ר' שמעון זקף ידיו ובכה ואמר:

וי למי שימצא באותה שעה¹ וזכאי חלקו של מי שימצא באותה שעה. וי למי שימצא באותה שעה, – כי כאשר יבוא הקדוש ברוך הוא לפקוד את האילה², יסתכל במעשיו של כל אחד ואחד מהנמצאים אז ולא ימצא בתוכם זכאי, דכתיב: “ואביט ואין עוזר”³, וכמה צרות על צרות תבואנה על ישראל. זכאי מי שימצא באותה שעה, – כי מי שיתקים באותה שעה באמונה, יזכה לאור החדוה של המלך. על אותה שעה כתיב: וצרפתים כצרוף את הכסף ובחנתים כבחון את הזהב“⁴. לאחרי שאותן הצרות תתעוררנה על ישראל, יתיעצו כל העמים ומלכיהם יחדיו עליהם ותבואנה צרות על צרות. השניה תשכיח את הראשונה. אז יתראה עמוד אש אחד עומד ממטה למעלה ארבעים יום וכל עמי העולם יראו אותו. באותה שעה יתעורר המלך המשיח לצאת מתוך גן העדן, מאותו המקום הנקרא בשם “קן צפור” וילך לארץ הגליל; וביום שיצא שמה יתרגז כל העולם, וכל בני העולם יתחבאו בתוך המערות והסלעים ולא יחשבו להנצל. על אותה השעה נאמר: “ובאו במערות צורים ובמחלות עפר מפני פחד ה' ומהדר גאונו, בקומו לעֹרץ הארץ”⁵ : “מפני פחד ה'” – זה הרוגז של כל העולם, ו”מהדר גאונו" – זה המשיח, “בקומו לערץ את הארץ” – כשהמשיח יקום ויתגלה בארץ הגליל, שהוא המקום הראשון שנחרב בארץ ישראל ובגין כך יתגלה שם בראשונה ומשם יעורר קרבות על כל העולם. לאחר ארבעים היום, שבהם יעמוד העמוד של אש מן הארץ ועד השמים לעיניו של כל העולם, והמשיח יתגלה, יקום בצד מזרח כוכב אחד לוהט בכל הגַוָנים ושבעים כוכבים אחרים יסובבו אותו ושלש פעמים ביום יעשו אתו קרב בכל העברים וכל בני העולם יראו. ואותו הכוכב יעשה אִתם מלחמה בלפידי אש לוהטים ונוצצים לכל עבר ויכה בהם, עד שיבלע אותם בכל ערב וערב. ביום יוציא אותם מקרבו ויִלָחם אתם לעיני כל העולם, וכן יעשה בכל יום ויום עד שבעים יום. לאחר שבעים יום יִגָנז אותו הכוכב ויגָנֵז המשיח עד שנים עשר חדש וישוב אותו עמוד האש כבראשונה ובו יִגָנז המשיח והעמוד לא יֵרָאה. לאחרי שנים עשר חדש יעלו את המשיח באותו העמוד אל תוך הרקיע ושם יקבל תוקף מלכות ועטרת מלכות, וכשירד יֵראה אותו עמוד האש כבראשונה לעיני כל העולם, ואחר כך יתגלה המשיח ויאָספו אליו עמים רבים והוא יעורר קרבות בכל העולם, באותה שעה יַראה הקדוש הוא את גבורתו לכל עמי העולם והמלך המשיח יִוָדע בכל העולם וכל מלכי העולם יקומו להתחבר לעשות אִתו קרב, וכמה מפריצי היהודים ילכו אליהם ויבואו אתם לעשות מלחמה עם המלך המשיח. כדין יתחשך כל העולם חמשה עשר יום ורבים מעם ישראל ימותו בחושך זה, ועל זאת כתיב: “כי הנה החשך יכסה ארץ וערפל לאמים”⁶.

פתח ואמר:

“כי יקרא קן צפור לפניך בדרך, בכל עץ או על הארץ, אפרוחים או ביצים, והאם רובצת על האפרוחים, או על הביצים, לא תקח האם על הבנים. שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך”⁷ – פסוק זה פֵרשנו והוא אחד ממצוֹת התורה, ואנו יש לנו בו רזי תורה גנוזים, שבילים וארחות ידועים לחבריא.

אמר ר' שמעון לר' אלעזר בנו:

אלעזר! בשעה שיבוא המלך המשיח כמה אותות ונסים אחרים יראו בעולם.

תא חזי: בגן עדן שלמטה יש מקום אחד גנוז וטמיר, שאינו ידוע והוא מרֻקם⁸ בכמה גונים, ובו גנוזים אלף היכלות נחמדים, ואין מי שיִכָנס לתוכו, מלבד המשיח, הנמצא תדיר בגן העדן וכל הגן מוקף מרכבות רבות של צדיקים והמשיח ממונה עליהן ועל כמה צבאות ומחנות של הנשמות הקדושות הנמצאות שם. ובראשי חדשים ובמועדים ובשבתות נכנס המשיח אל אותו המקום להשתעשע בכל אותם ההיכלות. לפנים מאותם ההיכלות יש מקום אחד טמיר וגנוז, שאינו ידוע כלל. הוא נקרא בשם “עדן”, ואין מי שיכול להכירו. והמשיח היה גנוז מחוץ, סביב אותו המקום, עד שנתגלה לו מקום אחד, הנקרא בשם “קן צפור”, והוא מקום שעליו מכרזת אותה צפור בגן עדן בכל יום. במקום זה מרקמים דיוקניהם של כל שאר העמים, שנקבצו על ישראל להרע להם. הוא נכנס לאותו המקום, זוקף את עיניו ורואה את האבות נכנסים אל בית אלהים החרב, עד שהוא רואה את רחל, אשר דמעותיה על פניה, וקודשא בריך הוא מנחם לה והיא אינה רוצה לקבל תנחומים, כמה שנאמר: “מאנה להנחם על בניה”⁹. כדין מרים המשיח קולו ובוכה ומזדעזע כל גן העדן, וכל אותם הצדיקים אשר שם גועים ובוכים עמו. הוא גועה ובוכה פעם שנית ומזדעזע הרקיע שעל גב הגן ואלף וחמש מאות רבוא מחנות עליונים, עד שהקול מגיע לכסא העליון. כדין מרמז קודשא בריך הוא לאותה הצפור והיא נכנסת אל הקן שלה ויושבת אצל המשיח וקוראה מה שקוראה ומעוררת מה שמעוררת, עד שמתוך הכסא הקדוש יקרא שלש פעמים, וקן צפור והמשיח וכל הצדיקים עולים למעלה, וקודשא בריך הוא נשבע להם להעביר מלכות הרשעה מן הארץ על ידי המשיח ולנקום נקמת ישראל ולעשות כל הטובות, שהוא עתיד לעשות להם. ושבים אותה הצפור והמשיח למקומם. ושב המשיח ונגנז באותו המקום כבראשונה.

ובזמן שיתעורר קודשא בריך הוא לתקן את העולמות ותאורנה האותיות של שמו: יוד, הא, ויו, הא, בשלמות אחת. כדין יקום באמצע הרקיע כוכב נורא אחד כגון ארגמן לוהט ונוצץ ביום לעיני כל העולם ותקום שלהבת אש אחת בתוך הרקיע בצד צפון ועמדו זה לעמת זו ארבעים יום ויבהלו כל בני העולם. לסוף ארבעים יום יעשו קרב הכוכב והשלהבת לעיני כלם ותתפשט אותה השלהבת ביקוד אש בצד צפון בתוך הרקיע ותחשוב לבלוע אותו הכוכב. וכמה שליטים ומלכים ואומות ועמים יבהלו מזאת. כדין יעלה אותו הכוכב לצד דרום וישלוט על אותה השלהבת, ואותה השלהבת תתבלע מעט מעט ברקיע מפני אותו הכוכב, עד שלא תראה כלל. כדין יעשה אותו הכוכב ארחות בשנים עשר תחומים ברקיע, והארחות האלה¹⁰ יהיו עומדים ברקיע שנים עשר יום. לאחרי שנים עשר יום יזדעזעו כל בני העולם ויֵחשך השמש בצהרים כמו שחָשך היום, שבו נחרב בית המקדש עד שלא יֵראו השמים והארץ ויתעורר קול אחד ברעם וזיקים ותרעד הארץ מן הקול הזה, וכמה צבאות ומחנות ימותו ממנו, ואותו היום תקום בקרתא דרומי רבתא¹¹ שלהבת אש אחת על ידי אותו הקול שיתעורר בעולם ותשרוף כמה מגדלים וכמה היכלות, וכמה מגדלים יפלו וכמה שרים וגדולים יֵהָרגו ביום ההוא וכל הרעות תתקבצנה ותבואנה עליה וכל בני העולם לא יוכלו להצילה.

מאותו היום עד שנים עשר חדש יתיעצו כל המלכים ויגזרו כמה גזירות וכמה שמדות על ישראל ויצליחו בגזרותיהם, כפי שאמרתי: זכאי מי שימצא שם וזכאי מי שלא ימצא שם. וכל העולם יהיה במהומה גדולה. לסוף שנים עשר חדש “יקום שבט מישראל”, זה המלך המשיח שיתעורר בתוך גן העדן, וכל אותם הצדיקים יעטרו אותו שם ויחגרו אותו כלי זין: אותיות רשומות של השם הקדוש וקול יפוצץ בענפי אילנות הגן ויקרא בחיל ויאמר: “התעוררו קדושי עליון, קומו לפני המשיח! הרי הגיעה השעה לחבר את האשה עם בעלה¹², ובעלה רוצה לנקום לה נקמות עולם, להקים אותה ולנער אותה מעפר”. אז יקומו כלם ויחגרו אותו כבראשונה כלי זין שלו, אברהם מימינו, יצחק משמאלו, יעקב לפניו, משה רעיא מהימנא עם כל אותם הצדיקים ילך וירקד בתוך גן העדן.

כיון שיתֻקן המשיח על ידי הצדיקים בגן העדן, יכנס אל אותו המקום הנקרא “קן צפור” כבראשונה ויראה שם את הדיוקן של חרבן בית המקדש וכל הצדיקים שנהרגו בו. אז יקח משם עשרה לבושים, והם עשרה לבושי קנאה, ויגנז שם ארבעים יום ולא יתגלה כלל. לסוף ארבעים יום יתעורר קול אחד ויקרא מתוך הכסא העליון ל“קן הצפור” ההוא עם המלך המשיח שנגנז בו. אז יעלו את המשיח למעלה וקודשא בריך הוא יראה אותו לָבוש לבושי קנאה וחגור כלי זין ויקח אותו וינשק אותו על ראשו. כדין יזדעזעו שלש מאות ותשעים רקיעים וקודשא בריך הוא ירַמז לאחד מהם, שהיה גנוז מששת ימי בראשית ויוציא מהיכל אחד שברקיע זה כתר אחד, ששמות קדושים חקוקים בו. בעטרה זו נתעטר קודשא בריך הוא כשעברו ישראל את הים לעשות נקמה בכל מרכבות פרעה ופרשיו, ובה יעטר את המלך המשיח. כיון שיתעטר ויתֻקן בכל התקונים, יקח אותו הקדוש ברוך הוא וינשק אותו כבראשונה.

מי ראה מחזה כמחזה זה: המרכבות הקדושות והמחנות העליונים יקיפו אותו ויתנו לו מתנות ומנחות רבות והוא יתעטר מכלם.

שם יכנס המשיח להיכל אחד ויראה כל אותם מלאכי עליון, הנקראים “אבלי ציון” והם הבוכים תדיר על חרבן בית המקדש, והם יתנו לו פורפירה אדֻמה אחת לעשות בה נקמות. כדין קודשא בריך הוא יגנוז אותו ב“קן צפור” ההוא ויִצָפן שם שלשים יום.

לאחרי שלשים יום ירד עם אותו “קן צפור” מעֻטר בכל אותם התקונים של מעלה ושל מטה וכמה מחנות קדושים סביבותיו ויראה כל העולם אור אחד תלוי מן הרקיע לארץ ואור זה יעמוד שבעה ימים וכל בני העולם יתמהו ויבהלו ולא ידעו כלל מה זאת, חוץ מן החכמים, אשר ידעו את הרזים האלה. זכאי חלקם.

וכל אותם שבעת הימים יתעטר בארץ עם אותו “קן צפור”. באיזה מקום? “בדרך”¹³, זוהי קבורת רחל, הנמצאת בפרשת דרכים, ויבשר לה וינחם אותה, ואז תקבל תנחומים, ותקום ותנשק לו.

אחר כך יקום אותו האור וילך ויִשרֶה¹⁴ ביריחו. “בכל עץ” – זה יריחו עיר האילנות. “או על הארץ” – זו ירושלים. –

באותו האור של קן הצפור יהיה המשיח גנוז שנים עשר חודש, לאחרי שנים עשר חדש יתיצב אותו האור בין השמים ובין הארץ וישרה בארץ הגליל, שבה היתה התחלת גלותם של ישראל, ושם יתגלה מתוך אותו האור של קן הצפור וישוב למקומו.

ואותו היום תזדעזע כל הארץ כבראשונה מקצה השמים ועד קצהֶם ואז יראה כל העולם, שהמלך המשיח נתגלה בארץ הגליל, ויתקבצו אליו כל העוסקים בתורה וכל קטני העולם. ובזכות תנוקות של בית רבן יתגבר כחו, וזהו מה שכתוב “אפרוחים”¹⁵, ואם לא יִמָצאו אלו, הרי הילדים הקטנים, היושבים בחיק אמותיהם ויונקים, כמה שנאמר: “גמולי מחלב, עתיקי משדים”¹⁶, והיינו דכתיב: “או ביצים”, שבגין אלו שוֹרה השכינה עם ישראל בגלות, והיינו, “והאם רובצת על האפרוחים, או על הביצים, לא תקח האם על הבנים”. “האם” זו האם העליונה¹⁷, שהיא “הרובצת” על הבנים. –

שם, בארץ הגליל, יתעכב המשיח עוד שנים עשר חדש, ואחר כך יקבץ את הגלות מסוף העולם ועד סופו. מאותו היום ואילך כל האותות והנסים והגבורות שעשה הקדוש ברוך הוא במצרים, יעשה להם לישראל כמה שנאמר: “כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות”¹⁸.

(שמות ז – ט).