[אמרו עליו על הלל הזקן]    🔗

אמרו עליו על הלל הזקן שבכל יום ויום היה עושה ומשתכר בטרפעיק חציו היה נותן לשומר בית המדרש וחציו לפרנסתו ולפרנסת אנשי ביתו. פעם אחת לא מצא להשתכר ולא הניחו שומר בית המדרש להכנס. עלה ונתלה וישב על פי ארובה כדי שישמע דברי אלהים חיים מפי שמעיה ואבטליון וכו'. וירד עליו שלג מן השמים. כשעלה עמוד השחר אמר לו שמעיה לאבטליון: אבטליון אחי! בכל יום הבית מאיר והיום אפל, שמא יום מעונן הוא? הציצו עיניהם וראו דמות אדם בארובה, עלו ומצאו עליו רום שלש אמות שלג, פרקוהו ורחיצוהו וסכוהו והושיבוהו כנגד המדורה.

(יומה ל"ה).

 

א. המקים את התורה מעוני    🔗

לַלֶּחֶם אַיֵהוּ יִדּוֹר שָׁם עֶלֶם,

בִּרְחֹבוֹת שָׁלֵם יִתְהַלֵּךְ כַּצֶלֶם;

אַךְ לֹא לֶחֶם עַצְלוּת תִּתְאָו נַפְשֵׁהוּ,

בַּעֲמַל כַּפָּיו יִמְצָא חַיַת יָדֵהוּ.

גַּרְזֶן כָּבֵד יִשָּׂא יִסְבּוֹל עַל שֶׁכֶם,

בּוֹ יַחֲטוֹב עֵצִים מֶנּוּ יִשְׂבַּע לֶחֶם.

אוּלָם אִם כְּקַל עֶרֶךְ יֵרָא לָעָיִן,

רוּחַ רָם קִרְבֵּהוּ יֶהֱמֶה כַיָיִן:

לִשְׁמוֹע אִמְרֵי אֵל נַפְשׁו נִכְסֶפֶת,

לָדַעַת דַּעַת קְדוֹשִׁים רוּחוֹ שֹׁאֶפֶת.

יוֹם יוֹם יִשְׁקוֹד עַל דַּלְתוֹת תּוֹפְשֵׂי תוֹרָה,

אֲשֶׁר רֶשֶׁת עֹנִי אֶל רַגְלָם מְזוֹרָה.

אַף הָאָסון יֱאֶרֹב לָמוֹ כַּחֶתֶף,

וִיבַקַּע עֵצֵיהֶם חִנָּם אֵין כֶּסֶף.

לְמַעַן יוּכַל קַחַת מִפִּיהֶם לֶקַח,

כִּי טוֹבוּ לוֹ דִבְרֵיהֶם מִיֵין הָרֶקַח.

וּבְעֵת חשֶׁךְ לְמָסָךְ יִפְרוֹשׂ הַלַּיִל,

אֲזַי יִתְאַזָר עֹז וִיגַבֵּר חַיִל.

לְבֵית שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיון רַגְלו מְמַהֶרֶת,

יַעַן אֵשׁ חֵפֶץ קִרְבֵּהוּ בֹעֶרֶת.

מִפִּי גְדולֵי עַמּוֹ תּוֹרָה לָקַחַת,

וְנַפְשׁו הַשּׁוֹקֵקָה לַשְׂבִּיַע נַחַת.

וּמַחֲצִית הַטַּרְפְעִיק יִתֵּן הַנַּעַר,

מִטַּרְפְעִיק מַשְׂכֻּרְתּוֹ לְשׁומֵר הַשַּׁעַר.

מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמו, לְמַעַן אוֹתוֹ יַנִּיחַ,

לָבֹא פְנִימָה אֶל בֵּית אַנְשֵׁי הָרוּחַ.

חָלַף הָלַךְ קַיִץ וַיִפֶן עֹרֶף,

מֵרֶחֶם הָעֵת הִגִּיחַ הַחֹרֶף.

לֵילוֹת אֹפֶל יִגְדָּלוּ יִמָשֵׁכוּ,

הַיָמִים יקְטָנוּ, יִצְעֲרוּ יֵלֵכוּ.

וּכְקֶדֶם הָעֶלֶם יֵרָא לָעֵינָיִם,

סובֵב, סוֹבֵב הוֹלֵךְ בְּחוּצוֹת יְרוּשָׁלָיִם;

בְּעָצְמָה וְכֹחַ לַעֲבוד עֲבֹדָתו יֶרֶב,

לֹא יִשְׁבּות יָנוּחַ מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב.

אַךְ לַשָּוְא יְגַבֵּר חַיִל הֶבֶל עֲמְלוֹ,

לַשְּׁוְא לֹא יַרְגִּיַע עַד בִּלְעו רֻקּו.

לֹא יִמְצא בַעֲמָלו דֵּי שָׂכָר לְפָעֳלוֹ,

וּמֵעֲמַל נַפְשׁוֹ יִשְׂבַּע אַךְ לֶחֶם חֻקּוֹ.

לִשְׁמוֹעַ תּוֹרַת אֵל נַפְשׁוֹ עֹרֶגֶת,

תֵּת שֹׁחַד לַשּׁוֹעֵר אֵין יָדוֹ מַשֶּׂגֶת.

וּבְלִי כֶסֶף תּוֹעָפוֹת חֶמְדַּת עֵינָיִם,

גֶּבֶר לֹא יִצְלַח תַּחַת הַשָּמָיִם;

כִּי כְמו בְּיָמִים אֵלֶּה כָּכָה גַם לְפָנִים,

אֶל מִסְכֵּן וָדָל לֹא נָשָׂא אִיש פְּנִים.

אַף כִּי שׁוֹמֵר סָכָל אֵין בִּין קִרְבֵּהוּ,

לִתְחִנַּת הָעֶלֶם לֹא הִטָּה אָזְנֵהוּ.

וַיַעֲנֵהוּ עַזוּת: "הַסְכֵּת חֵלֵכָה,

רֵיקָם לֹא תֵרָאֶה, – מַהֲרָה וָלֵכָה".

כּה יָמִים אֲחָדִים חָלְפוּ עָבָרוּ,

וְשַעֲרֵי בֵית הַמִדְרָשׁ לְפָנָיו סֻגְּרוּ.

אַךְ מִקְרֶה וְאָסוֹן לֹא יִכְלְאוּ הַחֵפֶץ,

הוּא לֹא יָשׁוּב אָחוֹר מִזֶרֶם וָנֶפֶץ.

מִשְׂחָק לוֹ עֲמַל אֱנוֹשׁ צָרָה וָפֶגַע,

גַּם חוֹטֵב הָעֵצִים לֹא שָׁקַט רֶגַע.

עֵצוֹת שָׁת בְּנַפְשׁו וַיַחֲשׁוֹב מַחֲשָׁבוֹת,

עֲדֵי מָצָא תַחְבֻּלָה דְּגוּלָה מֵרְבָבוֹת:

וַיְהִי כִמְעַט פֹּרָשׁוּ צִלְלֵי אֲפֵלָה,

אָז חָשׁ וַיְמַהֵר אֶל בָּתֵּי הַשְּׁפֵלָה.

וּבְנֶפֶשׁ בַּכָּף וּבְמָתְנָיו חַלְחָלָה,

עַל גַּג בֵּית מִדְרַשׁ שְׁמַעְיָה וְאבְטַלְיוֹן עָלָה.

עַל אֲרֻבַּת מְלֻמְדֵי הַהֲלָכָה שָׁמָה,

שָׁכְכָה סַעֲרַת רוּחוֹ לִדְמָמָה קָמָה.

וַיִּשְׁכַּח עֲמַל יוֹמוֹ רֵישׁ וְעַצֶבֶת,

וּלְדִבְרֵיהֶם הִטָּה אֹזֶן קַשֶּׁבֶת.

כָּכָה הַיְהוּדִי, הַנּוֹדֵד מֵעוֹדוֹ,

יֶאֲהַב תּורָתו בְּכָל נַפְשׁו וּמְאֹדוֹ.

לַשָׁוְא יַעֲצִיבוּהוּ צָרָה וֶחֵבֶל –

יַכְבִּידוּ עָלָיו אַכְפָּם עֹנִי וֶסֵבֶל.

הוּא לֹא יָשִׂים לֵב אֶל עָמָל אֶל טֹרַח,

וּכְגִבּוֹר לַקְרָב יָשִׂישׂ לָרוּץ אֹרַח.

אֵין מַעְצוֹר לְרוּחוֹ אֵין מֶתֶג וָרֶסֶן,

יִרְמוֹס שַׁחַל וּכְפִיר יִדְרוֹךְ עַל פֶּתֶן.

עַד אֶל מִקְדְּשֵׁי תוֹרָה יָבֹא יַגִּיַע,

וְנַפְשׁו הַשּוֹקֵקָה יַרְוֶה יַשְׂבִּיעַ.

הַיוֹם חָלַף הָלַךְ שֶׁמֶשׁ נִסְתָּרָה,

בַּחוּץ תֵּילִיל סוּפָה, סָבִיב נִשְׂעָרָה.

אַלֹּנֵי חֹסֵן יָנוּעוּ יִרְעָשׁוּ,

וּפְנֵי הַשָּׁמַיִים קַדְרוּת יִלְבָּשׁוּ;

אַךְ שָׁם בֵּין מפְרְשֵׂי־עָב יָהֵל הַסַּהַר,

בִּלְבֶן כַּסְפו נֶחְפּוּ עִיר שָׂדֶה וָיַעַר;

גַּם עַל סֻכַּת עֹנִי פָּרוּשׂ אוֹרֵהוּ,

בָּהּ ישֵׁב עֶלֶם עִם אֵשֶׁת חֵיקֵהוּ.

תָּו רֵישׁ וְעֹנִי לָהֶם חָרוּת עַל מֶצַח,

אַף יָגוֹן בִּלְבָכֶם עָצוּר כָּרֶצַח;

וּבְנֶפֶשׁ מָרָה אֶל נֹגַהּ יָרֵחַ,

לָעַלְמָה הָעֶלֶם כָּכָה יָפֵחַ:

הָהּ! קָרְבוּ יְמֵי עֹנִי עֵת צָרָה בָּאָה,

הַיוֹם קָצֵר וַעֲבֹדָה לֹא אמֶצְאָהָ:

בְּכָל יְגִיעִי אַךְ אֶל צְרוֹר נָקוּב אֶשְׂתַּכֵּר,

וְשׁוֹעֵר בֵּית הַמִּדְרָשׁ אֵלַי יִתְנַכֵּר.

לֹא יִשְׁמַע אֶל קוֹלִי יִסְגּוֹר הַדֶּלֶת,

וּבְדַבְּרִי תַחֲנוּנִים יִתְּנֵנִי לְקֶלֶס;

מִזַעַם לְשׁוֹנוֹ אָנוּעַ אֶתְנוֹדֵד,

וָאָחִישׁ לִי הַגָּגָה כְּצִּפּור בּוֹדֵד.

אַךְ בַּחוּץ אוֹיָה הַקֶּרַח יֹאכְלֵנִי,

עָלַי יִתַּךְ גֶּשֶׁם בָּרָד יִרְדֵּנִי.

צָפוּי אָנֹכִי אֶל סַעַר וָזֶרֶם,

וְסוּפָה בַעְיָם רוּחָה תַּכֵּנִי חֵרֶם,

כֹּה הוָה וָשֶׁבֶר זַעַם גַם חֳרִי,

יַחַד הִשְׂתָּרְגוּ עָלוּ עַל צַוָארִי.

לוּ יוֹאֵל אֱלֹהַּ יַתֵּר יָדֵהוּ,

“יָשִׂים קֵץ לַסְתָיו וּלְזַעַם אַפֵּהוּ…”

וַתַּעַן הָעַלְמָה בִּמְרִי עַצָבֶת:

"הֵן אִוַּלְתְּךָ תַּשִּׂיא עָלֶיךָ מָוֶת.

כִּי מִי זֶה פֶתִי יַשְׁלִיךְ נַפְשׁוֹ מִנֶּגֶד,

שֶׁבֶת עַל פִּנַּת גָּג עָרוֹם בְּלִי בֶגֶד.

עֵת יִקְדְּרוּ מִקֶּרַח נָהָר וָפֶלֶג,

וּכְאֵפֶר יְפֻזָרוּ גַּם כְּפוֹר גַּם שֶׁלֶג.

אִם לִשְׁמוֹעַ תּוֹרָה נַפְשְׁךָ חֹמֶדֶת,

וּלְתוּשִׁיָה אֵשׁ חֵפֶץ קִרְבְּךָ יֹקֶדֶת.

אֲחַוְּךָ שִׁמְעָה לִי הֵן לֹא עַד עוֹלָם,

סוּפָה וָרוּחַ יֶהֱמוּ בְרֹגֶז קוֹלָם.

עַל כֵּן חַכֵּה נָא עַד יָשׁוּב הָאָבִיב,

וַיָי יַנַּח לְךָ מֵעָצְבְּךָ מִסָּבִיב.

אָז לַהֲגוֹת בְּתוֹרָתוֹ כְּקֶדֶם תָּשׁוּבָה,

וּכְעֵץ רַעֲנָן בִּנְוֵה תוֹרָה תָּנוּבָה." –

"כְּאַחַת הַפְּתַיוֹת אַתְּ עַתָּה דֹבֶרֶת –

– אָמַר לָהּ הָעֶלֶם בְּנֶפֶשׁ נֶעְכֶּרֶת: –

"הֵן לֹא לִשְׂבַּע נַחַת תַּעֲנוּגוֹת חָלֶד,

תַּחַת הַשָמַיִם גֶבֶר יִוָּלֶד.

אַךְ זֶה כָּל הָאָדָם: תּוֹרָה לִשְׁמֹעַ,

לָשִׂישׂ עֲשׂוֹת צֶדֶק הַשְׂכֵל יָדֹעַ.

לָכֵן עַל כָּל אִישׁ הַחוֹבָה מֻטֶּלֶת,

לִשְׁמוֹר מִסְפַּר רְגָעָיו כְּאִישוֹן בַּת עַיִן,

וּלְחַטָּאת תֵּחָשֶׁב לוֹ וּלְאִוֶּלֶת,

אִם יְבַלֵּם בַּהֶבֶל וּבְדִבְרֵי אַיִן.

וְאֵיכָכָה אַעַשׂ עַתָּה בְּנַפְשִׁי שֶׁקֶר,

וַאֲבַלֶּה בַתֹּהוּ רְגָעִים אֵין חֵקֶר?

הֲלֹא אֵל יַחֲקֶר זֹאת בַּמִּשְׁפָּט יְבִיאֵנִי,

אַף אִם יִשָּׂא עֲוֹנִי זֶה וִינַקֵּנִי.

מִי יַבְטִיחֵנִי מִי־הוּא יִתְקַע לְיָדִי,

כִּי בָאָבִיב יֵיטִיב אֱלֹהִים עִמָּדִי.

יָסִיר מֵעָלַי שִׁבְטוֹ וּתְהִי רְוָחָה,

וּמִמֶּנִי יָנוּסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה.

הֲלֹא מֵיְיָ מִצְעֲדֵי גֶבֶר כּוֹנָנוּ,

וּכְעִוְרִים בֶּעָתִיד נְגַשֵּׁשׁ כֻּלָּנוּ.

וּמִי יוֹדֵעַ מַה־יֵּלְדוּ הַיָמִים,

אִם אוּכַל אָז שֶׁבֶת בִּקְהַל חֲכָמִים?

לֹא, לֹא אֶשְׁמַע לָךְ הַפַּעַם רַעְיָתִי,

אֵלֵךְ וִיהִי מָה, לֹא אָסִיר חֻּמָּתִי!

מִתּוֹרָה מִתְּעוּדָה לֹא אֶכְלָא שְׂפָתַי!

אִם אֵין אֲנִי לִי מִי לִי? וְאִם לֹא עַכְשָו מָתַי?

כֹּה דִבֶּר הָעֶלֶם וַיֵחֲזֵק פֶּלֶךְ,

וַיִשָּׂא רַגְלָיו וַיִפֶן וַיֵלֶךְ.

וּבְנֶפֶשׁ רַעְיָתוֹ שַׁמָּה נִשְׁאָרָה,

תִּדְאַב חַיָתָהּ אַף רוּחָהּ נֶעְכָּרָה.

לִבָּהּ יְנַבַּא לָהּ קָשׁוֹת נוֹרָאוֹת,

מֵרֶשֶׁת יְגוֹנָהּ לֹא תִמְצָא תוֹצָאוֹת.

לַשָׁוְא עַל מִשְׁכָּבָהּ תַּעֲצִים עֵינֶיהָ,

הַתְּנוּמָה בֹּרַחַת מֵעַפְעַפֶּיהָ.

אֹפֶל כַּשַּׁלְמָה הָרָקִיעַ עָטָה,

אֶרֶץ לָבְשָׁה קַדְרוּת חשֶׁךְ וַעֲלָטָה.

בָּהָר בָּעֵמֶק צַלְמָוֶת שָׁטוּחַ,

וּכְדֶבֶר בְּאֹפֶל יַהֲלֹךְ הָרוּחַ.

יַרְעֵם בַּלָּהוֹת יְעוֹעֵר זַעֲקַת שֶׁבֶר,

וּכְפוֹר וָשֶׁלֶג יִזְרֶה אֶל כָּל עֵבֶר.

מִנִּשְמַת אַפּוֹ פְּנֵי נָהָר הִתְלַכָּדוּ,

וּכְמו נֵד גַּם נֹזְלִים נִצְבוּ עָמָדוּ.

אֵלֵי עֹז יְעַקֵּר וִיהַפְּכֵם מִשֹּׁרֶשׁ,

עִיר שָׁלֵם עֲזוּבָה כַּעֲזוּבַת הַחֹרֶשׁ.

כָּל הֵיכָלֶיהָ הַגְּבֹהִים הָרָמִים,

דּוּמָם יַעֲמֹדוּ וּפְנֵיהֶם נִזְעָמִים.

אֵין עֵר אֵין נֵר בְּחַדְרֵי מַשְׂכִּיוֹתֵיהֶם

וּבִצְעִיף שֹׁאָה יָלִיטוּ פְנֵיהֶם.

אַךְ שָׁם מִבֵּית אֵל תִּרְאֶינָה עֵינָיִם

לַהַב הַמִּזְבֵּחַ עוֹלֶה שָׁמָיִם.

גַם עִיר צִיון נִדְמְתָה אֶל קִרְיַת תֹּהוּ

בַּשְּׁוָקִים בָּרְחֹבות נָטוּי קַו בֹּהוּ.

עִקְבות הַחַיִים בָּהֶם לֹא נודָעוּ,

כָּל חַי כָּל גֶּבֶר בִּמּעוֹנָם יִרְגָּעוּ.

סַעַר תֹּכָמוֹ בָּרְחָבָה יָשׁוּחַ,

וּבְשִׂפְתֵי זַעַם מִצָפוֹן יָפוּחַ

יְיִלֵיל בָּאֲרֻבּוֹת בַּחַלּוֹנִים יָרִיַע,

וּבְקוֹל שְׁרִקוֹת דֶּלֶת וְשַׁעַר יָנִיעַ.

לֵיל זַעַם כָּמֹהוּ בִּשְׁנוֹת עוֹלָמִים,

לֹא יִזְכְּרוּ גַּם יְשִׁישִׁים כַּבִּירֵי יָמִים.

שַׁמָּה בָעִיר בִּרְחֹבוֹתֶיהָ אֵימָה,

וּשְׁנָתָם יָנוּמוּ אָדָם וּבְהֵמָה.

אַךְ נוֹצְרֵי תְעוּדָה לֹא יִישְׁנוּ יָנוּמוּ,

אֶל תַּעֲנֻגוֹת בָּשָׂר לֵב לֹא יָשִׁימוּ,

לֹא יִרְגְּעוּ יוֹמָם בַּלַּיְלָה לֹא יִשְׁכָּבוּ,

וּמִפֶּלֶג אֱלֹהִים נַחַת יִשְׁאָבוּ.

גַם חֹטֵב הָעֵצִים לֹא יֵדַע נוֹחַ,

עַל גַּג בֵּית הַמִּדְרָשׁ יִדְכֶּה יָשֹׁחַ;

הֶמְיַת סוּפָתָה לֹא תִשְׁמַע אָזְנֵהוּ,

לֹא יָחוּשׁ כִּי מִקּוֹר יִקְפָּא דָמֵהוּ,

כִּי שֶׁלֶג יוֹרֵד עָלָיו מִשָּׁמָיִם,

וּלְדִבְרֵי הַחֲכָמִים יַטֶּה אָזְנָיִם.

מִבֵּין מִפְלְשֵׂי עָבִים יָצָא הַשַּחַר,

יְרוּשָלַיִם עוֹטָה מְעִיל שֶׁלֶג צַחַר.

וּתְרוּעַת שׁוֹפָר לָאֹזֶן תִּשָּׁמֵעַ –

קוֹל מֵהֵיכַל־יָהּ בָּעֹז יָרִיַע רֵעַ:

"עוּרוּ צֶאֱצָאֵי לֵוִי הִתְעוֹרֵרוּ,

תְּנוּ כָבוֹד לֵאלֹהִים לִשְׁמוֹ זַמֵּרוּ"

וּכְרֶגַע הַלְוִיִם מִשְּׁנָתָם יֵעוֹרוּ,

ֹעַל עָשׂוֹר וָנֵבֶל יְזַמְּרוּ יָשִׁירוּ,

אַךְ גָּרֵי הָעִיר, הַקוֹל לֹא שָׁמָעוּ,

וּסְרוּחִים עַל עֶרֶשׂ יְצוּעָם יִרְגָּעוּ.

גַּם הִלֵּל הַמְעוֹרֵר שַׁחַר דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ,

עוֹד יִשְׁכַּב כְּבוּל עֵץ לֹא יָמוּשׁ מִמְּקוֹמוֹ,

אוּלָם לֹא עַל עַרְשׂוֹ שָׁלוֹם יָנוּחַ,

עַל גַּג בֵּית הַמִדְרָשׁ יִשְׁכּב סָרוּחַ;

נִתְּקוּ מוֹרָשָׁיו דְּמֵי עוֹרְקָיו קָפָאוּ,

וִיצִָירָיו כֻּלָּהַם מֵתוּ גָוָעוּ.

וּנְוַת בֵּיתוֹ עוֹד עַיִן לֹא סָגָרָה,

שׁוֹמֵמָה תִשְׁכַּב וּבְקִרְבָּהּ נִשְׂעָרָה.

אֶל בֹּא אִישָׁהּ תּוֹחִיל בְּכִלְיוֹן עֵינַיִם,

וּמַר תֵּאָנֵחַ בְּשִׁבְרוֹן מָתְנַיִם:

מַדּוּעַ בּשֵׁשׁ לָבֹא אֶחֱרוּ פְעָמֵיהוּ?

מַה־זֶה הָיָה לוֹ מַה זֹאת תַּעַצְרֵהוּ?

לִבִּי יֶהֱגֶה אֵימָה יַךְ כְּהֹלֶם פַּעַם,

וּבְאָזְנַי הוֹמֶה קוֹל פְּחָדִים כָּרַעַם.

הֵן עָרוֹם בְּלִי לְבוּשׁ וּכְסוּת בַּקָּרָה,

שָׁם יָלִין בַּחוּץ וּתְשׁוּפֵהוּ סְעָרָה.

"אִירָא אֵחַתָּה פֶּן אָסוֹן קָרָהוּ,

פֶּן בְּחַרְבוֹת שִׁנָּיו הַקּוֹר אֲכָלָהוּ…"

וּבְדַבְּרָהּ כָּכָה עֵינֶיהָ הֵעִיפָה,

וּבְעַד הָאֶשְׁנָב הַחוּצָה הִשְׁקִיפָה.

וַתֵּרֶא אוֹר שַׁחַר בִּשְׁמֵי סַפִּירִים,

וַתְּפָרֵשׂ בְּיָדֶיהָ וַתֵּבְךְּ תַּמְרוּרִים.

“אוֹי לִי נִדְמֵיתִי” מֵעֶיהָ הָמָיוּ,

אַךְ קוֹלָהּ לֹא נִשְׁמַע, מִלֶּיֶה נֶחְבָּאוּ.

שָׁם בִּפְאַת קָדִים עַל שׁוּלֵי שָׁמַיִם,

תֵּרָאֶה הַשֶּׁמֶשׁ חַכְלִילַת עֵינַיִם.

מִנֹּגַהּ נֶגְדָּהּ נָסוּ צִלְלֵי אֹפֶל,

מֵרֹאשׁ כָּל הַר תָּלוּל בַּחַן וֶעֹפֶל.

עַל הַרְרֵי צִיוֹן קַרְנֵי הוֹד נִפְזָרוּ,

וּפְנֵי הַשֶּׁלֶג מֵאוֹרָם נָהָרוּ,

הַבַּת יְרוּשָׁלַיִם עַד הֵנָּה נָחָה,

הֵקִיצָה מִשְּׁנָתָהּ עֵינָהּ פָּקָחָה,

וַאֲנָשִׁים מִסְפָּר מֵרִבְבוֹת בָּנֶיהָ,

יֵרָאוּ לָעַיִן בִּרְחֹבוֹתֶיהָ.

דַּלַת הָעָם הֵם רָעֵבוּ וָרָשׁוּ,

עָזְבוּ מִשְׁכְּבוֹתֵיהֶם בֵּיתָם נָטָשׁוּ.

כִּי בֹקֶר הַשְׁכֵּם הַמַּחְסוֹר יְעִירֵמוֹ,

וּלְסִבְלוֹתֵיהֶם לָלֶכֶת יְצַוֵּמוֹ.

גַּם לִימוּדֵי יְיָ וְיִרְאֵי שַׁדַּי קָמוּ,

וְלַעֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ לִבּוֹתָם שָׂמוּ:

בִּתְהוֹם חִקְרֵי תוֹרָה אֵלֶּה יַהֲלֹכוּ,

אֵלֶּה מִקֶּרֶב לֵב שִׂיחַ יִשְׁפֹּכוּ.

וִיהַלְלוּ אֵל יִירָאוּהוּ עִם שָׁמֶשׁ,

אַךְ בְּבֵית מִדְרַשׁ אַבְטַלְיוֹן וּשְׁמַעְיָהוּ,

עוֹד יִמְשׁוֹל הַלַּיְלָה עוֹד יָמֶשׁ אָמֶשׁ,

יֹשְבָיו יִשְׁתּוֹמְמוּ אִישׁ לְרֵעוֹ יִתְמָהוּ:

"לֹא נוּכַל הָבִין, נִפְלָאת הִיא בְעֵינֵינוּ,

"מַדּוּעַ עוֹד אָפֵל בֵּית מִדְרָשֵׁנוּ, "הֵן שֶׁלֶג לֹא יֵרֵד עָבִים עָבָרוּ,

"וּפְנֵי הַשָּׁמַיִם זַכּוּ טָהָרוּ,

"וּכְבָר גַּם שֶׁמֶשׁ מִגָּבְהֵי שָׁמֶיהָ

"תָּאִיר לָאָרֶץ וְלַדָּרִים עָלֶיהָ,

"נֵצֵא נָא הַחוּצָה נִדְרְשָׁה נַחְקוֹרָה,

"אוּלַי אֶת הַחִידָה נוּכַל נִפְתּוֹרָה,

"הֲמִנְּתִיב יֹשֶׁר הַשֶׁמֶשׁ נָטָתָה?

“אוֹ עַנְנַת אֹפֶל עָלֶיהָ כִסָּתָה?….”

וַיִּשָׂא הָאֶחָד פִּתְאוֹם עֵינֵהוּ,

וַיֵרְא עַל הָאֲרֻבָּה לְתִמְהוֹן נַפְשֵׁהוּ.

כִּדְמוּת גּוּפַת אִישׁ לְמַעֲצֵבָה שֹכֶבֶת,

וּנְטוּיָה עוֹד אָזְנָהּ וּכְמוֹ קַשֶּׁבֶת

אֶל קוֹל הַמְדַבְּרִים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ מָטָּה,

וַיֹּאמֶר: "אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר עָתָּה

"עַל מַה זֶה הַחֹשֶׁךְ יְמַלֵּא בֵיתֵנוּ,

"וּכְאִישׁוֹן לַיְלָה אוֹר בֹּקֶר בַּעֲדֵנוּ.

"שׁוּרוּ שָׁם גֶּבֶר שׁוֹכֵב עַל הָאֲרֻבָּה,

“וּמֵאִתּוֹ הָיְתָה הַחֲשֵׁכָה נְסִבָּה” –

"מַדּוּעַ זֶה נֶחֱשֶׁה? נָחִישׁ לְעֶזְרָתוֹ,

“לִבְלִי תִקְרַב שָׁם לַשַּׁחַת חַיָּתוֹ”.

• שׁוֹמֵם קָרָא הַשֵּׁנִי וְרוּחוֹ פָגָה –

"נִקְרָא לַעֲבָדִים אַף נַעַל הַגָּגָה.

"חֹמֶר הַשֶּׁלֶג מֵעָלָיו נָסִירָה,

"וּמַעֲרֶכֶת עֵצִים חִישׁ קַל נַבְעִירָה.

"אוּלַי בְּיָדֵינוּ תִצְלַח צָלֹחַ,

“מִשִּׁנֵי הַמָּוֶת מַלֵּט מַלְקֹחַ”.

וּכְרֶגַע אֶל קוֹלָם הָעֲבָדִים כֻּלָּם,

יַחְדָּו נוֹעָדוּ וַיָבִיאוּ סֻלָּם,

וַיַעֲלוּ. הַגָּגָה קַלִּים כִּצְבָאִים,

וְהַנִּקְפָּא הוּבָא אֶל אַחַד הַתָּאִים.

וּקְהַל אֲנָשִׁים סָבִיב לוֹ נֶאֱסָפוּ,

אִם עוֹד חַיִּים בְּאַפּוֹ לָדַעַת נִכְסָפוּ,

גַּם שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן קָרְבוּ וּבָאוּ,

וּלְמַרְאֶה הַנִּקְפָּא דְּמֵיהֶם קָפָאוּ,

רְעָדָה אֲחָזָתַם נִבְהֲלוּ נֶחְפָּזוּ,

וּכְהָרִים בְּיוֹם רַעַשׁ תַּחְתָּם רָגָזוּ.

כִּי הִכִּירוּ בוֹ אֶת בְּחִיר תַּלְמִידֵימוֹ,

בְּחָכְמַת לִבּוֹ יָאִיר תָּמִיד עֵינֵימוֹ.

אָז לִקְרוֹא לָרֹפֵא שַׁלַּח מִהֵרוּ,

וּמְדּוּרַת עֵצִים גְּדוֹלָה חִישׁ בִּעֵרוּ.

וַיְצַוּוּ גַּם הָבִיא סַמֵּי מִרְקַחַת,

לִפְדּוֹת נַפְשֵׁהוּ בַּל תִּרְאֶה הַשַּחַת.

וּמַה שָּׂמַח לִבָּם עֵת שָׁמְעוּ שָׁמֹעַ,

כִּי עוֹד רוּחַ בְּקִרְבּוֹ לֹא תַם לִגְוֹעַ.

כִּכְלִילַת יֹפִי עַל שַׁדְמַת חֲבַצֶּלֶת,

שָׁם תִּצְעַד לָהּ שֶׁמֶשׁ בִּרְקִיעַ תְּכֵלֶת.

סָבִיב לָהּ נֹגַהּ תָּפִיץ קַרְנֵי הוֹדָהּ,

וְכָל מִשְׁכְּנוֹת תֵּבֵל יָאִירוּ מִכְּבוֹדָהּ:

מֵהֵיכַל עֹנֶג רֹאשׁוֹ בְּרָקִיעַ,

עַד סֻכַּת עֹנִי עַד עָפָר תַּגִּיעַ.

וּלְאוֹרָהּ קָם הַיְקוּם נֵעוֹר מִשְׁנָתוֹ,

גַּם שׁוֹעַ גַּם עָצֵל עָזַב מִטָּתוֹ.

וִירוּשָׁלַיִם קִרְיָה הַהוֹמִיָּה,

מָלְאָה תְשֻׁאוֹת וַתִּשָּכַח דֻּמִיָּה.

שָׁב סָאוֹן לִרְחֹבוֹת רַעַשׁ לִשְׁוָקִים,

וּשְׁאוֹנָהּ עוֹלֶה עַד בָּמֳתֵי שְׁחָקִים.

פֹּה יִנְהֲרוּ הֲמוֹנִים אֶלֶף וּרְבָבָה,

שָׁם יִתְהוֹלְלוּ סוּסִים תִּרְקַד מֶרְכָּבָה.

מֵרֶגַע לָרֶגַע תִּגְדַּל הַהֲמוּלָה,

וּכְמוֹ בְיוֹם סוּפָה שֹׁאֶנֶת הַמְּצוּלָה.

גַּם חוּצוֹתֶיהָ תְּהִימֶנָּה מֵאָדָם,

אָצִים וּדְחוּפִים לִמְצֹא חַיַת יָדָם.

שָׁם שׁוֹעַ וָרָשׁ יָשָׁר הוֹלֵךְ וְנוֹכֵל,

קוֹנֶה וּמוֹכֵר גַּם אָמָן גַּם רוֹכֵל.

כַּמַּלְוֶה כַּלֹּוֶה בָּאוּ נִקְבָּצוּ,

אִישׁ אִישׁ אָחִיהוּ יִדְחָקוּ יִלְחָצוּ.

שָׁם בֵּין הֲמֻלַּת עִיר וּשְׁאוֹן הַקֶּרֶת,

תָּאוּץ תָּרוּץ עַלְמָה רַבַּת תִּפְאֶרֶת.

תָּגֹז שַׂעֲרוֹת רֹאשָׁהּ עַל לִבָּהּ תֹּפֶפֶת,

וּכְנַחַל דִּמְעָה בַּת עֵינָהּ שֹׁטֶפֶת.

אֶל בָּתֵּי הַשְּׁפֵלָה תָּכִין פְּעָמֶיהָ,

אָכֵן אֵין שָׂם לֵב לִבְכִי תַמְרוּרֶיהָ.

כֹּה בְּעִיר רַבָּתִי לֹא יַפְלִיא שׁוֹמֵעַ,

קוֹל שָׂשׂוֹן קוֹל נְהִי בַּהֲרִיעוֹ רֵעַ.

כִּי אֶל כָּל מִקְרֶה יֹשְׁבֶיהָ הִסְכִּינוּ,

וּכְשִׁיר כִּילֵל בִּמְנוּחַת לֵב יַאֲזִינוּ.

אַךְ זְעֵיר שָׁם, זְעֵיר שָׁם לָדַעַת יִשְׁתָּאוּ,

“מַה־זֶה, וְלָמָּה?” פִּי הָעוֹבְרִים יִבְעָיוּ.

וּמִבְּלִי מְצֹא מַעֲנֶה יִפְנוּ שִׁכְמָמוֹ,

וּבְנֶפֶשׁ שׁוֹקֵקָה יֵלְכוּ לְדַרְכָּמוֹ.

הָעַלְמָה תָּרוּץ הָלְאָה כִּמְשֻׁגָּעַת,

וּבִגְדֵי עִדֶּיהָ בִּבְכִי קוֹרָעַת.

אֶל בַּיִת נוֹדַע לָהּ קָרְבָה נִגָּשָׁה,

וַתִּשְׁאַל אֶת הָאִישׁ עַל סִפּוֹ פָגָשָׁה.

"אָנָּא הַגִּידָה לִּי חִישָׁה אֲדוֹנִי,

“הַיֵשׁ פֹּה אִישִׁי פְּלוֹנִי הָאַלְמוֹנִי?”

וַיַעַן – "בַּעֲלֵךְ מֻצָּל שָׁב וַיֶּחִי,

שׁוּבִי לִמְנוּחָיְכִי מְחִי דֶמַע מִלֶּחִי –"

וּבְדַבְּרוֹ אֵלֶיהָ נַפְשָׁהּ יָצָאָה,

וּמֵחֶרְדַּת לֵבָב כִּמְעַט גָּוָעָה.

 

ב. סופו לקימה מאשר    🔗

(אכות פ"ד)

הָאֶָרֶץ עַל צִירָהּ יוֹם יוֹם סֹבֶבֶת,

כָּל שָׁפָל יָרוּם יֵגְבִּיהַּ לָשֶׁבֶת.

הַגְּבֹהִים יִשְׁפָּלוּ מַטָּה יֵרֵדוּ,

וּבְלֶכְתָּה יִסַּבּוּ הַמְּסִבּוֹת יַחַד,

גַּם אָסוֹן, גַּם שָׂשׂוֹן, שִׂמְחָה וָפַחַד:

אֵלֶּה יָמוּתוּ, אֵלֶּה יִוָּלֵדוּ.

פֹּה עֲשִׁירֵי עָם נִשְׂכָּרִים בַּלֶּחֶם,

שָׁם עַל הוֹן יָשִׂישוּ דַכִּים מֵרֶחֶם.

שָׁמָּה יוּסַר שָׂר יֹאבֵד הַמִּשְׁמֶרֶת,

וָרָשׁ יָבֹא תַחְתָּיו לִנְחַל שֵׁם תִּפְאֶרֶת.

פֹּה יִפֹּל שָׁדוּד בַּקְּרָב גִּבּוֹר כֹּחַ,

וְעַל גַּל קִבְרוֹ יֵצֵא אַחֵר לִפְרוֹחַ.

כֹּה מִקְרֵי חֶלֶד יִסַּבּוּ לִרְגָעִים,

עַל חוּג הַזְמָן יַעֲלוּ אוֹ יֵרְדוּ פְלָאִים.

גַּם הִלֵּל עָלָה מִשֶּׁפֶל מַצָּבוֹ,

וְעַל בָּמֳתֵי הָאשֶׁר לָקַח מוֹשָׁבוֹ.

כִּי בְשָׁקְדוֹ יוֹם יוֹם עַל דַּלְתוֹת הַחֲכָמִים,

קָנָה לוֹ דֵי חָכְמָה גַּם שֵׁם עוֹלָמִים.

עַל בִּינַת רוּחֵהוּ עַמּוֹ תָמָהוּ,

וּלְנָשִׂיא וּלְשׁוֹפֵט עֲלֵיהֶם שָׂמָהוּ.

אָז הוּשַׂם קֵץ לְעָנְיוֹ וּלְמַר גּוֹרָלוֹ,

וַיִקְצוֹר בְּרִנָּה אֶת זֶרַע עֲמָלוֹ.

יָגוֹן וָעֶצֶב מֵאָהֳלוֹ רָחָקוּ,

הֹוָה וָהִי יַחַד נָסוּ חָמָקוּ.

אוּלָם בְּכָל אֵלֶּה לֹא גָבַהּ לִבֵּהוּ,

בִּגְדֹלוֹת וְנִפְלָאוֹת לֹא הָלְכָה נַפְשֵׁהוּ;

לֹא אָסַף סְגֻלּוֹת מַחֲמַדֵּי עֵינָיִם,

לֹא לָבַשׁ שֵׁש, מֶשִׁי וְאֵטוּן מִצְרָיִם

לֹא אָכַל מַעֲדַנִּים לֹא שָׁתָה יָיִן,

חֲמֻדוֹת חֶלֶד לוֹ אֶפֶס וָאָיִן.

תּוֹרָתוֹ אוּמְנָתוֹ בָּהּ יִשְׁתַּעֲשֵׁעַ

וּמַטָּעֵי חֶמְדָּתָהּ הוּא נוֹטֵעַ.

עַל לֵב בְּנֵי עַמּוֹ לִדְבַר אֵל יִכְלָיוּ,

וּמִנַּחַל עֲדָנָיו יִשְׁתּוּ יִרְוָיוּ.

וַהֲמוֹנִים הֲמוֹנִים מִכָּל עֲבָרִים,

אֵלָיו יִנְהָרוּ כִּזְקֵנִים כִּנְעָרִים.

כִּי קֶסֶם עַל שְׂפָתָיו נֹפֶת בִּלְשׁוֹנוֹ,

לִמְשׁוֹךְ אֵלָיו כָּל אִישׁ בַּעֲבֹתוֹת אַהֲבָה,

כַּעַס לֹא יֵדַע אַךְ חַיִּים בִּרְצוֹנוֹ.

וּמָזוֹר יִגְהֶה מִכָּל נֶפֶשׁ דַּאֲבָה.

גַּם יִלְדֵי עַם נֵכָר יָבֹאוּ עָדֵהוּ,

לִשְׁתּוֹת בַּצָמָא אֶת דַּבְּרוֹת קָדְשֵׁהוּ.

וּלְשֵׁמַע אֲמָרָיו הַמְּלֵאִים חֲנִינָה,

יְבַקְשׁוּ סֵתֶר לָמוֹ בְּצֵל כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה.

בְּצֵל כַּנְפֵי לַיִל תֵּבֵל מִתְלוֹנֶנֶת,

וּמֵעֲמַל יוֹמָם יָנוּחוּ בָנֶיהָ,

עַל הַרְרֵי צִיּוֹן עֵיפָתָה שֹׁכֶנֶת.

תִּישַׁן עִיר שָׁלֵם יָנוּמוּ יֹשְׁבֶיהָ.

גַּלְגִּלֵּי הַחַיִּים יַחַד נֶעֱצָרוּ,

הַסּוּסִים בַּחוּצוֹת לֹא עוֹד יִדְהָרוּ.

לֹא תִרְקַד מֶרְכָּבָה יִרְעֲשׁוּ אוֹפַנִּים,

הַכֹּל בָּהּ יָנוּחַ בִּנְוֵּה שַׁאֲנַנִּים.

אַךְ לְאֹזֶן יְגֻנָּב קוֹל צַעֲדֵי הָרוּחַ,

עֵת בֵּין עֲצֵי גַנִּים יֵצֵא לָשׂוּחַ.

אַף קוֹל הַשּׁוֹמְרִים בָּעֹז יַשְׁמִיעוּ,

עֵת יָסֹבּוּ עִיר וּבְחוּצוֹת יָנוּעוּ:

"אַשְׁרֵי אָדָם מָצָא חָכְמָה וּתְבוּנָה,

"וְהָיָה אֵזוֹר מָתְנָיו צֶדֶק וֶאֱמוּנָה;

"הוּא יָנוּחַ שָׁלוֹם שַׁאֲנָן בָּטוּחַ,

"לֹא יֵדַע עֶצֶב אַף שֶׁבֶר בָּרוּחַ;

"הֶבֶל כָּל עֹנֶג מַחֲמַדֵּי הָאֲדָמָה,

“אֹשֶׁר עוֹלָמִים אַךְ יִנְוֶה בָּרָמָה”.

גַּם מִבֵּית הַנָּשִׂיא יַעֲלֶה לִרְגָעִים,

קוֹל הֲמֻלָּה דַקָּה אַף שָׁאוֹן נָעִים.

קוֹל עוֹרֵר הַלֵּב הָרוּחַ יָנִיעַ,

מֵאשֶׁר נַעֲלֶה לַנֶּפֶשׁ יַבִּיעַ.

הוּא קוֹל תּוֹפְשֵׂי תוֹרָה נוֹצְרֵי תוּשִׁיָּה,

הֵם לֹא יֵדְעוּ שָׁלֵו וּמְנוּחַת דֻּמִּיָה.

יַשְׁכִּימוּ לָקוּם וִיאַחֲרוּ בַנֶּשֶׁף,

מִפִּיהֶם אִמְרֵי אֵל יֵצְאוּ כָרֶשֶׁף.

יַרְהִיבוּ יַשְׂגִּיבוּ כָּל נֶפֶשׁ מָרָה,

וּכְקַשׁ יָבֵשׁ יֹאכְלוּ כָּל מַחֲשָׁבָה זָרָה.

הַהוֹלֵךְ גַּלְמוּד קוֹלָם זֶה כִּשְׁמוֹעַ,

יַעֲמוֹד יַקְשִׁיב קֶשֶׁב לִבּוֹ בּוֹ יִנֹּעַ.

וּמֵעֲלִיצוּת נֶפֶשׁ עֵינָיו תִּדְמַעְנָה,

וּבְקוֹל דְּמָמָה דַקָּה שְׂפָתָיו תַּבַּעְנָה:

פֹּה מִשְׁכְּנוֹת הַחָכְמָה, מִקְדַּשׁ הַדַּעַת!

זֶה אֹהֶל יְשָׁרִים אֵין בָּמוֹ מִגְרַעַת.

הֶאָח מַה טּוֹבוּ שָׁלֵם אֹהָלָיִךְ?!

אַשְׁרֵיךְ עִיר הַקֹּדֶשׁ, אַשְׁרֵי בָנָיִךְ!

 

ג. מות ישרים    🔗

דְּמָמָה שׂרֶרֶת חֲצוֹת לַיִל הִגִּיעַ,

וּבְחֵיק תַּרְדֵּמָה כָּל הַיְקוּם יַרְגִּיעַ.

הַסַּהַר יָשׂוּחַ עַל שְׁמֵי סַפִּירִים,

וּסְבִיבָיו כּוֹכָבִים נוֹצְצִים מַזְהִירִים.

הַדְרַת קֹדֶשׁ חֹפֶפֶת עַל כָּל אַפְסָיִם,

יַחַד יָחֹגוּ אֶרֶץ גַּם שָׁמָיִם.

עַל קִרְיַת צִיּוֹן אוֹר יָקָר זֹרֵחַ,

בָּתֶּיהָ יָהֵלּוּ אֶל נֹגַהּ יָרֵחַ.

וּבְחַלּנוֹתֵיהֶם הַנֵּרוֹת כָּבוּ,

וַאֲסִירֵי שֵׁנָה גָּרֵיהֶם יִשְׁכָּבוּ.

בַּחֲלוֹמָם עַל מִטָּתָם יִתְמוֹגָגוּ,

יָחֹגּוּ, יָנוּעוּ רָעֵי כַפָּיִם,

וּבִפְאַת עֶרֶשׂ יָשִׂישׂוּ, יִתְעַנָּגוּ.

עַל מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם יוֹנְקֵי שָׁדָיִם.

אַךְ פֹּה תִּקְשַׁבְנָה אָזְנֵי הַהֵלֶךְ,

קוֹל דַּכָּא כִּי יֵבְךְ כַּנָּחָשׁ יֵלֶךְ.

שָׁם מֵרֹאשׁ מִגְדָּל בַּנֵּרוֹת זָרוּחַ,

יִנָשֵׂא לִרְגָעִים עַל כַּנְפֵי רוּחַ.

הֶמְיַת כִּנּוֹר קוֹל נֵבֶל וּמְצִלְתָּיִם,

קוֹל שָׁרִים וְשָרוֹת מַרְהִיבֵי אָזְנָיִם.

כֹּה זְעֵיר שָׁם, זְעִיר שָׁם לֹא יֵדְעוּ תְנוּמוֹת,

אֵלֶּה יִבְכּוּ מַר, אֵלֶּה יִשְׁבְּעוּ נְעִימוֹת.

גַּם בְּבֵית הַנָּשִׂיא עוֹד נֵרוֹת יִזְרָחוּ,

שֵׁנָה וּתְנוּמָה מִיּשְׁבָיו בָּרָחוּ;

בּוֹ עַל עֶרֶשׂ דְּוָי חֲסַר אוֹן וָכֹחַ,

יִשְׁכַּב גֶּבֶר יָשִׁישׁ דַּכָּא וּשְׁחוֹחַ.

דָּלַל בְּשָׂרֵהוּ, שֻׁפוּ הַלְּחָיַיִם,

שַׂעֲרוֹתָיו יַלְבִּינוּ כִּכְפוֹר שָׁמַיִם.

מַכְאֹבוֹ נֵצַח, אֲנוּשָׁה מַחֲלָתוֹ,

יֵדַע כִּי לֹא יֵרֵד עוֹד מִמִּטָּתוֹ.

וּבְכָל זֹאת יִשְׁכַּב דּוּמָם שַׁאֲנָן בָּטוּחַ,

מוֹרָשָׁיו יִשְׁלָיוּ בַּלֵּב וָרוּחַ;

בֹּז יָבוּז מַחֲמַדֵּי אֶרֶץ הַנְּשִׁיָּה,

וּלְאֹשֶׁר עוֹלָמִים עֵינוֹ צוֹפִיָּה.

עֲדַת תַּלְמִידָיו סָבִיב לוֹ נִקְהָלוּ,

לִבָּם בָּם יֶהֱמֶה וּפְנֵיהֶם נָפָלוּ;

יֵדְעוּ עוֹד מְעַט יֻקַּח מֵעַל רֹאשָׁמוֹ,

מוֹרָם מַדְרִיכָם, תִּפְאֶרֶת עֻזָמוֹ,

וּכְצֹאן בְּלֹא רֹעֶה יָפוּצוּ עֶדְרֵיהֶם,

לִמְצוֹא לָמוֹ מִרְעֶה לִמְצֹא נְתִיבוֹתֵיהֶם.

לִדְבָרָיו הָאַחֲרוֹנִים יַטּוּ אָזְנֵימוֹ,

טֶרֶם יֵלֵךְ וְלֹא יָשׁוּב עוֹד אֵלֵימו.

וּמֵעָקַת נֶפֶשׁ דּוּמָם יֵלִילוּ,

יָסֵבּוּ עֵינֵיהָם דִּמְעָה יַזִּילוּ.

אַךְ הוּא יִשְׁכַּב בֶּטַח, נָכוֹן לִבֵּהוּ,

אֵין פַּחַד הַמָּוֶת לְנֶגֶד עֵינֵיהוּ.

עַל פָּנָיו מָנוֹחַ עֵינָיו יָהֵלּוּ,

וּשְׂפָתָיו בָּרוּר אִמְרֵי בִין יְמַלֵּלוּ:

"רַבּוֹת חָיִיתִי תַּחַת הַשָּׁמַיִם,

"גַּם רַבּוֹת חָזִיתִי לְמַרְאֵה עֵינַיִם:

"רָאִיתִי הַמְהַלְּכִים תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ,

"וּכְאֶחַד כֻּלָּהַם יִתְעוּ בָאֶמֶשׁ.

"לָרוּחַ יַעֲמֹלוּ, הֶבֶל יַעְזֹרוּ,

"וּלְעָצְבָּם וּלְרָגְזָם כֶּסֶף יִצְבֹּרוּ;

"מַרְבֵּה הוֹן וּנְכָסִים – מַרְבֶּה עִצָּבוֹן,

"אַהֲבָה לַגֵּוָה גַּם לְנֶפֶשׁ רִקָּבוֹן;

"מַרְבֵּה עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת – מַרְבֶּה זִמָּה,

מַרְבֵּה תַעֲנֻגוֹת בָּשָׂר – מַרְבֶּה רִמָּה.

"אַךְ מַרְבֵּה תוֹרָה – מַרְבֶּה לְרוּחוֹ נַחַת,

"כִּי הִיא תִפְדֶּה נַפְשׁוֹ מֵרֶדֶת שַׁחַת.

עַל כֵּן תּוֹרַתְכֶם אֱהָבוּ, הוֹקִירוּ,

בְּשַׁעֲשׁוּעֵי תֹהוּ כְּבוֹדָהּ לֹא תָמִירוּ.

"הַרְחִיבוּ אָהֳלָהּ חַזְקוּ יְתֵדוֹתֶיהָ,

"הוֹרוּ לִבְנֵי עַמְּכֶם מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶיהָ.

"רַבִּים לוֹחֲמִים לָהּ מִסָּבִיב שֹׁת שָׁתוּ,

"אֵלֶּה בְחֶזְקַת הַיָּד בְּרִיתָהּ שָׁבָתוּ,

"וְאֵלֶּה בִשְׁאָט נֶפֶשׁ חֻקֶּיהָ יָפֵרוּ.

"וּכְחֵפֶץ לִבָּם מִלֶּיהָ יְבָאֵרוּ.

"וַאֲנִי אֵדַע עַמִי לִבּוֹ בָחַנְתִּי,

"צָרַפְתִּי כִלְיוֹתָיו רוּחוֹ תִכַּנְתִּי.

"הֵן אֶל כָּל חָדָשׁ כָּאֵשׁ יִתְלַקֵּחַ,

"וּמִפָּנָיו רֶסֶן הַדָּת יְשַׁלֵּחַ.

"אֶפְחַד אָגוּרָה אִירָא מֵאַחֲרִיתוֹ,

"פֶּן עִם אֵל קָדְשׁוֹ יָפֵר אֶת בְּרִיתוֹ.

"יַשְׁלִיךְ אַחֲרֵי גֵווֹ תְּעוּדָה גַּם תּוֹרָה,

וּלְהַבְלֵי שָׁוְא יִתֵּן מִשְׁפַּט הַבְּכוֹרָה.

"לָכֵן עִמְדוּ בַפֶּרֶץ גְּדָרִים גְּדוֹרוּ,

"וּתְנוּ לָהֶם חֻקִּים לִבְלִי יַעֲבוֹרוּ.

"נִצְרוּ תּוֹרַת שַׁדַּי מָעוֹז הֱווּ לָהּ,

"לְמַעַן לֹא יַשִּׂיגוּ שׁוגִים אֶת גְּבוּלָהּ.

"אַךְ אַל נָא תַכְבִּידוּ אַכְפּהּ עֲלֵיהֶם,

"פֶּן יִפְרְקוּ עֻלָּהּ מֵעַל צַוְּארֵיהֶם,

"וּבְרֶגֶל גַּאֲוָה בְּחֻקֶּיהָ יִבְעְטוּ,

"וְדוֹרְשֶׁיהָ מִיוֹם לְיוֹם יִצְעֲרוּ יִמְעָטוּ.

"גַּם בְּחֶזְקָתָהּ אַל תִּקְחוּ קַרְנַיִם,

"אַל יִגְבַּהּ לִבְּכֶם – תָּרִימוּ עֵינַיִם;

"כִּי הַגַּאֲוָה כָעָשׁ לֵב אָדָם אֹכֶלֶת,

"תְּזוֹלֵל כָּל יָקָר, כָּל קֹדֶשׁ מְחַלֶּלֶת.

"הִיא תוֹלִיךְ אֶתְכֶם שׁוֹלָל לֹא דֶרֶךְ,

"עֲדֵי כִּי תִכָּשְׁלוּ, תָּפִיקוּ בֶרְֶךְ.

"אֶת תֹּרֶן הַשּלוֹם תְּמֹכוּ חַזֵקוּ,

"הַאֲרִיכוּ מֵיתָרָיו בַּל יִנָּתֵקוּ;

"כִּי מְנוּחַת בְּנֵי חֲלוֹף עָלֵיהוּ תְלוּיָה,

"וּבלְתּוֹ תִמּוֹט תֵּבֵל תֻּכַּת שְׁאִיָּה.

"מִכָּל מִשְׁמָר מִכַּעַשׂ הִשָּׁמֵרוּ,

"וּלְרִיב וּלְמַצָה לָצֵאת אַל תְּמַהֵרוּ;

"כִּי כַעַשׂ יָנוּחַ בְּחֵיק אֲנָשִׁים כְּסִילִים,

"חַטֵּאת קֶסֶם הוּא, עֲוֹן מֶרִי וֶאֱלִילִים.

"בֵּין אַחִים מִבֶּטֶן יְשַׁלַּח מִדְיָנִים,

"וּבִזְרוֹעַ יַרְחִיק רֵעִים נֶאֱמָנִים.

"אֶל כָּל גֶּבֶר וָאִישׁ פְּנֵיכֶם תֵּטִיבוּ.

"וּבְרוּחַ נָכוֹן כָּל דָּבָר תַּקְשִׁיבוּ.

"אוֹ אָז תְּאֻשְּׁרוּ וּבָאָרֶץ תִּצְלָחוּ,

"כָּבוֹד וִיקָר מִשְׁנֶה נֵצַח תִּקָּחוּ.

סָבִיב בָּאָרֶץ שֶׁקֶט וּמָנוֹחַ

עֲצֵי יַעַר לֹא יָנוּעוּ יָהִימוּ;

צִלְלֵי לַיְלָה יַחַד יִבְרְחוּ בָרֹחַ,

וּפַאֲתֵי מִזְרָח כַּתּוֹלַע יַאְדִּימוּ.

בֵּין עַרְפְּלֵי טֹהַר יֵחָבֵא יָרֵחַ,

כּוֹכְבֵי אוֹר בִּמְסִלּוֹתָם נָגְהָם יַסְתִּירוּ;

עַל כָּל עָלֶה, כָּל עֵשֶׂב, כָּל צִיץ פֹּרֵחַ,

אֶגְלֵי טַל בֹּקֶר כִּפְנִינִים יַזְהִירוּ.

עִשְׂבוֹת כָּל הָרִים רָאשֵׁימוֹ יִשָּׁחוּ,

רוּחַ צַח כָּל עָנָף לְאַט לְאַט יָנִיעַ;

מֵהַר וָגֶבַע, מִפֶּלֶג וָאָחוּ,

אֵד לָבָן יִתְאַבֵּךְ יַעַל רָקִיעַ.

כָּל צִפּוֹר, כָּל כָּנָף קִנָּם יָעִירוּ,

מוֹצָאֵי בֹקֶר יַרְנִינוּ בְּמַקְהֵלוֹת;

יִלְדֵי הַטֶּבַע יִתְרוֹעַעוּ יָשִׁירוּ,

לָאֵל מוֹצִיאָם לִנְגֹהוֹת מֵאֲפֵלוֹת.

וּבְעֵת כּוֹכְבֵי בֹקֶר יַחַד הֵרִיעוּ,

וַיְזַמְרוּ לֵאלֹהִים כָּל יְצִירֵי עוֹלָם,

מוֹרָשֵׁי לֵב הִלֵּל בָּעֹז הֵנִיעוּ,

גַּם נַפְשׁוֹ נִמְלָאָה מִנֹּעַם קוֹלָם.

וַיִּשָׂא כַפָּיו לִמְרוֹמֵי שָׁמַיִם,

וּבְקוֹל דְּמָמָה דַקָּה אֹמֶר הִבִּיעַ:

"הֶאָח זְמִרוֹת אֶשְׁמָע מִכָּל אַפְסָיִם,

זְמִרוֹת אֵלִי מַלְכִּי שׁוֹכֵן רָקִיעַ!"

"מָתַי יֹשֵׁב מָרוֹם הָעֵת תַּגִּיעַ,

וְעַל כָּל בָּשָׂר רוּחַ קָדְשְׁךָ יִשָּׁפֵךְ?

מָתַי אוֹר אֱמֶת חֶשְׁכַת תֵּבֵל יַגִּיהַּ,

וּלְכָל הָעַמִּים לֵב אֶחָד יֵהָפֵךְ?"

"יֵדְעוּ גוֹיִם סֶלָה כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ,

בַּשָּׁמַיִם מֵעָל, בָּאָרֶץ מִתָּחַת;

בֶּרֶךְ לְךָ יִכְרָעוּ, יִשְׁבְּעוּ בִשְׁמֶךָ;

וּבַכֹּל יָשׂרוּ שַׁלְוָה וָנַחַת…"

אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר עֵינֶיהָ סָגָרָה,

מִיִּפְעַת שֶׁמֶשׁ עָלֶיהָ נִגְלָתָה,

גַּם עֵין הִלֵּל כִּמְעַט רֶגַע עֻוָּרָה,

מִנְגֹהוֹת אוֹר עוֹלָם פֶּתַע רָאָתָה.

דָּמָיו תּוֹךְ עוֹרְקָיו נִצְרָרוּ קָפָאוּ,

יָדָיו כָּבְדוּ, נָחוּ עַל חָזֵהוּ;

צִלְלֵי מָוֶת עַל פָּנָיו הִשְׂתָּרָעוּ,

גַּם מִלָּתוֹ מֵתָה עַל דַּל שְׂפָתֵהוּ.

לֵב תַּלְמִידָיו מֵת וַיִּמַס קִרְבָּמוֹ,

נַפְשָׁם הִשְׁתּוֹחָחָה, מָה לֹא יָדָעָה;

כִּפְסִילֵי שַׁיִשׁ עָמְדוּ עַל עָמְדָמוֹ,

וְדוּמִיַּת מָוֶת עַל סְבִיבָם הִשְׂתָּרָעָה…