רקע
מרדכי אהרן גינצבורג

רבו למעלה ההשערות אשר שערו חוקי הקדמוניות מימי חכמי התלמוד עד ימי הדור הזה על דבר ספר איוב ועל דבר מחברו וזמנו, המשערים הראשונים הגידו איש איש דעתו במלים מעטים, ויוכיחו דבריהם מאחד הכתובים בספר ההוא, והבאים אחריהם הרבו משא ומתן ויביאו ראיות מרחוק איש איש ממקומו אשר דמה לו, והבאים באחרונה לא הסתפקו לשער ולתת רגלים להשערתם, כי אם הפכו בדברי הראשונים ויביאו את דעות כל מי שקדמם בחקירה ההיא, ואחרי אשר מלאו את נפש הקורא בדברים אשר לדעתם כל ממש אין בהם, אז התעודדו להגיד לו את נפשם, עד כי מלאו דפים רבים בדבר אשר איננו מחזיק בפני עצמו בלתי אם טורים אחדים – ושתים רעות עשו בדבר הזה, המה התגאו בבקיאות אשר לא להם היא: ואת הקורא הונו ממשפטו, כי מלאו את לבבו דעות והשערות מרבה להכיל עד כי לא ידע בנפשו אחרי מי יטה? וסוף סוף כולם משערים ולא עֵדים המה אשר על פי רֻבִם יקום דבר –

ואני דרך גאה וגאון שנאתי, ואהבתי לִשְנוֹת להקורא בדרך קצרה על כן לא אניע בכברה את דברי כל ההולכים לפני בדרך החקירה ההיא, כי אם את אשר אני משער אותו אגיד להקורא במלים מעטים, תבוא ההשעה לבדה ועדיה עמה, והיה אם ימצא הקורא את דברי טובים ונכוחים, יחזיק טובה לי בגללם ואם לא ימצא חפץ בם גם אז לא יכפה טובתי לכל הפחות על דבר אשר לא הלאיתיו בדברים רבים, כי חבל ביד הסופר למשוך את הקורא אחריו למחוז חפצו, הן אמת כי הקורא מתלונן והולך אחריו בלא חמדה, אבל בכל זאת הולך הוא –

ואומר, לדעתי חברו או העתיקו את הספר הזה חברת המלומדים אנשי חזקיהו מלך יהודה לאהבת מלכם זה, כי היה המלך הזה דומה לאיוב במעלת נפשו במקריו ובתלאותיו תכלית דמיון, ראשיתו היתה טובה ואחריתו לברכה, ובין שני הקצות האלה צרה וכל יד תלאה, הוא היה מלך תם וישר וירא אלהים, את ראשית ימי מלכותו ברכה ההצלחה, כי רמה ידו על הפלשתים ויכניעם במלחמה (מלכים ב' י"ח) השיב את עבודת אלהים על כנה משך אליו עם רב מאשר מזבולן וממנשה עבדי מלכי ישראל (דברי הימים ב' ל') שמח את עמו בחג הפסח בשמחה רבה אשר כמוה לא נהייתה בישראל מימי שלמה (שם) הרים קרבנות בעד הקהל ויתפלל בעדם לאמר השם הטוב יכפר בעד (שם) כאשר עשה איוב אחרי שמחת בניו, ובלי ספק היו לו גם בנים, כי לא יכון בעיני רודף הפשט לחשוב כי בחור בן כ"ה שנה אשר כל חומו שלם והוא מלך בארץ חמה כארץ הקדם ישב בלי נשים.

ופתאום ההפך עליו הגלגל וירד פלאים, כי לקח מלך אשור את ארצו מידו עד ירושלים ולכיש, וגם הנה חשבו להבקע, אוצרותיו היו לבז, ובניו ספו תמו על פניו, כי מנשה בנו אשר מלך אחריו לא היה בלתי אם בן שתים עשרה שנה במלכו, ונולד איפוא באחרית ימי חזקיהו, אחרי תוספות ט"ו שנה אשר הוסיף השם על שנותיו, ותמעטנה התלאות האלה בעיני מדת הדין, ותשלח יד גם בעצמו ובבשרו, כי הֻכָה בשחין רע אשר הביאו עד שערי שאול וישימהו תועבה לכל אוהביו, ובהיותו בכל אלה מחזיק בתומו ובוטח באלהיו, בא רבשקה ויחרף אוו ואת מבטחו כאשר חרפה אשת איוב את בעלה – ובכל אלה אחז צדיק דרכו ויחזק במעוזו עד אשר תמו ימי הנסיון וישב השם את שבותו גם בבריאות גופו גם בעושר בכבוד ובבנים, בכל המקרים הרעים והטובים האלה היה איוב למופת אל חזקיהו.

ואם אין ראיה לההשערה הזאת כעין ראיה יש לה מן ההתדמות אשר יש לספר הזה אל ספר ישעיהו בן הדור ההוא, ומן התבות החדשות המיוחדות לשני הספרים האלה אשר לא השתמש בם כל נביא ומשורר זולתם, וממקצת התבות הדומות בספר ההוא אל החלק השלישי מספר משלי שלמה, כמו לשמש בשורש עתק על הוצאת דברים ורעיונות ממקום למקום, לא נמצא בלתי אם פעם אחת במשלי כ“ה “אשר העתיקו אנשי חזקיהו מלך יהודה” והשנית באיוב ל”ב “העתיקו מהם מלים” או משקל נועד על ימי הנעורים נמצא בחלק ההוא במשלי “מפנק מנֹער עבדו” ונמצא גם באיוב ל“ו “תמות בנֹעַר נפשם” הן אמת כי נמצא המשקל ההוא גם בתהלים פ”ה, עני אני וגוע מִנֹעַר" אבל גם השיר ההוא נוסד לדעת רבים מהמבארים על מחלת חזקיהו, כמו שתמצא בבאור ר' יואל ברי"ל לתהלים.

והנני מציג לפניך בזה את הכתובים הדומים אשר שני הספרים מתדמים בם לדוגמא.


ישעיהו איוב
א) הכרת פניהם ענתה בם. לא תבושו תהכרו לי
ב) ובילדי נכרים ישפיקו. פן יסיתך בשפק
ג) לא אהיה חובש (לשון מלכות). האף שונא משפט יחבוש (ג"כ לכוונה הנ"ל)
ד) כִפָה ואגמון (בחיר"ק). כדור נפוח ואגמון וכִפָתו לא רעננה
ה) כי כוכבי השמים וכסיליהם לא יָהֵלוּ. הן עד ירח ולא יאהיל, בהלו נרו עלי ראשי
ו) לא תחד אתם בגבורה (משורד אחד). אל יחד בימי שנה (ג"כ לכוונה הנ"ל)
ז) אם תבעיון בעיו (לשון בקשה). אך לא בעי ישלח יד (ג"כ לכוונה הנ"ל)
ח) על לויתן נחש בּריח. חוללה ידו נחש בריח
ט) כי ערוך מאתמול תפתה (לשון מלכות). (כעדות חצי החרוז השני גם היא למלך הוכן). ותופת לפנים אהיה
כמלך עתיד לכידור
י) בגלותך לבגוד (לשון תכלית). ולא יטו לארץ מנלם (ג"כ לכוונה הנ"ל)
יא) ותחלימני ותחייני יחלמו בניהם
יב) קפדתי כאורג חיי. ימי קלו מני ארג
יג) עשקה לי ערבני. שימה נא ערבני עמך
יד) מדלה יבצעני. יתר ידו ויבצעני
טו) ובושה החמה. קודר הלכתי בלא חמה
טז) ויעש באושים (ש"ת לזרע נפסד). ותחת שעורה באשה
יז) אדדה כל שנותי. ומדד ערב (אף שאיננו משרשו)
יח) ורעו בכורי דלים. יאכל בדיו בכור מות
יט) כל עשה שכר אגמי נפש. עגמה נפשי לאביון
כ) אין מזח עוד. ומזיח אפיקים רפה
כא) פרץ נופל נבעה (פרץ גדול). הר נופל יבול (הר גדול)
כב) צנוף יצנפך צנפה כדור. כמלך עתיד לכידור (תהלים קאפיטל פ"ח פ"ט)
כג) עני אני וגוע מנֹער. תמות בנֹער נפשם
כד) בשוא גליו. אם יעלה למרום שיאו (משלי חלק ג')
כה) אשר העתיקו אנשי חזקיהו. העתיקו מהם מלים

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47902 יצירות מאת 2669 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20429 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!