רקע
יצחק דמיאל
החתירה בקיר

כל ההוכחות השכליות למציאותו של אלוהים למה הן דומות? לנר שהיה בידי סבא אור־לארבעה־עשר בבדקו את החמץ. נר זה האיר לו לסבא את הדרך שהוליכה והביאה אותו תמיד, במישרין, למציאת החמץ שגילהו במקום שגילהו. וכשם שאנחנו, בילדותנו, עמדנו מהר על סוד כוחו של הנר המגיה ההוא, כך לכאורה צריך היה האדם לעמוד זה מכבר על כוחן וטיבן של כל אלה ההוכחות. ואף על פי כן, לא חדל ולא יחדל האדם לבקשן, לחדשן ולהפוך בהן. כי מי שאינו באמונה, מה דרך חתירה לו בקיר האטום שלפניו מלבד ההוכחיוּת השכלית והדרישה אליה? והמאמין – זה ישתדל תמיד להכניס בברית אמונתו גם את שכלו, שאף הוא, בדרכיו שלו, יאשר, יענה אמן. כי האדם לעולם לא יוותר על ההשגה השכלית שלו גם במה ששכלו זה גופו העמיד כבר ומעמיד מעבר להשגתו, והאדם לעולם לא יוותר על זכותו לאַמת בתבונתו שלו, לדרכיה ולחוקיה היא העצמאיים, גם את אשר כבר נתאמת לו בכל דרכי־אימות אחרים. ומבחינה זאת עלינו להעריך את הפילוסופיה הדתית שלנו מימי הבינים: תמימות יתרה יש בה, כשהיא בטוחה שאמנם עלה בידה להוכיח את אשר התכוונה להוכיח בהוכחות בעלות־תוקף־כללי, אולם בה במיוחד באה לידי ביטוי מובהק תביעתו של האדם להגיע בדעתו ובחיובי־שכלו־הוא אפילו אל אשר, לכאורה, כבר הוּדע לו ונחתם על ידי הסמכות העליונה – “המקור האלוהי והתגלות דברו”. ועמדת אדם זו – תעודת הכבוד היא לו, הכבוד והקוממיות!

ותיקרא נא בזה תפלה מיוחדת שיצאה מביתו של אחד גדול שהוא נלחם דוקא כל ימיו לאמונה “בתמימות ובפשטות בלי שום חקירות מקליפות־עמלק שהיא הפילוסופיה” – תפלה מביתו של הברסלבאי:

“אל אמונה, עזרני והושיעני שאתחזק באמונה שלימה בכל עת ואכניס את עצמי בתוך האמונה הקדושה בכל פעם יותר ויותר עד שאזכה להבין ולהשכיל בשכלי את הדברים שלא הייתי מבינם בתחילה והייתי צריך להתחזק בלבד, ועתה אזכה להבינם ולהשיגם בדעתי ושכלי. ורק בדברים גבוהים ונעלמים יותר שלא אבינם עדיין אתחזק בהם באמונה עד שאזכה להשיג בשכלי ודעתי גם אלה הדברים. וכן בכל עת ועת אתחזק באמונה יותר ויותר, עד שאזכה להמשיך על ידי האמונה את השכל לדעת ולהכיר אותך באמת ולהבין כל מה שאפשר להבין בשכל האנושי. ומה שאי אפשר להבין בהדעת, אזכה לאמונה שלימה כרצונך וכרצון צדיקיך־האמתיים שזכו לאמונה ולדעת בתכלית המעלה שאין מעלה אחריה” – – – (ילקוט תפלות, ק"י).

ואגב, פניני־לב כאלה, איך כה נוטשו אצלנו, איך כה נדחו? – – –



מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47905 יצירות מאת 2670 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20429 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!