רקע
מידד שיף
הגבר שריחמו עליו נשים

יויה סנאדה היה צמוק כגרוגרת ופניו נוגים כפני אבל, ואולי משום יגון עמוק זה שבלבו, תמיד חש צורך להברות את נפשו המדוכדכת. לא שהיה מרבה באכילה. אכילה גסה גם לא היתה מוצאת בית קבול מספיק בכלונס שדוף זה. אלא שהיה אנין טעם, מפנק את חכו במעדנים – כשיכל.

והצרה היתה שלא יכל. כסף אמנם היה, אבל גם שלושה זאטוטים, יאריכו ימים, ואשה טרודה אף בלי תפנוקי בעלה. והיה יויה מצפה לימים טובים ולמאכליהם. אמרו מה שתאמרו, במסורת היהודית יש הרבה מן החיוב. חג חג ומאכליו. הנה, למשל, קרבים ימי הפורים. אה, הקראפלאך ואזני המן ואותה חלה עצומה המתחננת לטבילה בקוניאק.

באו ימי הפורים, ואתם חופש לקונדסים מבית ספר ומגן הילדים, והוטרדה חיה והתרוצצה אתם ברחובות, והוכרח יויה להודות על ארוחה רגילה עם קצת מגדנות שנקנו מהנחתום.

מילא. לא יויה איש ויתאונן על אשתו. רק בדרך אגב השמיע כמה אנחות באזני אמו ובאזני כמה שכנות ומכרים. כלומר, חבל שחיה עסוקה כל כך. מסכנה. והנה היה פורים, וכן הלאה. אה, העבר עבר. אך הנה יבוא פסח. אולי תיפנה חיה. מה משתוקק הוא למטעמי חג!

בא ערב פסח.

לסדר הסב יויה רעב כדבעי. בצהרים אכל משהו עלוב, כי חיה היתה, כרגיל טרודה. אבל צריך להודות על האמת; הפעם הביאו טרדותיה (ואולי גם אנחותיו) פרי מגדים. לסדר היה מה לאכול. היה כבד קצוץ עם ביצים ובצל ושומן, והיה דג אפוי בטעם הספרדים, עם עגבניות ושום ובצלים וכוליה; והיה מרק תרנגולת עם קניידלך רכים כלב אם, והיתה עוגת אגוזים נודפת, עם קפה תקיף ומריר.

זחה דעתו של יויה. פתח את חגורתו, הריק את כוסו, הצית סיגריה מהנר, ופיזם כשהוא מלווה את עצמו בנקישות מזלג.

והנה דפיקה על הדלת. בשעה כה מאוחרת? אה, בן השכנים הוא, נער חביב. הוא נושא קערה עטופה במפית. “אמא שלחה כדי שתטעמו.” חרמזלאך ממולאים שזיפים ובזוקים סוכר וקנמון. טעימים מאוד. שכנה טובה!

אחרי שהשכיבו את הילדים לישון, יצאו אל אמא. שמחה אמא לקראתם ואמרה" “מועדים לשמחה. בוא, בני, בוא. יש לי כבד קצוץ ומרק קניידלאך כאשר אהבת.” לב אם! חש יויה כי הנה יסתכסכו מעיו, אבל אכל, אכל.

בשנתו בעתוהו חלומות זוועה. ויהי בוקר, והנה הכינה לו חיה,מחיה' וכריך קפה-עם-מצות-וסוכר. בשמחת החג, יויה! אכל יויה, ונאנח.

לקידוש היו מוזמנים אל דוקטור אברהם, והגישה להם הגברת ברוב טובה טעימה קלה, דג מלוח קצוץ וחמין נוסח ספרד, עם חמנאדס. בצהרים הגישה חיה חמיצה ובשר עגל וצימס. אכול, יויה אכול! מועדים לשמחה! נאנח יויה ואכל.

אחרי הצהרים היו מוזמנים של השניידרים. בערב – דומה; נכמרו עליו רחמי כל הנשים. כן. הרי בדרך כלל אין אשה זוכה לשבחים מפי בעלה של עצמה, אחרי שטרחה וטרחה במטבח, כאילו חייבת אַת להזלילו. והנה מסכן כזה. אדרבא, נעים להטעים חך רגיש.

בלילה הבהילה חיה את הרופא. הסביר יויה לרופא: "זה בגלל המצות, דוקטור. אין קבתי סובלת מצות.


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 48100 יצירות מאת 2674 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20558 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!