רקע
אליעזר שטיינמן

ימים באים ובני אדם לא יפנו עוד אל אלילי היין והשיכר וכל יתר הסמים המשכרים, להשכיח בהם את רישם ואת עמל יומם המפרך, ובלילות לא יטילו עוד על משכביהם גופים שבורים ורצוצים מהמולות־שוא ומתשואות אין־חן לתת הפוגה מעט לרוגזם ולעצבם.

ימים באים ולא יעלו עוד בראש כל מושב רעים ושבת אחים גם יחד את מקטרת הלהג אשר בפיות לכסות בפיח־פיח ועשן־איוולתם את הנביבות שבנשמות, אף לא יהיה עוד לזות שפתיים ורכל המרכלים הדבק היחיד שבכל התקהלות־חברים וכל תפל־בדיחה מגרה געשי־צחוק לא יהיה עוד דרבן הראש לשמחות על לב רע.

חדשה תהיה בקרב משפחת האדם. איש איש ישאב ששון ושמחה מן המעיין אשר בליבו, מקור־לא־אכזב בכל עת. ומלא כל האדם שמחה כמים לים מכסים והשעמום מחה יימחה מכל לב ולא עוד יישמע קול קינים הגה והי והלהג לא ייזכר ולא ייפקד עוד, כי כל פה יהגה חוכמה וכל לב יהיה כמעיין להקר תבונות והכסילות כעשן תיכלה, העמל יהיה לעונג בלי מצרים, מרענן גיו ורוח, ותחת המיספד יבוא מחול תמיד. מחול הנולדים, מחול על החיים וקיימים וגם האיש אשר ישוב לעפרו יצאו על סף קברו במחולות, כשם שילווהו למנוחתו במרומים בחצוצרות ובכינורות ולא עוד יקראו אוי ואבוי על ההולך, וי לנו, כי ליתומים היינו. כל האנשים יהיו למשפחה אחת וכולם יהיו אבות לכולם.

רזי לי, לא רק יקום דבר הנביא כי תימחה דמעה מעל כל פנים, גם תמוג התנומה מעפעפי כל עיין, והשינה, הפרוזדור לטרקלין המוות, בית הספר לגוויעה, תעבור ותיבטל מן העולם עוד בטרם תקום הבשורה השניה אשר לנביא, כי יבולע המוות לנצח. והאנשים או אז ישאלו בימים ההם איש את רעהו בתמהון ובפליאה: האומנם היה כדבר הזה לפנים, אשר האנשים בערוב היום ולעת לילה השתרעו על משכבותיהם ועצמו את עיניהם לשכב שעות ארוכות ללא רוח־חיים. הם על אודות זאת ישתאו וישתוממו, כי השינה מעיניהם תהיה למיתה קטנה והמה הלא יהיו אנשים חיים וערים עד בלי די, נפעמים בכל עת עקב מרבית הענינים השוטפים ועוברים אותם על גדותיהם ועקב תאבונם העז לחזות בנופים היפים ובעלילות הגדולות המתחדשים ללא הרף על פני ארץ רבה.

אפס אף בימים ההם יפילו האנשים לעיתים חבלי תנומה על עפעפיהם, ולא למען יחרישו את דכי החיים המפכה בקרבם בלי הרף כהולם פעם וכמעיין המתגבר, בלתי אם למען יצמיחו בקרבם מנעמי חלומות בשנתם, כדרך שמגדלים ערוגות שושנים נותני ריח ניחוח. או אז תהיה השינה גן השעשועים לחלומות.



מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 50100 יצירות מאת 2767 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 21350 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!