רקע
יהודה שטיינברג
בָּעִיר וּבַיָּעַר

בָּעִיר וּבַיָּעַר: ספורי־משלים מקוריים לקטנים ולגדולים


 

א. מֵי מְרִיבָה    🔗

מַה־לִּי וָלָךְ, אִישׁ הָאֱלֹהִים

בָּאתָ אֵלַי לְהַזְכִּיר אֶת עֲוֹנִי. (מלכים א' י"ז, יח.)


נִטְפֵי שֶׁמֶן נָפְלוּ אֶל תּוֹךְ כַּד הַמָּיִם. וַיָּקָם שָׁם שָׁאוֹן וַהֲמֻלָּה, וַיֵּרָנְנוּ הַמַּיִם עַל אֹדוֹת הָאֹרְחִים, אֲשֶׁר בָּאוּ לָגוּר בְּתוֹכָם וּלְהֵאָחֵז בְּנַחֲלָתָם.

– בִּי, אַחִים! – הִתְחַנְּנוּ נִטְפֵי הַשֶּׁמֶן – מַדּוּעַ תִּשְׂאוּ מָדוֹן? הֲצַר הַמָּקוֹם מֵהֲכִילֵנוּ? אוֹ הַאִם לֹא לְכָבוֹד אֲנַחְנוּ לָכֶם? הֲלֹא בְנֵי־יִצְהָר אֲנָחְנוּ!

– אָמְנָם כֵּן – עָנוּ הַמַּיִם בַּכַּד – לְכָבוֹד הֱיִיתֶם לָנוּ, לוּ הִתְעָרַבְתֶּם בָּנוּ, וִהְיִיתֶם כָּמוֹנוּ; אַךְ לֹא כֵן אַתֶּם עִמָּכֶם, כִי תַּגְבִּיהוּ שֶׁבֶת עַל פָּנֵינוּ בִּמְרוֹם הַכַּד, וּבְזִיו מַרְאֵיכֶם וּבְרֵיחַ בָּשְׂמְכֶם הַנֹּדֵף לְמֵרָחוֹק תַּזְכִּירוּ חֶרְפָּתֵנוּ, כִּי אַךְ נִטְפֵי מַיִם אֲנַחְנוּ וּמֵעֵמֶק עָכוֹר בָּאנוּ – לְכוּ מֵעִמָּנוּ, כִּי עֲצַמְתֶּם מִמֶּנּוּ!


 

ב. סִמָּנֵי טְרֵפָה    🔗

כְּשׁוּב הַשּׁוּעָל הָאֵזוֹבִי מִן הַנָּהָר וְאֶת זְנָבוֹ עָזַב בֵּין רִגְבֵי הַקֶּרַח1 – וְהִנֵּה כִּשְׂבָּה שְׁמֵנָה וּמְסֻבֶּלֶת בָּשָׂר עָזְבָה אֶת הָעֵדֶר, וַתֵּתַע בַּיָּעַר.

רָאָה הַשּׁוּעָל וַיָּרַח מִנְחָה, וַיַּרְחֵב צְעָדָיו לְקַדֵּם פְּנֵי הָאֹרֵחַ. אַךְ הַכִּבְשָׂה יָדְעָה לְהִזָּהֵר וַתֵּפֶן לוֹ עֹרֶף; בִּרְאֹת הַשּׁוּעָל כִּי עוֹד מְעַט – וַאֲרֻחָתוֹ מֶנּוּ וָהָלְאָה, וַיַּעֲרֵם הַנּוֹכֵל וַיִּקְרָא בְּקוֹל חָנֵף:

– עִמְדִי נָא, עֲמֹדִי, כִּשְׂבָּתִי־תַמָּתִי! לִמְנוּסָתֵךְ מַה זּוֹ עֹשָׂה? הֲטֶרֶם תֵּדְעִי, כִּי לֹא בֵין הַטֹּרְפִים חֶלְקִי? הֵן כַּבָּקָר אֹכַל תֶּבֶן, וּרְאִי נָא גַם רְאִי, כִּי גַם קְצוּץ־זָנָב אָנִי! וְאֵינֶנִּי כַשּׁוּעָלִים הַטֹּרְפִים, שֶׁזַּנְבוֹתֵיהֶם סְרוּחִים עַל הָאָרֶץ!

– הֶרֶף! – עָנְתָה הַכִּשְׂבָּה, וַתּוֹסֶף לְהַרְחִיב צְעָדֶיהָ – הֵן לֹא בְמִדַּת זַנְבוֹתֵיהֶם נַכִּיר אֶת הַטּוֹרְפִים, כִּי אִם בְּצִפָּרְנֵיהֶם הַנְּחֻשּׁוֹת וּבְשִׁנֵּיהֶם הַחַדּוֹת.


 

ג. הָרֹעִים בָּעֵדֶר    🔗

וַיִּרְעוּ הָרֹעִים אוֹתָם

וְאֶת־צֹאנִי לֹא רָעוּ! (יחזקאל ל"ד, ה).


עַל פִּי מִקְרִים יַלְדֵי־יוֹם הָהְפַּךְ הַגּוֹרָל עַל שְׁנֵי עֶדְרֵי־צֹאן לִהְיוֹת לָהֶם הַזְּאֵב וְהַדֹּב לְרֹעִים.

שְׁנֵי הָרֹעִים הָאֵלֶּה שָׁמְרוּ אֶת צֹאנָם מִשֵּׁן הַחַיָּה, וְגַם – הוֹדוּ לַטּוֹב חַסְדּוֹ – הִבְלִיגוּ עַל רַעֲבוֹנָם, וְלֹא אָכְלוּ אִישׁ מִבְּשַׂר עֶדְרָם: יִרְאוּ בְנֵי הָאָדָם – כֹּה אָמְרוּ בִלְבָבָם – וְיִתְבּוֹנְנוּ כִּי יֵשׁ אֵמוּן גַּם בַּיַּעַר, וְכִי גַם בְּחֵיק הַחַיָּה יָלִין לֵב מַתָּנָה. וַיְהִי בְהָצֵק הָרָעָב לַזְּאֵב, וַיַּחְמֹל לָקַחַת מִצֹאנוֹ; אַךְ פָּרַץ בְּעֵדֶר הַדֹּב וַיִּטְרֹף וַיֹּאכַל דֵּי שָׂבְעוֹ. בִּרְאֹת זֹאת הַדֹּב – וְלִבּוֹ חַם בּוֹ לְצֹאנוֹ הָאֹבֵד, וַיִּתְנַפֵּל בְחֵמָה שְׁפוּכָה עַל עֵדֶר הַזְּאֵב, וַיַּשְׁקֵט שָׁם גַּם אֶת חֲמָתוֹ גַּם אֶת רַעֲבוֹנוֹ.

יָמִים רַבִּים עָבְרוּ לָרֹעִים הָאֵלֶּה לְלֹא־סְדָרִים, בָּאַחֲרוֹנָה הִתְעַשְּׁתוּ וַיִּכְרְתוּ בְרִית; וְזֶה דְבַר הַחוֹזֶה: עַל הַזְּאֵב לְהָרִים דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ קָרְבַּן תָּמִיד לְשֻׁלְחָן הַדֹּב “אַיִל וָכֶבֶשׂ”, וְעַל הַדֹּב לְהַקְרִיב מֵעֶדְרוֹ לְשֻׁלְחָן הַזְּאֵב מִנְחַת עֶרֶב “כֶּבֶשׂ וָאַיִל”. אָז נָחוּ שָׁקְטוּ הָרֹעִים, וְלֹא יָסְפוּ לְהִלָּחֵם.

וְהָעֲדָרִים? –

עֵמֶק מַרְעִיתָם הֵחֵל לַעֲטוֹף דֶּשֶׁא מִיּוֹם לְיוֹם עַד כִּי לָאַחֲרוֹנָה לֹא נוֹדַע כִּי עָדָה עָלָיו רֶגֶל הַצֹּאן.


 

ד. הַחֲלוֹם וְשִׁבְרוֹ    🔗

כָּל הַחֲלֹמוֹת הֹלְכִים אַחַר הַפֶּה. (ברכות נה:).


הָאֲרִי שָׁכַב לָנוּחַ בְּבֶטֶן רֵיקָה, וַיַּחֲלֹם חֲלוֹם וַיִּיקָץ, וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ וַיִּתֵּן צַו וַיַּכְרִיזוּ בַיַּעַר, לֵאמֹר: מִטַּעַם הַמֶּלֶךְ יֵאָסְפוּ כָל זִקְנֵי הַיַּעַר – חֲכָמָיו וַאֲשָׁפָיו, וּפָתְרוּ חֲלוֹם הַמֶּלֶךְ! אַף לֹא אֵחֲרוּ מִבֹּא; וַיָּבֹאוּ גַם הַשּׁוּעָל וְגַם הַדֹּב; וְגַם הַחֲמוֹר בָּא, כִּי חָכָם הוּא בְעֵינָיו, וְעַל פִּי מִקְרֶה, לֹא נֵדַע שַׁחֲרוֹ, הָיָה גַם שֶׂה תָּמִים בֵּין הַבָּאִים.

– הֲלֹא לֵאלֹהִים פִּתְרוֹנִים – קָפַץ הַחֲמוֹר בָּרֹאשׁ – יְסַפֶּר־נָא הַמֶּלֶךְ דְּבַר חֲלוֹמוֹ!

אֲבָל, הִנֵּה מַתְּלָאָה! הַמֶּלֶךְ שָׁכַח אֶת חֲלוֹמוֹ.

– הָלְאָה, שְׁדוּף־קָדִים! – דִּבֶּר הַמֶּלֶךְ רְתֵת – וְאַתָּה, הַזְּאֵב! חֲלוֹמִי וּפִתְרוֹנוֹ הַגִּידָה! וָלֹא – וְנִתְּכָה חֲמָתִי בָּכֶם.

– מִלְכִּי־יִשְׁפַּר עֲלָךְ, מַלְכִּי! – פָּתַח הַזְּאֵב לֵאמֹר – בַּחֲלוֹמְךָ וְהִנֵּה הָאָרֶץ עֵדֶר גָּדוֹל, וּזְאֵבִים – רֹעִים…

– נֹכֵל! – נָתַן עָלָיו הַמֶּלֶךְ בְּקוֹל – הַמשֵׁל הָעֵדֶר תֹּאמַר הֱיוֹת?!

וּבְשֶׁצֶף־קֶצֶף קְרָעוֹ לִגְזָרִים.

כִּרְאֹת הַדֹּב, כִּי חָכְמַת הַזְּאֵב נִסְרָחָה, וַיִּתְעַשֵּׁת וַיֹּאמַר:

– יֶעֱרַב נָא שִׂיחִי עַל הַמֶּלֶךְ! אֵת אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים עֹשֶׂה הוֹדִיעַ לְמַלְכֵּנוּ בַּחֲלֹמוֹ. יָמִים רָעִים מִתְרַגְּשִׁים לָבֹא בַיַּעַר וְכָלְאוּ הָרֹעִים אֶת צֹאנָם, וְכָשְׁלוּ אַחֵינוּ אִישׁ בְּאָחִיו, וְאִישׁ בְּשַׂר רֵעֵהוּ…

– הַאֵלֶּה הֵמָּה חֲלוֹמוֹתֶיךָ בְּהָקִיץ? – הִתְקַצֵּף הָאֲרִי – הַתְחַכֶּה לִימֵי הַפְּרָעוֹת לִבְעֹט בְּמַלְכֶּךָ?

וַיְשַׁסַּע אֶת הַקֹּסֵם.

הִגִּיעַ תֹּר הַשֶּׂה. הַשֶּׂה הַתָּמִים שָׁמַע פִּתְרוֹן הַדֹּב וְהַזְּאֵב, רָאָה אֶת אַחֲרִיתָם, וַיָּבֶן גַּם לְאַחֲרִיתוֹ; וְיִקְרַב וַיִּשְׁתַּחוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וַיָּבֹא אֶל תַּחַת מַלְתְּעוֹתָיו.

וּפְנֵי הָאֲרִי נָהָרוּ.

– זֶה הַחֲלוֹם וְזֶה שִׁבְרוֹ! – עָנָה הָאֲרִי בְּצָהֳלָה, וַיִּרֶץ אֶת קָרְבָּנוֹ.


 

ה. פּוּגַת־לֵב הַחֲמוֹר    🔗

בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בִּימֵי חַיָּיו רָאָה הַחֲמוֹר אֶת פְּנֵי הָאֲרִי, וְהוּא נָם שְׁנָתוֹ. וַיִּשְׁתּוֹמֵם הַחֲמוֹר וַיֹּאמַר: "אָכֵן יְשֵׁנִים הָאֲרָיוֹת כָּמוֹנוּ – עֲצוּמֵי־עַיִן, וְרַגְלֵיהֶם מְקֻפָּלוֹת מִתַּחַת לְבִטְנָם – כָּאֲרִי כַּחֲמוֹר מִשְׁפָּט אֶחָד לָהֶם, וּלְמִי אֵפוֹא כָל הַכָּבוֹד?

– רֹאשׁ נָבוּב וּבֶטֶן מְלֵאָה! – קָרָא אֵלָיו הַכֶּלֶב – פַּעַם אַחַת בְּחַיֶּיךָ זָכִיתָ לִרְאוֹת בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ, וְגַם לְזֹאת לֹא זָכִיתָ כִּי אִם בְּרִגְעֵי שְׁנָתוֹ! וְעַתָּה דַע! יְשֵׁנִים הָאֲרָיוֹת כַּחֲמוֹרִים, אַךְ בַּהֲקִיצָם – וְהִנָּם אֲרָיוֹת. הֲלֹא כֹה גַּם אָכוֹל יֹאכְלוּ כַּחֲמוֹרִים, אַךְ יָכִינוּ טַרְפָּם כָּאֲרָיוֹת.


 

ו. סַלְמַנְדְּרָא    🔗

– מַה־לָּךְ, אִמִּי? – שָׁאֲלָה סַלְמַנְדְּרָא אֶת לַבַּת־הָאֵשׁ שֶׁבְּתוֹךְ הַכִּבְשָׁן – מַה־לָּךְ, כִּי נִזְדַּעֲזַעַתְּ וַתֵּרָתְעִי לַאֲחוֹרַיִךְ? הַצְּפוּיָה אֱלֵי אָסוֹן הִנָּךְ, אִם נַחְשׁוֹל שֶׁל יָם יְבַעֲתֵךְ? הֲלֹא בָּנִית עָלַיִךְ דָּיֵק, וְלֹא תִירְאִי מִשֹּׁד כִּי יָבֹא!

– הָהּ, בִּתִּי! חֲרֵדָה אֲנִי, פֶּן יַבְקִיעוּ קַוֵּי שֶׁמֶשׁ אֵלֵינוּ וְהָיִיתִי כִּמְתַעְתַּעַת, כִּי יַכִּירוּ אֲנָשִׁים לְהַבְדִּיל בֵּין בַּת־שָׁמַיִם זֹאת וּבֵין אִמֵּךְ מוֹלֶדֶת־תָּפְתֶּה, וְנִגְלֶה קְלוֹנֵנוּ.

– פַּחַד שָׁוְא! – עָנְתָה הַבַּת – הֵן סַכֹּת בֶּעָנָן לָךְ, וּבְתִימְרוֹת־הֶעָשָׁן, אֲשֶׁר סְבִיבוֹתַיִךְ, תַּכִּי בַסַּנְוֵרִים אֶת כָּל־אֲשֶׁר בִּשְׁכוּנָתֵךְ; וְגַם כִּי יִתְגַנֵּב הֵנָּה זִיק שֶׁמֶשׁ – יֶעְתַּם, וְלֹא תַכִּירֵהוּ עַיִן מֻכַּת־הָעִוָּרוֹן.


 

ז. הַצּוֹפִים    🔗

– שְׁלוֹם לְךָ, אָחִי! – קָרָא הָעוֹרֵב, בְּפָגְעוֹ בַתַּרְנְגוֹל וַיּוֹשֶׁט לוֹ אֶת כְּנָפוֹ.

– בְּאֵיזוֹ בֵיצָה רֻקַּמְתָּ, כִּי אָח תִּקְרָא לִי? וַאֲנִי לֹא יָדַעְתִּי אֲכַנֶּךָּ!

– הַאִם לֹא אַחִים אֲנַחְנוּ? – עָנָה הָעוֹרֵב – אִם לֹא שְׁנֵינוּ מִבְּנֵי־הַנְּבִיאִים הָרֹאִים עֲתִידוֹת לָעָם?!

– לֹא, בֶּן נֵכָר מִשֵּׁבֶט הַשָּׁחוֹר, לֹא אַחִים אֲנָחְנוּ! כִּי גַם נְבוּאוֹתֵינוּ לֹא אֲחָיוֹת הֵנָּה: אֲנִי מִתְנַבֵּא לִנְגֹהוֹת וְאוֹר יוֹמָם, וּנְבוּאָתְךָ אַתָּה – לִימֵי סַגְרִיר וַעֲרָפֶל. הִפָּרֶד מֵעָלָי!


 

ח. הַבֹּעֵט בְּרַגְלַיִם וְהַכֹּרֵעַ עַל בִּרְכָּיִם    🔗

חֲמוֹר גָּרֶם וּכְחוּשׁ־בָּשָׂר הוּבָא אֶל הֶחָצֵר, וְאַחֲרָיו הוּצָא מִן הָאֻרְוָה סוּס מְיֻוָּן וּנְטוּי־גָּרוֹן. הַחֲמוֹר הֵשַׁח שִׁכְמוֹ וַיַּעֲמֹס עָלָיו בְּעָלָיו מַשָּׂא לַעֲיֵפָה; וְיֶתֶר הַמַּעֲמָסָה, אֲשֶׁר גַּם לֵב אָדָם לֹא מָצָא דֵי אַכְזְרִיּוּת לְשׂוּמוֹ עַל הַבְּרִיָּה הַצְּנוּמָה הַזֹּאת – אָמַר לָשׂוּם עַל אֻכַּף הַסּוּס. אַךְ נְטוּי־הַגָּרוֹן הַזֶּה בָּעַט בִּבְעָלָיו, וַיִּזֶר הָלְאָה גַּם אֶת הָאֻכָּף גַּם אֶת הַמַּשָּׂא. אָז שָׁת הַמְחַמֵּר גַּם אֶת שְׁאֵרִית־הַמַּשָּׂא הַזֹּאת נוֹסָפוֹת עַל שֶׁכֶם הַחֲמוֹר. וַיִּתְלוֹנֵן הָאֻמְלָל הַכֹּרֵעַ תַּחַת מַשָּׂאוֹ לֵאמֹר: “בֶּן־שַׁחַץ זֶה, אֲשֶׁר מֵאָז הַבֹּקֶר לֹא מָשׁ מֵאֲבוּסוֹ, יִתְפַּנֵּק מִקַּחַת עַל שִׁכְמוֹ מַשָּׂא קַל מִסֻּבִּין, וַאֲנִי אֲשֶׁר לַנְתִּי רָעֵב, וּמִיָּמִים יָמִימָה לֹא אֵדַע מָנוֹחַ; אֲנִי הַכֹּרֵעַ עַל בִּרְכַּיִם, טֶרֶם יֻתַּן צָו, הַזֶּה שְׂכָרִי לָשֵׂאת וְלִסְבֹּל מִרְבָּה לְהָכִיל?”

– חֲמוֹר־חֲמוֹרוֹתַיִם, אֶרֶךְ־הָאָזְנַיִם וּקְצַר־הַתְּבוּנָה! מֵאָז הִסְכִּינוּ הַמּשְׁלִים לְהַצִּיגְךָ בְּרֹאשׁ מִשְׁלֵיהֶם – עוֹד לֹא עָלְתָה בְיָדְךָ לָדַעַת אַף מִשְׁפָּט אֶחָד מֵהִלְכוֹת דֶּרֶךְ־אֶרֶץ שֶׁבְּפֶרֶק “גִּבּוֹר וְחַלָּשׁ”! לָכֵן דַּע לְמִצְעָר מֵעַתָּה: “עַל כֹּרֵעַ בִּרְכַּיִם יַעֲלֶה הָרַכָּב, וּבֹעֵט בְּמַנְהִיגוֹ – מִפָּנָיו יְחִילוּן”.


 

ט. גַּלֵּי הַיָּם    🔗

תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קֹרֵא לְקוֹל צִנּוֹרֶיךָ

כָּל מִשְׁבְּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ. (תהלים מב, ח').


גַּלֵּי הַיָּם הִתְנַשְּׂאוּ בְּגֵאוּת דָּכְיָם, וְאִישׁ אֶל רֵעֵהוּ קָרָא: הָבָה נִמַּח אֶת הַקֶּשֶׁת – אוֹת בְּרִית מֵי נֹחַ – מֵעַל לוּחוֹת שָׁמַיִם, וְלֹא יִבָּצֵר מִמֶּנּוּ לַעֲבֹר חֹק וְלִבְלֹעַ אֶת הַיְקוּם בְּאֵין מֹחֶה!

– גּוּרוּ לָכֶם, בָּנַי – הָמָה הַתְּהוֹם – מִפְּנֵי זַעַם הַשֶּׁמֶשׁ וְקַוָּיו הַנְּפוֹצִים פֹּה וָשָׁם! וְאַתֶּם, אִם בַּיְקוּם נְתַתֶּם עֵינֵיכֶם לַמְחוֹתוֹ, לוּ שְׁמָעוּנִי: הַשְׁפִּיעוּ חַשְׁרַת־מַיִם בַּנְּהָרִים וּבְאַשְׁדוֹת הַנְּחָלִים, אֲשֶׁר מִפִּינוּ הֵם חַיִּים וּמֵימֵינוּ הֵם שׁוֹתִים – יַעַבְרוּ הֵמָּה גְבוּל, יִשְׁחֲקוּ אֲבָנִים, יִבְלְעוּ יַבֶּשֶׁת, כִּי הֵמָּה לֹא בָאוּ עַל הֶחָתוּם בְּסֵפֶר־הַבְּרִית.


 

י. יַם־סוּף וְיַרְדֵּן    🔗

– אָכֵן לֵב הוּתַל בָּךְ, יַרְדֵּן! – כֹּה אָמַר יַם־סוּף – רָאִיתָ אֶת פְּנֵי הַמְשָׁרֵת לְעֶבֶד אֱלֹהִים וַאֲרוֹן־עֵץ – וַתִסֹּב לְאָחוֹר! וּמַה־מַּשְׂכֻּרְתֶּךָ? מַצֶּבֶת אָבֶן! הֵן בִּי נִלְחַם אַבִּיר הַמֹּפְתִים, בֶּן־עַמְרָם, בְּמַטֵּה הָאוֹתוֹת, וּבְכָל זֹאת לֹא נָתַתִּי לוֹ דֶרֶךְ לַעֲבוֹר, עַד רְאוֹתִי אֶת מַשְׂכֻּרְתִּי לְפָנַי – שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר וְכָל הַכְּבוּדָה אֲשֶׁר לְרַגְלֵיהֶם!

– כֵּן דְּבָרֶךָ – עָנָה הַיַּרְדֵּן – אֲבָל כְּבָלְעֲךָ כֵּן פָּלְטֶךָ, וְעוֹד לֹא הִסְפִּיקָה קֵבָתְךָ לְעַכֵּל אֶת הַפְּרָס הַשָּׁמֵן שֶׁבָּא אֶל קִרְבָּהּ, וּכְבָר הֱקִיאַתּוּ. עַל דַּעְתִּי, טוֹב לִבְלֹעַ רִיר־חַלָּמוּת, מִבְּלֹעַ שְׁמָנִים מְמֻחָיִם רַק לְמַעַן הֲקִיאָם אַחֲרֵי־כֵן.


 

יא. לְמִי הַגְּדֻלָּה    🔗

מִמִּקְוֵה מֵי־דֹמֶן וּבִצָּה מַעֲלֵה־צַחֲנָה יָצָא הַחֲזִיר, וַיָבֹא בְּקִרְבַת אֲנָשִׁים, הָלֹךְ וְהַפֵץ רֵיחַ בֹּאַשׁ; וַיְהִי כָל־רֹאֵהוּ וַיֵּט הַצִּדָּה, וּבְשִׂים יָד לָאַף פִּנָּה דֶרֶךְ לְמֶלֶךְ הָאַשְׁפָּה, אָז לָבַשׁ הַחֲזִיר גֵּאוּת וַיֹּאמַר: “הֵן יָדַעְתִּי כִּי אֵין הוֹלְכֵי שְׁתַּיִם וַתְּרָנִים בַּחֲלוֹק כָּבוֹד גַּם לִבְנֵי־מִינָם, וְאִם יְפַזְּרוּ לִי מְלֹא־חָפְנַיִם כָּבוֹד – אוֹת הִיא כִּי לִי נָאוָה תְהִלָּה וְלִי הַגְּדֻלָּה”.

– אָמְנָם כֵּן, חֲזִיר מַפְרִיס פַּרְסָה! לְךָ הַגְּדֻלָּה; אַךְ גְדֻלָּתְךָ תַּעֲלֶה צַחֲנָה מַחֲנֶקֶת נָפֶשׁ.


 

יב. פַּחַד־שָׁוְא    🔗

בֵּין סִבְכֵי־הַיַּעַר זְאֵבָה מֵינִיקָה אֶת גוּרֶיהָ וּמְלַמֶּדֶת אוֹתָם תַּכְסִיסֵי אֶרֶב וּמִלְחָמָה בְּבוֹאָם לִטְרֹף טָרֶף. – וּמִבֵּין מִפְלְשֵׂי עָבִים יַבְקִיעַ הַיָּרֵחַ וְיַעֲשֶׂה דַרְכּוֹ – יָקָר הוֹלֵךְ וּבְגָאוֹן יִצְעָד. הַצְּעִירִים חַתּוּ וַיְמַהֲרוּ לְהֵחָבֵא בְּחֵיק הוֹרָתָם.

– מַה לָּכֶם, בָּנִים רַכֵּי־הַלֵּב, כִּי מִהַרְתֶּם לְהֵחָבֵא, בְּאֵין כָּל אָסוֹן נִשְׁקָף? הִזְדַּאֲבוּ! הֲלֹא מִגִּבּוֹרֵי הַטּוֹרְפִים אַתֶּם, וְהַיַּעַר הַזֶּה הֵן עָתִיד לְהִקָּרֵא עַל שִׁמְכֶם! – כֹּה דִבְּרָה הָאֵם.

– אֲבָל הֲלֹא לִמַּדְתִּנוּ, אֵם, כִּי גִּבּוֹרֵי הַטּוֹרְפִים מֹרְדֵי־אוֹר הֵם, וְכַדּוּר־אוֹר זֶה מֵצִיץ אֵלֵינוּ בְּזַעַם־אַף וְחֵמָה נִסְתָּרָה.

– פַּחַד שָׁוְא! – עָנְתָה הָאֵם – כְּבָר בָּחֲנוּ חֲכָמִים וּמָצְאוּ, כִּי הַכַּדּוּר הַזֶּה עֵמֶק־עָכוֹר הִנֵּהוּ, וְאוֹרוֹ לֹא לוֹ, כִּי־אִם אוֹר חוֹזֵר מִן הַיָּמִים שֶׁהָיוּ וְלֹא יָשׁוּבוּ עוֹד לִהְיוֹת.


 

יג. הָעֲטַלֵּף וְהַתַּרְנְגוֹל    🔗

מִמְּאֻרָתוֹ יָצָא הָעֲטַלֵּף בְּאַשְׁמֹרֶת־הַבֹּקֶר, בְּעוֹד חֶשְׁכַת לַיִל כִּסְּתָה אָרֶץ; עוֹד הִתְהַפֵּךְ הָאָדָם בִּפְאַת־מִטָּה, וּזְבוּבִים חָלְמוּ נֹפֶת־צוּפִים, אַךְ הַתַּרְנְגוֹל עֵר, עוֹמֵד בְּפִנַּת־גָּג, וְקוֹרֵא בְגָרוֹן בְּלִי חָשָׂךְ: קוּקוּרִיקוּ!

מַשְׁמִים עָמַד הָעֲטַלֵּף, אַךְ הִרְהִיב בְּנַפְשׁוֹ עֹז, וַיִּקְרַב אֶל הַקּוֹרֵא וַיֹּאמַר: “בִּי אֲדֹנִי! וְאַל נָא בְּקֶצְפֶּךָ! נִכְסְפָה נַפְשִׁי לָדַעַת דְּבַר קְרִיאָתְךָ, בְּעוֹד הַיְקוּם הַזֶּה שֹׁכֵב”.

– מְחַלֶּה אֲנִי פְנֵי שֶׁמֶשׁ, כִּי תְמַהֵר אָרְחָהּ לָבֹא אֵלֵינוּ וּלְהָאִיר מַחֲשַׁכִּים!

– אִם כֵּן – עָנָה הָעֲטַלֵּף – לַמְּדֵנִי גַם אֲנִי תְפִלָּה, וְאֶעְתַּר נִכְחֶךָ!

– תְּפִלַּת־שָׁוְא תִּהְיֶה תְּפִלָּתְךָ, אָחִי, וְלֹא תִכּוֹן בְּעֵינֵי שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה; כִּי אוֹר שֶׁמֶשׁ לֹא לִשְׁתֻמֵי־עַיִן הִנֵּהוּ.


 

יד. הַבְּחִירוֹת    🔗

מִקְרֶה לֹא טָהוֹר קָרָה בַיַּעַר: מְרַצְּחֵי־חֶרֶשׁ כִּתְּרוּ אֶת סֻכַּת הָאֲרִי וַיְרַצְּחוּהוּ נָפֶשׁ. אָז יָרֵא הַכְּפִיר מִקַּחַת שַׁרְבִיט הַמְּלוּכָה בְיָדוֹ, וַיִּיעֲצוּהוּ חַכְמֵי־הַיַּעַר לִקְרֹא לַבְּחִירוֹת: “יִבְחָרְךָ הָעָם מִטּוּב־לֵב, וְאָז תִּמְשַׁל בּוֹ כְאַוַּת נַפְשֶׁךָ, לְבַל יוֹסִיפוּ עוֹד חָרָשֵׁי־מַשְׁחִית לַעֲשׂוֹת זָר מַעֲשֵׂיהֶם”.

הַכְּפִיר הֵקִים עֲצַת חֲכָמָיו; אַךְ בְּנֵי־הַיַּעַר נִלְאוּ נְשׂא מַשָּׂא מֶלֶךְ וְשָׂרָיו, וַיֹּאמְרוּ לְהָקִים עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ חָדָשׁ, אֲשֶׁר יָקַל עֻלָּם מֵעֲלֵיהֶם. אָז נִפְלְגוּ הָעָם לְשִׁבְטֵיהֶם: שְׂעִירֵי־הַזָּנָב בָּחֲרוּ בַשּׁוּעָל, כִּי בֵין כָּל מִשְׁפְּחוֹת־הַיַּעַר אֵין זָנָב כִּזְנָבוֹ.

– יִתְמָךְ הַשּׁוֹר שֵׁבֶט מְלוּכָה! – אָמְרוּ נוֹשְׂאֵי הַקֶּרֶן – הֵן קְרָנָיו מְטִילֵי־בַרְזֶל.

כֹּה רָבוּ הָעָם וַיִּתְקוֹטָטוּ. וַיַּרְא הַכְּפִיר כִּי רָעָה נֶגֶד פָּנָיו, וַיָּשֶׁת עֵצוֹת בְּנַפְשׁוֹ: גִּדַּע קַרְנוֹת הַשּׁוֹר, וַיִּקְרַע זְנַב הַשּׁוּעָל.


 

טו. מִסְפֵּד עַל מוֹת הֶבֶל    🔗

כִּשְׁמֹעַ הַיַּעַר אֶנְקַת־הַמָּוֶת הָרִאשׁוֹנָה עֲלֵי־אֲדָמוֹת – בְּקוּם קַיִן עַל הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ – וַיִּקְרָא אֶל אֵבֶל וַיָבֹאוּ בְּחִירֵי הַמְקוֹנְנִים לִסְפֹּד לְהֶבֶל וְלִבְכּוֹתוֹ. הַיַּנְשׁוּף בַּשָּׁמַיִם הִשְׁמִיעַ קוֹל יְלָלָה, וְתַנִּים מִמְּאֻרָתָם צָרְחוּ מָר: גַּם עֲצֵי־הַבְּכָאִים סָפְקוּ כַפַּיִם, וְהַצִּפֳּרִים מְתוֹפְפוֹת בְּכַנְפֵיהֶן, וְאָנוּ וְאָבְלוּ – מֵאֲנוּ הִנָּחֵם.

אַךְ הַשּׁוּעָל לֹא מָשַׁל בְּרוּחוֹ וַיֹּאמַר:

– בִּי, אַחַי! אַתֶּם תְּעוֹרְרוּ קִינָה וּמִסְפֵּד, וַאֲנִי נַפְשִׁי לְתֻפִּים וְלִמְחוֹלוֹת: הֵן מֵתָה קוֹמָה זְקוּפָה אַחַת – מֵתוּ אֵיזוֹ רִבְבוֹת כּוֹרְתֵי עֵצִים, הוֹרְגֵי בָקָר וּמַרְגִּיזֵי הַיַּעַר, שֶׁיָּכְלוּ לָצֵאת מֵחֲלָצֶיהָ – אַל, אַחַי! עַל הַנִּשְׁאָרִים אֲנִי מִצְטָעֵר, וְאַתֶּם מְבַכִּים אֶת הַמֵּת?!


 

טז. הַיָּפֶה וְהַמּוֹעִיל    🔗

עַב־שֶׁלֶג הִתְגָאֶה עַל עֲנַן־גֶּשֶׁם וַיֹּאמַר: "הֲלֹא תוֹדֶה, בֶּן־כּוּשִׁי, כִּי עֶשֶׂר יָדוֹת לִי עָלֶיךָ בַּמַעֲלָה! הֵן סֵמֶל הַטָּהֳרָה אָנִי, עוֹטֶה אֶרֶץ כַּשַּׂלְמָה, וַעֲטֶרֶת שֵׂיבָה אֶקְשֹׁר לְרֹאשׁ הַתּוֹלָדָה; וְאַתָּה – בְּרֶדֶת רִירְךָ מַה תִּתֵּן וּמַה תּוֹסִיף? – רֶפֶשׁ וְטִיט־יָוֵן!

– אוּלַי צָדַקְתָּ – עָנָה הֶעָנָן – אַךְ יִתְרוֹן לִפְעֻלָּתִי עַל פְּעֻלָּתֶךָ: אַתָּה תְּכַסֶּה עַל כָּל סְחִי וּמָאוֹס, וַאֲנִי אוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל, וּמֵחֶלְאַת הָאֲדָמָה – שׁוֹשַׁנִּים וּפְרָחִים וְכָל כְּבוֹד הַתּוֹלָדָה.


 

יז. כָּתִית לַמָּאוֹר    🔗

עוֹבַדְיָה כּוֹתֵשׁ זֵיתִים קָם לְאוֹר הַנֵּר, וַיָּשֶׂם זֵיתִים בַּמַּכְתֶּשֶׁת, וַיְכַתְּתֵם כָּתוֹת וְהָדֵק. אַךְ הִנֵּה מַתְּלָאָה! שְׁמָנִים לֹא מְזֻקָּקִים בְּנֵרוֹ – לֹא יִמָּשְׁכוּ אַחֲרֵי הַפְּתִילָה! לַהַב אוֹרוֹ יִדְעַךְ לִרְגָעִים וְיִקְפּוֹץ מִפִּנָּה לְפִנָּה – אַךְ לַחְשִׁיךְ עֵינַיִם וּלְהַלְאוֹת רוּחַ הַסַּבָּל. נֶפֶשׁ עוֹבַדְיָה קָצָה מִפְּנֵי נֵרוֹ, וַיִּשְׁפֹּךְ חֲמָתוֹ עַל הַזֵּיתִים: “אֲרוּרִים אַתֶּם, זֵיתֵי־עָמָל וִיגִיעַת נָפֶשׁ!” וַיֶּרֶב לְכַתְּתֵם שִׁבְעָתָיִם.

– הֶרֶף מֵאַף! – קָרְאָה הַמַּכְתֶּשֶׁת, אֲשֶׁר נִלְאֲתָה נְשׂא חֲמַס אֲדוֹנֶיהָ – הֲטֶרֶם תֵּדַע, כִּי כָל אֲשֶׁר תֶּרֶב לְעַנּוֹתָם, יוֹסִיפוּ לְפַלֵּט לְךָ שְׁמָרִים וּכְהוֹת עֵינָיִם; וְאַתָּה, אִם לְאוֹרָם אַתָּה צָרִיךְ – הָרֵם עֻלָּם מֵעֲלֵיהֶם, וְהֵרִיקוּ לְךָ שְׁמָנִים מְזֻקָּקִים מְאִירֵי־עָיִן.


 

יח. הַשָּׁפָן    🔗

הַשָּׁפָן יָשַׁב בִּנְקִיק־סֶלַע בָּדָד בְּמִסְתָּרָיו וַיַּחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת, וְאַחֲרֵי סְעִפִּים מַאֲלִיפִים שֶׁהִתְרוֹצְצוּ בְקִרְבּוֹ, הוֹצִיא מִשְׁפָּט, כִּי הַשְּׁפַנִּים – עַם לֹא עָז, וְכִי חַיֵּיהֶם הֵם חַיִּים הַתְּלֻאִים עַל שֵׁן־סֶלַע וְעַל שֵׁן פְּרִיץ־חַיּוֹת; וְעוֹד יוֹתֵר הֶעֱמִיק מַחֲשָׁבָה, וַיַּחֲרֹץ מִשְׁפָּטוֹ, כִּי רַק לֵב נִדְכָּא וְנַעֲנָה הוּא לֵב תָּמִים וִיקַר־רוּחַ, וְרַק רְצוּצֵי־מִשְׁפָּט שׁוֹמְרִים מִשְׁפָּט; וַיַּעֲמֵק עוֹד לַחְשֹׁב – וְרַעְיוֹן זָר חָלַף בְּקִרְבּוֹ: "וּמַה לּוּ יָשְׁבוּ הַשְּׁפַנִּים לַכִּסֵּא וּלְמִשְׁפָּט יָשׂרוּ? הֲזָלְגוּ עוֹד עֵינַיִם דְּמָעוֹת? הֲשָׁמַע עוֹד הַיַּעַר אַנְחוֹת רְצוּצֵי־מִשְׁפָּט? שָׁפָן שֹׁפֵט צֶדֶק – בַּמֶּה תִּשְׁחֳדֶנּוּ, בַּמֶה תְּעַוֵּר אֶת עֵינָיו? זֶבַח וּשְׁלָמִים לֹא יִרְצֶה, דַּם אַבִּירִים לֹא יִשְׁתֶּה, חֵיק נָכְרִיָּה לֹא יְחַבֵּק – הַהוּא לֹא יֵדַע מַה מַּכְאֶבֶת נְשִׁיכַת שׁוּעָל? הַהוּא לֹא יָבִין צִפָּרְנַיִם וּפְרָסוֹת מָה הֵן עֹשׂוֹת? מָה רַב הַטּוֹב הַצָּפוּן בִּשְׂרָרָה שְׁפַנִּית!

וְאִם אֱמֶת הוּא הַנִּשְׁמַע בַּיַּעַר, כִּי לֵב מַתָּנָה לָאֲרִי, וְכִי צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאוֹ – הֲיָכוֹל יוּכַל לְרַחֵק אֶת הַהַצָּעָה הַשְּׁפַנִּית הַזֹּאת? עַל כֵּן עָרַב אֶת לְבָבוֹ לָבוֹא לִפְנֵי הַכִּסֵּא, וְתִקְוָתוֹ שִׁעַשְׁעָה נַפְשׁוֹ כִּי תְקֻבַּל הַצָּעָתוֹ בִּרְנָנוֹת, וְאֶת שְׁמוֹ יְבָרְכוּ לָעַד – וּמַה נֶּפֶשׁ הַשָּׁפָן דּוֹרֶשֶׁת, אִם לֹא חַיֵּי־בִטְחָה וּבְרָכוֹת לָעַד?

הַשָּׁפָן הוֹצִיא אֶת מַחַשַׁבְתּוֹ לִפְעֻלּוֹת; אַךְ אֲסוֹנוֹ קִדְּמָהוּ! כִּי בָא בָאַרְמוֹן לִפְנֵי אֲרֻחַת־הַבֹּקֶר, וַיִּדְחוּ אֶת דְּבַר הַצָּעָתוֹ לְאַחַר הָאֲרֻחָה. בֵּין כֹּה וָכֹה וְשֻׁלְחַן הָאֲרִי יָדַע חֶסֶר בְּבָשָׂר – וַיְפַנּוּ מָקוֹם לַמְחַשֵּׁב הַשְּׁפַנִּי בְּאִלְפַּס הַמֶּלֶךְ.


 

יט. מֵיטִיב נַגֵּן    🔗

בֵּין אֶפְרוֹחָיו יָשַׁב לוֹ הַזָּמִיר וַיְלַמְּדֵם פֶּרֶק בַּשִּׁיר: “אַף זֹאת לָכֶם לָדַעַת, בָּנִים אֲהוּבִים, כְּבוֹד הַיַּעַר וְכַרְמִלּוֹ – כֹּה הִטִּיף לָהֶם הַזָּמִיר אֶת לִקְחוֹ – הֱווּ זְהִירִים, פֶּן תַּקְרִיבוּ זִבְחֵי־שִׁיר עַל מִזְבַּח הַיֹּפִי, פֶּן תִּזֶן אָזְנְכֶם אַחֲרֵי עֵינְכֶם! כִּי לֹא כָל נֶחְמָד לָעַיִן יִנְעַם לָאֹזֶן; הֵן רַבִּים אֲשֶׁר יִקְחוּ לְבָבוֹת בְּיָפְיָם, וּבְפִיהֶם יֶהֱמוּ נוֹרָאוֹת וִיעוֹרְרוּ גֹעַל־נָפֶשׁ; כֵּן גַּם יוֹדֵעַ אֲנִי רַבִּים, אֲשֶׁר לְמַרְאֵה־עַיִן יָרֹק נִירַק בִּפְנֵיהֶם, וְכַאֲשֶׁר אַךְ יִפְצְחוּ פֶה רְנָנוֹת, גַּם כּוֹכְבֵי־בֹקֶר יִתְמְהוּ לְנֹעַם זִמְרָתָם”.

שָׁמַע זֹאת הָעוֹרֵב וַיִּקְרָא: “הֵידָד! עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי מִמֵּיטִיבֵי־נַגֵּן גַּם אָנִי, כִּי מִי כָמוֹנִי שְׂבַע־קָלוֹן וְרֹאֶה בְּנִוּוּלוֹ?”.


 

כ. חֶמְלָה יְתֵרָה    🔗

הִכְּתָה הָאַכְזְרִיּוּת בַּאֲלָפֶיהָ

וְהַחֶמְלָה – בְּרִבְבוֹתֶיהָ.


תַּחַת שׂוֹכַת־עֵץ יָשְׁבָה לָהּ בַּת־קֹף וַתֵּשְׁתְּ לִרְוָיָה מִכּוֹס־הַחַיִּים. אַחֲרֵי בְלוֹתָהּ שָׁלשׁ שְׁנוֹת עֲקָרָה וְאַרְבַּע שְׁנוֹת שְׁכוֹל, פְּקָדָה אֱלֹהִים בְּזֶרַע שֶׁל קַיָּמָא. הָאֵם הַמְּאֻשָּׁרָה לֹא תִגְרַע עַיִן מִיּוֹנֵק־שָׁדֶיהָ, גַּם לֶחֶם־חֻקָּהּ זִהֲמַתּוּ חַיָּתָהּ, גַּם צִמָּאוֹן לֹא יָדַע חִכָּהּ, וּמִן הַבֹּקֶר וְעַד הָעֶרֶב תַּעֲמֹד עַל עוֹלָלָה הָרַךְ, וְאָזְנָהּ לֹא תִּמָּלֵא מִשְּׁמֹעַ צִפְצוּף פְּעוּטָהּ, עַד כִּי הֵצִיקוּ לָהּ רִגְשׁוֹת נַפְשָׁהּ פְּנִימָה, וַתִּפְתַּח אֶת אָרְבוֹת־יָדֶיהָ וַתִּלְחָצֵהוּ אֶל חָזֶהָ. הָעוֹלֵל לֹא הָיָה שְׂבַע־רָצוֹן בִּלְחִיצָה גַּסָּה כָּזֹאת, וַיִּצְעַק צְעָקָה. אָז גָּבְרוּ רִגְשׁוֹתֶיהָ לְמַעְלָה רֹאשׁ, וַתּוֹסֶף לְחַבְּקוֹ וּלְלָחֲצוֹ בְּיֶתֶר עֹז. אָז נָתַן הָאֻמְלָל קוֹלוֹ בַבֶּכִי. לֵב הָאֵם נִשְׁבַּר בְּקִרְבָּהּ, וְאִם עַד הֵנָּה חִבְּקָה אֶת בְּנָהּ מֵאַהֲבָה – הִנֵּה עַתָּה לְחָצַתְהוּ מֵחֶמְלָה, עַד כִּי נֶחְבָּא קוֹלוֹ וַיֵּחָנֵק.

כַּמָּה אִמּוֹת בֵּינֵינוּ אֲשֶׁר מֵאַהֲבָה יְתֵרָה תְּחַנֵּקְנָה אֶת בְּנֵיהֶן! אִם יֵשׁ מִסְפָּר לָהֵנָּה, הוֹסֵף גַּם בַּת־קֹף זֹאת עֲלֵיהֶן.


 

כא. כְּבוֹד הַר סִינָי    🔗

אַלוֹנֵי־מַמְרֵא דִבְּרוּ עָתָק עַל הַר סִינַי, וַיֹּאמֵרוּ: לַשָּׁוְא תִּתְנַשֵּׂא, יַבֶּלֶת פְּנֵי הַחֹרֵב, עַל אֶרֶץ רַבָּה! הֵן אַךְ פַּעַם אַחַת חָמַד אוֹתְךָ אֱלֹהִים לָשֶׁבֶת – וַתָּרַע בְּקוֹלוֹת וּבְרָקִים! הֲלֹא יֶתֶר־שְׂאֵת לָנוּ עָלֶיךָ, כִּי רֵאשִׁית דַּרְכֵי אֵל בָּאָרֶץ הָיְתָה בְקִרְבֵּנוּ, וּבְחֶלְקֵנוּ נִגְלוּ רִאשׁוֹנָה אֱלֹהֵי הָעַמִּים!

– לֹא בִכְבוֹד אֱלֹהֵי הָעַמִּים אֶתְפָּאֵר, כִּי אִם בִּכְבוֹד “עַם הָאֱלֹהִים” אֲשֶׁר עָמְדוּ רַגְלָיו עָלַי, וּמֵחֵיקִי קִבְּלוּ חֶמְדָּה גְנוּזָה – כֹּה עָנָה הַר סִינַי בְּעַנְוַת־חֵן.


 

כב. קֶשֶׁר הַכְּלָבִים    🔗

הַכֶּלֶב חָטַף נֵתַח שָׁמֵן בְּבֵית־הַמִּטְבָּחַיִם, וַיְהִי נָכוֹן לָצֵאת; אַךְ הַטַּבָּח רָאָהוּ, וּבְמַקֵּל־חֹבְלִים אֲשֶׁר בְּיָדוֹ הוֹרָהוּ לָדַעַת כִּי לֹא לוֹ הַנֵּתַח. אָז הִתְחַמֵּץ לֵב הַכֶּלֶב בּוֹ וַיָּרֶב בַּטַּבָּח:

– הַרְאִיתֶם בֶּן־פּוּטִיאֵל זֶה? לֹא לִי הַנֵּתַח! וּבַמֶּה קָנִיתָ אַתָּה אֶת זְכוּתְךָ עַל הָעֵגֶל וְעַל נְתָחָיו? שׁוֹר עִבֵּר, פָּרָה יָלָדָה, הָאֲדָמָה רִבָּתָה, הַכְּלָבִים שְׁמָרוּהוּ מִשֵּׁן הַחַיָּה – וְלוֹ הָעֵגֶל! תֵּבֵל וּמְלֹאָה – הַאַתָּה יְסַדְתָּם? כַּמָּה לֵילוֹת – בִּהְיוֹתִי עַל מִשְׁמַר הָעֵדֶר – אֲכָלַנִי הַקֹּר, וְאַתָּה סָרוּחַ עַל מִטָּה מֻצַּעַת חִבַּקְתָּ תְּנֻמוֹת! כַּמָּה פְעָמִים פָּדִיתִי אֶת הָעֵגֶל מִמַּלְתְּעוֹת הַזְּאֵב בְּעוֹרִי וּבִבְשָׂרִי, וְאַתָּה הִתְעַנַּגְתָּ אָז עַל רֹב נַחַת – וְעַתָּה לְךָ הָעֵגֶל לְמָכְרָהּ, וַאֲנִי אֶבְלַע רִיר?

זֹאת שָׁמְעוּ כַּלְבֵי הַחוּץ – וְעַד אַרְגִּיעָה הִתְאַסְּפוּ בְּמַקְהֵלוֹת וַיֶּחֶרְצוּ לָשׁוֹן לַטַּבָּח:

– הָלְאָה בַּר־בֶּטֶן! לָאֲבַדּוֹן כְּסוּי־חֵלֶב! – הֵאָסְפוּ, אַחִים, עַזֵּי־נָפֶשׁ! מִי רָעֵב – הֲלוֹם! שַׁנְּנוּ לָשׁוֹן! שִׁלְחוּ שֵׁן!…

רָאָה הַטַּבָּח כִּי רָעָה נֶגֶד פָּנָיו – וַיָּבֵא בֵּין הָרֹגְנִים כֶּלֶב זָר, יְלִיד חוּץ. הֵמָּה רָאוּ – כֵּן שָׁכְחוּ אֶת יְרִיבָם, וְאִישׁ מִקָּצֵהוּ הִתְנַפֵּל עַל הָאָח הַזָּר הַבָּא בִּגְבוּלָם, וְכָל פֶּה נֹבֵחַ, וְכָל שֵׁן נֹשֶׁכֶת. בֶּן־הַנֵּכָר הָאֻמְלָל בָּרַח עַל נַפְשׁוֹ, וְהָרֹגְנִים רוֹדְפִים אַחֲרָיו, עַד בּוֹשׁ. תְּרִיסֵי־הַטַּבָּח גַּם עַתָּה יִכְרְעוּן תַּחַת מַשָּׂאָם, וְהָאָח הַנִּפְשָׁע שָׁתָה אֶת כּוֹס הַחֵמָה.


 

כג. הַחֲלִיפִין    🔗

(בְּעִקְבוֹת קְרִילוֹב)


אֲסִימוּן2 הָיָה לְשֻׁלְחָנִי, וּכְפרֵט3 – כִּמְצָרֵף4 פְּסָלוּהוּ מִמַּטְבֵּעַ, לֹא קִבְּלוּהוּ בַחֲלִיפִין: זֶה מָצָא, כִּי צוּרָתוֹ אֵינֶנָּה בֹּלֶטֶת; זֶה אָמַר, כִּי אָבַד מִמִּשְׁקָלוֹ, וּבָא רֵעֵהוּ וַחֲקָרוֹ, כִּי גְרוּטַת5 נְחשֶׁת הוּא, אֲשֶׁר לֹא בָאָה מֵעוֹלָם לִכְלָל מַטְבֵּעַ – וְכֹה הֶעֱלָה הָאֲסִימוּן חֲלוּדָה יָמִים רַבִּים. רָאָה הַשֻּׁלְחָנִי, כִּי אֵין מוֹצָא לִגְרוּטָתוֹ, וַיֹּאמַר: אֶעֶזְבָה נָא אֶת הַפֹּרְטִים וְהַמְצָרְפִים, כִּי מַרְבִּים הֵמָּה בַחֲקִירוֹת וּבְדִיקוֹת; אֵלְכָה לִי אֶל הַחֶנְוָנִים.

וְרִמּוֹן הַחֶנְוָנִי זֶה כְבָר חִכָּה לוֹ: הַדָּגָה בָאֲשָׁה בַחֲבִתּוֹ – כָּל הַבָּא אֵלֶיהָ מַרְבֶּה לַחְקֹר וְלִדְרשׁ שְׁנָתָהּ, טִיבָהּ, טָהֳרָתָהּ וְטֻמְאָתָהּ גַּם יָחַד.

הַשֻּׁלְחָנִי לֹא חָקַר, הַחֶנְוָנִי לֹא דָרַשׁ – הָאֲסִימוּן נֶחֱלַף בְּדָגָה סְרוּחָה, וְהַמֹּכֵר עָלֵז וְהַקֹּנֶה שָׂמֵחַ.


 

כד. הַתַּרְנְגוֹל    🔗

הַתַּרְנְגוֹל יָשַׁב עַל בַּדֵּי־הָעֵץ וַיִּצְלֹל בִּתְהוֹם רַעְיוֹנוֹת: “אָמוֹר אֹמְרִים, כִּי מָלְאו פְנֵי תֵּבֵל חַיִּים. שָׁם מֵעֵבֶר לַנָּהָר הַזֶּה וּמֵהֶהָרִים הָרָמִים הָהֵם וָהָלְאָה – שָׁם שָׁמַיִם חֲדָשִׁים וְאֶרֶץ לֹא נִשְׂעָרָה, שָׁם שֶׁמֶשׁ צְדָקָה – וְלֹא עָבִים, עֲמָקִים יַעַטְפוּ בָר בְּלִי מַפֵּל… הַאֻמְנָם יֵשׁ עֵצִים תֹּמְכִים שְׁחָקִים בְּגַאֲוָתָם?… הַאֱמֶת הַדָּבָר כִּי יֵשׁ הָרִים, אֲשֶׁר בֵּין בִּתְרֵיהֶם יָלִינוּ הֶעָבִים?… הֲיִפָּלֵא אֵפוֹא כִּי הַנֶּשֶׁר יַאֲבֵר אֶל אֹהֶל הַשֶּׁמֶשׁ – אִם עַל רֹאשׁ הָעֲנָקִים הָאֵל יְקַנֵּן?… הָבָה אֶעֶזְבָה מִשְׁכַּן בָּדָד זֶה! יְלַקֵּק הֶחָתוּל אֶת יְדֵי אֲדוֹנָיו, יָרֶב הַכֶּלֶב בָּעוֹבְרִים, תַּעֲלֶה הַפָּרָה גֵרָה, יָבֶן חֲמוֹר לַאֲבוּסוֹ – וַאֲנִי אֵלְכָה לִּי לָשׁוּט בָּאָרֶץ וְאֶעֱשֶׂה לִּי שֵׁם”.

כְּאוֹר־בֹּקֶר זָכַר הַתַּרְנְגוֹל אֶת נִדְרוֹ, אַךְ בְּצֵאתוֹ אֶת הַשַּׁעַר, פָּגַשׁ בְּתַרְנְגֹלֶת, וַיֶּאֱצַל לָהּ רִגְעֵי מִסְפָּר. שָׁם בַּחֲצַר־הַשָּׁכֵן, תַּרְנְגֹלֶת שְׁכֶנְתּוֹ מְבָרֶכֶת אֹתוֹ בִּרְכַת־הַבֹּקֶר, וַיְבַלֶּה גַם אִתָּה זְמַן־קָט; וְיַעַן כִּי מַכִּירוֹת רַבּוֹת הָיוּ לוֹ בִּמְקוֹם מְכוּרָתוֹ, וַיַּרְבּוּ רִגְעֵי הִתְרוֹעֲעוּתוֹ אֲלֵיהֶן עַל רִגְעֵי יוֹמוֹ, וַיִּדְחֶה דְבַר יְצִיאָתוֹ לְיוֹם הַמָּחֳרָת. יוֹם הַמָּחֳרָת לֹא נִפְלָה מְאוּמָה מִיּוֹם הָאֶתְמוֹל, וִיצִיאָתוֹ נדחתה לְיוֹם הַשְּׁלִישִׁי. יוֹם לְיוֹם – וּבֵין כֹּה וָכֹה הִגִּיעוּ יְמֵי־הַתְּשׁוּבָה, וְשָׁבֵי־פֶשַׁע בְּיַעֲקֹב הֵכִינוּ אֶת הַתַּרְנְגוֹל לְקָרְבָּן וּלְכַפָּרַת־פָּשַׁע.


 

כה. הָאֲסֵפָה    🔗

– מֵאַיִן בָּאת, פּוּעָה? – שָׁאֲלוּ הַצְפַרְדְּעִים אֶת אֲחוֹתָן.

– מֵעַל חֶלְקַת הַצּוּרִים שֶׁעַל הַחוֹף – עָנְתָה הַנִּשְׁאֶלֶת – שָׁמָּה נוֹרָאוֹת נִפְלֵאתִי; הָהּ, אַחְיוֹתַי בְּנוֹת־הַשִּׁיר! אֶת קוֹל הַזָּמִיר שָׁמַעְתִּי – וְנַפְשִׁי בְקִרְבִּי תִשְׁתַּפֵּךְ גַּם עָתָּה.

– הַזָּמִיר! רַבּוֹת שָׁמַעְנוּ עַל אֹדוֹתָיו; וּמָתַי נוּכַל גַּם אָנוּ לִשְׁמוֹעַ אֶת הוֹד קוֹלוֹ?

– מָחָר כָּעֵת חַיָּה יָבֹא לַעֲמֹד עַל הַשּׂוֹכָה הַצּוֹפָה בִיאוֹרֵנוּ. הֲיֶינָה נְכוֹנוֹת, וְהִתְעַנַּגְתֶּן לִשְׁמֹעַ!

וַתֵּרֶב הַתְּכוּנָה בְּיוֹם מָחָר בֵּין הַצְפַרְדֵּעִים: כֻּלָּן קִדְּמוּ אַשְׁמֻרוֹת, וַתִּקְרֶאנָה הֵם מִטַּעַם זִקְנֵי הָעֵדָה: “בַּעֲלוֹת הַשֶּׁמֶשׁ מִן הַיָּם הַגָּדוֹל וּבָא הַזָּמִיר אֶל גְּבוּלֵנוּ, בַּל יָהִין אִישׁ לִפְצוֹת פֶּה!” גַּם צוֹפִים הֶעֱמִידוּ לְכָל רוּחַ לְבַשֵּׂר אֶת בֹּא הָאֹרֵחַ הַנִּכְבָּד; וַתִּסְפֹּרְנָה אֶת הָרְגָעִים, וַתְּחַשֵּׁבְנָה קִצִּים, וְאֵלּוּ לְאֵלּוּ מְמַלְּלוֹת, וּפֶה אֶל פֶּה שׁוֹאֲלִים – “הֲבָא? הֲנִרְאוּ עִקְבוֹתָיו?” וְשָׁם בַּיַּרְכָּתַיִם צְפַרְדֵּעַ זְקֵנָה תְּסַפֵּר לִרְעוּתָהּ בַּחֲשָׁאי עַל אֹדוֹת הַזָּמִיר הַקַּדְמוֹנִי, אֲשֶׁר שָׁר עַל שֻׁלְחָן לִוְיָתָן; אֲשֶׁר עָגַב עַל אִמָּהּ הַזְּקֵנָה; אֲשֶׁר צִפָּרְנָיו רַכּוֹת, לֹא יוּכַל הָרֵעַ, וְכָאֵלֶּה, וּלְבַלּוֹת הָעֵת שֶׁאֵין חֵפֶץ בָּהּ תְּגַהֵקְנָה וּתְפַהֵקְנָה. אַךְ פִּתְאֹם – הַצּוֹפֶה נָתַן אוֹת.

– אַיֵּהוּ? – שָׁאֲלוּ כֻלָּן פֶּה אֶחָד – הֲבָא? – תִּשְׁאַלְנָה אֲחֵרוֹת.

– הֶעָמַד עַל הַשּׂוֹכָה? – הַהֵחֵלָּה הָרִנָּה? – הַסִּי! – תִּקְרָא הָאַחַת. – סִתְמִי פִיךְ! – תַּעֲנֶה רְעוּתָהּ. – הֲקֵץ לְדִבְרֵי רוּחַ? – הִתְקַצְּפָה זְקֵנָה. – הֲתִבְלְמִי פִיךְ? – צְעִירָה תַּעֲנֶנָּה. – מִי שָׂמֵךְ לְשַׁלֶּטֶת? – תִּקְשֶׁה רְעוּתָהּ לִשְׁאֹל, הֲלֹא בַת מֵי־שַׁעַל הִנֵּךְ וּתְמוֹל בֹּאֵךְ! – הֲסֶינָה, אֲחָיוֹת! הַחֲרֵשְׁנָה, שָׂרוֹת!

וְהַקּוֹל הֹלֵךְ וְחָזֵק, וְקֶצֶף כַּשֶּׁלֶג כִּסָּה אֶת פְּנֵי הַיְאֹר. בֵּין כֹּה וָכֹה – וַתִּתֹּם הַזִּמְרָה, וְהַזָּמִיר נָשָׂא כָנָף וַיַּאֲבֵר הַשָּׁמָיְמָה.


 

כו. הָעֵצָה    🔗

– בִּי שְׁכֶנְתִּי! עוּצִי נָא עֵצָה טוֹבָה – בַּמֶּה אַבָעֵר אַחֲרֵי הַזְּבוּבִים, שְׂנוּאֵי־נַפְשִׁי, הַשֹּׁרְצִים בְּכָל פִּנּוֹת בֵּיתִי?

– גַּדְּלִי שְׂמָמִיּוֹת בְּבֵיתֵךְ, וְעָשׂוּ כָלָה אֶת הַזְּבוּבִים.

– הַשְּׂמָמִיּוֹת? אֲבָל הֵן הֵנָּה מְעוֹרְרוֹת פַּחַד בִּלְבָבִי וְגֹעַל בְּנַפְשִׁי מֵאָז וּמִקֶּדֶם! וַהֲלֹא הֵן סֶמֶל הַחָרְבָּן וְהָעֲזוּבָה, תְּנִי לָהֶן אֲחֻזָּה בְּאַחַת פִּנּוֹת בֵּיתֵךְ, וּכְרֶגַע בְּמַחְשָׁךְ תֶּאֱרַגְנָה קוּרֵיהֶן בְּכָל פִּנּוֹת הַבָּיִת.

– לֹא יָדוֹן רוּחִי בָךְ – אִם צָדַקְתְּ בְּשִׂנְאָתֵךְ אֶת הַזְּבוּבִים אוֹ בְיִרְאָתֵךְ אֶת הַשְּׂמָמִיּוֹת; וְאוּלָם אִם בֶּאֱמֶת שָׂנֵאת אֶת הַזְּבוּבִים, עָלַיִךְ לֶאֱהֹב אֶת הַשְּׂמָמִיּוֹת.


 

כז. תֹּלָע בֶּן־מֶלֶךְ    🔗

גְּוִיַּת הָאַרְיֵה הַמֵּת שָׁרְצָה תוֹלָע, וַיִּתְנַשֵּׂא לִמְלֹךְ, וַיִּקְרָא עֲצָרָה לְאֶזְרָחֵי־הַיַּעַר, וַיַּטֶּף לִפְנֵיהֶם שְׁטַר־יִחוּסִין אַף פֵּרַשׂ אֲמָרִים:

– הַאֲזִינוּ נָא, שִׁבְטֵי הַטֹּרְפִים וְיֶתֶר מִשְׁפְּחוֹת־הַיָּעַר! הַקְשִׁיבוּ בְקוֹל בֶּן־מַלְכְּכֶם – חֹטֶר מִגֶּזַע הָאֲרִי! שִׂימוּ נָא עֲטֶרֶת־מְלוּכָה עַל רֹאשִׁי! וְהֵן לְצֶדֶק אֶמְלֹךְ וְשֵׁבֶט־מִישׁוֹר בִּימִינִי; לֹא אֲכַהֶה, לֹא אֶרְעַץ, לֹא אֲגַבֵּר חֲיָּלִים, לֹא אַכְבִּיד אַכְפִּי, לֹא אַרְבֶּה עֲלֵיכֶם מַסִּים וְאַרְנוּנִיָּה וְלֹא אֵלֵךְ בִּגְדֹלוֹת…

– הֶרֶף! – שִׁסַּע הַשּׁוּעָל אֶת דְּבָרָיו – כָּבוֹד הוּא לִכְפִיר־אֲרָיוֹת, אֲשֶׁר לוֹ הָעֹז וְהַמִּשְׂרָה, אִם בִּמְקוֹם גְּדֻלָּתוֹ שָׁם אַתָּה מוֹצֵא עַנְוְתָנוּתוֹ. אֲבָל שִׁפְלַת הַתּוֹלַעַת, שֶׁבְּרַגְלַיִם תֵּרָמֵס, לֹא לַעֲנָוָה תֵּחָשֵׁב!


 

כח. שְׂחִיפֵי־עֵץ    🔗

חָבִית הָיְתָה לְאִישׁ, חָבִית יְשָׁנָה וּשְׂבֵעַת יָמִים וּבְלוּעִים – אַךְ אֵין שָׁלוֹם בַּעֲצָמֶיהָ, כִּי נָשְׂאוּ שְׂחִיפֶיהָ רִיב וּמָדוֹן כָּל הַיּוֹם: “הֶעָלֵינוּ לְהִכָּנַע לִפְנֵי הַחִשֻּׁקִים וְלַעֲמֹד בְּקִשְׁרָם? הֵן אַךְ פִּסְלֵי־עֵץ כָּמוֹנוּ הֵם! וְעוֹד יִתְרוֹן לָנוּ עֲלֵיהֶם, כִּי אֲנַחְנוּ יִלְדֵי אֵלָה וְכָל עֵץ אֵיתָן בַּיַּעַר, וְהֵם יוֹנְקִים שֶׁלֹּא הוֹצִיאוּ שְׁנָתָם, הֲמִפְּנֵיהֶם נִכָּנַע”? – כֹּה הִרְבּוּ תְלוּנָה, וּפַעַם בְּפַעַם הִשְׁלִיכוּ מֵעֲלֵיהֶם אֶת הַחִשֻׁקִים בְּנֵי־בְרִיתָם.

רָאָה בַּעַל־הֶחָבִית, כִּי לֹא יִשְׂמְחוּ הָרֹגְנִים בַּחִשֻּׁקִים מֵאֲחֵיהֶם, וַיָּשֶּׂם עֲלֵיהֶם חִשֻּׁקֵי־בַרְזֶל. בְּנֵי־נֵכָר אֵלֶּה תָּקְעוּ צִפָּרְנֵיהֶם בְּלִבּוֹת הַמִּתְאוֹנְנִים, וַיִּלְחָצוּם בְּחָזְקָה. הַשְּׂחִיפִים נִכְנְעוּ, וְלֹא נָעוּ מִמְּקוֹמָם – גַּם עֵת הֶעֱלוּ הַחִשֻּׁקִים חֲלוּדָה, אֲשֶׁר אָכְלָה חֲצִי־בְשָׂרָם.


 

כט. דּוֹרוֹן    🔗

זְאֵב טֹרֵף פָּרַץ בָּעֵדֶר וַיַּעַשׂ בּוֹ שַׁמּוֹת וְלֹא הִשְׁאִיר מִמֶּנּוּ בִּלְתִּי אִם אֶת הַתַּיִשׁ. לֵב הָרֹעֶה הִתְחַמֵּץ בּוֹ: “הֲמִבְּלִי חֹק יִטְרְפוּ פֹּה בַיְּעָרִים? הֲכָלָה הֵם עֹשִׂים בָּעֲדָרִים? הָבָה – אֵלְכָה, אַגִּישׁ דְּבַר מִשְׁפָּטִי אֶל הָאֲרִי!” בְּפִיו דִּבֶּר וּבְרַגְלָיו הָלַךְ, אַף לָקַח אִתּוֹ אֶת הַתַּיִשׁ לִהְיוֹת לוֹ לְעֵדָה וְגַם לְאֶשְׁכָּר. אַךְ – אָסוֹן וָפֶגַע! סֻכַּת הָאֲרִי רְחוֹקָה, נִסְתָּרָה בְּסִבְכֵי הַיַּעַר, וּפֹה עַל הַמִּשְׁמָר עָמַד הַדֹּב וַיִּדְרשׁ אֶתְנָן – פִּדְרֵי הַתַּיִשׁ; וְשָׁם – לְיַד שְׁעָרִים שָׁמַר הַזְּאֵב נְתִיבוֹתָיו, וּבְעַד פְּתִיחַת שְׁעָרִים לָקַח בִּשְׂכָרוֹ אֶת הָרֹאשׁ וְאֶת הַכְּרָעָיִם; וְהָלְאָה – גַּם הַשּׁוּעָל, וּבִשְׂכַר אֲשֶׁר הוֹרָהוּ אֵיזוֹ מֵחֻקֵּי הַיַּעַר וּמִשְׁפְּטֵי הַכְּרִיעָה וְהַהִשְׁתַּחֲוָיָה, דָּרַשׁ אֶת הַכָּבֵד וְאֶת הַיּוֹתֶרֶת – כֹּה הִרְבָּה הָאֻמְלָל לְהַרְחִיב צְעָדָיו בְּעֶזְרַת מַתָּן וְשֹׁחַד, וּכְבֹאוֹ לִפְנֵי הָאֲרִי, לֹא נִשְׁאַר בְּיָדוֹ מִדּוֹרוֹנוֹ בִּלְתִּי אִם הַפֶּרֶשׁ בְּקֵבָתוֹ.

הָרוֹעֶה נָפַל עַל פָּנָיו וַיֹּאמַר: "רְצֵה נָא מִנְחָתִי, מֶלֶךְ עִזּוּז וֵגִבּוֹר! וְאַל נָא בְקֶצְפֶּךָ. מֹשֵׁל שֶׁמְּשָׁרְתָיו תְּאֵבִים לְבָשָׂר, עָלָיו לִמְצֹא סִפְְקוֹ בְּפֶרֶשׁ קֵבָה.


 

ל. זְבוּב תֹּעֶה    🔗

הַזְּבוּב עָף וַיָּבוֹא אֵל תּוֹךְ בַּקְבּוּק עָגֹל. שָׁמָּה אָבַד דֶּרֶךְ וַיֵּתַע. בֵּין כֹּה וָכֹה – וַיְמַלֵּט בֵּיצִים וַיָּמֹת. הַבֵּיצִים נִבְקְעוּ וַיֵּצֵא דוֹר חָדָשׁ.

הַזְּבוּבִים הַיִּלּוֹדִים הִתְפַּרְנְסוּ מִנִּבְלַת הוֹרָתָם, וַיַּחְלְטוּ כִּי הַבַּקְבּוּק שָׁרַץ אוֹתָם, וַיְקַדְּשׁוּהוּ וַיַּעֲרִיצוּהוּ, וַיּוֹדוּ לַשּׁוֹרֵץ חַסְדּוֹ, עַל כִּי בַעֲלוֹת עַל לִבּוֹ לִשְׁרֹץ זְבוּבִים, הֵכִין לְמַעֲנָם גַּם מִחְיָה וְלֹא יִגְוְעוּ לַשָּׁחַת.


 

לא. הַכַּדִים    🔗

יַעֲקֹב הַנַּעַר נָשָׂא שְׁנֵי כַדֵּי מַיִם עַל שְׁתֵּי קְצוֹת הַמּוֹט שֶׁעַל שִׁכְמוֹ – מַשָּׂא לֹא כָבֵד לְפִי כִתְפֵי יַעֲקֹב וְכֹחוֹ, אַךְ זֹאת הַמַּכְשֵׁלָה: אֵין שָׁלוֹם בֵּין כַּדָּיו, בַּעֲלוֹת הָאֶחָד מַעְלָה, וַיֵּרֶד אָחִיו מַטָּה, וְכִמְעַט שֶׁיַּכְרִיעַ אֶת הַנֹּשֵׂא אָרְצָה.

– הֲכֹבֶד אֶבֶן בָּךְ, אוֹ כֶבֶד עֲוֹן הִנֶּךָ, יְצִיר חֶרֶס! – גָּעַר יַעֲקֹב בַּכַּד הַמַּכְרִיעַ – הָבָה אֲסִירְךָ מִפֹּה, כִּכְלִי אֵין חֵפֶץ בּוֹ, וַאֲטַיֵּל עִם כַּדִּי הָעֹלֶה לְמַעְלָה וְהַמְרַחֵף בָּרוּחַ – וְכַאֲשֶׁר זָמַם כֵּן עָשָׂה.

אַךְ מָה הוֹעִיל הֶחָכָם בְּתַקָּנָתוֹ? חִישׁ הָיָה הַקַּל לְכָבֵד, וַיַּכְרַע אֶת הַמּוֹט וְאֶת הַנֹּשֵׂא גַּם יָחַד.


 

לב. גֵּרוּשֵׁי־הָאָדָם    🔗

עֵת גֹּרַשׁ הָאָדָם מִתּוֹךְ הַגַּן אֲשֶׁר בְּעֵדֶן וְיָדָיו עַל רֹאשׁוֹ – וַיָּנִיעוּ עָלָיו פִּרְחֵי עֵדֶן בְּרָאשֵׁיהֶם וַיָּנוּדוּ לוֹ:

– אָדָם, נַחֲלַת דּוּמָה, בִּיקָר לֹא לָן! מְעוֹן אֱלֹהִים, שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי נַחַת וְנַהֲרֵי שַׁלְוָה, אַתָּה עֹזֵב, מְקוֹם – שָׁמָיו יַעַרְפוּ עֹנֶג, וַהֲרָרָיו יַטִּיפוּ עֵדֶן, אֶרֶץ הֲרַת אֹשֶׁר אַתָּה יוֹצֵא, וְהָלַכְתָּ לָנוּעַ עַל הָרֵי אֲדָמָה אֲרוּרָה, אֲשֶׁר כִּחֲשָׁה בָהּ תְּנוּבָתָהּ – נְרַיָּוֶךְ דִּמְעָתֵנוּ, אָדָם!

– כִּי לֹא אֶרֶץ הֲרַת אשֶׁר הִנֵּךְ – יוֹכִיחוּ מְאוּרַת הַנָּחָשׁ אֲשֶׁר בְּכִלְיוֹתַיִךְ, וְחֵרֶם פְּרִי עֵץ הַדַּעַת שֶׁבִּגְבוּלַיִךְ. אֱמֶת, כִּי לֹא יְאֻשַּׁר חֶלְקִי עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אֲנִי הוֹלֵךְ עָלֶיהָ; אַךְ עוֹד אָשׁוּבָה – אָצִיץ בֵּין חֲרַכֵּי הַגְּדָרִים הָאֵלֶּה לִרְאוֹת מַה יֵּעָשֶׂה בְצִיצַיִךְ וּפֶרְיֵךְ, בְּאֵין יַד חָרוּצִים לְעָבְדָם וּלְשָׁמְרָם. – כֹּה דִבֶּר הָאָדָם אֶל אֶרֶץ חֶרְמוֹ, וַיִּמַּח דִּמְעָה מֵעַל פָּנָיו.


 

לג. דֶּרֶךְ הַנֶּשֶׁר בַּשָּׁמָיִם    🔗

הַנֶּשֶׁר נָשָׂא אֵבֶר הַשָּׁמָיְמָה לָתוּר לוֹ אֹכֶל. אֶפְרֹחֵי קַן־תּוֹרִים רָאוּהוּ בְּפַעַם הָרִאשׁוֹנָה בִּימֵי חַיֵּיהֶם – וְרֶגֶשׁ־יָהּ מִלֵּא אֶת בָּתֵּי־נַפְשָׁם, וַיִּקְרָאוּ: בָּרוּךְ שֶׁחָלַק מִכְּבוֹדוֹ לְנוֹצָה וּכְנָפָיִם.

– וּמִיִּרְאָתוֹ – הוֹסִיף אֶחָד מֵהֶם.

– מִיִּרְאָתוֹ? הַתְחַשֵּׁב לְנָכוֹן, כִּי בַעַל־כְּנָפַיִם זֶה יִמְצָא טַרְפּוֹ פֹה בְּעֵמֶק־הֶעָכוֹר? הֲלֹא קָרוֹב הוּא אֶל הַשָּׁמַיִם מֵאֲשֶׁר אֶל הָאָרֶץ! בְּלִי תְפוּנָה יֹאכַל דְּגַן־שָׁמַיִם מִזֵּרְעוֹנֵי אוֹר אֵלֶּה הַנְּפוֹצִים שָׁם, וּמִמַּעְיַן אוֹר הַנּוֹבֵעַ בַּשֶּׁמֶשׁ יִשְׁבֹּר צִמְאוֹנוֹ.

עוֹד מִלָּתוֹ עַל לְשׁוֹנוֹ, וְהַנֶּשֶׁר הַנַּעֲרָץ טָשׁ אֶל הַקֵּן, וַיַּחְטֹף אֶת מִבְחַר הָאֶפְרֹחִים, וַיָּשָׁב הַשָּׁמָיְמָה.

וְיֶתֶר הָאֶפְרֹחִים עוֹמְדִים מִשְׁתָּאִים, וְגַם אַחֲרֵי רְאוֹתָם שְׂרִידֵי עֲצָמוֹת וְנֹצוֹת נֹפְלִים מִמָּרוֹם, לֹא יַאֲמִינוּ כִּי יִתְפַּרְנֵס הַנֶּשֶׁר מִמְּלֶאכֶת הַטָּרֶף.


 

לד. הַזָּמִיר    🔗

בֵּין עֳפָאֵי עֵץ שֶׁעַל שְׂפַת יְאֹר יָשַׁב הַזָּמִיר וַיַּעֲרֹךְ שִׁיר־תּוֹכָחָה עַל צִפָּרְנֵי הַנֶּשֶׁר, עַל דְּגַת־הַטֶּרֶף וְעַל כָּל חָמָס וָשֹׁד, אֲשֶׁר בְּמֶמְשֶׁלֶת הַמַּיִם וַאֲשֶׁר בְּמֶמְשֶׁלֶת הַיַּבָּשָׁה. הַסַּרְטָן שָׁמַע אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה, וַיָּבֵא אֶת דִּבַּת הַמְשׁוֹרֵר רָעָה לִפְנֵי הַתַּנִּין, וַיְחַו דַּעְתּוֹ, כִּי אִם יִתֵּן לִבְנֵי־פָרִיצִים כָּאֵלֶּה מַהְלְכִים בִּשְׁכֻנַת הַיְאֹר – רָעָה נִשְׁקָפָה לְכִסֵּא מַמְלַכְתּוֹ; אַף יָעַץ לָבוֹא בִדְבָרִים עִם הַנֶּשֶׁר עַל אֹדוֹתָיו. אַךְ הַתַּנִּין שָׂחַק לְמִשְׁבַּתָּיו וַיִּלְעַג לְפַחְדּוֹ לֵאמֹר:

– מֶמְשַׁלְתִּי מֶמְשֶׁלֶת חֵרְשִׁים וְאִלְּמִים הִיא – מַה יַּעֲלֶה אוֹ מַה יוֹרִיד בָּהּ אִישׁ־שְׁפָתָיִם?


 

לה. הַתַּיִשׁ    🔗

רֹעֶה חָדָשׁ בָּא בָעֵדֶר, וַיִּשָּׂא אַחַד הַתְּיָשִׁים חֵן בְּעֵינָיו וַיְגַדְּלֵהוּ וַיִּתֶּן לוֹ חֻפְשָׁה מִגֵּז, מִשִּׁנֵּי הַכֶּלֶב, גַּם רִשְׁיוֹם נָתַן לוֹ לִרְעוֹת בַּטּוֹב בְּעֵינָיו – בְּאֵין מֹחֶה. וַיְקַנְאוּ בוֹ הַכְּשָׂבִים וַיְדַבְּרוּ בוֹ: “בַּמֶּה זָכָה הַיָּהִיר הַזֶּה לִגְדֻלָּה? בַּמֶּה נָשָׂא חֵן בְּעֵינֵי הָרֹעֶה? הֵן קְצַר אַלְיָה הוּא כָּמֹנוּ! גַּם מֹחוֹ שָׁקוּעַ כְּמֹחַ כֶּבֶשׂ!”

שָׁמַע הַכֶּלֶב וַיִּקְרָא: “הוֹי, פְּתָאִים וְאֵין לֵב! הֲלֹא תִרְאוּ, הֲלֹא תָבִינוּ, כִּי לְרֹעֵנוּ אֹזֶן עֲמֻקָּה וּלְתֵישֵׁנוּ לָשׁוֹן אֲרֻכָּה!”


 

לו. שֹׁמֵר הָאָסָם    🔗

בְּעֵת הָאָסִיף – וְהָאִכָּר נָשָׂא אֲלֻמּוֹתָיו וַיַּעַשׂ גֹּרֶן לֹא רָב, אַךְ דַּיּוֹ לְכַלְכֵּל אֶת נַפְשׁוֹת בֵּית־הָאִכָּר הַמִּסְתַּפֵּק בְּמוּעָט. אָז נִגַּשׁ אֵלָיו הַתַּרְנְגוֹל, וַיַּצַּע לְפָנָיו כִּי יִסְפְּחֵהוּ אֶל כְּהֻנַּת שׁוֹמֵר הַכְּרִי בָּאָסָם, בִּשְׂכַר הַזֵּרְעֹנִים, אֲשֶׁר יִמְצָא בְלֶקֶט וּבְפֵאָה. הָאִכָּר נֵאוֹת. עָבְרוּ יְמֵי מִסְפָּר וְהִנֵּה אֲהָהּ! מְאֵרָה בַכְּרִי, – מִנְעֶרֶת בְּתוֹכוֹ וּבִקְצוֹתָיו! אָז הָלַךְ הָאִכָּר לִדְרֹשׁ אֶת פִּי הַשּׁוֹמֵר, וּמַה מָּצָא? הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר הַכְּרִי וְקֹרֵא בְגָרוֹן בְּלִי חָשָׂךְ “קוּקוּרִיקוּ”! אַךְ עַל פִּי כָל קְרִיאָה וּקְרִיאָה תִּתְאַסַּפְנָה תַּרְנְגֹלוֹת לְמַכְבִּיר וְהַתַּרְנְגוֹל יְהַלְקְטֵן6, וּכְכַלּוֹתוֹ בַפֵּאוֹת, וְעָלָה עַל הַכְּרִי וְהוֹסִיף לְנַקֵּר וּלְחַטֵּט וּלְהַשְׂבִּיעַ חַרְטוּמֵיהֶן גַּרְעִינִים לְמַכְבִּיר.

– הֲשָׁוֶה אֲנִי לֶחֶם חֻקִּי? – שָׁאַל הַתַּרְנְגוֹל בְּרוּחַ נִצָּחוֹן.

– אָמְנָם כֵּן – עָנָה הָאִכָּר – שָׁוֶה הָיִיתָ לֶחֶם־חָקְךָ, תַּרְנְגוֹל, לוּ רַוָּק7 הָיִיתָ! אַךְ פַּרְנָסַת אֶלֶף נָשֶׁיךָ וּפִילַגְשֶׁיךָ – הָהּ, קָטֹן הָאוֹצָר מֵהֶן! וְעַתָּה, יַקִּירִי! אִם נְשָּׂאֲךָ לִבְּךָ לִשְׁמֹר אֶת אֲסָמִי, לֵךְ וְכָתַבְתָּ סֵפֶר־כְּרִיתוּת לְכֻלָּן.


 

לז. דֻּמִיָּה תְהִלָּה    🔗

לַהֲקַת צִפֳּרִים מְזַמְּרוֹת הִתְאַסְּפוּ לַעֲרֹךְ שִׁיר־הַכָּבוֹד לְיוֹם הָאָבִיב הַבָּא לִקְרָאתָן.

וְהָעוֹרֵב זֶה כְבָר הֵעִיד עָלָיו הַשּׁוּעָל, כִּי מְזַמֵּר מַשְׂכִּיל הוּא, אָז בְּעֵת אֲשֶׁר אָבַד אֶת גְּבִינָתוֹ בְתוֹךְ מַלְתְּעוֹת הַשּׁוּעָל הַהוּא8 – וְעַל כֵּן נְשָׂאָהוּ לְבָבוֹ לְהִתְחַבֵּר אֶל הַנֹּגְנִים.

הַצִּפֳּרִים יָשְׁבוּ לַעֲרוֹךְ וְלָמֹד מִדָּה וָקֶצֶב לְאִישׁ־אִישׁ פִּרְקוֹ, כְּמִדָּתוֹ וְכִידִיעָתוֹ בַּשִּׁיר.

– וּמַה מִשְׁפָּטִי, אֲדֹנִי הַמְנַצֵּחַ? – שָׁאַל הָעוֹרֵב.

– אַתָּה – עָנָה הַמְנַצֵּחַ – כִּכְלוֹת הַזָּמִיר, וּבְטֶרֶם יִפְצַח הַחוּגָא – תַּחֲרִישׁ בְּהַפְסָקָה.

– וּבִמְשֹׁךְ הַחוּגָא בְקוֹל.

– אָז תִּשְׁתֹּק.

– וּבְכַלּוֹתוֹ?

– אָז תֶּחֱשֶׁה.

– וְאַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל? – הוֹסִיף הָעוֹרֵב לִשְׁאֹל.

– אָז תִּדֹּם – עָנָה הַמְנַצֵּחַ – כִּי לְךָ דֻּמִיָּה תְהִלָּה.


 

לח. חֻקַּת צִיָּה    🔗

מִתּוֹךְ כִּלְיוֹת שִׁבֹּלֶת גָּנְבָה סוּפָה גַּרְגַּר חִטָּה וַתִּשָּׂאֶנּוּ אֶל אֶרֶץ צִיָּה. שָׁמָּה נָפַל בֵּין קוֹץ וְדַרְדַּר, וּבְחֶמְלַת הֶעָנָן, אֲשֶׁר פָּתַח נֹאדוֹ עָלָיו, הִכָּה שֹׁרֶשׁ וַיַּעַשׂ שִׁבֹּלֶת. בָּאוּ יְמֵי הַבִּכּוּר – וְאָדָם אַיִן לְאָסְפָהּ – וַתִּשְׁפֹּךְ הַשִּׁבֹּלֶת אֶת זַרְעָהּ עַל הָאָרֶץ. לִתְקוּפַת הַשָּׁנָה – וְשִׁבֳּלִים לְמַכְבִּיר צָמְחוּ בַּמָּקוֹם הַהוּא. כֹּה עָבְרוּ שְׁנוֹת מִסְפָּר – וְכִבְרַת אֶרֶץ תְּעַטֵּר מִדְבַּר צִיָּה בְּשִׁבֳּלֶיהָ הַמְסֻבָּלוֹת לָחֶם. אָז לָבְשָׁה הַצִּיָה גֵּאוּת, וַתֹּאמַר: “אָכֵן מֵעַתָּה לֹא עוֹד צִיָּה אֶקָּרֵא, כִּי יָבֹאוּ גַּם אֵלַי בְּנֵי־אָדָם לֶאֱכֹל מִפִּרְיִי וְלִשְׂבֹּעַ מִתְּנוּבָתִי, וְיִבְנוּ עָרִים וְיֵשְׁבוּ בָהֶן; לֹא עוֹד צִיָּה, אֶרֶץ נוֹשֶׁבֶת אֶהְיֶה מֵעַתָּה!”

שָׁמַע זֹאת הָרוּחַ וַיֹּאמַר:

– אַל תִּתְעִי, שׁוֹמֵמָה, בְּשָׁוְא לְהַאֲמִין בְּתִקְוָתֵךְ הַכֹּזֵבָה: כָּל עוֹד שֶׁלֹּא תְבַעֲרִי אַחֲרֵי הַקּוֹצִים וְהַחֲרֻלִּים, אֲשֶׁר עָלַיִךְ, לֹא יָבֹאוּ בְנֵי־הָאָדָם לֶאֱסֹף מְלֵאָתֵךְ וְדִמְעֵךְ.


 

לט. פְּרַס הַשָּׂרִים    🔗

חַטַּאת עַמִּי יֹאכֵלוּ

וְאֶל־עֲוֹנָם יִשְׂאוּ נַפְשׁוֹ: (הושע ד', ח)


הָאֲרִי כּוֹנֵן שִׁלְטוֹנוֹ עַל עֵדֶר וּמִקְנֶה, וַיִּתֵּן אֶת הַמִּשְׂרָה עַל שֶׁכֶם הַדֻּבִּים וְהַזְּאֵבִים לְפַקֵּח עַל שְׁלוֹם הָעֵדֶר – לְבַל יַשִּׂיגוּ גְבוּלוֹת וּלְבַל יַעֲשׂוּ מִדְחֶה; וְלִפְרָס מִשְׂרָתָם אָצַל לָהֶם אֶת נַפְשׁוֹת הַחַטָּאִים וּבְשַׂר עֹבְרֵי חֹק. אַךְ יַעַן כִּי הַצֹּאן – עַם שְׁפַל־רוּחַ, וְיוֹדְעִים אֶת רִבּוֹנָם יוֹתֵר מֵרַעֲבוֹנָם, לָכֵן שָׁמְרוּ אֶת חֻקַּת הַיַּעַר, וְלֹא הִבִּיטוּ אָוֶן בָּם. רָאוּ הַשָּׂרִים, כִּי תֹם־דֶּרֶךְ הָעֵדֶר יְקַפֵּחַ אֶת פַּרְנָסָתָם, וְנִכְרַת אֹכֶל מִפִּיהֶם – וַיַּשְׁלִימוּ עִם זִקְנֵי הָעֵדֶר, וְאֵלֶּה דִבְרֵי הַתְּנָאִים:

עַל הַשָּׂרִים לְהַמְצִיא לָעֵדֶר חֲטָאִים, וְעַל הָעֵדֶר לְסַפֵּק לָהֶם חַטָּאִים.


 

מ. הַנָּחָשׁ וְהָעֲלוּקָה    🔗

– בֹּאִי, אָחוֹת! – כֹּה אָמַר הַנָּחָשׁ אֶל הָעֲלוּקָה – בֹּאִי וְנָטִיל אֶרֶס בִּבְנֵי־אָדָם וְחַוָּה, וְעָשִּׂינוּ בָם כָּלָה, כִּי שִׂנְאָתִי כְבוּשָׁה לָהֶם מִדּוֹר־דּוֹרִים – לֹא אוּכַל אֶרְאֵם לְשָׁלוֹם.

– הֶרֶף, אָח! – עָנְתָה הָעֲלוּקָה – גַּם אָנֹכִי לֹא אֹהֲבֵם נְדָבָה, אֲבָל דָּמָם, הָהּ! דָּמָם מַה־מָּתוֹק לְחֵךְ!


 

מא. פְּנֵי הַיָּרֵחַ    🔗

עוֹד פַּעַם חִבְּקָה הַשֶּׁמֶשׁ בִּזְרֹעוֹתֶיהָ עוֹלָם וּמְלוֹאוֹ, עוֹד פַּעַם נָשְׁקָה אֶת הָאֲדָמָה בְּמִצְחָהּ, וַתְּדַבֵּר נִחוּמִים עַל לִבָּהּ לֵאמֹר: "חַכִּי לִי, בִּתִּי, לְיוֹם מָחָר! עַתָּה אֶפָּרֵד; אַךְ בְּהִפָּרְדִי מִמֵּךְ, אֶשְׁלַח אֶת מַלְאָכִי לִשְׁמוֹר עָלַיִךְ – הִנֵּה הַיָּרֵחַ, וּלְאוֹרוֹ תֵלֵכִי, וְהוּא יִסְפֹּר צְעָדַיִךְ. כַּהֲתִימָה דְּבָרֶיהָ – וַתֵּעָלַם.

וְעַל רִצְפַּת סַפִּיר הַיָּרֵחַ בְּגָאוֹן יִצְעָד, וּכְעֶבֶד מַבִּיט עָמָל בְּאֶחָיו – כֵּן יַבִּיט אֶל הָאֲדָמָה, וּמִכַּעַשׂ עָשְׁשָׁה עֵינוֹ: “אָכֵן אָבְלָה נָבְלָה הָאָרֶץ – יְדַבֵּר רְתֵת – נִפְתְּלוּ אָרְחוֹת דַּרְכָּהּ, גַּם פָּנֶיהָ עֲקֻבִּים, לָכֵן גַּם יוֹשְׁבֶיהָ אֶת הַיְשָׁרָה יְעַקֵּשׁוּ – תּוֹפִיעַ הַשֶּׁמֶשׁ, וְאַגִּישׁ מִשְׁפָּטִי לְפָנֶיהָ”.

הַשַּׁחַר יָצָא וַיְבַשֵּׂר צֵאת הַשֶּׁמֶשׁ, וַיִּקֹּד הַיָּרֵחַ וַיִּשְׁתַּחוּ, וַיַּטִּיחַ דְּבָרִים כְּלַפֵּי הָאָרֶץ, וַיְדַבֵּר עַל הָאָדָם וְעַל הַבְּהֵמָה וְעַל כָּל אֲשֶׁר בָּאָרֶץ; וּמִי יוֹדֵעַ מֶה הָיָה עוֹד עִם לְבָבוֹ לְדַבֵּר, לוּלֵא סָטְרָה הַשֶּׁמֶשׁ עַל פִּיו וַתֹּאמַר: “חֲדַל לָךְ! הֵן לְהָאִיר שְׁלַחְתִּיךָ וְלֹא לְבַקֵּר מוּמִים!” הַדָּבָר יָצָא מִפִּי הַשֶּׁמֶשׁ – וּפְנֵי הַיָּרֵחַ כְּסִיד הִלְבִּינוּ.

מִנִּי אָז שָׁקְעָה לְחִי הַיָּרֵחַ וּפָנָיו חָוָרוּ.


 

מב. עֵצָה הֲגוּנָה    🔗

– אֶסְתֵּר, יָפָתִי! הֵן מִמֵּךְ נֶהֱנִים רַבִּים בְּעֵצָה וְתוּשִׁיָּה – תַּקְּנִינִי נָא גַם אוֹתִי בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנַיִךְ: בַּמָּה אִוָּשַׁע מֵחֲמַת הַזֵּידוֹנִים, מַחֲרִיבֵי בֵיתִי וְאֹכְלֵי שְׁאֵרִי מֵעַל עַצְמוֹתַי, הַחֲתוּלִים וְהַכְּלָבִים עַזֵּי־הַנֶּפֶשׁ, אֲשֶׁר אֵין נִסְתָּר מִפִּיהֶם, וְאֵין פְּלֵיטָה מִשִּׁנֵּיהֶם, וְכִמְעַט שֶׁיּוֹצִיאוּ אֶת בִּלְעִי מִפִּי?

– עֵצוֹת מֵעֵצוֹת שׁוֹנוֹת לָזֶה, רוּת יִקְרָתִי! אַךְ אֶת כֻּלָּן יִשָּׂא רוּחַ, כִּי שָׁוְא תְּמוּרָתָן. הָעֵצָה הַנְּכוֹנָה וְהַבְּדוּקָה הִיא אֲשֶׁר אִיעָצֵךְ:

אַל יָלִינוּ הַזֵּידוֹנִים הָאֵלֶּה רְעֵבִים בְּבֵיתֵךְ, יֵדְעוּ שָׂבְעָה, וְלֹא יוֹסִיפוּ לְהַשְׁחִית בְּלַחְמֵךְ.


 

מג. הַחֹפֶשׁ    🔗

מֶמְשֶׁלֶת זָדוֹן בַּיַּעַר עָבְרָה חֹק וַתִּפְרֹץ גְּבוּל, וַיֵּרָנְנוּ הָעָם בְּמַקְהֵלוֹת: “עַד מָתַי נַבִּיט עָמָל, עַד מָתַי שׁוֹד וָרֶצַח יַעֲשׂוּ בָנוּ שַׁמּוֹת, וַאֲנַחְנוּ נֶחֱשֶׁה? מִי שָׂם פֶּה לָאֲרִי לֶאֱכֹל אוֹתָנוּ? וּמִי הוּא הַזְּאֵב כִּי יִשְׂתָּרֵר בַּעֲדָרִים? וְהַדֹּב סֹכֵן הַדְּבַשׁ מִי שָׂמָהוּ לְמוֹצֵץ דְּמֵי לִבּוֹתֵינוּ? בַּמֶּה זָכוּ אֵלֶּה? וְנֶפֶשׁ הַשָּׁפָן מָה אָשְׁמָה, כִּי תִחְיֶה חַיֵּי מָגוֹר וָפַחַד? וְהַחֲמוֹר מָה, כִּי יִשָּׂא וְיִסְבֹּל וְיָכִין בָּנִים לַטֶּרֶף? הָבָה, נַשְׁלִיכָה מִמֶּנּוּ עֲבוֹתֵימוֹ! נִקְרָא דְרוֹר לַיַּעַר! נָרִים דֶּגֶל הַחֹפֶשׁ! אֵין עוֹד שְׂרָרָה וּמַרְדּוּת! כָּאֲרִי כַּחֲמוֹר – אִישׁ כַּטּוֹב וְכַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יִחְיֶה!”

פְּרִיצֵי־הַחַיּוֹת בָּאוּ בִּמְבוּכָה, וְהָעָם הוֹצִיא אֶת דְּבַר הַחֹפֶשׁ לִפְעֻלּוֹת.

וְיַעַן כִּי הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי הָאֲרִי הוּא לְפָרֵק וּלְהָדֵק, וְהַטּוֹב בְּעֵינֵי הַחֲמוֹר – לָשֵׂאת וְלִסְבֹּל וּלְהָכִין בָּנִים לַטֶּרֶף, לָכֵן הֵחֵל מִנְהָג חָדָשׁ בַּיַּעַר, כִּי מֵאָז וָהָלְאָה יְפָרֵק הָאֲרִי בְּשֵׁם הַחֹפֶשׁ, וְהַחֲמוֹר יִשָּׂא וְיִסְבֹּל בְּשֵׁם הַדְּרוֹר.

וַתְּחִי הַמֶּמְשָׁלָה הֶחָפְשִׁית, וַיְכוֹנֵן שִׁלְטוֹן הַדְּרוֹר!


 

מד. סוֹד שָׁמָיִם    🔗

חַיּוֹת־הַיַּעַר קָרְאוּ אֲסֵפַת־חֲכָמִים לַחְקֹר עַד תַּכְלִית שָׁמַיִם וּלְהִתְחַקּוֹת עַל שָׁרָשֵׁי נְקֻדּוֹת הָאוֹר, הַמְפֻזָּרוֹת בְּמֶרְחֲבֵי הָרָקִיעַ. אִישׁ־אִישׁ חִוָּה דַּעְתּוֹ לְפִי רוּחוֹ, כִּי בֹשׁוּ גַּם חַכְמֵי הַיַּעַר, כְּחַכְמֵי הָעִיר, לְהוֹדוֹת עַל שְׁאֵלוֹת כָּאֵלֶּה, כִּי נִשְׂגָּבוֹת הֵן מִבִּינָתָם. כֹּה שָׁעֲרָה הָאַרְנֶבֶת, כִּי הַשָּׁמַיִם הֵם פָּרֹכֶת, שֶׁתַּחְתֶּיהָ יִסָּתֵר מַשְׁגִּיחַ בַּעַל רִבְבוֹת עֵינַיִם, הַמַּבִּיט אֶל הַיָּעַר. הַשּׁוֹר חִוָּה דַעְתּוֹ, כִּי אֵלֶּה הַנְּקֻדּוֹת – זְבוּבֵי־מָוֶת וּבְנֵי מִשְׁפְּחוֹת הַצִּרְעָה הֵן, הַמַּכְאִיבִים בְּשַׂר הֶחָי; הַדֹּב אָמַר, כִּי נְחִיל דְּבוֹרִים – הַשָּׁמַיִם וּכְסִילֵיהֶם רֹדוֹת בִּדְבָשׁ.

– הַחֲרִישׁוּ אֵלַי, אַחִים! – נָעַר הַחֲמוֹר – אֲנִי בָאתִי עַד תַּכְלִית הַסּוֹד! הַיְדַעְתֶּם מַה הִיא הַכִּפָּה הַזֹּאת? אֵבוּס וּשְׂעוֹרִים וּמִסְפֹּא בוֹ לַחֲמוֹרִים!


 

מה. תְּהִלּוֹת בֶּן־נֵכָר    🔗

הָעוֹרֵב שָׁמַע תְּהִלַּת הַזָּמִיר וַיְקַנֵּא בוֹ. “הָבָה אֶרְאֶה! – אָמַר אֶל לִבּוֹ – אִם לֹא תַעֲמָד לִי עָרְמָתִי לְהַנְחִילֵנִי כָבוֹד כְּנֹעַם זְמִירַת הַזָּמִיר”. מֶה עָשָׂה? הָלַךְ וּמָרַט נוֹצַת זְנָבוֹ, וַיִּתְיַצֵּב בֵּין כַּנְפֵי־רְנָנִים – וְהֵמָּה לֹא הִכִּירֻהוּ.

– מִי אַתָּה וְנֵדָעֲךָ בְּשֵׁם? – שְׁאָלוּהוּ.

– זְמִיר הַלְּבָנוֹן אָנִי – עָנָה הַמִּתְחַפֵּשׂ. וַתֵּרָתַעְנָה הַצִּפֳּרִים לַאֲחוֹרֵיהֶן בְּיִרְאַת הַכָּבוֹד וְהָרוֹמֵמוּת.

– אַל תְּהָתֵלוּ בִקְצַר־הַזָּנָב, וְאַל תִּבְזוּ לִנְגִינַת הַמִּזְרָח! כִּי אִם לֹא עֲרֵבָה לְאָזְנֵינוּ – הֲלֹא רַק יַעַן לֹא הִסְכַּנּוּ בָהּ – וַיְהִי הַיַּעַר מָלֵא תְהִלּוֹתָיו. לְיָמִים נִקְרָה הָעוֹרֵב הַזֶּה בְּאַרְצוֹת הַמִּזְרָח, וַיְכַתְּרוּהוּ בַּעֲלֵי־הַכָּנָף לִדְרֹשׁ לְשִׁכְנוֹ.

– זְמִיר הַצְּפוֹנִי אָנֹכִי – עָנָה הַנּוֹכֵל – וַתַּעֲמֹדְנָה עָלָיו הַצִּפֳּרִים בְּרִגְשֵׁי־כָבוֹד.

– תְּנוּ כָבוֹד לַנְּגִינָה הַצְּפוֹנִית! אִם כִּי תִלְאֶה אָזְנֵנוּ לְשָׁמְעָהּ, הֲלֹא רַק יַעַן כִּי זָרָה הִיא לְרוּחֵנוּ – וְכָל פֶּה יַבִּיעַ שִׁבְחוֹ.


 

מו. הַמְתַחֲרוֹת    🔗

עֶגְלַת־הַקִּיטוֹר הַצְּפוֹנִית עָשְׂתָה דַרְכָּהּ וַתְּגַמֵּא אָרֶץ – וּמְגַמַּת פָּנֶיהָ דָּרוֹמָה. לְעֻמָּתָהּ בָּאָה הַדְּרוֹמִית, וַתִּשְׁאַף הָרִים וַתַּחֲלוֹף גְּבָעוֹת, וּמְגַמַּת פָּנֶיהָ צָפוֹנָה. שְׁנֵי הָאֵיתָנִים רָגְזוּ אִישׁ לִקְרַאת רֵעֵהוּ. הֵיְמִינִי! – קָרְאָה הָאַחַת; פַּנִּי דֶרֶךְ! – נָתְנָה הַשֵּׁנִית בְּקוֹל אַדִּיר, כִּי לִי מִשְׁפַּט הַבְּכוֹרָה.

– הַאֻמְנָם? וּבַמֶּה יָפֶה כֹחֶךָ? הָבָה נְתַחֲרֶה מִי יַעֲבֹר אֶת מִי, וְהָיָה הַמַּעֲבֶרֶת לָהּ הַבְּכוֹרָה, וְאוֹתָהּ תַּעֲבֹד הַצְּעִירָה.

הָעֲגָלוֹת הִתְחָרוּ בְּכָל תֹּקֶף, וְכָבוֹד וָעֹז לִשְׁתֵּיהֶן! הָרִים כְּאַיָּלִים רָקָדוּ, מִשְׁבְּרֵי־נָהָר נָסַבּוּ לַאֲחוֹרֵיהֶם, וְכוֹכָב לְכוֹכָב לֹא הִסְפִּיק לִקְרֹץ עַיִן – וּכְבָר עָבְרוּ הַמְתַחֲרוֹת אִשָּׁה אֶת רְעוּתָהּ – וְאִשָּׁה אֶל עֵבֶר פָּנֶיהָ. אַךְ לְמִי מִשְׁפַּט הַבְּכוֹרָה? מִי מִשְּׁתֵּיהֶן הֶעֱבֵירָה אֶת רְעוּתָהּ?

אִי לָכֶן, עֲגָלוֹת! כִּי מִיּוֹם לְיוֹם תִּרְחַקְנָה אִשָּׁה מֵרְעוּתָהּ וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע לְמִי הַיִּתְרוֹן; וּמַדּוּעַ לֹא הִתְוֵיתֶן לָכֶן דֶּרֶךְ אֶחָד וְרוּחַ אַחַת – דָּרוֹמָה אוֹ צָפוֹנָה? אָז הֲלֹא יָדַעְנוּ מִי נִדְחֶה מִפְּנֵי מִי!


 

מִז. חֲמוֹר מְמַשֵּׁל מְשָׁלִים    🔗

– מַה לְּךָ, אָחִי, כִּי קִפַּלְתָּ אֶת אָזְנֶיךָ וַתַּרְכֵּן אֶת רֹאשֶׁךָ? – שָׁאַל הַכֶּלֶב אֶת הַחֲמוֹר – הַאֻמְנָם מָצְאוּ מַחֲשָׁבוֹת מְסִלּוֹת אֶל לִבֶּךָ? חֲמוֹר מְחַשֵּׁב! אָכֵן בְּרִיאָה חֲדָשָׁה בָּרָא אֱלֹהִים!

– הוֹי, אָחִי! – הִשְׁתַּפְּכָה נֶפֶשׁ הַחֲמוֹר תַּחֲנוּנִים – עָרֹם לִבִּי נֶגְדֶּךָ! יֵצֶר הַקִּנְאָה גָּבַר עָלַי, כִּי שָׁמַעְתִּי אֲשֶׁר בֵּין הֹלְכֵי שְׁתַּיִם יֶשְׁנָם מְמַשְּׁלִים מְשָׁלִים וּמְדַבְּרִים עַל הָעֵצִים וְעַל הָאֲבָנִים וְעַל חַיַּת הַשָּׂדֶה, וּלְכָל הֶגֶה הַיּוֹצֵא מִפִּיהֶם יִמְחֲאוּ כָף; עַל כֵּן אָמַרְתִּי – אֶשָּׂא גַם אֲנִי מְשָׁלִי, כִּי מִי כָמוֹנִי יוֹדֵעַ חַיְתוֹ־פֶרֶא? וּמִן הָאֵבוּס וְעַד הַשְּׂעוֹרָה הַכֹּל גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנָי – וּבְכָל זֹאת, יָשַׁבְתִּי וְסָפַרְתִּי וְשָׁקַלְתִּי וּמָדַדְתִּי קַרְנֵי הַשּׁוֹר בְּכַפְתֹּר הָאֲרִי וּפְרָסוֹת בַּשִּׁנָּיִם, וְלֹא יָצָא לִי כָל מָשָׁל בְּצִבְיוֹן נִרְצָה.

– אָמְנָם כֵּן, אָחִי – עָנָה הַכֶּלֶב – מִי כָמוֹךָ יוֹדֵעַ חַיְתוֹ־פֶּרֶא? וּמִן הָאֵבוּס וְעַד הַשְּׂעוֹרָה, וְאוּלַי גַּם עַד שׁוֹט וָמֶתֶג, הַכֹּל גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ, אַךְ אֶת הָאָדָם לֹא יָדָעְתָּ.


 

מח. הַקִּיצוֹת וְהַסִּיפוֹת9    🔗

מִבֵּין צַמְרוֹת עֲצֵי־פְרִי הֵצִיצוּ הַסִּיפוֹת אֶל הַקִּיצוֹת הַשְּׁטוּחִים וְעוֹמְדִים לִקְצִיעָה, וַיָּנוּדוּ לָהֶם וַיִּבְכּוּ לְגוֹרָלָם: נֵזֶר הַגַּן וּפְאֵר הַפַּרְדֵּס! אֵיךְ חֻלַּל כְּבוֹדְכֶם – הִגִּיעַ לָאָרֶץ! מֵאָז עָלָה הַכֹּרֵת עֲלֵיכֶם, נָס לֵחֲכֶם, אֵין עוֹד חַכְלִיל בְּלֶחְיֵיכֶם! וְהַמְעַט מִכֶּם כָּל זֹאת – עוֹד זְרוֹעַ נְטוּיָה עֲלֵיכֶם! שׁוּרוּ שָׁם – הָאֵשׁ מְבֹעֶרֶת תַּחַת הָאַבּוּב10 – לָכֶם כָּל הַתְּכוּנָה! שָׁמָּה יִדּוֹנוּ אַחֵינוּ, אֲשֶׁר נֶחְפְּזוּ וַיִּדְחֲקוּ אֶת הַשָּׁעָה! וְהַמְעַט מִכֶּם גַּם זֹאת – שְׂרוּפִים וּכְבוּשִׁים תֵּצְאוּ בַגּוֹלָה, וְנִמְכַּרְתֶּם לְסִיטוֹנִים11 וּלְחֶנְוָנִים – וְעַל מָה? הַעַל כִּי עֵינַיִם הֱיִיתֶם לָעִוֵּר, וַתְּלַבְּבוּ אִישׁ נָבוּב?

שָׁמְעוּ זֹאת הַקִּיצוֹת וַיֹּאמֵרוּ: אַל תִּבְכּוּ וְאַל תָּנוּדוּ לָנוּ, כִּי כְבוֹדֵנוּ חָדָשׁ עִמָּנוּ, וְכַאֲשֶׁר הֵבֵאנוּ בְרָכָה לְאֶרֶץ־מוֹלַדְתֵּנוּ כֵּן נָבִיא תוֹעֶלֶת בְּגָלוּתֵנוּ; אַךְ בְּכוּ בָכוֹ לְנַפְשְׁכֶם, כִּי עוֹלְלוֹת הִנְּכֶם, וּמִי יוֹדֵעַ אִם לֹא יַאַסֶפְכֶם הַבּוֹצֵר בְּטֶרֶם תִּגָּמֵלוּ, אִם לֹא יַשִּׂיגְכֶם הַחֹרֶף בְּעוֹדְכֶם בֹּסֶר, וִהְיִיתֶם רַק לְהַקְהוֹת שִׁנַּיִם וְלַכְהוֹת עֵינָיִם!


 

מט. תְּשׁוּבָה מַסְפֶּקֶת    🔗

הָאֲרִי עָשָׂה חֹזֶה אֶת אַחַד הָעֲדָרִים כִּי יְכַלְכֵּל אֶת שֻׁלְחָנוֹ חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ, וּבִגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה בַּל תָּעֹז כָּל חַיָּה לְהַפְרִיעַ אֶת שְׁלוֹם הָעֵדֶר. כַּגִּזְבָּר עַל הַמֶּכֶס, בָּא הַזְּאֵב בָּעֵדֶר לִפְרשׁ מַעְשֵׂר בְּהֵמָה אֲשֶׁר לְמַכֹּלֶת הָאֲרִי. הָעֵדֶר נֶאֱמָן בִּבְרִיתוֹ, וּמִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ הִפְרִישׁ מִכְסַת כְּבָשָׂיו, מִלְּבַד עוֹלַת הַתָּמִיד וְקָרְבַּן שְׁלָמִים וַאֲשַׁם גְּזֵלוֹת, כַּאֲשֶׁר הוּשַׁת עָלָיו.

הַגִּזְבָּר נָשָׂא אֶת רַגְלָיו לָלֶכֶת עִם הַכְּבוּדָה אֲשֶׁר לְפָנָיו, אַךְ בְּעָבְרוֹ מָשְׁכָה כִשְׂבָּה בַּעֲלַת־בָּשָׂר אֶת עֵינָיו עָלֶיהָ.

– טוּב צַוָּארֵךְ וְאַלְיָתָךְ הַשְּׁמֵנָה יִתְּנוּ עֵדֵיהֶם בָּךְ, כִּי לֹא יְלִידַת עֵדֶר זֶה אַתְּ.

הַכִּשְׂבָּה הֵעֵזָה פָּנֶיהָ וַתֹּאמַר: וּמַדּוּעַ, בְּעֵת אֲשֶׁר הֲרִימוֹתִי אֶת בְּחִירֵי פְרִי־בִטְנִי לְשֻׁלְחַן גָּבוֹהַּ, לֹא פִקְפֵּק אִישׁ בִּדְבַר מְקוֹר מַחֲצַבְתִּי וּמְכֹרוֹתַי? אָז בַּת הָעֵדֶר הַזֶּה הָיִיתִי?!

לְמַעֲנֶה עַל הַשְּׁאֵלָה הַנִּמְרָצָה הַזֹּאת עָקַם הַזְּאֵב אֶת שְׂפָתָיו וַיְגַלֶּה אֶת שִׁנָּיו.


 

נ. הַיִּלּוֹדִים    🔗

גִּבְעַת הַר־גַּעַשׁ הָרָה שֶׁבַע וְשִׁבְעִים, וּבָאַחֲרוֹנָה בָּאוּ לָהּ חֶבְלֵי־לֵדָה. גָּדוֹל הָיָה צַעַר הִרְיוֹנָהּ – אַךְ נוֹרָא מִזֶּה צַעַר הַלֵּדָה: כְּמוֹ הִתְפָּרְדוּ כָּל יְצוּרֵי־גֵוָהּ, וַתָּחֶל וַתִּזְעַק וַתִּגְעַשׁ וַתִּרְעַשׁ וַתֵּלֵד.

אַךְ מָה הַיִּלּוֹד אֲשֶׁר רָגְזָה הָאָרֶץ בַּעֲבוּרוֹ? – נֹאד מָלֵא רוּחַ וַעֲנָנָה הֲרַת־פִּיחַ.

וְשָׁם בְּסֵתֶר עֲצֵי־הַיַּעַר, בְּפִנָּה נִשְׁכָּחָה מִנִּי רֶגֶל, הִשְׂתָּרְעָה בִקְעָה, וַעַנַן־גֶּשֶׁם הִרְבִּיעָהּ שֶׁפִי, וְטַל שָׁמַיִם פְּקָדָהּ בְּנֶשֶׁף־חִשְׁקָהּ וַתַּהַר, וַיִּמְלְאוּ יָמֶיהָ וַתֵּלֶד.

וּמַה טִיבוֹ שֶׁל הַיִּלּוֹד הַזֶּה?

שׁוֹשַׁנָּה מַרְהֶבֶת־עַיִן וּמַרְנִינָה לְבָבוֹת.


 

נא. הַשְּׂמָמִית    🔗

הַשְּׂמָמִית אָרְגָה קוּרֶיהָ בְּרֹם טִפְחוֹת הַבַּיִת, שָׁמָּה יָשְׁבָה לָהּ בְכָבוֹד, וַתְּדַבֵּר בְּגַאֲוָה וְגֹדֶל־לֵבָב:

– שִׁמְעוּ נָא, חַיַּת הַבַּיִת! הֵן גִּדְּלַנִי אֲדוֹנְכֶם, וַיָּשֶׂם אֶת כִּסְאִי מֵעָל! אָנֹכִי הַגְּבֶרֶת, וְאַתֶּם עֲבָדַי, וְאָנֹכִי מַמְתֶּקֶת עִם הָאָדוֹן סוֹד, בְּשִׁבְתֵּנוּ לְבַדֵּנוּ יַחְדָּו נְסַפֵּר מִגְרְעוֹתֵיכֶם וְנַבִּיט עָמָל בָּכֶם.

– הַאֻמְנָם? – עָנָה הַתַּרְנְגוֹל – אִם כֵּן הַדָּבָר, גַּלִּי נָא אֶת אָזְנַי – הַעוֹד יֶעְשַׁן אַף אֲדוֹנֵנוּ עָלֵי, עַל אֲשֶׁר לֹא הֵיטַבְתִּי לְבָעֵר אַחֲרֵי הַשְּׂמָמִיּוֹת? הַשָׁכְכָה חֲמָתוֹ מִן הַמַּטְאֲטֵא, עַל אֲשֶׁר לֹא נִקָּה אֶת הַבַּיִת מִקּוּרֵי־עֲכָּבִישׁ כָּרָאוּי?


 

נב. הַסֻּלָּם הַקָּדוֹשׁ    🔗

סֻלָּמוֹ שֶׁל יַעֲקֹב דִּבֶּר עָתָק נֶגֶד הַר סִינַי וַיֹּאמַר: לַשָּׁוְא תִּתְגָּאֶה עָלַי, הֲרָרִי בַשָּׂדֶה! הֵן פַּעַם אַחַת בְּחַיֶּיךָ צָעַד אֱלֹהִים עָלֶיךָ, וַתְּהִי מְכוֹן רֶגַע לְשִׁנְאַנֵּי שַׁחַק – וַאֲנִי? מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עוֹלִים וְיוֹרְדִים עַל שְׁלַבַּי הַמְכֻוָּנִים נֶגֶד כִּסֵּא־הַכָּבוֹד!

– גָּדוֹל כְּבוֹדְךָ בַּגּוֹיִם – עָנָה הַר סִינַי בְּעַנְוַת־חֵן – וְאָב לְבָנִים יוֹדִיעַ אֲמִתֶּךָ, אַךְ בְּחָפְזְךָ שָׁכַחְתָּ, כִּי אוֹתִי חָמַד אֱלֹהִים לְשִׁבְתּוֹ בְּעֶצֶם יוֹם בָּהִיר, וּמַלְאָכֵכֵה אוֹתָךְ – בִּתְנוּמוֹת עֲלֵי־מִשְׁכָּב.


 

נג. מַשְׂטִין אִלֵּם    🔗

תְּנָה הֵנָּה הַזְּרֹעַ! –

אֶל הַטַּבָּח אָמַר כֶּלֶב

מִצְרִי, וַיִּפְעַר אֶת הַלֹּעַ –

הָסֵר מִשָּׁם הַחֵלֶב!


וְהַקְרֵב אֶת הַשּׁוֹק!

גַּם הָאַלְיָה וְהַלְּחָיַיִם –

לִי הֵמָּה לְחֹק!

כִּי בְצֵאתְכֶם מִמִּצְרַיִם,


לֹא חָרַצְתִּי אֶת לְשׁוֹנִי,

לֹא גֵרִיתִי אַף אֲדֹנִי.


וַיַּעֲנֵהוּ הַטַּבָּח:

הַס, לָשׁוֹן עֲיֵפָה!

זֹה מַתְּנַת כְּהֻנָּה

לִמְלִיצֵי יִשְׂרָאֵל נְתוּנָה,


וּמַשְׂטִין אִלֵּם

הֲלֹא יְשֻׁלַּם

גַּם בִּנְבֵלָה וּטְרֵפָה!


 

נד. הַנֵּר    🔗

בְּיוֹם עָנָן, וְהַשָּׁמַיִם לָבְשׁוּ קַדְרוּת, וּנְשִׂיאִים בַּעֲבִי־גַּבָּם כִּסּוּ אֶת עֵין־הָאָרֶץ – וַיַּעֲלוּ נֵר לְהָאִיר אֶת הָאֲפֵלָה. וְרוּחַ גֵּאָה לָבַשׁ אֶת הַנֵּר הַכֵּהֶה לְהִתְעַלֵּל בַּשֶּׁמֶשׁ וְלָתֵת דֹּפִי בְּכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם:

– הֲיִתְפָּאֲרוּ עָלַי אֵלֶּה בְנֵי־שַׁחַץ בִּמְרוֹם שִׁבְתָּם? יֵצְאוּ נָא כְנֶגְדִּי! אַךְ לַשָּׁוְא! אָבְלוּ נָבְלוּ הַשָּׁמַיִם, וְכוֹכְבֵי־שַׁחַק נֶעְתָּמוּ – אֵין אוֹר בַּשָּׁמַיִם, וְאַךְ אֲנִי יוֹצֵר אוֹר וּבֹרֵא חַיִּים פֹּה עַל הָאָרֶץ!

שָׁמַע זֹאת הַיּוֹם – וַחֲמָתוֹ בָּעֲרָה בוֹ: אֲדֹנִי שֶׁמֶשׁ, כְּלָאוֹ! – דִּבֶּר רְתֵת.

– הֶרֶף מֵאַף! – עָנְתָה הַשֶּׁמֶשׁ – שָׁם בְּנֵי־אָדָם אֲסִירֵי חשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת יִצְעֲקוּ לְאוֹר, וְאַתָּה לִקְנָאוֹת יֵלֵךְ לִבֶּךָ? מַהֵר אֶל חֶדֶר הַסּוּפוֹת, וְהוֹצֵא מִשָּׁם רוּחַ צַח לְטַהֵר שְׁחָקִים!

וְלֹא אֵחַר הַיּוֹם לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂהוּ, וְכִשְׂחוֹק קַל עַל שִׂפְתֵי יֶלֶד מֵקִיץ מִשְׁנָתוֹ, עָבַר רוּחַ קַל וַיְרַחֵף שֶׁפִי; הַשָּׁמַיִם הִטָּהָרוּ, וְהַשֶּׁמֶשׁ בִּגְאוֹן עֻזָּהּ תָּשִׂישׂ לִקְרַאת אֹרַח.

– עַתָּה הוֹצֵא אֶת הַמְקַלֵּל וְנֵדְעָה מַה יֵּעָשֶּׂה לוֹ! – אָמְרָה הַשֶּׁמֶשׁ.

הַיּוֹם פָּנָה לַאֲחוֹרָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה תַּם הַנֵּר וַיֵּאָסֶף, וְאַךְ קִיטוֹר מַחֲנַק נֶפֶשׁ הִשְׁאִיר אַחֲרָיו לְדֵרָאוֹן.


 

נה. הַשּׁוּעָלִים    🔗

רַבּוֹת סָבְלוּ בְּנֵי־הַיַּעַר מִתִּגְרַת יַד הָאֲרִי – וְיוֹתֵר מִכֻּלָּם הַשּׁוּעָל אֲשֶׁר חָכְמָתוֹ בְּעֹכְרָיו: הֵן גַּם הַחֲמוֹר גַּם הַשּׁוּעָל נֹשְׂאִים תַּחַת עוֹרָם בָּשָׂר, עֲבוֹט לְשֻׁלְחָן הַמֶּלֶךְ – אַךְ טוֹב לַחֲמוֹר מִן הַשּׁוּעָל, בַּאֲשֶׁר אֵינֶנּוּ יוֹדֵעַ מְנָת גּוֹרָלוֹ מֶה רָע; כִּי מַה תִּקְוַת הַחֲמוֹר – לוּ גַם יְהִי חֲמוֹרוֹ שֶׁל רַבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר? אֵבוּס וְתֶבֶן מְעֻשָּׂר – וְחַי מְאֻשָּׁר! לֹא כֵן הַשּׁוּעָל, אֲשֶׁר חָלַק לוֹ אֱלֹהִים בְּבִינָה יְתֵרָה, כְּנוֹסָפוֹת עַל אוֹנוֹ לָדַעַת אֲסוֹנוֹ; הוּא יוֹדֵעַ וָעֵד כִּי שִׁלְטוֹן הָאֲרִי הוּא לֹא בִגְלַל חָכְמָתוֹ, כִּי אִם בִּזְכוּת הַכַּפְתּוֹר אֲשֶׁר בִּזְנָבוֹ, וְכַפְתֹּרוֹ רֹדֶה רַק בְּשֶׁכֶם נָטוּי לְעֹל, וְלוּ יָדְעָה הַחַיָּה לִזְקוֹף שֶׁכֶם, כִּי עַתָּה – אַחֶרֶת הָיָתָה!

עַל כֵּן שָׁתוּ הַשּׁוּעָלִים עֵצוֹת בְּנַפְשָׁם: הֵן חֹק בַּיַּעַר מִיָּמִים יָמִימָה: חֹדֶשׁ בַּשָּׁנָה – יֵרֵד הָאֲרִי מִכִּסֵּא מְלוּכָה, וְנָתוֹן הַשַּׁרְבִיט לַשּׁוּעָל; וּבְכֵן עַל הַשּׁוּעָלִים לְהִתְאַסֵּף וְלָחֹק בְּמֶשֶׁךְ הַיֶּרַח הַזֶּה חֻקִּים יְשָׁרִים, אֲשֶׁר עַל פִּיהֶם יִחְיוּ בְנֵי־הַיַּעַר חַיֵּי־שַׁלְוָה, וְלֹא יוֹסִיף הָאֲרִי לַעֲשׂוֹת בָּהֶם שַׁמּוֹת.

וַתֵּרֶב הַתְּכוּנָה, וַיַּחְשְׁבוּ קִצִּים, וַיִּזְדָּרְזוּ לִבְלִי אַבֵּד לַשָּׁוְא אֶת הָעֵת הַיְקָרָה, אֲשֶׁר רַק אַחַת בַּשָּׁנָה יִזְכּוּ בָהּ, – עֵת הֲרַת יִשְׁעָם וַאֲסוֹנָם גַּם יָחַד; וּכְבָר חָלְמוּ בְהָקִיץ עֲתִידוֹת לִשְׁלוֹם הַיַּעַר וְחֻפְשׁוֹ.

אַךְ מֶה עָשָׂה הָאֲרִי? נָטַע כְּרָמִים בְּכָל הַדֶּרֶךְ הַמּוֹבִילָה אֶל בָּמַּת הַיָּעַר. הַשּׁוּעָלִים הָרְעֵבִים בְּמֶשֶׁךְ אַחַד־עָשָׂר יְרָחִים – לֹא מָצְאוּ לָהֶם יֶרַח יָמִים לִשְׁבֹּר רַעֲבוֹנָם, בְּשַׁגָּם כִּי מִיּוֹם לְיוֹם עִנְבֵי הַגֶּפֶן הֹלְכִים וְטוֹבִים – הֲיַעֲזוֹב הַשּׁוּעָל אַשְׁכְּלוֹת שְׁקֻפִים מְלֵאִים וְחַכְלִילִים, עֵת לְשׁוֹנוֹ אֶל חִכּוֹ דָּבֵקָה? הַיּוֹם וּמָחָר וּמָחֳרָתָיִם, וּבֵין כֹּה וְהַיֶּרַחַ שָׁב אֶל תְּקוּפָתוֹ. שִׁלְטוֹן הָאֲרִי שָׁב לְאֵיתָנוֹ, וְהַשּׁוּעָלִים הַחוֹלְמִים עַל אֹדוֹת תִּקּוּן הַיַּעַר, שָׁבוּ עַל עִקְבָם, וְטַעַם עֵנָב בְּפִיהֶם.


 

נו. הַיָּרֵחַ מִסָּבִיב לָאָרֶץ    🔗

כָּאָחוּז בְּחַבְלֵי־שֵׁנָה, יָנוּעַ הַיָּרֵחַ סָבִיב לָאָרֶץ, פָּנָיו מְפִיקִים רֹגֶז וְאִי־רָצוֹן, וּבְלִבּוֹ טִינָא וָרֹגֶז לֵאמֹר: הֵן אֲנִי יוֹצֵר אוֹר וּמְגָרֵשׁ חשֶׁךְ – הֶעָלַי לָצֵאת בְּעִקְבֵי הָעֵמֶק הֶעָכוֹר – הָאָרֶץ הַהוֹלֶכֶת חֲשֵׁכִים, הַמְשָׂרֶכֶת דַּרְכָּהּ, וְעַל שָׁרְשֵׁי רַגְלֶיהָ אֶתְחַקֶּה? הֶעָלַי לִשְׁמֹר אָרְחָהּ וְלָשֵׂאת פַּנָּס אַחֲרֶיהָ? אִם לְאוֹרִי הִיא צְרִיכָה, מַדּוּעַ לֹא תִשְׁמֹר אֶת עֲקֵבַי לָסֹב אַחֲרָי.

וַיַּעֲנוּהוּ הַכּוֹכָבִים: אִם צַר כֹּחֲךָ לִמְשֹׁךְ, כַּשֶּׁמֶשׁ, אַבִּירִים אַחֲרֶיךָ, הִמָּשֵׁךְ אַתָּה אַחֲרֵיהֶם! וְאִם אוֹרְךָ הַכֵּהֶה לֹא יָבִיא לָאָרֶץ בִּלְתִּי אִם תְּנוּמוֹת וְחִבּוּק־יָדַיִם, אַל תְּקַוֶּה כִּי יִסַּבּוּ עֲנָקִים אַחֲרֶיךָ!


 

נז. כֹּהֵן הַיָּעַר    🔗

עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת שֵׂיבָה

בְּדֶרֶךְ צְדָקָה תִּמָצֵא (משלי טז).


זִקְנֵי עַמֵּי־הָאָרֶץ כָּל זְמָן שֶׁמַּזְקִינִין

דַּעְתָּם מִטּוֹרֶפֶת עֲלֵיהֶם (שבת קנ"ב).


יָמִים אֵין חֵפֶץ בָּהֶם הִשִּׂיגוּ אֶת חַיַּת־הַיַּעַר: רֹעֵי הָעֵדֶר לֹא יָנוּמוּ וְלֹא יִישָׁנוּ, הַכְּלָבִים יַקְשִׁיבוּ רַב־קָשֶׁב, וּסְבִיבוֹת שִׁנֵּיהֶם אֵימָה; זֶה יָמִים יָמִימָה לֹא טָעֲמָה הָאָרֶץ דַּם תְּבוּסָה, וּבִמְקוֹם אֶנְקַת גֹּוְעִים תַּחַת פַּרְסוֹת חַיְתוֹ־טָרֶף, יִשְׁמְעוּ הַשָּׁמַיִם אַנְחוֹת מִתְעַלְּפִים בְּזַלְעֲפוֹת רָעָב, וּלְרַגְלֵי הָרָעָב הֵחֵל הַנָּגֶּף – אֲנוּשָׁה מַכַּת הַיַּעַר וְנוֹרָאָה!

עַל כֵּן קָרְאוּ עֲצֶרֶת לֵאמֹר: “מִי אֲשֶׁר חָמַל עָלָיו הַמָּוֶת, יָבֹא אֶל בָּמַת הַיַּעַר לִשְׁמֹעַ אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה!” וַיִּבְחֲרוּ בַזְאֵב לִהְיוֹת לְכֹהֵן וּלְמֵלִיץ לָהֶם, וְעַל פִּי הַמִּנְהָג הַנָּהוּג בַּמְּדִינָה, חָזְרוּ אַחֲרֵי זְאֵב זָקֵן וְרָגִיל שֶׁפִּרְקוֹ נָאֶה.> שָׁמְעָה זֹאת הָאַרְנֶבֶת וַתִּשְׂחַק לְמִשְׁבַּתָּם:

– שֹׁדְדִים שְׁדוּדִים! אִם מֵאָה שָׁנִים יִחְיֶה הַזְּאֵב – כֹּל אֲשֶׁר יַזְקִין יַרְבֶּה לִטְרָף־טֶרֶף וְלִשְׁפָּךְ־דָּם – הֲיִרְצֵהוּ אֱלֹהִים? הֲיִשָּׂא פָנָיו? וְאַתֶּם אִם בַּזְּאֵב נְתַתֶּם עֵינֵיכֶם בַּחֲרוּ בְעוּל־יָמִים, אֲשֶׁר צִפָּרְנָיו עוֹדָם רַכִּים, וּפִיו לֹא נְגֹאַל בַּדָּם – אוּלַי יִשָּׂא אֱלֹהִים בַּעֲבוּרוֹ לַמָּקוֹם הַזֶּה, וְלֹא יֶעְשַׁן אַפּוֹ בִּתְפִלַּתְכֶם!


 

נח. כַּד הַשֶּׁמֶן    🔗

כַּד הַשֶּׁמֶן עָמַד עַל הַשֻּׁלְחָן, אַךְ אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ – אִם שֶׁמֶן רֹקֵחַ בּוֹ, אוֹ אוּלַי רֵיק הִנֵּהוּ, וּמִלְּבַד חֶלְאָה וָדֹפִי, הַמְכַסִּים דְּפַנָּיו, אֵין בּוֹ מְאוּם.

אַךְ חֲכָמִים נָתְנוּ בוֹ סִמָּנִים: אִם זְבוּבֵי־מָוֶת יִשְׁרְקוּ עָלָיו – אוֹת הִיא כִּי בְרָכָה בְּקִרְבּוֹ.


 

נט. הֶחָתוּל וְהָעַכְבָּרִים    🔗

הֶחָתוּל הִתְגַנֵּב בַּמַּרְתֵּף אֶל קַעֲרַת חֶמְאָה. אַךְ – הָרִים כִּסֻּהוּ! שָׁם מָצָא גַם הֲמוֹן עַכְבָּרִים מַשְׂבִּיעִים בַּדֶּשֶׁן נַפְשָׁם. הֶחָתוּל נִכְלָם; אַךְ יִצְרוֹ תְקָפָהוּ, וַיַּעֲמֹד עַל הַקְּעָרָה, וַיְלַקֵּק חֶמְאָה גְּנוּבָה; וְעֵינֵי הָעַכְבָּרִים רֹאוֹת. אָז גַּס לִבָּם בְּנוֹגְשָׂם, וַיֹּאמְרוּ: הֲגַם הֶחָתוּל בַּגַּנָּבִים? הָבָה נִבְעַט בּוֹ, נָסִיר אֶת שִׁבְטוֹ מֵעָלֵינוּ!

הֶחָתוּל קָצַף עַד מְאֹד, וַיַּעֲרֹךְ פִּרְטֵי־כֹּל עַל הָעַכְבָּרִים הַמִּתְפָּרְצִים מִפְּנֵי הָרֹדֶה בָם, וַיַּגֵּשׁ מִשְׁפָּטוֹ לַגָּבֹהַּ; וַיִּכְתֹּב שָׁם אֶת כָּל פָּרָשַׁת דְּבַר הַמְּרִידָה, אַךְ אֶת קַעֲרַת הַחֶמְאָה שָׁכַח וְלֹא זְכָרָהּ.


 

ס. הַמִּתְכַּבֵּד בְּקָלוֹן    🔗

כָּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ

וּכְסִילִים מֵרִים קָלוֹן (משלי ג).


הַצִּפֳּרִים חָגְגוּ אֶת חַג הָאָבִיב, וַיִּתְנַדְּבוּ בַעֲלֵי־הַשִּׁיר לְפָאֵר אֶת הַיּוֹם בְּנֹעַם זִמְרָתָם; וַיִּתְיַצֵּב הַזָּמִיר, וּסְבִיבָיו – מִכָּל בְּנוֹת־הַשִּׁיר, וַתָּחֶל הָרִנָּה – וּכְמוֹ נִפְתְּחוּ אֲרֻבּוֹת בְּהֵיכַל הַזִּמְרָה, וּפַלְגֵי שִׁירָה יִזְּלוּן עַל מֶרְחַב הַכִּכָּר הַלָּז! רָקְדוּ עֲצֵי הַיַּעַר, וְגַלֵּי הַנָּהָר מָחֲאוּ כָף; וְגַם הַשֶּׁמֶשׁ בִּכְבוֹדוֹ הֵנִיף אֶת הַוִּילוֹן, וַיִּתְיַצֵּב עַל פֶּתַח שַׁעַר הַמִּזְרָח לְהִתְעַנֵּג עַל נֹעַם זִמְרָתָם. אַךְ פִּתְאֹם – וְהִנֵּה נִשְׁחַת טַעַם הַזִּמְרָה, וְכֶחָצָץ לַשִּׁנַּיִם, הֶלְאֲתָה אֶת הָאֹזֶן אֵיזוֹ תְּרוּעָה צְנוּמָה, וַתַּעְכֹּר אֶת כָּל הָרשֶׁם הַנָּעִים.

– הַסּוּ, אַחִים! – קָרָא הַזָּמִיר חָרֵד – מִי עִרְבֵּב אֶת הַזִּמְרָה? הִנֵּה שָׁם הָעוֹרֵב! הֲקוֹלְךָ זֶה, בְּנִי? תֶּן תּוֹדָה!

– כֵּן! – עָנָה הָעוֹרֵב – אֲנִי הוּא אֲשֶׁר קָרָאתִי שְׁלשָׁה שִׁבְרֵי תְרוּעָה.

– וּמַדּוּעַ? וְלָמָּה?

– הָהּ, אָחִי! הֵן כָּבוֹד אוֹצָר נֶחְמָד הוּא, וְלִבְנֵי אִי־כָבוֹד גַּם קְלוֹן־זָרִים לְכָבוֹד יֵחָשֵׁב, לָכֵן אָמַרְתִּי: “אֲפַגֵּל אֶת זִמְרַתְכֶם, וְהָיָה קְלוֹן־זָרִים מְמַלֵּא אֶת חֶסְרוֹנִי”.


 

סא. צַעֲקַת הַכְּבָשִׂים    🔗

אֹרְחַת זְאֵבִים מָצְאָה כִבְשָׂה אַחַת – כִּבְשָׂה שְׁמֵנָה וּבַעֲלַת־בָּשָׂר, אַךְ אַחַת הִיא וְהַזְּאֵבִים רַבִּים. הַזְּאֵבִים לֹא שָׂמְחוּ בַּאֲרֻחָה רָזָה כָּזֹאת, אַךְ בְּאֵין שׁוֹר אָבוּס, גַּם רֹאשׁ כֶּבֶשׁ מַאֲכָל בְּרִיאָה – וַיָּחֵלּוּ לְפָרֵק אֶת הַכִּבְשָׂה. הָאֻמְלָלָה צָעֲקָה, וּלְקוֹלָהּ הִתְאַסְּפוּ אַחְיוֹתֶיהָ. הַזְּאֵבִים שָׂמְחוּ לִקְרַאת הָאֹרְחִים, וַיּוֹסִיפוּ לִנְשֹׁךְ אֶת הַכְּשָׂבִים, וּכְכֹל אֲשֶׁר הִרְבּוּ לִנְשֹׁךְ, הִתְאַסְּפוּ וְרָבוּ הַכְּשָׂבִים, וּכְכֹל אֲשֶׁר הִרְבּוּ לְהִתְאַסֵּף הִרְבּוּ הַשִּׁנַּיִם לִנְשֹׁךְ.


 

סב. דַּל מִתְעַשֵּׁת    🔗

הַנְּמָלָה רָאֲתָה כַּוֶּרֶת דְּבוֹרִים, וְקִנְאָה הֵצִיתָה אֵשׁ בִּלְבָבָהּ, וַתַּטַּח דְּבָרִים כְּלַפֵּי־מַעְלָה: “אֵל שֹׁפֵט! אֵי הַמִּשְׁפָּט? הֵן אֲנַחְנוּ הַנְּמָלִים בְּזֵעַת אַפֵּינוּ נָבִיא לֶחֶם חֻקֵּנוּ, וּבַעֲבוֹדַת פֶּרֶךְ נְבֵלֶּה יָמֵינוּ! כַּמָּה נִסְבֹּל מֵחֲמַת הַזֵּידוֹנִים, הֹלְכֵי־שְׁתַּיִם, הָרֹמְסִים בְּרֶגֶל גַּאֲוָה אֶת רֻבֵּי בִנְיָנֵינוּ, וְרֶגַע תַּעֲנוּגָם יְבַלַּע אֶת יַרְחֵי עֲמָלֵנוּ – וּבְכָל זֹאת לֹא נִטֹּר לָהֶם אֵיבָה! לֹא כֵן הַדְּבוֹרִים, כִּי אוֹי לְאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲמֹד לְשָׂטָן עַל דַּרְכָּן! נָקוֹם יִנָּקֵם וְלֹא יְנֻּקֶה, כִּי עֲקִיצָתָן עֲקִיצָה חַדָּה, וְאֶרֶס מַכְאִיב – אַרְסָן, וּבְכָל־זֹאת מִסְכְּנוֹת הַדְּבַשׁ עַל יָדָן שַׂמְתָּ; מָתְקוּ לָהֶן יְמֵי חַיֵּיהֶן, וּשְׁנוֹתֵיהֶן תַּחֲלֹפְנָה בַנְּעִימִים. הָהּ, קִנְאָתִי בַהוֹלְלִים הָאֵל! הָאֵלֶּה שִׁלֻּמִים מִיָּדְךָ, אֱלֹהִים? הַבְעַד עֲקִיצָה מַכְאֶבֶת – הִין דְּבַשׁ, וְקַבַּיִם עֳנִי וּמַחְסוֹר בִּשְׂכַר עֲנָוָה?”

וַיַּעַן לָהּ אֱלֹהִים מִן הַסְּעָרָה:

– נְמָלָה אֵין לֵב! מַדּוּעַ לֹא תָבִינִי מִשְׁפָּט? כִּי אִם לֹא אֹתְךָ לִפְקִיד בֵּית־הַדְּבַשׁ שַׂמְתִּי, רַק אֶת הַדְּבוֹרָה אֲחוֹתֵךְ – הֲלֹא יַעַן יָדַעְתִּי כִּי לֹא אַתְּ בְּעַנְוָתֵךְ וְרֹךְ לִבֵּךְ אֶת חַלּוֹת הַדְּבַשׁ מִידֵי זָרִים תִּשְׁמֹרִי, כִּי אִם אֲחוֹתֵךְ זוֹ בַּעֲקִיצָתָהּ הַחַדָּה וְאַרְסָהּ הַמַּכְאִיב!


 

סג. הַתַּחַשׁ    🔗

הַצַיָּרִים סָבְבוּ אֶת הַתַּחַשׁ וַיֹּאמְרוּ לְצַיֵּר תְּמוּנָתוֹ בַּהֲדַר יִפְעָתוֹ וּבִשְׁלַל צְבָעָיו מַרְהִיבֵי הָעַיִן וּמַרְנִינֵי הַלֵּב – לִהְיוֹת לְדֻגְמָא.

– הַרְפּוּ! – אָמַר הַתַּחַשׁ – אֲנִי לְשַׁעְתִּי נִבְרֵאתִי וּתְמוּנַת זְמַנִּי אָנִי – מַה לִּי וּלְחֶרֶט הַדֻּגְמָאוֹת?


 

סד. צֹאן מֹרְדוֹת    🔗

– לְאָן הוֹבִילוּכֶן רַגְלֵיכֶן, צֹאן אֹבְדוֹת? – כֹּה שָׁאַל הַכֶּלֶב אֶת בְּנֵי־הָעֵדֶר אֲשֶׁר נֶעְתְּקוּ מֵעֵמֶק מַרְעִיתָם.

– יוֹם עֲצֶרֶת הוּא לָנוּ – עָנוּ הַצֹּאן – כָּשַׁל כֹּחֵנוּ מִתִּגְרַת הַזְּאֵבִים הָרֹדִים בָּנוּ! עַתָּה נָסִיר אֶת עֻלָּם מֵעָלֵינוּ, וְנָשִׂים תַּחְתָּם שָׂרִים חֲדָשִׁים.

– שׁוּבוּ עַל עִקְבְּכֶם, עַם לֹא בִינוֹת! – גָּעַר בָּם הַכֶּלֶב בִּנְזִיפָה – לֹא אַתֶּם בְּחַרְתֶּם בָּם, וְלֹא אַתֶּם תִּשְׁבְּרוּ מֹטוֹת עֻלָּם מֵעֲלֵיכֶם!


 

סה. סַסְגּוֹנָא12    🔗

סַסְגּוֹנָא יָשְׁבָה וַתִּשְׁתַּעֲשַׁע עַל שְׁלַל צְבָעֶיהָ וִיפִי רִקְמַת נֹצָתָהּ – אַךְ נַפְשָׁהּ יָרְעָה לָהּ: עַל אַחַת מִכְּנָפֶיהָ גַּוָּן, אֲשֶׁר לְפִי טַעְמָה בְּחֻקַּת הַיֹּפִי, לֹא יַתְאִים עִם עֶרְכֵי שְׁאָר צְבָעֶיהָ; וַיְהִי בְכָל עֵת צֵאתָהּ מִקִּנָּהּ וּלְכָל מַשַּׁק כַּנְפֵי עוֹף פֹּרֵחַ, הֶחְבִּיאָה אֶת כְּנָפָהּ – פֶּן יִרְאוּ בְּמוּמָהּ. פַּעַם אַחַת עָבַר עָלֶיהָ הָעוֹרֵב וַיֹּאמַר: מַה מְּכֹעֶרֶת בְּרִיאָה זֹאת! מְלֵאָה כְתָמִים מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ! אַחֲרָיו בָּא הַזַּרְזִיר וַיֹּאמַר: מַה מְּשֻׁנֶּה עוֹף זֶה! עָקֹד וְנָקֹד וְטָלוּא – אֵין בּוֹ מְתוֹם!

אָז נָשְׂאָה הַסַּסְגּוֹנָא רֹאשׁ, וְלִבָּהּ פָּחַד וְרָחַב, וַתֹּאמַר: אִם כֹּה יִבְעֲרוּ בְּנֵי־הַיַּעַר הַזֶּה לִבְלִי הָבִין עֵרֶךְ הַיֹּפִי – לֹא עוֹד פָּנַי יֶחֱוָרוּ, כִּי לֹא יָבִינוּ גַם לְמוּמִי – וַתְּגַל אֶת כְּנָפֶיהָ.


 

סו. בְּהֵמָה בִכְלָל חַיָּה    🔗

זֶה מִיָּמִים יָמִימָה נָתְנוּ חֲכָמִים עֵינֵיהֶם בַּכְּוִי, וְלֹא בָּאוּ עֲדֶנָּה לִכְלַל בָּרוּר: אִם חַיָּה הוּא וְלוֹ מִשְׁפַּט אֶזְרָח בַּיַּעַר; אוֹ בְהֵמָה הוּא וּמִשְׁפַּט הָעֵדֶר נָגַע בּוֹ; אִם בְּהֵמָה הוּא – רוּם צַוָּארוֹ מַה זֹּה עֹשֶׂה? אִם חַיָּה הוּא – מַה לּוֹ וּלְבֵית־הַמְּקוּלִין?

כָּל מֶשֶׁךְ יְמֵי חַיָּיו נָשְׂאוּ וְנָתְנוּ בַּדָּבָר, וְאַךְ בְּיוֹם מוֹתוֹ מָצְאוּ אֶת חִידָתָם כִּי חַיָּה הוּא, וּמְכַסִּין עַל דָּמוֹ13, וּמִי אֲשֶׁר יְבַשֵּׁל אֶת בְּשָׂרוֹ בַּחֲלֵב אִמּוֹ14, נָקִי הוּא מִפֶּשַׁע רָב.


 

סז. צַעֲקַת חִנָּם    🔗

הַשּׁוּעָל פָּגַשׁ בֶּחָתוּל וְעַכְבָּר בְּפִיו, וַיִּטְרֹף אֶת הַשּׁוֹדֵד וְאֶת הַשָּׁדוּד גַּם יָחַד.

וּדְמֵי הָעַכְבָּר בִּדְמֵי הֶחָתוּל נָגָעוּ.

אָז הֵרִימוּ הַחֲתוּלִים קוֹל בַּמַּחֲנֶה: הַעוֹד הַצְדָּקָה לָעַכְבָּרִים הַנֶּאֱלָחִים לִזְעֹק חָמָס עַל גֵּזֶל מִשְׁפָּט וְהֶעְדַּר שִׁוּוּי־זְכֻיּוֹת? הֵן דַּם עַכְבָּר וְדַם חָתוּל נִשְׁפָּכִים וּמִתְעָרְבִים יַחַד בְּלִי כָל הַבְדֵּל!


 

סח. הָאַרְנֶבֶת וְהַצִּפֳּרִים הַנּוֹסְעוֹת    🔗

בִּימֵי הַמַּסָּע לְבַעֲלֵי־הַכָּנָף – וְהָאַרְנֶבֶת, נִרְדֶּפֶת מֵחֲמַת בַּעֲלֵי חִצִּים וָקֶשֶׁת, פָּגְשָׁה בְּמַחֲנֵה צִפֳּרִים נוֹסְעוֹת וַתִּשְׁאַל אוֹתָן: לְאָן – הַכְּנָפַיִם, בְּנוֹת־חֵן?

– עוֹזְבוֹת אֲנַחְנוּ עֵמֶק רְפָאִים זֶה, אֶרֶץ רָעָב וּמַחְסוֹר, אֶרֶץ אֲשֶׁר שָׁמֶיהָ עָבִים וְיָמֶיהָ יְמֵי סַגְרִיר. פֹּה זִקְנָה וְחֹרֶף, פֹּה מָוֶת וְכִלָּיוֹן, וְשָׁם מֵעֵבֶר לַעֲנָנָה הֲרַת זָהָב הַלֵּזוּ – שָׁם אֶרֶץ, אֲשֶׁר שָׁמֶיהָ טְהוֹרִים וּמְפִיצֵי אוֹרָה, שָׁם שׂבַע וּרְוָיָה, שָׁם אָבִיב וְחַיִּים.

– הָהּ – הִתְחַנְּנָה הָאַרְנֶבֶת – קָחֶנָּה גַם אוֹתִי עִמָּכֶן! הֵן אָחוֹת בְּצָרָה אֲנִי לָכֶן.

– וְאַתְּ מָה?

– נִרְדֶּפֶת אֲנִי מִתִּגְרַת יַד הָאָדָם הַשּׁוֹקֵק לְדָמִי וְהַשּׁוֹאֵף לִבְשָׂרִי וּלְעוֹרִי.

– אִם הָאָדָם בְּרוֹדְפַיִךְ, אֻמְלָלָה, מַה בֶּצַע בְּהַרְחִיקְךָ נְדוֹד? – אַיֵּה הַמָּקוֹם אֲשֶׁר לֹא יְשׁוֹקֵק בּוֹ הָאָדָם לְדָם? – כֹּה עָנוּ הַצִּפֳּרִים וַתַּאֲבֵרְנָה הַשָּׁמָיְמָה.


 

סט. מְגַלֶּה סוֹד    🔗

כֶּלֶב הָיָה לִיהוֹרָם הַנְּצִיב – כֶּלֶב עַז־נֶפֶשׁ וּמְבֹרָךְ בְּכָל הַמִּדּוֹת שֶׁמָּנוּ חֲכָמִים בַּכְּלָבִים; וַיֶּאֱהָבֵהוּ הַנְּצִיב, וַיִּתְרֹעֵע אֶת כַּלְבּוֹ, וַיְהִי בְּאֹכְלֵי שֻׁלְחָנוֹ, בְּשֹׁכְבֵי מִטָּתוֹ, וְגַם בִּדְבָרִים שֶׁבְּצִנְעָה לֹא נִזְהַר מִכַּלְבּוֹ, וַיֵּדַע הַכֶּלֶב אֶת כָּל מַצְפּוּנֵי בְעָלָיו.

אֲבָל מִדָּה אַחַת הָיְתָה בְּעוֹכְרֵי הַכֶּלֶב: הֲלֹא הִיא רַעַבְתָנוּתוֹ הָרַבָּה – כֹּל אֲשֶׁר הֵכִינוּ לִבְעָלָיו, כָּל מִבְחַר הַנְּתָחִים גָּנַב וַיֹּאכְלֵהוּ. וַיְהִי לְמָגוֹר וְלִמְחִתָּה בְּבֵית־הַמְבַשְּׁלוֹת וּלְמוֹרַת רוּחַ הָעֲבָדִים, וַיָּבִיאוּ אֶת דִּבָּתוֹ רָעָה אֶל הַנְּצִיב – וַיִּחַר בּוֹ אַפּוֹ וַיְגָרְשֵׁהוּ.

– הֲלִמְתֵי־סוֹדְךָ אַתָּה עוֹשֶׂה כָּכָה? – הִתְמַרְמַר הַכֶּלֶב – לָכֵן חַכֵּה וְיָדַעְתָּ אֶת תְּנוּאָתִי. וַיַּעֲמֹד בַּחוּץ “וַיִּקְרָא: קִרְבוּ הֵנָּה וְשִׁמְעוּ סִתְרֵי עֲלִילוֹת הַנְּצִיב!” עַד מְהֵרָה הִתְאַסְּפוּ רַבִּים מִבְּנֵי הַקְּרָנוֹת, וְהַכֶּלֶב הֵחֵל לְגַלּוֹת פְּנֵי הַלּוֹט – דְּבָרִים אֲשֶׁר לְשָׁמְעָם צָלְלָה כָל אֹזֶן; אַךְ בּוֹ בְרֶגַע רָאָה הַכֶּלֶב פֶּתַח פָּתוּחַ אֶל אֶחָד מִבָּתֵּי־הַמְבַשְּׁלוֹת, וַיְמַהֵר שָׁמָּה כְּחֵץ מִקֶּשֶׁת, וְדִבְרֵי הַסּוֹדוֹת נִשְׁאֲרוּ טְמוּנִים בְּקִרְבּוֹ.


 

ע. יוֹם מִלּוּאִים    🔗

– הֲשָׁמַעַתְּ, אָחוֹת! – אָמְרָה כִשִׂבָּה אַחַת אֶל רְעוּתָהּ – יוֹם מִלּוּאִים הַיּוֹם לָאֲרִי, הַיּוֹם מָלְאוּ לוֹ שֶׁבַע שָׁנִים לְיוֹם הִגָּמֵל לוֹ צִפָּרְנַיִם וְשִׁנַּיִם, עַל כֵּן נָשָׂא אֶת פְּנֵי הַיָּעַר, וַיִּקְרָא יוֹם דְּרוֹר וּסְלִיחַת עָוֹן וְכַפָּרַת פָּשַׁע. וּלְשִׂמְחַת בְּנֵי־הַיַּעַר אֵין קֵץ, כָּל פְּרִיצֵּי־הַחַיּוֹת יָצְאוּ בַמְּחֹלוֹת – הָבָה! נִתְעַלְּסָה וְנַעַלְזָה גַם אָנוּ.

– הַרְפִּי, סְכָלָה! – עָנְתָה רְעוּתָהּ – יִשְׂמְחוּ הַזְּאֵבִים אֲשֶׁר נַפְשָׁם נִכְתָּמָה בֶּעָוֹן; יַעְלְזוּ הַדֻּבִּים, אֲשֶׁר הִרְבּוּ לַחֲטֹא וְלִפְשׁוֹעַ, – אֲבָל אֵלֶּה הַצֹּאן מֶה חָטְאוּ? וְלָמָּה יִשְׂמָחוּ?


 

עא. חַסְדֵי הָאֲרִי    🔗

הַלְּבִיאָה כָּרְעָה לָלַת וַתְּקַשׁ בְּלִדְתָּהּ. נֶפֶשׁ הָאֲרִי יָרְעָה לוֹ לִלְבִיאָתוֹ אֲהוּבָתוֹ וְלָעֻבָּר אֲשֶׁר בְּבִטְנָהּ, וַיִּדַּר נֶדֶר לֵאמֹר:

– אִם יִפְדֶּה אֱלֹהִים אֶת נֶפֶשׁ הַלְּבִיאָה מֵרֶדֶת שָׁחַת, אָז אָשׂר לַמִּשְׁפָּט, וּמִי מִבְּנֵי־הַצֹּאן, אֲשֶׁר יִזְעַק חָמָס עַל פְּרִיצֵי־הַחַיּוֹת, יָבוֹא בְקוּבְלְנָא עִם הַסֵּפֶר לְפָנָי, וּבֻקַּשׁ דָּמוֹ וְלֹא יְכֻפָּר.

אָז שָׂמְחוּ הַצֹּאן וַיָּרִימוּ רֹאשׁ.

אַךְ דָּבָר אֶחָד הָיָה בְעוֹכְרֵיהֶם: פְּקוּדוֹת בֵּי־דוֹאָר נִתְּנוּ בִּידֵי הַזְּאֵבִים.


 

עב. גְּמוּל יְשָׁרִים    🔗

הָאֲרִי נִלְכַּד בְּרֶשֶׁת, אֲשֶׁר טָמְנוּ לְרַגְלָיו. הָעַכְבָּר רָאָה אֶת אֲדוֹנוֹ מִתְעַתֵּד לְמוֹת נְבָלִים וְכִלָּיוֹן־חָרוּץ – וְלִבּוֹ חַם בְּקִרְבּוֹ וַיָּשֶׂם אֶת נַפְשׁוֹ בְּכַפוֹ, וַיָּבֹא אֶל בֵּין הָעֲבוֹתוֹת, וַיְנַתֵּק בְּשִׁנָּיו קְשָׁרִים אֲחָדִים, וַיִּבְרַח עַל נַפְשׁוֹ. הָאֲרִי יָצָא לַחָפְשִׁי, וַיִּזְכּוֹר אֶת הָעַכְבָּר מַצִּילוֹ מִמָּוֶת וַיֵּט אֵלָיו חָסֶד. וַיִּתֵּן צָו לַזְּאֵבִים הַמְּמוּנִים עַל הַשּׁוּעָלִים הָרוֹדִים בַּחֲתוּלִים הַמְקַצִּים בָּעַכְבָּרִים, לְהָרִים נֵתַח שָׁמֵן וָטוֹב – קָרְבַּן תּוֹדָה, לָעַכְבָּר הָעֶבֶד הַנֶּאֱמָן. בּוֹ בַיּוֹם יָצְאָה גַם פְּקֻדַּת הַשִּׁלְטוֹן לְהַמְצִיא מִסְפָּר עַכְבָּרִים לְשֻׁלְחָן הָאֲרִי, לְהַמְתִּיק תַּבְשִׁילוֹ בִּבְשָׂרָם. הַפְּקִידִים חָרְדוּ לִקְרַאת הַפְּקֻדָּה, וַיֵּאָסְפוּ עַכְבָּרִים לְמַכְבִּיר, וַיָּכִינוּ מַאֲכַל תַּאֲוָה לָאֲרִי, אַף הֵרִימוּ מִן הַצַּיִד נֵתַח שָׁמַן וָטוֹב, וַיְצַוּוּ לְהָבִיא אֶת הָעַכְבָּר אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ. אַךְ לַשָּׁוְא חִפְּשׂוּ – הָעַכְבָּר אֵינֶנּוּ. עַל פִּי עֵדוּת הַשְּׁכֵנִים, אֲשֶׁר הִכִּירוּ אֶת זְנָבוֹ בֵּין זַנְבוֹת הָעַכְבָּרִים אֲשֶׁר הָיוּ לְמַאֲכַל הָאֲרִי, זָכָה הָעַכְבָּר לִהְיוֹת גַּם הוּא בַּמַּמְתִּיקִים תַּבְשִׁיל הָאֲרִי.


 

עג. תִּקְוַת הָהָר הַנִּכְזָבָה    🔗

בַּת־זָמִיר הֵטִילָה בֵּיצָה בֵּין צוּרֵי סְלָעִים וְכֵפִים. הַשֶּׁמֶשׁ הִשְׁקִיפָה אֵלֶיהָ בְּחֶמְלָה, וַתְּחַמֵּם אֶת הָעֲזוּבָה. עָבְרוּ יָמִים מִסְפָּר, וְהַבֵּיצָה נִבְקָעָה, וַיֵּצֵא זָמִיר, וַיְצַפְצֵף נְעִימוֹת, וַיָּבֹאוּ רַבִּים לִשְׁמֹעַ אֶת הוֹד קוֹלוֹ וְנֹעַם זִמְרָתוֹ. אָז לָבַשׁ הָהָר גֵּאוּת וַיֹּאמַר: עַתָּה גַּם “פַּרְנַס” הָהָר יַבִּיעַ תְּהִלָּתִי, וְיִתֵּן כָּבוֹד לִשְׁמִי. הֵן עָלָיו שָׁכְנוּ כָבוֹד תֵּשַׁע בְּנוֹת הַשִּׁירָה, וַאֲנִי – כָּל צוּר אֲשֶׁר בְּבִטְנִי יָחִיל מְשׁוֹרֵר, וְכָל אֶבֶן – מְזַמֵּר מַשְׂכִּיל. אַךְ חִישׁ רָאָה הָהָר וַיִּוָּכַח, כִּי תִּקְוָתוֹ כִּוֹזֵבָה. הַצּוּרִים – צוּרֵי־מִכְשֹׁל, וְהָאֲבָנִים – אַבְנֵי־נֶגֶף, וְהַזָּמִיר נָשָׂא אֵבֶר וַיָּעָף הַיַּעְרָה.


 

עד. הַכֶּלֶב הַזָּקֵן    🔗

כֶּלֶב נֶאֱמַן־רוּחַ, אֲשֶׁר כָּל יְמֵי חַיָּיו עָמַד עַל מִשְׁמַר הָעֵדֶר, וְהַחֹרֶב וְהַקֹּר אֲכָלוּהוּ בַיּוֹם, וּבַלֵּילוֹת שָׂבַע עָמָל וּתְלָאָה מִידֵי הַזְּאֵבִים, זָקֵן וַיָּבֹא בַיָּמִים. שִׁנָּיו קֵהוּ וּגְרוֹנוֹ נִחַר, וְלֹא צָלַח עוֹד לְמִשְׁמַרְתּוֹ, וְלוּלֵא חַסְדֵי הָרוֹעִים שֶׁעָמְדוּ לוֹ, כִּי עַתָּה גֵרְשׁוּהוּ מִן הָעֵדֶר כְּפִגּוּל וְנוֹתָר; אַךְ הַחֶמְלָה וְהַכָּרַת־טוֹבָה – הֵן מִדּוֹת הָאָדָם וְיִתְרוֹנוֹ עַל הַחַיָּה, וְעַל כֵּן אִישׁ־אִישׁ מֵהָרוֹעִים נָדַב לְכַלְכֵּל אֶת הַכֶּלֶב יֶרַח יָמִים. עַתָּה בָאוּ יְמֵי טוֹבָה לַכֶּלֶב: הָרוֹעִים רַבִּים, וּשְׁנוֹת הַכֶּלֶב כְּבָר חֻצָּצוּ – הֲלֹא יִמְצְאוּ לוֹ יְרָחָיו לְבַלּוֹת שְׁנוֹת שֵׂיבָתוֹ בְּטוֹבָה.

אַךְ זֹאת הִיא הַמַּכְשֵׁלָה: אִישׁ־אִישׁ מִן הָרוֹעִים, אֲשֶׁר בָּא אֵלָיו הַכֶּלֶב לִדְרוֹשׁ אֶת יַרְחוֹ, עָנָה וְאָמַר: מִהַרְתָּ לָבוֹא, אָח, אֲנִי הִבְטַחְתִּי אֶת הָאַחֲרוֹן לְיַרְחֵי הַנְּדָבָה הָהֵם, וְאֶת אֲשֶׁר הִבְטַחְתִּי אֲמַלֵּא, וְאַל יִפּוֹל לִבְּךָ עָלֶיךָ.


 

עה. הָאֶפְרֹחַ    🔗

בֵּין עֳפָאֵי־עֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מַיִם עָמַד אֶפְרֹחַ, וַיַּבֵּט בֵּיְאֹר, וְלִבּוֹ פָחַד וְרָחַב: הֲגַם שָׁם עוֹלָם בָּנוּי וְעוֹמֵד עַל כַּנוֹ? שׁוּר: שָׁם אַדְמַת סַפִּיר וּתְכֵלֶת, כְּעֵין הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר מִמַּעַל לְרֹאשֵׁנוּ, צִפֳּרִי שָׁמַיִם מְרַחֲפוֹת הֵנָּה וָהֵנָּה. גַּם יַעַר רַעֲנָן וּשְׂדֵי־חֶמֶד! אַךְ דֶּרֶךְ תַּהְפֻּכוֹת לַכֹּל! הָעֲנָפִים לְמַטָּה וְשָׁרְשֵׁיהֶם לְמָעְלָה. הָהּ, תּוֹלָדָה נְעִימָה, הֲפוּכָה וַעֲרוּכָה בַכֹּל. הִנֵּה גַם הַנֶּשֶׁר – חִתַּת בַּעֲלֵי־הַכָּנָף! וְגַם הוּא יִדְאֶה רֹאשׁוֹ לְמַטָּה וְצִפָּרְנָיו לְמָעְלָה!… צִפָּרְנַיִם כָּאֵלֶּה לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ: בְּטֶרֶם יִכּוֹן הַנֶּשֶׁר אֶת רַגְלָיו וְהַצִּפּוֹר – מֶנּוּ וָהָלְאָה. הָבָה אֶבְנֶה לִי קֵן בְּעוֹלַם הַבְּדֹלַח הַזֶּה!

הוּא עוֹקֵר אֶת רַגְלָיו לִקְפֹּץ הַמַּיְמָה – וּפִתְאֹם הוּא חָשׁ דְּקִירוֹת מַכְאִיבוֹת בִּבְשָׂרוֹ, וּכְרֶגַע וְהִנֵּה הוּא נִשָּׂא מָרוֹם בְּכֹחַ נֶעְלָם, הוּא מַבִּיט בִּשְׁמֵי־הַסַּפִּיר הָהֵם, וּמְחַפֵּשׂ שָׁם עִקְבוֹת נֶּשֶׁר־הַבְּדֹלַח; אַךְ עֵינָיו הֵחֵלוּ לִכְהוֹת וְרֹאשׁוֹ עָלָיו כַּגַּלְגָּל.


 

עו. יְשׁוּעַת הָעַכְבָּרִים    🔗

הָעַכְבָּרִים הִגִּישׁוּ כִתְבֵי־פְלַסְתֵּר לָאֲרִי עַל מְזַעְזְעֵיהֶם הַחֲתוּלִים. שָׁם שָׁפְכוּ שִׂיחָם לִפְנֵי הָאֲרִי עַל אַכְזְרִיּוּת לֵב הַחֲתוּלִים וּמִנְהַג הַהֶפְקֵר, אֲשֶׁר יִנְהֲגוּ בָם, בְּאָכְלָם בָּם בְּכָל פֶּה, וְכִי יָדָם רוֹדָה בָם בָּאַף, בְּאֵין פְּדוּת בֵּין צַדִּיק לָרָשָׁע, וְעַל כָּל אֵלֶּה רַעַבְתָנוּת הַחֲתוּלִים עָבְרָה כָל חֹק, עַד כִּי לֹא נִשְׁאַר לָהֶם, לָעַכְבָּרִים, כָּל שָׂרִיד לְכַלְכָּלָתָם, בַּחֶמְאָה, בֶּחָלָב וְכָל דְּבַר אֹכֶל. וַיִּתְחַנְּנוּ לִפְנֵי הָאֲרִי לְהוֹצִיא לָאוֹר מִשְׁפָּטָם.

הַדָּבָר נָגַע עַד לֵב הָאֲרִי, וַיַּחֲרֹץ מִשְׁפָּט לְהַמְעִיט זְכוּת הַחֲתוּלִים וּלְהַרְחִיב גְּבוּל הָעַכְבָּרִים, וַיּוֹצֵא חֹק:

– רְשׁוּת לָעַכְבָּרִים לִטְרֹף בַּחֲתוּלִים כְּנַפְשָׁם שָׂבְעָם, וְעַל הַחֲתוּלִים חָל הָאִסָּר מֵאֲכֹל זֵרְעוֹנִים וְסַחֲבֵי־בְלָאוֹת – נַחֲלַת הָעַכְבָּרִים.


 

עז. חֲזִיר מִטַּהֵר    🔗

יוֹנַת־חֵן יָצְאָה לִמְצֹא טֶרֶף וְרַגְלֶיהָ הִתְעוּהָ אֶל תּוֹךְ בִּצָּה וְטִיט־הַיָּוֵן. שָׁמָּה הָכְפַּשׁ גַּם הַחֲזִיר, וַיִּתְגּוֹלֵל שָׁם בָּרְוָחָה וּבְעֹנֶג־נָפֶשׁ. בְּדֵי־עָמָל יָגְעָה הַיּוֹנָה לָצֵאת, אַךְ כָּשְׁלוּ רַגְלֶיהָ, וְכִמְעַט שֶׁטֻּבְּעָה בִמְצֻלוֹת הָרֶפֶשׁ, לוּלֵא חָשָׁה לַעֲלוֹת עַל שֶׁכֶם הַחֲזִיר, וַיֵּצְאוּ שְׁנֵיהֶם מִשָּׁם, וְכָל עֵין רוֹאָם לֹא הִכִּירָתַם.

– אָכֵן בְּרִיּוֹת חֲדָשׁוֹת בָּרָא אֱלֹהִים, – אָמְרוּ הָעוֹבְרִים – וּבְרִגְשֵׁי־תִּמָּהוֹן רָחֲשׁוּ שִׂפְתֵיהֶם: בָּרוּךְ מְשַׁנֶּה הַבְּרִיּוֹת.

אַךְ כַּאֲשֶׁר הוֹרִידוּ אֶת בְּנֵי־פֶלֶא אֵלֶּה בְּמֵי־הַנָּהָר לְרָחְצָם מִצּוֹאָתָם, וַיְהִי כְּכֹל אֲשֶׁר הוֹסִיפָה הָאַחַת לְהִטַּהֵר, הוֹסִיף יָפְיָהּ לְהַרְהִיב אֶת הָעַיִן, וְכָל אֲשֶׁר הוֹסִיף הַשֵּׁנִי לִרְחֹץ אֶת בְּשָׂרוֹ, הוֹסִיף “הַחֲזִיר” לְהֵרָאוֹת לָעָיִן.


 

עח. אַחִים לְנַחֲלָה    🔗

כֶּלֶב אֹבֵד וְאֻמְלָל חַי חַיֵּי עֳנִי וָצַעַר: בְּכֹל אֲשֶׁר בָּא גֵּרְשׁוּהוּ הַכְּלָבִים מֵהִסְתַּפֵּחַ בְּנַחֲלַת אַשְׁפַּתּוֹת, שַׁעֲרֵי בָּתֵּי־הַמְבַשְּׁלוֹת נִנְעֲלוּ בְּפָנָיו, בְּבֵית־הַמְּקוּלִין קָמוּ בוֹ עַזֵּי־נֶפֶשׁ – וְאֵין מָקוֹם אֲשֶׁר יְקַדְּמוּ בוֹ אֶת פָּנָיו בְּרָצוֹן. וַיִּתְלוֹנֵן הָאֻמְלָל וַיֶּהְגֶּה נְכָאִים:

– הֲלֹא שָׁמַרְתִּי בִימֵי חַיַּי עֵדֶר וּמִקְנֶה? הַאֻמְנָם בּוֹדֵד וְזָר אֲנִי בְּכֹל רַחֲבֵי תֵבֵל? גַּם אָח גַּם קָרוֹב וּמוֹדָע אֵין לִי? הָהּ, מַה יָּקְרוּ לִי אֵלֶּה, לוּ יָדַעְתִּי אֵיפֹה הֵם חוֹנִים – כֹּה הִתְמוֹגֵג הָאֻמְלָל בְּרָעָתוֹ וַיָּמֹת.> וְלוּ פָקַח הַכֶּלֶב הַמֵּת אֶת עֵינָיו, כִּי עַתָּה מָצָא אֶת אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ לַשָּׁוְא כָּל יְמֵי חַיָּיו: אַחִים וּקְרוֹבִים רַבִּים בָּאוּ וְשִׁטְרֵי־יִחוּסִים בִּידֵיהֶם, וְעַל פִּי מִשְׁפַּט קֻרְבָּה בָּאוּ לְהִתְנַחֵל אֵת עוֹר הַמֵּת.


 

עט. שִׁגְגַת הֶחָתוּל    🔗

הֶחָתוּל הִתְגַנֵּב אֶל תּוֹךְ הַמַּרְתֵּף. שָׁמָּה מָצָא קַנְקַן חָלָב, וַיַּהַפְכֵהוּ עַל פָּנָיו, וַיִּמְצָא לוֹ דַּי לְלַקֵּק, כְּנַפְשׁוֹ שָׂבְעוֹ. אַךְ בְּעוֹדוֹ שָׂשׂ עַל מְצִיאָתוֹ, וַאֲסוֹנוֹ קִדְּמָהוּ, כִּי בָא הָאָדוֹן בַּמַּרְתֵּף, וַתִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ עַל הַגַּנָּב וְעַל הַגְּנֵבָה גַּם יָחַד. בַּתְּחִלָּה דָּן הָאָדוֹן אֶת חֲתוּלוֹ לְכַף־זְכוּת, כִּי בְלִי צְדִיָּה עָשָׂה אֶת הַדָּבָר, וַיֹּאמֶר לָשֵׂאת עֲוֹנוֹ. אַךְ הֶחָתוּל בָּחַר לוֹ דֶרֶךְ עָרְמָה, וַיִּשְׁתַּפֵּךְ לִפְנֵי אֲדוֹנוֹ בְּתַחֲנוּנִים: שָׂא נָא, אָדוֹן רַב חֶסֶד, לַעֲוֹנִי, בִּזְכוּת אֱמוּנָתִי אֵלֶיךָ וְחוּסִי עַל קַנְיַן כַּסְפֶּךָ; כִּי בְשָׁפְכִי אֶת הֶחָלָב נִזְהַרְתִּי לְבַל יִתְגָּאַל בּוֹ הַבָּשָׂר הָעוֹמֵד בַּיַּרְכָתָיִם.

– אִם כֵּן הַדָּבָר – קָרָא הָאָדוֹן בַּחֲמַת רוּחוֹ – הִנֵּה בִצְדִיָּה וּבִזְדוֹן לֵב עָשִׂיתָ זָר מַעֲשֶׂיךָ – שָׂא אֵפוֹא עֲוֹנֶךָ, וְדַע אֶת תְּנוּאָתִי – וּבְמַקֵּל חוֹבְלִים אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מָדַד לֶחָתוּל כְּפָעֳלוֹ.


 

פ. הַקּוֹף    🔗

הַקּוֹף הִתְפָּאֵר לִפְנֵי הַשּׁוּעָל לֵאמֹר: הֵן לֹא כַקּוֹפִים – הַקּוֹף אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ. שִׁטְרֵי־יִחוּסִים בְּיָדִי, כִּי אֲנִי מִזֶּרַע הַקּוֹף, אֲשֶׁר יָצָא הָאָדָם מֵחֲלָצָיו – הֲיָדַעְתָּ אֵפוֹא לִפְנֵי מִי אַתָּה עוֹמֵד?

אֲבָל זֶה יַנְחִילְךָ קָלוֹן מִכָּבוֹד – עָנָה הַשּׁוּעָל – כִּי מִכָּל אַחֶיךָ אֲשֶׁר הֶעְפִּילוּ לַעֲלוֹת בְּמַדְרֵגוֹת הַהִשְׁתַּלְמוּת וַיִּהְיוּ לַאֲנָשִׁים – רַק אַתָּה פִגַּרְתָּ מִלֶּכֶת וַתִּשָׁאֵר עַל מְקוֹם עֶמְדָּתֶךָ.


 

פא. מִשְׁפַּט הַזְּאֵב    🔗

עֵדֶר זָר בָּא בֵין גִּדְרוֹת הַצֹּאן, וַיָּקוּמוּ עָלָיו הָעֲדָרִים לְגָרְשׁוֹ, וַיַּגִּישׁוּ מִשְׁפָּטָם לִפְנֵי הַזְּאֵב. הָעֵדֶר הַזָּר טָעַן, כִּי מִשְׁפַּט אֲחֻזָּה לוֹ בָּזֶה, כִּי זִקְנֵי הָעֵדֶר וַאֲבוֹתֵיהֶם רָעוּ בַכִּכָּר הַזֹּאת. אַךְ יֶתֶר הָעֲדָרִים הֵטִילוּ סָפֵק בִּדְבָרָיו. הַזְּאֵב לֹא מָצָא אֶת לְבָבוֹ לְהַרְשִׁיעַ אֶת אֶחָד מֵהֶם, וַיִּנְהַג בָּהֶם מִנְהַג מַשּׂא־פָנִים וַיֹּאמַר:

– נִכָּרִים דִּבְרֵי אֱמֶת בְּפִי הָעֵדֶר כִּי מִשְׁפַּט אֲחֻזָּה לוֹ בָּזֶה, וְעַל כֵּן זְכוּת וּמִשְׁפָּט לִזְאֵבֵי יַעֲרֵנוּ לָבֹא בֵינֵיהֶם בְּכָל עֵת. אַךְ צָדְקוּ גַם דִּבְרֵי הָעֲדָרִים, אַחֲרֵי כִּי לֹא נָתַן הָעֵדֶר עֵדוּת נֶאֱמָנָה לְאַשֵּׁר אֶת דְּבָרָיו, וְעַל כֵּן חָל הָאִסָּר עַל הָעֵדֶר לְגַדֵּל כְּלָבִים.


 

פב. הָיַּעַר    🔗

עַל־יַד נַחַל שֹׁטֵף עָמַד יַעַר צֹמֵחַ עֵצִים וַיְשַׁלַּח פֹּארוֹתָיו עַל פְּנֵי הַנַּחַל, כִּמְבַקֵּשׁ מַתָּת מֵעוֹבֵר אֹרַח, וְהַנַּחַל אָץ לְדַרְכּוֹ וּמֵשִׂיחַ קְצָרוֹת: הֵא לְךָ מִנְחָתִי, וּבְדַבְּרוֹ הִשְׁלִיךְ עַל שְׂפָתוֹ זֵרְעוֹנֵי שִׂיחַ וְשִׁקְמָה וְכָל עֵץ הִלּוּלִים. הַיַּעַר הִרְעִים פָּנִים וַיֹּאמַר: הֵן לְקִצְבֵי־הָרִים יָרַדְתָּ, מְקוֹם סַפִּיר אֲבָנָיו, וּרְגָבָיו פְּנִינִים, וּמִכָּל כְּלֵי־הַחֶמְדָּה לֹא הֵבֵאתָ לִּי בִּלְתִּי אִם אֶת הָעֲזוּבִים הָאֵל? הֲלֹא קָצַר מַצָּעִי גַּם לְאֵלֶּה אֲשֶׁר גָּדְלוּ עַל בִּרְכָּי.

– הִנֵּה שָׁם רַפְסוֹדָה עֲמוּסָה עַל גַּבִּי – עָנָה הַנָּחַל – שָׁם תִּמְצָא מִכְּלֵי־הַחֶמְדָּה אֲשֶׁר בְּכִלְיוֹת הֶהָרִים הָהֵם – בַּרְזֶל וְקַרְדֻּמּוֹת וּמַעֲרָצוֹת לְמַכְבִּיר, קַח לְךָ מֵהֶם כְּאַוַּת נַפְשֶׁךָ.> שָׁמַע הַיַּעַר וַיֶּחֱרַד וַיֶּאֱסֹף אֶל חֵיקוֹ אֶת הַיְתוֹמִים הָעֲזוּבִים, וַיְאַמְּצֵם לוֹ כְּבָנִים.


 

פג. מַחֲשֶׁבֶת הַכִּבְשָׂה    🔗

כִּבְשָׂה אַחַת אֲשֶׁר שָׁתְתָה מִכּוֹס חֲמַת הָרוֹעֶה – חָשְׁבָה מַחֲשָׁבוֹת: מַדּוּעַ זֶה נוֹאַלְנוּ אֲנַחְנוּ הַצֹּאן, לְהִתְעַנּוֹת תַּחַת יַד הָרוֹעִים הָרָעִים, כְּאִלּוּ לִנְחֻשְׁתַּיִם הֻגְּשׁוּ רַגְלֵינוּ? הֵן עוֹלָם רְחַב־יָדַיִם לְפָנָי, בְּכָל מְקוֹם בֹּאִי – הָרִים עוֹטְפִים דֶּשֶׁא, עֲמָקִים נוֹתְנִים יְבוּל, וּנְהָרִים מְלֵאֵי מָיִם! אָמְנָם לֹא לְעוֹלָם חֹסֶן הַיָּמִים הַבְּרוּכִים, וּבְעִקְבָם כְּרוּכִים יְמֵי הַחֹרֶף וְהַסְּתָו – יָמִים אֵין חֵפֶץ בָּהֶם לַעֲנִיֵּי הַצֹּאן – אֲבָל אִם מִגִּזִּי יֵחַם לָרוֹעֶה, וּמִבִּרְכַּת שָׁדַי יִרְוְיוּן אָדָם רָב – מַדּוּעַ לֹא יַסְפִּיק לִי צַמְרִי לְהָגֵן עָלַי מִקֹּר, וַחֲלָבִי – לַשְׂבִּיעַ נַפְשִׁי בְּמֶשֶׁךְ יַרְחֵי־מִסְפָּר? וּבְכֵן גָּמְרָה הַכִּשְׂבָּה בִּלְבָבָה לְחַכּוֹת, עַד כֵּי יִגְדַּל צַמְרָהּ, וּבָרְחָה מִפְּנֵי אֲדוֹנָהּ; וּכְבָר חָזְתָה בְרוּחָהּ נָקָם בָּרוֹעֶה, בִּרְאוֹתָה אֹתוֹ בַּהֲלָךְ־נַפְשָׁהּ מַכֶּה כַף עַל יָרֵךְ, וּמִתְוַדֶּה לֵאמֹר: אָמְנָם חָטָאתִי לְכִשְׂבָּתִי הָעֲנִיָּה – נוֹתֶנֶת לַחְמִי, שִקּוּיַי וּכְסוּת חֲלָצָי.

מַחֲשָׁבָה טוֹבָה וּרְצוּיָה חָשְׁבָה כִשְׂבָּתֵנוּ, אַךְ הָרוֹעֶה קָדַם וַיָגָז אֶת צַמְרָהּ, וַיַּחֲלֵּב אֶת שָׁדֶיהָ; וּלְחֻמַת קֶרַח וּצְמוּקַת שָׁדַיִם עוֹמֶדֶת הַכִּבְשָׂה בִּפְאַת הַדָּבְרָהּ, וּמִתְבּוֹשֶׁשֶׁת מִפְּנֵי מַחֲשַׁבְתָּהּ.


 

פד. מִי הָאָשֵׁם    🔗

הַזְּאֵב וְהַשּׁוּעָל הִתְעַשְּׁקוּ עֵת רַבָּה עַל אֹדוֹת אֵיזוֹ הֲלָכָה בְּעִנְיַן טְרֵפָה וּדְרִיסָה; וַיְהִי הֵמָּה נִדּוֹנִים וּמִתְוַכְּחִים, וְהִנֵּה שֶׂה אֹבֵד לִקְרָאתָם.

– פֹּה עֲמֹד, עוֹלָה תְמִימָה! – קָרְאוּ הַמְּרִיבִים – הֵן אַתֶּם, הַכְּבָשִׂים, צֶדֶק וּמִשְׁפָּט תִּקְרְאוּ בְהָקִיץ וּבַחֲלוֹם – הָבָה נִרְאֶה! הַכְּצַעֲקַתְכֶם – כֵּן תָּבִינוּ מִשְׁפָּט? שְׁמַע נָא אֶת דִּבְרֵי רִיבוֹתֵינוּ!

הַזְּאֵב הִצִּיעַ דְּבָרִים וְהוֹכָחוֹת, וַיּוֹצֵא מִשְׁפָּטוֹ: וּבְסוֹף דְּבָרָיו חָתַם וְאָמַר: “עַתָּה הַגִּידָה, צַדִּיק וְיָשָׁר! הֲכֵנִים דְּבָרַי? אַךְ רְאֵה וְהִזָּהֵר!” וַיִּקְרֹץ בְּשִׁנָּיו.

– כֵּנִים – עָנָה הַשֶּׂה רְתֵת.

– צַדִּיק הָרִאשׁוֹן בְּרִיבוֹ – עָנָה הַשּׁוּעָל – אַךְ שִׁמְעָה נָא אֲמָרָי – וַיִּסְתֹּר מִשְׁפַּט הַזְּאֵב מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה, וַיּוֹצֵא מִשְׁפָּטוֹ; וּבַחֲתִימַת דְּבָרָיו אָמַר: “עַתָּה הוֹאִילָה, תְּמִים דֵּעוֹת, וֶאֱמֹר בְּלי מַשֹּׂא פָנִים: הַאֶצְדַּק בְּרִיבִי? אַךְ שְׁמֹר פִּתְחֵי פִיךָ, לְבַל תְּדַבֵּר דֹּפִי”. וּבְדַבְּרוֹ פָּעַר פִּיו.

– צָדַקְתָּ! – עָנָה הַשֶּׂה, וּשְׂעַר בְּשָרוֹ סָמָר.

– כֵּנִים דְּבָרַי, וְאִיש־רִיבִי הַצַּדִּיק? – רָעֲמוּ הַפָּרִיצִים בִּשְׂחוֹק – וּמִי הָאָשֵׁם?

– אֲנִי! עָנָה הָאֻמְלָל.


 

פה. תְּהִלַּת הַבַּרְזֶל    🔗

הַצּוֹרֵף הִכָּה בְקוּרְנָס עַל עֶשֶׁת זָהָב וָכֶסֶף, וְדִבְרֵי־תְלוּנָה הִתְמַלְּטוּ פַעַם בְּפַעַם מֵעַל שְׂפָתָיו: “סִיגִים! פְּסֹלֶת! אֵין נָקִי”.

הַבַּרְזֶל שָׁמַע זֹאת, וּבְגַאֲוָה וְגֹדֶל־לֵבָב אָמַר: “אַךְ אָנֹכִי – בַּרְזֶל טָהוֹר – אֵין בִּי כָל תַּעֲרֹבֶת”.


 

פו. מִשְׁפַּט הַשְּׂעוֹרָה    🔗

שְׁתֵּי נְמָלִים מָצְאוּ שְׂעוֹרָה בִּגְלָלִים, וַתָּרֵבְנָה עָלֶיהָ זְמָן רָב; אַךְ כַּאֲשֶׁר לֹא יָכְלוּ לָבֹא לִידֵי פְשָׁרָה, וַתַּגֵּשְׁנָה מִשְׁפָּטָן לִפְנֵי תוֹלַעַת־הַמֶּשִׁי. – הַתּוֹלַעַת הֵעִיפָה עַיִן עַל הַגָּלָל וְעַל חוּט הַמֶּשִׁי, אֲשֶׁר גָּלְלָה עַל הַכַּדּוּר; וְאַחֲרֵי מַחֲשָׁבָה קְטַנָּה בְלִבָּה אָמְרָה: הוֹאֵלְנָה נָא, אֲחָיוֹת, שֹׁתְנָה יֶדְכֶן תַּחְתַּי בַּמַּטְוֶה, וְאָשִׁית עֵינַי עַל מִשְׁפַּטְכֶן בַּגָּלָל!"


 

פז. הַמֻּכִּים    🔗

כֶּלֶב הִתְגַּנֵּב אֶל בֵּית־הַמְבַשְׁלוֹת, וַיֹּאכַל דַּיּוֹ. רָאֲתָה הָאָמָה – וּבַמַּגְרֵפָה אֲשֶׁר בְּיָדָהּ מָדְדָה לוֹ כְּפָעָלוֹ, וַתְּגָרְשֵׁהוּ.

זַרְזִיר־מָתְנַיִם הִתְגַנֵּב אֶל חֲדַר־הָאֹכֶל, וַיָּעָז לַחְטֹף נֵתַח מֵעַל הַשֻּלְחָן. רָאָהוּ הָאָדוֹן, וּבְמַקְלוֹ אֲשֶׁר בְּיָדוֹ, הוֹכִיחוֹ עַל רֹב פִּשְׁעוֹ וַיְגָרְשֵׁהוּ.

וַיִּתְלוֹנֵן הַכֶּלֶב בְּאָזְנֵי הַזַּרְזִיר: הוֹי, אָח לְצָרָה! הִכּוּנוּ, פְּצָעוּנוּ! מַר לָנוּ מָר!"

– הַס! – קָרָא הַזַּרְזִיר וַיִּלְבַּשׁ גֵּאוּת – מַה לִי וָלָךְ? קְצַר־רַגְלַיִם, אֹתְךָ הִכּוּ בְּמַקֵּל עֲרָבִים, וְאֹתִי – בְּמַטֵּה שְׁקֵדִים!


 

פח. אִישׁ מִמְּקוֹמוֹ    🔗

הָעַכְבָּר שָׁכַב זְמַן רַב בִּמְאֻרָתוֹ, וּבְצֵאתוֹ – וַיְהִי בְכָל אֲשֶׁר הִבִּיט, רָאָה גְוָנִים וְאוֹר גָּדוֹל. הַנֶּשֶׁר צָפָה זְמַן רַב בַּשֶּׁמֶשׁ, וַתִּכְהֶינָה עֵינָיו; וַיְהִי בְּכֹל אֲשֶׁר הֵעִיף עֵינָיו כִּתְמֵי־חשֶׁךְ וּנְגָעִים. שְׁנֵיהֶם רָאוּ אֶת הַקָּאָת.

– מַה־יָפִית וּמַה־נָעַמְתְּ! – קָרָא הָעַכְבָּר – שְׁלַל־צְבָעִים רִקְמָתֵךְ! שׁוּבִי, שׁוּבִי, הַשַּׁאֲנַנָּה, וְאֶחֱזֶה בָּךְ!

– מַה מְּכֹעֶרֶת בְּרִיָּה זוֹ! – קָרָא הַנֶּשֶׁר, וּשְׂפָתָיו רָחֲשׁוּ בְּגֹעַל־נֶפֶשׁ: “בָּרוּךְ מְשַׁנֶּה הַבְּרִיּוֹת!”

הַקָּאָת שָׁמְעָה, וַתִּשְׁתּוֹמֵם.


 

פט. שֹׁמֵר מִצְוָה    🔗

הֶחָתוּל נִלְוֶה אֶל הַכֶּלֶב לִשְׁמֹר מִשְׁמֶרֶת שְׁעָרִים, וְלֹא נָתְנוּ לְאִישׁ לָבֹא אֶל שַׁעַר הַהֵיכָל פְּנִימָה; כִּי חָזְקָה עֲלֵיהֶם מִצְוַת אֲדוֹנָם לִבְלִי תֵת לְכָל חַי לִרְמֹס גַּם עַל מִפְתַּן הַפָּתַח.

בֵּין כֹּה, וְהֶחָתוּל חָשׁ רֵיחַ חֶמְאָה נֹדֵף מִן הַבַּיִת, וְלֹא מָשַׁל בְּרוּחוֹ, וַיִּקְפֹּץ מֵעַל לַחוֹמָה, וַיָּבֹא הַבָּיְתָה.

– אִי לְךָ, בֶּן־תַּרְמִית! – גָּעַר בּוֹ הַכֶּלֶב – מַדּוּעַ הֵפַרְתָּ אֶת מִצְוַת אֲדוֹנֵנוּ?

– מִצְוַת אֲדוֹנִי – עָנָה הֶחָתוּל – קֹדֶשׁ־קָדָשִׁים לִי, וְגַם לֹא הֵפַרְתִּי אֶת מִצְוָתוֹ: אָנֹכִי לֹא דֶרֶךְ הַפֶּתַח בָּאתִי.


 

צ. שֹׁדֵד שָׁדוּד    🔗

הַזְּאֵב טָרַף שֶׂה בְּעֵדֶר בְּחֶשְׁכַת־לָיִל; אַךְ קְשֵׁה־עֹרֶף הָיָה הַשֶׂה, מֵאֵן לְהֵעָנוֹת מִפְּנֵי טֹרְפוֹ, וַיִּצְעַק וַיְפַרְפֵּר. שָׁמְעָה הָאֵם – וַתִּזְעַק תַּמְרוּרִים; שָׁמְעוּ הַכְּלָבִים וַיִּתְעוֹרָרוּ; וָיָקִיצוּ הָרֹעִים, וּבְמַקְלוֹת וּבְקַרְדֻּמּוֹת סַבּוּ אֶת הַזְּאֵב, וַיַּצִּילוּ אֶת טַרְפּוֹ מִבֵּין שִׁנָּיו, וַיְמַגְּרוּ אֶת עַצְמוֹתָיו, וּמְתוֹם בּוֹ לֹא הִשְׁאִירוּ.

וְנִדְהָם מֵעָצְמַת מַכּוֹתָיו הִנֵּהוּ שֹׁכֵב לְמַעֲצֵבָה בְּסִבְכוֹ, וְשֹׁפֵךְ בּוּז עַל הָעֲדָרִים וְעַל הַכְּלָבִים, וְנֹשֵׂא רִנָּה וּתְפִלָּה לְאֵל:

– רָזוֹן וּמִגְעֶרֶת שִׁלְחָה, אֱלֹהִים, בְּעַצְמוֹת הַשֶּׂה הָעִקֵּשׁ! דָּמִי עַל רֹאשׁוֹ! – כִּי בְשֶׁלּוֹ כָּל הָרָעָה.


 

צא. יְשׁוּעָה כְּהֶרֶף עָיִן    🔗

שָׁפָן נִרְדַּף מֵחֲמַת חִצִּים וְקֶשֶׁת, אֲשֶׁר כִּתְּרֻהוּ מִכָּל עֲבָרָיו וַיְעַוּוּ נְתִיבוֹתָיו: פֹּה כְלָבִים־אִלְּמִים שֹׁמְרִים עֲקֵבָיו; שָׁם קַשָּׁת יְהַלֵּךְ עָלָיו אֵימִים וּבְרָקִים; הִנֵּה זֶה זְאֵב מַשְׁחִית אֹרֵב לְנַפְשׁוֹ זֶה כַמָּה. – הַשָּׁפָן רָאָה אֶת הַמָּוֶת בְּעֵינָיו, וּבִשְׁאֵרִית כֹּחוֹ בָּרַח וַיָּבֹא בֵּין מְשֻׂכַת־חֵדֶק וַיְנַקְּרוּ הַקּוֹצִים אֶת עֵינָיו.

וְלֹא יָסַף לִרְאוֹת אֶת רֹדְפָיו.

אָז כָרַע עַל בִּרְכָּיו וַיֹּאמַר: בָּרוּךְ אַתָּה, אֲדֹנָי, אֲשֶׁר פָּדִיתָ אֶת נַפְשִׁי מִכַּף אוֹיֵב.


 

צב. שְׁמוּעָה זָרָה    🔗

שְׁמוּעָה זָרָה הִתְפַּשְּׁטָה בֶהָמוֹן, כִּי קָמוּ הָעַכְבָּרִים עַל מַחֲנֵה חֲתוּלִים, וַיְאַבְּדוּ כָּל זֵכֶר לָהֶם. רַבִּים יָצְאוּ לִרְאוֹת בַּמַּחֲזֶה. וּמַה מָּצְאוּ? – נֶאֶמְנָה הַשְּׁמוּעָה, וְאֵין בָּהּ כָּל סָפֵק; אַךְ לֹא טֹהֲרָה מֵאֵיזוֹ תוֹסָפוֹת וְשִׁנּוּיִם: הַמַּחֲנֶה הָיְתָה רַק – חָתוּל אֶחָד, אֲשֶׁר הִרְבָּה בַיּוֹם הַהוּא לֶאֱכֹל בָּעַכְבָּרִים, עַד הִבָּקַע כְּרֵסוֹ. עַתָּה עוֹמְדִים הָעַכְבָּרִים סְבִיבָיו בְּחֶרְדַת־מָוֶת, וּמְאַבְּדִים כָּל זֵכֶר לָעוֹר הַטָּלוּא הַמְעוֹרֵר בַּלְהוֹת־צַלְמָוֶת.


 

צג. הָעַכְבָּרִים בְּאוֹצַר הַחֲתוּלִים    🔗

הָעַכְבָּרִים מָצְאוּ חֶמְאָה וְחָלָב וְנִתְחֵי־בָשָׂר – מַאֲכַל תַּאֲוָה – וַעֲלֵיהֶם חוֹתַם הֶחָתוּל. “הֵידָד!” – קָרְאוּ עַלִּיזֵי רֶגַע אֵלֶּה – נָתַן אֱלֹהִים אֶת צֵיד אוֹיְבֵנוּ בְּיָדֵנוּ! הָבָה נֹאכַל מַעֲדַנִּים, וְנִשְׁתֶּה נָקָם גַּם יָחַד!"

אַךְ זְקַן הָעַכְבָּרִים עֲצָרָם לֵאמֹר:

– הַרְפּוּ, סְכָלִים, נִמְהֲרֵי־לֵב! הֵן אֶת בְּשַׂרְכֶם אַתֶּם אוֹכְלִים, וְאֶת דִּמְכֶם אַתֶּם שׁוֹתִים! הֲטֶרֶם תֵּדְעוּ, כִּי יוֹתֵר שֶׁיִּרְעֲבוּ הַחֲתוּלִים, יוֹתֵר נֵדַע תִּגְרַת־יָדָם כִּי קָשָׁתָה? יְהִי אוֹצָרָם מְבֹרָךְ, וְחָיְתָה נַפְשֵׁנוּ בִּגְלָלוֹ!


 

צד. מִקְוֵה הַמָּיִם    🔗

הַיּוֹנִים מָצְאוּ מִקְוֵה מַיִם טְהוֹרִים, וַתֵּרֵדְנָה יוֹם־יוֹם אֶל תּוֹכוֹ וַתִּרְחַצְנָה, וַתַּשְׁאֵרְנָה שָׁם דֹּפִי וְחֶלְאָה, וַתִּגְרַעְנָה מִשָּׁם נִטְפֵי מָיִם. מִיּוֹם לְיוֹם, מִשָּׁנָה לְשָׁנָה וּמִדּוֹר לְדוֹר – כְּכָל אֲשֶׁר רַבּוּ הַיּוֹנִים, כֵּן רַבָּה הַבִּצָּה והַחֶלְאָה בַּיְאֹר, וְהַמַּיִם – הָלֹוךְ וְחָסֹר. אַחֲרֵי מִסְפַּר דּוֹרוֹת לֹא נִשְׁאַר כִּי אִם רְקַק בִּצָּה לַחָה בְּעֵמֶק עָכוֹר; אַךְ הַבָּנִים נֶאֱמָנִים לְמִנְהַג אֲבוֹתֵיהֶם, וּמְטָהֲרִים אֶת כַּנְפֵיהֶם הַנְּקִיּוֹת בְּמִקְוֵה הַחֶלְאָה.


 

צה. תּוֹרַת הַסְּמִיכָה    🔗

זֹאת תּוֹרַת הַסְּמִיכָה לְפָנִים בְּיִשְׂרָאֵל: הַקָּהָל אִם יֶחֱטָא, וְהֵבִיא אֶת קָרְבָּנוֹ, וְסָמַךְ יָדָיו עָלָיו. וְנָשִׂיא כִי יָקוּם בָּעָם – וְסָמְכוּ זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת יְדֵיהֶם עָלָיו. כַּנָּשִׂיא כְּפַר הֶעְלַם דָּבָר – מִשְׁפָּט אֶחָד לָהֶם.

וַיְהִי הַיּוֹם, וּשְׁנֵי אֵלֶּה נִקְרוּ בְיוֹם אֶחָד: חָטָא יִשְׂרָאֵל וַיַּמְלֵךְ עָלָיו נָשִׂיא, וַיִּסְמְכוּ אֶת יְדֵיהֶם כַּמִּשְׁפָֹט. אַךְ פֹּה קָרָה מִקְרֶה זָר, כִּי עַל פִּי מִשְׁגֶה עָלָה הַפָּר עַל כִּסֵּא הַנְּשִׂיאוּת, וְאֶת דְּמֵי הַנָּשִׂיא הִזּוּ עַל קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ. מִנִּי אָז בָּחַל הַמִּזְבֵּחַ בִּדְמֵי בְהֵמָה, וַיִּצְמָא לְדַם אָדָם; וְהַנָּשִׂיא גֹעֶה אֶל הָאֵבוּס כְּאַחַד הַפָּרִים.


 

צו. צַוָּאַת הַשָּׁפָן    🔗

הַשָּׁפָן מָצָא תַפּוּחַ, וַיֹּאכַל אוֹתוֹ בְּחִפָּזוֹן, וַיֵּחָנַק. וַיְצַו לִפְנֵי מוֹתוֹ עַל בָּנָיו לְבַל יָבֹא כָל תַּפּוּחַ אֶל חִכָּם; אַךְ לֹא פֹרַשׁ בַּצַּוָּאָה, אִם מִתַּפּוּחֵי־אֲדָמָה, אִם מִתַּפּוּחֵי־עֵץ, אוֹ מִתַּפּוּחֵי־זָהָב יִזָּהֵרוּ. וַיַּחֲמִירוּ הַבָּנִים עַל עַצְמָם, וְלֹא אָכְלוּ מִכֹּל אֲשֶׁר בְּשֵׁם “תַּפּוּחַ” יְכֻנֶּה. הַבָּנִים מֵתוּ מוֹת בָּנִים יְשָׁרִים, נֶאֱמָנִים לְקִבְרוֹת אֲבוֹתֵיהֶם: וַיָּקָם דוֹר חָדָשׁ, וַיֵּשְׁבוּ וַיַּחְקֹרוּ: “מַה הוּא תַפּוּחַ? פְּרִי־עֵץ עָגֹל, וְזַרְעוֹ בוֹ. יֵשׁ מֵהֶם גְּדוֹלִים, וְיֵשׁ מֵהֶם קְטַנִּים; וְאִם כֵּן, מִי הִתִּיר לָנוּ שְׁזִיפִים, עֲנָבִים וְכָאֵלֶּה?” עַל כֵּן חָדְלוּ מֵאֲכֹל אֶת כָּל הַיּוֹצֵא מִן הָעֵץ; וְהַמְהַדְּרִים פִּקְפְּקוּ גַּם בִּדְבָרִים הַיּוֹצְאִים מִן הָאֲדָמָה; וְהַמְהַדְּרִים מִן הַמְהַדְּרִים לֹא אָכְלוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר עֵין זָהָב לוֹ; וְיַעַן כִּי כָבֵד לְהַכִּיר בֵּין זָהָב לִנְחֹשֶׁת קָלָל וּבֵינָהּ לְכֶסֶף, לָכֵן הַדּוֹר הַבָּא לֹא אָכְלוּ אֶת כָּל אֲשֶׁר מַרְאֶה לוֹ.

יוֹצְאֵי יֶרֶךְ הַשֵּׁבֶט הַזֶּה נִמְצָאִים גַּם הַיּוֹם בֵּין הַשְּׁפַנִּים, וְעוֹדָם מַעֲמִיקִים חֵקֶר, אִם נֶאֶסְרוּ תַפּוּחֵי־עֵץ גַּם בַּהֲנָאָה, וְאִם מֻתָּר לְהַבִּיט בִּפְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ, אֲשֶׁר עֵין זָהָב לָהּ; וְרַבִּים כְּבָר הֵחֵלוּ לְפַקְפֵּק: “מִי הִתִּיר לָנוּ לָלֶכֶת בְּרֶגֶל יְשָׁרָה עַל הָאֲדָמָה?” דּוֹר יְשָׁרִים הוּא יְבֹרָךְ! וְאַשְׁרֵי הַהוֹרִים שֶׁמִּיתָתָם יְקָרָה לַבָּנִים מֵחַיֵּיהֶם!


 

צז. הַזָּמִיר וְהַצְּפַרְדֵּעַ    🔗

בֵּין עֳפָאֵי עֵץ רַעֲנָן שְׁעַל שְׂפַת הַיְאֹר קִנֵּן הַזָּמִיר, וַיִּתְוַדַּע אֶל אַחַת הַצְּפַרְדְּעִים, וַיִּחְיוּ חַיֵּי רֵעוּת, וַיֵּדְעוּ אֶת הָאַהֲבָה בְּתַעֲנוּגֶיהָ. וַיְהִי כְטוֹב לֵב הַזָּמִיר עָלָיו, וַיֹּאמֶר אֶל הַצְּפַרְדֵּעַ: “בִּי, רַעְיָתִי! הֵן כֻּלֵּךְ אַהֲבָה וּמֵישָׁרִים – אֵין בָּךְ כָּל דֹּפִי, אַךְ קוֹלֵךְ הַזָּר הַמְעוֹרֵר זְוָעָה – הוּא בְעוֹכְרַיִךְ; עַל כֵּן יְעַצְתִּיךְ: עִזְבִי מַיִם וּבִצָּה וְלִמְדִי לָשִׁיר שִׁירַת הַזָּמִיר! כִּי אָז תְּהִי אַהֲבָתֵנוּ אַהֲבַת עוֹלָם וּנְעִימוֹת נֶצַח”.

– הַבְּסוֹד לְבָבִי בָּאתָ? אָח! – כֹּה עָנְתָה הַצְּפַרְדֵּעַ – הֵן כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה זֶה כְבָר אָמַרְתִּי לְהַצִּיעַ לְפָנֶיךָ, כִּי תִלְמַד לִחְיוֹת בְּבִצָּה וְלָשִׁיר צְפַרְדְּעִית, אַךְ לֹא יָכֹלְתִּי עַד כֹּה לְכַוֵּן אֶת הַשָּׁעָה.


 

צח. זְכוּת לַחֲתוּלִים    🔗

הֶחָתוּל אָכַל אֲכִילָה גַסָּה וַיֵּאָנַשׁ, וַיְהִי נוֹטֶה לָמוּת; אַךְ הֲיִתְעַתֵּד הֶחָתוּל לָמוּת, בְּעוֹדוֹ יוֹדֵעַ קַעֲרוֹת חֶמְאָה בַּמַּרְתֵּף, וְעַכְבָּרִים שְׁמֵנִים – בַּמְּאֻרוֹת? “אָנָא נָא, יַקִּירָתִי! – הִתְחַנֵּן הָאֹבֵד אֶל הַיּוֹנָה – הֵן עַמֵּךְ עַם רִנָּה, כֹּחֲכֶן – בְּפֶה, וֵאלֹהֵיכֶן אֹהֵב תְּפִלּוֹת – הִפְכִי נָא בִּזְכוּתִי, וּפִגְעִי בַעֲדִי, אוּלַי יָחְנֵךְ אֱלֹהִים, וְיָסִיר מֶנִּי אֶת הַמָּוֶת!” הַיּוֹנָה נֶעְתְּרָה לְבַקָּשָתוֹ, וַתִּשָּׂא תְפִלָּה: “אֵל חַנּוּן, שָׂא נָא לְנֶפֶשׁ הֶחָתוּל, בִּזְכוּת שֶׁלֹּא נָגַח מֵעוֹלָם בִּקְרָנָיו, וְלֹא הִכָּה בְּחַרְטֻמּוֹ!”


 

צט. הָאָדָם וְהַחַיָּה    🔗

חַיַּת־טֶרֶף מָצְאָה אִישׁ תֹּעֶה בְּסִבְרֵי הַיַּעַר, וַתִּפְתַּח פֶּה לְבַלְּעוֹ חַיִּים, אַךְ הָאֻמְלָל הֱנִיאָה בִּדְבָרִים לֵאמֹר: “הַרְפִּי מֵאַף! הֵן לֹא צַיַּד אֲנִי וְלֹא לְהַרְגִּיז מְנוּחָתֵךְ בָּאתִי; כִּי אִם לַעֲרֹךְ אֶת מִבְנֵה גֵוֵךְ וְתָאֳרֵךְ מוּל הָאָדָם יָצָאתִי – הַבְּאָמְנָה יֵשׁ יַחַשׂ וְדִמְיוֹן בֵּינֵינוּ וּבֵינֵיכֶם? הָאֻמְנָם בְּרֶחֶם אֶחָד רֻקַּמְנוּ אֲנַחְנוּ וְאַתֶּם כַּכָּתוּב בְּסִפְרֵי נְאוֹרֵינוּ?”

– אִם זֹאת מַטְרַת־בֹּאֲךָ – עָנְתָה הַחַיָּה – כִּי עַתָּה אֵין טוֹב לְךָ מֵאֲשֶׁר תָּבֹא אֶל תַּחַת מַלְתְּעוֹתַי, תּוֹךְ לוֹעִי וְאִצְטוּמְכָתִי, וְנִפְלֵאתָ לִרְאוֹת: הֵן אֵין יַחַשׂ וְדִמְיוֹן יוֹתֵר קָרוֹב בֵּין הָאָדָם וּבֵינֵינוּ כְּעוֹלָמֵינוּ הַפְּנִימִים.


 

ק. בְּנֵי הַפּוֹל הַבֹּחֲרִים    🔗

בּיוֹם הַבְּחִירָה לִנְשִׂיא הָעֵדָה – וּבְנֵי פוֹל אֲחָדִים הִתְגַּלְגְּלוּ בְּתוֹךְ הַקַּלְפִי, וַיַּשְׁמִיעוּ קוֹל נִצָּחוֹן: “אָכֵן רַבַּת שָׂבְעָה לָנוּ נַפְשֵׁנוּ! הַשְׁלִיכוּנוּ וַיִּטְרְפוּנוּ הָלְאָה וְהֵנָּה! אִישׁ בְּאָחִיו כָּשַׁלְנוֹ! אַךְ אֲשֶׁר יָעַצְנוּ קָם, וְלֹא תוּפַר! וּנְשִׂיא הָעֵדָה מִי הוּא? הֲלֹא בְחִירֵנוּ – רָצְתָה בּוֹ נַפְשֵׁנוּ! הוּא, וְלֹא אַחֵר! הוּא יִרְדֶּה בָעָם, הוּא”…

אַךְ לֹא הִסְפִּיקוּ שִכּוֹרֵי־נִצָּחוֹן אֵלֶּה לִגְמֹר אֶת הַהַלֵּל – וְהָאִלְפָּס אֲשֶׁר עַל הָאָח לִנְשִׂיא הָעֵדָה יָדַע חֹסֶר בְּפוֹל, וַתִּקַּח הָאָמָה אֶת בְּנֵי הַפּוֹל אֲשֶׁר בַּקַּלְפִי, וַתְּמַלֵּא בָם אֶת הָאִלְפָּס.


 

קא. עַל פִּי הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה    🔗

צַעֲקַת שֹׁד וּמֹטָה עָלְתָה בְּאָזְנֵי הָאֲרִי: “מָלֵא הַיַּעַר חָמָס, שֶׁן אִישׁ בְּרֵעֵהוּ, וְכָל עֲנַף כָּל עֵץ רָוָה מֹחַ עֲצָמוֹת וְדַם חַיָּה”. הֵן גַּם בְּעֵינֵי הָאֲרִי יֵרַע לִרְאוֹת דָּם שָׁפוּךְ וְלֵב קָרוּעַ, כָּל עוֹד שֶׁלֹּא צִפָּרְנָיו שָׁפְכוּ אֶת הַדָּם – וַיִּגְמָר אֹמֶר לַעֲקֹר אֶת בְּנֵי־הַשַּׁחַץ הַצְּמֵאִים לְדָם, לְשַׁכֵּחַ אֶת תּוֹרַת הַטְּרֵפָה בַּיַּעַר וְלִבְרֹא לוֹ דוֹר חָדָשׁ, דוֹר דֵעָה וְלֶב חָסֶד; וַיְּמַלֵּא אֶת יְדֵי הַצְּעִירִים לְפַקֵּחַ עַל הַזְּקֵנִים, וּמִי אֲשֶׁר יָהִין לִשְׁפֹּךְ דָּם – דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ. הַצְּעִירִים מִלְּאוּ אֶת תְּעוּדָתָם, וּבְעַיִן פְּקוּחָה מְחַפְּשִׂים אַחֲרֵי כָּל שֵׁן נֹשֶׁכֶת וְכָל פַּרְסָה בֹּעֶטֶת, וּמְאַבְּדִים כָּל זֵכֶר לָמוֹ.

וּמִיּוֹם לְיוֹם הֹלֵךְ וְחָסֵר הַדָּם הַשָּׁפוּךְ עַל פִּי שִׁטַּת הַטְּרֵפָה, וְגַם הַמְּעַט, אֲשֶׁר יִשָּׁפֵךְ עוֹד בִּידֵי חַיָּה רְעֵבָה וְשׁוֹקֵקָה – יִבָּטֵל בְּרֹב הַדָּם הַשָּׁפוּךְ עַל פִּי הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה.


 

קב. שֹׁפֵט מָתוֹן    🔗

צִפֹּרֶת־כְּרָמִים בְּרִגְעֵי חַיֶּיהָ הַקְּצָרִים סָבְלָה מִתִּגְרַת חָזָק מִמֶּנָּה, וַתַּקְרֵב מִשְׁפָּטָהּ לִפְנֵי הַנֶּשֶׁר; וַיִּגַּע הַדָּבָר עַד לְבָבוֹ: “הֲגַם כָּנָף דַּלָּה כָזֹאת, אֲשֶׁר יוֹם לִדְתָּהּ הוּא גַם יוֹם מִיתָתָהּ – הֲגַם הִיא תֵדַע יַד עָמָל!” – וַיִּמְסֹר אֶת דִּינָהּ אֶל הַחוֹל15): “הָעוֹף הַזֶּה לֹא יְמַהֵר, לֹא יָחִישׁ לְהוֹצִיא מִשְׁפָּט מְעֻקָּל, עַד אִם חָקַר וְדָרַש עַל נָכוֹן, אֵיךְ נֶעֶשְׂתָה הַתּוֹעֵבָה, כִּי בַעַל נִסָּיוֹן גָּדוֹל הוּא. הֵן שָׁנִים כְּיָמִים בְּעֵינָיו וּשְׁמִטּוֹת כִּירָחִים – הַהוּא יְעַקֵּל מִשְׁפָּט?”

אַף לֹא שָׁגָה הַנֶּשֶׁר בָּרֹאֶה: כִּשְׁבֻעַיִם שָׁנָה חָקַר הַחוֹל וְדָרַשׁ, וַיִּבְדֹּק בְּעֵדוּת וּבְעֻקְצֵי־תְאֵנָה – וְהִנֵּה אֱמֶת נָכוֹן הַדָּבָר, נֶעֶשְׂתָה הַתּוֹעֵבָה.


 

קג. הַשּׁוּעָלִים וְהַכְּבָשִׂים    🔗

הַשּׁוּעָל אָמַר אֶל הָרוֹעֶה: “מַה נוֹאַלְתֶּם בְּנֵי־הָאָדָם, כִּי תַאַסְפוּ צֹאן לַעֲדָרִים, וַעֲזַבְתֶּם אֶת הַשּׁוּעָלִים? צֵא נָא בַשַּׁעַר! כַּמָּה עוֹרוֹת כְּבָשִׂים יִתְּנוּ לְךָ בְּעוֹר שׁוּעָל?”

– כֵּנִים דְּבָרֶיךָ – עָנָה הָרוֹעֶה – מַכִּיר תּוֹדָה אֲנִי גַם לַכְּבָשִׂים בִּגְלַל צַמְרָם וַחֲלָבָם וְגַם לַשּׁוּעָלִים בִּגְלַל עוֹרָם הַשָׂעִיר. טוֹבִים הַכְּבָשִׂים בְּחַיֵּיהֶם וְהַשּׁוּעָלִים – בְּמוֹתָם.


 

קד. הַתַּחְבֻּלָה    🔗

בְּסוֹד מוֹעָצָה יָשְׁבוּ חַכְמֵי־הַיַּעַר וְדָרְשׁוּ לִמְצֹא תַחְבֻּלָה לְהַקְטִין אֵיפַת זַעַם, שֹׁד וְרֶצַח הַשֹּׂרְרִים בָּאָרֶץ.

חִפְּשׂוּ וְיָגְעוּ – אַף מָצְאוּ תַחְבֻּלָה: לִמְחֹק מִתּוֹךְ סֵפֶר־הַמִּלִּים אֶת כָּל הַמִּלּוֹת אֲשֶׁר שֹׁד וְרֶצַח יְסוּדָתָן.

סֵפֶר־הַמִּלִּים הָיָה לְקָרְבָּן וּלְכַפָּרַת פֶּשַׁע; לֹא חָסוּ גַם עַל מִלּוֹת “צֶדֶק” וְ“ישֶׁר”, אֲשֶׁר הָיוּ כְתוּבִים מֵעֵבֶר לַלּוּחַ מִמּוּל הַמִּלּוֹת הַנֶּאֱשָׁמוֹת; וּמַה הָיְתָה אַחֲרִית דָּבָר?

מֵאָז וָהָלְאָה הֵחֵלוּ לַעֲשׂוֹת “שֹׁד וְרֶצַח” בְּלֹא מִלִּים.


 

קה. תּוֹעֶלֶת הַכְּלָבִים    🔗

רַעְיוֹן זָר חָלַף לֶב־הָרוֹעֶה, לֶאֱסֹף כְּלָבִים לַעֲדָרִים: אִם כֶּלֶב אֶחָד יַנְהִיג סְדָרִים בְּכָל הָעֵדֶר בֵּין צֹאן לֹא בִינוֹת – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה יִשְׁמֹר סֵדֶר בְּעֵדֶר אֶחָיו! הֵן בִּכְרַכֵּי הַיָּם פָּגְשׁוּ תַיָּרִים בְּעֶדְרֵי כְלָבִים לָרֹב, וּמַדּוּעַ יִגָּרַע עֵרֶךְ כְּלָבֵינוּ פֹּה?

הָרוֹעֶה הוֹצִיא אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ לִפְעֻלּוֹת. בְּאַחַד הַיָּמִים בָּא הָרוֹעֶה לְהִתְעַנֵּג עַל שְׁלוֹם הָעֵדֶר, וּמַה־מָּצָא? נַחֲלֵי־דָם, נְשִׁיכוֹת וְקוֹל עֲנוֹת חֲלוּשָׁה וְקוֹל פָּקִיד וּמְצַוֶּה וְשֶׁן־אִישׁ בְּרֵעֵהוּ – רַבִּים הַמְצַוִּים וְהַמַּנְהִיגִים סֵדֶר, אַךְ שׁוֹמְעִים – אָיִן.

אָז הֵבִין הָרוֹעֶה, כִּי טוֹבִים הַכְּלָבִים רַק לִשְׁמֹר סֵדֶר בְּעֵדֶר זָר וּלְצַוֹת בְּעַם לֹא בִינוֹת.


 

קו. תְּעוּדוֹת הַזְּבוּב וְקוּרֵי־הָעַכָּבִישׁ    🔗

– רְאֵה וְהַבִּיטָה, נֶאֱלָח, בְּאַרְבַּע עֵינֶיךָ – כֹּה אָמְרָה שְׂמָמִית אֶל הַזְּבוּב – פֹּה אָרַגְתִּי קוּרַי, אַל תָּהִין לִפְרֹץ הֵנָּה! וְאִם אַיִן פָּרֵק אֲפָרֵק עַצְמוֹתֶיךָ, וְאַחַר תִּצְעַק לְצֶדֶק וְעִוּוּת מִשְׁפָּט.

הַזְּבוּב הֵנִיעַ בְּמוֹ רֹאשׁוֹ לְאוֹת קֶשֶׁב, וַיֵּט הַצִּדָּה.

– וְהֵנָּה אַל תָּנִיעַ כְּנָפֶיךָ, כִּי שָׁם הִמְלַטְתִּי אֶת בֵּיצַי, פֶּן תֹּאכְלֵן וּמָרָה תְהִי אַחֲרִיתֶךָ.

הַזְּבוּב שִׁנָּה דַּרְכּוֹ.

– וְשָׁמָּה אַל תִּפְנֶה, יְצִיר נִמְאָס! כִּי שָׁם אֶחְשֹׁב לְיוֹם מָחָר לֶאֱרֹג אֶת קוּרָי.

– בִּי, אָחוֹת – הִקְשְׁתָה לִשְׁאֹל שְׂמָמִית צְעִירָה, אֲשֶׁר עוֹד לֹא הִסְכִּינָה אֶל דַּרְכֵי הַשְּׂמָמִיּוֹת – הֵן סַכּוֹת דַּרְכּוֹ, עַד כִּי לֹא נִשְׁאַר לוֹ, בִּלְתִּי אִם לַעֲבֹר חֹק וְלִקְרֹעַ אֶת קוּרַיִךְ! הֲכִי לֹא תַחְמְלִי עַל יְגִיעַ כַּפַּיִךְ, אֶרֶג יְרִיעָתֵךְ הַנִּפְלָאָה?

– הֵרָגְעִי, פְּתַיָּה – עָנְתָה הַזְּקֵנָה – הֵן קוּרַי לֹא נִבְרְאוּ כִּי אִם לְהִקָּרַע, וְלַדָּבָר הַזֶּה לֹא הוֹעַדְתִּי, כִּי אִם אֶת הַזְּבוּב.


 

קז. חוּט־הַשָּׁנִי וְחוּט הָרַצְעָנִים    🔗

עַל פִּי מִקְרֶה זָר הִתְרֹעֲעוּ חוּט־הַשָּׁנִי עִם חוּט הָרַצְעָנִים וַיְשׂחֲחוּ יָחַד.

– תָּם אֲנִי לֹא אֵדַע לְתַכֵּן אֶת רוּחֲךָ – אָמַר חוּט־הַשָּׁנִי אֶל רֵעֵהוּ, הֵן לֹא מַעֲשֵׂה מִקְשָׁה אַתָּה, וְאֵיךְ תִּכָּנֵס בַּעֲבִי עוֹר קָשֶׁה דֶּרֶךְ חוֹר צַר, בְּלִי עֶזְרַת מַחַט מוֹרֶה דֶּרֶך וְאֹחֵז בְּיָד?

– בִּזְכוּת רֹאשׁ חֲזִיר אֲשֶׁר לִי – עָנָה חוּט הָרַצְעָנִים.


 

קח. עַד מָתַי לָעֵדָה הָרָעָה?    🔗

הַתַּחְמָס רָאָה צִפּוֹר סְגוּרָה בִּכְלוּב, וַיִּתְאָו אֵלֶיהָ; וּכְבָר הֵכִין צִפָּרְנָיו, וּפִיו פָּעַר לִבְלֹעַ, אַךְ חָזְקוּ מִמֶּנּוּ קִירוֹת הַכְּלוּב – לֹא יָכֹול לְשַׁבְּרָם; וַיָּסָב מִמֶּנָּה בְּנֶפֶשׁ עֲגוּמָה, וַיִּשְׁפֹּךְ חֲמָתּוֹ עַל הַצַּיָּדִים, וַיֹּאמַר: “אֲרוּרִים הַכְּלוּבִים וְהַחַרְצֻבּוֹת וּמְיַסְּדֵיהֶם גַּם יָחַד! עַד מָתַי לָעֵדָה הָרָעָה הַזֹּאת לִגְזֹל חֹפֶשׁ הַבְּרִיאָה וּלְכָלְאָהּ בְּחֹתָם צָר?”


 

קט. תְּלוּנַת הַחֲזִיר    🔗

מִמִּקְוֵה מֵי־שֹׁפְכִין וְטִיט־יָוֵן יָצָא הַחֲזִיר, וּמִבְּדַל אָזְנָיו וְעַד פַּרְסוֹתָיו הוּא כֻלּוֹ טִיט וּבָאשָׁה, וַיָּבֹא לֶאֱכֹל אֲרוּחָתוֹ מִן הַזֵּרְעוֹנִים אֲשֶׁר שָׂמוּ לְפָנָיו.

וְעַל פְּנֵי נָהָר שָׁקוּף וְטָהוֹר שָׁחָה הָאַוָּז שְׂחִיַּת שַׁעֲשֻׁעִים, וַיֵּצֵא נָקִי וְטָהוֹר, וְלֹבֶן־נֹצוֹתָיו מַרְהִיב עַיִן, וַיִּקְרַב אֶל שְׁכֵנוֹ בֶן־גָּרְנוֹ – הַחֲזִיר, וַיִּלְקֹט מִן הַזֵּרְעוֹנִים אֲשֶׁר נָפְלוּ מִתּוֹךְ פִּיו; וַיַּשְׁפִּיעַ עָלָיו הַחֲזִיר מִטּוּב אוֹצָרוֹ אֲשֶׁר עָלָיו – בִּצָּה וְצַחֲנָה, וְעַד אַרְגִּיעָה הִתְגָּאֵל גַּם הָאַוָּז, וַיְטַמֵּא אֶת יָפְיוֹ.

רָאָם הֶחָתוּל וַיִּקְרָא: “סוּרוּ, טְמֵאֵי נֶפֶשׁ! אַיֵּה לַנְתֶּם, כִּי כֹה הִתְגָּאַלְתֶּם?”

– יֵלֵךְ לַאֲבָדוֹן הָאַוָּז… הַמְּתֹעָב – הוּא אֲשֶׁר הִכְפִּישַׁנִי! וַאֲנִי אָנָה אוֹלִיךְ אֶת חֶרְפָּתִי? – כֹּה עָנָה הַחֲזִיר.


 

קי. שְׁלשָׁה עַכְבָּרִים    🔗

שְׁלשָׁה עַכְבָּרִים רֵעִים נִקְרוּ עַל מָקוֹם אֶחָד, וַיִּשְׁאֲלוּ אִישׁ לִשְׁלוֹם רֵעֵהוּ: “מַה שְׁלוֹמְךָ וּמוֹצָא מִחְיָתְךָ, אֶזְרָח?” – שָׁאֲלוּ אֶת אֶחָד מֵהֶם.

– סֹכֵן אֲנִי עַל הַגְּרָנוֹת וְעַל הָאֲסָמִים; וְאַתָּה, אָח?

– אֲנִי – רֵחַיִם עַל צַוָּארִי לִטְחוֹן מְלֵאָתְךָ וּלְהָכִין קֶמַח; וְאַתָּה, יָדִיד?

– אֲנִי? – מְפַקֵּחַ אֲנִי עַל בֵּית־הָאוֹפִים. הַמְעַט מִכֶּם, אַחַי, לֶאֱסֹף מְלֵאָה וּלְהָכִין קֶמַח, וְהוּא לֹא יִצְלַח לְאָכְלָה, עַד אִם יָלוּשׁוּ אוֹתוֹ וְאָפוּהוּ בַּתַּנּוּר.

– כֵּן דְּבָרֶךָ, אָח, וַאֲנִי חָפַצְתִּי לָדַעַת, מֶה עָשׂוּ בְּנֵי הָאָדָם, לוּלֵא אֲנַחְנוּ שֶׁהָיִינוּ לָהֶם בַּשָּׂדֶה, בַּבַּית וּבְכָל מִשְׁלַח־יָדָם?


 

קיא. הַחֲזִיר בַּמַּקְהֵלָה    🔗

הַזָּמִיר, הַחוּגָא וְכָל כַּנְפֵי־רְנָנִים יָשְׁבוּ בֵּין עֳפָאֵי עֵץ רַעֲנָן, וַיַּנְעִימוּ שִׁיר. הַחֲזִיר הִתְכַּפֵּשׁ בִּיוֵן מְצוּלָה וַיְגַנַּח, וּמִבְּלִי מֵשִׂים נִמְזַג גִּנּוּחוֹ בֵּין קוֹלוֹת הַמְזַמְּרִים, וַתֵּצֵא זִמְרָה נְעיֹמָה בַּת־מֶזֶג וּמַרְנֶנֶת לֵב. – כֹּה הָיָה הַחֲזִיר בֵּין רֶגַע לִמְזַמֵּר מַשְׂכִּיל, לוּ רַק הֶחֱרִישׁ רֶגַע, וְלֹא יָסַף לִפְצֹחַ פֶּה – אַךְ שְׁכוּר־גַּאֲוָה הוֹסִיף הַחֲזִיר לְהַשְׁמִיעַ קוֹלוֹ בָּרָמָה, וַיַּשְׁחֵת אֶת כָּל טַעַם הַנְּגִינָה. הַמְזַמְּרִים הִבִּיטוּ מִשְׁתָּאִים אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ, וַתִּפָּסֵק הַנְּגִינָה. אָז נִשְׁמַע קוֹל הַחֲזִיר הֹלֵךְ וְחָזֵק וּמְזַעֲזֵעַ הָאָרֶץ.


 

קיב. הַנֹּסֵעַ וְהַבֹּרֵחַ    🔗

קָרְבוּ יְמֵי הַחֹרֶף, וְצִפֳּרֵי־הַמַּסָּע עָזְבוּ אֶת אַרְצוֹת הַצָּפוֹן, וַתִּסַּעְנָה הַנֶּגְבָּה, וַתִּפְגַּשְׁנָה בְּדַרְכָּן בְּשָׁפָן נָס מִפְּנֵי שֶׁן־חַיָּה רֹדֶפֶת אַחֲרָיו.

– לְאָן הַכְּנָפַיִם, מוֹדַעְתִּי? – שָׁאַל הַשָּׁפָן אֶת אַחַת הַצִּפֳּרִים בַּת יַעְרוֹ וּמוֹדַעְתּוֹ.

– נוֹסְעוֹת אֲנַחְנוּ לָתוּר לָנוּ מְקוֹם מְנוּחָה לְבַלּוֹת יְמֵי נֹעַם בְּצֵל יְעָרוֹת רַעֲנַנִים – מְקוֹם שָׁם יָפִיחוּ רוּחוֹת עֵדֶן בִּשְׂדוֹת תְּנוּבָה; וְאַתָּה, מַכִּירִי?

– הָהּ, נִרְדָּף אֲנִי מֵחֲמַת עָרִיצִים שֹׁאֲפֵי דָמִי. הִפְכִי כְּנָפַיִךְ וּלְכִי אַחֲרָי! הֵן אָח אָנֹכִי בְּצָרָה, בַּאֲשֶׁר אָלִין תָּלִינִי.

– לֹא, יַקִּירִי, כִּי לֹא דֶרֶךְ אֶחָד לִשְׁנֵינוּ! אֲנִי נֹסַעַת, וְאַתָּה בֹּרֵחַ.


 

קיג. כִּבּוּס הַנֶּגַע    🔗

שַׂלְמָה הָיְתָה לְנָבָל – שַׂלְמַת־כָּבוֹד וּבַת־יוֹמָהּ; אַךְ פָּרְחוּ בָהּ נְגָעִים וּפְחָתוֹת, וְאָבָק רַב כִּסָּה אֹתָהּ כֻּלָּהּ. אָז הֵכִין לוֹ נָבָל מֵי־מִשְׂרָה, נֶתֶר וּבֹרִית, וַיְּכַבֵּס אֶת שִׂמְלָתוֹ כְּעֶצֶם הַשָׁמַיִם לָטֹהַר. אַךְ כְּכֹל אֲשֶׁר הוֹסִיפָה הַשִּׂמְלָה לְהִטַּהֵר, כֵּן הוֹסִיפוּ הַנְּגָעִים וְהַפְּחָתוֹת לְהֵרָאוֹת לָעָיִן.


 

קיד. שִׂמְחַת הָעַכְבָּרִים    🔗

הָעַכְבָּר רָאָה אֶת הָאֲרִי אֹכֵל טֶרֶף בְּשִׁנָּיו וּמְפָרֵק עֲצָמוֹת, וַיִּשְׁתֹּמֵם לֵאמֹר: “הֲגַם הָאֲרָיוֹת טֹרְפִים בְּשִׁנֵּיהֶם כָּמֹנוּ הָעַכְבָּרִים?!” וַיָּרָץ אֶל קְהַל אֶחָיו וּבְשִׂמְחַת־לֵבָב הוֹדִיעַ אֶת דְּבַר הַפֶּלֶא לְאֶחָיו, וַיֹּאמַר: “הִתְחַזְּקוּ, עַכְבָּרִים! יֵשׁ תִּקְוָה כִּי הָיֹה נִהְיֶה גַם אָנוּ לָאֲרָיוֹת”.


 

קטו. שֶׂה פְזוּרָה    🔗

– מִפְּנֵי מִי אַתְּ בֹּרַחַת? – שָׁאַל הַכֶּלֶב אֶת שֶׂה נִדָּחָה מֵאֵת הָעֵדֶר.

– מִפְּנֵי זַעַם הֶעָרוֹב – עָנְתָה הַשֶּׂה רְתֵת – כִּי שָׁמַעְתִּי אוֹמְרִים בָּעֵדֶר, כִּי כְבָר נִרְאוּ עִקְבוֹתָיו, וְקָרוֹב הוּא אֵלֵינוּ.

– וְאָנָה פָּנַיִך מוּעָדוֹת?

– מַעֲרָבָה, אֶל הָעֲרָבָה – עָנְתָה הַשֶּׂה, וַתַּעֲקֹר אֶת רַגְלָהּ.

– חַכִּי נָא! וּמִי לְיָדֵךְ יִתְקָע, כִּי שָׁם, שָׁם לֹא יֶאֱרְבוּ לָךְ רֹדְפַיִךְ, וְנָפַלְתְּ בִּידֵי הַצְּמֵאִים לְדָמָיִךְ.

– כֵּנִים דְּבָרֶיךָ – עָנְתָה הַשֶּׂה, וַתַּסֵּב יָמִינָה.

– הֵעָצְרִי נָא עַד רֶגַע! וּמִי עָרֵב לָךְ אֶת הַיָּמִין? אוּלַי תְּחַכֶּה לָךְ שָׁם שֶׁן־חַיָּה וְרֶגֶל מוּעָדֶת?

– צָדְקוּ דְבָרֶיךָ – הִסְכִּימָה הַשֶּׂה, וַתַּהֲפֹךְ פָּנֶיהָ צָפוֹנָה וְרַגְלָהּ – לִבְרֹחַ.

– לְאַט לָךְ! וְאוּלַי בַּצָּפוֹן צָפוּן לָךְ הָאֹרֵב?

– צָדַקְתָּ גַם הַפָּעַם – עָנְתָה הַשֶּׂה, וַתַּרְעֵם פָּנִים – אֲבָל עוּצָה, מְפַלְּטִי! אָנָה אֶבְרָח?

– שֶׂה פְזוּרָה וְקַלַּת רַגְלָיִם! – עָנָה הַכֶּלֶב – כָּל עוֹד שֶׁלֹּא תִּכַּנְתְּ אֶת רוּחַ הָאוֹיֵב וּמְגַמַּת פָּנָיו, עָלַיִךְ יֹאמַר הַמָּשָׁל: “אֹבֵד וְנִדְחֶה, כִּי יְמַהֵר לָלֶכֶת – יַדְבִּיק אֶת הָאָסוֹן; וּבְפַגְּרוֹ מִלֶּכֶת – וּדְבָקוֹ הָאָסוֹן”.


 

קטו. עֵדֶר הַכְּלָבִים    🔗

הָרוֹעֶה יָשַׁב בֵּין מִכְלְאוֹת צֹאנוֹ וַיַּחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת: “עֵדֶר מֵאָה צֹאן – כֶּלֶב אֶחָד יִשְׁמְרֵהוּ, שְׁנֵי כְּלָבִים – שְׁלשׁ מֵאוֹת; עֲשָׂרָה כְלָבִים – אַלְפַּיִם צֹאן. הֲרֵי עֶשְׂרִים כְּלָבִים – כַּהֲרֵי חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים צֹאן… וּמָה – אִם אֶאֱסֹף לִי עֵדֶר כְּלָבִים לָאֲלָפִים – הֲלֹא אַעֲשִׁיר הַרְבֵּה מְאֹד”!

הָרוֹעֶה הוֹצִיא אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ לִפְעֻלּוֹת, אַךְ מָה אַחֲרִית וְשֶׁבֶר לִפְעֻלָּתוֹ? מִיּוֹם לְיוֹם פָּרוּ כְלָבָיו וַיִּשְׁרְצוּ, וַיִּרְבּוּ, וַיְהִי אָנוּס לִשְׁחֹט מִצֹּאנוֹ וּמִבְּקָרוֹ – נֹתְנֵי צַמְרוֹ וְשִׁקוּיוֹ, לַשְׂבִּיעַ מַעֲשִׁירָיו הָרְעֵבִים. אָז הֵבִין הָרוֹעֶה, כִּי כָל עשֶׁר הַכְּלָבִים הוּא בְּמִעוּטָם.


 

קיז. חֲמַת הַכֶּלֶב    🔗

– בִּי, אָחִי! דֶּרֶךְ כֶּסֶל לְךָ – אָמַר הַתַּרְנְגוֹל לְכֶלֶב נֹבֵחַ – הֵן עֹבֵר־הָאֹרַח מִמְּךָ וָהָלְאָה אָחַז דַּרְכּוֹ – הַצִּדָּה, וְלֹא דָרַךְ בִּגְבוּלֵנוּ, וּמַדּוּעַ זֶה תִּשְׁפֹּךְ חֲמָתְךָ עַל הָעֵצִים וְעַל הָאֲבָנִים?

– הִיא הַנֹּתֶנֶת – עָנָה הַכֶּלֶב בְּרֹגֶז קוֹלוֹ – וּמְרֵרָתִי תִּשָּׁפֵךְ לָאָרֶץ, בִּרְאוֹתִי, כִּי אָבַד לִי הַמִּקְרֶה לְנַשֵּׁךְ בְּשַׂר אִישׁ.


 

קיח. הַזְּאֵבִים הַמְתֻקָּנִים    🔗

הַזְּאֵב לְעֵת זִקְנָתוֹ הִכָּהוּ לְבָבוֹ מוּסַר אַכְזָרִי: “מָה אֲנִי וּמֶה חַַיָּי? הֵן קִלְלַת הָעֵדֶר אָנֹכִי, וְחַיַּי זֶרֶם דָּם, נְדוּדִים וּמְצֻקוֹת; בַּבֹּקֶר־בַּבֹּקֶר קַמְתִּי רֹצֵחַ לֶאֱרֹב, וְלָעֶרֶב לַנְתִּי רָעֵב; וְעִם כָּל זֹאת – קוֹל דְּמֵי אָדָם וּבְהֵמָה צֹעֲקִים עָלָי. קַצְתִּי בְּחַיִּים כָּאֵלֶה! אוּלָם אִם אָנֹכִי כְּבָר זָקַנְתִּי מֵהַצֵּג רַגְלַי עַל דֶּרֶךְ טוֹב – הָבָה אַצִּיל לְמִצְעָר אֶת נַפְשׁוֹת גּוּרָי! אֶמְסְרֵם עַל יַד מוֹרֶה מִבְּנֵי הַכְּלָבִים. עַזֵּי־נֶפֶשׁ הָאֵלֶּה נְקִיֵּי־רוּחַ הֵמָּה, וְנֶאֱמָנִים בִּמְלַאכְתָּם, וּמִי כָּמֹנִי יוֹדֵעַ וָעֵד בֶּאֱמוּנָתָם? יְלַמְּדֵם הַכֶּלֶב לַעֲמֹד עַל הַמִּשְׁמָר, לְשָׁרֵת אֶת הָאָדָם, וְחָיוּ חַיֵּי שֶׁקֵט וּתְמִים דֶּרֶךְ”.

הָאָב מִלֵּא אֶת חֵפֶץ לְבָבוֹ, הַמּוֹרֶה מִלֵּא אֶת חוֹבָתוֹ, וְתִקְוַת הָאָב הִנֵּה בָאָה: הַבָּנִים זֹכְרִים אֶת חָכְמַת הַכְּלָבִים, אַךְ גַּם אֶת תּוֹרַת הוֹרָתָם לֹא שָׁכְחוּ, וַיִּהְיוּ שֹׁמְרֵי מִשְׁמֶרֶת הָעֵדֶר בַּיּוֹם, וְטֹרְפִים וְדֹרְסִים בַּלָּיְלָה.


 

קיט. הַנְּבִיאִים    🔗

הַיּוֹנָה וְהָעוֹרֵב הִצִּיבוּ טַבְּלָאוֹת אִישׁ עַל פֶּתַח קִנּוֹ וַעֲלֵיהֶן כְּתוּבִים כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה:

“פֹּה יְקַנֵּן נְבִיא אֱלֹהִים, וְהֵנָּה יֵאָסְפוּ צְמֵאִים לְאִמְרוֹת אֵל לְהוֹרוֹתָם הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ”.

רַב כֹּחַ בִּכְרוּז כָּזֶה – גַּם לוּ נִכְתַּב בְּנֹצַת נִבְלַת עוֹף טָמֵא – לֶאֱסֹף כַּחוֹל שׁוֹמְעִים; אֲבָל נְבִיאֵי־אֵל אֵלֶּה לֹא אָמְרוּ דִי בִּכְרוֹזָם, כִּי אִם יָצְאוּ אִישׁ־אִישׁ עַל פֶּתַח קִנּוֹ, וּבְקוֹל קֹרֵא פָּסְלוּ אִישׁ אֶת אֻמְנוּת חֲבֵרוֹ: – אַל תַּאֲמִינוּ בַיּוֹנָה הַיּוֹנָה הַזֹּאת, כִּי כְזָבִים בְּפִיהָ! – כֹּה קָרָא הָעוֹרֵב, וַיִּשָׁבַע שְׁבֻעַת־אֹמֶן.

– רֹקוּ בִּפְנֵי הַקּוֹסֵם הָעוֹרֵב הָאֹרֵב לְנַפְשׁוֹתֵיכֶם! – כֹּה צִפְצְפָה הַיּוֹנָה – כִּי שֶׁקֶר נִסְכּוֹ, וְלֹא אֱלֹהִים שְׁלָחוֹ!

כֹּה הִרְבּוּ הַנְבִיאִים לְחַפְּאוֹת דְּבָרִים אִישׁ עַל רֵעֵהוּ, וּלְהִתְכַּבֵּד בִּקְלוֹן חֲבֵרוֹ.

עָבַר עֲלֵיהֶם עוֹף הַיַּעַר וּבְקָרְאוּ אֶת הַכְּתוֹבוֹת מֵעַל הַטַבְלָאוֹת – וְרוּחַ כָּבוֹד לְבָשׁוֹ; אַךְ בְּשָׁמְעוּ אֶת דִּבְרֵי רִיבוֹת הַנְּבִיאִים, וַיִּתְעַשֵּׁת וַיֹּאמַר:

– אִישִׁי הָעוֹרֵב וְיוֹנָה הַנְבִיאָה! לִבִּי רָד עִם אֵל, וְאֶת קְדוֹשָׁיו – נֶאֶמָן. וְאֵיךְ לֹא אַאֲמִין בָּכֶם? הֵן תּוֹרַת אֵל בְּפִיכֶם, וֵאלֹהִים שְׁלָחֲכֶם! לָכֵן אֱמֶת בְּפִי הַיּוֹנָה כִּי מִקְסַם כְּזָבִים לַהַג הָעוֹרֵב, וְיַצִיב דְּבַר הָעוֹרֵב כִּי תַרְמִית בְּפִי הַיּוֹנָה.


 

קכ. הַשָּׁפָן הַמוֹשֵׁל    🔗

רוּחַ תְּסָסִית וּמֶרֶד חָלְפָה בְּקֶרֶב הַיַּעַר, וַיָּקָם אִישׁ עַל אָחִיו לְהַשְׁמִיד, לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד.

שֹׁדְדִים וּשְׁדוּדִים נֹפְלִים, בְּעָמִיד מֵאַחֲרֵי הַקֹּצֵר, זֶה טֹרֵף, וְזֶה דֹרֵס; זֶה נֹגֵחַ וְזֶה בֹּעֵט; זֶה שֹׁאֵג, וְזֶה נֹאֵק – אֵשׁ נִשְׁקָה בְיַעַר, אֹכֶלֶת עַד הַיְסוֹד בּוֹ. אָז רָאוּ פְרִיצֵי־הַחַיּוֹת, כִּי פְרִי חָמָם וְעַוֵּת מִשְׁפָּט לֹא יִמְתְּקוּ גַם לְחֵךְ בַּעֲלֵי־הַזְרֹעַ, וַיֹּאמְרוּ לְהָשִׁיב אֶת הַסְּדָרִים עַל מְכוֹנָם וּלְתָמְכָם בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט; אַךְ לְמִי יִתְּנוּ אֶת רֶסֶן הַהַנְהָגָה? מִי יִמְלֹךְ עֲלֵיהֶם? הַאֲרִי? הֲשׁוּעָל? – אֲבָל כְּבָר נָקְטָה נֶפֶשׁ הָעָם בָּם, לֹא יַטּוּ עוֹד שִׁכְמָם לִסְבּוֹל עֻלָם. הָבוּ נָשִׂים אֶת הַשָּׁפָן עֲלֵינוּ! הַחַיָּה הַזֹּאת בַּעֲלַת רוּחַ־נְמוּכָה וְלֵב מְלֵא חֶמְלָה. הִיא יוֹדַעַת זְדוֹן לֵב הָעֶרִיצִים וְעִנּוּי־נֶפֶשׁ הַחַלָּשִׁים, הִיא, רַק הִיא תִצְלַח לִמְשֹׁל בָּעָם וּלְהָפִיק רָצוֹן מִמֶּנוּ". אַךְ לְמַעַן לֹא יֵקַל כְּבוֹדוֹ בְּעֵינֵי בְנֵי הַיַּעַר, יָעֲצוּ לָשׂוּם עָלָיו עוֹר הָאֲרִי, וְיִירְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו וּמֵהָקֵל בִּכְבוֹדוֹ. עֲצַת הַחַיּוֹת נֶעֶשְׂתָה, אַךְ לֹא יָדַעְנוּ גַם הַיּוֹם, אִם שָׁכַח הַשָּׁפָן אֶת לִבּוֹ – אוֹצַר הַחֶסֶד וְהַחֶמְלָה – בִּמְאֻרָתוֹ, אוֹ אוּלַי לֵב הַחַיָּה יָלִין רַק בָּעוֹר.


 

קכא. הַסָּס הַנָּאוֹר    🔗

הַסָּס רָחַשׁ אֶל תּוֹךְ אַרְגַּז סְפָרִים; שָׁם בָּחַר לֹו מִכָּל אֵלֶּה הַנּוֹחִים לְהִתְעַכֵּל בְּקֵבָתוֹ וְהַשְׂבֵעִים יוֹתֵר טִפּות חֵלֶב וְשַׁעֲוָה, וַיִּמְסֹס וַיִּשְׁמַן, וַיֵּצֵא בְּבֶטֶן מְלֵאָה; וַתִּפְגַע בּוֹ הַנְּמָלָה: ״עִמְדָה נָא, סָס פְּלוֹנִי אַלְמֹנִי!" קָרְאָה אֵלָיו.

– פְּלֹנִי אַלְמֹנִי? – הִתְקָצֵּף הַסָּס הַנָּאוֹר. – אֶלֶף סְפָרִים בִּכְרֵסִי, וְאַלְמֹנִי אָנִי?

– אֶלֶף סְפָרִים דַּיָּם לְמַלְאוֹת כֶּרֶס־סָס, אַךְ לִבְּךָ חָלָל בְּקִרְבֶּךָ; וְאַתָּה, יַקִּירִי! אִם לְסִפְרוּת נְשָׁאֲךָ לִבְּךָ, אַל תִּלְמַד לְמַלְאוֹת כְּרֵסְךָ בְּכָל הַבָּא לְיָדֶךָ.


 

קכב. חֶשְׁבּוֹן צֶדֶק    🔗

עֵז עַז־פָּנִים הִקְשָׁה אֶל הָרוֹעֶה, וַיָּבֹא עִמּוֹ בְּחֶשְׁבּוֹן: ״הֵן בַּיָּמִים הָאֵלֶּה אָפְסוּ הַזְּאֵבִים בְּעֵמֶק מַרְעִיתֵנוּ וְעֶדְרְךָ גַּם הוּא יִמְעַט מִסְפָּרוֹ מִכּוֹכְבֵי הַשָּׁמָיִם; וְכָל תְּעוּדַת הַכְּלָבִים בָּזֶה הִיא רַק לִשְׁמֹר אֶת רֶגֶל הַצֹּאן, לְבַל יִתְעוּ אֶל עֵדֶר זָר; לְבַל תְּלַחֵךְ כִּשְׂבָּה עֲלֵה יֶרֶק יֶתֶר, אֲשֶׁר לְפִי חֶשְׁבּוֹן חֲלָבָהּ וְצַמְרָהּ אֵין לָהּ עוֹד כָּל צְדָקָה עָלָיו. עַתָּה צֵא וַחֲשֹׁב: הֶן־לֹא רַבִּים בָּנוּ כְּשָׂבִים פֹּרְצֵי־גֶדֶר, שֹׁלְחֵי שֵׁן לִירַק־חֶרֶשׁ! כַּמָּה יַעֲלוּ הַיְרָקוֹת הָהֵם? נַכֵּה גַּם זאת, שֶׁהַיְרָקוֹת לֹא יַעֲלוּ בַּתֹּהוּ, וְאֵיזוֹ טִפּוֹת חָלָב אוֹ שַׁעֲרוֹת צֶמֶר תִּוָּסַפְנָה בִּגְלָלָם – הֲיִשָּׂא נֵזֶק קָטָן אֲשֶׁר כָּזֶה לְפִי מַאֲכַל הַכְּלָבִים אֲשֶׁר תּוֹצִיא עֲלֵיהֶם דְבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ"?

– הַס, בַּעַל מַחֲשָׁבוֹת! ־ כִּהָה בוֹ הָרוֹעֶה – לוּ נָתַתָּ עַל כַּף־הַמַֹּאזְנַיִם רַק זֹאת שֶׁלֹא תַסְפִּיק עִתָּם לַכְּלָבִים שֹׁמְרֵי מִשְׁמֶרֶת לְבַקֵּר בְּבֵית־הַמְבַשְּׁלוֹת וְהַמַּרְתֵּף – כִּי עַתָּה הִכְרִיעָה תֹעַלְתִּי זאת אֶת כָּל חֶשְׁבֹּנוֹתֶיךָ וְהֶגְיוֹנֵי לִבֶּךָ.


 

קכג. שׁוּעָל בַּעַל־צְדָקוֹת    🔗

שׁוּעָל שָׂבֵעַ וּבַעַל בֶּטֶן מְלֵאָה מָצָא דָג רָאוּי לְהִתְכַּבֵּד בּוֹ וּשְנֵי חֲתוּלִים רְעֵבִים. רִגְשֵׁי תַאֲוַת־הַכָּבוֹד יִמְצְאוּ לִפְעָמִים דֶּרֶךְ גַּם לְלֵב הַחַיָּה, בְּעוֹדָהּ שְׂבֵעָה; וּרְגָשׁוֹת כָּאֵלֶּה בָּאוּ גַם אֶל לֵב הַשּׁוּעָל: הֵן עוֹשֵׂי צְדָקוֹת מְבֹרָכִים בְּפִי כֹל, וְשֶׁבַע בַּיּוֹם יְהַלְּלוּם – הָבָה אֶעֶשֶׂה גַם אֲנִי לִי שֵׁם רֹדֵף צְדָקָה, אוּלַי יִשְׁמְעוּ בְּנֵי הָאָדָם, וְחָדְלוּ מִשְּׁמֹר גַּם אֶת הַלּוּלִים וְהַשּׂוֹבְכָאוֹת מִפָּנַי – וַיִּתֵּן אֶת הַדָּג לַחֲתוּלִים הָרְעֵבִים: “קוּמוּ, אֻמְלָלִים, וּזְכוּ בְּחֶלְקֵיכֶם! לְךָ, חֲתַלְתּוֹל – הַמַּחֲצָה אֲשֶׁר לַזָּנָב, וְאַתְּ, חֻלְדָה! תִּזְכִּי בַּמַּחֲצָה אֲשֶׁר לָרֹאשׁ – קְחוּ וּבָרְכוּ אֱלֹהִים, וְסַפְּרוּ חֲסָדַי בַּשְּׁעָרִים!”

וְאַך פָּתֹחַ פָּתַח הֶחָתוּל אֶת לוֹעָיו, וַיָּכֶן צִפָּרְנָיו לִפְתֹּחַ מֵחֶלְקוֹ; וַיֹּאמַר הַשּׁוּעָל: "חַכֵּה, חֵלֵכָה! הֵן חֹק וּמִשְׁפָּט גַּם לִצְדָקָה, וֵאלֹהִים שׂוֹנֵא גָזֵל בְּעַוְלָה; עוֹד לֹא הוֹכַחְתָּ, אִם חֵלֶק הַזָּנָב מַגִּיעַ עַד הֲלוֹם. שָׁמְעָה הַחֻלְדָה, וַתְּקַשְׁקַשׁ בִּזְנָבָה וַתְּנַס לִנְגֹּעַ בְּחֶלְקָהּ, אַךְ הַשּׁוּעָל קָרָא אֵלֶיהָ: “אַל תָּאִיצִי, בִּתִּי! אַל עָוֶל לִנְזוֹנֵי בִצְדָקָה! הֵן לֹא הִתְבָּרֵר הַדָּבָר, אִם חֵלֶק הָרֹאשׁ יִפָּתַח מִזֶּה”!

גַּם הַיּוֹם עוֹד לֹא הוֹכִיחוּ הַחֲתוּלִים, אַיֵּה הַנְּקֻדָה לִפְגִישַׁת הָרֹאשׁ בַּזָּנָב; אַךְ הַדָּבָר הַזֶּה הִתְבָּרֵר לְמַדַּי, כִּי דָגִים שְׁלֵמִים הֵם מַאֲכָל בְּרִיאָה גַּם לְשׁוּעָלִים שְׂבֵעִים.


 

קכד. הַחֲתוּלִים בַּמִּשְׁתֶּה    🔗

הָאֲרִי חָגַג חַג מִלֻּאִים, וַיַּעַשׂ מִשְׁתֶּה לְכָל חַיַּת הַיַּעַר, וַתֵּרֶב הַתְּכוּנָה: בָּשָׂר חַם לַנְּמָרִים, צִמְחֵי שָׂדֶה לַפִּילִים, זֵרְעוֹנִים לָעַכְבָּרִים – לְאִישׁ אִישׁ כְּחַיַּת יָדוֹ וְלֶחֶם חֻקּוֹ, מִן הַשֵּׁן וְעַד הַצִּפֹּרֶן – הַכֹּל בְּיָד רְחָבָה וְדֶרֶךְ הַמֶּלֶךְ.

הַחֲתוּלִים לֹא שָׁלְטוּ בְּנַפְשָׁם, וַיִּתְגַּנְּבוּ אֶל בֵּית־הַמְּבַשְּׁלוֹת, וְשָׁם נוֹדַע לָהֶם לְתִמְהוֹן רוּחָם, כִּי לָהֶם לֹא הֵכִינוּ מְאֻם; וַיִּתְעַצְּבוּ אֶל לִבָּם: “הֵן בֵּין הַקְּרוּאִים אֲנַחְנוּ! הֲלָזֹאת נוֹעַדְנוּ הֲלוֹם לִרְאוֹת שֻׁלְחָן מָלֵא דֶשֶׁן בְּנֶפֶשׁ רֵיקָה?” – וַיַּגִּישׁוּ עֲצֻמוֹתֵיהֶם לִפְנֵי הָאֲרִי. – אַךְ הָאֲרִי עָנָה בְּרוּחַ קַר:

– הֲלֹא הוֹעַדְתִּי אֶת הָעַכְבָּרִים לְמִשְׁתֶּה, וּמַה־בַּקָּשַׁתְכֶם עוֹד?


 

קכה. אֵמוּן הֶחָתוּל בָּעַכְבָּרִים    🔗

הַתַּרְנְגוֹל אָמַר אֶל הֶחָתוּל: “לֹא יָדֹן רוּחִי בָּךְ, אִם תַּשְׁחִית בָּעַכְבָּרִים עַד בְּלִי חֹק, וּלְבָבְךָ לֹא יַכֶּכָּה מוּסַר אַכְזָרִי – כִּי מֶתֶק בְּשַׂר הַָעְכָּבר יִגְהֶה מָזוֹר לְמַכַּת הַמּוּסָר; אֲבָל בָּזֹאת נִפְלָאָה דַּרְכְּךָ מִמֶּנִּי – אֵיךְ לֹא יְסִיתְךָ לִבְּךָ בְּסָפֵק פַּחַד, פֶּן יַחְגְּרוּ שְׁאֵרִית חֵמוֹת וְקִנְאָה, וְיַהַרְסוּ אֶת מֹסְדוֹת הַמּוֹשָׁב וְהָיִינוּ חַטָּאִים!? הֵן תּוֹצָאוֹת וּמְבֹאוֹת לִמְעָרוֹתֵיהֶם אֶל תַּחַת כָּל בַּיִת וַעֲלִיָּה, וְאִם”…

– אַל יָנוּעַ לִבֶּך! – שִׁסַּע הֶחָתוּל אֶת דְּבָרָיו – הֵן בִּפְרֹעַ פְּרָעוֹת וַהֲרִיסוּת יְסוֹד – הֶזֵּקָם גָּדוֹל מִשֶּׁלָּנוּ!


 

קכו. הַמִּשְׁלַחַת    🔗

לַהֲקַת עֹרְבִים, נֵצִים וּבְנֵי־הַתַּחְמָס, מָצְאוּ עָלִים בָּלִים בַּלְּבָנוֹן, וַיִּקְחוּ מֵהֶם בְּפִיהֶם, וַיַּאֲבִירוּ וַיַּעַמְדוּ עַל גַּגּוֹת בָּתֵי־הַמִּקְדָּשׁ, וַיַּכְרִיזוּ: “תּוֹרִים וּבְנֵי־יוֹנָה וּמִי בַצָּרָה – אֵלֵינוּ! הֵן מִשְׁלַחַת מַלְאַךְ הַחַיִּים אָנוּ! הוּא שָׂם בְּפִינוּ עֲלֵי־לְבָנוֹן, אֲשֶׁר סְגֻלָּה נִפְלָאָה לָהֶם: יוֹנָה נִלְכָּדָה בְּפָח, וְשָׂמָה אֶת הֶעָלֶה עַל לִבָּה, וְהָיְתָה לָהּ גְּאֻלָּה עוֹלָמִית – מִשְׁכוּ וּקְחוּ!”

כֹּה הִרְבּוּ בְּנֵי הַמִּשְׁלַחַת לְהַכְרִיז בְּכָל חוּצוֹת וְאֶל כָּל שׂבֶךְ. שָׁמְעָה זֹאת יוֹנָה זְקֵנָה, וַתֹּאמַר: “אִם כִּי נִפְתֶּה לִבִּי גַם אֲנִי לְהַאֲמִין, כִּי יֵשׁ סְגֻלָּה בַּעֲלֵי לְבָנוֹן וְצִמְחֵי שְׂדֵה־קֶדֶם לְהַתִּיר חַרְצֻבּוֹת וְלָתֵת גְּאֻלָּה עוֹלָמִית – אַךְ זֹאת אֶחְשֹׁב לְמִשְׁפַּט אֱמֶת: לַחֲפָצִים יִקְרֵי־הַמְּחִיר יִמָּצְאוּ קוֹנִים גַּם בְּלִי הַכְרָזוֹת”.


 

קכז. שׁוּעָל בַּעַל־תְּשׁוּבָה    🔗

זֶה יָמִים מִסְפָּר לֹא טָעַם חֵךְ הַשּׁוּעָל כָּל אֹכֶל, וַיְצִיקֵהוּ רַעֲבוֹנוֹ. וַיֵּלֵךְ קֹדֵר; וַיְהִי בְלֶכְתּוֹ, וַיַּרְא תַּרְנְגֹלֶת נשְֹׁאָה תֹלַעַת בְּפִיהָ; וַיִּפֹּל הַשּׁוּעָל עַל פָּנָיו, וַיְתֹפֵף עַל לִבּוֹ, וַיֹּאמַר: “עַתָּה יָדַעְתִּי מַדּוּעַ יִרְדְּפֵנִי אַף אֱלֹהִים עַל כָּל מִדְרַךְ כַּף רַגְלָי! הֵן זֶה שְׁנָתַיִם נֶדֶר נָדַרְתִּי לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָֹּט, וְעַד כֹּה לֹא הֲקִימוֹתִי אֶת נִדְרִי. הָבָה – אֲתַקֵּן עַוָּתָתִי!” וַיִּרְחַץ בְּנִקָּיוֹן כַּפָּיו, וַיִּקְרַע אֶת הַתַּרְנְגֹלֶת, וַיִּתֵּן חֻפְשָׁה לַתּוֹלָעַת.


 

קכח. שָׂפָה אַחַת    🔗

כּשְׂבָּה אַחַת תָּעֲתָה מֵעֶדְרָהּ, וַיַּדִּחֻהָ מֵאֶרֶץ־מְכֹרָתָהּ, וַתִּמָּכֵר בַּשַּׁעַר, וַתָּבֹא בְּעֵדֶר זָר; וַיְהִי בְּהָצֵק לָהּ הָרָעָב, וַתִּצְעַק בְּקוֹל: “שׁוֹשַׁנֵּי סְפָרַד מִי יִתְּנֵנִי? מִי יַאֲכִילֵנִי צִמְחֵי פִרֶנֵי?” אַךְ הָרוֹעֶה לֹא הֵבִין לִשְׂפָתָהּ, וַתִּתְמֹגֵג הָאֻמְלָלָה בְרָעָתָהּ, וּבִרְאוֹתָהּ, כּי אֵין שׁוֹמֵעַ לָהּ, חָדְלָה מִתֵּת קוֹלָהּ בִּבְכִי, וַתְּהִי כְמִתְרַצָּה בְעָנְיָהּ. לְעֵת עֶרֶב הֵצִיק לָהּ חֲלָבָהּ, כִּי לֹא נִמְצוּ שָׁדֶיהָ מֵאָז הַבֹּקֶר, וַתֵּבְךְּ תַמְרוּרִים; וַיָּבֹא הָרוֹעֶה – וְסֵפֶל בְּיָדוֹ וַיָמֹץ חֲלֵב שָׁדֶיהָ; וַתִּשְׁתּוֹמֵם הַכִּשְׂבָּה: “הֵן לוֹעֲזִית, עִמְקַת־שָׂפָה אֲנִי פֹה, וְאֵיךְ שָׁמַע הָרוֹעֶה לְקוֹל זַעֲקָתִי?”

לְמָחֳרַת הַיּוֹם הֵצִיקוּ לָהּ הַפַּרְעוֹשִׁים וְהַצִּרְעָה, אֲשֶׁר שָׁרְצוּ בְּסִבְכֵי שַׂעֲרָהּ, וַתֵּאָנַח תַּמְרוּרִים; וַיָּבֹא הָרוֹעֶה, – וּמִסְפָּרַיִם בְּיָדוֹ, וַיָּגָז אֶת הַכִּשְׂבָּה, וַיַּצִּיגֶהָ עֲרוּמָה; וַתּוֹסֶף לְהִשְׁתּוֹמֵם. – אַך מִיּוֹם לְיוֹם הִסְכִּינָה אֶל הַפְּלָאוֹת בְּאֶרֶץ שְׁבוּתָהּ, וַתָּבֶן כִּי שְׂפַת סֵפֶל וּמִסְפָּרַיִם הִיא שָׂפָה אַחַת וּדְבָרִים אֲחָדִים בְּכָל הָאֲרָצוֹת.


 

קכט. טוֹבַת־הַכְּלָל    🔗

הַזְּבוּב שָׁאל אֶת הַדְּבוֹרָה: “מַה־זֶּה דֶרֶךְ תַּהְפּוּכוֹת לָכֶן, כִּי תִּתְאַסַּפְנָה לְמַחֲנוֹת, וְתִלָּחַמְנָה אִשָּׁה בִּרְעוּתָהּ לְהַשְׁמִיד, לַהֲרֹג וּלְאַבֶּד? הֲגַם יַד חָרֻצִים כַּדְּבוֹרָה תֶּאֱהַב הוֹלְלוּת וְדַם נְקִיִּים?”

– תַּמָּה אֲנִי לֹא אֵדַע – עָנְתָה הַדְּבוֹרָה – הֵן מַרְבִּית מַעֲלָלֵינוּ יֵעָשׂוּ עַל פִּי שֹׁטֵר וּמְצַוֶּה, שֶׁאֵין לְהַרְהֵר אַחַר מִדּוֹתָיו, אַךְ אָמוֹר אוֹמְרִים, כִּי תוֹעֶלֶת הַכַּוֶּרֶת וְטוֹבַת הַכְּלָל נֹגַעַת בַּדָּבָר: לוּלֵא הַמִּלְחָמוֹת הָהֵן, כִּי עַתָּה צַר הַמָּקוֹם בַּכַּוֶּרֶת לְהָכִיל אֶת כֻּלָּנוּ וּלְכַלְכֵּל אֶת מַחֲסוֹרֵנוּ.

– הִנֵּה כִי כֵן! עַתָּה אָבִינָה… אֲבָל בְּכָל זֹאת לֹא יָנוּחַ עָלַי לִבִּי: אִם טוֹבַת־הַכְּלָל נוֹגַעַת בְּדָבָר, מַדּוּעַ לֹא תַעֲשׂוּ אֶת הַטּוֹב לָכֶם בְּעֶצֶם יֶדְכֶם, וְקַמְתֶּם אִישׁ עַל נַפְשׁוֹ לְהַשְׁמִידָה, וּרְצַחְתֶּם וְתֵרָצְחוּ גַם יָחַד? מַדּוּעַ תַּשְׁלִיכוּ אֶת יְהָבְכֶם עַל יְדֵי זָרִים?


 

קל. הַשּׁוּעָל הַשּׁוֹפֵט    🔗

שְׁתֵּי צִפָּרִים מָצְאוּ שִׁבֹּלֶת אַחַת, וַתִּתְקֹטַטְנָה עָלֶיהָ; וּכְפֶטֶר מַיִם הָלַךְ וְגָבַר הָרִיב בֵּינֵיהֶן, וַיֵּצֵא לִדְקִירוֹת צִפָּרְנַיִם וּמְרוֹט כְּנָפַיִם; וְכַאֲשֶׁר לֹא יָכְלוּ לְהַכְרִיעַ אִשָּׁה אֶת רְעוּתָהּ לֹא בְּכֹחַ וְלֹא בְּמִשְּפָּט, עָמְדוּ עַל עֲנַף עֵץ, וַתְּדַבֵּרְנָה אֶל הַשּׁוּעָל הָעוֹמֵד מִתַּחַת לֵאמֹר: “שְׁמַע נָא, חֲכַם הַחַיּוֹת, אֶת דִּבְרֵי רִיבוֹתֵינוּ! וְהָיָה אֶת אֲשֶׁר תַּצְדִּיק וְאֶת אֲשֶֹׁר תַּרְשִׁיעַ – וְנִקֵּר הַצַּדִּיק אֶת עֵינֵי הָרָשָׁע”.

הַשּׁוּעָל נֵאוֹת, וַיֵּשֵׁב לִשְׁמֹעַ אֶת דִּינָם. עָבַר עֲלֵיהֶם הַדֹּב, וַיִּשְׁתֹּמֵם לֵאמֹר: “מַה־לְךָ, אָח, כִּי תִּשְׁתַּדֵּל לְהָבִיא מִשׁפָּט וּסְדָרִים בֵּין עַם־חֶרְמֶךָ?”

– לֹא אֶת צִדְקַת הַצַּדִּיק אֲבַקֵּש – עָנָה הַשּׁוּעָל – כִּי אִם אֶת מִשְׁפַּט הַנֶּאֱשָׁם.


 

קלא. הַקּוֹף בַּעֲדָתוֹ    🔗

הַקּוֹף בַּעֲדָתוֹ הִכִּיר עִקְבוֹת צַיָּדִים בִּסְבִיבוֹת הַיַּעַר, וַתִּפָּעֵם רוּחוֹ; וְכִזְקַן הָעֵדָה אָמַר לְהָסֵב פְּנֵי הָרָעָה – אַךְ מַה יַעֲשֶׂה קוֹף זָהִיר אֶחָד, אִם כָּל הָעֵדָה מְחַבֶּקֶת יָדַיִם וַאֲחֻזָּה תְּנוּמוֹת וְשִׁעֲמוּם שֶׁל בַּטָּלָה? – וַיָּשֶׁת עֵצוֹת בְּנַפְשׁוֹ לִקְרֹא לַאֲסֵפָה; וּבְדַעְתּוֹ אֶת נֶפֶשׁ עַמּוֹ, כִּי אֵין דָּבָר מְעוֹרְרֵהוּ לִפְעֻלּוֹת וּמְלַבְּבֵהוּ בָּאֲסֵפוֹת כְּדִבְרֵי אֹכֶל וּמַמְתַּקִים – עַל כֵּן אָסַף חֳמָרִים־חֳמָרִים לוּזִים וֶאֱגוֹזִים, וַיּוֹדַע בַּשְׁעָרִים. – הַקּוֹפִים נִקְבְּצוּ בָּאוּ, אֶחָד מֵהֶם לֹא נֵעְדָּר.

כָּבוֹד וְתִפְאֶרֶת לַקּוֹף הַזָּקֵן, כִּי הִשְׂכִּיל לַעֲשׂוֹת כִּמְעַט כְּאַחַד הָאָדָם; אַךְ בְּאַחַת הִסְכִּיל עֲשׂוֹ, כִּי הִקְדִּים לְכַבֵּד אֶת אֹרְחָיו בֶּאֱגוֹזָיו, טֶרֶם יוֹדִיעַ לָהֶם אֶת דְּבַר הָאֲסֵפָה. כָּל עוֹד שֶׁהָיוּ הָאֱגוֹזִים לִפְנֵיהֶם, שִׁפְתֵּי הַזָּקֵן נָטְפוּ נֹפֶת, וַיַּנְעֵם נְאֹם, וְהַמַּקְשִׁיבִים פָּצְעוּ אֱגוֹזִים, וַיַּעֲנוּ אָמֵן; אַךְ כַּאֲשֶׁר כָּלוּ הָאֱגוֹזִים, הֵחֵל הָאֹרְחִים לְגָהֵק וּלְפָהֵק, וַיִּשָׁמְטוּ לְאַחַד אֶחָד, וְהַזָּקֵן טֶרֶם יַשְׁמִיע אֶת הַצָּעָתוֹ וַעֲצָתוֹ לִבְנֵי עֲדָתוֹ.


 

קלב. הַשָּפָן    🔗

הָסֵר פַּחַד מִלִּבְּךָ וַחֲשֹׂךְ כֹּחֲךָ לְיוֹם רָעָה.


הַשָּפָן רָאָה אֶת עִקְבוֹת רַגְלָיו בַּשֶּׁלֶג, וּפַחַד הֱסִיתוֹ לְהַכִּיר בָּם עִקְבֵי רֹדְפָיו; וּבְרַעַד בְּעַצְמוֹתָיו לֹא הִרְבָּה חֲקֹר, וַיְטַפֵּס עַל עֵץ גָּבֹהַּ. בְּקָפְצוֹ מִבַּד עַל עָנָף, הִתְנֹעֲעָה הַצַּמֶּרֶת, וַיִּתְלַחֲשׁוּ הֶעָלִים. לֵב הַשָּׁפָן מֵת בְּקִרְבּוֹ: “קוּל רֹדְפַי הוּא! הֵם קְרֵבִים. מִסְפָּר דְּקִירוֹת – בֵּינִי וּבֵין הַמָּוֶת!”– וַיְזַנֵּק מִן הָעֵץ אֶל אַלּוֹן גָּבֹהַּ ממֶּנּוּ. שָׁם נָפַל עָלֶה יָבֵשׁ מִבֵּין עַנְפֵי הָאַלּוֹן וַיִּגַּע בִּזְנָבוֹ. “אוֹיָה לִזְנָבִי! – אָמַר הַשָּפָן בְּלֵב נָפוֹג – חֵץ אוֹיֵב חֲלָפוֹ! אֲבָל לֹא עֵת לִסְפֹּד לִזְנָבִי הַמִּתְגּוֹלֵל כְּבָר עַל הָאֲדָמָה, הָבָה אַצִּיל אֶת נַפְשִׁי!” וַיִּקְפֹּץ מֵעֵץ אֶל אַלּוֹן, וַיְּדַלֵּג מֵאַלּוֹן אֶל שִׁטָּה, וַיִּפֹּל אֶל תּוֹךְ הַפְּחָתִים, וַיְּנַתֵּר בֵּין סִבְכֵי קוֹצִים; וְאַך מָצֹא מָצָא מִפְלָט בָּטוּחַ מֵאוֹיֵב, וַיֵּשֶׁב לָנוּחַ – וְהִנֵּה הוּא חָש בְּעִקְבוֹתָיו נְגִיעָה רַכָּה וּשְׂעִירָה, כְּעֵין הַזָּנָב אֲשֶׁר לַשְּׁפַנִּים. הַשָׁפָן קָפַץ וַיִּתְעוֹדֵד עַל רַגְלָיו: "הֶן־זְנָבִי נָפַל לְפִי הַחֵץ! וּמַזֶּה? חַיָּה מִסְתַּתֶּרֶת וְאֹרֶבֶת!

וְלֹא גָמַר אֶת מַחְשַׁבְתּוֹ, וְהִנֵּהוּ מְקַפֵּץ וּמְדַלֵּג עַל קוֹצִים כְּסוּחִים וּבְאֵרוֹת נִשְּבָּרִים. – כֹּחַ הַשָּׁפָן עֲזָבוֹ, וְרַגְלָיו כָּשְׁלוּ, וַיִּפֹּל בְּאֵין אוֹנִים. – בָּעֵת הַהִיא וַיֵּאֹר הַשַּחַר, וַיֵּצֵא הָאִכָּר לַעֲבוֹדָתוֹ, וַיַּרְא שָׁפָן מִתְיַפֵּחַ וְכֹשֵׁל בֶּרֶךְ, וַיָּשֶׂם פָּנָיו אֵלָיו.

וְעֵינֵי הַשָּפָן מְחַפְּשׂוֹת וְתָרוֹת בֵּין עֲצֵי הַיַּעַר וּמוֹצְאוֹת בֵּין עַנְפֵיהֶם מִשְׂגָּב וּמִפְלָט נִשְׂגָּב גַּם מֵחֵץ רוֹבֶה נֶאֲמָן, אַךְ כֹּח וֶאֱיָל, הָהּ, אֵין בְּרַגְלָיו לְהָחִישׁ מִפְלָט! וַיַּאַסְפֵהוּ הָאִכָּר אֶל תּוֹךְ שַׂקּוֹ כֶּאֱסֹף בֵּיצִים עֲזוּבוֹת.


 

קלג. הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ    🔗

הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ יָצְאוּ מְשֻׁכְלָלִים מִידֵי הַיּוֹצֵר, אַךְ לֹא טֹהֲרוּ מִנְּגָעִים וְכִתְמֵי עֲרָפֶל. הֵמָה נִשְׁקְפוּ בַּיָּם הַגָּדוֹל, וַיִּרְאוּ אֶת עֶרְוָתָם וַיִּתְבּוֹשְׁשוּ.

הַיָּרֵחַ אָסַף נָגְהוֹ בְּכָל יְכָלְתּוֹ, לְמַעַן הַסְתֵּר אֶת נְגָעָיו מֵעֵין הָאָדָם, אַךְ לְאוֹרוֹ הַמִּצְעָר הֵטִיבוּ עוֹד לִרְאוֹת אֶת מוּמָיו.

הַשֶּׁמֶשׁ הִשְׁפִּיעָה אוֹר בְּמִדָּה מְרֻבָּה מְאֹד, וַתַּרְהֵב אֶת עֵינֵי הָאָדָם, וַיִּקְרְאוּ: אוֹר זָרוּעַ מִמַּעְיָן טָהוֹר אֵין בּוֹ דֹּפִי!"

אָז רָאָה הַיָּרֵחַ כִּי הִסְכִּיל עֲשׂוֹ, וְלֹא הִשְׂכִּיל אֶל דֶּרֶך הָאָדָם וּמִשְׁפָּטוֹ: לְמַשֵּש רַק בַּאֲפֵלָה, וְלִבְלִי רְאוֹת נְכֹחָה מַה שֶׁיִּגָּלֶה לְעֵינָיו בְּאוֹר בָּהִיר.


 

קלד. הַמְבַקְּרִים    🔗

הָעֲטַלֵפִים וְהַחֲפַרְפָּרוֹת וְכָל שֹׁמְרֵי הַנֶּשֶׁף סַבּוּ צִפֹּרֶת־כְּרָמִים אַחַת, וַיִּתְּנוּ עָלֶיהָ בְּקוֹל: “פֹּה עֲמֹדִי כְּנַף־תּוֹלָעַת! וְנָשִׂים עַיִן עָלַיִךְ – הֲכִתְהִלָתֵךְ כֵּן יָפִית?” הַצִּפֹּרָה הָאֻמְלָלָה עָמְדָה, וַתְּיַחֵל בְּבֹשֶׁת־פָּנִים לְמוֹצָא פִּי הַמְּבַקְּרִים. אָז קָרְאוּ לְעֵץ רִקָּבוֹן, כִּי יָהֵל הִלּוֹ עֲלֵיהֶם: “אַחֵינוּ, בֶן־בְּרִיֵתנוּ זֶה יֵיטִיב לִרְאוֹת, וּלְאוֹרוֹ נֵלֵכָה כֻּלָּנוּ יוֹשְׁבֵי בִּצָּה”.

לִֵּב הַצִּפֹּרֶת נִשְׁבַּר בָּהּ, וַתִּקְרָא: “עוּשׁוּ, חוּשׁוּ, בְּנֵי־רָקָב! אִמְרוּ: נֶאֱלָחָה הַצִּפֹּרֶת – אֵין רַע מִמֶּנָּה! וְהָיְתָה לִי כְלִמָּתִי זֹאת לְכָבוֹד לִפְנֵי רֹאֵי שֶׁמֶשׁ”.


 

קלה. דֶּבֶק טוֹב    🔗

פְרִיצֵי־הַחַיּוֹת הִתְעַשְּׁקוּ עַל אֹדוֹת עִנְיָן נִכְבָּד וְרַב עֵרֶךְ, וְכַאֲשֶׁר לֹא יָכְלוּ לָבֹא לִכְלַל דֵּעָה אַחַת, הֶחֱלִיטוּ לְהַגִּישׁ אֶת רִיבָם לִפְנֵי יוֹדְעֵי דָת וָדִין. אַך יַעַן כִּי לֹא מָצְאוּ בֵּינֵיהֶם חַיָּה שׁוֹפֶטֶת מֵישָׁרִים, הִסְכִּימוּ בֵּינֵיהֶם לְהָבִיא אֶת דִּינָם לִפְנֵי חֲכַם־הַחַיּותֹ – הָאָדָם; אַף הִבְטִיחוּ לָתֶת שָׂכָר טוֹב, לַאֲשֶׁר יוֹצִיא אֶת דִּינָם לָאוֹר. אָכֵן דֶּבֶק טוֹב הוּא: הֵן יֵשׁ לְאֵל יְדֵי הַחַיָּה לָתֵת שָׂכָר טוֹב, וְלוּ רַק הִבְטִיחָה לִבְלִי טְרֹף בַּעֲדָרִים מֶשֶׁך שָׁנָה, הָיָה דֵי שָׁכָר לָאָדָם; וְהָאָדָם גַּם הוּא יִצְלַח לִפְעָמִים לִמְצֹא אֱמֶת וּמִשְׁפָּט, כָּל עוֹד שֶׁאֵין הַדָּבָר נֹגֵעַ אֶל כּוֹסוֹ וְאֶל כִּיסוֹ – אַךְ דְּבַר הַמִּשְׁפָּט עַד הַיּוֹם לֹא נִפְתַּר: הַחַיּוֹת יְרֵאוֹת לָבֹא אֶל שְׁכֻנַת הָאָדָם בִּגְלַל אֵיזוֹ כִּתְמֵי דַם נְקִיִּים, שֶׁעַל נַפְשׁוֹתֵיהֶם; וְהָאָדָם – אֶל הַחַיּוֹת, בִּגְלַל עֲלִילוֹת דְּבָרִים, שֶׁנִשְׁמַע בַּיַּעַר עַל אֹדוֹת חִצִּים וּכְלֵי־מָוֶת, שֶׁבָּרְאָה יַד הָאָדָם.


 

קלו. מִשְׁפַּט אֱמֶת    🔗

הַדְּבוֹרָה עָמְלָה וְטָרְחָה לֶאֱסֹף דְּבַש לְפִיוֹת בְּנֵי כַּוֶּרְתָּהּ. וְהִנֵּה בֶן־שׁוֹעִים אֶחָד – כָּבְדוּ עָלָיו חַיֵּי בַּטָּלָה, וַיָּכֶן מִשְׁתֶּה לְמֵרֵעָיו לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ עִמָּם וּלְבַלּוֹת עֵת – וַיֵּדַע חֹסֶר בִּדְבָשׁ, וַיִּקַּח אֶת הַכַּוֶּרֶת, וַיָּמָץ דִּבְשָׁה. וַיְּמַעֵך אֶת הַדְּבוֹרָה.

וַתָּעָף רוּחָהּ אֶל שַׁעֲרֵי הַשָּׁמַיִם.

וְהַשּׁוֹעַ פָּרַץ דַּת הַשְּתִיָּה, וַיִּשְׁכָּר וַיִּתְגַּל בְּתוֹךְ אָהֳלוֹ, וַתִּפְגַּע בּוֹ הַצִּנָּה, וַיֵּאָנֵשׁ וַיָּמֹת.

וְלִפְנֵי כֵּס הַמִּשְּפָּט עוֹמְדִים גַּם שְׁנֵיהֶם – הַדְּבוֹרָה וְהַשּׁוֹעַ; הַדְּבוֹרָה קֹרַעַת שְׁחָקִים וְצוֹעֶקֶת לַמִּשְׁפָּט.

מַלְאֲכֵי־שַׁחַק כִֹמְעַט נָמֹגוּ בִדְמָעוֹת לְקוֹל שַׁאֲגַת־הָאֻמְלָלָה, וַיִּכָּמְרוּ נִחוּמֵיהֶם עָלֶיהָ: “הַגִּישׁוּ מָאזְנֵי מִשְפָּט וָצֶדֶק, וְשִׂימוּ עֲלֵיהֶם אַבְנֵי חֲנִינָה וְחֶמְלָה!” – צִוּוּ הַמַּלְאָכִים לְמַזַּל הַמָּאזְנָיִם.

"– חֲנִינָה?! חֶמְלָה?! – קָרְאָה הַדְּבוֹרָה בְּקֶצֶף גָּדוֹל – אַל־לַדְּבוֹרִים חֶמְלָה! חֲנִינָה וְחֶסֶד זָרִים לִיגֵעֵי־כַּפַּיִם וַעֲמֵלֵי־רוּחַ! מִשְׁפַּט אֱמֶת שְׁפֹטוּ!

מַלְאֲכֵי הַחֶסֶד נִרְתְּעוּ לַאֲחוֹרֵיהֶם, וַיְחַנְנוּ קוֹלָם: “מַה־לָּךְ וְלָאֲמֶת, אֻמְלָלָה? הַרְפִּי מִמֶּנָּה!”

– אֱמֶת, אֱמֶת! צָעֲקָה הַדְּבוֹרָה – אֱמֶת וּמִשְׁפָּט!

מַלְאֲכֵי־שַׁחַק נָבוֹכוּ, וּכְנוֹאֲשִׁים צִוּוּ לְהָבִיא אֶת מָאזְנֵי הָאֱמֶת.

וְלִפְּנֵי הַדְּבוֹרָה נִפְתְּחוּ שְׁנֵי עוֹלָמוֹת: עוֹלָם מָלֵא, עוֹלָם יָפֶה, עוֹלָם שְׂבַע־נַחַת כָּל בּוֹ – עַל מְקוֹמוֹ, וְלֹא יֶחְסַר הַמֶּזֶג, בִּלְתִּי אִם נֵטֶף דְּבַש אֶחָד.

וּלְעֻמָּתוֹ – עוֹלַם־עָמָל וְזֵעָה וּמַחְסוֹר וְתַמְרוּרֵי הַחַיִּים וִידֵי עֲבוֹדָה וּפִיוֹת פְּתוּחִים, וְנֵטֶף דְּבַשׁ אֶחָד – בַּתָּוֶךְ.


 

קלז. פָּר־סוֹפֵר    🔗

– הַאֱמֶת הַדָּבָר, פָּר־בָּן־בָּקָר, כִּי סֵפֶר עָב נִמְצָא בִּכְרֵשֶׁךָ?

– אֱמֶת וְיַצִּיב, וְאֵין כָּל סָפֵק בְּדָבָר. נֶאֱמָן עָלַי הַטַּבָּח16.

– רְאֵה זֶה נִשְׁתַּנּוּ עָלֶיךָ סִדְרֵי בְּרֵאשִׁית! פָּר וְסוֹפֵר! וּמַה־תֹּכֶן הָעִנְיָנִים אֲשֶׁר בְּסִפְרְךָ? הַגִּידָה נָא!

– תֹּכֶן מִסְפַּר אֲלֻמּוֹת עֵשֶׂב, אֲשֶּׁר אָכַלְתִּי, וַאֲשֶׁר אֹכַל בִּימֵי חַיָּי.


 

קלח. חֶסְרוֹן הַחֲתוּלִים    🔗

הֶחָתוּל יָלְדָה בָנִים עֲשָׂרָה וַתַּעֲזְבֵם, וַתֵּלֶךְ לְבַקֵּשׁ טֶרֶף. וַיָּבֹא הָאָב לִטְרֹף אֶת בָּנָיו. הָרַכִּים הָעִוְרִים צָעֲקוּ וַיְּעוֹרְרוּ תַּאֲנִיָּה; שָׁמְעוּ הָעַכְבָּרִים, וַיִּגַּע הַדָּבָר אֶל לִבָּם; וְכַאֲשֶׁר נָשָׂא הָאָב אֶת אַחַד הַבָּנִים הַחוּצָה לְטָרְפוֹ, שָׂמוּ אֶת נַפְשָׁם בְּכַפָּם, וַיַּצִּילוּ אֶת הַחֲתוּלִים הָרַכִּים אֶל תּוֹךְ מְאֻרָתָם, וַיִּחְיוּ אִתָּם בְּמֵישָׁרִים, עַד שֶׁהִגִּיעַ לָהֶם תּוֹר הִגָּמֵל צִפָּרְנַיִם וְהִפָּקֵחַ עֵינַיִם, – אָז הֵחֵלוּ הַחֲתוּלִים הַצְּעִירִים לִטְרֹף בָּעַכְבָּרִים, וַיָּנוּסוּ הַמּוֹשִׁיעִים הָאֻמְלָלִים עַל נַפְשָׁם. וּבְסוֹד חֲכָמִים יָשְׁבוּ וַיַּחְלִיטוּ, כִּי אֵין בְּרִיאָה טוֹבָה וּמְתֻקָּנָה כְּחָתוּל, אַךְ צִפָּרְנֶיהָ וְעֵינֶיהָ בְּעָכְרֶיהָ.


 

קלט. גִּלְעָד    🔗

שָׁאֲלוּ לְעִיר גִּלְעָד בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן: “מַה־נִשְׁתַּנָּה גּוֹרָלֵךְ מִגּוֹרַל יֶתֶר עָרֵי יִשְׁרָאֵל, כִּי רַבּוּ בָּךְ פּוֹעֲלֵי אָוֶן וַעֲקֻבָּה אַתְּ מִדָּם מֵאָז וּמִקֶּדֶם?”

– כִּי רַבִּים עָלַי צֳרִי לִקְטֹרֶת רֵיחַ נִיחֹחַ, וּבְהֵמוֹת לְקָרְבָּן וְכַפָּרַת פֶּשַׁע.


 

קמ. שׁוּעָל זָקֵן    🔗

שׁוּעָל זָקֵן קְהֵה־צִפָּרְנַיִם וַחֲסַר־שִנַּיִם מָצָא שְׁנֵי תַּרְנְגוֹלִים אֵיתָנִים נֶאֱבָקִים בִּדְבַר תַּרְנְגֹלֶת. “בָּרוּךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב!” – קָרָא הַשּוּעָל בְּרִגְשֵׁי תוֹדָה – עַתָּה יַעֲמֹד־לִי לְהַכְרִיעַ שְׁנֵי תַּרְנְגוֹלִים כַּעֲנָקִים, בְּלִי הָבֵא בְנִסָּיוֹן אֶת שִׁנֵַּי וְצִפָּרְנֵי הַנֶּעֱלָבִים".

וּמֶה עָשָׂה? הֵפִיחַ רוּחַ גְּבוּרָה בַּחַלָּשׁ שֶׁבַּלֹחֲמִים: “חֲזַק, גִּבּוֹר, וֶאֱמָץ! וְאַל תְּחַלֵּל אֶת כְּבוֹד צִפָּרְנֶיךָ וְאַרְמוֹן פִּילַגְשֶׁיךָ! בְּךָ בְּעֶזְרָתְךָ”!

הָאֻמְלָל נִלְחַם כְּמִתְיָאִש, וַיִּתְקַע אֶת צִפָּרְנָיו בְּעֵינֵי יְרִיבוֹ, וְלֹא חָשׁ וְלֹא דָאַג לַדְּקִירָה הָעֲצוּמָה אֲשֶׁר הֵבִיא לוֹחֲמוֹ בְּכִלְיוֹתָיו. פִּתְאֹם עֲזָבָהוּ כֹחוֹ, וַיִּפֹּל שָׁדוּד. אַךְ מוֹת גִֹבּוֹרִים נָפַל, כִּי הִשְׁאִיר גַּם אֶת רֵעֵהוּ בְּקֶרֶב צָרָה: עִוֵּר־עֵינַיִם וְאֵין אוֹנִים בָּא הַמְּנַצֵּחַ בֵּין מַלְתְּעוֹת הַשּׁוּעָל, אֲשֶׁר אֲכָלָהוּ לְתֵאָבוֹן, וַיֵּלֶך לְיַבֵּם אֶת הַתַּרְנְגֹלֶת הָעֲצוּבָה.


 

קמא. הַמְשׁוֹרֵר בְּשָׂבְעוֹ    🔗

זָמִיר בֶּן־תְּרֻמוֹת וּמוֹפֵת בֵּין מַעַרְכוֹת הַמְשׁוֹרְרִים עָמַד יוֹם־יוֹם עַל עֲנַף עֵץ עָבוֹת, וַיִּנְעַם־שִׁיר מִשִׁירוֹת הָאָבִיב, וַיֶּהֶגֶה נְכָאִים מֵהֶגְיוֹנֵי הַסְּתָיו, וַיְעוֹרֵר לְבָבוֹת לִתְחִיָּה, וַיִּגְהֶה פִּצְעֵי לֵב, וַיָּסֵר אֶת עֲטֶרֶת הַתּוֹלָדָה מֵעַל רֹאשָׁהּ, וַיָּשָׁב וַיַּעֲנֹד עֲטָרָה לְרֹאשָׁהּ, וַיְהִי בֹרֵא עוֹלָמוֹת וּמַחֲרִיבָם.

רַבִּים הִתְאַסְּפוּ יוֹם־יוֹם לִשְׁמֹעַ בְּהוֹד קוֹלוֹ, וַיָּבִיאוּ לוֹ קָרְבֵּי תּוֹדָה – מִנְחַת זֵרְעוֹנִים וְשִׁבֳּלִים, וַיְבָרְכוּ אֶת שְׁמוֹ.

אַךְ אַחֲרִית לֹא טוֹבָה הָיְתָה לַזָּמִיר: הַמְשׁוֹרֵר יָדַע שֹׂבַע וְעֹנֶג בָּהֹוֶה, וַיִּשְּכַּח הֶגֶה הֶעָבַר, וַיְאַבֵּד אֶת תִּקְוַת הֶעָתִיד; וְגַם מִשְׁמַן בְּשָׂרוֹ הָלַךְ וָרֹב, וַיַּעֲכֹר אֶת קוֹלוֹ; וַיָּחֵלוּ שִׁירָיו לְהְיוֹת לְמַעֲמָסָה עַל אֹזֶן שֹׁמֵעַ, וַיִּהְיו פִֹגּוּלִים.

אָז יָדְעוּ הַמַּקְשִׁיבִים, כִּי יָאֶה עֲנִיוּתָא לִבְנֵי תְרֻמוֹת, וְאֵין כְּלִי מַחֲזִיק בְּרָכָה לְאַנְשֵׁי הַמַּעֲלָה כְּרָעָב וּמַחְסוֹר.


 

קמב. מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רַחֲמִים    🔗

יְמֵי רָעָב וּמְהוּמָה בָּאוּ לְכַוּרֶת דְּבוֹרִים בְּאַחַד הַיְּעָרִים, כִּי נֶעֶצְרוּ הַשָּמַיִם, וְלֹא טָעֲמָה הָאָרֶץ טַעַם מָטָר זֶה יְרָחִים. אֻמְלְלוּ כָּל צִיצֵי שָׂדֶה, נָבְלוּ הַפְּרָחִים – אֵין נֵטֶף דְבַשׁ בְּכָל מֶרְחַב־יָהּ. הַדָּבָר הִגִּיעַ אֶל מֶלֶךְ הַכְּנָפַיִם, וַיִּשְׁלַח מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רַחֲמִים לִמְצאֹ שְׁאֵרִית וּפְלֵיטָה לַנְמֹגִים בְּרָעָב, וַיִּתְאַסְפוּ בַּעֲלֵי הַכָּנָף וַיִּלָּוֶה גַּם הַזָּמִיר עֲלֵיהֶם, וּבְכָל מְקוֹם בֹּאָם שָׁר עַל הָרָעָב, וַיִּקְרָא לְעֶזְרָה. אַף דְּבָרָיו לֹא שָׁבוּ רֵיקָם, כִּי הִתְעוֹרְרוּ וַיַּסֵּבּוּ אֶת הַכַּוֶּרֶת, וַיִּפְקְדוּ אֶת הַדְּבוֹרִים הָאֻמְלָלוֹת. “מִשְׁכוּ וּקְחוּ עֲנָפִים יְבֵשִׁים!” פָּקְדָה הַמִּשְׁלַחַת, וְנִבְנֶה קִנִּים לָאֹבְדוֹת!" “הָבִיאוּ בֵיצָה!” “מִרְטוּ נֹצוֹת רַכּוֹת!” הָעוֹרֵב אַף הוּא יַד הַחֶמְלָה נָגְעָה בִּלְבָבוֹ, וַיּטְרֹף צִפֳּרִים וַיְשִׂימֵן לִפְנֵי הַדְּבוֹרִים; וְכָל פֶּה מְצַוֶּה, וְכָל יָדַיִם מְלֵאוֹת עֲבוֹדָה; עַד מְהֵרָה – וְקִנִּים לַאֲלָפִים עָמְדוּ עַל כַּנָּם – קִנִּים טוֹבִים וּמְרֻוָּחִים, אַךְ הַדְּבוֹרִים עֲיֵפוֹת וִיגֵעוֹת, מְבַקְשׁוֹת אֶת אֲשֶׁר “מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רַחֲמִים” לֹא יֵדְעוּ וְלֹא יָבִינוּ.


 

קמג. שְׁתֵּי הַמִּטְפָּחוֹת    🔗

שְָּׁתֵּי מִטְפָּחוֹת הוּבְאוּ אֶל בֵּית־הַכֹּבֵס, וַיְשִׂימֵן בְּמִשְׁרָה, בְּמֵי־נִדָּה וְאֵפֶר טָהֳרֶה, וַיְשַׁפְשְׁפֵן וַיְּצַחְצְחֵן. – וַתִּתְלוֹנֵן אַחַת הַמִּטְפָּחוֹת לֵאמֹר: “הַאַף אָמְנָם תִּמְתַּח עַל שְׁתֵּינוּ מִדַּת דִּין אֶחָד? הֵן אֲנִי בַּת־שֹוֹעַ, יוֹשֶׁבֶת חֵיק נְגִידִים, וּמַחֲלֶקֶת פְּנֵי עֲנוּגִים וּמְפֻנָּקִים; וְהִיא – סְמַרְטוּט, עוֹטֶפֶת רַגְלֵי דַלִּים”…

– אוּלַי, כִּדְבָרֵךְ, בַּת מְיוּחֶשֶׂת אַתְּ – עָנָה הַכַּבָּס – אֲבָל דְּעִי, כִּי זֵעַת נְגִידִים וְזֵעַת דַּלִּים שְׁתֵּיהֶן מַעֲלוֹת סִרְחוֹן.


 

קמד. תֹּרֶף דִּבְרֵי־הַיָּמִים    🔗

הֶחָתוּל אָמַר לַעֲרֹךְ סֵפֶר דִּבְרֵי־הַיָּמִים לְבְנֵי דוֹר נוֹלָד כִּי יָבֹא: “יֵדְעוּ זְחוּחֵי־לֵב אֵלֶּה, כִּי הָיוּ יָמִים לַחֲתוּלִים, כִּי לֹא הֵמָּה אֲבוֹת הַחֲתוּלִים הָרִאשׁוֹנִים עֲלֵי אֲדָמוֹת. הֵן בְּנֵי עַמִי מֻכֵּי־שִׁכְחָה הֵם, פְּצוּעֵי פוּרָה17, וּלְמִי טוֹב סֵפֶר דִּבְרֵי הָקּוֹרוֹת יוֹתֵר מִלָּהֶם?” וַיָּכֶן לוֹ לוּחַ וְעֵט בַּרְזֶל וְכָל מַכְשִׁירֵי סוֹפֵר, וַיִּקְרַב אֶל הַמְּלָאכָה. אַךְ זֹאת הַמַּכְשֵׁלָה! כֹּחַ הַזִּכָּרוֹן עֲזָבָהוּ. חַיֵּי הַחֲתוּלִים רַבֵּי עֲלִילָה הֵם, מִקְרִים כַּבִּירֵי עֵרֶךְ גַּם בַּחֲלוֹם וְגַם בְּהָקִיץ נִקְרוּ ויַאֱתָיוּ; אַךְ מָתַי? אָנָה? מִי? וּמָה? – עֹמֶר שֶׁל שִׁכְחָה אֶחָד נִצָּב לְפָנָיו וְרָאשֵׁי הַשִׁבָּלִים מְכֻסִּים בַּעֲרָפֶל.

בְּכֹבֶד־רֹאשׁ, בְּקִפּוּל אָזְנַיִם וּבִתְנוּעַת זָנָב מִתְאַמֵּץ הֶחָתוּל לְהָפִיחַ רוּחַ חַיִּים בְּיָמִים עָבָרוּ, וּבִרְאוֹתוֹ כִּי עֲמָלוֹ לַשָּׁוְא, הִתְעַשֵּׁת וַיַּעֲרֹךְ תּוֹלְדוֹת חַיָּיו בִּקְצָרָה:

“צִפֳּרִים… צִפָּרְנַיִם… עַכְבָּרִים… מְדֻקָּרִים… כַּד חָלָב – וְצָמִיד פָּתִיל… וְעַל הֶחָתוּם – הֶחָתוּל”.


 

קמה. עֶבְרַת הַזָּמִיר    🔗

הַזָּמִיר בַּיַּעַר שָׁר וַיְרַנֵּן, וַיִּשְׁפֹּךְ הָגוּת לִבּוֹ, וְכָל נֹצָה אֲשֶׁר עָלָיו אָמְרָה תְהִלָּה; אַךְ הַיַּעַר לֹא זָע וְלֹא נִלְבָּב.

וַיִּתְעַבֵּר הַזָּמִיר וַיִּשְׁפֹּך חֲמָתוֹ: “חֶרְפַּת עוֹלָם וּכְלִמַּת נֶצַח עָלֶיךָ, יַעַר קְדֻמִּים! אֵיךְ קָהוּ רִגְשׁוֹתֶיךָ! אוֹ אִם לֵב אֵין בָּךְ?”

– לְךָ הַחֶרְפָּה וְלֹא לוֹ – עָנָהוּ הַחוּגָא – זֶה תְּקוּפוֹת יָמִים מֵעֵת בָּנִיתָ פֹּה קֵן לָךְ, וְלֹא עָלְתָה בְּיָדְךָ לִכְרוֹת לַיַּעַר אֹזֶן וּלְאַלְפוֹ דַעַת מַה מָתוֹק וּמַה נִלְעָג?


 

קמו. עֵת לָשִׁיר    🔗

הֶחָגָב קָפַץ וַיְדַלֵּג בֵּינוֹת לַשִּׁבֳּלִים, לֹא רָחוֹק מֵעִי הַנְּמָלִים, וַיַּרְא וְהִנֵּה מַחֲרֵשָׁה מְפַתַּחַת וּמְשַׂדֶּדֶת אַדְמַת הַכִּכָּר – הֹלֶכֶת וּקְרֹבָה אֶל הָעִי. וַיִּגַּע הַדָּבָר בְּלִבּבֹו, וַיֹּאמַר: “הָבָה – אוֹדִיעַ אֶת דְּבַר הָאָסוֹן לַנְּמָלִים, וְחָשׁוּ לְהַצִּיל אֶת נַפְשָׁם וְאֶת אֲסָמֵיהֶם!” אַךְ פֹּה מָצָא הֶחָגָב מָקוֹם לְנַסּוֹת כֹּחוֹ בַּשִּׁיר, וַיָּבֹא בַמַּחֲנֶה, וּכְעֵין פְּתִיחָה לִדְבָרָיו שָׁר עַל אֹדוֹת חֲרִיצוּת הַנְּמָלִים, כֹּחָן וּגְבוּרָתָן, וְאַחֲרֵי כֵן עֹרֵר קִינִים וָהִי עַל כָּל צָרָה שֶׁלֹּא תָבֹא, וַיְהַלֵּל אֶת דֶּרֶךְ הַנְּמָלִים לָצֵאת חֲלֻצִים בְּמַקְהֵלוֹת וְלָמוּת מוֹת גִּבּוֹרִים עַל שְִׂדֵה־קֶטֶל. מַעְיַן שִׁירָתוֹ הָלַךְ וְהִתְגַּבֵּר, הַנְּמָלִים נִלְבְֹבוּ וְנַפְשָׁן בְּקִרְבָּן הִשְׁתַּפְּכָה, וְכִמְסֻמָּרִים עָמְדוּ סָבִיב לַמְשֹׁרֵר – אַךְ אֶת דְּבַר הָאָסוֹן טֶרֶם תֵּדַעְנָה.

וּבָעֵת הַהִיא וַתַּעֲבֹר הַמַּחֲרֵשָׁה וַתַּהֲרֹס אֶת הָעִי שִׁירַת הֶחָגָב נִפְסְקָה כְרֶגַע, וְרַבּוֹת מִן הַנְּמָלִים מֵתוּ מִיתַת נְשִׁיקָה וֹמִתּוֹךְ שִׂמְחָה.


 

קמז. עֵדִים נֶאֱמָנִים    🔗

הֶחָתוּל טָרַף יוֹנִים רַבּוֹת בַּשֹׂבֶךְ, וּלְמַעַן הַסְתֵּר אֶת מַעֲשֵׂה הָרֶצַח נִקָּה אֶת צִפָּרְנָיו, וַיִּמַח אֶת פִּיו, וַיִּרְחֲצֵם לְמִשְׁעִי. אֲדֹנֵי הַבַּיִת מָצָא אֶת הַהֲרִיסָה בַּשֹׂבֶךְ, וַיִּמְשֹׁךְ קַו חֶשֶד עַל הֶחָתוּל אַךְ הַנֹכֵל הֶעֱמִיד פָּנִים וַיִּקְרָא בְזַעַם: “הֲרַק חֲתוּלִים וְיוֹנִים בֶּחָצֵר? הֲכִי לֹא יִמְתַּק בְּשַׂר יוֹנִים גַּם לְחֵךְ הַכֶּלֶב? וְהָעוֹרְבִים מִמַּעַל? – הֲכִי קָצָה נַפְשָׁם בְּבָשָׂר? רְאֵה זֶה מָצָא תֹאֲנָה לְהִתְגּוֹלֵל עָלַי!”

– אֲבָל, נֹכֵל־צָבוּעַ! – כֹּה עָנָה הָאָדוֹן – הִנֵּה נִקְיוֹן צִפָּרְנֶיךָ וְטֹהַר פִּיךָ פִּי שֶׁבַע מִכְּפִי מִנְהָגְךָ – יָעִידוּ בְךָ לְמַדַּי, כִּי נְגֹאֲלוּ בְּדָם.


 

קמח. תִּקְוַת הַמַּלְשִׁינִים    🔗

הַצְּפַרְדְּעִים יָשְׁבוּ עַל שְׂפַת הַיְאֹר, וַיִּשְׂחוּ לְשֶם־עֹנֶג וְשַׁעֲשׁוּעִים. הַחֹמֶט צָפָה מִתּוֹךְ מָגִנּוֹ, וַיַּרְא אֶת הַמִּשְׁפָּחָה הָעַלִיזָה וְהֶחָפְשִׁית וַיְקַנֵּא בָהּ, וַיֵּלֶך לְהַלְשִׁין עָלֶיהָ לִפְנֵי הַתַּנִּין הַגָּדוֹל.

– מַלְכִּי לְעוֹלָם יֶחִי! פָּתַח הַחֹמֶט בְּלָשׁוֹן מְדַבֶּרֶת גְּדוֹלוֹת – הֵן קָמוּ הַצְּפַרְדְעִים בְּמֶמְשֶׁלֶת יְאוֹרְךָ, וַיִּשְׁתֹּבְבוּ מְשׁוּבָה נִצַּחַת, וַיַּעַכְרוּ אֶת מֵימֶיךָ…

– אֵין דָּבָר – עָנָה הַמֶּלֶךְ קְצָרוֹת – יַעַכְּרוּ אֶת הַמַּיִם, וְיִרְבּוּ הַגִּלְדּוֹנִים וְהֶחָמָטִים בְּמוֹ פִי!


 

קמט. הַכֶּלֶב וְהֶחָתוּל בַּאֲסֵפָה    🔗

הַחַיּוֹת הִתְאַסְּפוּ לָדִין עַל אוֹדוֹת עִנְיָן נִכְבָּד וְרַב־עֵרֶךְ, וַיָּבּא גַם הַשּוּעָל מִן הַיַּעַר, וַיָּבֹאוּ גַם הֶחָתוּל וְהַכֶּלֶב מִן הָעִיר; וְאַךְ דְּבַר הָאֲסֵפָה עוֹד לֹא נִפְתַּח, כִּי חִכּוּ לִקְרַאת בַּעֲלֵי הַקֶּרֶן. – בֵּין כֹּה וְהֶחָתוּל זָכַר קַעֲרַת חֶמְאָה גְלוּיָה בַּמַּרְתֵּף הַפָּתוּחַ, וַיְהִי נֶחְפָּז לָצֵאת; אַךְ דְּבַר הָאֲסֵפָה מַה־תְּהִי עָלָיו? הֲתִהְיֶה אֲסֵפָה בַּיַּעַר וְהֶחָתוּל לֹא יְחַוֶּה דֵעוֹ בָהּ? וַיִּקְרַב אֶל הַשּׁוּעָל וַיֹּאמַר: “אָנָא, מְיֻדָּעִי, אָץ אֲנִי לְדַרְכִּי, וְאֶת דַּעְתִּי בָאֲסֵפָה אֲנִי מֹסֵר בְּיָדֶךָ. רְאֵה וְהָגֵן עָלֶיהָ!”

– בְּכָל כֹּחִי וִיכָלְתִּי אֶתְאַמֵּץ לְצַדְּקָהּ, וְאַכְרִיז עָלֶיהָ בְּשִׁמְךָ – אַךְ חַוֵּה נָא דַעְתְּךָ וְאֵדָעֵנָּה!

– דַּעְתִּי? אָמְנָם טוֹב וְיָפֶה לוּ יְהִי… וְאוּלָם לֹא כָּל זְמָן – לַכֹּל עֵת… אַל־לַהַג הַרְבֵּה! – עֲשֵׂה אָזְנְךָ כַּאֲפַרְכֶּסֶת לִשְׁמֹעַ אֶת אֲשֶׁר יְטַהֵר הַכֶּלֶב וְטִמֵּאתָ אַתָּה, וְאֶת אֲשֶׁר יַרְשִׁיעַ תַּצְדִּיק.

– הֶחָתוּל עָזַב אֶת הָאֲסֵפָה בֹּטֵחַ וְטוֹב־לֵב. הַכֶּלֶב גֵּם הוּא זָכַר יוֹנִים צְלוּיוֹת בְּבֵית־הַמְּבַשְּׁלוֹת, וַיִּקְרַב אֶל הֶשָועּל וַיּאמַר: “הוֹאִילָה נָא, מַכִּירִי! הֵן דָּבָר נָחוּץ לִי בָּעִיר, וּלְמִי אֶמְסֹר אֶת דַּעְתִּי בָּאֲסֵפָה אִם לֹא לְךָ, חֲכַם לֵב וְנֶאֱמַן רוּחַ? אַךְ רְאֵה וְהִתְאַמֵּץ לְהוֹצִיא לָאֹור צִדְקָתָהּ!”

– הֱיֵה בָּטוּחַ, כִּי מִמֵּיטַב אוֹצַר הַמִּבְטָאִים אֶבְחַר לְהַבִּיעַ בָּמוֹ אֶת דַּעְתְּךָ, וְאֶתְאַמֵּץ לְהַכְרִיעַ אֶת כָּל הַדֵּעוֹת לְפָנֶיהָ; אַךְ הַשְׁמִיעֵנִי נָא – מַה דַּעְתֶךָ?

– דַּעְתִּי? שְׂפָתַי כְּבָר בָּרוּר מִלֵּלוּ: לֹא בְּאֵלֶּה יִוָּשַׁע הַיַּעַר… אַךְ בְּכָל זֹאת… יֵשׁ אֲשֶׁר אֲדַמֶּה… כִּי לֹא כָּל הָעִתִּים שָׁווֹת.. בְּאַחַת – תְּנָה לְחָתוּל לְחַוֹּת דֵּעָה, וְאֶת אֲשֶׁר יִבְנֶה, תָּבֹא וְתַהֲרֹס! וּבְלֵב בָּטוּחַ יָצָא גַם הַכֶּלֶב אֶת פְּנֵי הָאֲסֵפָה.

תּוֹצְאוֹת דְּבַר הָאֲסֵפָה אֵין אִתָּנוּ יוֹדֵעַ, וְגַם אֵין אִתָּנוּ עִנְיָן וְרַב חֵפֶץ לְדַעְתָּהּ; אַךְ זֹאת אֲשֶׁר אִוִּינוּ לָדַעַת: מַה יַעֲשֶׂה הַשּׁוּעָל וְיִשְׁמֹר אֶת אֵמֻן רוֹחוֹ גַּם לֶחָתוּל גַּם לַכֶּלֶב?


 

קנ. הַתַּקָּנָה לִימֵי הָרָעָב    🔗

רָעָב שֶׁל בַּצֹּרֶת הָיָה בָאָרֶץ, וְאָסוֹן נוֹרָא נִשְׁקַף לְצִפָּרֵי הַלֶּקֶט. וַיַּרְא הַנֶּשֶׁר לְקַדֵּם פְּנֵי הָרָעָה וּלְהַמְצִיא שְׁאֵרִית וּפְלֵיטָה לָאֻמְלָלִים, וַיְצַו לֶאֱסֹף חֱמָרִים וְלִצְבּרֹ בָּר, וְהָיָה לְפִקָּדוֹן לִימֵי הָרָעָב; וַיִּתֵּן אֶת דְּבַר הָאֹסֶף בִּידֵי הַחֲסִידָה, וְאֶת דְּבַר הַחֲלוּקָה בִּידֵי הַיּוֹנִים.

הַחֲסִידָה הַצְּנוּעָה אָסְפָה לְפִי חָסֶד: מִן הָאֲסָמִים הַמְּלֵאִים לָקְחָה תְּרֻמַת גֹּרֶן, וְאֶת הָחֲסֵרִים עָזְבָה, וְעַל הַשָֹׂדוֹת אֲשֶׁר הָיְתָה בָּם יַד הָרָעָב לֹא דָרְכָה רַגְלָהּ. – וְיַעַן כִּי אֹסֶם אֶחָד יִמָּלֵא עַל חֶשְׁבּוֹן עֲשֶׂרֶת אֲסָמִים חֲסֵרִים, עַל כֵּן יִמְעֲטוּ הָאֲסָמִים הַמְּלֵאִים לְפִי הַחֲסֵרִים, וַאֲשֶׁר עַל כֵּן לֹא רָאֲתָה גַם הַחֲסִידָה בְּרָכָה בֶּחֳמָרֶיהָ. – הַיּוֹנָה לֵב מַרְפֵּא לָהּ – לֹא יָכְלָה לִשְׁמֹעַ זַעֲקַת רָעָב, וַתְּבַזְבֵּז אֲסָמֶיהָ לְכָל חַרְטֹם וּבֶטֶן רֵיקָה, וּמִקְצֵה יָמִים אֲחָדִים שֻׁלַּח רָזוֹן בַּאֲסָמֶים.

אָז רָאָה הַנֶּשֶׁר לְתַקֵּן אֶת עַוָּתָתוֹ, וַיִּתֵּן אֶת מִשְׂרַת הָאֹסֶף בִּימֵי הָעֹרֵב, וְאֶת דְּבַר הַחֲלוּקָה – בִּידֵי הַנֵּץ.

הָעוֹרֵב עָזַב אֶת הָאֲסָמִים הַמְּלֵאִים כִּי מִסְפָּרָם מִצְעָר, וְלֹא יִשְׁווּ בְּחֶזְקַת סַכָּנַת הָרוֹבִים הַמְּצוּיָה שָׁם, וַיִּקַּח מִן הָאֲסָמִים הַחֲסֵרִים, וַיַּרְא בְּרָכָה בַּעֲמָלוֹ.

וּלְשִׂמְחַת לֵב הַנֶּשֶׁר גַּם הָרְעֵבִים, הַדֹּרְשִׁים חֲלוּקָה מֵאֵת הַנֵּץ, הָלְכוּ הָלוֹךְ וְחָסוֹר מִסִּיבָּה לֹא יָדַע שַׁחְרָה.


 

קנא. הַסִּבָּה וְהַמְסוֹבֵב    🔗

בְּיַעַר־קְדֻמִּים אֲשֶׁר עוֹד לֹא שָׁמַע קוֹל קְנֵה־רוֹבֶה – בָּא הַצַּיָּד וַיּוֹר מִקְּנֵהוּ. הַחֵץ חָלַף בְּרַעַשׁ, וַיִּפְגַּע בַּחֹלֶד הָעֹמֵד בֵּין עֲפָאֵי הָעֵץ, וַיִּפּלֹ אַרְצָה.

פְּרִיצֵי־הַחַיּוֹת נִבְהֲלוּ וַיָּפָג לִבָּם; וַיִּיגְעוּ לִמְצֹא פִּתְרוֹנִים לָרַעַשׁ בְּעֶצֶם יוֹם בָּהִיר. אַךְ זָקֵן אֶחָד בָּהֶם פָּתַר לֵאמֹר: זְכוּרַנִי בִּימֵי עֲלוּמַי, רָעַם רַעַם בַּשָּׁמַיִם, וַיִּפֹּל עַכְבָּר מֵרָאשֵׁי הַסְּלָעִים, עַל כֵּן אֶחֱשֹׁב לְמִשְׁפָּט גַּם עַתָּה, כִּי נְפִילַת הַחֹלֶד הִיא סִבַּת הָרַעַשׁ.


 

קנב. הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִים    🔗

הַקּוֹף יָשַׁב אֶת רַעְיָתוֹ, וַיָּשִׂיחוּ בְאַהֲבָה וְשַׁעֲשׁוּעִים, וּמֵעִנְיָן לְעְנָין נֶעְתְּקוּ בְשִׂיָחָתָם, וַיְּדַבְּרוּ בִשְׁכֵנָם הַיֹּשֵׁב מִמֻּלָם.

– אָכֵן בּוֹ יִתְפָּאֵר מִין הַקּוֹפִים – זֶהוּ שְׁכֵנֵנוּ – כֹּה אָמְרָה הַשֵּגָל – בָּחוּר כַּאֲרָזִים וְטֹוב רֹאִי, גַּם זְנָבוֹ קָצוּב בְּמִדָּה לְפִי טַעַם הַיּוֹפִי, וְלִבּוֹ תָּמִים עִם רַעְיָתוֹ.

– הַקְּצַר־זָנָב זֶה מָצָא חֵן בְּעֵינַיִך, וְלוֹ לֵב תָּמִים תִּקְרָאִי? – כֹּה דִּבֶּר בַּעַל־הַקְּנָאוֹת, – הֲלֹא מַכֶּה הוּא אֶת רַעְיָתוֹ שֶׁבַע בַּיּוֹם!

– הַס! אַל תְּדַבֵּר דּוֹפִי בְּסֵמֶל הַיּוֹפִי!

– אֲבָל אָזְנַי שָׁמְעוּ, בַּת נַעֲוַת הַמַּרְדוּתּ, עֵת הִשְׂבִּיעַ אֶת פָּנֶיהָ חֲרָפוֹת, וַיְּכַנֶּהָ בְּכִנּוּיִם שֶׁל גְּנָאי, וְהִיא נֶעֶלְבָה, וּבְפָתְחָהּ שִׂפְתוֹתֶיהָ־שׁוֹשַׁנִּים לַעֲנוֹת דָּבָר וַחֲצִי דָבָר, הִכָּה בְחֶרְפָּה אֶת לְחָיֶיהָ הָרַכּוֹת…

– הוֹי, מֵרָע! הֵן מָצָאתִי סוֹד לְבָבְךָ! אֶת עֵינֶיךָ נָתַתָּ בַּנֶּאֶלָחָה הַהִיא, בְּעֵינֶיהָ הַתְּרוּטוֹת, בְּפָנֶיהָ הַקְּמוּטִים מִזּקֶן, הַבָּלִים מֵעֲנָבִים! חַכֵּה, שֹׁבָב וּפָרוּעַ!

– הַקּוֹף לֹא מָשַׁל עוֹד בְּרוּחוֹ, וַיְכֹנֵן אֶגְרֹף־רֶשַׁע לְעֻמָּתָהּ; אַךְ שֶׁגְלָתוֹ הִקְדִימַתְהוּ, וַתָּמָד לְאַלּוּף נְעוּרֶיהָ שֵׁש מְרִיטֹות לֶחִי, חֶצְיָן הַיְמִינָה, וְחֶצְיָן – הַשְׂמֹאלָה, מְרִיטוֹת נֶאֱמָנוֹת וּבַעֲלוּת הֵד, וַיָּפְרַע שִׂיחַ שַׁעֲשׁוּעָם לְיוֹם תָּמִים.


 

קנג. פִּי הָאָתוֹן וּמַטֵּה הָאוֹתוֹת    🔗

עֵת פָּתַח אֱלֹהִים אֶת פִּי הָאָתוּן, וְהֵד הָרִים שָׁנָה וַיְשַֹלֵּשׁ אֶת הַשְׁאֵלָה אֲשֶׁר אֵין לָהּ פִּתְרוֹנִים: “מֶה עָשִׂיתִי לְךָ כִּי הִכִּיתָנִי?” – אָז הִתְעוֹרֵר הַמִּדְבָּר בַּחֲרָדָה: “אָכֵן בָּאָה הָעֵת! הָאֲתוֹנוֹת פָּתְחוּ פֶה!… הָקִיצוּ, שֹׁכְנֵי מִדְבָּר!”

אָז הִתְעוֹרֵר הָעָם, וַיֵּדְעוּ כִּי צְמֵאִים הֵם, וּבְלִי מֹרֶךְ־לֵב שָׁאֲלוּ מָיִם.

וַיֹּאמֶר אֲלֹהִים אֶל מֹשֶׁה: “עַתָּה חָלַף דּוֹר הַמַּטֶּה, אָפְסָה תְקוּפַת הָאֶגְרוֹף, וַתָּחֶל תְּקוּפַת הַלָּשׁוֹן. גַּם אִם אֶל צְחִיחַ סֶלַע תְּדַבֵּר צַחוֹת, וְשָׁמַע בְּקוֹלְךָ, וְנָתַן לְךָ מָיִם”.

אַךְ עֲרֵל־שְׂפָתַיִם וִילִיד הַהֶרְגֵל לִקְראֹ אֶת מַטֵּהוּ לְעֶזְרָה בְּעֵת אֲשֶׁר לֹא עָמְדָה לוֹ

שְׂפָתוֹ – הֵרִים אֶת מַטֵּהוּ, וַיַּךְ בַּסֶּלַע. הַסֶּלַע הָאֻמְלָל לֹא נָע וְלֹא זָע, אַךְ הִשְׁתַּפֵּך בְּנַחַל דְּמָעוֹת. אָז יָצָא הַקֶּצֶף עַל מֹשֶׁה בְּחַלְּלוֹ אֶת כְּבוֹד עִתּוֹ; וְלֵב הַמִּדְבָּר פָּג בּוֹ, וַיֹּאמַר: “מַה־בֶַּצַע בַּאֲתוֹנוֹת אֲשֶׁר לָמְדוּ לְדַבֵּר וְלִשְׁאֹל, אִם הַמֵּשִׁיבִים עוֹד לֹא חָדְלוּ מִלִּבְעֹט וֵּמַהּכֹות”.


 

קנד. מִשְׁפָּט בְּלֹא חֹק    🔗

זְאֵבִים פָּרְצוּ בְעֵדֶר, וַיִּפְרְעוּ בוֹ פְּרָעוֹת. לֵב הָרוֹעֶה נִמְלַךְ עָלָיו: “הֵן אָמוֹר אֹמְרִים, כִּי חֹק וּמִשְׁפָּט גַּם בַּיַּעַר; הָבָה אֲנַסֶּה דָבָר לִזְעֹק חָמָס עַל הַזְּאִבִים לִפְנֵי מֶמְשֶׁלֶת הַיַּעַר” – וּבַיָּמִים הָהֵם הַשּׁוּעָל בְּיוֹשְׁבֵי עַל מִדִּין. וַיָּבֹא הָרוֹעֶה בְּקֻבְלָנָא לִפְנֵי הַשּׁוּעָל: “הוֹי, שֹׁפֵט מֵישָׁרִים! הַזְּאֵבִים שִׁחֲתוּ אֶת עֶדְרִי”.

הַשּׁוּעָל אִזֵּן וְחָקַר וְחִפֵּשׂ, וַיִּמְצָא כִּי זְאֵבִים טֹרְפִים לִבְלִי חֹק – מִיתָתָם בִּידֵי־שָׁמַיִם וְדִינֵי הַשְׁחָתָה נְתוּנִים בִּידֵי הַנֶּשֶׁר.

הָרוֹעֶה יָגַע וְטָרַח יָמִים וְשָׁבוּעוֹת לִמְצֹא נְתִיבוֹת אֶל קַן הַנֶּשֶׁר, וְאַף מָצָא, וַיַּגֵּשׁ אֶת דִּינוֹ לְפָנָיו.

הַנֶּשֶׁר דָּרַשׁ וְחִפֵּשׂ בְּסֵפֶר הַחֻקִּים וַיִּמְצָא כָתוּב: “תֹוֹלָעִים הַמַּשְׁחִיתִים פְּרִי הַגַּן מִיתָתָם בְּחַרְטֹם”, וּמִשְׁפֶּט הַזְּאֵבִים אֵין בְּסִפְרוֹ.


 

קנה. זְאֵב בַּעַל־בְּרִית    🔗

הָרוֹעֶה כָּרַת בְּרִית אֶת הַזְּאֵב לְבַל יוֹסִיף לִטְרֹף בְּעֶדְרוֹ, וּבִגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה יִתֵּן לוֹ פֶּטֶר רֶחֶם הַצֹּאן שָׁנָה בְשָׁנָה. עָבְרוּ יָמִים מִסְפָּר, הָרוֹעֶה שָׁכַב בֶּטַח, הַכְֹלָבִים לֹא יָדְעוּ רֹגֶז – שְׁנַת שַׁבָּתוֹן בָּעֵדֶר – וּפִתְאֹם קוֹל עֲנוֹת חֲלוּשָׁה הֵעִיר אֶת הָרוֹעֶה מִשְׁנָתוֹ, וַיִּתְחַלְחַל וַיֵּצֵא אֶל הָעֵדֶר, וְעֵינָיו חָשְׁכוּ מֵרְאוֹת: הַזְּאֵב בַֹעל־הַבְּרִית הִכְרִיעַ כִּבְשָׂה שְׁמֵנָה וַיְשַׁסַּע אֶת בִּטְנָהּ!

– אָרוּר, נֹכֵל מֵפִיר בְּרִית – צָעַק הָרוֹעֶה. וַיְּשְׁפֹּךְ חֲמָתוֹ עַל הַזְּאֵב.

אַךְ הַזְּאֵב עָנָהוּ בְּרוּחַ שְׁקֵטָה: “הֵרָגַע, רוֹעֶה אֱוִילִי! וְאַל בְּקִצְפֶּךָ! אֲנִי לֹא לְכִשְׂבָּתְךָ בָּאתִי – אֶת וְלָדָהּ אֲנִי מְבַקֵּשׁ בְּבֶטֶן הַמַּבְכִּירָה”.


 

קנו. הֶחָתוּל וְהַשֶּׂה    🔗

הֶחָתוּל וְהַשֶּׂה – שְׁנֵיהֶם עָשׂוּ מִדְחֶה: הֶחָתוּל טָרַף אֶת הַיּוֹנִים בְּלוּל הַשָּׁכֵן, וְהַשֶּׂה אָכַל אֶת הַזֵּרְעוֹנִים, אֲשֶׁר הָיוּ לִפְנֵיהֶן. הֶחָתוּל יָצָא דֶרֶךְ הָאֲרֻבּוֹת וְעַל עֲצֵי הַגַּן, וְלֹא הִשְׁאִיר כָּל רֹשֶׁם וְעָקֵב; וְהַשֶּׂה יָצָא בְּדֶרֶךְ כְּבוּשָׁה, וַיָּבֹא אֶל הַדָּבְרָה – וְהַיָּמִים יְמֵי הַסְּתָו, וְעַל כֵּן מָצָא הַנִּזָּק עַל נְקַלָּה עִקְבוֹת הַשֶּׂה בַּשֶֹּלֶג אֲשֶׁר מֵחֲצֵרוֹ לַחֲצַר הַשָׁכֵן; וַיּוֹעֵד אֶת בַּעַל הַנֶּאֱשָׁמִים לְמִשְׁפָּט. וַיוּשַׁת עָלָיו כֹּפֶר דְּמֵי הַיּוֹנִים וְהַזֵּרְעוֹנִים. וְיַעַן כִּי לֹא הָיָה כֶּסֶף לָאָדוֹן זֶה – וַיִּשְׁחַט אֶת הַשֶּׂה, וַיְשַׁלֵּם בְּעוֹרוֹ אֶת הַטְּרֵפָה וְאֶת הַגֵּזֶל הַנֶּאֱכָל.

הֶחָתוּל יְנַסֶּה גַם עַתָּה לִגְנֹב נְתָחִים מִבְּשַׂר הַשֶּׂה הַשָּׁחוּט, אַךְ מִי יִתֵּן כָּפְרוֹ הַפַּעַם?

וְאַתֶּם הַכְּבָשִׂים לִמְדוּ לְהַשְׂכִּיל: יִטְרֹף הֶחָתוּל, יַעַשׂ מִדְחֶה, כִּי אֵין אַחֲרִיּוּת צִפָּרְנָיו עַל עוֹרוֹ וּבְשָׂרוֹ; וְאַתֶּם, הִשָּמְרוּ לְנַפְשׁוֹתֵיכֶם! כִּי עוֹרְכֶם הַשָׂעִיר וּבְשַׂרְכֶם הָרַךְ עֲרֵבִים לְכָל נֵזֶק וְהֶפְסֵד.


 

קנז. הָהָר חֶרְמוֹן    🔗

הַצִּידוֹנִים יִקְרְאוּ לוֹ שִׂרְיוֹן

וְהָאֱמוֹרִים יִקְרְאוּ לוֹ שְׂנִיר.


– הַיְדַעְתֶּם אֶת שׁוֹר הַבָּר?

– יָדַעְנוּ, גּם יָדַעְנוּ! הֲלֹא הוּא הַשׁוֹר הָאֹכֵל עִשְׂבּוֹת אֶלֶף הָרִים יוֹם־יוֹם!

– וְאֶת הָהָר חֶרְמוֹן – הַיְדַעְתֶּם?

– הָהָר חֶרְמוֹן? הֲלֹא לָנוּ הוּא הָהָר, וַאֲנַחְנוּ – לוֹ! הֲלֹא הוּא הָהָר הַמַּשְׁפִּיעַ טַל לְהַרְרֵי צִיּוֹן.

– וַיְהִי הַיּוֹם, וַיִּשְׁלַח הַשּׁוֹר מִשְׁלַחַת לִגְבּוֹת מַס הָרִים, וַיּפּלֹ הַגּוֹרָל עַל הָהָר חֶרְמוֹן בֵּין הָאָלֶף.

– בִּי, אֲדֹנַי! עָנָה הָהָר לִבְנֵי הַמִּשְׁלַחַת – מִשְׁגֶּה הוּא אִתְּכֶם! לֹא “חֶרְמוֹן” אֲנִי! אָנֹכִי הָהָר “שִׂרְיוֹן”! יֹאמְרוּ נָא הַצִּידוֹנִים, אִם לֹא כֵנִים דְּבָרָי!> הַשְּׁלוּחִים חָקְרוּ אֶת הָעֵדִים וַיִּכְתְּבוּ בְּסֵפֶר.

לִתְקוּפַת־הַיָּמִים בָּאָה מִשְׁלַחַת לֶאֱסֹף דֶּשֶׁא הַר שִׂרְיוֹן לְמִרְעֶה שׁוֹר הַבָּר.

– תֹּעִים אַתֶּם, תֹּעִים, אֲדֹנִים! אֵין פֹּה מְקוֹם “שִׂרְיוֹן”! “שְׂנִיר” – אֲנִי! שְׂנִיר – זֶה שְׁמִי! נֶאֶמָנָה עָלַי עֵדוּת הָאֱמוֹרִים! יָבֹאוּ וְיַגִֹידוּ צִדְקָתִי, כִּי שְׂנִיר יִקְרָאוּנִי!

וְגַם בַֹפַּעַם הַשְׁלִישִׁית מָצָא לוֹ הָהָר בַּעַל־הַשֵׁם אוֹן לְהִפָּטֵר מִן הַמָּס: “שִׂיאוֹן, שְׁמִי וְזֶה זִכְרִי לְדוֹר דוֹרִים! דִֹרְשׁוּ מֵעַל תּוֹרַת אֱלֹהִים וּדְעוּ!” וּבַפַּעַם הָרְבִיעִית לֹא מָצְאוּ לוֹ עוֹד שְׁמוֹתָיו לְהַכּוֹת בָּם עֵינֵי הַצִּירִים בַּסַּנְוֵרִים, וַיִּתְחַסֵּד וַיּוֹרֶד טַל דְֹמָעוֹת עַל פִּי מִדּוֹתָיו, וַיְחַנֵּן קוֹלוֹ: “הֲגַם הָרֵי־קֹדֶשׁ יִשְׁאוּ בְּעֹל מִסִּים?”

הָהָר חֶרְמוֹן פָּטַר אֶת עַצְמוֹ מִן הַדִּין, אַךְ הַרְרֵי צִיּוֹן פָּשְׁטוּ אֶת כָּתְנֹתֵיהֶם לְעוֹרָם גַּם בְּעַד חֶרְמוֹן וְשִׂרְיוֹן, גַּם בְּעַד שְׂנִיר וְשִׂיאוֹן.


 

קנח. כַּפּוֹת־הַמֹּאזְנַיִם    🔗

שְׁתֵּי כַּפּוֹת מְסֻבָּלוֹת עַל שְׁנֵי קְצוֹת קְנֵה־הַמֹּאזְנַיִם עָמְדוּ בְּשַׁלְוָה וְהַשְׁקֵט, לֹא הִתְגָּאוּ אִשָּׁה עַל רְּעוּתָהּ, וְלֹא יָדְעוּ רֹגֶז; אַךְ אַנְשֵׁי מִדּוֹת הֶעֱמִיסוּ מִכַּף אַחַת עַל אֲחוֹתָהּ, וַתִּכְרַע הָאֻמְלָלָה תַּחַת נֵטֶל מַשָּׂאָה, וַתֵּרֶד פְּלָאִים; וּבַמִּדָּה אֲשֶׁר יָרְדָה, כֹּה עָלְתָה אֲחוֹתָהּ מֵחַיִל אֶל חָיִל. אָז לָבְשָׁה הַמְּאֻשָּׁרָה גֵּאוּת, וּמִמְרוֹם שִׁבְתָהּ הִלְעִיבָה בַאֲחוֹתָהּ, וַתֵּקֶל בְּעֵינֶיהָ.

אַךְ קֵץ לְכָל תִּכְלָה, וְגַם לְמֵיתְרֵי הַכַּף כָּבֵד הַמַּשָּׂא מִנְשֹׂא, וַיִּנָּתְקוּ, וּבְרַעַשׁ וְכִלָּיוֹן חָרוּץ נָפְלָה הָעֲלוּבָה אַרְצָה וַתָּמֹת. וּלְתִמְהוֹן לְבַב הָעֶלְיוֹנָה – בּוֹ בְרֶגַע בָּא גַם עָלֶיהָ הַקֵּץ, וַתֵּרֶד מַטָּה, וְלֹא יָסְפָה לְהִנָּשֵׂא.

אָז הִתְנֹדְדָה הַפְּתַיָּה הַמְּאֻשֶּׁרֶת, וַתֵּבְךְּ לַאֲחוֹתָהּ; כִּי הֵבִינָה, כִּי עֲלִיָּתָהּ מֵחַיִל אֶל חַיִל הָיְתָה עַל חֶשְׁבּוֹן יְרִידַת אֲחוֹתָהּ.


 

קנט. הַתַּרְנְגֹלֶת    🔗

תַֹרְנְגֹלֶת אַחַת אַחֲרֵי מִסְפַּר שָׁנִים, אֲשֶׁר בִּלְּתָה בְהַשְׁקֵט – הֵחֵלָה פִתְאֹם לִקְרֹא. שָׁמַע הָאָדוֹן – וְנִבְהָל וּמִשְׁתּוֹמֵם שָׂם חַרְצֻבּוֹת עַל רַגְלֶיהָ, וַיִּשָׂאֶהָ אֶל בֵּית־הַזְּבָחִים. – הַקַּרְאָנִית הָאֻמְלָלָה נָשְׂאָה קוֹל בֶֹכִי, וַתִּקְרָא תָּגָר: “עַל מָה, עַל מָה? אָדוֹן רַב חָסֶד! הֵן רַק הִתְאַנַּחְתִּי, כִּי הֱצִיקַנִי סוֹד לְבָבִי! כּמָּה אֲנָחוֹת תִּפְרֹצְנָה בַיּוֹם מִלִּבּוֹת הַתַּרְנְגוֹלִים, וְאֵינְךָ זָע וְחַת מִפְּנֵיהֶם, וּמַדּוּעַ חָרַדְתָּ עָלַי אֶת כָּל הַחֲרָדָה? – וְכִי מַה עִנְיָן אָדוֹן עֲבָדִים לְסוֹדוֹת הַתַּרְנְגוֹלוֹת?”

– אֵין לִי כָל עִנְיָן בְּסֹדוֹת הַתַּרְנְגוֹלוֹת וְהַתַּרְנְגוֹלִים גַּם יַחַד – עָנָה הָאָדוֹן – אַךְ… הֵן סֹדוֹת גֵּם לִי… יְהִי צְרוֹר הַסֹּדוֹת חָתוּם, וְאַתְּ לְכִי לַאֲבַדּוֹן, וַאֲנַחְנוּ נִכָּנֵס לְחַיִּים שֶׁל חֲתִימַת־פֶּה!


 

קס. עֵץ רִקָּבוֹן    🔗

עֵץ רִקָּבוֹן עָמַד תָּקוּעַ בִּמְעָרַת בִּצָּה וְטִיט, וּסְבִיבָיו מִכָּל שֶׁרֶץ הַשֹּׁרִץ בְּבִצָּה, יוֹשְׁבִים וְנֶהֱנִים לְאוֹרוֹ. הִנֵּה הוּא מוֹכִיחַ לְבָנָיו חוֹסֵי בְצִלּוֹ לֵאמֹר: “הִשָּׁמְרוּ לָכֶם, בָּנִים בַּל תֵּצְאוּ מִן הַמְּעָרָה וָהָלְאָה – מְקוֹם אוֹרִי לֹא יַגִּיהַּ! כִּי שָׁם חֹשֶׁךְ יְכַס אֶרֶץ, צַלְמָוֶת וְלֹא סְדָרִים!”


 

קסא. נֹצָה מְשַׁבֶּרֶת בַּרְזֶל    🔗

מַסְמֵר הָיָה תָקוּעַ בְּקִיר – תָּלוּי עָלָיו מִכָּל שִׁלְטֵי הַגִּבּוֹרִים. מִיּוֹם לְיוֹם הֶעֱמִיס עָלָיו בְּעָלָיו מַשָּׂא – רֵב מֵהָכִיל. הַמַּסְמֵר הָאֻמְלָל חָשׁ כְּאֵב אָנוּשׁ בִּקְרָבָיו, וְעַצְמוֹתָיו כְּמוֹ נִפְזְרוּ; רֹאשׁוֹ לֹא חָשׁ עוֹד אֶת עֻקְצוֹ בְּמַחֱשַׁכֵּי קִבְרוֹ; אַךְ בְּכֹחַ בֵּרְזֶל סָבַל אֶת מַעֲמָסוֹ, וְלֹא זָע וְלֹא נָד. אוּלָם קֵץ לְכָל כֹּחַ וְעָצְמָה! וְעֵת קָרַב קִצּוֹ, יָשְׁבָה עָלָיו נֹצָה, אֲשֶׁר רִחֲפָה בְרוּחַ, וַתֵּתַּע עַל רֹאשׁ הַמַּסְמֵר. בּוֹ בְרֶגַע אָבַד הַמַּסְמֵר אֶת חוּשָׁיו וַיִּשָּׁבֵר. אָז הָיְתָה הַנּוֹצָה לְשִׂיחָה בְּפִי כֹל וַיְּדַבְּרוּ בָהּ לֵאמֹר: “נֹצָה קַלָּה נִשָּׂאָה בְרוּחַ מְשַׁבֶּרֶת בַּרְזֶל, שֹחֶקֶת לְמַתֶּכֶת, וּבְרוּחַ פֶּה תָּסִיר אַבִּירִים”.


 

קסב. תַּעֲנִית־צִבּוּר    🔗

קָצָה נֶפֶשׁ הָעַכְבָּרִים בְּחַיֵי פְּרָאִים וְהֶפְקֵר, חַיִּים שֶׁל מֹרֶךְ־לֵב וּגְנֵבַת דַּעַת: עַכְבָּר כִּי יֶאֱסַף אֹסֶם, וּבָא רֵעֵהוּ בַּמַּחְתֶּרֶת, וְגָנַב דַֹיּוֹ; עַכְבָּר לְעַכְבָּר שָׁלוֹם יְדַבֵּר, וּבִלְבָבוֹ יִקְבָּץ־אָוֶן לִקְבֹּץ אֶל חוֹרוֹ אֹסֶף רֵעֵהוּ – וַיִּגְמְרוּ אֹמֶר לָשׂוּם עֲלֵיהֶם רֹאשׁ; בְּיָדוֹ יִהְיוּ מְבֹאוֹת כָּל הָאֲסָמִים, וְעַל פִּיו יִשַּׁק כָּל הָעָם – וּכְפִי מִנְהַג הַמְּהַדְּרִים גָּזְרוּ תַעֲנִית לְיוֹם הַבְּחִירָה.

אֶחָד מִבְּנֵי הַדּוֹר הֶחָדָש לֹא עָמַד בַּגְּזֵרָה הַהִיא, וַיִּקְשֶַׁה לִשְׁאֹל: “מָה עִנְיַן תַּעֲנִית לִבְחִירַת רֹאשׁ?”

אַךְ אַחַד הַזְּקֵנִים עָנָהוּ:

– יַסְכִּינוּ הָעָם לְצוֹמוֹת וּלְסִגּוּפִים! כִּי בְכָל הָעֵת אֲשֶׁר יְפַקֵּחַ אֶחָד מֵאַחֵינוּ עַל הָאֲסָמִים, רַבִּים יִהְיוּ הַיָּמִים אֲשֶׁר יִתְעַנּוּ בָהֶם וְיִסְתַּגְּפוּ, מֵאֲשֶׁר יֹאכְלוּ וְיִתְעַנָּגוּ.


 

קסג. בְּנוֹת־הַסּוֹד    🔗

שְׁתֵּי יְרִיעֹות הָיוּ תְלוּיוֹת עַל שְׁנֵי חַלּוֹנוֹת שֶׁל שְׁנֵי בָתִים זֶה לְעֻמַּת זֶה בְּשְׁנֵי צִדֵּי רְשׁוֹת־הָרַבִּים; וַתִּכְבַּד עֲלֵיהֶן יַד הַבְּדִידוּת בְּחֶשְׁכַּת הַלַּיִל, וַתְּשֹׂחֲחֶנָה אִשָׁה אֶת רְעוּתָהּ:

– הַעֵרָה אַתְּ, אָחוֹת?!

– כֵּן, שְׁכֶנְתִּי, וְאַתְּ?

– עֵרָה, אָחוֹת! לֹא אָנוּם וְלֹא אִישָׁן. שׁוֹנִים הֵמָּה אֹרְחֵי בֵיתִי הַלַּילָה, וְזָר מַעֲשֵׂיהֶם. עַל כֵּן לֹא לִתְנוּמוֹת יֵלֶךְ לִבִּי, כִּי עָלַי לִשְׁמֹר פִּתְחֵי חַלּוֹנִי, לְבַל תַּבִּיט הֵנָּה עֵין זָר. הָהּ, אָחוֹת! לוּ יָדַעַתְּ אֶת הָאֹרְחִים וְאֶת מַעֲשֵׂיהֶם! לוּ יְדָעוּם אַנְשֵׁי הָרְחוֹב, כִּי עַתָּה רָגְזָה הָאָרֶץ תַּחְתָּם; אַךְ שֹׁמֶרֶת אֱמוּנִים אֲנִי, וְאֶת סוֹדִי אֶשְׁמֹר.

– הָהּ, רַעְיָה! וְגַם בְּבֵיתִי לֵיל עֲלִילוֹת – הַלָּיְלָה. נוֹרֶאוֹת נִפְלֵאתִי, וְעַל כֵּן אֶחֱרַד מֵרֶגַע לְרֶגַע, וְהַשָׁבָץ אֲחָזַנִי. אַךְ נִצְּרָה דַל שְׂפָתַיִם! לוּ יָדַעְתִּי גַם אֶת מִסְתְּרֵי בֵיתֶך וָאֲשִׂיֵמֵם יַחַד בְּנֹאד אֶחָד תַּחַת חֹתָם צָר.

– הַס מִלְּהַזְכִּיר סֹדוֹתַי! בִּטְנִי קִבְרָם. אֲבָל הֲבְּאָמְנָה נְצֻרוֹת בְּבֵיתֵךְ? וּמִי הֵמָּה אֹרְחַיִךְ? אֲנָשִׁים? נָשִׁים? אֶפְרָתִים? דַּלַת הָעָם?

– שִׁמְעִי נָא, אָחוֹת! הֵן שְׁתֵּינוּ בְנוֹת אֵמוּן, וְלֹא יַחֲשָׁב לָנוּ אֱלֹהִים לַחֲטָאָה, אִם נֵדַע אִשָּׁה אֶת מִסְתְּרֵי רְעוּתָהּ.

– הַיְּרִיעוֹת נִפְתּוּ אִשָּׁה לְדִבְרֵי רְעוּתָהּ וַתִּתְלַחֵשְׁנָה זְמָן מִצְעָר; וְנִפְלָא הַדָּבָר, כִּי אַחֲרֵי הִתְלַחֲשָׁן, עָמְדוּ אִשָּׁה עַל מְקוֹמָה בְּהַשְׁקֵט וּמְנוּחוֹת, וְכָל אוֹת תִּמָּהוֹן לֹא נִרְאָה עַל פְּנֵיהֶן, כְּאִלּוּ שָׁמְעוּ אֶת אֲשֶׁר כְּבָר יָדָעוּ.


 

קסד. שֹׁדֵד שָׁדוּד    🔗

הַשָׁלָךְ נִרְדַּף מֵחֲמַת צִפָּרְנֵי הַנֶּשֶׁר, וַיִּמְצָא עַל דַּרְכּוֹ קֵן צִפּוֹר, וַיְהִי הַשָׁלָךְ בֵּין שְׁמֵי־עֵדֶן וּתְהוֹם רַבָּה: מֵעֵבֶר מִזֶּה אֶפְרוֹחִים רַכִּים מְעוֹרְרִים אֶת הַתַּאֲוָה, וְשָׁם חַרְטוֹם חַד פָּתוּחַ לִבְלֹעַ. הָאֻמְלָל מָדַד בְּעֵינָיו אֶת הַמֶּרְחָק מִמֶּנּוּ וְעַד הַנֶּשֶׁר, וַיַּרְא כִּי יַסְפִּיקוּ לוֹ עוֹד רְגָעָיו לִטְרֹף טַרְפּוֹ וְלֶאֱחֹז דַּרְכּוֹ – וְהַנֶּשֶׁר לֹא יַשִּׂיגֶנּוּ; אַךְ הֲיַעֲמֹד בּוֹ לְבָבוֹ לָשִׁיב אֶת עֵינָיו מִן הַמָּוֶת הָרֹדֵף אַחֲרָיו? אָז קִלֵּל אֶת גּוֹרָלוֹ, וַיִּקֹּב שֶׁם־אֱלֹהִים, אֲשֶׁר לֹא פָתַח לוֹ פֶּה בִּמְקוֹם הַזָּנָב, כִּי אָז לֹא נִבְצָר מִמֶּנּוּ גַּם לִטְרֹף טֶרֶף וְגַם לָתוּר אַחֲרֵי הַנֶּשֶׁר.


 

קסה. דֶּרֶךְ אֱמֶת    🔗

רַצֵּי הַבְּדֹלַח, אֲשֶׁר מִסָּבִיב לַמְּנוֹרָה, נָשְׂאוּ קוֹל מַשַּׁק וְצִלְצוּל, לֵאמֹר: "הֵאָסְפוּ, תֹּעֵי־רוּחַ, וּבֹאוּ הֵנָּה! הֵן תֹּעִים אַתֶּם, תֹּעִים מִימֵי אֲבוֹת־אֲבוֹתֵיכֶם וְעַד הַיֹּום! גַּם שֶׁמֶשׁ, גַּם יָרֵחַ וְכוֹכְבֵי־שַׁחַק וְגַם נֵר תָּמִיד זֶה – כֻּלָּם הִתְעוּכֶם בְּחֶזְיוֹן־שָׁוְא וּמִקְסַם־כָּזָב! אוֹר מַתְעֶה רָאוּ עֵינֵיכֶם! וְאוּלָם רְאוּ זֶה חָדָשׁ מָצָאתִי! גִּלִּיתִי פְנֵי־הַלּוֹט! הִנֵּה הִפְרַדְתִּי אֶת הַקְּסָמִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר “אוֹר” תִֹקְרְאוּ לוֹ. מֵעֵבֶר מִזֶּה – אֲדַמְדָּם! הִנֵּה הַיָּרוֹק! שָׁם הַתְּכֵלֶת – הֵם הֵמָּה הַיְסוֹדוֹת, הוּא הָאוֹר הַזָּרוּחַ הָאֲמִתִּי! עַתָּה דְעו, כִּי אֱלִיל חִבַּקְתֶּם עַד כֹּה! תְּנוּ תוֹדָה, וְהָבִיאוּ פַר הֶעְלֵם דָּבָר!|

הַנֶּאֱסָפִים פָּקְחוּ עֵינַיִם, וַיֵּדְעוּ כִּי, אָמְנָם, מַחֲזֵה־שָׁוְא הוֹלִיכָם שׁוֹלָל עַד כֹּה; וַיְבָרְכוּ אֶת שֵׁם “מְגַלֶּה הָעֲמֻקּוֹת” וּ“פֹתֵר חִידַת הָאֱמֶת”. אַךְ לְאַט־לְאַט רָאוּ וַיִּתְבּוֹנְנוּ, כִּי לְמַרְאֵה הָאוֹר הַמַּתְעֶה וּמִקְסַם־הַכָּזָב יֵיטִיבוּ לְהַבְדִּיל בֵּין רַב לִמְעַט, בֵּין רָחוֹק לְקָרוֹב, וּלְאוֹרוֹ יֵלְכוּ מֵישָׁרִים וְלֹא יִכָּשְׁלוּ; וְלָאוֹר הֶחָדָשׁ הָאֲמִתִּי חָשְׁכוּ עֵינֵיהֶם, וְלֹא הִכִּירוּ בֵּין אֶרֶץ וְשָׁמַיִם, וַיִּלְאו לִמְצֹא דָרֶךְ.


 

קסו. הַשִּׁיר עַל לֵב וָלֵב    🔗

זָמִיר שָׂבֵעַ יָשַׁב לְעֵת־עֶרֶב עַל עֲנַף עֵץ, וּבְטֶרֶם תִּסְגֹּר הַשֵּנָה אֶת עֵינָיו, הִבִּיט הַשָּמַיְמָה; וּבְאֶפֶס מַעֲשֶׂה, מָנָה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים, וַיֵּצְאוּ מִפִּיו צִפְצוּפִים בְּלוּלִים שֶׁחֶצְיָם – בְּהָקִיץ, וְחֶצְיָם – חֲלוֹם.

בָּעֵת הַהִיא וּבַת־דְּרוֹר נָדְדָה מִקִּנָּהְ: הַנֶּשֶׁר טָרַף אֶת אֶפְרוֹחֶיהָ בְּבֵיצֶיהָ בְּיוֹם הַדָגָר; וּכְמִלּוּאִים לַאֲסוֹנָהּ בָּאוּ שֹׁדְדִים וַיְשַֹדְדוּ אֶת רִבְצָהּ, וַתְּהִי שַׁכֻּלָה וְנֹדֵדָה גַם יָחַד. הָאֻמְלָלָה עָבְרָה לִפְנֵי הַזָּמִיר, וַתִּשְׁמַע צִפְצוּפָיו, וַתִּרְפֶּינָה כְּנָפֶיהָ:

“שִׁיר הֶגֶה הוּא” – אָמְרָה אֶל לְבָבָהּ – קִינָה לִבְנוֹת אָסוֹן וְאִמּוֹת שְׁכוֹל וְאַלְמִן" – וַתִּפְתַּח אֶת נֹאד דִּמְעוֹתֶיהָ, וְאָזְנֶיהָ קַשֻּׁבוֹת, וּלְבָבָהּ נָמֵס וְנִשְׁפָּך כַּמָּיִם.

וּבָה בָּעֵת עָף תּוֹר צָעִיר וְצֹלֵחַ אֶל קִנּוֹ, אֲשֶׁר זֶה אֶתְמוֹל זְבָדָתְהוּ בוֹ “יוֹנָתוֹ” זֶבֶד טוֹב, וּבְשָׁמְעוֹ אֶת צִפְצוּפֵי הַזָּמִיר, אָסַף אֶת כְּנָפָיו, וַיַּעֲמֹד בְּרֶגֶשׁ ויַאֹּמַר: "שִׁירַת דּוֹדִים הוּא לְצִפֳּרֵי־אַהֲבָה בְּנֶשֶׁף־חִשְׁקָם! וַיִּפְתַּח אֶת לְבָבוֹ, וַיֵּדַע אֶת אָשְׁרוֹ, וְאָזְנָיו קַשֻּׁבוֹת, וְכָל עַצְמוֹתָיו תֹּאמַרְנָה הַלֵּל.

הַדְּרוֹר הָאֻמְלָלָה נֹדֶדֶת כְּנָפַיִם, וְסֹפֶדֶת לְקִנָּהּ, וְזֹכֶרֶת שֵׁם הַזָּמִיר בְּרִגְשֵׁי־תוּגָה; הַתּוֹר הַמְּאֻשֶׁר אָץ לְחַבֵּק אֶת אֲהוֹבָתוֹ – בַּת דּוֹדָיו, וּלְזֵכֶר הַזָּמִיר יָרֹן בּוֹ לְבָבוֹ. – וְהַזָּמִיר?

הַזָּמִיר רָאָה בַחֲלוֹמוֹ זֵרְעוֹנִים גְּדוֹלִים כְּכוֹכְבֵי הַשָּמָיִם.


 

קסז. שְׂפַת עַלִּיזִים וּשְׂפַת נְכָאִים    🔗

הַסּוּס וְהַכִּבְשָׂה עָמְדוּ עַל כַּר נִרְחָב בְּאֶחָד מִימֵי הָאָבִיב הַמְּבֹרָכִים, עֵת הַתּוֹלָדָה הֶעֶנִיקָה מִבִּרְכוֹתֶיהָ לָאָרֶץ וּמְלֹאָה, וַתַּשְׁפַּע מִטּוּב אוֹצָרָהּ עַל הַכַּר הַנֶּחְמָד הַזֶּה: הָעֲמָקִים עָטְפוּ גֵאוּת הָאָבִיב, הֶהָרִים לָבְשׁוּ חֲמוּדוֹת, הַיַּעַר יָפִיק שְׂמָחוֹת, מִשְׁבְּרֵי הַנָּהָר יֶהְגּוּ אֲהָבִים; כֹּל גֶּבַע –בָּרוּךְ וְשֻׁלְחָן עָרוּךְ; וַעֲמָקִים רַעֲנָנִים – מִשְׁתֵּה שְׁמָנִים. – הַסּוּס חָשׁ אֶת הֲדַר הַשָּרוֹן בְּכָל לְבָבוֹ, וַתָּגֵלְנָה עַצְמוֹתָיו; וַיִּתְגּוֹלֵל מִטֹּוב לֵב פַּעֲמַיִם וְשָׁלֹש עַל הָאֲדָמָה הַמֻּדְשָׁאָה, וַיִּצְהַל צַהֲלַת עַלִּיזִים.

וְהַכִּשְׂבָּה עָמְדָה דוּמָם, וַתִּרְעֶה דֶשֶׁא בְּאִבּוֹ, וְלֹא נָעָה וְלֹא זָעָה.

– הַאִם לֵב אֵין בָּךְ? אוֹ חִסְרַת־רֶגֶשׁ אַתְּ, כִּבְשָׂה נֶאֱלָמָה? – קָרָא הַסּוּס בְּרַעַד בְּעַצְמוֹתָיו – שׁוּרִי! הַכֹּל יְרַנֵּן, וְאַת נֶאֱלָמָה!

חָלַף הָאָבִיב; אַחֲרָיו – הַקַּיִץ, וַיָּבֹא הַחֹרֶף. הֵבִּקְעָה – בּוּקָה, הַיְּעָרִים – עֹרִים, הָאֲדָמָה – פְּשֹׁטָה, וּכְמוֹ אֵבֶל עוֹטָה: בִּצָּה וָרֶפֶשׁ, וְאַגְמֵי־נֶפֶשׁ, וּמֵימֵי הַנְּהָרִים מְגֹרָשִׁים עֲכוּרִים, כְּמוֹ יִרְגָּזוּן, יִקְצָפוּן – יְמֵי זַעַם לַתּוֹלָדָה! אֵין נַחַת וְרָצוֹן!

הַכִּבְשָׂה הָעֲנִיָּה מֹח עַצְמוֹתֶיהָ קָפָא, לִבָּהּ – חָלַל, וּבִטְנָהּ רֵיקָה; וְהִיא מְעוֹרֶרֶת בִּשְׁרִיקוֹתֶיהָ קִינָה וְזַעֲקַת־שֶׁבֶר, וּלְבָבָה יִמָּס.

וְהַסּוּס אָסוּר לָעֲגָלָה עֲמוּסֶה, כֹּרֵעַ תַּחַת מַכּוֹת הַשּׁוֹט, יוֹרִיד לָאָרֶץ רֹאשׁוֹ; וְהוּא נֶאֱלַם דּוּמִיָּה.

– אִם לִבְּךָ מֵת בְּקִרְבְּךָ, אוֹ קְהֵה־הָרֶגֶשׁ אַתָּה, סוּס עֲרֵל שְׂפָתַיִם? –כֹּה קָרְאָה הַכִּשְׂבָּה, וַתִּשְׁתּוֹמֵם.

אוֹ אוּלַי לֵב רַגָּשׁ גַּם לַכֶּשֶׂב גַּם לַסּוּס, אַךְ שְׂפַת־הַסּוּס – שְׂפַת עַלִּיזִים, וּשְׂפַת־הַצֹּאן – בְּכִי וּמִסְפֵּד…


 

קסח. בִּצַּת הַשּׁוֹשַׁנִּים וְשׁוֹשַׁנַּת הַבִּצָּה    🔗

מֵעַל עֲרֻגוֹת עֵין־גֶּדִי צָרַר הָרוּחַ בִּכְנָפָיו מִזְרַע שׁוֹשַׁנִּים, פִּרְחֵי־חֵן וְנִצָּנֵי־חֶמֶד, וַיִּשָׂאֵם עַל בִּצּאוֹת וְאַדְמַת רֶפֶשׁ. שָׁמָה הִסְתַּבְּכוּ, וַיַּכּוּ שֹׁרֶשׁ, וַיָּנִיצוּ שׁוֹשַׁנִּים וַחֲבַצָּלוֹת מַרְהִיבוֹת עָיִן; וַתַּעַל הַבִּצָּה עַל לְשׁוֹן אִיש וָאִישׁ, וַתִּקֶּן לָהּ שֵׁם לְכָבוֹד וּלְתִפְאֶרֶת.

– אֶל בִּצַּת הַשּׁוֹשַׁנִּים נֵצֵא הַיּוֹם לָשׂוּחַ! כֹּה תָשִׂיחַ עַלְמָה עִם דּוֹדָהּ, שׁוֹמֵר יְמִיָנּה, הַשֹּׁאֲפִים לְשַׁעֲשׁוּעֵי חֵן וְשִׂיַח עֹנֶג.

אַךְ הַשּׁוֹשַׁנִּים, הַשּׁוֹשַׁנִּים – גָּלָה מֵהֶן כָּבוֹד, וְהֲדָרָן מֵעֲלֵיהֶן פָּשַׁט!

– שׁוֹשַׁנַּת הַבִּצָּה הִיא! – כֹּה תֹאמַר עַלְמָה לְנֹשֵׂא סַל שׁוֹשַׁנִּים לְמִמְכָּר, בְּבָחֲרָה לָהּ שׁוֹשַׁנָּה בַּסַּל לְשִׁיָמּה עַל לְבָבָהּ – שׁוֹשַׁנַֹּת הַבִּצָּה הִיא! רֵיחַ רָקָב וְצַחֲנָה נֹדֵף מִמֶּנָּה! לֹא אוֹבֶה בָהּ, תְּנָה אַחֶרֶת!


 

קסט. זֵכֶר עוֹלָם    🔗

הַסְּתָו עָשָׂה שַׁמּוֹת בָּאָרֶץ: עֲטֶרֶת גֵּאוּת הָעֲמָקִים רָמַס בְּרֶגֶל גַּאֲוָה, גְּאוֹן הַיַּעַר הִשְׁבִּית. וַיִּגְעַר בַּנְּהָרִים, וַיֵּעָרְמוּ הַמָּיִם; וַיְּצַו עַל שְׁחָקִים, וַיַּשְׁלֵג בְּצַלְמוֹן; וַיַּחְתֹּם בְּעַד אוֹר יוֹמָם, וַיִּפְעַל נוֹרָאוֹת.

וּבֵין מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי זַעְמוֹ הוּא עֹמֵד וּמְתַנֶּה רֹב גָּדְלוֹ וּגְבוּרָתוֹ: “אַךְ כָּל זֶה אֵינֶנּוּ שֹׁוֶה לִי – יִתְאֹנֵן בְּאָזְנֵיהֶם – בְּדַעְתִּי כִּי אַךְ יָרִיחוּ בְנֵי הָאָדָם אֶת רֵיחַ הָאָבִיב, וּתְחִי הַתּוֹלָדָה, אָז יִשְׁכְּחוּ אֶת שְׁמִי, וְאֶת מוֹרָאִי יַעֱזֹבוּ!”

וַיִּיעֲצוּהוּ מְתֵי־סוֹדוֹ, לָחֹק אֶת שְׁמוֹ עַל הַלּוּחַ, וְהָיָה לְצֶלֶם בַּלָּהוֹת וְסֵמֶל חֲרָדוֹת גַּם בִּימֵי זִיו וְנֹעַם, וְיִזְכֶּה לְשֵׁם עוֹלָם – לֹא יִכָּרֵת.

וַיִּיטַב הַדָּבָר בְּעֵינָיו, וַיִּכְתֹּב אֶת דִּבְרֵי יָמָיו וְרַעַם גְּבוּרוֹתָיו עַל לוּחוֹת הַקֶּרַח וַעֲרֵמוֹת הַקִּפָּאוֹן.


 

קע. הַקּוֹפִים    🔗

שְּנֵי קוֹפִים מָצְאוּ שְׁנֵי תַפּוּחִים, וַיִּטְמוֹן הָאֶחָד אֶת מְצִיאָתוֹ תַּחַת זְנָבוֹ וַיֵּשֵׁב לֶאֱרֹב לְתַפּוּחַ רֵעֵהוּ, וְיַעַן כִּי תְכוּנָה אַחַת וְלֵב אֶחָד לְכֶל הַקּוֹפים, עַל כֵּן גַּם פְּעֻלָּתָם אַחַת. וַיֵּשֶׁב גַּם הַשֵּׁנִי עַל תַּפּוּחוֹ, וּלְבָבוֹ פוֹנֶה לְתַפּוּחַ אָחִיו. הֵמָּה יוֹשְׁבִים בְּתוֹחֶלֶת מְמֻשָּׁכָה, וְאִישׁ־אִישׁ מֵהֶם מַעֲמִיד פָּנִים, מַבִּיט הַשָּׁמַיְמָה, וּפוֹנֶה אֶל הַיַּעַר, לְמַעַן הַסִּיחַ דַּעַת רֵעֵהוּ מִמֶּנּוּ, עַד כִּי גָבַר הָאֶחָד בְּתַרְמִיתוֹ, וַיָּקָם מִמּוֹשָׁבוֹ, וַיִּתְמוֹדֵד וַיְגָהֵק וַיְפָהֵק, וּפָנָיו הַצִּדָּה. אַךְ מַבָּט חֶרֶשׁ הוּא שֹׁלֵחַ לַאֲחוֹרָיו לִמְקוֹם הָאָרֶב. אָז יִתְקוֹמֵם רֵעֵהוּ בַּלָּט, וּכְמוֹ בְּלִי חֶמְדָה וּבְלִי מְגַמָּה יַרְחִיק מִסְפָּר צְעָדִים מִן הַמָּקוֹם, וּכְכֹל אֲשֶׁר יֹאמַר לִרְחֹק, הִנֵּהוּ הֹלֵךְ וְקָרֵב אֶל מוֹשַׁב רֵעֵהוּ. – הָאוֹרֵב, בִּרְאוֹתוֹ אֶת הַתַּפּוּחַ הָאָדוֹם גָּלוּי תַּחַת הַשָּׁמַיִם, רָץ כְּמִתְלַהֲלֵהַּ הֵנָּה וָהֵנָּה, וּבִקְפִיצוֹתָיו הוּא מְכַוֵּן אַחַת לְאָחוֹר וְשֶׁבַע לְפָנִים וּכְרֶגַע – וְהַתַּפּוּחַ בְּפִי הַגַּנָּב, וְהוּא שָׁב בְּלֵב שָׂמֵחַ וַעֲלִיצַת חֶרֶשׁ.

אַךְ בּוֹ בָרֶגַע הוּא נִפְגָּשׁ בְּרֵעֵהוּ, וּכְעֵין דָּבָר עָגוֹל וַאֲדַמְדָּם בֹּלֵט מִבֵּין שִׁנָּיו, וּכְעֵין בָּרָק שֶׁל גְּנֵבַת דַּעַת וַחֲזוֹת נָקָם נִשְׁקָף מֵעֵינָיו.


 

קעא. הָאֶתְרוֹג בֵּין הַשְּׁזִיפִים    🔗

מֵעַל צַמֶּרֶת עֵץ הָדָר מִתְעָרֶה בְּפַרְדֵּס סָעַף הַגַּנָּן כִּפָּה רַעֲנָנָה, וַיַּרְכִּיבָה בְחֵיק עֵץ שְׁזִיפִים אֲשֶׁר בְּאַחַד הַגַּנִּים. אָז שָׂמַח הַגַּן, וַיַּעֲלוֹ הָעֵץ: “עַתָּה יָאֵר עָלֵינוּ כְּבוֹד הַנְּטִיעָה! יְאַשְּׁרֻנּוּ גַנִּים, יְהַלְלֻנוּ עֵצִים! יָבֹא יוֹם, וּנְחַבֵּק פְּרִי הָדָר, וְהִלּוּלִים יִשְׂאוּ בַּדֵּינוּ – אַפִּרְיוֹן לָעַיִן וּבְרָכָה לַחֵךְ!”

תִּקְוַת הָעֵץ בָּאָה, וּפְרִי הָדָר וְחֶמֶד הִתְנוֹסְסוּ מִבֵּינוֹת לַבַּדִּים. אַךְ יַעַן כִּי הָעֲנָפִים רַק יִינְקוּ, וְלֹא יֵינִיקוּ אֶת הַשֳּׁרָשִׁים לְשַׁד וּמֹחַ, וְגַם יַעַן כִּי בַדֵּי עֲצֵי־קֹדֶשׁ יָמֹצוּ לֵחַ רַב מִכְּפִי הַמֹּחַ הַנֹּזֵל בְּעַצְמוֹת עֵץ וָעֵץ – עַל כֵּן עָשְׂתָה תִּקְוַת הָעֵץ בְּאֻשִׁים, כִּי נָתְנוּ פְרִי הֶהָדָר טַעַם שְׁזִיפִים, וְרֵיחַ גַּס נָדַף מֵהֶם; וְשָׁרְשֵׁי הָעֵץ וְיֶתֶר הַבַּדִּים יָדְעוּ חֶסֶר בִּלְשַׁדָּם וַיָּבֹא רָזוֹן בְּעַצְמוֹתֵיהֶם.


 

קעב. רֹדֵף צְדָקָה    🔗

– אָכֵן לִבִּי חָלָל בְּקִרְבִּי – אָמַר הַשּׁוּעָל אֶל נַפְשׁוֹ – וְרוּחִי חֻבָּלָה: הֵן מֵאָז מֵעוֹלָם כָּל מַעְיָנַי לִשְׁבֹּר רַעֲבוֹן, לִרְוֹת דָּם, כֹּל עֲמַל יָדַי – לְפִי, וּבְעַד נַפְשִׁי מְאוּם לֹא עָשִׂיתִי. וּמַה־תְּעוּדַת הַחַי עַל הָאָרֶץ, אִם לֹא עֲשׂוֹת צְָדָקה וָחֶסֶד? הָבָה אֲחַפֵּשׂ אֹבֵד וְאֻמְלָל, וְאֶעֱשֶׂה עִמּוֹ טוֹב!

וַיֵּלֵךְ הַשּׁוּעָל לְבַקֵּשׁ אֹבֵד וְנִדְחֶה בִּקְצֵה הָאָרֶץ – וָאָיִן. בֵּין כֹּה, וְהָרָעָב הֵחֵל לְהָצִיק לוֹ. נִרְעָשׁ מֵרֶגֶשׁ הַצְּדָקָה הַהוֹמֶה בְּקִרְבּוֹ, וְנִפְחָד מֵרַעֲבוֹנוֹ הַמֵּצִיק, פָּקַח הַשּׁוּעָל עֵינַיִם, וַיִּמְצָא לוֹ תַחְבֻּלָה לְשַׁכֵּך אֶת שְׁתֵּי הַהַרְגָּשׁוֹת הָאֵלֶּה בְּקִרְבּוֹ גַם יַחַד; וַיִּמְצָא קַן תּוֹרִים וּבְנֵי־יוֹנָה, וַיִּטְרֹף אֶת הָאִמּוֹת, וַיִּבֶן קֵן לַיְתוֹמִים הָעֲזוּבִים.


 

קעג. אֶרֶךְ־אַפָּיִם    🔗

הַחֲזִיר פָּרַץ פֶּרֶץ בָּאֹסֶם, וַיֹּאכַל זֵרְעוֹנִים לְשָׂבְעָה, וַיַּשְׁחֵת עַל כָּל סְבִיבָיו. אַךְ אֲדוֹנָיו מְצָאוֹ עַל עֲוֹנוֹ, וַיִּמָּלֵא עֶבְרהָ וָזָעַם: “אָרוּר מַשְׁחִית יְבוּל שְׂדוֹתַי וְלֶחֶם בֵּיתִי!” וְלֹא שָׁקַט לְבָבוֹ בְרִיבוֹת שְׂפָתַיִם, וּבְשֶׁצֶף קֶצֶף לָקַח עָבִיט שֶׁל גָּלָל וְשִׁקּוּצִים, וְשָׁפַך עַל הַחֲזִיר. – אָז שָׁכְכָה חֲמָתוֹ.

אַךְ הַחֲזִיר – אֶרֶךְ־אַפַּיִם וּמַרְבֵּה לִסְלֹחַ: בְּלֵב שָׁקֵט קָם, וַיָּלָק מִן הָאוֹצָר הַטּוֹב אֲשֶׁר הִשְׁפִּיעוּ עַל בְּשָׂרוֹ, וּבְעֵינוֹ הָאַחַת הוּא תָר אַחַר הֶעָבִיט לָדַעַת אִם הוּרַק מִכֹּל וָכֹל, וְלִרְאוֹת אִם לֹא נִשְׁאַר בּוֹ עוֹד לְמַכֹּלֶת פִּיהוּ.


 

קעד. מֵיטִיב צַעַד    🔗

הֶחָגָב וְהַנְּמָלָה – שְׁנֵיהֶם רָאוּ גַרְעִין בַּשָּׁדֶה, וַיִּתְעַתְּדוּ לְחָטְפוֹ. הֶחָגָב הִתְכֹּנֵן וַיְנַתֵּר; אַךְ עָבַר אֶת הַמַּטָּרָה בִּצְעָדִים עֲשָׁרָה, וַיַּבֵּט סְבִיבָיו – וְאֵין גַּרְעִין; הֶחָגָב שָׁנָה אֶת מַעֲשֵׂהוּ, וּבַפַּעַם הַזֹּאת הוֹסִיף אֹמֶץ, וַיְעֹרֵר גַּם אֶת קַרְסֻלָּיו לִפְעֻלּוֹת, וַיֶּאֱסֹף רוּחַ בְּקִרְבּוֹ כַּנֹּאד, וַיְנַתֵּר כַּבָּרָק לָעָיִן, וַיַּעֲבֹר גַּם אֶת הַגַּרְעִין גַּם אֶת הַנְּמָלָה. נִרְעָשׁ מִכַּעַשׂ וּמִקִּנְאָה שִׁלֵּשׁ הֶחָגָב בְּאִוַּלְתּוֹ, וַיּוֹצִיא אֶת כָּל כֹּחוֹ גַּם בַּפַּעַם הַזֹּאת לַשָּׁוְא.

בָּעֵת הַהִיא וְהַנְּמָלָה הָרֹחֶשֶׁת הִגִּיעָה עַד הַגַּרְעִין, וַתִּתְקְפֵהוּ וַתִּשָׂאֵהוּ אֶל חוּרָהּ.


 

קעה. הֶחָתוּל וְהַצִּפּוֹר    🔗

– רְדִי אֵלַי, צִפּוֹר אֻמְלָלָה! – כֹּה קָרָא הֶחָתוּל אֶל צִפּוֹר קֹפֶצֶת מִבַּד אֶל עָנָף – רְדִי, כִּי הַדָּבָר הַזֶּה בְּנַפְשֵׁךְ הוּא. הִנֵּה שָׁם הַנֶּשֶׁר – חִתַּת בְּנוֹת־כָּנָף! הֲיָדַעְַּת אֶת הַטֹּרֵף הַזֶּה? נוֹרָא מַרְאֵהוּ: יִדְאֶה פִּי־שְׁנַיִם מֵרוּחַ סַעַר, יִטְרֹף פִּי־שְׁלֹשָׁה מִבְּכוֹר־הַמָּוֶת, מִכַּף רַגְלָיו וְעַד רֹאשׁוֹ – כֻּלּוֹ חַרְטוֹם וְצִפָּרְנָיִם! רְדִי, וְאַחְבִּיֵאְך בְּצִלִּי! אוֹ אוּלַי לֹא תֵדְעִי, אֻמְלָלָה, אֶת חִתַּת בַּעַל שְׁנֵי הָרָאשִׁים.

– יָדַעְתִּי גַם יָדַעְתִּי – עָנְתָה הַצִּפּוֹר – רַבּוֹת סִפְּרָה לִי הוֹרָתִי עַל אֹדוֹתָיו, אַךְ אֶזְכֹּר גַּם אֶת עֲצָתָהּ אֱמוּנָה: “הִשָּמַרְנָה, בָּנוֹת, מִלֵּב אֶחָד וּשְׁנֵי רָאשׁים, אַךְ יוֹתֵר מִזֶּה הִזָּהַרְנָה מֵרֹאשׁ אֶחָד וּשְׁנֵי לְבָבוֹת”.


 

קעו. הַגִּלְדּוֹנִים לִפְנֵי דְגַת־הַטֶּרֶף    🔗

– רְאוּ, זוֹ נִשְׂגָּבָה מִבִּינָתִי – אָמְרָה צְפַרְדֵּעַ אֶל רְעוּתָה בַּאֲגָם – הֵן אָמוֹר אוֹמְרִים, כִּי בַיַּמִּים וּבַנְהָרוֹת הַגְּדוֹלִים יָגֹדוּ תָּמִיד גְּדוּדֵי גִלְדּוֹנִים וּדְגַת־הַטְּרֵפָה לִפְנֵי הַתַּנִּינִים וּדְגַת־הַטֶּרֶף, וִיקַדְּמוּ פְנֵיהֶם, וַאֲנִי, עֵת אֶהְגֶּה בַּדָּבָר הַזֶּה, יֵעָשֶׂה בְשָׂרִי חִדּוּדִים, וְנַפְשִׁי תִּמָּלֵא חֲרָדוֹת: אֵיךְ יִרְהֲבוּ בְנֵי־רְקַק אֵלֶּה בְּנַפְשָׁם? אֵיךְ יַעֲמֹד לְבָבָם?

– גַּם בְּעֵינַי יִפָּלֵא – עָנְתָה רְעוּתָהּ – וְעַל כֵּן אֶחְשֹׁב לְמִשְׁפָּט, כִּי לֹא הַגִּלְדּוֹנִים יִדְגּוּ בִּמְקוֹם הַטֹּרְפִים, כִּי אִם מְקוֹם שָׁם גִּלְדּוֹנִים וּדְגַת הַטְּרֵפָה, שָׁמָּה יִשְׁאֲפוּ גַם הַתַּנִּינִים, שָׁמָּה יְקַנְנוּ גַּם דְּגַת־הַטָּרֶף.


 

קעז. שְׁלוֹם הָאֵיתָנִים    🔗

וְאֶשֶׁד הַנְּחָלִים אֲשֶׁר נָטָה לְשֶׁבֶת עָר וְנִשְׁעַן לִגְבוּל מוֹאָב… וּמִשָּם בְּאֵרָה (במדבר כא; עי' רש"י).


עָר־הָהָר וְהַר מוֹאָב לָבְשׁוּ חֲרָדוֹת וַיִּתְחַלְחָלוּ: הֵן עַם יָצָא מִמִּצְרַיִם כְּדֵי אַרְבֶּה לָרֹב, וּכְדֵי חָסִיל יִרְעַב. וְאִם אָמְנָם לֹא לַחֶרֶב וְלֹא לַמָּוֶת יִקְרָא, עֹבֵר־אֹרַח הוּא, וּמְגַמַּת פָּנָיו – קָדִימָה; אֲבָל הֵן יִלְחֹךְ אֶת יְבוּלֵנוּ, וּבְרֶגֶל גַּאֲוָה יִרְמֹס מִבְחַר שׁוֹשַׁנֵּי אַרְנוֹ! הָבָה נַצִּיל אֶת תִּפְאֶרֶת עֲמָקֵינוּ. הִתְיָעֲצוּ, הֶהָרִים, עֶלְבּוֹנִי עָלֶיךָ, וְהוֹנָאָתְךָ עָלַי – הָבָה נַשְׁלִיך בִּמְצוּלוֹת יָם אֶת רִיבוֹתֵינוּ וְחַטֹּאתֵינוּ! נִקְרַב אִיש לְרֵעֵהוּ! נִגְדֹּר אֶת דַּרְכָּם, וְנָטוּ מֵעָלֵינוּ!

אָז שָׂמְחוּ יַלְדֵי הֶהָרִים, וְתִקְוֹת נְעִימוֹת שִׁעְשְׁעוּ אֶת נַפְשָׁם. אָכֵן קֵץ לְכָל מֶרֶד וָרִיב! עַמּוֹן לֹא יִשָּׂא חֶרֶב אֶל מוֹאָב, וּמוֹאָב יְדַבֵּר שָׁלוֹם לְעַמּוֹן, וְהָיָה הָהָר אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד.

יוֹם הַמִּקְוֶה בָּא. צָעֲדוּ גַבְנֻנִים, מְצֻקֵי אֶרֶץ, צָעֲדוּ וְקָרְבוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ; הַשֶּמֶשׁ בַּשָּׁמַיִם צָחֲקָה מִטּוּב לֵב, כּוֹכְבֵי־שַׁחַק נִדְחֲקוּ לִרְאוֹת בַּמַּחֲזֶה, הָרוּחַ צָהַל בְּגִיל וְרַנֵּן, הַנְּהָרוֹת מָחֲאוּ כָּף, וְהַתּוֹלָדָה חֹגֶגֶת וּשְׂמֵחָה.

הַכּוֹכָבִים בִּמְרוֹם־שִׁבְתָּם גַּם עַתָּה יִשְׂמְחוּ וְיָחֹגּוּ שָׁנָה בְשָׁנָה אֶת יוֹם הַשָּׁלוֹם. פְּרֵחי אַרְנוֹן אָמְנָם נִצְּלוּ מֵרֶגֶל רֹמֶסֶת, אַךְ בְּכַמָּה נְפָשׁוֹת וְנַחֲלֵי דָם עָלְתָה הַהַצָּלָה הַזֹּאת? הַבְּאֵר, הַבְּאֵר הִיא הַיּוֹדַעַת.


 

קעח. סוּס הָאִיצְטַדִּין    🔗

עַל בָּמַת־יִשְׂחָק הֻצַּג לְרַאֲוָה סוּס יְפֵה־תּאַר וּמְיֻחָס, כִּי בֵין הַסּוּסִים הַמְלֻמָּדִים הִתְחַשָּב: יָצָא בַמְּחוֹלוֹת, הִבְחִין בֵּין זָכָר לִנְקֵבָה, יָדַע סְפוֹרוֹת לְשִׁנָּיו וּמְתַלְעוֹתָיו, וַיִּדְפּקֹ בְּרֶגֶל עַל חֶשְׁבּוֹן הָעֵת, וְעוֹד כָּאֵלֶּה – הַכֹּל כְּיַד הַחִנּוּךְ הַטּוֹבָה עָלָיו. וְכַאֲשֶׁר הוֹרֻהוּ הַשּׁוֹט וְהַמְנַהֵל בִּנְעוּרֵי יְמֵי תַרְבּוּתוֹ. הָרֹאִים שָׂבְעוֹ רָצוֹן וָנַחַת, וַיִּרְבּוּ לְהַלֵּל וּלְפָאֵר אֶת הַסּוּס וּלְסַפֵּר בְּשִׁבְחוֹ, וַיִּמְחֲאוּ כָף: “הֵידָד, הֵידָד!”

רַב כָּבוֹד (וְגַם שָׂכָר לֹא מְעַט) נָחַל אֲדוֹנֵי הַסּוּס בְּלֵיל הַחִזָּיוֹן הַהוּא, אַךְ בְּאַחַת הִפְרִיז עַל הַמִּדָּה: הִרְבָּה לְהַאֲמִין בְּתַרְבּוּת הַסּוּס, וַיְעַכְּבֵהוּ עַל הַבָּמָה יוֹתֵר מִדָּי: עֹוָדם מַבִּיעִים הֹדוֹת וְהַלֵּל, וְהַסּוּס הֵטִיל גְּלָלִים וַיְבַיֵּשׁ פְּנֵי מוֹקִירָיו.


 

קעט. הַשּׁוֹפָר וְהַזָּמִיר    🔗

מִקֶּרֶן הַשּׁוֹפָר יָצָא קוֹל. שָׁמַע הַסּוּס, וַיָּרַח מִלְחָמָה; שָׁמְעוּ הֶעָרִיצִים, וַיִּכָּנַע לְבָבָם; וַיִּשְׁמְעוּ הָעֲבָדִים, וַיִּקְרְאוּ “יוֹבֵל!” גַּם עִיר וּמְלֹאָהּ, כִּירִיחוֹ בְשַׁעְתָּהּ, נֶהְפְּכָה עַל פָּנֶיהָ, וַתֵּהָרֵס עַד הַיְסוֹד בָּהּ.

הַזָּמִיר רָאָה זֹאת, וַיְמַלֵּא פִיו שְׂחוֹק: “רְאֵה זֶה מְעוֹרֵר לְבָבוֹת! קוֹל רָצוּץ וְשָׁרוּק, כְּקוֹל הַדֶּלֶת עַל צִירָהּ! גַּם אֲנָחָה גַם לַעַג לֹא יִשָּׁמֵעַ! גַּם רוּחַ חַיִּים אֵין בּוֹ! הֲנוֹאֲלוּ הָאֲנָשִׁים? אִם חוֹלְמִים הֵמָּה חֲלוֹם? הָבָה – אֶשְׁפֹּךְ רִנָּה, וְאָשִׂים תֵּבֵל כַּמֶרְקָחָה!”

וַיָּבֹא הַיַּעֲרָה, וַיְעֹרֵר קִינִים עַל הָעַבְדוּת וְהֶעָרִיצוּת – וַיָּקוּמוּ עָלָיו לְנַקֵּר אֶת עֵינָיו.

וַיִּבְרַח מִשָּׁם, וַיָּבֹא בַּגַּנִּים, וַיִּקְרָא אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה.

אַךְ שְׁלוּבֵי־זְרֹעַ וַאֲחוּזֵי־יָד יִתְהַלְּכוּ צִמְדֵי נְעוּרִים בֵּין שׁוֹשַׁנִּים וּפְרָחִים, וְלִבָּם פּוֹנֶה אֶל הַחַיִּים – הַעֵת לָהֶם אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה?

וַיָּבֹא הַזָּמִיר אֶל בָּתֵי הַמִּקְדָּשׁ וְהַתְּפִלָּה, וַיִּקְרָא לַמִּלְחָמָה.

אַךְ שָׁקוּעַ הָעָם בְּעִיּוּן תְּפִלָּה וּבְרֻבֵּי צְרָכָיו, וְלֹא נָע וְלֹא זָע לְקוֹל הַזָּמִיר. מֻכֵּה הַיֵּאוּשׁ וְהָעַצֶּבֶת שָׁב הַזָּמִיר אֶל קִנֵּהוּ וּמְדַבֵּר אֶל לִבּוֹ לֵאמֹר: “טוֹבָה אַנְחַת שׁוֹפָר שְׁבוּרָה וּרְצוּצָה בְּעִתָּה מֵאַלְפֵי שִׁירֹות הַזָּמִיר וְלֹא עֵת”.


 

קפ. רֵעִים רָעִים18    🔗

הַדַּרְדַּר עָמַד שְׁחֹחַ עַל גִּבְעוֹלוֹ, מֻכֶּה מֵחֹרֶב וּמֵחֹם הַשָּׁמֶשׁ הַלּוֹהֵט, וַיָּנַע בְּראֹשׁוֹ וַיֵּבְךְּ עַל גּוֹרָלוֹ: “פְּרָחַי נָבָלוּ… עֲנָבַי בָּשָׁלוּ גַם נָפָלוּ… נָס לֵחִי… יָבֵש כּחֹיִ… עוֹד מְעַט – וְגִשְׁמֵי הַחֹרֶף יָבֹאוּ וְהֵמִיתוּ שָׁרַשַׁי בָּאָרֶץ – וְעוֹד לֹא הִצְלַחְתִּי לִדְקֹר בָּעֳקָצָי גַם בְּשַׂר חַי אֶחָד! אְהָהּ! אֱלֹהֵי הַחוֹחִים וְהַדַּרְדָּרִים! הַאֻמְנָם לָרִיק גִּדַּלְתִּי וְטִפַּחְתִּי אֶת עֳקָצַי?! הַלְתֹהוּ וָהֶבֶל חָיִיתֵי?!”

וּבְצִדֵּי הַדְּרָכִים גֶּחָלִים עוֹמְמוֹת, עֲזוּבוֹת מֵעוֹבְרֵי אֹרַח, קוֹרְצוֹת עֵינֵי אֵשׁ וּמִתְלַחֲשׁוֹת בְּכַעַס עָצוּר עַל הַשָּׁמַיִם, עַל הָאָרֶץ וְעַל כָּל אֲשֶׁר בָּאָרֶץ. נִכָּר בָּהֶן, כִּי לוּ יָכְלוּ, כִּי עַתָּה בָלְעוּ אֶת כָּל הַיְקוּם בְּרֶגַע אֶחָד. אַךְ כֹּחָן עֲזָבָן, וְהֵן הוֹלְכוֹת לָמוּת, וּקְרִיצוֹת עֵינֵיהֶן תִּמְעַטְנָה מֵרֶגַע לָרָגַע.

הַזִּיק הָאַחֲרוֹן חָגַר שְׁאֵרִית כֹּחוֹ, וַיַּבֵּט הַשָּׁמַיְמָה מָלֵא יֵאוּשׁ וּתְלוּנָה: “הַאֻמְנָם בָּא קִצִּי וְרָעָה טֶרֶם עָשִׂיתִי?”

שָׁמַע זֹאת הַדַּרְדַּר וַיִּתְנוֹעֵעַ: "אָחִי בַּצָּרָה! – לָחַשׁ לוֹ בְחִבָּה – וַיְחַבְּקוּ אִישׁ אֶת אָחִיו וַיִּקְרְאוּ: “הָבָה, נְנַסֶּה נָא אֶת שְׁאֵרִית כֹּחֵנוּ; אוּלַי לֹא נַעֲמֹל לָרִיק!”

וְאָמְנָם לֹא לַשָּׁוְא חָבְרוּ שְׁנֵי אֵלֶּה. הַדַּרְדַּר הִתְלַקַּח מַהֵר, וַיִּתְלַקְּחוּ גַם עִשְׂבּוֹת הַשָּׂדֶה הַיְבֵשִׁים, וַתִּגְדַּל הָאֵשׁ וַתְּהִי לְלַהֶבֶת. וַתֹּאכַל בַּיַּעַר וּבַכַּרְמֶל, בַּגָּדִישׁ וּבַקָּמָה וּבְכָל הַצֶּמַח הַצּוֹמֵחַ מִן הָאָרֶץ. הַדַּרְדַּר כְּבָר עָלָה בֶּעָשָׁן; אַךְ לוּ שָׁב לִתְחִיָּה, כִּי אָז רָאָה שׁוֹשַׁנִּים וַחֲבַצָּלוֹת רַבּוֹת עוֹלוֹת בְּלַהֶבֶת אִשּׁוֹ בְּעֶצֶם יָפְיָן…


 

קפא. מֻקְדָּם וּמְאֻחָר    🔗

בַּסֵּפֶר “יְמוֹת־עוֹלָם”, אֲשֶׁר לְאַחַד הַיְּעָרִים, נִמְצָא כָתוּב, כִּי הָאֲרָיוֹת הַקַּדְמוֹנִים, אֲשֶׁר שָׁפְכוּ אֶת מֶמְשַׁלְתָּם בַּיַּעַר הַזֶּה, – אֲרָיוֹת־חֶסֶד הָיוּ, כִּי יֵשׁ אֲשֶׁר נִסְתְּרוּ בְֹסֻבְּכָם לְיָמִים וְלֵילוֹת, וְלֹא הִלְעִיבוּ בְּכָל חַיָּה, אַף קִצְּצוּ אֶת צִפָּרְנֵיהֶם וַיָּלִינוּ בְּנִקְיוֹן־שִׁנַּיִם.

וְגַם נִמְצָא כָתוּב, כִּי עַם־הַיַּעַר בַּיָּמִים הָהֵם – עַם מֶאֶד וָמַעַל, מַלְעִיבִים בְּמַלְכָּם, בּוֹעֲטִים בְּמִצְווֹתָיו, וְלִפְעָמִים – גַּם בְּצַלְעוֹתָיו.

אִם אֱמֶת וְיַצִּיב כָּל הַכָּתוּב בַּסֵּפֶר, יֹאבֶה חוֹקֵר־הַדּוֹרוֹת לְהוֹצִיא מִשְׁפָּט, כַּמָּה קְשֵׁי־עֹרֶף וּזְדוֹן־לֵב בָּעָם הַהוּא, אְשֶׁר גַּם מִפְּנֵי מַלְכֵי־חֶסֶד אֲשֶׁר כָּאֵלֶה הִתְפָּרְצוּ וַיִּמְרֹדוּ.

וְאָמְנָם, שְׁתֵּי אֵלֶּה הַקּוֹרוֹת – מַעֲשֵׂה הַמֶּרֶד וְחַסְדֵי הָאֲרִי – נֶאֶמְנוּ מְאֹד, וְאֵין מֵטִיל סָפֵק בָּהֶן, – אַךְ עוֹד לֹא בָאוּ לִכְלָל בֵּרוּר מִי מִשְּׁתֵּיהֶן מְאֻחֶרֶת וְאֵיזוֹ מָקְדֶמֶת.


 

קפב. תְּהִלַּת הַדֹּב    🔗

קָרְבוּ יְמֵי־מִלּוּאִים לַדֹּב, וַיֵּצֵא אֶל יַעֲרוֹת־הַדְּבָש, וַיָכֶן לוֹ מִמֶּגֶד הַדְּבוֹרִים; וַיָּבֹא בָעֵדֶר, וַיִּשָּׂא מִשָּׁם מִכְסַת כְּבָשִׂים לְפִי אוֹכְלָיו וְאַף הִקְדִּישׁ קְרוּאָיו וַיִּכְרֶה כֵּרָה.

וּלְמַלְאוֹת סְאַת שִׂמְחָתוֹ יָצָא לְחַלּוֹת אֶת פְּנֵי הַזָּמִיר כִּי יַעֲרֹךְ שִׁיר־הַכָּבוֹד לְמַעֲנוֹ לְלֵיל הִתְקַדֵּשׁ חַגּוֹ, וִיתַנּוּ חַיּוֹת־הַיַּעַר אֶת תָּקְפוֹ וּתְהִלָּתוֹ, וְעַל פְּנֵי קְרוּאָיו יִכָּבֵד.

וְאַף אָמְנָם מִלֵּא הַזָּמִיר אֶת בַּקָּשָׁתוֹ וַיֵּשֵׁב לָמֹד וְלִשְׁקֹל, לַעֲרֹךְ וְלַחֲרוֹז – וַיֵּצֵא לוֹ שִׁיר עָרוּךְ וְשָׁקוּל:

נֶפֶשׁ וָגֵו

וְדָם חַם בַּלֵּב.

תְּנוּ כָבוֹד לַדֹּב!

שִׁירוּ לוֹ בִנְעִימָה!

הוֹי, רֹב יָמָיו יַעַבְרוּ בִתְנוּמָה.

– מֶה עָשִׂיתָ? – הִשְׁתּוֹמֵם הַדֹּב – לְעַלֵּה וּלְקַלֵּס לְקַחְתִּיךָ וְהִנֵּה חֵרַפְתָּ חָרֹף!

– הַלְחֶרְפָּה לְךָ שֵׁנָה וּתְנוּמָה – עָנָה הַזָּמִיר בְּתֻמּוֹ – הֵן מִן הַצֹּאן אֲשֶׁר בָּעֵדֶר וְעַד הַדְּבוֹרָה בַּכַּוֶרֶת, שְׁאַל נָא אֶת פִּיהֶם אִם לֹא יֹאמְרוּ לְךָ: וּלְוַאי וְיָשַׁנְתָּ כָל הַיָּמִים!?"


 

קפג. הֶהָרִים הַצְּמֵאִים    🔗

הֶהָרִים הָרָמִים צָמְאוּ לַמַּיִם; וּמַיִם לָרֹב הֲלֹא יָכְלוּ לִמְצֹא בְחֵיק הָאֻקְיָנוֹס בַּיַּמִּים וּבַנְהָרוֹת הַגְּדוֹלִים וְהַקְּטַנִּים, הַמַּשְׁפִּיעִים נוֹזְלִים בְּרוּחַ נְדִיבָה, – אַך הֲיָאֶה לַעֲנָקִים הַרְרֵי־אֵל, כִּי יָשֹׂחוּ קוֹמָתָם לְבַקֵּשׁ מַתָּת מֵאֵת הַזּוֹחֲלִים בִּנְחִילֵי עָפָר וְהַהוֹלְכִים עַל גָּחוֹן?

וַיֵּצֵא הָרוּחַ לְהַדִּיף מַיִם מַן הַיַּמִים וְהַנְּהָרוֹת וּלְהָפְכָם לְאֵדִים. וַיָּבֹא רוּחַ מִצָּפוֹן לִצְרוֹר אֶת הָאֵדִים בֶּעָנָין, וַיִּפְתַּח אוֹצְרוֹת־קֶרַח לַהֲפֹךְ אֶת הֶעָנָן לְגֶשֶׁם וּמִטְרוֹת־עֹז. וְעַל יְדֵי שִׁנּוּי רְשׁוּת וְיֵאוּשׁ־בְּעָלִים לֹא בֹּשׁוּ עוֹד הָעֲנָקִים לְקַבֵּל נִדְבַת זוֹחֲלֵי־עָפָר, כִּי מַתַּת־שָׁמַיםִ הִיא.


 

קפד. שָׁבֵי פֶשַׁע    🔗

פְּרִיצֵי־הַחַיּוֹת מָצְאוּ עִדֶר נֶעֱזָב, אְשֶׁר מֵת עָלָיו הָרוֹעֶה בִּדְמִי־יָמָיו; וַיִּטְרְפוּ קָדְקֹד עַל זְרֹעַ, וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׂבְּעוּ, וַיָּשׁוּבוּ הַיַּעֲרָה.

הַזָּמִיר רָאָה אֶת כָּל זֹאת, וַיֵּרַע בְּעֵינָיו; וַיָּבֹא בַּיַּעַר, וַיִּתְיַצֵּב עַל עֲנַף־עֵץ; וּבְשָׁלֹשׁ יְבָבוֹת, אֲשֶׁר הוֹצִיא מִגְּרוֹנוֹ, אָסַף אֵלָיו אֶת כָּל בְּנֵי־הַטֶּרֶף, וַיַּטֵּף מוּסָר בְּאָזְנֵיהֶם.

וּבְבֶטֶן מְלֵאָה וְצִפָּרְנַיִם קֵהוֹת יָשְׁבוּ בְנֵי־הַיַּעַר מִסָּבִיב לָעֵץ, וַיִּשְׁמְעוּ מוּסָר עַל הַשֹׁבַע.

אָז הֶרְאָה הַזָּמִיר אֶת כָּל כֹּחוֹ לֵאלֹהַּ: בִּלְשׁוֹן־לִמּוּדִים הֶרְאָה לָהֶם כְּמוֹ חַי נַהֲרֵי־נַחֲלֵי־דָם כְּרוּכִים בַּעֲקֵבָם, וְסַעֲרוֹת־אֲנָקוֹת מְנַשְּבוֹת עַל דֶּרֶךְ חַיֵיהֶם, מֵרֵאשִׁית הִגָּמֵל לָהֶם צִפָּרְנַיִם וְעַד בֹּא הַקֵּץ וְיַחֲלֹף הַחֵץ.

פְּרִיצֵי־הַחַיּוֹת קָרְסוּ, כָּרְעוּ, וַיַּסְתִּירוּ אֶת צִפָּרְנֵיהֶם; הָאֲרִי הִכָּה בְכַפְתּוֹרוֹ עַל חָזֵהוּ; הַלְּבִיאָה קָרְחָה בְּרַעֲמָתָהּ; הַזְּאֵב הוֹרִיד דְּמָעוֹת, וַאֲנָחוֹת־אֲנָחוֹת מָלֵא כָל הַיַּעַר.

הֲיִרְאֶה עוֹד הַיַּעַר דַּם־תְּבוּסָה? הֲיִשְׁמַע עוֹד אֶנְקַת שְׁדוּדִים?

הַפָּרִיצִים הַשָּבִים בִּתְּשׁוּבֶה שְׁלֵמָה עוֹד בָּכוּ, וַיְעוֹרְרוּ קִינִים עַד בּוֹשׁ; אַחֲרֵי־כֵן קָמוּ וַיִּמְחוּ דִמְעָה מֵעַל פְּנֵיהֶם וַיֵּלְכוּ לְהִתְנַחֵם…

וְעַל טַרְפָּה יוֹשֶׁבֶת הַלְּבִיאָה, וְלִבָּהּ טוֹב עָלֶיהָ, וְהִיא חוֹרֶצֶת מִשְׁפָּט לֵאמֹר: “אָכֵן אֵין עֹנֶג רַב מִשְׁמֹעַ בְּקוֹל מַטִּיף בְּעֵת הַשֹּׂבַע וּמֵאֲכֹל בְּשַׂר גְּדָיִים – בְּעֵת רְעָבוֹן”.


 

קפה. נוֹדַע הַדָּבָר    🔗

יָמִים וְשָׁנִים, יְמֵי עָמָל וּשְׁנוֹת־לָחָם, עָבְרוּ לְחַיּוֹת הַיַּעַר, וְלֹא יָדְעוּ אֶת הַכֶּלֶב וְאֶת טִיבוֹ; שָׁמְעוּ אֶת קוֹל־נָבְחוֹ, יָדְעוּ כִי בָעֵדֶר הוּא הַשּׁוֹטֵר, הוּא הַמְּפַקֵּחַ; וְעֵת עֵר הִנֵּהוּ, – לֹא יָהִין כָּל פְּרִיץ־חַיּוֹת לָגֶשֶׁת אֶל הָעֵדֶר – אַךְ בְּעֵינֵיהֶם לֹא רָאוּהוּ.

בְּמוֹתוֹ מָצְאוּ אֶת נִבְלָתוֹ בַּשָּׂדֶה, וַיִּסְחָבוּהוּ אֶל הַיַּעַר, וַיְנַתְּחוּהוּ; וּלְתִמְהוֹן־לְבָבָם מָצְאוּ בְּפִיו שִׁנֵּי־טֶרֶף כּוֹסְסוֹת בָּשָׂר.

– אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר – שָׁנוּ אָז חַכְמֵי־הַיַּעַר וַיִּכְתְּבוּ בַסֵּפֶר – אֵין מְמַנִּים שׁוֹטֵר בָּעֵדֶר, אֶלָּא אִם כֵּן שִׁנֵּי־טֶרֶף בְּפִיו.


 

קפו. עֵדֵי הַזְּאֵב    🔗

הֵקִיץ הַקֵּץ עַל הַזְּאֵב, כִּי הֶעֱמִיק לְשַׁחֵת לִבְלִי חֹק, וַיֶּרֶב שַׁמּוֹת בָּעֲדָרִים, וַיֶּאֶרְבוּ לוֹ הָרוֹעִים, וַיִּתְפְּשׂוּהוּ חַי, וַיֹּאמְרוּ לַעֲשׂוֹת בּוֹ שְׁפָטִים. אָז חִנֵּן הַזְּאֵב אֶת קוֹלוֹ וַיֹּאמַר:

– אַל נָא, אִישִׁים, תְּמַהֲרוּ לְהוֹצִיא מִשְׁפָּט מְעֻקָּל! הֲכִי תִשְׁפְּטוּנִי מִפִּי הַשְּׁמוּעָה אוֹ עֵד מִפִּי עֵד? יָבֹא נָא אַחַד הַכְּבָשִׂים וְיַעֲנֶה בִי, כִּי צִפָּרְנַי הָיוּ בוֹ לְרָעָה, וְאַחַר תְּשְׁפְּטוּנִי!

– וּבְאָמְנָה, מִכָּל הַחַי בְּעֵדֶר וַעֲדָרִים לֹא הָיָה גַם אֶחָד, אֲשֶׁר יוּכַל לְהַגִּיד כִּי טְרָפוֹ הַזְּאֵב נָפֶשׁ.


 

קפז. הֶהָרִים עַל הַיָּם    🔗

הֶהָרִים הַגְּבֹהִים הִשְׁקִיפוּ מַטָּה עַל פְּנֵי אַלְפֵי יְאוֹרִים וּנְחָלִים יוֹצְאִים מִתֹוֹךְ חֵיקָם וְנִשְׁפָּכִים אֶל תּוֹךְ הַיָּם – וּבְגַאֲוָה וְגֹדֶל־לֵבָב אָמְרוּ אֵלָיו: “רְאֵה, בּוֹר רֵיק! לוּלֵא נִדְבוֹת־יָדֵינוּ אֵלֶּה, לוּלֵא נַהֲרוֹת־אֵיתָן יוֹצְאֵי חֲלָצֵינוּ, הַחוֹתְכִים לְךָ חַיִּים – מַה הָיָה לְךָ וְלִדְגָתְךָ? הֲלֹא נֶהֶפַּכְתָּ בִין־לַיְלָה לְבֶארוֹת־בֶּאֱרוֹת חֵמָר!”

וּמֶה עָנָה הַיָֹם?

הַיָּם לֹא עָנָה דָבָר, כִּי טָרוּד הָיָה בַּעֲבוֹדָתוּ לְהַדִּיף אֵדִים וּלְקַשֵּר עֲנָנִים מַשְׁפִּיעִים גֶּשֶׁם וּמָטָר עַל הֶהָרִים הָרָמִים וְהַצְּמֵאִים.


 

קפח. הַמּוֹכִיחַ    🔗

בְּרַעַשׁ וָרֹגֶז עָשָׂה הָרוּחַ אֶת דַּרְכּוֹ, וַיָּבֹא בַּיַּעַר לְהַטִּיף לְמוּסָר וּלְהַשִּׂיא עָלָיו תּוֹכָחוֹת.

וַיֵּאָנְחוּ הָעֵצִים, וַיְעוֹרְרוּ תַאֲנִיָּה, וַיַּשְׁחוּ אַלּוֹנֵי־חֹסֶן אֶת קוֹמָתָם, וַיַּךְ הַתַּפּוּחַ בְּכַפּוֹתָיו עַל חָזֵהוּ עַל חֲטָאִים שֶׁחָטַא הוּא וְשֶׁחָטְאוּ אֲחֵרִים בְּצִלּוֹ.

כַּמָּה נִשְׁפֵי־יחֵשֶׁק הָיוּ לַחֲרָדָה בַלַּיְלָה הַהוּא!

כַּמָּה קִנִּים נָפְלוּ אַרְצָה וַיֵהָרְסוּ!

וְכָל צִפֹּרֶן לֹא תָעֹז לָגַעַת בָּם.

אִם לֹא לְנֶצַח־נְצָחִים – אֲבָל לְאֹרֶךְ־יָמִים לֹא תָעֹז עוֹד כָּל צִפּוֹר לַחֲטֹף עָלֶה מִפִּי רְעוּתָהּ, לִגְזֹל נוֹצָה מִקֵּן זָרִים!

וּבְצֵאתוֹ נָשָׁא הַמּוֹכִיחַ עָלִים וְנוֹצוֹת לְמַכְבִּיר, וְגַם רֵיחַ דָּם צָרַר בִּכְנָפָיו, וַיֵּלַך.


 

קפט. אֲלֶכְּסַנְדֶּר הַמּוֹקְדוֹנִי    🔗

עֲמָקִים וּגְבָעוֹת, יַמִּים וּנְהָרוֹת עָבַר אֲלֶכְּסַנְדֶּר הַמּוֹקְדוֹנִי, גַּם עַד קַצְוֵי הָרִים יָרַד; גַּם עַד שַׁעֲרֵי גַן־הָעֵדֶן בָּא; וְכָל מָקוֹם, כָּל פִּנָּה בָאָרֶץ לֹא נֶעְלַם מִמֶּנּוּ; אַךְ בְּכָל זֹאת לֹא נָח רוּחוֹ וְלֹא שָׁקְטוּ סַעֲרוֹת לְבָבוֹ: “הֵן מַה עֵמֶק עָכוֹר זֶה, אֲדָמָה אֲרוּרָה, אִם גַּם לְאָרְכָּה וּלְרָחְבָּהּ תִּתְהַלֵּך בָּהּ? גַּם תּוֹלַעַת וְזוֹחֵל־עָפָר יִתְהַלְּכוּ בָהּ וְיִזְחֲלוּ עָלֶיהָ. הַשָּׁמַיְמָה, הַשָּׁמַיְמָה! מִי יַעֲלֵנִי בֵּין כֹּוְכֵבי־שַׁחַק וּמְאוֹרֵי־עוֹלָם! מִי יִתְנֵנִי לֶאֱחֹז בְּכַנְפוֹת שֶׁמֶשׁ וְלִשְּפְֹּך שָׁם מֶמְשֶׁלֶת!”

וַיְצַו לְהָבִיא נֶשֶׁר אֶרֶךְ־כְּנָפַיִם, וַיֵּשֶׁב עָלָיו אַךְ קְשֵׁה־עֹרֶף בֶּן־מְרוֹמִים זֶה, מֵאֵן הִכָּנֵעַ; לְמֶתֶג וָרֶסֶן יִשְׂחַק, יִמְרֹד בַּשּׁוֹט, וְלֹא יֵדַע מִשְׁמַעַת. אָז רָאָה הַמֹּוֹשֵׁל לְטוֹב לְפָנָיו לַעֲזֹב דֶּרֶךְ מוֹשְׁלִים, וַיִּקַּח שְּפוּד אָרֹךְ, וַיִּתְחַב בְּרֹאשׁוֹ תוֹר וְגוֹזָל, וַיֵּשֶׁב עַל הַנֶּשֶׁר, וַיָּרֶם אֶת שְׁפוּדוֹ מַעְלָה לְעֵינֵי סוּסוֹ בַּעַל־הַכְּנָפַיִם וַיַּהַפְכֵהוּ אֶל אֲשֶׁר הָיָה רוּחוֹ לָלֶכֶת.

הַנֶּשֶׁר רָאָה מַאֲכַל־תַּאְוָה, וַיַּאֲבֵר וַיִּדְלֹק אַחַר הַתּוֹרִים; וְכָל אֲשֶׁר יוֹּסִיף לִרְדֹּף, יִרְחַק מִמֶּנּוּ שְׁלָלוֹ, וְכָל אֲשֶׁר יִרְחַק שְׁלָלוֹ יוֹסִיף עָצְמָה לִרְדּףֹ.

וַאֲלֶכְּסַנְדֶר, בְּכֹחַ תַּאֲוַת־הָאֲכִילָה שֶׁל הָעוֹף הַנִּתְעֶה, יַעַשׂ דַּרְכּוֹ, וְיִרְאֶה פְנֵי שֶׁמֶשׁ וְכוֹכְבֵי שָׁחַק.


 

קצ. בַּעֲלֵי־הַנֵּס    🔗

זֶה שְׁלֹשָׁה יָמִים לֹא מָצָא הַזְּאֵב טֶרֶף לְנַפְשׁוֹ, וַיֵּלֶךְ קוֹדֵר, וַיִּכּוֹן לִקְרַאת מָוֶת אַכְזָרִי – מוֹת הָרָעָב.

הַכֶּבֶשׂ תָּעָה בַּשָּׂדֶה, וְלֹא מָצָא דֶרֶךְ, וַיָּבֹא בְקִרְבַת יְעָרִים; וַיִּרְאֵהוּ הַזְּאֵב וְאֵשׁ הֻצַּת בְּעֵינָיו.

הַכֶּבֶשׂ בָּרַח עַל נַפְשׁוֹ, וְהַזְּאֵב כָּל עוֹד כֹּחוֹ בְּמָתְנָיו, יִדְלֹק אַחֲרָיו; אַךְ הָרָעָב, הָרָעָב! הוּא הִתִּישׁ אֶת כֹּחוֹ! אֲרוּרוֹת רַגְלָיו אֲשֶּר תִּבְגֹּדְנָה בוֹ!

וּבְכָל זֹאת לֹא רַב עוֹד הַמֶּרְחָק בֵּינֵיהָם… הִנֵּה הִנּוֹ… עוֹד שְׁתֵּי זְקִירוֹת… כְּבָר עָלָה בְאַפּוֹ רֵיחַ זֵעַת־כְּבָשִׁים… כְּבָר נָגְעוּ שִׁנָּיו בַּצֶּמֶר הָרַךְ! אוּלָם הַכֶּבֶשׂ הָאָרוּר לֹא יִיעַף ולֹא יִיגַע – מַפְלִיא לִבְרֹחַ.

הַזְּאֵב לֹא עָצַר כֹּחַ לַדְבִּיק אֶת הַכֶּבֶשׂ; אַךְ בְּכָל זֹאת עָמְדָה לוֹ לִקְרֹעַ פֶּדֶר מִבְּשָׂרוֹ וַחֲצִי אַלְיָתוֹ.

וַיִּמָּלֵט הַכֶּבֶשׂ.

וַיִּשְׂבַּע הַזְּאֵב.

וּבִקְצֵה הַיַּעַר עוֹמֵד הַזְּאֵב וְנוֹשֵׂא בְּרָכוֹת וְתוֹדוֹת לָאֵל הַזָּן אֶת הָעוֹלָם בְּחַסְדּוֹ וַיַּעַשׂ לוֹ נֵס.

וְּבִקְצֵה הָעֵדֶר עָמַד הַכֶּשֶׂב וּמְלַקֵּק אֶת פְּצָעָיו וּמְבָרֵךְ אֶת הָאֱלֹהִים, אֲשֶׁר נָתַן לוֹ פְלֵיטָה מִשִּׁנֵּי הַזְּאֵב, וַיַּפְלֵא עִמּוֹ נֵס.


 

קצא. דּוֹר־דֵּעָה    🔗

צְעִירֵי הַזְּבוּבִים נָשְׂאוּ רֹאשׁ וַיֵּרָגְנוּ בַּמַּחֲנֶה לֵאמֹר: “הֵן אַךְ פַּחַד־שָׁוְא וּמֹרֶך־לֵב הוּא, שֶׁנָתַן אֶת אֲבוֹתֵינוּ חֵרֶם לִפְנֵי הַשְׂמָמִיּוֹת, וּמַדּוּעַ לֹא נִסּוּ לָקוּם עַל אוֹיְבֵיהֶם וּלְקַרְקֵר קוּרֵיהֶם? הֵן פִּי־שְׁנַיִם עֵינַיִם נָתְנָה לָנוּ הַתּוֹלָדָה מֵאֲשֶׁר לְאוֹיְבֵינוּ! עֵינַיִם וּזְהִירוּת – רֹאשׁ לְכָל נִצָּחוֹן. הָבוּ, אַחִים! נָרִים רֹאשׁ!”

אַךְ חִישׁ רָאָה דוֹר־דֵּעָה זֶה, כִּי שָׁגָה בְּמִשְּפָּטוֹ: פִּי־שְׁנַיִם לוֹ עֵינַיִם לִרְאוֹת אֶת אֲסוֹנוֹ, וְלֹא עֹקֶץ אֶחָד לוֹ לְהָשִׁיב גְּמוּל לְרוֹדְפָיו.


 

קצב. מוֹעֲדֵי הָעֵדֶר וְהַיָּעַר    🔗

בֵּין כָּל יְמֵי הַחַגִּים, אֲשֶׁר לָעֵדֶר וַאֲשֶׁר לַיַּעַר, – יֶשְׁנוֹ חַג אֶחָד, אֲשֶׁר יְחָגּוּהוּ גֵּם פְּרִיצֵי־הַיַּעַר בַּיַּעַר, גַּם הַצֹּאן בָּעֵדֶר: הֲלֹא הוּא יוֹם זִכָּרוֹן לְיָבָל, אֲבִי אֹהֶל וּמִקְנֶה. יִשְׂמְחוּ הַכְּבָשִׂים לְזֵכֶר הָרוּעֶה הָרִאשׁוֹן, אֲשֶׁר בְּעַד סֵפֶל חָלָב וּמְעַט צֶמֶר שָׂכַר לָהֶם כְּלָבִים עַזֵּי־נֶפֶשׁ; וְַיַעַלְזוּ גַם הַפְּרִיצִים לְשֵׁם מִי שֶׁשִּׂיחַ וָשִׂיג לוֹ עִם צֹאן וּכְבָשִׂים.

וּבְכָל זֹאת, לֹא בְיוֹם אֶחָד יָבֹא הַחַג לָעֵדֶר וְלַיַּעַר, וְיֵשׁ אֲשֶׁר יַעַבְרוּ יָמִים רַבִּים בֵּין חַג הָעֵדֶר וְחַג הַיַּעַר; יֵשׁ אֲשֶׁר תֵּלֵד הַכִּשְׂבָּה לְיוֹם חַגָּהּ, וְעַד יוֹם אֵידֵיהֶם כְּבָר אָכְלוּ הַזְּאֵבִים אֶת הָרַךְ הַנּוֹלָד.

חוֹקְרֵי הַדּוֹרוֹת כְּבָר הֵחֵלוּ לְהָטִיל סָפֵק בְּפִנְקְסֵי הַיַּעַר, וַיַּחְשְׁבוּ לִמְצֹא שִׁבּוּשׁ וְסֵרוּס בְּחֶשְׁבּוֹן יְמוֹת הַשָּׁנָה; אַךְ לָאַחֲרוֹנָה נוֹדַע, כִּי אָמְנָם אֵין נִפְתָּל וּמִשְׁגֶּה בְחֶשְׁבּוֹנוֹת הָעִתִּים, אַךְ בָּעֵדֶר יָחֹגוּ אֶת יוֹם לֵידַת הָרוֹעֶה, וּבֵיַּעַר – יוֹם מִיתָתוֹ.


 

קצג. נְבוּכַדְנֶאצַּר הַמֶּלֶךְ    🔗

בְּתוֹכָחוֹת עֲלֵי־עָוֹן הִתְמוֹגֵג נְבוּכַדְנֶאצַּר בְּרָעָתוֹ, וַיַּרְא אֶת הָעֹנִי בְשֵׁבֶט עֶבְרָתוֹ; כִּי הָיָה בִין־לַיְלָה לְחַיַּת־יָעַר, בְּשָׂרוֹ עָטָה עוֹר־שֵׂעָר, אֶצְבְּעוֹתָיו מְחֻמָּשׁוֹת צִפָּרְנֵי־טֶרֶף, מַלְתְּעוֹתָיו – מַלְתְּעוֹת דֹּב; וְאַךְ לֵב אָדָם בְּקִרְבּוֹ, לֵב בָּשָׂר, לֵב הוֹגֶה וְחוֹשֵׁב כְּאַחַד הָאָדָם, לֵב שׁוֹמֵעַ אֲנָחָה, לֵב נִגְרָשׁ בְּחֶמְלָה; וְאַךְ לְהַשְׁקִיט אֶת הֶמְיַת לְבָבוֹ לֹא יוּכַל בִּלְתִּי אִם בְּצִפָּרְנָיו וּבְשִׁנָּיו… וַיִּשְׁתַּפֵּךְ לִבּוֹ בְקִרְבּוֹ, וַיִּשָׁא תְפִלָּה לֵאלֹהָיו: “הָהּ, אֵל רַחוּם, אֵל קַנָּא – אֱלֹהֵי הָעִיר וְהַיַּעַר! מַדּוּעַ הִכְבַּדְתֶּם כֹּה אֶת יְדֵיכֶם עָלַי, וַתְּאַסְרוּנִי לִשְׁתֵּי עֱנוּתֵיכֶם? אוֹ תְנוּ לִי לֵב חַיָּה, אוֹ הָשִׁיבוּ לִי תֹּאַר הָאָדָם!”

וְאַף שָׁמְעוּ אֱלֹהָיו בְּקוֹל תַּחֲנוּנָיו, וַיְמַלְּאוּ גַם יַחַד אֶת שְׁתֵּי מִשְׁאֲלוֹתָיו: הֵשִׁיבוּ לוֹ תֹאַר אָדָם וְגַם נָטְעוּ בְּתוֹכוֹ לֵב חַיָּה.

אָז שָׁב נְבוּכַדנֶאצַּר הָעִירָה וַיִּקַּח אֶת שַׁרְבִיט הַמְּלוּכָה בְיָדוֹ, וַיֵּצֵא לִמְלֹךְ.


 

קצד. חָתוּל תְּמִים־דֶּרֶךְ    🔗

הֶחָתוּל הִתְרַפֵּק עַל בִּרְכֵּי אֲדוֹנָיו וַיְכַשְׁכֵּשׁ בִּזְנָבוֹ, וַיְחַנֵּן קוֹלוֹ: אָדוֹן בְּחַסְדְּךָ! שָׁם בַּמַּרְתֵּף קְעָרָה מְכֻסָּה מְלֵאָה חֶמְאָה – הֶהָיְתָה לִי רְשׁוּת לְלַקֵּק שְׁתַּיִם־וְשָׁלֹשׁ לְקִיקוֹת מִמֶּנָּהּ?"

– לֹא! – יַעֲנֶה הָאָדוֹן רַכּוֹת, וַיַּחֲלֵק בַּאֲהָבִים עַל שְׁכָמָיו – הָאָדוֹן יַךְ בְּשֵׁבֶט חֲתוּלִים רְעָבְתָנִים!

– אָדוֹן אֲדוֹנִי! וֹבְבֵית־הַמְּבַשְּׁלוֹת קְעָרָה מְגֻלָּה, וּבְתוֹכָהּ – בָּשָׂר, וְלֹא מַרְאֶה וְלֹא טַעַם בּוֹ, גֹעַל נֶפֶשׁ הַפָּרוֹת וְהַצֹּאן, אַךְ מָתוֹק לְחֵךְ הַחֲתוּלִים, – הֶהָיָה לִי הַצֶּדֶק לְהָשִׁיב אֶת נַפְשִׁי בוֹ?"

– לא! – יַעַן הָאָדוֹן – אַל לַחֲתוּלִי בְּשַׂר־גְּנוּבִים – וּשְׂחוֹק־חִנּוּנִים יַאֲצִיל לַחֲתוּלוֹ הַתָּמִים, אֲשֶׁר כָּל דְּרָכָיו מִשְּפָּט, וְאֶת כָּל מַעֲלָלָיו יִשְׁקֹל בַּפֶּלֶס.

– וְאָמְנָם כֵּן, מִדָּה טוֹבָה הָיְתָה בַּחֲתוּלֵנוּ לִדְרֹשׁ וְלַחֲקֹר עַל כָּל מַעֲשָׂיו, אִם בְּהֶתֵּר אִם בְּאִסּוּר, אַךְ אַחַת הָיְתָה בְעוֹכְרָיו, כִּי הִקְדִים אֶת מַעֲשָׂיו לַחֲקִירוֹתָיו.


 

קצה. תּוֹכְחוֹת הַזָּמִיר    🔗

הַזָּמִיר יָצָא הַיַּעֲרָה, וַיִּבְחַר לוֹ עָנָף גָּבֹהַּ וּבָטוּחַ, וַיַּטֶּף מוּסָר וְדִבְרֵי־כִבּוּשִׁים עַל לִבּוֹת חַיַּת־הַיָּעַר.

– מָתַי, מָתַי? – נָשָׂא הַזָּמִיר מְשָׁלוֹ – מָתַי יָבֹא הַקֵּץ לְשֹׁד וְקֶרֶץ עַל הָאָרֶץ? הֵן שֻׁלְחָן עָרוּךְ נָתַן אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם! שּוּר – עֲמָקִים עוֹטְפִים בָּר, יְעָרִים לָבְשׁוּ יְרַק עָלִים; נְחָלִים וּפַלְגֵי־אֵל יִתְּנוּ מֵימֵיהֶם, וְלֹא יְכַזְּבוּ – אַךְ שֹׂבַע וּרְוָיָה בְּכָל פִּנָּה שֶׁאַתֶּם פּוֹנִים, – וְיֵצֶר לִבְּכֶם יַשִּׁיֲאֶכם לְהִבָּנוֹת מֵחֻרְבַּן רֵעֲכֶם, לִטְרֹף אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ! דָּם, דָּם עַל צִפָּרְנֵיכֶם, וּבָשָׂר חַי בֵּין שִׁנֵּיכֶם, חַיּוֹת־פֶּרֶא!

וְאָמְנָם דִּבְרֵי הַמַּטִּיף לֹא שָׁבוּ רֵיקָם, וַיַּרְבּוּ בַחַיָּה תַאֲנִיָּה: הַשָּׁפָן הִתְכַּפֵּשׁ בֶּעָפָר, הַשַׁבְּלוּל הִתְהַלֵּךְ תֶּמֶס בְּדִמְעוֹתָיו, וְיוֹנָה הוֹמִיָּה בְיַרְכְּתֵי קִנָּהּ – וַיָּשׁוּבוּ בִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה.

אַךְ חֲבַל, אֲשֶׁר הִטִּיף הַזָּמִיר אֶת לִקְחוֹ רַק בֵּין נִרְדָּפִים וְנֶעֱלָבִים, וְכָל אֲשֶׁר שֵׁן וְצִפֹּרֶן לוֹ לֹא בָאוּ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלוֹ.


 

קצו. תֹּלְדוֹת הָאִי    🔗

בְּרַעַשׁ וָרֹגֶז יַעַשׂ הַנָּהָר אֶת דַּרְכּוֹ, בְּשֶׁצֶף־קֶצֶף יַעֲבֹר עֲמָקִים, יֵרֵד בְּקָעוֹת, יַחֲדֹר בְּכִלְיוֹת־הָרִים, יַסִּיעַ אֲבָנִים מִמְּקוֹמָם. כְּגַרְגְּרֵי חוֹל יִתְגַּלְגְּלוּ הָאֲבָנִים, לֹא יִמְצְאוּ עֶת לְנַסּוֹת וְלַעֲמֹד עַל נַפְשָׁם: הַלְאֶבֶן בַּת־כִּכָּר אוֹ כִּכְּרַיִם לַעֲמֹד בְּזֶרֶם נָהָר הַמַּעְתִּיק צוּר מִמְּקוֹמוֹ?

וּכְגַרְגְּרֵי חוֹל תִּתְגַּלְגֵּלְנָה אֶבֶן וָאֶבֶן, וּבְזֶרֶם מְרוּצָתָן אֶבֶן נִגֶּפֶת בַּאֲחוֹתָהּ וּשְׁלוּבוֹת־זְרֹעַ תִּתְגַּלְגֵּלְנָה שְׁתֵּיהֶן, וְחִיש תָּחוֹשְׁנָה הַתּוֹאֲמוֹת, כּי הוּקַל מֵעֲלֵיהֶן כּחַ הַדּוֹחֵף, וַתַּעֲצֹרְנָה מְעַט בִּמְרוּצָתָן. עַל כֵּן עָמְדָה לָאֶבֶן הַשְׁלִישִׁית לְהַדְבִּיָקן, וַתִּנָּגֶף בַּשְׁתַּיִם, וַיִּרֶב כֹּחַ הַמַּעֲצוֹר, וַיִּצְעַר כֹּחַ הַדֹּוֵחף.

בִּכְבֵדוּת תִּתְנַהֵל הָאֲגֻדָּה הַמְּשֻׁלֶּשֶׁת, וּלְאִטָּה תַּעַשׂ דַּרְכָּהּ. בֵּין כֹּה, וַתַּשִׂיֶגָּנה אֶבֶן רְבִיעִית וַחֲמִישִׁית וּשְׁנֵי תָאֳמֵי אֶבֶן, וַיִּתְלַכְּדוּ בִסְבַךְ עֵץ, אֲשֶׁר תָּקַע אֶת קִצּוֹ בָּרֶפֶשׁ. אַז נִסְּתָה הָאֲגֻדָּה לַעֲמֹד עַל עָמְדָהּ, וּלְאַט־לְאַט עָלָה לָהּ הַדָּבָר.

וַאֲבָנִים כִּסְלָעִים מִתְגַּלְגְּלוֹת כְּגַרְגְּרִים וְנִדְחָפוֹת לַשִׂרְטוֹן, וּמִיּוֹם לְיוֹם יִגְבַּהּ וְיַעֲלֶה.

מִשְׁבְּרֵי הַנָּהָר רָאוּ, כִּי לַשָׁוְא קִצְפָּם: “כֹּחַ־רַבִּים הוּא, לֹא נוּכַל לוֹ! צוּר חָזָק יֵעָתֵק מִמְּקוֹמוֹ. וְלֹא הֶרֶר רָכוּס מִגַּרְגְּרִים, אֲשֶׁר תְּשׁוּקַת הָאַחְדוּת מְלַבַּבְתָּם” – וַיַּטּוּ דַּרְכָּם.

וְכֹה הָלַךְ הַשִׂרְטוֹן וְרַב מִיּוֹם לְיוֹם, וַיְהִי לְאִי; וְחֶבֶל אֲדָמָה פּוֹרִיָּה מִשְׂתָּרֵעַ בְּתוֹךְ הַנָּהָר מְעֻטָּר בְּצִיצִים וּפְרָחִים, וּמִשְׁבְּרֵי הַנָּהָר יָבִיאוּ לוֹ מַס מִכָּל סְגֻלּוֹת מֶרְחַקִּים.


 

קצז. “עָיֵּל־בְּלֹא־בָּר”    🔗

– שִׁמְעָה־נָא, אָח! – אָמַר הַזְּאֵב אֶל הַשׁוּעָל – שִׁמְעָה־נָא, וְהִשְׁתּוֹמַמְתָּ! הֵן מִצָּפוֹן לְיַעֲרֵנוּ תִשְׂתָּרֵעַ בִּקְעָה, וְאַחֲרֵי הַבִּקְעָה – עֵמֶק, וּבָעֵמֶק יִרְעֶה הָרוֹעֶה עֵדֶר כְּבָשִׂים, וְהַכְּבָשִׂים – מְסֻבְּלֵי חֵלֶב, וְהַכְּלָבִים – מְיוּדָעַי מֵאָז, וְהָרוֹעֶה עֲשָׂנִי חֲטִיבָה, כִּי יֶאֱהָבֵנִי וִיכַבְּדֵנִי, וַאֲנִי יוֹצֵא וְנִכְנָס שָׁמָה בְּלִי כָּל נְטִילַת־רְשׁוּת – הֲתַאֲמִין? אָח!

– אַאֲמִין, מַכִּיר, אֱמוּנָה־אֹמֶן! עָנָה הַשּׁוּעָל – אֲבָל אָבִיתִי לָדַעַת: הֲתוּכַל גַּם לָצֵאת וְלָבֹא בִנְטִילַת־רְשׁוּת, כַּאֲשֶׁר תָּבֹא וְתֵצֵא בְלִי נְטִילַת־רְשׁוּת?


 

קצח. בַּקָּשַׁת הַצֹּאן    🔗

הָאֲרִי נָדַר בַּחֲלוֹמוֹ לְשַׂמַּח אֶת נֶפֶשׁ הַצֹּאן בְּדָבָר טוֹב וּלְהָשִׁיב לָהֶם נִחוּמִים. בַּהֲקִיצוֹ – וַתִּפָּעֵם רוּחוֹ, וַיֹּאמֶר: “הָבָה, אָקִים אֶת נִדְרִי! אָבֹא בָעֵדֶר, וְאַעַשׂ שָׁם מִשְׁפָּט וּצְדָקָה”.

וַיָּבֹא בָעֵדֶר, וַיָּחֶל לְהָבִיא בוֹ מִשְׁפָּט וּסְדָרִים: גִּדַּע קַרְנוֹת הַשּׁוֹר, וְלֹא תִגְבַּהְנָה עַל קַרְנֵי הַכְּבָשִׂים; מָדַד אֶת אָזְנֵי הַחֲמוֹר, וַיְקַצְּצֵן; וְעַל קִצְרֵי הַזָּנָב צִוָּה לְגַדֵּל פֶּרַע, לְמַעַן הֱיוֹת מִשְׁפָּט אֶחָד לְכָל חַיּוֹת הַבָּיִת; וְעוֹד יָדוֹ נְטוּיָה לְהַרְבּוֹת צִדְקָתוֹ וְחַסְדּוֹ עִם הָעֲזוּבִים הָאֵלֶה וַיִּקְרָא: “מַה שֶׁאֱלַתְכֶם, צֹאן אוֹבְדוֹת, עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת וְתֵעָשׂ”.

וֶאֱוִילֵי הַצֹּאן עוֹמְדִים נֶאֱלָמִים וְנִבְהָלִים מֵחֶסֶד עָרִיצִים, וְאֵין מִלָּה בִּלְשׁוֹנָם.

אַךְ הַתַּיִשׁ מָצָא עֹז בְּנַפְשׁוֹ וּמַעֲנֶה בְּפִיו, וַיֹּאמֶר:

– שְׁאֵלָתֵנוּ וּבַקָּשָׁתֵנוּ, כִּי תְמַהֵר אֶל לְבִיאָתְךָ בְּסִבְכְךָ, הוֹד מֶלֶךְ, וּתְחַדֶּה שָׁם בְּשִׂמְחָה אֶת פָּנֶיהָ לְאֹרֶךְ יָמִים וָלֵילוֹת.


 

קצט. הַיֹּפִי    🔗

הַזָּמִיר עָמַד עַל עֲנַף־עֵץ גָּבֹהַּ, וַיַּרְא מֵרָחוֹק בִּקְעָה נֶחְמָדָה וּכְלוּלָה בַהֲדָרָהּ: הָרֵי חֶמֶד יְסֻבּוּהָ, וְהֶהָרִים מְכֻסִּים יַעַר צוֹמֵחַ עֵצִים, וְהָעֵצִים צְפוּפִים וְנִדְחָקִים, שֶׁכֻּלָּם קְצוּבִים וּמַתְאִימֵים – אֵין פֶּרֶץ וְאֵין יוֹצֵא, אֵין גָּבֹהַּ וְאֵין נָמוּךְ; כְּאֶפְרֹחַ עָלֵז יִשְׁתּוֹבֵב נַחַל בְּחֵיקָהּ, יֵעָלֵם וְיֵרָאֶה בִפְנֵי זֹהַר, חֲלִיפוֹת לֶעָיִן; יֵימִין, יַשְׂמִאיל, וּפִתְאֹם יִפְרֹץ לֶאָחוֹר בְּעִקְשׁוּת נְעוּרִים, וְשָׁם, בְּמוֹרַד הָהָר, עֲרוּגוֹת־שׁוֹשַׁנִּים וּפְרָחִים וְסִבְכֵי־חֵן, כְּעֵין כָּרִים לִמְרַאשׁוֹתָיו, וְכֹל בָּהּ יְמַלֵּא הַמֶּזֶג וְיִשְׁפֹּךְ חֵן־יָהּ לְהַרְהִיב הֶעָיִן.

– עֶרֶשׂ… עֶרֶשׂ הַנְּפִילִים – כִּמְעַט מָצָא הַזָּמִיר הַנִּלְבָּב מִלִּים לְהַבִּיעַ אֶת רוּחוֹ – וְהַסְּבָכִים הָאֵלֶּה! וְהָעֵץ הַמִּתְבּוֹדֵד שָׁם עַל הַחוֹף… אֲהָהּ, אֱלֹהִים!

– וַיִּתְאַוֶּה הַזָּמִיר לִרְאוֹתָהּ מִקָּרוֹב, וְלִשְׁפֹּךְ שָׁם שִׂיחַ מַנְגִינוֹתָיו; וּבְשֶׁבַע טִיסוֹת הִגִּיעַ עַד לִמְקוֹם הַקָּסֶם.

וּמַה פָּג לִבּוֹ בְקִרְבּוֹ! אַיֵּה שִׂמְלַת־אוֹר הַפְּרוּשָׂה? אָן מִפְרְצֵי הַנַּחַל הַשּׁוֹבָב? אָן גָּז הַסֵּדֶר הַנִּרְצֶה? בֵּין סְבָך לִסְבָךְ – בּוֹרוֹת וְשׁוּחוֹת מְקַלְקְלִים הַשּׁוּרָה; עַל כָּל שּוֹשָּן וְשׁוֹשָׁן – פִּי־שְׁנַיִם קוֹץ וְדַרְדַר; בְּצַמֶּרֶת הַיַּעַר – קָרָחוֹת בְּפַדַּחְתּוֹ וּבְגַבַּחְתּוֹ – “הַחֲלוֹם לַיִל וּמִקְסַם כָּזָב רָאוּ עֵינַי?”

מֻכֵּה־תִמָּהוֹן וּפוּגַת־לֵב עָמַד הַזָּמִיר, וַיִּשְׁקַע בְּרַעֲיוֹנוֹת, וְאַחַר הוֹצִיא מִשְׁפָּט חָרוּץ לֵאמֹר:

– אָכֵן דְּבַר כָּל יֹפִי וָחֵן הוּא אַךְ לְעֵין־מַבִּיט וְלֹא לְעַיִן חוֹדֶרֶת.


 

ר. הַזְּבוּבִים הַמְּפַלְּטִים    🔗

הַזְּבוּבִים מָצְאוּ אֶת הַדֹּב בִּגְנֵבָתוֹ, כִּי עֵת שָׁטוּ הַדְּבוֹרִים בַּשָּׂדֶה, בָּא אֶל הַכַּוֶּרֶת וַיַּהַפְכָהּ עַל צִדָּהּ, וַיִּתְכּוֹנֵן לֶאֱכֹל יְגִיעַ זָרִים.

בְּשֵׁם קִרְבַת מִשְׁפָּחָה, אֲשֶׁר לַזְּבוּבִים עִם הַדְּבוֹרִים, מָצְאוּ חוֹבָה לְנַפְשָׁם לְהַצִּיל עֹשֶׁק מִיַּד עוֹשְׁקוֹ, וַיִּסְתָּעֲרוּ עַל הַגַּנָּב, וַיִּקְרְאוּ: “הָבוּ, אַחִים! עֲשׂוּ חֲגִיגָה אֶת אֲחוֹתֵנוּ הַדְּבוֹרָה! הֵן רַב מַחֲנֵנוּ! נְמַלֵּא אִישׁ־אִישׁ אֶת פִּינּו דְבַשׁ וְהִצַּלְנוּ אֶת הַכַּוֶּרֶת!”

וְאָמְנָם רַבּוּ מְאֹד הַמַּצִּילִים הַמְּנַצְּלִים, וְהַכַּוֶּרֶת חִישׁ הוּרְקָה, וְהַדֹּב שָׁב עַל עֵקֶב בָּשְׁתּו,ֹ סָר וְזָעֵף, נִכְלָם וְרָעֵב. אַךְ גַּם הַדְּבוֹרִים רָעֲבוּ כָל הַיּוֹם, וְלֹא מָצְאוּ מְאוּם לִשְׁבּרֹ רְעָבוֹן; וְעוֹד יִתְרָה, כִּי חַיָּבוֹת תּוֹדָה וַאֲסִירוֹת־גְמוּל הֵן לִמְפַלְּטֵיהֶן הַזְּבוּבִים, אֲשֶׁר שָׂמוּ נַפְשָׁם בְּכַפָּם וּדְבַש בְּפִיהֶם.


 

רא. צִפָּרְנֵי אֲרִי וְלֵב שָׁפָן    🔗

נִבְְהָל וְנִרְדָּף מֵחֲמַת חַיּוֹת־טֶרֶף, יָשַׁב הַשָּׁפָן מִסְתַּתֵּר בְּצוּר נְחָלִים, וַיִּשְׁפֹּךְ שִׂיחַ לִפְנֵי אֱלֹהֵי הַיָּעַר:

– הָהּ אֱלֹהִים, אֱלֹהֵי כָל שֵׁן וְצִפֹּרֶן וּבְשַׂר הַטְּרֵפָה! שָׁפָן אֶחָד בֵּין אַלְפֵי בְנֵי־שַׁחַץ נְתַתָּנִי. כֻּלָּם אֲחוּזֵי־צִפָּרְנַיִם וּמַלְתְּעוֹת וְשִׁנַּיִם, וַאֲנִי בְרִיָּה קַלָּה וְדַלָּה, אֶצְבְּעוֹתַי עֵירֻמוֹת, צִפָּרְנַי מְעוֹרְרוֹת שְׂחוֹק, וְשִׁנַּי מָה? מַדּוּעַ, אֱלֹהִים, בְּטֶרֶם נִבְרֵאתִי, מָצָאתָ אֶת עֲוֹנִי לְיַסְּרֵנִי עַד כֹּה וּלְהַצִּיגֵנִי עֵירוֹם וְעֶרְיָה לְנֶגֶד הָאָסוֹן?

עוֹדֶנּוּ שׁוֹפֵךְ שִׂיחַ, וּשְׁמֵי הַיַּעַר לָבְשׁוּ קַדְרוּת, וַיִּסְתָּעֵר הַסַּעַר, וַיִּרְעַם הָרַעַם, וַיִּירְאוּ אֱלֹהֵי הַיַּעַר, וַיִּתְּנוּ צִפָּרְנֵי אֲרִי בְאֶצְבְּעוֹת הַשָּׁפָן, וּמַלְתְּעוֹת כְּפִירִים בְּפִיו. אַךְ כְּמִקֶּדֶם גַּם עַתָּה יִבְרַח הַשָּׁפָן עִם שִׁנָּיו וְצִפָּרְנָיו מִפְּנֵי חַיּוֹת־הַטֶּרֶף, וּבְבוֹא מַחֲשָׁבָה בְקִרְבּוֹ לְהָבִיא צִפָּרְנָיו בְּלֵב רוֹדְפָיו, יֶחֱזֶה מַשְׂאַת דָּם וָרֶצַח, וְיִבָּהֵל מִפְּנֵי רַעֲיוֹנוֹ.

“לַשָּׁוְא נִשְׁתַּנּוּ עָלַי סִדְרֵי בְרֵאשִׁית” – אָמַר אָז הַשָּׁפָן אֶל לִבּוֹ – מַלְתָּעוֹת וְצִפָּרְנַיִם יָכְלוּ אֱלֹהֵי הַיַּעַר לָתֵת לִי, אַךְ מַה מַלְתָּעוֹת וְצִפָּרְנַיִם לְלֵב־שָׁפָן?"


 

רב. כְּלָבִים צוֹעֲקִים    🔗

הַתּוֹלָדָה הֶעֱנִיקָה לַכְּלָבִים יִתְרוֹן הַכְשֵׁר וְרֶגֶשׁ חַד: אַךְ יָבֹא מַלְאַךְ־הַמָּוֶת בְּשַׁעֲרֵי הָעִיר, יֵדְעוּ, יִרְגְּשׁוּ, וְיָרִימוּ קוֹל נְבִיחָה, וְשָׁמַע הָעָם וְהִתְעוֹרְרוּ לַעֲמֹד בַּפָּרֶץ. עַל כֵּן אָמוּר בֶּהָמוֹן:

“מַלְאַךְ־הַמָּוֶת בָּעִיר – כְּלָבִים צוֹעֲקִים”.

אַךְ לְאַט־לְאַט הִסְכִּין הַמַּלְאָךְ אֶל נִבְחַת הַכְּלָבִים וְזַעַם לְשׁוֹנָם, וְכָל עֵת יִשְׁמַע כְּלָבִים צוֹעֲקִים וְחוֹרְצִים לָשׁוֹן, יִזְכֹּר אֶת הָעִיר וְאֶת פִּקּוּדֶיהָ, וְיָבֹא שְׁעָרֶיהָ; עַל כֵּן אָמְרוּ חֲכָמִים:

“כְּלָבִים צוֹעֲקִים – מַלְאַךְ־הַמָּוֶת בָּעִיר”.


 

רג. הַחַיָּה בַּתֵּבָה    🔗

רַבִּים יַרְחֵי־עָמָל יָשְׁבוּ חַיּוֹת הַיַּעַר בִּכְפִיפָה אַחַת עִם נֹחַ בֵּתֵּבָה. לֹא טָרְפוּ,לֹא דָרְסוּ, וַיִּלְמְדוּ לֶאֱכֹל עֵשֶׂב כְּבֶהֱמַת־הָאָרֶץ. רַבִּים הָיוּ הַיָּמִים אֲשֶׁר כָּלוּ לָהֶם בָּרָעָב; רַבִּים גַּם הַלֵּילוֹת, אֲשֶׁר עָבְרוּ עֲלֵיהָם בְּאֶנְקוֹת שׁוֹאֲגִים לַטֶּרֶף וִילֵיל רְעֵבִים, וְלֹא יָכְלוּ לְהַסְכִּין אֶל דֶּשֶׁא רַךְ וְיָרָק תָּפֵל. – אַךְ לְאַט־לְאַט הִסְכִּינוּ אֶל הָאֵבוּס, וַיִּפְקְחוּ עֵינַיִם, וַיִּרְאוּ כִי אָמְנָם הִשְׁחִיתוּ עֲלִילָה, בִּהְיוֹתָם עֲלֵי אֲדָמוֹת, וְכִי חַיִּים שֶׁל מְנוּחָה וְשֶׁקֶט־לֵב הֵם רַק חַיִּים שֶׁל אַהֲבָה וְרֵעוּת, חַיִּים שֶׁאֵין בָּהֶם מָוֶת לְרֵעֲךָ – וַיִּתְבּוֹשְׁשׁוּ וַיֵּחָבְקוּ הַדּב וְהַפָּרָה; וַיִּתְלַכְּדוּ נָמֵר וּגְדִי; וַיִּתְפַּיְּסוּ הַזְּאֵב וְהַכֶּבֶשׂ; וְגַם הָעַכְבָּר קָפַץ וְדִלֵּג בְּלִי מֹרֶךְ־לֵב מֵעַל צִפָּרְנֵי הֶחָתוּל אֶל רַעֲמַת הַלְּבִיאָה, וַיִּפְגֹּש שָׁם בְּשָׁפָן וְנָחָש כָּרוּךְ עַל עֲקֵבוֹ. – וּבְצֵאתָם מֵאֵת הַתֵּבָה וַיִּשָּׁבְעוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ לְאַהֲבַת עוֹלָם, וַיִּקְרְאוּ: “קֵץ לְטֶרֶף וְשֶׁפֶךְ־דָּם! אֲרוּרָה הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר תִּבְלַע דַּם כָּל חַי בְּקִרְבָּהּ!”

שָׁמַע נֹחַ אֶת שְׁבוּעָתָם וַיִּשְׂמַח מְאֹד, וַיִּכְרַע עַל בִּרְכָּיו; וּבְרֶגֶשׁ קֹדֶשׁ קָרָא: “אוֹדְךָ, אֲדֹנָי, אֱלֹהֵי הַשָּׁלוֹם וְהָאַהֲבָה!” וּלְקָרְבַּן תּוֹדָה וַחֲגִיגַת יוֹם הַבְּרִית שָׁחַט מִכָּל הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה, וַיַּז מִן הַדָּם עַל קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ.


 

רד. הַכְּלָבִים בְּאִישׁוֹן לָיִל    🔗

בְּאִישׁוֹן לָיִל; הַיְּקוּם חָבוּק בִתְנוּמוֹת עֲלֵי מִשְׁכָּב; עֲלֵי חוּצוֹת הָשְׁלַךְ הָס; גַּם הָרוּחַ כְּמוֹ יָנוּם שְׁנָתוֹ; וְהֶעָלִים עַל הָעֲנָפִים יָנוּחוּ – אֵין פֶּרֶץ וְאֵין צְוָחָה, אֵין תְּנוּעָה וְאֵין תְּנוּדָה – הָס!

שׁוֹכְבִים גַּם הַכְּלָבִים עֲלֵי אַשְׁפַּתּוֹת, אַךְ לֹא יָנוּמוּ שְׁנָתָם, וְאָזְנָם פְּתוּחָה וּנְכוֹנָה לְכָל עֵת וּמִקְרֶה.

אַךְ פִּתְאֹם – וּכְמוֹ קֶסֶם־קֶצֶף נִשְׁפַּךְ עַל הַכְּלָבִים, וּבְקוֹל נוֹבֵחַ מְאֹד נוֹרָא הִתְעוֹרְרוּ מִכָּל עוֹבֵר, וַתְּהִי הָעִיר כַּמֶּרְקָחָה: מֵאֲחוֹרֵי הַבָּתִּים, מֵעַל הַגָּדֵר, מֵעַל עֲרֵמוֹת חָצִיר – קוֹל זְעָקָה אַחַת הִקִּיפָה אֶת הַמַּחֲנֶה, וְלֹא נִכָּר קוֹל אִישׁ מִפְּנֵי רֵעֵהוּ.

אַךְ אַחַד הַכְּלָבִים שָׁת אֶל לִבּוֹ לַחְשׂךְ אֶת גְּרוֹנוֹ, וַיִּשְׁאַל אֶת רֵעֵהוּ: “נַבְחָן, יַקִּירִי! בְּשֶׁל מַה הַרַעַשׁ וְהַצְעָקָה? הַבְ־הָב!”

– זֹאת יוֹדַעַת שְׁכֶנְתִּי – עָנָה הַכֶּלֶב בְּחִפָּזֹוֹן – הַבְ־הַבְ־הָב!


 

רה. הַמֶּרֶד    🔗

הַשּׁוּעָל יָצָא בַּמַּחֲנֶה, וַיַּטֶּף לִדְרוֹר וּלְחֹפֶשׁ וַיְעוֹרֵר אֶת כָּל שִׁפְלֵי הָרוּחַ עַל בְּנֵי שַׁחַץ, וַיְדַבֵּר עַל הֶעָרִיצוּת וְעַל הַזָּדוֹן, וַיִּזְרַע מֶרֶד וּפְרִיקַת עֹל בְּלִבּוֹת הַנִּכְנָעִים, וְגַם, – שֹׁמוּ יְעָרִים! – הֵעֵז לְהָטִיל סָפֵק בִּזְכוּת הָאֲרָיוֹת לִמְלוּכָה! וַיִּתְלַקְּטוּ אֵלָיו כָּל עָלוּב וְנֶפֶשׁ נַעֲנָה, וַיִּשְׁתּוּ בַצָּמָא אֶת דְּבָרָיו. אָז פָּקְחוּ בְנֵי שֵׂעִיר עֵינַיִם, וַיִּרְאוּ עוֹלָם חָדָשׁ; וְעוֹד מְעַט – וְסַכָּנָה גְדוֹלָה נִשְׁקְפָה לִשְׁלוֹם הַכִּסֵּא.

וְנֶאֱמָנִים עִם הַיַּעַר וְעִם מַלְכוּתוֹ מִהֲרוּ לְהוֹדִיעַ אֶת הַדָּבָר לִפְנֵי הַשִּׁלְטוֹן,

וַיְחַכּוּ אֶל מוֹצָא פִּי הָאֲרִי, כִּי יּתֵּן צָו לַעֲנשׁ אֶת הַבּוֹגֵד.

אַךְ הָאֲרִי הוֹעִיד אֶת הַשּׁוּעָל, וַיִּתֵּן אֶת הַמִּשְׂרָה עַל שִׁכְמוֹ.

אָז נָח הַמַּטִּיף וַיִּשְׁקֹט וַיֵּצֵא לְהַטִּיף לְמִשְׁמָעַת.


 

רו. הַפָּרָה    🔗

פָּרָה סוֹרֵרָה בָאָה בֵין סִבְכֵי קוֹצִים וְדַרְדָּרִים, וַתִּשְׂרֹט שָׂרֶטֶת בְּדַדֶּיהָ. רָאָה זֹאת הַחוֹלֵב – וַיְמַהֵר לְהַמְצִיא מָזוֹר וּתְרוּפָה לְמַכָּתָהּ, וְלֹא נָח וְלֹא שָׁקַט, עַד כִּי נִרְפָּא הַנֶּגַע, וְהַדַּדִּים שָׁבוּ לְאֵיתָנָן.

וּבְסֵפֶל רֵיקָן כְּבָר כּוֹרֵעַ הַחוֹלֵב לִפְנֵי הַפָּרָה, וְהִיא בְלֵב תּוֹדוֹת תַּשְׁפִּיעַ חָלָב, לֹא תַחֲשׂךְ גַּם מֹחַ עַצְמוֹתֶיהָ, וּבְלִבָּה אוֹמֶרֶת: “אָכֵן עַזָּה אַהֲבַת הַחוֹלְבִים לַפָּרוֹת! לֹא יִישְׁנוּ, לֹא יַרְגִיעוּ, עַד אִם יָבִיאוּ לָהֶן שָׁלוֹם”.

עָבְרוּ יָמִים אֲחָדִים – וַתָּבֹא הַפָּרָה בְגַן זָרִים. הַגַּנָּן מְצָאָהּ עַל עֲוֹנָהּ, וּבְמַקֵּל־חוֹבְלִים שָׁבַר אֶת אַחַת מִקַּרְנֶיהָ לִרְסִיסִים, וְהַשְׁנִיָה עוֹדֶנָהּ מְדֻלְדֶּלֶת וְעוֹמֶדֶת לִפּוֹל.

וַתָּרָץ הַפָּרָה אֶל הַחוֹלֵב אוֹהֲבָהּ, וּבִשְׂפַת פָּרָה הִיא מְתַנָּה צָרָתָהּ לְפָנָיו, וּמִתְחַנֶּנֶת, כִּי יַצִּיל אֶת קַרְנָהּ מִנּוֹפְלִים.

הַחוֹלֵב שָׁמַע אֶת שִׂיחָהּ וּתְחִנָּתָהּ, וַיְמַהֵר לִבְדֹּק אֶת הַשָּׁדַיִם, וַיִּקַּח אֶת סִפְלוֹ, וַיֵּצֵא לַחֲלֹב.

לֵב הַפָּרָה נִשְׁבַּר בְּקִרְבָּהּ, וַתִּשְׁפֹּךְ שִׂיחָהּ לִפְנֵי שְׁכֵנָהּ הַכֶּלֶב, וּבְיָגוֹן וָכַעַשׂ בְֹעַצְמוֹתֶיהָ קָרְאָה: “הֲשָׁכַח חַנּוֹת אֲדוֹנִי? אוֹ אִם נֶהְפַּךְ לִבּוֹ לִשְׂנֹא אוֹתָנוּ?”

– לֹא שָׁכַח חַנּוֹת וְעוֹד לִבּוֹ טוֹב עַל הַפָּרוֹת – עָנָה הַכֶּלֶב – אַךְ מַה עִנְיַן הַקַּרְנַיִם כָּאן? כָּל עֶצֶם הַפָּרָה הוּא – הַשָּׁדַיִם בְּחַיֶּיהָ וְעוֹרָה וּבְשָׂרָהּ בְּמִיתָתָהּ.


 

רז. מַתַּת הַחֲזִיר    🔗

עָרֹם וְיָחֵף, לְחוּם־הָרָעָב וְהַצִּמָּאוֹן וּפָגוּעַ־הַקּוֹר וְהַחֹם – יָצָא הַיְצִיר הַדַּל, אֲשֶׁר בְּשֵׁם “אָדָם” יְכֻנֶּה, וַיָּבֹא בֵין הַחַיָּה – וַיְעוֹרֵר חֶמְלָה בְלֵב רוֹאָיו.

– אֻמְלָל וְצָפוּי לְכָל אָסוֹן! – קָרְאוּ עָלָיו – גַּם שֵׂעָר עַל בְּשָׂרְךָ אָיִן, גַּם טְלָפִים אֵין לְרַגְלֶיךָ! לוּ גַם יָבֹא הַשָּׁלָל אֶל תּוֹךְ פִּיךָ, אֵין לְךָ שִׁנֵּי טֶרֶף לִכְסוֹס וּלְהָדֵק הֵיטֵב. הָבוּ, אַחִים! הָרִימוּ מַתָּת נְדִיבִים, וְהֶעֱנַקְנוּ אֶת הַיְצִיר הַזֶּה, אֲשֶׁר חִסְּרוֹ אֱלֹהִים מִכָּל טוּב!

וְאַף לֹא אֵחֲרוּ מִתֵּת: הַפָּרָה הֶעֱנִיקַתְהוּ מֵחֲלָבָהּ, הַכִּבְשָׂה – מִצַּמְרָהּ, הַתַּרְנְגֹלֶת הֵטִילָה לוֹ בֵיצֶיהָ, גַּם הַדְּבוֹרָה הַקַּלָּה וְהַדַּלָּה הִתְעוֹרְרָה וַתְּנִיקֵהוּ דְבַש – אָז בָּאוּ גַם אֶל הַחֲזִיר, וַיְקַוּוּ לִמְצֹא שָׁם תְּרוּמַת נְדִיבִים עֲשִׁירֵי אָרֶץ.

הַחֲזִיר דָּרַשׁ וְחָקַר לַמְּאַסְּפִים וְלַמְּקַבֵּל, וַיַּעֲצֹם עֵינָיו, וַיֵּאָנַח, וְאַחַר מָרַט שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת מִמּוּל עָרְפּוֹ, וַיִּתֵּן אֶל תּוֹךְ קֻפַּת הַצְּדָקָה, וּבְתִתּוֹ הֵרִים קוֹל נְגִידִים וַיִּנְחַר: “דְּעוּ חֲסָדַי, וְסַפְּרוּ בַשְּׁעָרִים תְהִלָּתִי!”


 

רח. מִי הַצַּדִּיק    🔗

הֶחָתוּל וְהַכֶּלֶב הִתְגַּנְּבוּ אֶל תּוֹךְ הַמַּרְתֵּף. שָׁמָּה מָצְאוּ חֶמְאָה, חֲרִיצִים וְגַם בָּשָׂר לָרֹב, וַיִּתְעַנְּגוּ עַל רֹב דָּשֶׁן. גַּם לְרִיבוֹת־שְׂפָתַיִם לֹא הִסְפִּיקָה לָהֶם הָעֵת, וְאַךְ בְּקֶרֶץ עַיִן וְהֶמְיַת שְׂפָתַיִם יִקְרָא הַכֶּלֶב מֵחָאָה לֶחָתוּל, כִּי יַחְתֹּף כַּחָתֶף; וְאַך בְּשֶׂרֶט צִפָּרְנַיִם יַעֲנֶה הֶחָתוּל לַכֶּלֶב, כִּי בֵית־בִּלְעוֹ כַּקֶּבֶר פָּתוּחַ.

פִּתְאֹם נִגְלוּ עִקְבוֹת הָאָדוֹן עַל מַדְרְגוֹת הַמַּרְתֵּף. הֶחָתוּל הִתְמוֹדֵד כְּרֶגַע, וַיָּנָס דֶּרֶךְ הַחוֹר, וְעֵין הָאָדוֹן לֹא רָאַתְהוּ, וְהַכֶּלֶב נִתְפַּשׂ בַּעֲוֹנוֹ.

וְאָסוּר לָעַמּוּד אֲשֶׁר בֶּחָצֵר עוֹמֵד הַכֶּלֶב וְסוֹפֵג אַרְבָּעִים מַלְקֻיּוֹת עַל חֵטְא, שֶׁחָטָא בִרְעָבְתָנוּת, וְעַל חֵטְא, שֶׁחָטָא בִּגְנֵבָה, וְהֶחָתוּל מְקַפֵּץ עַל בִּרְכֵּי הָאָדוֹן, וּמִתְחַטֵּא לְפָנָיו, וְהוּא מַחֲלִיק בְּיָדוֹ עַל עוֹר הֶחָתוּל, וּבַאֲהָבִים יְשׂוֹחֵחַ: “חֲתוּלִי, צַדִּיקִי, תְּמִים־דֶּרֶךְ, אֵין עֲרוֹךְ אֵלֶיךָ!”

הַכֶּלֶב שׁוֹמֵעַ, וּמְרֵרָתוֹ תִּשָּׁפֵךְ לָאָרֶץ: “הֲגַם מִן הַשְּׂרִיטוֹת, אֲשֶׁר חָרַת הֶחָתוּל עַל בְּשָׂרִי; הֲגַם מִן עִקְבוֹת שִׁנַּי שֶׁעַל עוֹר הֶחָתוּל, לֹא יָבִין הָאָדוֹן הַמִּתְעַבֵּר, כִּי חֲתוּלוֹ חֲטִיבָתוֹ הָיָה עִמִּי בְעֵצָה?” וּבְכַעַשׁ אָגוּר בְּעַצְמוֹתָיו יֶחֱרַץ מִשְׁפָּט לֵאמֹר: “אָכֵן עַתָּה יָדַעְתִּי, כִּי צַדִּיק וּתְמִים־דֶּרֶךְ הוּא מִי שֶׁלֹּא נִתְפָּשׂ בַּעֲוֹנוֹ”.


 

רט. הַסֵּפֶל, הַמִּסְפָּרַיִם וְהַמַּאֲכָלֶת    🔗

“אָכֵן, אֵין יְצִיר מְאֻשָּׁר, שְׂבַע־רָצוֹן וְטוֹב לַכֹּל, כַּכִּשְׂבָּה – אָמַר הַסֵּפֶל – עֲטִינֶיהָ מָלְאוּ מֶגֶד שָׁמַיִם, וּמֵרֹב טוֹבָה תַשְׁפִּיעַ גַּם לָרְעֵבִים אֶת חֲלָבָהּ, פַּעֲמַיִם וְשָׁלֹשׁ בַּיּוֹם אָבֹא אֵלֶיהָ רֵיקָם, וּמָלֵא בִרְכַּת אֱלֹהִים תִּשְּׁלָחֵנִי מֵאֵת פָּנֶיהָ שׂבַע־שְׂמָחוֹת”.

"וְגַם קֹר לֹא תֵדַע – אָמְרוּ הַמִּסְפָּרַיִם – וּמִצַּמְרָהּ אֲשֶׁר עָלֶיהָ תִתֵּן בְּחֵפֶץ־לֵב לָעֵירֹם; גַּם אִם עָמוֹק־עָמוֹק אֵרֵד בִּסֱבַךְ צַמְרָהּ, גַּם אִם לְעוֹרָהּ וּבְשָׂרָהּ אֶגַּע, לֹא תֵרַע עֵינָהּ.

– וְגַם לִתְאֵבֵי־בָשָׂר – אָמְרָה הַמַּאֲכֶלֶת – הֲלֹא תִדְאַג וְלֹא תַחְשׂךְ פְּרִי־בִטְנָהּ מֵהֶם; וּשְׂבֵעַת־נַחַת תַּעַל לִפְעָמִים עוֹלָה כָלִיל עַל מִזְבַּח אֱלֹהִים לְכַפָּרַת פָּשַׁע. אָכֵן יְצִיר מְאֻשָּׁר הוּא הַיּוֹדֵעַ חַיִּים בְּתַעֲנוּגֵיהֶם, וְלֹא צָרָה עֵינוֹ גַם בְּחַיֵּי רֵעֵהוּ!

וְהַכִּשְׂבָּה?

הִיא שָׁמְעָה בִדְמָמָה אֶת כָּל הַשְּׁבָחִים הָהֵם – וַתֵּאָנַח בִּמְרִירוּת.


 

רי. כַּלְבֵי מִצְרָיִם    🔗

בְּלֵיל צֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם – וְהַכְּלָבִים שָׁמְעוּ וְרָאוּ תְּנוּעָה רַבָּה, וְלֹא יָדְעוּ לָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשָׁם – הֲלִנְבֹּחַ אוֹ לַחְדֹל? בָּאַחֲרוֹנָה הִתְעַשְׁתוּ וַיֹּאמְרוּ: “הֵן בְּמַחֲנֵה הָעִבְרִים זֶה! גֵּרִים, עַבְדֵי הָאָרֶץ! לֹא יִשְׂווּ גַם עֵת תַּחְבּוּלָה וְעֵצָה טוֹבָה” – וַיַּחֲרִישׁוּ.

וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל מַכִּירֵי טוֹבָה לֹא קִפְּחוּ גַם שְׂכַר הַשְּׁתִיקָה שֶׁל הַכְּלָבִים – וַיַּקְצוּ לָהֶם כָּל נְבֵלָה וּטְרֵפָה.

אָז פָּקְחוּ הַכְּלָבִים נֶאֶמְנֵי־הָאָרֶץ אֶת עֵינֵיהֶם, וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ: “רְאֵה זֶה! מְלֶאכֶת הַשְּׁתִיקָה תָבִיא לִבְעָלֶיהָ שָׂכָר טוֹב מִמְּלֶאכֶת הַנְּבִיחָה – וַאֲנַחְנוּ לֹא יָדָעְנוּ!”

מֵאָז וָהָלְאָה בָּאוּ לַכְּלָבִים יְמֵי חֵפֶץ וְרָצוֹן, וְהֵמָּה רוֹאִים שָׂכָר טוֹב בַּעֲמָלָם: בַּיּוֹם יִמְצְאוּ שְׂכַר הַנְּבִיחָה מֵאֵת אֲדוֹנֵי הָאָרֶץ, וּבַלַּיְלָה – שְׂכַר הַשְּׁתִיקָה מֵאֵת הַבּוֹרְחִים.


 

ריא. הֶחָתוּל בְּשִׂמְחָתוֹ וּבְאֶבְלוֹ    🔗

– הוֹי, חָתוּל! – לָחַשׁ הַכֶּלֶב בְּרַעַד בְּעַצְמוֹתָיו לְאָזְנֵי הֶחָתוּל – הוֹי, שְׁכֵנִי! אֲדוֹנֵנוּ מִתְהַפֵּךְ עַל מִטַּת־דְּוָי וּמִתְעַתֵּד לָמוּת!

– לָמוּת! אֲהָהּ, אֱלֹהִים, הַזָּן וּמְפַרְנֵס! הִכּוֹן אֵיפֹא, אָח אֻמְלָל, לִסְעֻדַּת־הַבְרָאָה וּבִרְכַּת־אֲבֵלִים! – כֹּה עָנָה הֶחָתוּל, וַיָּרָץ אֶל בֵּית־הַמְּבַשְּׁלוֹת, וַיָּרַח בַּתַּנוּר וּבַקְּדֵרוֹת.

– הֶאָח, חֲתוּלִי, בֶּן־גָּרְנִי! – שָׂשׂ הַכֶּלֶב עַל בְּשׂוֹרָתוֹ – הָאָדוֹן קָם עַל מִשְׁעַנְתּוֹ! חָיֹה יִחְיֶה!

– חָיֹה יִחְיֶה! – קָרָא הֶחָתוּל וַיּרַקֵּד מֵרֹב שִׂמְחָה – אוֹדְךָ, אֱלֹהֵי בֵית־הַמְּבַשְּׁלוֹת! חַכֵּה, אָח לְעֶזְרָה, חַכֵּה לִסְעֻדַּת הוֹדָאָה וְזִבְחֵי־שְׁלָמִים!


 

ריב. הַנֶּאֱמָנִים    🔗

עֲרֵמַת חָצִיר הָיְתָה לְאִישׁ, וַיַּעַזְבֶנָּה עַל יְדֵי הַכֶּלֶב וְהַתַּיִשׁ לְשָׁמְרָהּ. “עַזֵּי־פָנִים נֶאֶמְנֵי־רוּחַ הֵם לִפְעָמִים – אָמַר הָאָדָם אֶל לִבּוֹ – הֵמָּה יִשְׁמְרוּ אֶת עֲרֵמָתִי וְלֹא יִשְׂאוּ כָל כֹּפֶר”.

הַכֶּלֶב עָמַד כָּל הַלַּיְלָה עַל רַגְלָיו, וַיָּרֶב בּעוֹבְרִים, וְהַתַּיִשׁ כָּרַע עַל בִּרְכָּיו וַיֹּאכַל; וַיָּקָם עַל רַגְלָיו, וַיֹּאכַל כָּל הַלַּיְלָה, וַיִּקְרַח קָרָחוֹת בָּעֲרֵמָה.

לְאוֹר־בֹּקֶר בָּא הָאָדוֹן עַל פִּקְדוֹנוֹ, וַיְהַלֵּל אֶת הַכֶּלֶב, וַיְחַבְּבֵהוּ בְשֵׁם “נֶאֱמַן־רוּחַ”; וַיִּבֶז אֶת הַתַּיִשׁ, וַיְכַנֵּהוּ בְשֵׁם “בּוֹגֵד בְּמִשְׁמַרְתּוֹ”.

כְּחֹם הַיּוֹם, בָּאוּ שְׁנֵי הַשּׁוֹמְרִים אֶל תּוֹךְ הַמַּרְתֵּף לְהִסָּתֵר מִפְּנֵי הַשָּׁרָב, וַיִּמְצְאוּ שָׁם קְעָרָה מְלֵאָה בָּשָׂר. – הַכֶּלֶב חָטַף וּבָלַע, וְלֹא מָצָא לוֹ עֵת לְכָסְסוֹ יָפֶה, וְהַתַּיִשׁ לֹא נָגַע בַּבָּשָׂר, וַיַּרְא אָוֶן וַיִּתְבּוֹנֵן בּוֹ.

הָאָדוֹן בָּא אֶל הַמַּרְתֵּף, וַיִּמְצָא אֶת “נֶאֱמַן־הָרוּחַ” בִּגְנֵבָתוֹ, וְאֶת הַבּוֹגֵד – עֵד רְאָיָה, עֵד כָּשֵׁר וְנֶאֱמָן.

נִכְלָם מִפְּנֵי שׁוֹמְרָיו, יָצָא הָאָדוֹן מִן הַמַּרְתֵּף, וַיַּחֲרֹת עַל כָּתְלֵי בֵיתוֹ מִשְׁפַּט־אֱמֶת אֲשֶׁר מָצָא, לֵאמֹר:

– אָכֵן נֶאֱמָן הַכֶּלֶב עַל הָעֲרֵמָה, וְהַתַּיִשׁ – עַל קַעֲרַת הַבָּשָׂר.


 

ריג. הַטּוֹבָה שֶׁבַּעֲלוּקוֹת    🔗

סְיָח בֶּן־שְׁנָתוֹ בָא בַמַּיִם, וַיַּרְא עֲלוּקוֹת רָצוֹת וְשָׁבוֹת, וַיִּתְחַלְחַל וַיָּרָץ אֶל אִמּוֹ, וּבְרַעַד בְּעַצְמוֹתָיו אָמָר:

– הוֹי, אִמִּי! סַמְּכִינִי, חַבְּקִינִי, כִּי פְגוּעַ פַּחַד אָנִי! בְּבוֹאִי בַמַּיִם, וָאֵרֶא עֲלוּקָה דַקָּה וְרֵיקָה, כְּעֵין תּוֹלַעַת, וְאֶת מוֹרָאָהּ, אָמְנָם, לֹא יָרֵאתִי: הֵן מַה תּוֹלַעַת נִבְזֶה, כִּי אֶבָּהֵל מִפָּנֶיהָ; וָאֲחַשֵּׁב דַּרְכִּי לָגֶשֶׁת וּלְהַבִּיט בָּהּ; אַך בּוֹ בָרֶגַע שָׁבָה הַמַּיְמָה עֲלוּקָה עָבָה וּרְחָבָה, נוֹרָא מַרְאֶיהָ! בְּרוּכוֹת רַגְלַי, אֲשֶׁר הִצִּילוּנִי מִמֶּנָּהּ!

– יִשְׁמָרְךָ אֱלֹהִים – עָנְתָה הָאֵם – מִכָּל עֲלוּקוֹת שֶׁבָּעוֹלָם! אִם גַּסּוֹת וְאִם דַּקּוֹת פְּגִיעָתָן רָעָה; אַךְ אִם יְקֻלַּל חֶלְקְךָ לִפְגֹּשׁ בָּהֶן, כִּי אָז יְרָא אֶת הַדַּקָּה וְהָרָזָה יוֹתֵר מִן הֶעָבָה וְהַמְּלֵאָה: זֹאת טְרוּדָה לִפְלֹט וּלְהָקִיא, וְאֵין לִבָּהּ הוֹלֵךְ לִמְצֹץ, וְהַלֵּזוּ רֵיקָה, צְמֵאַת דָּם וְעוֹרֶגֶת לָמֹץ.


 

ריד. הַכֶּלֶב עַל מִשְׁמַרְתּוֹ    🔗

מִנֶּשֶׁף – מֵעֶרֶב יוֹם וְעַד אַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר – עֹמֵד הַכֶּלֶב עַל עֲרֵמַת בָּר, אֲשֶׁר בֶּחָצֵר, וְחֹרֵץ לָשׁוֹן לְכָל עוֹבֵר־וָשָׁב, וְקוֹרֵא לָרִיב לְכָל אֲשֶׁר יָהִין גַּם לְהַבִּיט אֶל הָעֲרֵמָה. גַּם כּוֹכְבֵי־שַׁחַק לֹא זַכּוּ בְעֵינָיו, גַּם בַּיָּרֵחַ לֹא יַאֲמִין, גָּרֹש יְגָרְשֵׁהוּ מֵעַל פְּנֵי הֶחָצֵר. הֵרֹמוּ! הִבָּדְלוּ! הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישַׁן שׁוֹמֵר הָעֲרֵמָה!

וְאָמְנָם כּוֹכְבֵי־שַׁחַק לֹא מָצְאוּ אוֹן לָהֶם לִקְרַב אֶל הָעֲרֵמָה; גַּם הַיָּרֵחַ חָלַף עָבַר חֶרֶשׁ, וַיֵּתַע בֵּין הֶעָבִים; אַךְ בַּהֲמוֹת הַבַּיִת עוֹמְדִים מִתַּחַת, וְקוֹרְחִים קָרָחוֹת בָּעֲרֵמָה; וְהַשּׁוֹמֵר לֹא יֵדַע וְלֹא יָבִין, כִּי טָרוּד הִנֵּהוּ בְרִיבוֹ אֶת דָּרֵי־מַעְלָה.


 

רטו. קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ    🔗

שִׁמְעִי בֶן גֵּרָא רָאָה, כִּי כָלְתָה אֵלָיו הָרָעָה מֵאֵת הַמֶּלֶךְ, וְכִי אֶת אֲשֶׁר לֹא מָצָא לְבַב הַמֶּלֶךְ הַזָּקֵן לַעֲשׂוֹת, אוֹתוֹ יַעֲשֶׂה הַשַּׁלִּיט הַצָּעִיר – וַיִּבְרָח.

וּמַלְאֲכֵי הַמֶּלֶךְ עוֹשֵׂי דְבָרוֹ – הַחֶרֶב וְהַחֵץ יִרְדְּפוּ אַחֲרָיו, וְשִׁמְעִי נָס מְנוּסַת מָוֶת; אַךְ כְּפֶשַׂע בֵּין הַחֲנִית וְהַחֹמֶשׁ! כְּבָר לַהַט הַחֶרֶב מִתְהַפֶּכֶת עַל שִׁמְעִי! אַךְ גַּם כְּפֶשַׂע בֵּינֹו וּבֵין קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ. הִנֵּה נָגַע קְצֵה הַחֲנִית בַּצֵּלַע!… הִנֵּה נָגְעָה יַד שִׁמְעִי בַּמִּזְבֵּחַ.

הַחֲנִית עָמְדָה וַתִּבָּהֵל; הַחֶרֶב נִכְלְמָה, וַתָּשָׁב אֶל תַּעְרָּה; וּמַלְאֲכֵי הַמֶּלֶךְ שָׁבוּ הַבַּיְתָה בְּכַעַשׂ אָגוּר.

שִׁמְעִי נִמְלַט מִמָּוֶת, כִּי קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ הֵגִינוּ עָלָיו, כְּחֹק וּמִשְׁפָּט לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל.

פַּר בֶּן־בָּקָר רָאָה זֹאת, וַיִּתְבּוֹנֵן בְּדָבָר:

– אָכֵן – גִּמְגֵּם הַפָּר בִּלְשׁוֹנוֹ הָאֲרֻכָּה – יֵש מִפְלָט, וְאָנֹכִי לֹא יָדַעְתִּי! – וַיִּשְׁמֹר אֶת הַדָּבָר בְּלִבּוֹ.

לְיָמִים חָטָא יִשְׂרָאֵל, וַיִּבְחֲרוּ בַּפָּר הַהוּא לְחַטַּאת הַקָּהָל. אָז נָשָׂא הַפָּר אֶת רַגְלָיו, וְכָל עוֹד כּוֹחוֹ בְמָתְנָיו נָס, וַיָּבֹא עַד קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ, וַיַּחְשֹׁב אֶת נַפְשׁוֹ עִם נִמְלָטִים.

אָז קָרַב הַכֹּהֵן, וַיֶּאֱסֹר אֶת קָרְבָּנוֹ, וַיּוֹצִיא אֶת הַמַּאֲכֶלֶת. רָאָה זֹאת הַפָּר, וּבְרַעַד בְּעַצְמוֹתָיו גָּעָה נוֹרָאוֹת, וַיִּשְׁאַל: “מָה אָנִי? מַה נִשְׁתַּנָּה בֵּין דָּם לְדָם?”

וְעוֹד שְׁאֵלוֹת רַבּוֹת שָׁאַל הַפָּר מֵאֵלֶּה הַנִּכְלָלוֹת בְּמִלּוֹת “מַה וָמָה”. אַךְ הַכֹּהֵן לֹא עָנָהוּ מְאוּם – וַיָּנָף אֶת הַמַּאֲכֶלֶת.



  1. באחד ממשלי אזוב (עזאפוּס) יסופור: כי הלך השועל בימי החרף לצוד דגים בנהר, ויטבל זנבו בפרצת הקרח; וכעבור מספר שעות, ומקום הפרצה קפא; ולבלי נפל בידי הצידים, אלצהו אסונו לעזוב את זנבו בין רגבי הקרח ולהמלט על נפשו.  ↩

  2. מטבע שנמחה צורתו ונפסל (מעשר שני א').  ↩

  3. חלפן המחלל פרוטות בשקל (שם ד').  ↩

  4. המחלל שקלים בפרוטות (שם ה').  ↩

  5. חתיכת מתכת (כלים יא).  ↩

  6. הלקט – תת אכל לעופות.  ↩

  7. פנוי, שרוי בלא אשה.  ↩

  8. במשל אחד ממשלי אזוב יספר, כי העורב מצא גבינה ויקחה בפיו ויעף ויעמוד על העץ, ויראהו השועל וידבר אליו בקול חנף ויבקשהו לתת קולו בשיר. העורב נפתה לדבריו והגבינה נפלה ארצה אל פי השועל.  ↩

  9. הראשונים פירות המקדימים לבשול, והאחרונים – המאחרים (תרומות ד).  ↩

  10. כלי ליבש פירות (כלים ב).  ↩

  11. קוני תבואה בשפע רב.  ↩

  12. Калибръ, Koliber  ↩

  13. חיה ועוף חיבים בכסוי הדם.  ↩

  14. בשר חיה בחלב אסור מדרבנן.  ↩

  15. עוף אחד יש בכרכי–הים ושמו חול וחי אלף שנים (סנהדרין קח).  ↩

  16. בין קרבי הבהמה נמצא חלק אחד אשר יכונה בשפה רוסית בשם Книжка Buchlein)) כי דומה הוא לספר בעל עלים.  ↩

  17. שר של שכחה.  ↩

  18. המשלים שמכאן ואילך נדפסו מתוך כ"י עזבון המחבר המנוח.  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47914 יצירות מאת 2673 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20499 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!