הַאִם עוֹמֵד לְמִבְחָן מַה שֶׁעָמַד לְמִבְחָן תָּמִיד בְּמִלְחָמוֹת, שֶׁהִתְנַהֲלוּ עַל שִׁטְחוֹ שֶׁל הָעוֹלָם שֶׁאֵין לוֹ סוֹף? הַאִם הַכַּוָּנָה שֶׁל נָסִיךְ צָעִיר וּבַעַל־יָזְמָה, שֶׁחָלַם עַל זֵר־דַּפְנָה בְּלֵיל־קַיִץ עַל בָּשְׁמוֹ הַנָּעִים? אוֹ לְמִלּוּי קוֹרַת־רוֹחָהּ שֶׁל עוֹגֶבֶת רְגִישָׁה, שֶׁשַּׁלִּיט הָאָרֶץ הִכִּיר בִּקְסָמֶיהָ וְאִלּוּ חֲצֵרוֹת הַזָּרִים מְפַקְפְּקִים בָּהֶם? הַאִם דּוֹמָה הִיא לְאוֹתָהּ מִלְחָמָה בְּשֶׁל יְרֻשַׁת־כִּסֵּא.
סְפָרַדִּי. מִלְחָמָה שֶׁמְּשַׂחֲקִים אוֹתָהּ כְּשַׂחֵק בְּאִשְׁקוֹקִי, שֶׁלְּמַעֲנָהּ אֵין שׁוּם לֵב דּוֹפֵק בְּיֶתֶר חֹם, וְשׁוּם תַּאֲוָה אֵינָהּ מְרוֹמֶמֶת אֶת הָרֶגֶשׁ, שֶׁשּׁוּם שְׁרִיר מִן הַשְּׁרִירִים אֵינוֹ מִתְרַגֵּשׁ מִפְּגִיעָתוֹ הַקָּשָׁה שֶׁל עֶלְבּוֹן? הַאִם הִיא בָּאָה כְּדֵי לָצֵאת לַקְרָב, מִשְּׁנֵי הַצְּדָדִים, בְּבוֹא הָאָבִיב, לְהִפָּגֵשׁ עִם דְּגָלִים רוֹטְטִים וּלְהַכּוֹת וּלְנַצֵּחַ אוֹ לַחֲזוֹר שׁוּב אֶל מַחֲנוֹת הַחֹרֶף? הַאִם הַכַּוָּנּה לְוַתֵּר עַל מָחוֹז, לְהַפְגִּין תְּבִיעָה אוֹ אֵיזוֹ דְּרִישַׁת הַכָּרָה בְּחוֹב אוֹ שֶׁמָּא הִיא בָּאָה לְשֵׁם מַשֶּׁהוּ שֶׁאֶפְשָׁר לְמָדְדוֹ בְּכֶסֶף, שֶׁהַיּוֹם נִלְחָמִים לוֹ בְּבֻלְמוּס, וּמָחָר מְוַתְּרִים עָלָיו, וְאִלּוּ מָחֳרָתַיִם אֶפְשָׁר שׁוּב לִקְנוֹתוֹ?
הַמִּלְחָמָה בָּאָה לְשֵׁם חֶבְרָה, שֶׁשָּׁרָשֶׁיהָ נְעוּצִים בְּאַלְפֵי בַּדִּים, בְּדוֹמֶה לְאֵלָה, בְּקַרְקַע הַזְּמַן; שֶׁצַּמַּרְתָּהּ,— יְצָרֶיהָ הַטּוֹבִים וּמִדּוֹתֶיהָ הַטּוֹבוֹת,— הַסּוֹכְכִים עָלֶיהָ, נוֹגַעַת בְּשׁוּלֵי הַזָּהָב שֶׁל הָעֲנָנִים; שֶׁהֲוָיָתָהּ נִתְקַדְּשָׁה בְּמֶשֶׁךְ שְׁלִישׁ מִגִּיל הָאֲדָמָה.
חֶבְרָה, שֶׁזָּרָה לָהּ הָרוּחַ שֶׁל תַּאֲוַת הַשִּׁלְטוֹן וְהַכִּבּוּשׁ, וְיֵשׁ לָהּ יֵצֶר הַהֲוָיָה וְהַסּוֹבְלָנוּת כְּמוֹ לְכָל שְׁאַר הַחֲבָרוֹת; שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה אֲפִלּוּ לְהַעֲלוֹת עַל דַּעְתָּהּ אֶת תְּהִלַּת עַצְמָהּ בְּלִי לְהַעֲלוֹת בָּהּ בַּשָׁעָה אֶת תְּהִלַּת שְׁאָר הַבְּרִיּוֹת הַחַיִּים עֲלֵי אֲדָמוֹת; שֶׁאֲפִלּוּ רַעְיוֹנוֹתֵיהֶם הַנּוֹעָזִים וְהַמַּרְחִיקִים לֶכֶת שֶׁל מְשׁוֹרְרֶיהָ וַחֲכָמֶיהָ, עַל כַּנְפֵי הַדִּמְיוֹן וְהַהֲזָיָה, הֵם עַל כְּנִיעָה וְצִיּוּת לְמֶמְשֶׁלֶת כָּל הָעוֹלָם, שֶׁתִּבָּחֵר בִּבְחִירוֹת חָפְשִׁיּוֹת עַל יְדֵי כְּלָל הָאֻמּוֹת־הָאֲחָיוֹת. לְמַעַן חֶבְרָה, שֶׁיָּשְׁרָה וְגִלּוּי־לִבָּהּ, כְּלַפֵּי יָדִיד וְאוֹיֵב, הֵם לְלֹא רְתִיעָה, וְהֵם הָפְכוּ לְפִתְגָּם וּמָשָׁל אֵצֶל שְׁכֵנֶיהָ; חֶבְרָה הַנַּעֲלָה מִכָּל סָפֵק, וְדוֹמֶה כְּאִלּוּ הִיא בַּעֲלַת הַקָּמֵיעַ שֶׁכֵּן אֲהוּבָה בְּיוֹתֵר עַל כָּל זוּלָתָהּ; שֶׁאֵינָהּ מְוַתֶּרֶת עַל תְּמִימוּתָהּ, אֲפִלּוּ בְּרֶגַע שֶׁהַזָּר צוֹחֵק וְלוֹעֵג לָהּ, עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁכָּל אִישׁ הַשַּׁיָּךְ לָהּ, צָרִיךְ רַק לִנְקֹּב בִּשְׁמוֹ, וַהֲרֵיהוּ זוֹכֶה לְאֵמוּן בְּכָל פִּנָּה נִדְחַת שֶׁל הָעוֹלָם. חֶבְרָה, הָרְחוֹקָה מִלָּשֵׂאת בְּחֵיקָהּ כָּל רַחֲשֵׁי זְדוֹן־לֵב, וּלְהֵפֶךְ יֵשׁ בָּהּ רַחֲשֵׁי לֵב יָפִים עַד הַיּוֹם, הַנִּמְנָעִים מִלְּהַאֲמִין בְּהוֹדָה וַהֲדָרָה הִיא:
שֶׁרִחֲפָה, בְּלִי לֵאוּת, בְּדוֹמֶה לִדְבוֹרָה, כְּדֵי לִקְלֹט אֶת כָּל הַמְּשֻבָּחַ, כְּאִלּוּ אֵין בָּהּ עַצְמָהּ, חָלִילָה, כָּל טוֹב מְקוֹרִי וְיָפֶה לְעַצְמוֹ; שֶׁבְּחֵיקָה שָׁמְרוּ ( אִם הוּרְשָׁה לוֹמַר כֵּן) הָאֵלִים אֶת צֶלֶם הָאֱנוֹשׁוּת בְּאֹפֶן טָהוֹר יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר אֵצֶל אֲחֵרִים. חֶבְרָה, שֶׁאֵין לָהּ כָּל חוֹב לָאֱנוֹשׁוּת, הַנּוֹבְעִים מַחְלִיפִין שֶׁל שֵׁרוּתִים הֲדָדִיִּים. חֶבְרָה אֲשֶׁר פָּרְעָה לְעַמִּים, אָחֶיהָ וּשְׁכֵנוֹתֶיהָ, תְּמוּרַת כָּל אָמָּנוּת הַשָּׁלוֹם, שֶׁקָּנְתָה מֵהֶם בְּאָמָּנוּת אַחֶרֶת; חֲבֵרָה, שֶׁהָיְתָה תָּמִיד בַּת־הַחַיִל וְהָאֵיתָנָה בִּפְעָלֶיהָ כְּלַפֵּי הָאוֹבֵּלִיסְקִים שֶׁל הַזְּמַנִּים; הִיא אֲפִלּוּ הִנִּיחָה אֶת אֶבֶן־הַיְּסוֹד לָהֶן וְשֶׁמָּא נוֹעֲדָה אֲפִלּוּ לָשִׂים אֶת אֲרִיחַ־הַסִּיּוּם. לְמַעַן חֶבְרָה שֶׁבְּתוֹכָהּ נוֹלְדוּ לֵַיבְּנִיץ וְגוֹטֶנְבֵּרְג; שֶׁבְּתוֹכָהּ שָׁקַל גְּרִיקָה אֶת חוּג־הָאֲוִיר, צוִירְנְאוֹזֶן הֵסֵב אֶת בְּרַק הַשֶּׁמֶשׁ וְקֶפְּלֶר שִׂרְטֵט אֶת מַהֲלַךְ הַכּוֹכָבִים; חֶבְרָה, שֶׁיְּכוֹלָה לְהִתְפָּאֵר בְּאַנְשֵׁי־שֵׁם כָּאָבִיב בִּפְרָחָיו; שֶׁהֶעֶלְתָה אֶת הוּטֶן וְסִיקִינְגֶּן, אֶת לוּתֶר וּמֶלַנְכְתוֹן, יוֹסֵף וּפְרִידְרִיךְ; שֶׁבְּתוֹכָהּ חָיוּ דִירֶר וּקְרָנָךְ, מְהַדְּרֵי הַכְּנֵסִיּוֹת, וְקלוּפְּשְׁטוֹק שָׁר אֶת נִצְחוֹנוֹ הַגּוֹאֵל, חֶבְרָה הַשַּׁיֶּכֶת בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר לְכָל הָאֱנוֹשׁוּת; שֶׁאֲפִלּוּ פִּרְאֵי הַיָּם הַדְּרוֹמִי, אִלּוּ הִכִּירוּ אוֹתָהּ, הָיוּ נֶחְלָצִים לַהֲגַנָּתָהּ; חֶבְרָה, אֲשֶׁר שׁוּם חָזֶה גֶּרְמָנִי לֹא יְִבַלֶּה אֶת הֲוָיָתָהּ, וַאֲשֶׁר רַק בִּמְחִיר דָּם, שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ תֶּחְשֵׁךְ מִפָּנָיו, יָכוֹל לַהֲבִיאָהּ לְקֶבֶר עוֹלָם.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.