושבים ומדברים באותו דבר שאמר ר' יוסי והיו כמה אלפים מקשיבים לדבריהם. אדהכי ראה כמה כנפים גדולות ועליונות, ועלו עליהן ר' שמעון ור' אלעזר בנו וטסו למתיבתא דרקיע וכל אותן הכנפים היו ממתינות להם.

נסתכל ר' חיא בר' שמעון ור' אלעזר בנו וראה, שהם חוזרים ומתחדשים בזִיוָם ואור זִיוָם רב מאור זיו השמש.

פתח ר' שמעון ואמר:

יִכָנס ר' חיא ויראה במה עתיד קודשא בריך הוא לשמח את פני הצדיקים בעולם הבא. זכאי מי שנכנס הכא בלי בושה וזכאי מי שעומד באותו עולם כעמוד חזק בכל!

וראה ר' חיא שנכנסו ר' אלעזר ושאר עמודי העולם וישבו שם. והוא היה מתביש והשפיל עצמו ונכנס וישב לרגליו של ר' שמעון, וקול יצא ואמר:

– השפל עיניך, לא תזקיף קומתך ולא תסתכל!

השפיל עיניו וראה אור שהיה מאיר למרחוק.

חזר הקול ואמר:

– העליונים הטמירים והסתומים, פקחו עין! המשוטטים בכל העולם הסתכלו וּרְאו! התחתונים הישֵׁנים הקיצו! מי מכם הופך חֹשך לאור ומר למתוק עד שלא יבא הֵנה? מי מכם מחכה בכל יום לאור המאיר בשעה שהמלך פוקד את האַיָלה2 ונקרא “מלך מלכי העולם”? מי שאינו מצפה לזה בכל יום באותו עולם3, אין לו חלק פה!

אדהכי ראה סביבותיו כמה מן החבריא, כל אותם העמודים4 הקַיָמים, וראה שמעלים אותם למתיבתא דרקיע. הללו עולים והללו יורדים ולמעלה מכֻּלם בעל הכנפים5 שבא והוא נשבע, ששמע מאחורי הפרגֹד, שהמלך פוקד בכל יום ויום את האיָלה, השוכבת לעפר ובועט בעיטות באותה שעה בשלש מאות ותשעים רקיעים, וכל מתחלחלים וזעים מפניו, והוא מוריד דמעות על זאת, ונופלות אותן הדמעות הרותחות כאש אל תוך הים הגדול, ומפני אותן דמעות קם המלאך הממונה על הים ומקַדש שמו של המלך הקדוש ומקבל על עצמו לבלוע את כל מימי בראשית6 ולאסוף אותם אל קרבו, בשעה שיִקָבצו כל העמים על העם הקדֹש, ואז ייבשו המים והעם הקדוש יעבור בחרבה.

בנתים שמע קול אֹמֵר:

– פנו מקום! הרי המלך המשיח בא אל הישיבה של ר' שמעון, כי כל הצדיקים אשר שם ראשי ישיבות הם ואותן הישיבות אשר שם מצוינות הן וכל החברים שבכל ישיבה עולים מישיבה שלהם לישיבה של הרקיע ומשיח בא אל כל אותן הישיבות וחותם7 תורה מפי רבנן.

באותה שעה בא משיח מתעטר בעטרות עליונות על ידי ראשי הישיבות.

באותה שעה קמו כל אותם החברים וקם ר' שמעון והיה אורו עולה עד רום רקיע.

אמר לו משיח לר' שמעון:

– רבי! זכאי אתה כי תורתך עולה לשלש מאות ושבעים אורות וכל אור ואור מתפרש לשש מאות ושלשה עשר טעמים והם עולים ורוחצים בנהרי אפרסמון זך, וקודשא בריך הוא חותם תורה מישיבתך ומישיבת חזקיה מלך יהודה ומתוך ישיבת אחיה השלוני, ואני לא באתי לחתום תורה מישיבתך, אלא בעל הכנפים בא הכא ואני ידעתי, שהוא לא יכנס לישיבה אחרת, אלא לישיבתך, ולכן באתי גם אני.

באותה שעה סִפֵר לו ר' שמעון את דבר השבועה שנשבע בעל הכנפים. כדין נזדעזע המשיח והרים קולו וצָוַח ונזדעזעו הרקיעים, ונזדעזע הים הגדול ונזדעזע הלויתן והעולם חשב להֵהָפך.

אדהכי ראה משיח את ר' חיא לרגליו של ר' שמעון ואמר:

– מי נתן רשות לבן אדם לובש בגדי אותו עולם להכנס פה?

אמר ר' שמעון:

– זהו ר' חִיָא, אור המאור של התורה.

אמר לו המשיח:

– יֵאָסֵף8 הוא ובניו ויהיו בישיבה שלך.

אמר ר' שמעון:

– יִקָבע לו זמן.

קבעו לו זמן ויצא משם מזדעזע ועיניו זלגו דמעות.

נזדעזע ר' חִיָא ובכה ואמר:

– זכאי חלקם של הצדיקים בעולם הבא וזכאי חלקו של בר יוחאי שזכה לכך. עליו כתוב: “להנחיל אֹהבי יש ואֹצרֹתיהם אמלא”9.

(הקדמת ספר הזוהר ד).


ותשתכח תורה, ואין דורש ואין מבקש, והמתעורר לבו בתורה יהיה נבזה וחדל אישים. וי לדור ההוא!

(זוהר חדש ג, ד).



  1. אין אתה רשאי – אין לך הרשות, אסור לך.  ↩

  2. המלך פוקד את האילה – הקדוש ברוך הוא פוקד את השכינה, כנסת ישראל, שהן נקראות “אילת אהבים”.  ↩

  3. באותו עולם ־ בעולם הזה.  ↩

  4. העמודים – הצדיקים, שהם עמודי העולם.  ↩

  5. בעל הכנפים – המלאך מטטרון.  ↩

  6. מימי בראשית – המים שנבראו בשעת בריאת העולם.  ↩

  7. חותם – חותם בחותמו את התורה היוצאת מפי רבנן.  ↩

  8. יֵאָסֵף – ימות.  ↩

  9. משלי ד, כא.  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47288 יצירות מאת 2636 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 19764 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!