¹

ר' אליעזר פתח: “שיר המעלות אל ה' בצרתה לי קראתי ויענני”² – שירים תאבים ברא הקדוש ברוך הוא בבריאת שמים וארץ, בכדי להללו ולשבחו, שהוא יוצר הכל. השמים אומרים שירה לפניו והארץ אומרת שירה. ועוד, שכל העולם תאבים ושמחים לפאר ליוצרם בחזותו³ נפלאותיו בשמים ובארץ, והוא “בראשית” – עַיֵן באותיות ותראה “שיר תאב”⁴, כלומר" שיר חָשק העולם לומר על נפלאותיו בשמים ובארץ. –

איזו הן “המעלות”, שהיה דוד המלך אומר? – אלו הם אותם השירים, של אותן המעלות, שהן השמים, שנאמר “הבונה בשמים מעלותיו”⁵, ודוד תאב להם והיה אומר אותם, וזהו “שיר תאב”.

ואמר ר' אלעזר: כתיב: “ברן יחד כוכבי בֹקר ויריעו כל בני אלהים”⁶ – מַאן אינון⁷ “בני אלהים”? אלו הם המלאכים, שהם אומרים שירה לפני יוצר בראשית בכל לילה, כנגד שלש משמרות דהַוִי הלילה; ובכל משמרה ומשמרה כל כת וכת אומרת שירה ובמשמרה האחרונה, שהיא בסוף הלילה, לעת הבֹקר, כל הכֹכבים והמזלות והמלאכים הנקראים “בני אלהים” אומרים שירה, שנאמר: “ברן יחד כֹכבי בֹקר” וכו', וכל אחד ואחד כפי מעלתו, להורות, כי “גבֹה מעל גבֹה שומר”, כי מעלות יש להם, אלו למעלה מאלו, על כן נאמר: “שיר המעלות” – שיר ממעלות המלאכים האומרים שירה, וזהו “בראשית” – “שיר תאב” – “ברא אלהים את השמים ואת הארץ”.

(זוהר חדש ו).