נכתב בשמו: ראובן סילמן

 

הקדמה: [שלוש מאות המשחקים המכונסים בקובץ]    🔗

שלוש מאות המשחקים המכונסים בקובץ זה מכילים את כל סוגי משחקי הנוער: משחקי בית וחוץ, משחקי מסיבה ותנועה, משחקי מחשבה, זריזות וכוח, משחקים במכשירים ובלי מכשירים.

המשחקים מחולקים לפי תכנם ולפי צורתם לארבע מחלקות. במחלקה הראשונה, ‏“משחקים לפתוח החושים והמחשבה”, מכונסים שמונים ותשעה משחקים, שעיקר מטרתם לפתח במשַחקים את חמשת החושים, כוח הרצון, המחשבה המהירה, הבטחון העצמי וכשרון ההבעה. המשחקים האלה ברובם משחקי מנוחה, המשוחקים בבית. כמעט בכולם אפשר להשתמש בחגיגות ימי הולדת ומסיבות משפחה.

במחלקה השניה, “משחקים במעגל”, מכונסים שבעים ואחד משחקי בית ומשחקי חוץ שצורתם העיקרית – מעגל. רובם משחקי תנועה וכוח.

במחלקה השלישית, “משחקי קבוצות”, מכונסים מאה ושנים עשר משחקים שרובם ככולם תחרויות בין קבוצות, המחנכים לזריזות, דייקנות, זהירות וכוח.

עשרים ושמונה המשחקים שאינם נכללים בשלושת הסוגים הקודמים כונסו למחלקה הרביעית: “משחקים שונים”.

יש להעיר שהתחומים בין המחלקות אינם מסוייגים בהחלט. כמה ממשחקי המעגל וממשחקי הקבוצות יש בהם גם משום “פתוח החושים והמחשבה”, וכן כמה מה“משחקים לפתוח החושים והמחשבה” הם בצורת מעגל או תחרויות בין קבוצות. החלוקה נעשתה רק לפי המהות העיקרית של המשחקים,

ב“פעולה” של קבוצות או בשעור להתעמלות טוב להשתמש במשחקים מסוגים שונים שיש בהם גם תנועה וגם מנוחה.

המשחקים מבוארים בלשון קצרה, בלי הרחבה יתרה ובלי הכבדה בחוקים וכללים יתרים.

חלק גדול מהחומר שאבתי מנסיוני כמורה וכמדריך אגודת נוער. נעזרתי גם בחוברות משחקים שיצאו בחו"ל בהוצאת “השומר הצעיר” (אחת ע“י א. כרוך וי. זידה ואחת ע”י צ. פרלה) וכן בספרים בלשון האנגלית העוסקים במקצוע זה. ביחוד עלי לציין את הספר המצוין: Gilcraft’s Book of Games המכיל את מיטב המשחקים של שמונה ספרי משחקים בלשון האנגלית.

ר.ס.

ירושלים–זכרון יעקב, תשרי תרצ"ז.

 

משחקים לפתוח החושים והמחשבה    🔗

1 מְנַחֵש (א)    🔗

אחד המשחקים יוצא. המשחקים היושבים בוחרים במלה (שם, פועל, או כל מלה אחרת). המשחק שיצא, הוא המנחש, נכנס. כל אחד מהמשחקים מספר לו ספור קטן שלתוכו הוא משלב את המלה, שהוסכם עליה בסוד המשחקים. על המנחש למצאה.

2 מְנַחֵש (ב)    🔗

המשחקים בוחרים במלה ארוכה: אחשורוש, אחשדרפן, וממצוקותיהם… מחלקים אותה להברותיה. כל שנים או שלשה משחקים מקבלים עליהם לבטא הברה אחת. כשהמנחש נכנס, נותן מנהל המשחק את האות, וכל הקבוצות הקטנות מבטאות את הברותיהן בבת אחת. על המנחש למצוא מה היא המלה.

3 מְנַחֵש (ג)    🔗

המשחקים בוחרים בפתגם ידוע, למשל: “לך אל נמלה, עצל, ראה דרכיה וחכם”. ומחלקים ביניהם, מלה מלה לכל אחד, לפי סדר הפתגם או הפסוק. כל משחק מספר ספור קטן למנחש ומשלב בתוכו מלה אחת של הפתגם אשר לקח לו. על המנחש למצוא מהו הפתגם.

אפשר לשחק אחרת: המנחש שואל שאלות וכל משחק עונה לו תשובה המכילה מלה אחת מהפתגם.

הערה: יש לומר את המלה כמו שהיא לא להוסיף ולא לגרוע.

4 מְנַחֵש (ד)    🔗

המשחקים בוחרים באישיות ידועה, בחפץ או במושג. על המנחש להקיף פעמים או שלוש פעמים את היושבים, לשאול את כל אחד מהמשחקים שאלה שתשובתה יכולה להיות רק “כן” או “לא”. על פי תשובות המשחקים עליו למצוא מה הוסכם בין המשחקים מקודם.

5 הַקּוּמְקוּם (א)    🔗

אחד המשחקים יוצא. המשחקים בוחרים במלה שיש לה שני מובנים או יותר, למשל: רגל (חג ואבר בגוף). מנהל המשחק מחלק את המשחקים לשתי קבוצות (אם יש שלושה מובנים למלה – לשלוש קבוצות). כל קבוצה צריכה לספר על המלה שנבחרה במובן שלה. למשל, קבוצה אחת תספר על הרגל במובן אבר הגוף וקבוצה שניה במובן חג; אלא שבמקום המלה רגל על המשחקים להשתמש במלה קומקום. המשחק שיצא נקרא חזרה ושואל בסירוגין את כל אחד מקבוצה א' ומקבוצה ב':

“מה תספר לי על הקומקום שלך?”

תשובות קבוצה א' (רגל – אבר הגוף):

“הקומקום שלי יודע לקפוץ”.

“הקומקום שלי לובש מכנסים”.

“הקומקום שלי משחק בכדורגל”.

“הקומקום שלי יהיה עיף ויגע אם ירבה ללכת”.

תשובות קבוצה ב' (רגל – חג)

“בקומקום שלי הולכים לירושלים”.

“בקומקום שלי מקריבים קרבן”.

“לקומקום שלי דרוש מחזור”.

"בקומקום שלי מברכים בברכת ‘חג שמח’ ".

דוגמאות להומונימים: עין (גם מעין), בית (גם בית בשיר), אשפה (גם אשפת חצים), רצפה (גם גחלת), אב (גם שם חודש), גבר (גם תרנגול), מצה (גם מריבה), בד (גם ענף). אפשר גם: כסת – קסת, מורה, מורא, מורה (תער).

6 הַקּוּמְקוּם (ב)    🔗

שני משחקים יוצאים ובוחרים להם מלה בעלת שני מובנים. הם נכנסים חזרה, יושבים בין המשחקים ומספרים כל אחד על “קומקומו”.

“לקומקום שלי יש אשה” (אב לבנים).

“הקומקום שלי חם ולוהט” (החודש אב).

“הקומקום שלי בעל בעמיו”.

“לקומקום שלי קוראים מנחם”.

“הקומקום שלי בכל משפחה”.

“הקומקום שלי לפני סוף השנה”, וכן הלאה.

המשחקים שמצאו את המלה למובניה עוזרים לשני הראשונים. המשחק מסתים כשכל המשחקים מצאו את

המלה.

7 הוּא וָהִיא    🔗

אחד המשחקים יוצא. המשחקים בוחרים להם שני שמות עצם שיש שייכות בין זה לזה, שאחד מהם זכר והשני נקבה, כמו: ספר ומחברת, עט ודיו, מורה וכתה, שולחן ומפה, לחם וחמאה, חטא ומצוה וכדומה. המשחק נכנס. כל אחד מציין לפניו נגוד או גם השואה בין “הוא” ו“היא”. בדוגמא של ספר ומחברת:

“הוא עבה והיא דקה”.

“הוא קשה והיא רכה”.

“הוא חי לאורך ימים והיא חייה קצרים”.

“לו ולה יש נייר”.

“הוא והיא בצורת מלבּן”, וכו'.

ולבסוף:

“בו קוראים ובה כותבים”.

אפשר להשתמש גם בשמות עצם ממין אחד שיש סמיכות הגיונית ביניהם, כמו: עט ועפרון, כפתור ופרח,

כסא ושולחן, מורה ותלמיד וכדומה, ואז אומרים:

“הראשון…… והשני…….”

 

8 רְאִי    🔗

המשחקים בוחרים במסמל (בשעה שמשחק אחד נמצא בחוץ). המסמל עושה תנועות שונות: מרים ידים, מוחא כפים, עומד, דורך במקום וכו'. כל המשחקים מחקים את תנועותיו. על המשחק שנכנס למצוא בשלוש פעמים מיהו המסמל. מצא – יוצא המסמל.

9 חָי!    🔗

אחד המשחקים חבוש מטפחת לעיניו. בידו כר קטן. לאחר שמסובבים אותו יפה יפה לבל ידע את מקומות המשחקים הוא מניח את הכר על ברכי אחד היושבים, מתישב עליו ושואל: “חי?” על המשחק לענות בקול (שלא יוכר עד כמה שאפשר): “חי!” אם לא הבחין ה“עיור” מי הוא בעל הקול, הוא שואל שוב, עד שלוש פעמים. מצא – נהפך המוכר ל“עיור” וה“עיור” הקודם יושב במקומו.

10 שְׁאֵלוֹת וּתְשׁוּבוֹת    🔗

לכל משחק פסת ניר ועפרון. כל משחק רושם שאלה איזו שהיא. מערבים את הפתקאות ומחלקים אותן שוב. כל משחק רושם תשובה לשאלה, הרשומה בפתקה. מנהל המשחק קורא אחר כך את השאלות והתשובות.

נוסח אחר: כל משחק רושם תשובה לשאלתו הוא אשר רשם לפני כך.

11 מִי הָאַחֲרוֹן?    🔗

מסדרים כסאות בשורה אחת. גבּי הכסאות: הראשון, השלישי, החמישי, השביעי וכו' מופנים לצד אחד, וגבי הכסאות: השני, הרביעי, הששי וכו' מופנים לצד שכנגד. מספר הכסאות פחות אחד ממספר המשחקים. המשחקים מקיפים את שורת הכסאות בהליכה או בריצה לקול נגינת הרדיו, הגרמופון וכדומה. ברגע שמנהל המשחק מפסיק את הנגינה מזדרזים המשחקים לשבת על הכסאות הפנויים. מי שלא תפס לו כסא מוצא עם כסא מהמשחק. באופן כזה שוב מספר הכסאות פחות אחד מהמשחקים. המשחק נמשך עד הוצאת כל הכסאות.

12 הַב הַב!    🔗

משחק אחד כורע על ברכיו ומניח את ראשו על ברכי מנהל המשחק. מאחוריו מונחת צלחת ובה מיני מתיקה. מנהל המשחק רומז לאחד המשחקים, וזה מנסה להתקרב בלאט אל הצלחת ולזכות בסוכריה. הרגיש בו הכורע וקרא: “הב הב!” ככלב, מיד חוזר זה ומפקיד משכון.

13 הַקְשֵׁב!    🔗

מנגנים בכלי נגינה שונים: כנור, חליל, פסנתר וכו'. המשחק שעיניו חבושות צריך להבחין מהו כלי הנגינה. אם מנגנים בשנים או שלושה כלים בבת אחת על החבוש לומר את שמות כולם.

14 מָצָאתִי!    🔗

מחביאים דבר מה. אחד המשחקים מחפש. כל המשחקים שרים (או דופקים או מוחאים כף) בחוזק ידוע. במדה שהמחפש מתקרב אל החפץ מגבירים את הקול.

אפשר לשחק: במדה שהמשחק ‏מתרחק מהחפץ מגבירים את הקול.

כיוצא בו: מתנים קודם על פעולה שצריך לעשות המשחק היוצא בשובו. אם הוא מתקרב אל הפעולה

מגבירים את הקול וכו'.

15 טַרְדָּנִים וְטַרְחָנִים    🔗

שתי קבוצות עומדות בשורות חזית, גב אל גב. הקבוצה האחת נקראת “טרדנים” והשניה “טרחנים”. מנהל המשחק קורא: “ט ר ר ר…” ומאריך ברי"ש. לבסוף הוא מסיים: “…חנים!” על הטרחנים לרוץ מיד לתפוס את הטרדנים הרצים. תפסו את רובם – נצחו, אם יקרא מנהל המשחק “טר…דנים” צריכים הטרדנים לרדוף אחרי הטרחנים. אם קורא מנהל המשחק: “ט ר ר ר ר ר ר ם” אסור לשום איש לזוז ממקומו. הקבוצה שזזו חבריה יותר מאשר אצל חברתה, הפסידה.

16 חִפּוּשׂ בְּמִכְשׁוֹלִים    🔗

בקצה האחד של החדר קושרים חבל מתוח. בחדר מפוזרים כסאות ומכשולים אחרים. חובשים לכל חברי הקבוצה את עיניהם במטפחות. עליהם להגיע אל החבל המתוח ולהזהר מהמכשולים. מי שנגע במכשול עליו להקיפו שלוש פעמים ורק אחר-כך להמשיך את דרכו. מנהל המשחק רושם את הזמן שבו הגיעו כל חברי הקבוצה אל המטרה. אחר כך צועדת למטרה הקבוצה המתחרה. יש נוהגים להסיר את המכשולים בחשאי והחבושים מצחיקים בפסיעותיהם על גבי מכשולים שאינם.

17 צָפוֹנָה, דָּרוֹמָה (א)    🔗

על ראשי הקבוצות להוביל את קבוצותיהם חבושות העינים למטרה ידועה רק על פי הפקודות: צפונה! דרומה! מזרחה! מערבית צפונית! וכו'. הקבוצה שהגיעה הראשונה למטרה – ניצחה.

18 צָפוֹנָה, דָּרוֹמָה (ב)    🔗

כל המשחקים עומדים כשפניהם מופנים צפונה. מנהל המשחק מפקד: "מזרחה! מערבה! צפונית מזרחית! וכו' ועל המשחקים מיד לפנות לפי הפקודה. הטועה או המאחר יוצא. הנשאר האחרון – ניצח.

19 מִשְׂחַק מוֹרְגָן    🔗

המשחקים נגשים אל לוח מודעות ומסתכלים בו במשך שתי דקות. המוסר למנהל המשחק את הדין וחשבון הטוב ביותר על תוכן המודעות – זוכה.

אפשר לשחק משחק זה בצורת תחרות בין קבוצות.

20 הַפְתָּעָה    🔗

בזמן “פעולתה” של קבוצה, מתפרצים פתאום שני “שודדים” מחופשים לתוך החדר, עושים פעולה כל שהיא. למשל, חוטפים ילד, גוזלים חפצים וכו' וממהרים לברוח. על חברי הקבוצה למסור דין וחשבון מפורט על המקרה ואת תאור המתפרצים. המדייק – זכה.

21 מִשְׂחַק קִים (א)    🔗

המשחקים יוצאים מהחדר. מנהל המשחק מפזר על השולחן כחמשה עשר חפצים קטנים שונים, כמו: אולר, עפרון, משרוקית, מטפחת, ארנק, מטבע וכדומה, ומכסה אותם בגליון. המשחקים נכנסים. מנהל המשחק מגלה את החפצים לשלושים או ארבעים שניות, ומכסה אותם שוב. עתה על כל משחק לרשום בפתקא את החפצים שראה.

אפשר לסדר משחק זה כתחרות בין קבוצות.

22 מִשְׂחַק קִים (ב)    🔗

מנהל המשחק מכין בשק קטן מספר חפצים שונים. על המשחקים, אחרי מששם זמן מוגבל את השק, לקבוע בכתב מה הם החפצים הנמצאים בשק. המדייק – זכה.

23 מְשׁוֹךְ, הַרְפֵּה!    🔗

כל משחק אוחז בקצה חבל קטן. הקצוות האחרים של כל החבלים בידי מנהל המשחק. לקריאה: “משוֹך!” על כל משחק לעשות ההיפך ולהרפות את קצה החבל, באופן שהחבל יהיה אחוז רק בידי מנהל המשחק. לקריאה: “הרפה!” על המשחקים למשוך ולהוציא את החבל מידי מנהל המשחק. כל שגיאה נרשמת כנקודה לחובתו של השוגה.

24 חָשׁ בַּז    🔗

המשחק היושב הראשון בשורה מונה: אחת; שכנו –שתים, וכן הלאה. המגיע למספר חמש או למספר המתחלק לחמש (10, 15, 25…), חייב להגיד “חש” במקום המספר, והמגיע למספר שבע או המתחלק לשבע (14, 21…) (ויש מוסיפים, אף למספר שאחת מספרותיו שבע (17, 37, 71…)), צריך להגיד: “בז!” במספר 35 או 70 צריך להגיד חשבז. הטועה מפקיד משכון או יוצא מהשורה.

25 סַדֵּר!    🔗

המשחקים יוצאים מהחדר. מנהל המשחק משנה את אופן עמידתם של שני כסאות. על המשחקים או על קבוצות המשחקים להחזירם לעמידתם הקודמת. המדייק בתקון מצב הכסאות, זוכה.

26 קַבָּלַת אוֹרֵחַ    🔗

אחד המשחקים יוצא. הנשארים נועצים ביניהם ומחליטים איזה איש או טיפוס ייצג היוצא. נכנס המשחק שיצא, מקבל אותו כל אחד, כאילו היה מדינאי ידוע, שכור, תינוק, חֵרֵש, זר, או אשה זקנה וכו'. עליו למצוא מה הוסכם עליו קודם.

27 מִי אָנִי?    🔗

שני משחקים יוצאים. הנשארים נועצים ביניהם ומחליטים ששני המשחקים יהיו שני אנשים ידועים. למשל, ויצמן וז’בוטינסקי. כאשר נכנסים שני המשחקים מחבּרים אל גבו של כל אחד מהם פתקא ובה רשום השם המיוחס לו. כל אחד מהשנים יודע איפוא מה חברו אבל אינו יודע מה הוא עצמו. הם יושבים, זה מול זה, ומשוחחים ביניהם. כל אחד מנסה למצוא מי הוא עצמו על פי מה שהוא שומע מפי חברו.

28 סִפּוּר אִלֵּם    🔗

אחד המשחקים מספר ספור בלי כל קול. טוב להשתמש בהרבה תנועות מקובלות (הליכה, תקיעת כף לשלום, תנועת ראש לסימן “כן” ו“לא”, העמדת אוטו בהרמת יד וכו'). על המשחקים האחרים למצוא את תוכן הספור ולספרו או לרשמו. המצטיין – זכה.

29 מִשְׁבְָּצוֹת    🔗

כל משחק משרטט בגליון שבידו שש עשרה משבצות, ד' על ד'. מנהל המשחק משרטט גם הוא על לוח שש עשרה משבצות. מנהל המשחק ממלא באלפי“ן ארבע משבצות, לא בסדר הרגיל, נותן למשחקים שהות קצרה להתבונן, ומיד מכסה את הלוח. על המשחקים למלא גם הם בדיוק באותו סדר ארבע משבצות. כל אל”ף במקומה הנכון, נחשבת לנקודה לזכותו של הרושם.

30 צִפּוֹר עָפָה!    🔗

המשחקים במעגל מסביב למנהל המשחק. מנהל המשחק קורא: “צפור עפה!” ומרים את ידו. כל המשחקים מרימים את ידם עמו. אם קורא המנהל: “סוס עף!” ומישהו מהמשחקים הרים את ידו, נרשמת נקודה לחובתו. הטועה שלוש פעמים יוצא מהמעגל. המנהל מרים את ידו עם כל קריאה.

יש משחקים: במקרה שהמנהל קורא: “סוס עף!” צריכים כל המשחקים לענות: “היה עף, אך אין לו כנף!”

31 יָם! יַבָּשָׁה!    🔗

משרטטים מעגל. המשחקים מחוץ לעגול. לפקודה: “ים!” קופצים כולם פנימה. לפקודה: “יבשה!” קופצים הכל החוצה. יש להתעכב בקריאה: “י……” בכדי לבלבל את המשחקים. אם הפקודה “ים” ניתנת כשכל המשחקים בפנים אין לזוז. הטועה פעמיים – יוצא.

32 עֲשׂוּ כֵּן עֲשׂוּ כֹּה!    🔗

מנהל המשחק עושה תנועות התעמלות שונות (הרמת ידים למעלה, לצדדים, כפיפת ברכים, מחיאת כפים וכדומה). עם כל תנועה הוא אומר: “עשו כן!” ועל כל המשחקים לחקות אותו. אם הוא אומר: “עשו כה!” אסור לזוז. הטועה – יוצא. הנשאר באחרונה – ניצח.

33 פָּרָשַׁת חַיָּי    🔗

כל משחק, בהגיע תורו, מספר את “פרשת חייו”, בתארו את עצמו כאדם ידוע ומפורסם. אם האישיות שהמספר מתאר אותה מתה, עליו לדבר בלשון עבר. אם חיה – בלשון הווה. למשל: “מלכתי ביהודה, הרבה מלחמות נלחמתי וגם נצחתי, חביב אני על עם ישראל, מצאצאי יצא המשיח…” (דויד המלך). לכל משחק הרשות לנחש פעם אחת. המוצא – נזקפת נקודה לזכותו.

34 אִינְקְוִיזִיצִיָּה    🔗

המשחקים – במעגל. באמצע העיגול כסא. מנהל המשחק הוא “האינקויזיטור הגדול”, קורא לאחד המשחקים, מצוה עליו לעמוד על הכסא ושואל אותו שאלה שעל הנחקר לענות במשך שבע שניות. אם לא ענה “יוצא להורג”, כלומר, יעזוב את המעגל. השאלות צריכות להיות פשוטות אבל הן נשאלות באופן מטיל אימה. למשל: “מהר וענה, בן בליעל, כמה חדרים בבית אביך?”

35 פִּתְגָּמִים    🔗

מנהל המשחק רושם פתגם על הלוח, רק במקפים, כלומר, במקום כל אות – מקף. כל מלה, כמובן, לחוד. כל משחק מציע אות פעם אחת, והמנהל רושם את האות במקומה הנכון במקום המקף. הראשון שמוצא את כל הפתגם – זוכה.

36 שַׁנֵּה אוֹתִיּוֹת    🔗

מנהל המשחק מכריז: “הפכו כסא למטה!” על המשחקים להפוך את המלה “כסא” על ידי שנוי אות אחת בכל פעם ל“מטה”. למשל: כסא, כסל, כשל, משל, משה, מטה. המוצא את הדרך הקצרה ביותר זוכה. מלות הבינים בין “כסא” ל“מטה” צריכות להיות בעלות מובן.

37 עִתּוֹנִים    🔗

לכל משחק, או לכל קבוצת משחקים, ניתן עתון. אותו העתון ניתן לכל המשחקים. מנהל המשחק קורא בשם מקום או מאורע הנדפס בעתון, ועל המשחקים למצאו. הראשון שמצא – זכה.

38 עִתּוֹנִים גְּזוּרִים    🔗

מנהל המשחק גוזר לגזרים מספר עתונים כמספר הקבוצות המתחרות ביניהן. לכל קבוצה הוא נותן עתון גזור לחלקים רבים בלתי שוים. על הקבוצות לסדר את החלקים במקומם הנכון, באופן שיסודר שוב עתון שלם. בשעת הסדור נעזרים כמובן, בתוכן העתון.

39 אָב בֵּן    🔗

הראשון בשורה אומר מלה בת שתי אותיות, למשל, “אב”. השני צריך להגיד גם כן מלה בת שתי אותיות שהאות הראשונה שלה היא כאות האחרונה של המלה הקודמת, כלומר: בי"ת. הוא אומר איפוא "בן''. השלישי – “נר”, הרביעי – “רב” וכו'. הנכשל, או המהסס למעלה מעשרים שניות, או החוזר על מלה שכבר נאמרה – יוצא.

אפשר לשחק משחק זה גם במלים בנות שלוש או ארבע אותיות. במשחק זה יכולים גם שנים לשחק.

ההפסד נשקף, במשחק של שתי אותיות, בעיקר מן האות וו, מפני שיש רק שתי מלים בעברית, שמתחילות ב-וו (וו, וי), ולפיכך, לאחר שכבר הושמעו שתי המלים האלה, צריך כל משחק להזהר מחברו שלא יאמר לו מלה הנגמרת בוו (בו, לו, קו וכו').

40 זִיל גְּמוֹר    🔗

המשחק הראשון אומר אות ראשונה של מלה בת שלוש אותיות. השני מוסיף אות, ועל השלישי להשלים. אם נכשל המשלים הוא יכול לדרוש מהשני בירור, כיצד חשב הוא להשלים את המלה, והמשחקים קובעים מי מהם הפסיד נקודה.

אפשר לשחק משחק זה גם במלים בנות ארבע אותיות.

41 עָשׂה מִשְׁפָּט    🔗

מנהל המשחק מכריז מלה, למשל, “תחבולה” ועל הקבוצות המתחרות למצוא במלה זו ראשי-תיבות של משפט. הקבוצה המוסרת משפט מוצלח ביותר היא הזוכה. דוגמא: “תם חלש בגופו וזקוק לישון הרבה” או: “תמול חסרתי בגמנסיה ושעורי לא הכנתי”.

42 יָגַעְתָּ וּמָצָאתָ    🔗

כל המשחקים יוצאים. מנהל המשחק מצניע חפץ ידוע במקום הנראה לעין מסתכלת. המשחקים נכנסים ומחפשים חרש את החפץ המוצנע. המוצא ממשיך למראית עין בחפוש ואחר יושב.

43 מַה נִשְׁתַּנָּה (א)?    🔗

המשחקים – במעגל. מנהל המשחק פוקד: “אחור פנה!” כל המשחקים מפנים את גבם למנהל המשחק. מנהל המשחק משנה שלושה דברים בתלבשתו. למשל, מתיר שרוך נעל, מכניס את מכסה הכיס לתוך הכיס, מוריד על מצחו תלתל שער. על המשחקים למצוא את שלושת השינויים.

 

44 מַה נִשְׁתַּנָּה (ב)?    🔗

המשחקים יוצאים מהחדר. מנהל המשחק משנה שלושה דברים בחדר. על המשחקים למצוא מה נשתנה.

45 מִי מָחָא?    🔗

אחד המשחקים חבוש מטפחת לעיניו. להוראת מנהל המשחק מוחא אחד המשחקים פעמיים כפיו. על החבוש להראות את כיוון המוחא. מצא – הולך המוחא במקומו.

46 הַטּוּ אֹזֶן    🔗

מנהל המשחק קורא שלוש פעמים חמש עשרה מלים שאין ביניהן כל קשר. אחרי כן על המשחקים לרשום את המלים. זכה מי שרשם את כל המלים. שנים שרשמו את כל המלים היתרון לזה שרשם בסדר הנכון.

47 מִי אָמַר?    🔗

בשעת מסיבה חגיגית רושם לו מישהו ביטויים אפייניים שנאמרו מפי המסובים. בסוף המסיבה הוא שואל את המסובים על ידי מי נאמרו הביטויים.

48 טִיק טַק    🔗

על השולחן כובעים אחדים. מתחת לאחד הכובעים מוצנע שעון. על המשחקים להקשיב ולמצוא את מקום השעון ולהודיע למנהל המשחק בלחישה.

49 גְּשָׁה נָא וַאֲמוּשֶׁךָ    🔗

אחד המשחקים, חבוש עיניו, רומז בידו לאחד מן החבורה ואומר: “גשה נא ואמושך!” זה ניגש, ועל החבוש למשש ולמצוא מי הוא. מצא – הממושש הולך במקומו.

50 מִי וּמַה…    🔗

מנהל המשחק מכריז: “בי”ת!“. על כל משחק לרשום שם, שם משפחה, שם מקום, שם מקצוע המתחילים באות בי”ת. למשל: ברוך, ברקוביץ, בית אלפא, בוקֵר.

51 טֶלֶפוֹן מְקֻלְקָל    🔗

המשחקים יושבים במעגל. הראשון לוחש לאוזן השני מלה ארוכה (כמו: האחשדרפנים), או משפט קצר (יהי חלקי עמכם). השני לוחש לשלישי את מה ששמע, השלישי לרביעי וכן הלאה. האחרון מכריז בקול מה ששמע. אם התקבל דבר אחר ממה שלחש הראשון חוקרים מי אשם בדבר. זה שנמצא אשם עובר לשבת באחרונה.

52 צַיָּרִים    🔗

מנהל המשחק מצייר על הלוח ציורים קלים שונים, ומוחק אותם מיד. אחרי ציירו כחמשה עשר – עשרים ציורים מציירים המשחקים מיד בעפרונותיהם את הציורים שהם זוכרים. זכה מי שצייר יותר מכולם.

דוגמאות לציורים: בית, לב, חץ, אגס, סירה, דג, מגן דויד, כדור, ראש צפור, אוז, פרח, עלה, כסא, שולחן, אוהל, עפרון…

53 מִי יַרְבֶּה? (א)    🔗

כל משחק מחזיק בידו עפרון ונייר. בהנתן האות: “גימ”ל!" ממהרים המשחקים לכתוב את כל המלים המתחילות באות גימ“ל שעולות על דעתם. אחרי זמן מוגבל של שתי דקות מפסיקים המשחקים את הכתיבה. כל משחק מוחק בהעברת קו את המלים שישנן אצל חבריו. המשחק שאצלו מספר המלים בלתי מחוקות הגדול ביותר – זוכה. מנהל המשחק ממשיך להכריז: “דלי”ת!” "שי''!'' וכדומה.

אין להשתמש באותיות השימוש מש’ה וכל’ב והנוספות למלה (שהלך, שכתב, לבית, מהבית…).

אין להשתמש בפועל בצורות שונות (דברתי, דברת, דבר…)

54 מִי יַרְבֶּה? (ב)    🔗

יש מגבילים את הכתיבה רק בסוגי מלים ידועים: שמות גיאוגרפיים, שמות אנשים, שמות חיות ועופות וכו'.

55 מִי יַרְבֶּה? (ג)    🔗

מנהל המשחק מכריז: “שמות גיאוגרפיים!” ומיד כותבים כל המשחקים את כל השמות הגיאוגרפיים שעולים על דעתם בזמן מוגבל (בכל האותיות!).

56 מִי יַרְבֶּה? (ד)    🔗

מנהל המשחק קורא מלה ארוכה כמו: ירושלים, על המשחקים לרשום את כל המלים המצטרפות מאותיותיה של מלה זו, כמו: שלום, שלם, ירש, שר, רש, רוש, שור, שי, יש, משל, רם, מר, רשם וכו'. המרבה בצירופים – זכה.

57 סֵרוּסֵי מִלִּים    🔗

מכינים פסות נייר כמספר המשחקים. על כל פסה כותבים מלה מסורסת ופירושה בצדה, כמו: בערך – חיה קטנה; לרמשויי – שם עיר, קבליאי – שם משורר. לכל פתקה המספר שלה. את הפתקאות מחברים אל גבי המשחקים. כל משחק מקבל עוד פסת נייר. לאות מנהל המשחק מתחיל כל משחק לרשום את המלים המסורסות כתקונן בהסתכלו על גבי חבריו. המשחק הראשון שתקן את כל הסרוסים (חוץ מזה שעל גבו) נכונה – מנצח ומקבל פרס.

58 מְשׁוֹרְרִים    🔗

בוחרים שש מלים שכל שתים מהן נחרזות כמו: בית–שית, בגד–מגד, טעם–פעם. כל משחק רושם את שש המלים בפתקתו מצד שמאל, מלה בשורה, מלה בשורה. על כל אחד לכתוב עתה שיר ששורותיו תסתיימנה בשש המלים האלו כסדרן, למשל:

יָצָאנוּ לַמַּחֲנֶה, עָזַבְנוּ אֶת הַבַּיִת.

בָּאנוּ לַשָּׂדֶה כֻּלּוֹ שָׁמִיר וָשַׁיִת.

בְּתַרְמִילֵינוּ רַק צַפַּחַת, אֹכֶל וּבֶגֶד,

וּפַח אֶחָד מְשֻׁתָּף שֶׁל שֶׁמֶן “מֶגֶד”.

בְּכָל זֹאת הַכֹּל סֻדַּר בְּיֹפִי וּבְטַעַם

אָכֵן לֹא יִשָּׁכַח מַחֲנֶה זֶה אַף פַּעַם!

או:

שִׂחַקְנוּ בְּמַחְבוֹאִים מִסָּבִיב לַבַּיִת,

חֹשֶׁךְ הָיָה וְנִדְקַרְנוּ בְּשָׁמִיר וָשַׁיִת,

שָׁאוּל בֶּן דוֹדִי קָרַע אֶת הַבֶּגֶד,

(לַעֲזָאזֵל! אֵינִי יוֹדֵעַ אֵיךְ לְצָרֵף אֶת מֶגֶד).

בִּכְלָל הָיָה הַמִּשְׂחָק טִפְּשִׁי וַחֲסַר טַעַם.

נִשְׁבַּעְתִּי: לֹא אֲשַׂחֵק כָּךְ עוֹד אַף פַּעַם!

59 נִמְצָא חָלָל    🔗

מנהל המשחק מודיע: “נמצא חלל ואין יודעים מי ומה הוא, ואלה הדברים שנמצאו בכיסו”, והמנהל מניח על השולחן חפצים אחדים, שהכין לו מקודם ואשר על פיהם אפשר לדעת כמה פרטים על ה“חלל”. המשחקים מוסרים דו“ח בכתב. המנהל קורא אחר כך את הדו”ח הטוב ביותר.

60 כַּמָּה זְמַן עָבַר?    🔗

באמצע מסיבה שואל פתאום מישהו: “התוכלו לשער כמה זמן עבר מתחילת המסיבה?” זוכה מי שמשיב את התשובה היותר נכונה.

61 שִׁירִים    🔗

אחד המשחקים שורק לפי סדר קטעי מנגינות משירים ידועים, בלי כל הפסקה בין שיר לשיר. המשחקים רושמים את שמות השירים. זוכה מי שרשימתו ארוכה ביותר.

62 אַל תַּעַן…    🔗

מנהל המשחק מספר ספור, ומדי פעם בפעם הוא פונה פתאום בשאלה אל אחד המשחקים. על המשחק הנשאל לשתוק וזה שלשמאלו חייב לענות. הטועה ממשכן.

63 מִי אִבֵּד?    🔗

המשחקים עומדים בשורה. ביד כל אחד מהם חפץ ידוע כמו: מסרק, כדור, ארנק, מטפחת וכדומה. אחד המשחקים עובר ומסתכל במשך שתי דקות בחפצים שבידי חבריו. אחר כך חובשים לו את עיניו וכל משחק נגש אליו בלאט, נותן לידיו את חפצו. על החבוש לנחש בשלוש פעמים מי הוא בעל החפץ. מצא – בעל החפץ בא במקומו. לא מצא – ישאר.

64 אָבַד    🔗

מנהל המשחק שולח את אחד המשחקים בחשאי החוצה. מודיעים למשחקים כי אבד משחק, ומבקשים לתת את סימניו, בכדי ללכת לבקשו. התאור היותר נכון למשחק ולבגדיו – זוכה.

65 תְּמוּנוֹת אִישִׁים    🔗

על המשחקים לקבוע מתוך שורה של תמונות אישים את הידועים להם. המרבה להכיר – זכה.

66 הַעֲמָדַת מוֹט    🔗

מנהל המשק מעמיד מוט על הארץ ואחר כך חובש את עיני המשחקים העומדים במרחק 15–20 מטרים מהמוט. עליהם עתה להעמיד את מוטותיהם קרוב מאד למוט מנהל המשחק מבלי לנגוע בו, כמובן. המקָרב ביותר – זכה.

67 שַׁנֵּה סֵדֶר    🔗

טבלת שחמט מונחת לפני שני משחקים. כל משחק מסדר שמונה חיילים בטבלה בסדר כלשהו, נותן שהות קצרה למשחק השני להסתכל ואחר-כך מסלק את החיילים. על המשחק השני לשוב ולסדרם באותו סדר. כל חייל המושם במקומו הנכון – נקודה לזכות המסדר,

68 תְּקִיעַת יָתֵד    🔗

יתד מונחת על הארץ. על כל משחק, חבוש מטפחת לעיניו, לגשת לפי תור אל היתד, ממרחק של ששה צעדים, למצוא אותה ולתקעה בעזרת פטיש עץ באדמה. זכה מי שתקע יפה ובמספר מועט של הכאות.

69 צַיֵּר פָּנִים    🔗

מנהל המשחק מצייר פנים באופן זה: את עגול הפנים הוא מצייר בכוון מהלך השעון, אחר כך עין ימנית (נקודה), עין שמאלית, האף (קו מאונך) בכוון מלמעלה למטה, הפה (קו מאוזן) בכוון מימין לשמאל. כל משחק משתדל לצייר באותו סדר ובאותו אופן בדיוק. המצליח – זכה…

70 גַּשָּׁשִׁים    🔗

מעשה פשוט (למשל, איש צולע הולך לקראת איש אחר. כששניהם נפגשים הם עומדים, משוחחים, וממשיכים דרכם) מוצג על אדמת חול לח. אחרי כן באות הקבוצות ומשתדלות לפענח, לפי העקבות, מה היה כאן. באחרונה מוצג המעשה שוב.

71 צֵיד סִכּוֹת    🔗

הרבה סיכות ממינים שונים, לבנות ושחורות, מפוזרות בחדר. על המשחקים לאסוף את הסיכות. סיכה לבנה נחשבת לנקודה אחת. לבנה ושחורת ראש – שתי נקודות. שחורה – שלוש נקודות. זוכה מי שהרבה בנקודות.

72 שַׂחֲקָנִים (א)    🔗

קבוצת משחקים מציגה תכונה אישית באופן זה. בוחרים למשל, במלה חכם. משחק אחד ישחק את תפקידו כחכם. שלושה משחקים אחרים ישחקו תפקידים המתאימים לראשי התיבות חי“ת כ”ף מי"ם. למשל, חרש, כלב, מלך. על שאר המשחקים להסתכל יפה בשחקנים ולמצוא מהי המלה.

נוהגים לשחק משחק זה מסביב למדורה.

73 שַׂחֲקָנִים (ב)    🔗

כל משַחק, בהגיע תורו, משתדל להציג אומנות ידועה (חייט, ספר, שרברבאי…) או מעשה יום יום (קריאה בעתון, בשול…) וממשיך בזה עד שקהל המשחקים מוצא את כוונתו.

74 תַּרְגִּילֵי הַבָּעָה    🔗

המשחקים, מסביב למנהל המשחק, מציגים אתו מחזות ידועים להם. למשל, יום במחנה, דליקה, ביקור בקולנוע. עבודת בנין…

75 דַּבָּרֵי הָעָם    🔗

מנהל המשחק מכין רשימת נושאים לדבור בפתקאות מקופלות המונחות בכובע. כל משחק מושך לו פתקא ומחוייב לדבר על הנושא הרשום משלוש עד חמש דקות.

או: כל קבוצה בוחרת בדבּר והדבּרים מדברים על אותו נושא בזה אחר זה.

או: כדלעיל, אלא שכל הדבּרים מדברים יחד, וזה שזוכה לקהל שומעים – ניצח. נואם שצחק או הפסיק – הפסיד.

76 בֵּיבָר    🔗

כל משחק מציג חיה בתנועותיה או בקולה וממשיך כך, עד שהקהל יכיר את החיה.

77 הַלִּיסְטִים הַמְנַמְנֵם    🔗

“ליסטים” חבוש מטפחת לעיניו, יושב על כסא. לפניו סכינו. המשחקים, נבחרי הקבוצות, משתדלים לגשת בלאט ולגנוב את סכינו של הליסטים. אם הליסטים הרגיש במתגנב, הוא מודיע על זאת ומראה על כיוון המתגנב, וקבוצת המתגנב הפסידה. משחק שהצליח לגנוב את הסכין – נקודה נזקפת לזכות קבוצתו. ההילוך חרש נעשה גם אחרי גניבת הסכין.

78 מַצָּבֵי נֶפֶשׁ    🔗

המשחקים, בזה אחר זה, מציגים מצבי נפש ידועים (כעס, יאוש, שמחה, עייפות, חשדנות וכו'). המבין לכוונת המציג זוכה בנקודה.

79 רֵי"שׁ אַל תִּתֵּן    🔗

המשחקים הם שנים. משחק אחד שואל לחברו שאלות שונות והנשאל אסור לו להשמיע את האות רי“ש (או אות אחרת לפי המוסכם). למשל, המשחק שואל לחברו: מתי קמת? מתי שכבת לישון? איזה עתונים מופיעים בארץ? והנשאל אל יענה: בבקר, בערב, “דבר”, “הארץ”, “הבוקר”, “דואר-היום”. שיש בהן רי”ש, אלא יתן את תשובותיו בעקיפין.

80 סִפּוּר מוּזָר    🔗

המשחקים – במעגל. מנהל המשחק מספר ספור שבו יש הרבה טעויות בהגיון ובהרצאת הדברים. על המשחקים לרשום את הטעויות. המרבה למצוא טעויות זכה. למשל: “אמש, כשהשמש זרחה, נסעתי ליריחו, הנמצאת על יד צפת. מיריחו עליתי לים המלח ושתיתי ממימיו המתוקים. אחר ישבתי לחופו ודגתי דגים להנאתי…”

81 הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל    🔗

אחד המשחקים, הוא המלך הגדול, דורש מאחד מחבריו לתת לו ארוחת צהרים אבל בלי דלי“ת. על הנדרש להציע לו תפריט כגון: “לחם, ירקות, בשר עם איטריות, מלפפון כבוש, מרק בשר ומרק פירות” ולהזהר מהשמעת האות דלי”ת. אם השמיע דלי"ת – נקודה לחובתו. יש להחליף תכופות את “המלך הגדול”, האות והנשאל.

82 בְּהַתְאָמָה    🔗

מנהל המשחק רושם שורת אותיות או מספרים לפי כלל ידוע. על המשחקים להוסיף ארבע או חמש אותיות או מספרים בהתאמה. למשל:

2, 4, 6, 8, 10, 12……

אתבשגרדקהצופ……….

½ ⅓ ¼ ⅕ ⅙…………

83 לְפִי הָא"ב    🔗

מנהל המשחק רושם על הלוח הרבה שמות בלי סדר. על המשחקים לסדרם לפי הא"ב. הגומר ראשון לסדר בסדר נכון – ניצח.

84 כְּשֵׁם שֶׁ…    🔗

מנהל המשחק קורא: “הכובע לראש כשם שהנעל ל…” ועל המשחקים להשלים (לרגל). או: "הצופה לגור כשם שהצפרדע לברֵכה, דגים, חוף, ראשן. על המשחקים להשלים (ראשן).

85 זֶה לְעֻמַּת זֶה    🔗

מנהל המשחק רושם בשני טורים מלים מתנגדות או שאין ביניהן כל קשר. על המשחקים לברר במהירות אם יש ניגוד או אין.

למשל:

בוקר ערב (נגוד)

יוקר זול (נגוד)

רחב שמן (לא)

טפש כסיל (לא)

פתח סגר (נגוד)

86 הִגָּיוֹן?    🔗

מנהל המשחק קורא משפטים שמליהן לא בסדר הנכון. על המשחקים לענות במהרה אם המשפט הוא הגיוני או לא. למשל: "הים מלוחים מי (הגיוני, כי “מי הים מלוחים”) “האנשים משקפים כל מרכיבים” (בלתי הגיוני כי לא “כל האנשים מרכיבים משקפים”).

87 לְמִי הַפְּרוֹפִיל?    🔗

חותכים בקרטון פרופילים של אנשים ידועים או של בעלי חיים. על המשחקים, חבושי עינים, למצוא לפי משוש הידים, למי הפרופיל.

88 לְמַפְרֵעַ    🔗

מנהל המשחק אומר מלה ועל המשחק מיד לאבגד אותה (לקרוא את שמות אותיותיה) בסדר ההפוך. ניתנת לו שהות של עשר שניות. טוב להתחיל ממלים בנות שלוש אותיות ולסיים במלים בנות חמש. למשל, את המלה בית מאבגדים: תי“ו, יו'”ד, בי“ת. אדמה – ה”א, מי''ם, דלי“ת, אל”ף.

89 מָה הַכִּוּוּּן?    🔗

משורטט מעגל על הרצפה ובו שלשה או ארבעה חפצים. לכל משחק בהגיע תורו, ניתנת הרשות להסתכל כמה שניות בחפצים. אחר כך חובשים את עיניו ומסובבים אותו פעמים אחדות. עתה הוא ממשש את החפצים ועל פיהם עליו למצוא את כיוון הדלת, החלון וכדומה.

 

משחקים במעגל    🔗

90 מִבְרֶשֶׁת    🔗

המשחקים עומדים במעגל¹ כשידיהם אחוזות זו בזו מאחור, ומעבירים מיד ליד מברשת. אחד המשחקים “המחפש”, העומד במרכז העיגול, צריך להצביע בידי מי המברשת. אם אוחז המברשת נמצא מאחורי המחפש, הוא יכול להוציא בזריזות את המברשת, לברש בה יפה יפה את ערפו ומיד להעלימה. מי שנתפסה המברשת בידו עובר לעמוד לתוך העיגול. המעגל צריך להיות מצומצם עד כמה שאפשר.

91 טַבַּעַת סְתָרִים    🔗

המשחקים עומדים או יושבים במעגל. כולם אוחזים בידיהם חבל משותף (או חוט) סגור שהוא שחול בטבעת. הטבעת מועברה במהירות מכף יד לכף יד. אחד המשחקים. העומד במרכז, צריך להצביע על המשחק שבידו הטבעת. מצא – זה בא במקומו.

92 חוּשָׁם חָי!    🔗

(למדורה). גזר עץ שנוצץ באש מעבירים אותו ממשחק למשחק בקריאה: “חושם חי!” המשחק שבידו כבתה האש לגמרי – מפייחים את פניו באוד המפוחם.

93 צְרוֹר מַמְתַּקִּים    🔗

היושבים במעגל מעבירים מיד ליד צרור ממתקים. משחק אחד, חבוש עיניו, שורק במשרוקית מדי פעם בפעם. המשחק שהצרור נמצא ברשותו בשעת השריקה מוצא מהמעגל. האחרון שנשאר והצרור בידו זוכה בממתקים.

94 מוֹט נוֹפֵל    🔗

המשחקים יושבים במעגל. מנהל המשחק תומך במוט העומד על הארץ. המנהל קורא לאחד המשחקים בשמו ובו ברגע מרפה את המוט. על המשחק הנקרא – לתפוס את המוט לפני נפלו לארץ. לא הספיק – עליו לתת משכון.

95 פִּנּוֹת    🔗

המשחקים עומדים בפינות שונות של החדר או בחורשה, ליד עצים שונים. לאחד, ה“נע ונד”, אין מקום קבוע. הוא נגש אל אחד המשחקים ומבקש את מקומו. הלה שולח אותו אל משחק אחר. בינתים מחליף הנשאל את מקומו עם אחר. אם הצליח ה“נע ונד” לתפוס מקום שנתפנה בשעת החלופין יעמוד בו, והמשחק שנשאר בלי מקום יהיה “נע ונד”.

96 מַכַּת יָד    🔗

המשחקים יושבים במעגל וידיהם אוחזות בחבל סגור. אחד המשחקים, הנמצא במרכז העיגול, משתדל להכות בכף ידו של אחד האוחזים. הצליח – יחליפו תפקידיהם.

97 סָדִין    🔗

כל המשחקים אוחזים בקצוות סדין מתוח בגובה כתפיהם. באמצע הסדין מונחת פסת נייר מגולל. המשחקים מתחילים לפחת בנייר ולהפילו מהסדין. משחק שלשמאלו נפלה פסת הנייר, מרפה מן הסדין ויוצא. מנצח מי שנשאר באחרונה והוא מחזיק בסדין.

98 הַדַּוָּר    🔗

המשחקים מסודרים במעגל רחב. לכל משחק מקומו. ברשותו לעמוד או לשבת. לכל משחק שם של מקום:

חיפה, ראשון לציון, תל-אביב, מגדל וכדומה. אחד המשחקים, הוא הדַור, עומד באמצע החדר מזוין במקל העשוי מעתון מגולל. בארבעה מקומות שונים בחדר מסומנות על הרצפה ארבע תיבות מכתבים (טוב מזה לסדר כסאות או ארגזים לשמוש זה). הדַור מכריז: “יש בידי מכתב!”

המשחקים קוראים: “למי?”

והדור עונה: “לתל-אביב!”

ומיד מתחיל הדור לרוץ ו“תל-אביב” אחריו. הדור ממהר אל אחת מתיבות המכתבים, מניח את מקלו שם ושם פניו אל מקומו של “תל-אביב”. זה האחרון מרים את המקל ורץ אחרי הדור לפגוע בו. אם נפגע הדור עליו למלא את מקום “תל-אביב” שיהיה עתה לדור. הצליח הדור להתחמק ממקלו של “תל-אביב” ימשיך בתפקידו כדור.

99 צַד אֶל צַד!    🔗

שתי קבוצות מסתדרות במעגל כפול. הזוגות עומדים פנים אל פנים במרחק של שנים שלושה צעדים בין זוג לזוג. אחד המשחקים עומד במרכז העיגול. לקריאתו “גב אל גב!” “פנים אל פנים!” משנים המשחקים במהירות ובדייקנות את כיוון עמידתם. לקריאה: “צד אל צד!” משנים כל המשחקים את מקומותיהם ומסתדרים זוגות זוגות, צד אל צד, ובאופן כזה יוצרים מעגל אחד גדול. המשחק שעמד באמצע משתדל באותה שעה לתפוס לו מקום. המשחק שלא הצליח לתפוס לו בן זוג, עובר לעמוד במרכז העיגול.

101 חָתוּל וְעַכְבָּר (א)    🔗

המשחקים עומדים במעגל אחוזי ידים. משחק אחד חוא החתול. השני – עכבר. החתול רודף אחרי העכבר הרץ לסירוגין בפנים העיגול ומחוצה לו. תפס החתול את העכבר נהפך העכבר לחתול ומשחק אחר (או החתול) יהיה לעכבר.

101 חָתוּל וְעַכְבָּר (ב)    🔗

החתול יכול לעבור רק דרך קשתות הידים שהעכבר עבר בהן.

102 חָתוּל וְעַכְבָּר (ג)    🔗

העכבר יכול לעבור תחת כל קשת שהיא ואולם החתול עובר רק דרך שלוש קשתות ידועות וקבועות מראש. הקשתות האלה מסומנות על ידי מטפחת האחוזה בידי המשחקים היוצרים את הקשת.

103 שְׁנֵי חֲתוּלִים וְעַכְבָּר (א)    🔗

במקום חתול אחד שני חתולים.

104 שְׁנֵי חֲתוּלִים וְעַכְבָּר (ב)    🔗

המשחקים מסודרים בשני מעגלים. שליש המשחקים מהוה את המעגל הפנימי ושני שלישים – את המעגל החיצוני. על העכבר לחרוג ולצאת משני המעגלים, להוסיף לרוץ מספר ידוע של צעדים מחוץ למעגלים, ולחזור בריא ושלם. החתולים העומדים מחוץ לשני המעגלים יכולים לחדור רק אל בין שני המעגלים.

105 שְׁנֵי חֲתוּלִים וְעַכְבָּר (ג)    🔗

החתולים יכולים לחדור רק דרך מבוא מסומן של המעגל החיצוני.

106 חָתוּל וּשְׁנֵי עַכְבָּרִים (א)    🔗

העכבר הראשון שנתפס עוזר לחתול לתפוס את העכבר השני.

107 חָתוּל וּשְׁנֵי עַכְבָּרִים (ב)    🔗

משתפס החתול את העכבר האחד בתוך המעגל עליו למהר ולצאת מהמעגל לבל יתפסהו העכבר השני.

בכל המשחקים האלה של חתול ועכבר, נתונה אהדת המשחקים ועזרתם לעכבר.

108 לֶמֶךְ וְנַעֲרוֹ    🔗

המשחקים – במעגל. רשאים לשבת על כסאות, ארגזים וכד'. לכל משחק משרוקית. שני משחקים, למך ונערו, חבושים מטפחות לעיניהם, עומדים באמצע המעגל. בידי למך מקל העשוי מעתון מגולל.

מנהל המשחק רומז לאחד המשחקים וזה שורק במשרוקיתו. נערו של מלך יוצא מיד לחפש את השורק ולמך רודף אחריו ומשתדל להכותו במקלו. הצליח נערו של למך למצוא את השורק – ניצח, ושני משחקים אחרים נבחרים. אם למך הכה את נערו – הוא המנצח.

מנהל המשחק יכול להחליף ברמיזה את השורק באופן שנערו של למך ישנה תכופות את כוון חפושו.

למנצח הזכות לבחור ב“למך ונערו” אחרים.

109 יַעֲקֹב, יַעֲקֹב, אַיֶּכָּה?!    🔗

שני משחקים חבושי עינים עומדים בתוך העיגול. אחד המשחקים, הוא הרודף, קורא: “יעקב, יעקב, איֶכה?” על יעקב לענות: “הנני!” הרודף הולך בכוון הקול ומשתדל להכותו במטפחת הקשורה או ברצועה שבידו. לשם התבדחות אפשר להתיר את המטפחת מעיני הרודף או הנרדף כשהשני לא ירגיש בזאת.

110 חֶבֶל מַקְפִּיץ    🔗

מנהל המשחק מחזיק בידו חבל שארכו שלושה מטרים בערך. לקצה החבל קשור שקיק קטן מלא עפר או חול. המנהל עומד במרכז העיגול ומסובב את החבל, כשקצהו הכבד מופנה כלפי המשחקים, בגובה של 5–10 סנטימטרים מעל הארץ. על כל משחק להזהר לבל יגע בו החבל או השקיק ולקפוץ בו ברגע שהחבל מגיע אליו. הנכשל יוצא. הנשאר האחרון זכה.

111 הַצַּיָּד וְהַצְּבִי    🔗

שני משחקים, הצייד והצבי, חבושי עינים, משני צדי השולחן שאליו מסובים שאר המשחקים בשקט ובלי זיע. על הצייד לצוד את הצבי במשך שלוש דקות. מותר לכל אחד מהם לעבור מתחת לשולחן או מעל לשולחן.

112 הַכֵּנִי    🔗

המשחקים יושבים במעגל וידיהם לאחוריהם. אחד המשחקים מקיף את המעגל כשבידו מטפחת קשורה או כסיה של עור. המשחק מניח את המטפחת בידו של אחד היושבים. אם קבל המשחק את המטפחת בידו השמאלית, עליו להתחיל להכות בה מיד את זה שלשמאלו. הלה בורח ואוחז המטפחת רודף אחריו רדוף והכה. הם מקיפים פעם אחת את המעגל. המוכה נהפך עתה ל“מקיף”.

113 הִמָּלֵט    🔗

המשחקים במעגל, אוחזים איש ביד רעהו. אחד, שנים, או יותר, נמצאים בתוך העגול ומנסים להתחמק מתחת או מעל לזרועות המשחקים. אסור לשבור את שרשרת הידים. אסור לסגור את המעגל כתף אל כתף.

114 סוּסִים וּפָרָשִׁים    🔗

המשחקים מסודרים במעגל, זוגות זוגות, ופנים למרכז העיגול. החיצוניים עולים על כתפיהם או שכמיהם של הפנימיים ומשחקים ביניהם במסירת כדור גדול. אם נפל הכדור קופצים כל הפרשים ובורחים וה“סוס” של הפרש האשם בנפילת הכדור תופס את הכדור וקורא: “עמודו!” ומיד עומדים כל המשחקים. ה“סוס” מנסה לקלוע באחד הפרשים. אם הצליח מחליפים הסוסים והפרשים את תפקידיהם. לא הצליח – ממשיכים במשחק כקודם…

115 יָשׁוֹב (א)    🔗

המשחקים מסתובבים במעגל. לשריקת מנהל המשחק על כל המשחקים לשבת על הארץ. המאחר שבת – יוצא.

116 יָשׁוֹב (ב)    🔗

המשחקים עומדים במעגל. מנהל המשחק מספר ספור ובכל פעם שהוא מזכיר מלה שהותנה עליה לכתחילה (למשל, המלה: “הייתי”) על כל המשחקים לשבת. המאחר לשבת – יוצא מהמעגל.

117 בִּרְבִיעִיּוֹת, בַּחֲמִישִׁיּוֹת!    🔗

המשחקים מסתובבים במעגל. מנהל המשחק קורא: “ברביעיות” או “בחמישיות!” ומיד ממהרים כולם לשבת כפי הפקודה. אלה שאינם נכנסים לישיבה, יוצאים מהמעגל.

118 לַשָּׁלָל    🔗

המשחקים – במעגל. במרכז העיגול חפצים קטנים שמספרם פחות אחד ממספר המשחקים. מנהל המשחק מפקד פקודות שונות שעל המשחקים למלאן. פתאום קורא המנהל: “לשלל!” ומיד ממהרים המשחקים לשלול שלל. כל אחד לוקח לו חפץ אחד. הנשאר בלי חפץ יוצא מהמעגל. מנהל המשחק מוציא חפץ אחד והמשחק נמשך.

119 בִּשְׁבִי הָעִוְּרִים    🔗

המשחקים – במעגל, כולם חבושי עינים ועומדים במרחק ידים זה מזה. שני משחקים פקוחי עינים נמצאים בתוך העיגול קשורי רגל, כמו במרוץ “שלוש רגלים”². ה“שבויים” הללו צריכים להמלט מתוך העיגול, ושלא יגעו בהם ה“עיורים”. לעיורים רשות התנועה בכל גופם, חוץ מרגליהם.

120 מָקוֹם בָּאַבְטוֹבּוּס    🔗

המשחקים יושבים בכסאות במעגל. מקום אחד פנוי ומשחק אחד בתוך העיגול. המשחק שעל יד המקום הפנוי זז אליו, כך זזים כל המשחקים למקום הפנוי שלצידם. בינתים מנסה המשחק שבפנים העיגול לתפוס לו מקום ב“אבטובוס”. הצליח – ימלא המאחר את מקומו.

121 אֶחָד בְּאֶמְצָע    🔗

המשחקים במעגל מוסרים כדור זה לזה, על ידי זריקה באויר או בגלגול על הארץ. משחק אחד שבאמצע מנסה לתפוס את הכדור. הצליח – יתחלף בזה שנגע לפניו בכדור.

122 הַעֲבֵר מוֹט    🔗

המשחקים במעגל מעבירים מוט זה לזה. המשחק שהמוט נמצא בידו בשעת שריקת המשרוקית, עליו להניח את ידיו מאחורי גבו ולא להמשיך להשתתף במשחק, אבל להשאר עומד במקומו. ממשיכים עד שנשארים שני משחקים. רצוי שהשורק לא יראה את המשחקים.

123 כַּדּוּר עּוֹבֵר    🔗

המשחקים עומדים במעגל עמידת פישוק ופניחם למרכז העיגול. אחד המשחקים שבמרכז העיגול מנסה להעביר כדור בין רגלי המשחקים. הללו מותר להם לעצור את הכדור אבל רק בידיהם. הנכשל עובר לעמוד במרכז.

124 “חֲתוּלָתִי הַמִסְכֵּנָה”    🔗

המשחקים יושבים על הארץ במעגל. ה“חתולה” במרכז העיגול. ה“חתולה” ניגשת אל אחד המשחקים ומיללת לידו שלוש פעמים “מיאו”. על המשחק ללטף את החתולה ולהגיד לה בצער: “חתולתי המסכנה” שלוש פעמים. משחק הצוחק – נרשמת נקודה לחובתו או שהוא בא במקום החתולה. לחתולה מותר לעשות תנועות שונות, אך הדיבור אסור עליה והיא הולכת רק על ארבע.

125 הַשּׁוּעָל בַּכֶּרֶם    🔗

המשחקים – במעגל. בוחרים בשועל. השועל יוצא ובוחרים בשומר. מניחים אשכול ענבים בתוך העיגול, הוא הכרם. השועל נכנס לכרם וגונב את האשכול. עתה עליו לצאת מהכרם דרך המקום במעגל אשר בא בו. אין השועל יודע מי השומר. השומר מתחיל לרדוף אחרי השועל רק לאחר שחטף את האשכול.

126 פִּצּוּץ כַּדּוּר פּוֹרֵחַ ³    🔗

אחד המשחקים הוא ה“דוב”. כדור פורח על גבו. לדוב שלוש “מאורות”: שלושה מקומות מסומנים במעגלים שבהם הוא יכול לרבוץ בטח. הדוב מטייל ממאורה למאורה והמשחקים האחרים משתדלים בינתים לפוצץ את הכדור הפורח שעל גבו בעזרת מטפחותיהם הקשורות. הדוב רשאי “להרוג” תוקף על ידי הסרת כובעו. הדוב שהצליח לערוך טיולים יותר מהדובים האחרים – זכה. ה“הרוגים” קמים לתחיה כשבא דוב חדש.

127 הַשְּׁלִישִׁי בּוֹרֵחַ (א)    🔗

המשחקים בזוגות במעגל. פניהם לפנים העיגול. שני משחקים הם הרודף והנרדף. שניהם רצים מסביב למעגל. כשהנרדף עומד לפני אחד הזוגות, האחרון שבזוג נעשה לנרדף במקומו. נרדף שנתפס נהפך לרודף.

128 הַשְּׁלִישִׁי בּוֹרֵחַ (ב)    🔗

השנים בכל זוג עומדים זה מול זה וידיהם אחוזות ויוצרות כעין כלוב שלתוכו נמלט הנרדף. זה שאחריו נהפך לנרדף.

129 הַשְּׁלִישִׁי בּוֹרֵחַ (ג)    🔗

עם כל שריקת המשרוקית של מנהל המשחק נהפך הנרדף לרודף.

130 הַשְּׁלִישִׁי בּוֹרֵחַ (ד)    🔗

במקום ריצה – הליכה, ניתור ברגלים צמודות, ניתור על רגל אחת וכדומה.

131 כַּדּוּר הַסָּדִין    🔗

המשחקים מותחים סדין שעליו מונח כדור קטן או כדור פורח. המשחקים מגלגלים את הכדור על ידי הרמה והורדה של הסדין. אחד המשחקים משתדל לתפוס את הכדור.

132 מִי שְׁכֵנְךָ?    🔗

המשחקים במעגל מתפקדים. המספרים הבלתי זוגיים חובשים מטפחות לעיניהם. הזוגיים צועדים מסביב למעגל ועומדים במקומות חדשים, לא באלה שעמדו בהם תחילה. על כל “עיור” למצוא מי הוא שכנו לשמאלו, בבקשו ממנו לדבר או לשיר.

133 אַל תִּפּוֹל    🔗

כשנים עשר משחקים יושבים צפופים במעגל כשרגליהם שלוחות לפנים. אחד המשחקים עומד ברווח הצר שבין כפות רגלי המשחקים. בשמרו על מוצקיות גופו מטה המשחק את כל גופו לנפילה. המשחקים היושבים וידיהם מושטות לפנים, אינם נותנים למשחק לנפול ומוסרים אותו מיד ליד. המשחק הגורם לנפילתו יתחלף בו.

134 מִי יַקְדִּים?    🔗

המשחקים עומדים במעגל. אחד המשחקים רץ מחוץ למעגל וטופח למישהו טפיחה קלה בכתפו. הלה ממהר לעזוב את מקומו ולרוץ בכוון המתנגד לזה של הטופח, להקיף את המעגל ולחזור למקום הפנוי. המקדים לתפוס את המקום הפנוי זכה.

 

135 הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ    🔗

המשחקים במעגל. מנהל המשחק זורק כדור פורח וקורא לאחד המשחקים. על המשחק הנקרא לתפוס את הכדור הפורח טרם יפול ארצה.

136 “תּוֹפֵס” בְּמַעְגָל    🔗

המשחקים עומדים במעגל גדול מסומן. ריווח גדול בין משחק למשחק. כל המשחקים רצים בכוון אחד. כל משחק משתדל לתפוס את חברו הרץ לפניו. הנתפסים יוצאים מהמעגל. לשריקת מנהל המשחק משנים כולם את כיוון ריצתם בהפכם את פניהם. הנשאר אחרון – ניצח.

137 כַּדּוּר מַקִּיף (א)    🔗

קבוצה א' מסודרת בשורת עורף עגולה. מרחק של מטר וחצי בערך בין משחק למשחק. המשחקים בעמידת פשוק. קבוצה ב' בשורת עורף רגילה. לאות מנהל המשחק מתחילה קבוצה א' למסור את הכדור זה לזה מעל לראש, וקבוצה ב‘, לפי סדר משחקיה – לרוץ ולהקיף את קבוצה א’. כל משחק שהקיף מכה ביד חברו הבא אחריו והלה ממהר גם הוא להקיף. משגמרה קבוצה ב' כולה להקיף את קבוצה א‘, מסכמים את מספר הנקודות שזכתה בהן קבוצה א’. אם קבוצה א' היא בת עשרה משחקים והצליחה להקיף את הכדור ארבע פעמים נזקפות לזכותה ארבעים נקודות. עתה מתחלפות הקבוצות בתפקידיהן. אחרי שלושה מחזורים כאלה מסכמים את מספר הנקודות של כל קבוצה וקבוצה. הקבוצה שמספר נקודותיה רב ביותר – ניצחה.

138 כַּדּוּר מַקִּיף (ב)    🔗

המשחקים במעגל מעבירים כדור ביניהם במסירה. באותה שעה רץ אחד המשחקים ומקיף את המעגל. כאשר הקיף הכדור פעמיים את המעגל מפסיקים. עתה רץ משחק אחר. המשחק שהצליח להקיף את המעגל מספר הקפות גדול מחבריו בשעה שהכדור הקיף פעמיים – ניצח.

139 הַתְקָפָה עַל כַּדּוּר    🔗

מעגל גדול מסומן על האדמה. קבוצה אחת הנמצאת במעגל מעבירה כדור גדול בין חבריה, מיד ליד. שני משחקים מהקבוצה המתחרה נכנסים לעיגול ומשתדלים לנגוע בכדור. משחק שהצליח לנגוע בכדור חוזר מיד לקבוצתו ומשחק אחר בא במקומו. הקבוצות מתחלפות בתפקידיהן, לאחר שכל חברי הקבוצה התוקפת נגעו בכדור. הקבוצה שהצליחה בזמן הקצר ביותר לתקוף את חברתה – ניצחה.

אם הכדור, או משחק האוחז בכדור, יצא מהמעגל – חוזר משחק הקבוצה התוקפת שנשתהה יותר מחברו.

140 כּדּוּר רוֹדֵף כַּדּוּר (א)    🔗

משחקי שתי קבוצות במעגל. כל משחק נמצא בין שני משחקים מהקבוצה המתנגדת. שני ראשי הקבוצות עומדים זה מול זה בדיוק. ראשי הקבוצות מתחילים להעביר את הכדור בין חברי קבוצתם. כדור רודף כדור. הקבוצה שכדורה הדביק את כדור חברתה – ניצחה.

141 כּדּוּר רוֹדֵף כַּדּוּר (ב)    🔗

שתי הקבוצות מעורבות כדלעיל, אלא בשני מעגלים בעלי מרכז אחד (מעגל בתוך מעגל). הכדור נמסר איפוא בזיגזגים ממעגל למעגל.

142 רִיצָה בְּזִיגְזַגִּים (א)    🔗

שתי קבוצות או יותר במעגל. כל קבוצה מסודרת לחוד ואין חבריה מעורבים בין משחקי הקבוצות האחרות. מרחק של מטר בין משחק למשחק. לפקודה: “רוץ!” מקיף הראשון מכל קבוצה את המעגל בריצה זיגזגית בין כל המשחקים, חוזר למקומו, ומכה בכף יד חברו העומד אחריו. אז גם זה ממהר להקיף את המעגל בריצה זיגזגית, אחריו השלישי, הרביעי, וכן הלאה. הקבוצה שגמרה ראשונה להקיף את המעגל – ניצחה.

143 רִיצָה בְּזִיגְזַגִּים (ב)    🔗

כדלעיל, אלא שהמשחקים יושבים ואוחזים איש ביד רעהו. הרצים צריכים לקפוץ מעל לידי המשחקים.

144 רִיצָה בְּזִיגְזַגִּים (ג)    🔗

כדלעיל, אלא שהרצים צריכים לעבור לסירוגין,. פעם מעל לידים ופעם מתחת להן.

145 צָרִים וּנְצוֹרִים    🔗

הצרים מסודרים במעגל גדול. הנצורים מפוזרים בתוך העיגול. הצרים מתכוונים להשמיד את הנצורים על ידי קליעות בכדור. הנקלע מהנצורים נחשב לחלל ויוצא מחוץ לעיגול. נצור שתפס כדור לפני פגעו באדמה מחזיר חלל למחנהו. אסור לצרים לרוץ כשהכדור בידיהם. אחרי “השמדת” כל הנצורים מחליפות הקבוצות את תפקידיהן. הקבוצה שהצליחה להשמיד את הנצורים בזמן הקצר ביותר – ניצחה.

146 כִּבּוּשׁ מִבְצָר    🔗

משחקי הקבוצה האחת במעגל, אחוזי ידים. קבוצה שניה מחוץ למעגל. הקבוצה שמחוץ למעגל משתדלת להכנס לעגול. הקבוצה השניה מונעת אותה. אחר כך מתחלפות הקבוצות בתפקידיהן. הקבוצה שכל חבריה נכנסו למעגל בזמן הקצר ביותר – ניצחה.

147 הִתְחָרוּת בְּמִשְׁלוֹחַ    🔗

שתי קבוצות במעגל אחד. כל משחק עומד בין שני משחקים מהקבוצה המתנגדת. לראשונים משתי הקבוצות נמסרות שתי פקודות בעלות תוכן שונה אך אורך שוה (למשל: “הודיעו למפקדה כי הלילה ב-12 תהיה התנפלות של 12 צופים מגדוד אבשלום” ו“מחר ב-8 נצא לטייל מחצר בי”ס למל למוצא. להכין אוכל לשתי סעודות"). הפקודות נמסרות ממשחק למשחק. אחרוני הקבוצות ממהרים למסור את תוכן הפקודות למנהל המשחק. הקבוצה שמהרה להעביר את הפקודה בדייקנות – ניצחה.

148 עָרִים (א)    🔗

המשחקים יושבים במעגל. כל משחק בוחר לו שם של עיר, מושבה, נחל, ים, אגם וכו‘. מקום אחד נשאר פנוי. מנהל המשחק מספר ספור מסעות: “החוקר הידוע נ. עבר בכל א”י לארכה ולרחבה. הוא התחיל מדרומה של הארץ, עבר את ים המלח, יריחו. אחר כך פנה לירושלים וכו’ ". מדי הזכיר מנהל המשחק שם של עיר או מקום שהוא כינוי של אחד המשחקים צריך המשחק למהר לתפוס את הכסא הפנוי ומקומו הקודם מתפנה. המאחר נותן משכון.

149 עָרִים (ב)    🔗

בלי כסא פנוי. כשמנהל המשחק מזכיר שם של עיר צריך בן העיר לקום ולמחוא כף שלוש פעמים. ולא – יתן משכון. אם מציין מנהל המשחק שם של ארץ על כל בני הארץ לקום. העולם – קמים כל המשחקים.

150 עָרִים (ג)    🔗

בלי מנהל משחק ובלי ספור. זה שלימינו הכסא הפנוי מכריז שם של עיר. מיד צריך בן העיר לבוא ולמלא את הכסא הפנוי. עתה מכריז זה שלימינו נתפנה הכסא וכן הלאה.

151 עָרִים (ד)    🔗

בלי כסא פנוי. אחד המשחקים, העומד במרכז העיגול, מכריז שמות שתי ערים ומוסיף: “מכתב”, “חבילה”, או “טלגרמה”. “הערים'' שנזכרו מחליפים ביניהם את המקומות. ב”מכתב" – בהליכה, ב“חבילה” – בזחילה, ב“טלגרמה” – בריצה. העומד באמצע משתדל גם הוא בהליכה, בזחילה, או בריצה, לתפוס את אחד המקומות המתפנים.

152 עָרִים (ה)    🔗

כמו ערים ד', אלא שהעומד במרכז חבוש עיניו, ועליו רק לנגוע באחד המחליפים. הוא חפשי לזוז כרצונו.

153 הַחֲלֵף מַחֲנֶה    🔗

המשחקים מחולקים לשני מחנות. שתי קבוצות יושבות בשני מעגלים מרוחקים זה מזה. כל אחד מסמן במקום מושבו עיגול קטן, הוא “אהלו”. שני משחקים יושבים במרכזי שני העיגולים. מנהל המשחק קובע מספרים לכל המשחקים בשני המעגלים. לקריאת מנהל המשחק: “החליפו אוהל, החמישיים!” קופצים שני החמישיים ורצים להחליף את מקומותיהם. בּו ברגע מזדרזים גם חסרי האוהל (היושבים במרכזים) לתפוס מקומות גם להם. אלה שנשארים בלי אוהל יושבים במרכזי העיגולים והמשחק נמשך.

154 יִגְאָל בַּמַּעְגָל    🔗

מציירים בגיר, או במכשיר אחר, מסילה עגולה. רוחב המסילה כ-60–70‏ ס"מ. המסילה עוברת בזיגזגים גדולים. במקומות אחדים מסמנים “ברֵכות” ובהן דגים. על “יגאל” לעבור במעגל כשספר מונח על ראשו. עליו להשמר לבל יפול הספר ולפסוח בכל פעם על הברכות. כל כשלון נחשב לנקודה לחובתו.

155 מְיָאוּ מְיָאוּ. הַבהַב!    🔗

לפני המדורה בחר לך קבוצות של חיות. היודעים לקרוא כתרנגול ישמשו תרנגולים, ככלב – כלבים, כחתול – חתולים וכן הלאה. בשעת המדורה ספר ספור ובו תשלב שמות חיות. הקבוצות תבטאנה את קולות החיות בשעת הזכרת שמותיהן.

156 צְחוֹק!    🔗

המשחקים מתחלקים לשני מחנות: כושים ולבנים. בידי מנהל המשחק עיגול קרטון שצדו האחד לבן והשני שחור. העיגול נזרק למעלה. אם נפל כשצידו השחור למעלה – על הכושים למלא פיהם צחוק ועל הלבנים להתאפק. אם להפך – צוחקים הלבנים ועל הכושים להתאפק. מי שטעה עובר למחנה המתנגד. ניצח המחנה, שהוא נעשה הגדול ביותר, אחרי עבור חמשה רגעים.

157 גְנֹב זָנָב    🔗

אחד המשחקים, חכוש מטפחת לעיניו, מטפחת בידו, ומטפחת צמודה בקלות לחגורתו מאחוריו. הוא רובץ במרכז העיגול. על אחד המשחקים היושבים במעגל לגשת בלאט אל החבוש, לחטוף את המטפחת הצמודה לחגורתו ולהתחמק. הצליח החבוש להכות במטפחתו את המתגנב, והיה המתגנב לחבוש.

158 שְׁנֵי זוֹלְלִים    🔗

שני תפוחים, אשכולות ענבים, או עוגות, תלויים בחבלים הקשורים לתקרה ויורדים עד האף של שני משחקים. השנים מתחרים ביניהם באכילת התפוחים. אסור להם לנגוע ‏בידיהם בתפוחים. הזולל ראשונה – ניצח.

159 חֵרְשִׁים וְאִלְּמִים    🔗

המשחקים מחולקים לחרשים ואלמים. מנהל המשחק פונה אל המשחקים בשאלות. אילם הנשאל עונה ברמזים ומהעויות. חרש חייב לענות שלא ממין השאלה. הטועה יפקיד משכון.

160 בֵּית מִרְקַחַת    🔗

המשחקים יושבים במעגל. כל אחד בוחר לו שם דבר של בית מרקחת: צמר גפן, יוד, אגד, משחה לבנה, משחה שחורה, שמן קיק, חוקן וכו'. מנהל המשחק קורא דרך ספור שמות הדברים הנמצאים בבית המרקחת. כל בעל דבר צריך לקום ולומר: “הנני”. שכח או טעה – נותן משכון.

 

משחקי קבוצות    🔗

161 מִלְחֶמֶת תַּרְנְגוֹלִים (א)    🔗

שני משחקים, נבחרי שתי קבוצות, יוצאים למערכה בקפיצה על רגל אחת ובידים שלובות. המלחמה מתנהלת בהדיפת כתפים, בלי לשנות את מצב הידים. הנופל, או העומד ראשונה על שתי רגליו, הפסיד. הקבוצה המתנגדת זוכה בנקודה.

162 מִלְחֶמֶת תַּרְנְגוֹלִים (ב)    🔗

התרנגולים כורעים על שוקיהם (כפיפת ברכים עמוקה). כל תרנגול מעביר תחת ברכיו מוט באורך של 70 ס"מ, ולופת בידיו את ברכיו בחזקה, מתחת למקל. על התרנגולים להלחם זה בזה בנתירה על שתי רגלים ולהשמר לבל יפלו אחורנית ולבל ירפו את ברכיהם. המלחמה מתנהלת רק בהדיפת כתף.

163 שׁוֹטְרִים וְגַנָּבִים (א)    🔗

הקבוצות מסתדרות בשורות חזית, פנים אל פנים. באמצע, במרחק שוה משתי הקבוצות, מונחת ה“גנבה”: כובע או מטפחת. לאות מנהל המשחק ממהרים הראשונים שבשתי הקבוצות לרוץ אל מקום הכובע. אחד מהם תופס את הכובע ובורח חזרה אל מחנהו. השני רודף אחריו. נתפס הגונב הרי הוא בשביו של התופס. לא נתפס יהיה רודפו לשבוי. אחרי הראשונים רצים השניים, השלישים וכו'. הנצחון נערך לפי מספר השבויים אשר שבתה כל קבוצה.

164 שׁוֹטְרִים וְגַנָּבִים (ב)    🔗

רק לחברי קבוצת הגנבים מותר לגנוב את הכובע. הגנב ניגש לאט לאט אל הכובע, עושה תנועות שונות ומשונות, והשוטר חייב לחקות אותו בכל תנועותיו וגם להמצא כל הזמן בדיוק באותו מרחק שהגנב רחוק מהגנבה. פתאום חוטף הגנב את הכובע ובורח. אחרי הגנב הראשון והשוטר הראשון יוצאים הגנב השני והשוטר השני וכו'.

165 שָׁלשׁ עֲצָמוֹת    🔗

שתי קבוצות בשורות חזית, פנים אל פנים. ששה צרורות קטנים (סלילי חוטים, גולות וכדומה), מונחים בעיגול קטן המשורטט באמצע, בין שתי הקבוצות. לפני כל משחק משורטט עיגול קטן, ברדיוס של דצימטר אחד בערך. לקריאת מנהל המשחק: “החמישיים!” ממהרים החמישיים של שתי הקבוצות. כל אחד מרים צרור אחד, מביאו לתוך עיגולו, חוזר ומביא צרור שני לתוך עיגולו וחוזר ומביא את הצרור השלישי לתוך עיגולו. מיד אחרי כן עליו לחזור למקומו ולעמוד בעמידת “נוח”. הזריז זכה בנקודה לטובת קבוצתו. מנהל המשחק ממשיך לקרוא: “השמיניים!” “השלישיים!” וכן הלאה.

יש להחליף את העצמים. אפשר להשתמש בעצמים קטנים כמו סיכות, מטבעות של מיל, זרעונים וכו' או בעצמים גדולים: לבנים, דליים מלאים מים וכו' או בעצמים שקשה להעמידם: בקבוקים ריקים, כלי שחמט וכדומה.

166 אָלֶף בֵּית    🔗

הקבוצות בשורות עורף מקבילות. לראשונים חתיכות גיר בידיהם. גליון נייר בצבע כהה, או לוח, מושם בקצה החדר לפני כל קבוצה. מנהל המשחק נותן אות, והראשונים רצים אל גליונות הנייר ורושמים את האות אל“ף, חוזרים בריצה ומעבירים את חתיכות הגיר לאלה העומדים אחריהם. הללו רצים לרשום את האות בי”ת, וכן ‏הלאה. האחרונים מוסרים את הגיר שוב לראשונים עד אשר נכתב כל האלפבית. הקבוצה הראשונה שכתבה את כל האלפבית כראוי ניצחה.

167 מַצְפֵּן    🔗

הקבוצות בשורות עורף מקבילות. במרחק קטן מכל קבוצה משורטט על הארץ מצפן שבו מסומן רק כיוון הצפון. מנהל המשחק קורא: “מערב!” או “דרום מזרח!”, ומיד צריכים הראשונים מכל שורה למהר ולהניח עפרון במצפנים המשורטטים בכוון הנדרש. ניתנת להם שהות של שש שניות. אחריהם באים השניים, השלישיים וכו'. המצליחים מזכים את קבוצתם בנקודה. דרוש שופט מיוחד לכל קבוצה.

168 גַּנָּבִים וּבַלָּשִׁים    🔗

הקבוצות מסודרות בשתי שורות חזית, פנים אל פנים. קבוצה אחת “גנבים” ושניה “בלשים”. בין שתי הקבוצות מושמים שני כסאות במרחק גדול ביניהם. על האחד מונח חפץ קטן: צרור אפונים, כדור וכדומה. מנהל המשחק קורא למשל, “החמישיים”! ומיד רץ הגנב מספר 5 אל הכסא וגונב את החפץ. אחר כך עליו לעבור לכסא השני בעשותו תנועות שונות (כמו: פתיחת הדלת,, הצצה דרך חור המנעול, הרמת מסך החלון, עמידה על הכסא וקפיצה ממנו, שכיבה על הארץ והטיית אוזן, הליכה לפינת החדר, שריקת שלוש שריקות וכדומה). מהרגע שהגנב גנב את החפץ מתחיל הבלש (מס. 5) לעקוב אחריו. כל תנועה שהגנב עושה – הבלש חוזר ומחקה אותה. עליו לדייק ולחקות את תנועות הגנב במקומן.

משעשה הגנב שלוש ארבע תנועות הוא מניח פתאום את הגנבה על הכסא השני ורץ לשורתו, בנתור על רגל אחת.

על הבלש לסיים את חיקוי כל פעולות הגנב, לקחת את החפץ מהכסא השני ולרוץ מיד‏ בשתי רגליו אחרי הגנב. הצליח הגנב לחזור לקבוצתו ולא נתפס – זכה בנקודה לטובת קבוצתו. נגע בו הבלש – זכתה קבוצת הבלשים בנקודה.

169 אִילָנוֹת וּנְחָשִׁים    🔗

שתי קבוצות בשורת חזית אחת, כשידי המשחקים מורמות ואחוזות – הן האילנות. שתי קבוצות אחרות עומדות מולן, כשידיהן אחוזות בצורת שלשלת – הן הנחשים. בתת מנהל המשחק את האות על הנחשים לעבור בזיגזגים בין האילנות. הקבוצה-הנחש שהצליחה לחזור בלי להשבר ובלי לשבור אילן – ניצחה. אחר כך מתחלפות הקבוצות בתפקידיהן. מנהל המשחק יכול להלהיב את המשחקים בקראו: “רוח נושבת!” ואז מניעים האילנות את ענפיהם (הידים) למעלה ולמטה ומקשים על התקדמות הנחשים.

170 פְּקַעַת הַפְּרָס    🔗

(למחנה). מטמינים פרס. אל הפרס קושרים חוטים ארוכים כמספר קבוצות המחנה. את החוטים מסבכים וקושרים אל עצמים שונים שבמחנה: מטות. יתדות, אהלים, דגלים, עמודים, תרמילים, מוטות וכו'. את קצות החוטים מוסרים לקבוצות. הקבוצות צריכות להתיר את סבוכי החוטים ולהגיע לפרס. הקבוצה שהגיעה הראשונה לפרס זכתה בו.

171 כִּסְאות מוּטִים    🔗

הקבוצות בשורות עורף מקבילות. לפני כל קבוצה במרחק של 6–7 מטרים שני כסאות שגביהם נסמכים זה על זה באופן שהחלל בין שני הכסאות מקבל צורת משולש. על כל משחק בקבוצה, בהגיע תורו, לעבור בין שני הכסאות, בזחילה כמובן, להגיע עד גבול מסומן ולחזור ולעבור בזחילה בין שני הכסאות ולשלוח את חברו העומד אחריו. במקרה שהפיל את הכסאות עליו להעמידם ולחזור ולעבור ביניהם. הקבוצה שכל חבריה עברו ראשונה – ניצחה.

172 כַּדּוּר הָאִילָן    🔗

בחורשה מצילה בוחרים בשני עצים הרחוקים זה מזה כחמישים מטרים. בגובה של שני מטרים, או קצת למעלה מזה, מסמנים את קצה השער בכל עץ בסרט לבן או בגיר. שני העצים משמשים איפוא שערים וכל פגיעה בהם, למטה מהקו, נחשבת לקליעה בשער.

שתי קבוצות נלחמות ביניהן לקליעה בשערים על ידי מסירה. אסור לרוץ כשהכדור ביד. אסור לבעוט בכדור. אסור לנגוע במתנגד בכוונה. אסור למסור את הכדור למשחק אחד פעמיים, בזו אחר זוֹ. מכת עונש לכל עבירה: זריקה חפשית לכוון שער הצד החוטא.

173 נָפוֹל תִּפֹּל    🔗

שתי קבוצות. שני הראשונים של שתי הקבוצות עולים על שני דליים הפוכים. בידיהם קני סוף ארוכים כשנים וחצי מטרים ומרופדים בקצותיהם באגודות עשב, במטפחות וכדומה. כל אחד מנסה להפיל ב“כידון” שבידו את חברו. אסור למשחק לאחוז את כידון חברו. עליו להגן על עצמו רק ביד אחת. אחרי ראשוני הקבוצות באים השניים, השלישיים וכו'. כל מנצח מזכה את קבוצתו בנקודה.

174 צוֹלְלוֹת    🔗

חברי הקבוצה האחת, חבושי מטפחות לעיניהם, עומדים בשורה אחת בעמידת פישוק רחבה ואחוזי ידים. על חברי הקבוצה האחרת, הם הצוללות, להשתדל לעבור ביניהם כך, שחבושי העינים לא יגעו בהם. מותר ל“עיורים” רק להזיז את ידיהם. אחר כך מתחלפות הקבוצות בתפקידיהן. קבוצה שהעבירה יותר אנשים בזמן מוגבל – זכתה.

175 כֹּה וָכֹה    🔗

ראש הקבוצה האחת קופץ מתוך עמידה ישרה, קפיצה גדולה למרחק. ראש הקבוצה השני קופץ בחזרה (מהמקום שאליו הגיע ראש הקבוצה הראשונה) לצד קו הקבוצה הראשונה. עתה קופץ השני מקבוצה ראשונה מאותו מקום שהגיע אליו ראש הקבוצה השניה. אחריו קופץ שני מקבוצה שניה בחזרה וכן הלאה. אם הקופץ האחרון מקבוצה שניה עבר את קו הקבוצה הראשונה – ניצחה קבוצתו. אם לא עבר – ניצחה הקבוצה הראשונה.

176 תָּפְסֵנִי (א)    🔗

קבוצה מול קבוצה במרחק של 15–20 מטרים ביניהן. משחקי הקבוצה האחת מושיטים את ידם הימנית. הראשון מהקבוצה האחרת ניגש, מכה שלוש מכות על שלוש ידים של שלושה משחקים שונים. השלישי שקיבל את המכה רודף אחרי מכהו. אם תפסו יקחהו שבי. אם לא תפסו יהיה שבויו של המכה. עתה שולחת הקבוצה השניה את אחד מקרבה לרוץ. אין להריץ משחק ששבוי עומד מאחוריו. הקבוצה שהרבתה לשבות שבוים – ניצחה.

177 תָּפְסֵנִי (ב)    🔗

הקבוצות בשורות חזית לשני צידי החדר או לשני גבולות המגרש. קבוצה אחת עומדת כשפניה לקיר. כל משחקי הקבוצה האחרת מתגנבים אל הקבוצה הפונה אל הקיר, נוגעים בחבריה ובורחים בחזרה למקומותיהם. כל משחק, שנגע בו הנוגע. רודף אחר הנוגע בו. נקודה אחת נזקפת לזכות הקבוצה לכל תפיסת נוגע. הקבוצות מתחלפות בתפקידיהן. הקבוצה שהרבתה בנקודות – ניצחה.

178 שִׁלּוּב רַגְלַיִם    🔗

הראשונים משתי הקבוצות שוכבים אחד אצל השני כשראשו של האחד למרגלותיו של חברו. לאות מנהל המשחק מרימים המשחקים את רגלם המופנית כלפי פנים, משלבים רגל ברגל, ומשתדלים להפוך איש את רעהו בתנופת רגל. קבוצה שהצליחה ברוב מלחמות השנים – ניצחה.

179 כַּדּוּרַיִם    🔗

מכשיר המשחק הוא הכדורים, שני כדורי עור המחוברים ע“י חבל באורך של 10–12 ס”מ. משחקות שתי קבוצות, במגרש קטן של כדורגל. לכל משחק מקל קצר. ל“שער” נחשבת זריקת הכדורים או משיכתם לתוך השער. אין כללים מיוחדים, אבל שופט ער צריך להשגיח על הצורה הנאה של מהלך המשחק. הכדורים אסורים במגע יד.

180 מִי יַרְחִיק?    🔗

משחקי הקבוצות לפי סדר, מתחרים ביניהם: מי ירחיק יותר בהשלכת חפצים כמו: חבל סגור, פטיש עץ, כדור מעופף, קופסת גפרורים ריקה וכדומה.

181 וּפְלִשְׁתִּים נִלְחָמִים בְּיִשְׂרָאֵל    🔗

מגרש שארכו כ-60 מטרים מסומן בקו באמצעו. קבוצה אחת, היא ישראל. מצדו האחד של הקו, וקבוצה שניה, פלישתים, מצדו השני של הקו. כל משחק שומר על חפץ המונח על ידו. כל משחק משתדל גם לבוז את החפץ הנשמר על ידי מתנגדו. משחק יכול להתפס רק בהיותו מחוץ למחנהו, וכן אין לתפסו בשובו ושללו בידו. משחק הנתפס נפל בשבי. השבויים עומדים מאחורי תחנת שוביהם. אין לשלול שלל במקום שיש שבוי אלא אם כן מצילים מקודם את השבוי. בפעם אחת מותר לפדות רק שבוי אחד או חפץ אחד. קבוצה שהצליחה לשלול שלל ולשבות שבי יותר מחברתה – ניצחה. זמן המשחק מוגבל.

182 תַּחֲנוֹת שְׁבוּיִים    🔗

במגרש רבוע שאורך צלעו כ-40 מטרים, ארבע תחנות בארבעת קדקדי הרבוע. שתי קבוצות בשתי תחנות הנמצאות זו מול זו בקו אלכסוני. לכל משחק שלושה כרטיסים. כרטיס אחד ניתן לשובה. כל קבוצה משתדלת להרבות את מספר כרטיסיה. השבויים מושמים בתחנה שלימין שוביהם ואפשר לפדותם. משחק יכול לתפוס רק את המתנגד הנמצא מחוץ לתחנתו זמן יותר רב מאשר הוא עצמו. משחק יכול לעמוד לבטח רק בתחנתו הוא. הקבוצה שמספר כרטיסיה רב יותר בסוף המשחק – ניצחה. כרטיסי שבויים שלא ניפדו מצטרפים לכרטיסי שוביהם.

183 נִפּוּץ בַּקְבּוּקִים    🔗

לפני שתי קבוצות שתי שורות בקבוקים ריקים. מספר הבקבוקים כמספר חברי הקבוצה. ביד כל משחק שתי אבנים. כל משחק משתדל לקלוע בשתי אבניו, זו אחר זו, באחד הבקבוקים ולנפצו. הקבוצה שהרבתה לנפץ בקבוקים – ניצחה.

184 סְפִינַת אֲוִיר    🔗

שתי הקבוצות משני צדי חבל, המתוח בגובה של 1,80 מטרים מעל לארץ. כל קבוצה משתדלת להפיל את הכדור המעופף לצד המחנה המתנגד, על הארץ. אין להרים את הידים מעל לגובה הכתפים. אם פגע הכדור המעופף בארץ, יוצא המשחק האשם, או נזקפת נקודה לזכות הקבוצה המתנגדת. מובן, שהכדור המעופף צריך לעבור תמיד מעל לחבל.

185 כַּדּוּר נְשִׁיבָה    🔗

שתי קבוצות מסביב לשולחן גדול. שני שערים מסומנים בשני קצוות השולחן. כל קבוצה משתדלת, על ידי נשיבות פה, להכניס כדור של פינג-פונג לשער חברתה. אסור לנגוע בכדור אפילו בחוטם.

186 מָשׁוֹך!    🔗

שתי קבוצות, זו מול זו. ביניהן מסומן קו. כל המשחקים מושיטים רגלם הימנית עד לקו. לאות מנהל המשחק תופסים חברי הקבוצות איש איש בכף יד ימין חברו ומשתדלים למשוך איש את חברו אל מעבר לקו. משחק שעבר בשתי רגליו את הקו שבוי הוא. הקבוצה שהרבתה לשבות שבי – ניצחה.

187 כַּבֵּה    🔗

לפני כל קבוצה במרחק ידוע, שורת נרות דולקים, כמספר חברי הקבוצה. הקבוצות מתחרות ביניהן מי מהן תמהר לכבות את נרותיה.

188 כַּדּוּר לִדְּלִי    🔗

הקבוצות בשורות חזית. לפני כל קבוצה שורה מקבילה של דליים, כמספר חברי הקבוצה. כל משחק. בהגיע תורו, משתדל להכניס כדור טניס לאחד מדליי קבוצתו. הקבוצה שהרבתה לקלוע למטרה – ניצחה. יש משחקים משחק זה כשהעין הימנית חבושה היא.

189 בִּשְׁנֵי כַדּוּרֵי רֶגֶל    🔗

משחקים משחק כדורגל, אלא במקום כדור אחד משתמשים בשני כדורים. שופט מיוחד ממונה לכל כדורגל. שני כדורים שנכנסו בבת אחת לשער נחשבים לשני שערים.

190 קְלִפַּת בֵּיצָה    🔗

בשני צידי החדר מסומנים שני שערים. מעמידים את חברי שתי הקבוצות במקומות קבועים ואסור להם לזוז ממקומותיהם. קליפה של ביצה חלולה או כדור פינג-פונג ממלאים את מקום הכדור. כל משחק משתדל על ידי הנפה במניפת קרטון, לדחוף את הכדור לשער מתנגדיו. לשוער הרשות גם לנשוב בפיו.

191 מִלְחֶמֶת פָּרָשִׁים    🔗

שתי קבוצות, זו מול זו. המשחקים הנמוכים מכל קבוצה רוכבים על גבי חבריהם הגבוהים מהם. הקבוצות נלחמות ביניהן. המלחמה יכולה להתנהל בשתי צורות: כל הקבוצה האחת כנגד כל הקבוצה השניה, או פרש פרש מכל קבוצה כנגד חברו, לפי תור. אם לפי הצורה הראשונה – הקבוצה שמספר פרשיה, שנשארו עומדים בסוף המשחק, גדול ביותר – ניצחה. אם לפי הצורה השניה כל פרש המפיל את חברו זוקף נקודה לזכות קבוצתו.

יש לשחק משחק זה על אדמה רכה או על רצפה מרופדת ולהגביל את זמן המשחק.

192 הַפִּילֵהוּ    🔗

שני משחקים, נבחרי שתי קבוצות, עומדים על ספסל אחד, זה מול זה. בידיהם מקלות קצרים. המשחקים משתדלים להפיל איש את חברו מהספסל על ידי דחיפה במקלות. אוחזים את המקלות בקצותיהם, והדחיפה נעשית על ידי הצלבת מקל במקל.

193 שְׁנֵי מַחֲנוֹת    🔗

שתי קבוצות. המשחקים מפוזרים, קבוצה אחת משתדלת להעביר בין חבריה כדור במסירה מיד ליד. הקבוצה השניה משתדלת לכבוש את הכדור. נקודה נזקפת לזכות הקבוצה שהצליחה למסור חמש מסירות בזו אחר זו, בין חבריה, והכדור לא נפל לארץ ולא נתפס בידי מתנגדיה. אסור לפסוע בכדור למעלה מחמש פסיעות ואסור להחזיקו למעלה מחמש שניות. יש לתפוס את הכדור רק בדרכו באויר ואסור להתנפל על אוחז הכדור. הקבוצה שזכתה בזמן מסויים במספר רב יותר של נקודות – ניצחה.

194 כַּדּוּר מָסָךְ    🔗

בין שני המחנות נתלה מסך אטום בגובה מספיק להסתרת הקבוצות זו מזו. כל קבוצה משתדלת להשליך את הכדור אל גבול יריבתה באופן שיפגע בארץ. המשחק שעל ידו נפל הכדור מפסיד נקודה. בשלוש נקודות – מוצא המשחק. אסור למשחק לזוז כשהכדור בידו.

195 מִלְחֶמֶת נִתּוּרִים    🔗

קבוצה אחת משתדלת לעבור מקצה חדר אחד אל קצהו השני בניתורים על רגל אחת. קבוצה שניה, שחבריה גם הם מנתרים על רגל אחת, משתדלת למנוע אותה על ידי הדיפות כתפים. משחק שהוריד את רגלו השניה יוצא. אחר כך מנסה הקבוצה השניה לעבור לקצה החדר שממולה. הקבוצה שהצליחה להעביר משחקים יותר מחברתה מקצה אל קצה – ניצחה.

196 גַּזְלָנִים    🔗

שלוש קבוצות א‘, ב’, ג' מסודרות בשורות מקבילות במרחק של 10 מטרים בין קבוצה לקבוצה. כל קבוצה מתפקדת. מנהל המשחק קורא: “השניים!” על השניים של הקבוצה א' וג' למהר ולתפוס את השני מקבוצה ב' הנשאר עומד על מקומו. המשחק שתפסו ראשונה זוקף נקודה לזכות קבוצתו. אחר כך קורא מנהל המשחק: “הרביעיים!” "השביעיים!'' וכו'. הקבוצה שמספר נקודותיה פחות ביותר עומדת במחזור שני של המשחק באמצע.

197 בִּמְשִׁיכָה    🔗

קבוצה מול קבוצה. כל משחק אוחז בשתי ידיו את שתי ידי שני חבריו העומדים ממולו באופן שמתקבלת שלשלת עקלתונית אחת. מאחורי כל קבוצה, במרחק של שני מטרים מסומן קו. לאות מנהל המשחק מתחילות הקבוצות למשוך זו את זו בחברותא. הראשונה שהצליחה למשוך את חברתה עד אחרי הקו – ניצחה. אין לשבור את השלשלת.

198 מִלְחֶמֶת מֶרְכָּבוֹת    🔗

כל קבוצה מתחלקת לקבוצות קטנות בנות שלושה. שנים שולבים זרועותיהם והשלישי אוחז בחגורותיהם מאחור. לזה השלישי מטפחת קשורה לחגורתו מאחור, כזנב. ה“סוסים” מכל קבוצה משתדלים לחטוף את זנבות הרכבים של הקבוצה האחרת. כל מרכבה שאבדה את זנבה מוצאת. הקבוצה שהרבתה לכבוש זנבות היא המנצחת.

199 מִלְחֶמֶת סַרְטָנִים    🔗

מעגל משורטט על הארץ. משחק אחד מכל קבוצה עומד בתוך העיגול וידיו אוחזות בעקביו מאחור. שני המשחקים משתדלים לדחוף איש את רעהו אל מחוץ לעיגול. המשחק שיצא מהעיגול או הרפה את ידיו מעקביו הפסיד נקודה לחובת קבוצתו.

200 הַמַּעֲבִיר בְּאַפּוֹ    🔗

הקבוצות בשורות עורף מקבילות. על כל משחק, בהגיע תורו⁴, להעביר תפוח אדמה או כדור לעיגול מסומן ולהחזירו רק בעזרת האף (עליו לזחול איפוא על האדמה ולדחוף את התפוח באפו). הקבוצה הגומרת ראשונה – ניצחה.

201 הַעֲבָרַת קוּפְסַת גַּפְרוּרִים    🔗

הקבוצות בשורות מקבילות. בחטמיהם של שני הראשונים בקבוצות תקועים מכסים של קופסות גפרורים. עליהם להעביר את מכסי הקופסות ולתקעם בחטמי השניים בלי להעזר בידים; השניים לשלישיים, השלישיים לרביעיים וכן הלאה עד סוף השורה. מכסה שנפל מורם ונתקע באף המפיל. הקבוצה שגמרה ראשונה להעביר את המכסה בין בל חבריה – ניצחה.

202 הַעֲבָרַת מַטְבֵּעוֹת (א)    🔗

הקבוצות בשורות עורף מקבילות. כל המשחקים יושבים. הראשונים מעבירים לחבריהם השניים מטבע של מיל, השניים לשלישיים וכן הלאה. האחרונים. בקבלם את המטבע, קוראים “זוז!”, כל הקבוצה זזה קצת אחורנית, והאחרונים ממהרים לשבת לפני הראשונים ולהמשיך בהעברת המטבע. הקבוצה הראשונה ששבה לסידורה הנכון – ניצחה.

203 הַעֲבָרַת מַטְבֵּעוֹת (ב)    🔗

הקבוצות בשורות עורף מקבילות. הראשונים רצים לעיגול מסומן, מקיפים אותו, וחוזרים, כשבעינם הימנית תקועה מטבע של שני מיל. מיד בחזרם הם מוסרים את המטבע לשניים. השניים, אחרי הקיפם את העיגול, מוסרים לשלישיים וכן הלאה. הקבוצח שגמרה ראשונה – ניצחה.

204 הַעֲבָרַת מַטְבֵּעוֹת (ג)    🔗

הקבוצות יושבות בשורות עורף מקבילות. לראשונים מילים אחדים. הראשונים מעבירים את המילים אחד אחד לחבריהם מאחור וחבריהם לחבריהם וכן הלאה. האחרון משקיבל את כל המילים, מעבירם באותו אופן בחזרה. הקבוצה שקיבלה ראשונה את כל מיליה בחזרה – ניצחה.

205 הַעֲבָרַת נְסֹרֶת    🔗

הקבוצות בשורות מקבילות. לפני כל קבוצה שקיק נסורת ומאחוריה דלי ריק. בידי הראשונים כף גדולה. הראשונים ממלאים את הכף בנסורת ומעבירים אותה לשניים, הללו לשלישיים וכן הלאה. האחרונים מריקים את הנסורת לדלי ומחזירים את הכף מיד ליד. הקבוצה שהצליחה להעביר יותר נסורת בזמן מוגבל – ניצחה.

206 הַעֲבָרַת מוֹט (א)    🔗

הקבוצות בשורות עורף מקבילות המרוחקות זו מזו. לראשון בכל קבוצה מוט בידו. לאות מנהל המשחק רץ הראשון מכל קבוצה במוטו אל עיגול מסויים, מקיף אותו וחוזר. בהגיעו לשורתו הוא מוסר את קצה המוט השני למשחק העומד אחריו. שניהם אוחזים את המוט בשני צידיו, משני צידי השורה, בגובה נמוך מעל האדמה ומעבירים אותו אל סוף השורה. כל המשחקים קופצים בעבור המוט. הראשון נשאר עתה בסוף השורה. השני ממהר עם המוט לעיגול, מקיף אותו וחוזר עם המוט לשורה. עתה אוחזים השני והשלישי את המוט ומעבירים אותו מתחת לרגלי חברי קבוצתם, וכן הלאה. הקבוצה ששבה ראשונה לסידורה הנכון – ניצחה.

207 הַעֲבָרַת מוֹט (ב)    🔗

הקבוצות בשורות עורף מקבילות. על כל משחק, בהגיע תורו, לעבור כשמוט עומד על אצבעו בשווי משקל, להקיף עיגול מסומן, לחזור ולמסור את המוט לזה העומד אחריו. מנהל המשחק רושם כל מקרה של נפילת המוט ומכניס את זה לחשבון הסופי, או המשחק חוזר ומתחיל שוב בהליכתו.

208 הַעֲבָרַת יָתֵד    🔗

הקבוצות בשורות עורף מקבילות. לפני כל קבוצה מונחת יתד ובמרחק של 10 מטרים – מסומן עיגול. על כל משחק, בהגיע תורו, לקפוץ על רגל אחת ולדחוף את היתד אל העיגול המסומן, להוציאה ולהביאה בחזרה. הקבוצה שגמרה ראשונה – ניצחה.

209 הַעֲבָרַת כַּדּוּר (א)    🔗

הקבוצות בשורות עורף מקבילות מול ראשי הקבוצות הנמצאים במרחק של ששה מטרים מהראשונים. ראש הקבוצה מוסר את הכדור לראשון בקבוצתו, זה מוסרו בחזרה לראש הקבוצה, ומיד יושב. ראש הקבוצה מוסר עתה לשני העושה כמעשה הראשון, וכן הלאה. האחרון תופס את הכדור, מוסרו בחזרה ונוגע בכתפו של זה היושב לפניו. זה קם מיד, מקבל את הכדור מראש הקבוצה, מחזירו ומעמיד את זה היושב לפניו, וכן הלאה. הקבוצה שכל חבריה חזרו ועמדו לראשונה – ניצחה.

210 הַעֲבָרַת כַּדּוּר (ב)    🔗

הקבוצות בחצאי מעגל ופניהם לראשי הקבוצות. מהלך המשחק כדלעיל. (טוב בשביל משחקים שאינם מיטיבים לתפוס כדור).

211 הַעֲבָרַת כַּדּוּר (ג)    🔗

כל קבוצה מסתדרת בשורותים, פנים אל פנים. הראשון משורה אחת מוסר כדור לראשון משורה שניה, זה מוסר לשני משורה ראשונה וכן הלאה. כשהכדור מגיע לסוף השורה הוא חוזר באותה הדרך. הקבוצה שהצליחה ראשונה להעביר את הכדור מספר מסויים של מחזורים – ניצחה.

משחק שהפיל את הכדור, עליו להרימו, לחזור למקומו, ורק אחר כך להמשיך.

212 הַעֲבָרַת כַּדּוּר (ד)    🔗

כדלעיל, אלא שהאחרון בקבלו את הכדור רץ אל המקום שממול הראשון, מוסר לראשון את הכדור. וכן הלאה. המשחק נגמר כשאחת הקבוצות חזרה לסידורה הראשון.

213 הַעֲבָרַת כַּדּוּר (ה)    🔗

שתי קבוצות מעורבות. המשחקים מסודרים בשורותים פנים אל פנים באופן שלפני כל משחק – חבר מקבוצתו, ולשני צידיו שני משחקים מהקבוצה המתנגדת. שני ראשי הקבוצות בשני קצוות שונים של השורותים. הראשונים מתחילים להעביר את הכדור במסירות זיגזגים אל סוף השורה. מסוף השורה חוזר הכדור בחזרה באותו אופן. הקבוצה שגמרה ראשונה – ניצחה.

214 הַעֲבָרַת כַּדּוּר (ו)    🔗

הקבוצות בשורות עורף מקבילות. כל המשחקים בעמידת פישוק. למשחק הראשון מכל קבוצה כדור גדול או חפץ אחר דומה לזה. הראשון מעביר את הכדור בשתי ידיו מעל לראש לשני, השני לשלישי, וכן הלאה. האחרון רץ בכדור אל המקום הראשון (כל הקבוצה זזה אחורנית), ומעביר את הכדור בין רגליו לזה שלאחריו, וכן עושה כל הקבוצה. האחרון רץ שוב למקום הראשון ומעביר את הכדור מעל לראש, וכן הלאה. יש להעביר את הכדור מיד ליד ולא להשליכו. הקבוצה שחזרה ראשונה לסידורה הנכון – ניצחה.

אפשר לשחק גם כך: הראשון מעביר לשני מעל לראש, השני לשלישי בין הרגלים, השלישי לרביעי מעל לראש וכן הלאה.

215 הַעֲבָרַת מַכַּת יָד (א)    🔗

הקבוצות בשורות עורף מקבילות. כל משחק, בהגיע תורו, רץ לעיגול מסומן, מקיף אותו, חוזר ומכה בכף יד חברו המחכה לו. חברו גם הוא רץ כמוהו וכן הלאה. הקבוצה שגמרה ראשונה – ניצחה.

216 הַעֲבָרַת מַכַּת יָד (ב)    🔗

כדלעיל, אלא שעל המשחקים בהקיפם את העיגול לחקות תנועה ידועה הנעשית על ידי מנהל המשחק, ואחר כך לחזור.

217 הַעֲבָרַת תַּפּוּחֵי אֲדָמָה    🔗

הקבוצות בשורות עורף מקבילות. לפני כל קבוצה עיגול קטן ובמרחק מסויים ממנו עוד עיגול קטן. בעיגול הראשון כדור קטן או תפוח אדמה. על כל משחק, בהגיע תורו, להעביר במכות נעלים (בשתי רגלים או ברגל אחת) את הכדור מהעיגול הראשון אל העיגול השני, להרים את הכדור בידו, לחזור בריצה, להשיב את הכדור למקומו הראשון ולהריץ במכת יד את המשחק השני, וכן הלאה. הקבוצה הגומרת ראשונה – ניצחה.

218 הַעֲבָרַת תַּפּוּחֵי אֲדָמָה (ב)    🔗

הקבוצות בשורות עורף מקבילות. לפני כל קבוצה שורת עיגולים קטנים. בכל עיגול נתון תפוח אדמה. הראשון מכל קבוצה רץ, אוסף את כל תפוחי האדמה, מכניס אותם לתרמילו, חוזר מהעבר השני של העיגולים ומוסר את התרמיל למשחק העומד אחריו. השני רץ, מסדר את תפוחי האדמה בעיגולים, חוזר ומוסר את התרמיל לשלישי, וזה אוסף שוב את תפוחי האדמה, וכן הלאה. הקבוצה שגמרה ראשונה – ניצחה.

209 הַעֲבָרַת פְּקוּדָה    🔗

פקודה קצרה בעל פה ניתנת לראשי הקבוצות. הללו מוסרים אותה לחבריהם, וחבריהם לחבריהם, וכן הלאה. האחרון מכל קבוצה בא ומוסר למנהל המשחק את תוכן הפקודה. דיוק במסירת הפקודה נחשב 70%. מהירות בהעברת הפקודה 30%. הקבוצה שמספר אחוזיה גדול ביותר – ניצחה.

220 הַעֲבָרַת אֲפוּנִים (א)    🔗

הקבוצות בשורות עורף מקבילות, לפני כל קבוצה שורת עיגולים קטנים במרחק של מטר אחד בין עיגול לעיגול, ועיגול גדול לפני המשחק הראשון. בעיגול זה מונח מספר אפונים כמספר העיגולים הקטנים. על כל משחק, בהגיע תורו, להעביר את האפונים ‏אחד אחד אל העיגולים הקטנים ולהחזירם אחד אחד אל העיגול הגדול. הקבוצה שגמרה הראשונה – ניצחה.

221 הַעֲבָרַת אֲפוּנִים (ב)    🔗

מספר צלחות כמספר הקבוצות מונח במרחק ידוע מקו ההתחלה. (אם הקבוצות שלוש הן, מסודרות הצלחות בצורת משולש שוה צלעות, ארבע – רבוע, חמש – מחומש משוכלל וכו'). בכל צלחת מספר אפונים כמספר חברי הקבוצה. כל קבוצה מעבירה (לפי תור משחקיה) את האפונים מצלחתה לצלחת שלימינה. כל משחק מעביר אפון אחד. אסור להעביר בהשלכה. מגבילים את זמן המשחק. הקבוצה שנמצאו בצלחתה פחות אפונים מאשר בכל הצלחות – ניצחה. הקבוצות נמצאות, כמובן, במרחק שוה מצלחות האפונים.

222 הַעֲבָרַת חֶבֶל סָגוּר (א)    🔗

הקבוצות יושבות בשורות עורף. בידי הראשונים חבל סגור שרחבו אינו גדול בהרבה מרוחב הגוף. המשחק הראשון מעביר את החבל דרך כל גופו, מוציאו מתחת רגליו, מוסרו לחברו העושה גם הוא כמוהו, חברו לחברו, וכן הלאה. הקבוצה שגמרה ראשונה להעביר את החבל ניצחה.

ויש נוהגים, שכל משחק מעביר את החבל מראשו, דרך כל גופו אל רגליו, וחזרה מרגליו דרך כל גופו אל ראשו.

223 הַעֲבָרַת חֶבֶל סָגוּר (ב)    🔗

החבל מונח בעיגול במרחק ידוע מכל קבוצה. כל משחק, בהגיע תורו, רץ לעיגול, מעביר בו את החבל דרך כל גופו, וחוזר לשורתו.

224 הַעֲבָרַת כַּדּוּר טֶנִיס    🔗

הקבוצות בשורות עורף מקבילות. כל משחק, בהגיע תורו, רץ לעיגול מסוים כשבידו ספר ועליו כדור טניס. מקיף את העיגול וחוזר לשורתו. אם נפל הכדור – על המשחק להתחיל את ריצתו מחדש. הקבוצה שגמרה ראשונה – ניצחה.

יש נוהגים לשחק משחק זה כשבידי הרצים יש, מלבד כדור טניס, גם כף עץ גדולה ובה תפוח אדמה.

205 הַעֲבָרַת סְפָרִים    🔗

המשחקים בשורות עורף מקבילות. כל משחק, בהגיע תורו, צועד לעיגול מסומן, מקיף אותו וחוזר כשעל ראשו שנים או שלושה ספרים. נפל ספר או ספרים, על המשחק להתחיל את הליכתו מחדש. הקבוצה שגמרה ראשונה – ניצחה.

אפשר למזג משחק זה במשחק הקודם.

226 הַעֲבָרַת שְׁלַל מִלְחָמָה (א)    🔗

הקבוצות בשורות. עורף מקבילות. במרחק ידוע מכל קבוצה מונחת ערמת חפצים קטנה. מספר החפצים פחות אחד ממספר חברי הקבוצה. החפצים שונים (אולר, עפרון, מחק, מטפחת וכדומה) או שוים (תפוחי אדמה, בננות וכדומה). המשחק הראשון מכל קבוצה רץ, מרים את כל החפצים, חוזר לשורתו, מחלק לכל משחק מקבוצתו חפץ, חוזר מצדה השני של השורה בקחתו בחזרה מכל משחק את החפץ שנתן לו, מחזיר את החפצים למקומם, חוזר לשורתו, נוגע בכף ידו של השני הבא אחריו הרץ ועושה כמוהו, וכן הלאה. הקבוצה הגומרת ראשונה – ניצחה.

227 הַעֲבָרַת שְׁלַל מִלְחָמָה (ב)    🔗

כל משחק נותן חפץ קטן למנהל המשחק. החפצים צרורים בשק קטן המונח במרחק ידוע לפני כל קבוצה. על כל משחק, בחגיע תורו, לרוץ אל השק, להוציא מתוכו, בלי ראיה, את חפצו ולחזור למקומו. הקבוצה שגמרה ראשונה כהלכה – ניצחה.

228 הַעֲבָרַת מִטְפַּחַת (א)    🔗

הקבוצות בשורת חזית, זו לצידה של זו. ידי המשחקים אחוזות זו בזו. במרחק ידוע מכל קבוצה – מטפחת. לאות מנהל המשחק רצות שתי הקבוצות אל מטפחותיהן, האמצעיים שבקבוצות מרימים את המטפחת לא בידיהם (בפיהם), והקבוצות ממהרות לחזור לעמדותיהן. הקבוצה שחזרה ראשונה – ניצחה.

229 הַעֲבָרַת מִטְפַּחַת (ב)    🔗

הקבוצות, כחולים ולבנים, בשורות חזית, פנים אל פנים. לשני כסאות העומדים בין שתי הקבוצות קשורות שתי מטפחות, לאחד כחולה ולשני לבנה. לאות מנהל המשחק רצים שני הראשונים מכל קבוצה אל מטפחותיהם המתאימות. על כל אחד להתיר את מטפחתו, לקשרה אל הכסא השני ולחזור מיד למקומו. הראשון שחזר זוכה בנקודה לטובת קבוצתו. או: הקבוצה שגמרה ראשונה – ניצחה.

230 הַעֲבָרַת מַחֲנֶה    🔗

מסמנים שני קוים במרחק של 15–20 מטרים בין קו לקו. משמאל לקוים עומדים שני משחקים, נבחרי שתי קבוצות. מימין לקוים עומדים שאר המשחקים. לשני המשחקים שני כדורים. כל משחק משליך את הכדור ומשתדל שחברי קבוצתו יתפסוהו. כל משחק שתפס כל כדור עובר לצד הזורק ועוזר לקבוצתו. התפיסה צריכה להיות כהלכה מהאויר. משחק יכול לתפוס את הכדור הנמסר ליריבו, אבל בלי הדיפה כלשהי. כדור שנפל בין הקוים יורם רק על ידי זורקו. הקבוצה שעברה כולה ראשונה – ניצחה.

231 הַעֲבָרַת נוֹצָה    🔗

הקבוצות בשורות עורף מקבילות. כל משחק, בהגיע תורו, מעביר בנשיבת פה נוצה קטנה רכה לעיגול מסומן במרחק מסויים ומחזירה למקומה. הקבוצה שגמרה הראשונה – ניצחה.

אפשר לשחק משחק זה בעזרת מניפה הניתנת לכל קבוצה.

232 הַעֲבָרַת כַּדּוּר פֹּרֵחַ    🔗

הקבוצות בשורות עורף מקבילות. על כל משחק, בהגיע תורו, להעביר במכות יד קלות כדור פורח עד עיגול מסומן ולחזור אתו. נפל הכדור הפורח לארץ – על המשחק להתחיל את הליכתו מחדש. הקבוצה שגמרה ראשונה – ניצחה.

233 הַעֲבָרַת כַּדּוּר לְבַקְבּוּק    🔗

הקבוצות בשורות עורף מקבילות. לפני כל קבוצה במרחק של 10 מטרים, שני בקבוקים שעל צוארו של אחד מהם מונח כדור. המשחק הראשון רץ, מעביר את הכדור מבקבוק אחד לצוארו של בקבוק שני, וחוזר. השני מחזיר את הכדור לבקבוק הראשון, וחוזר. השלישי שוב מעביר, וכן הלאה. הקבוצה שגמרה ראשונה – ניצחה.

ויש נוהגים לשחק כך: הבקבוקים הפוכים. המשחקים צריכים להעביר כדור פורח מקרקעית בקבוק אחד לקרקעית בקבוק שני.

234 הַעֲבָרַת מַנְגִּינָה    🔗

הקבוצות בשורות עורף מקבילות. המשחקים מרוחקים זה מזה. מנהל המשחק אומר למשחקים הראשונים שם של מנגינה ידועה. הללו מעבירים את המנגינה בשריקה לחבריהם, וחבריהם לחבריהם. האחרונים רצים למנהל המשחק ואומרים לו את שם המנגינה. הקבוצה הראשונה שמסרה את השם הנכון – ניצחה.

235 רִיצַת קֶנְגָּרוּ    🔗

הקבוצות בשורות חזית מקבילות. משחקי הקבוצות יושבים כשרגליהם פשוטות לפנים. הראשון מכל קבוצה קופץ בשתי רגליו מעל לרגלי חבריו וחוזר במרוצה מאחורי גבי חבריו למקומו. אחריו – השני רץ ריצת קנגרו, מקיף את השורה (וגם את הראשון) ויושב במקומו. אחריו השלישי, הרביעי, וכן הלאה. הקבוצה שגמרה ראשונה – ניצחה.

אפשר למשחקים לקפוץ בשתי רגלים או ברגל אחת או אחד ברגל אחת ושני בשתי רגלים, חליפות.

236 מֵרוּץ מִגְרָרוֹת    🔗

הקבוצות בשורות עורף מקבילות. על כל משחק, בהגיע תורו, ללכת לעיגול מסומן, להקיפו ולחזור. ההליכה נעשית על ידים ורגלים, כשהגב מופנה לאדמה. הקבוצה הגומרת ראשונה – ניצחה.

אפשר לשחק כך: אל המטרה רצים בריצה רגילה ורק החזרה נעשית כבמגררה.

העיגול המסומן צריך להיות קרוב.

237 מֵרוּץ סַרְטָנִים    🔗

הקבוצות מסודרות זוגות זוגות. כל זוג מופנה גב אל גב, וארבע רגלי שני המשחקים קשורות זו לזו. על הזוגות, בהגיע תורם, לרוץ בקפיצות אל עיגול מסומן, להקיפו ולחזור. הקבוצה שגמרה ראשונה – ניצחה.

העיגול המסומן צריך להיות קרוב, ויש להשגיח שלא יהיו מכשולים בדרך.

238 מֵרוּץ שָׁלשׁ רַגְלַיִם    🔗

הקבוצות מסודרות זוגות זוגות. קושרים את רגלי הזוג הסמוכות זו לזו בשני מקומות: בברך ועל יד העקב. על כל זוג, בהגיע תורו, לרוץ בשלוש רגלים, להקיף עיגול מסומן, לחזור ולשלוח את הזוג הבא אחריו. הקבוצה שגמרה ראשונה – ניצחה.

239 מֵרוּץ אַרְבַּע רַגְלַיִם    🔗

קבוצות בנות שלושה. האמצעי שבשורה קשור ברגליו לשני רגלי חבריו מימינו ומשמאלו. לשני חבריו בידיהם החפשיות כפות ארוכות ובהן תפוחי אדמה. שלושת המשחקים בארבע רגליהם מתחרים עם חבריהם הקשורים כמוהם בריצה.

240 מֵרוּץ רַב רַגְלַיִם    🔗

הקבוצות בשורת חזית אחת. ריווח בין קבוצה לקבוצה. רגלי כל משחק קשורות לרגלי חבריו שלשמאל ולימין. שתי הקבוצות מתחרות בריצה.

241 מֵרוּץ טַנְקִים    🔗

חברי כל קבוצה עומדים צפופים עד כמה שאפשר. חבל נקשר מסביב לכל קבוצה. הקבוצות מתחרות ביניהן בריצה.

242 מֵרוּץ מְכַבֵּי אֵשׁ    🔗

הקבוצות בשורות עורף מקבילות. במרחק 15–20 מטרים לפני כל קבוצה דלי מים. המשחק הראשון מכל קבוצה רץ, לוקח את הדלי, עובר מצד אחד של השורה ובחזרה מצידה השני ומוסר את הדלי לשני שבשורה. השני מחזיר את הדלי למקומו, חוזר ושולח את השלישי. השלישי מחקה את הראשון, וכן הלאה. הקבוצה שגמרה ראשונה ולא איבדה יותר משלושה ס"מ מגובה המים – ניצחה.

243 מֵרוּץ פָּרָשִׁים    🔗

כל קבוצה מסתדרת בשורותים. הנמוך שבזוג רוכב על גבו של הגבוה. במרחק של 10 מטרים לפני כל קבוצה מסומן עיגול ובו כובע. הזוג הראשון ממהר ולוקח את הכובע ומוסרו לזוג הבא אחריו. זה ממהר להחזיר את הכובע לעיגול. הזוג השלישי שוב לוקח את הכובע, וכן הלאה. הקבוצה שגמרה ראשונה – ניצחה.

244 מֵרוּץ הַדְלֵק וְכַבּוֹת    🔗

הקבוצות בשורות עורף מקבילות. לפני כל קבוצה נר וקופסת גפרורים. המשחק הראשון מכל קבוצה רץ ומדליק את הנר. על כל אחד המשחקים הבאים אחריו לכבות את הנר ולהדליקו. הקבוצה שגמרה ראשונה – ניצחה.

לאחר כמה משחקים מבינים המשַחקים, כי מוטב להדליק קודם כל את הגפרור, אחר כך לכבות את הנר

ומיד להדליקו.

245 מֵרוּץ לְבֵית הַמֶּרְחָץ    🔗

הקבוצות בשורות עורף מקבילות. לפני כל קבוצה ארבע תחנות במרחק של 10 מטרים בין תחנה לתחנה. הראשון מכל קבוצה רץ. בתחנה הראשונה הוא מניח את כובעו. בתחנה השניה – את חולצתו. בתחנה השלישית את נעליו וגרביו. את התחנה הרביעית, היא בית המרחץ, הוא מקיף וחוזר מיד לתחנה השלישית. כאן הוא גורב יפה את גרביו ונועל את נעליו, בתחנה השניה הוא לובש ורוכס יפה את חולצתו, בתחנה הראשונה חובש את כובעו, ומיד חוזר למקומו ושולח את העומד אחריו. הקבוצה שגמרה ראשונה וכל חבריה לבושים ורכוסים יפה – ניצחה.

246 מֵרוּץ בְּרִבּוּעַ    🔗

ארבע קבוצות מסודרות בצורת רבוע (אם חמש קבוצות בצורת מחומש, שש – משושה, וכו'). לפני כל קבוצה, באמצעה, מסומן עיגול ובו חפץ קטן. כל משחק, בהגיע תורו, רץ, מרים את החפץ, יוצא מהריבוע מצד ימין לקבוצתו, מקיף את הריבוע, ונכנס אליו בחזרה משמאל לקבוצתו, מחזיר את החפץ למקומו, חוזר למקומו ושולח במכת יד את חברו. הקבוצה שגמרה הראשונה – ניצחה.

247 מֵרוּץ אַרְבַּע קְבוּצוֹת (א)    🔗

הקבוצות א, ב, ג, ד, מסודרות כך:

קבוצה ב………………………..קבוצה א

קבוצה ד………………………..קבוצה ג

א' וב' מתחרות כנגד ג' וד‘. הראשון מא’ רץ, נוגע בכף יד הראשון מב' ומתיצב במקומו. הראשון מב' ממהר ומחליף את מקומו עם השני מא‘, וכן הלאה. אותו דבר נעשה בקבוצות ג’ וד'. זוג הקבוצות שגמר את החילופין בראשונה – ניצח.

248 מֵרוּץ אַרְבַּע קְבוּצוֹת (ב)    🔗

כדלעיל, אלא שהקבוצות א' וב' הן אלכסון אחד והקבוצות ג' וד' – אלכסון שני החוצה את הראשון. משחק זה קשה מ(א), מפני שיש אפשרויות של התנגשות בין הרצים.

249 מֵרוּץ חֲגָבִים    🔗

הקבוצות בשורות עורף מקבילות. לראשון מכל קבוצה חפץ קטן בין ברכיו. עליו לעבור עם החפץ, ולא לגעת בו בידיו, לעיגול מסומן, להקיף את העיגול, לחזור ולמסור את החפץ לחברו העושה אף הוא כמוהו. הקבוצה שגמרה ראשונה – ניצחה.

250 מֵרוּץ חֲפַרְפָרוֹת    🔗

הקבוצות בשורות עורף מקבילות. כל המשחקים בקבוצה, חוץ מהאחרון, חבושי עינים. אל הראשון קשורות מושכות שאת קצותיהן אוחז האחרון הפיקח. המשחקים אוחזים איש בכתפי רעהו. האחרונים מובילים את הקבוצות עד גבול מסומן ומחזירים אותן. הקבוצה שחזרה ראשונה – ניצחה.

251 מֵרוּץ גְּמַלִּים    🔗

הקבוצות בשורות עורף מקבילות. בל משחק, בהגיע תורו, רץ, מקיף עיגול מסומן, וחוזר. הריצה נעשית על ארבע. הידים והרגלים ישרות ומוצקות. הקבוצה שגמרה ראשונה – ניצחה.

252 מֵרוּץ לְתַחְמֹשֶׁת    🔗

חפצים ובגדים שונים של המשחקים מכל קבוצה מושמים בתחנות שונות (למשל: בתחנה אחת כובעים, בשניה נעלים, בשלישית מטפחות, ברביעית אולרים וכו'). על כל משחק בהגיע תורו, לעבור על יד כל התחנות, ל“חמוש” את כליו, ולחזור. הקבוצה שגמרה ראשונה – ניצחה.

253 מֵרוּץ חוּט וָמַחַט    🔗

הקבוצות בשורות חזית מקבילות. שני האחרונים מכל קבוצה מרימים את ידיהם ויוצרים קשת. כל המשחקים האחרים אחוזי ידים. הראשון בשורה מושך את כל חבריו העוברים דרך הקשת וחוזרים למקומם. אפשר לסדר את הקשת גם באמצע השורה ושני קצוות השורה נכנסים בבת אחת לקשת בשני כוונים מתנגדים. הקבוצה ששבה ראשונה לסידורה הנכון – ניצחה.

254 מֵרוּץ דָּגִים מְטֻגְָּנִים    🔗

הקבוצות בשורות עורף מקבילות. לפני כל קבוצה עיגול קטן ובמרחק ידוע ממנו עוד עיגול באותו גודל. לכל קבוצה מניפה וצורת דג–סנדל גזור מנייר עבה. כל משחק, בהגיע תורו, מניף את הדג מ“מחבת” אחת לשניה, בלי לנגוע בו בכל אופן שהוא. הדג צריך להכנס לתוך ה“מחבת” לחלוטין. הקבוצה שגמרה ראשונה – ניצחה.

255 מֵרוּץ כְּלָבִים נֶאֱמָנִים    🔗

הקבוצות בשורות עורף מקבילות. על כל משחק, בהגיע תורו, להגיע למטרה מסומנת, לחזור ולשלוח את חברו כשחתיכת סוכר בין שפתו העליונה ואפו. אם נפלה החתיכה עליו להתחיל את הליכתו מחדש. הקבוצה שגמרה ראשונה – ניצחה. משחק שגמר את סיבובו רשאי לאכול את חתיכת הסוכר שלו.

256 מֵרוּץ בַּרְוָזִים    🔗

הקבוצות בשורות עורף מקבילות. כל משחק כופף את ברכיו כפיפה עמוקה, מקל קטן בין שוקיו לירכיו, ומקל קטן על כתפיו, הנתמך בראשו הנטוי אחורנית. ידיו של המשחק חובקות את רגליו. בעמדה “ברוזית” כזו על כל משחק, בהגיע תורו, להגיע אל מטרה מסומנת, להקיפה ולחזור. הקבוצה שגמרה ראשונה – ניצחה.

257 מֵרוּץ תּוֹתָחִים    🔗

הקבוצות בשורות עורף מקבילות. לכל משחק מעטפה או שקיק נייר. על כל משחק, בהגיע תורו, לרוץ אל מטרה מסומנת, להקיפה, לנפח את השקיק בהבל פיו, לפוצצו במכת יד, להשליכו לסל העומד במרחק מה מהמטרה, ולחזור לקבוצתו. הקבוצה שגמרה ראשונה – ניצחה.

258 מֵרוּץ פְּרָדִים סוּמִים    🔗

הקבוצות מסודרות זוגות זוגות. אחד מכל זוג חבוש עיניו, הוא הפרד. השני נהגו. בידי הנהג הראשון מושכות. עליו להוביל, את “פרדו” עד מטרה מסומנת, להקיפה לחזור לשורתו ולמסור את המושכות לנהג השני, וכן הלאה. אסור לנהג להוציא הגה מפיו. הקבוצה שגמרה ראשונה – ניצחה.

259 מֵרוּץ תּוֹאִים    🔗

הקבוצות בשורות עורף מקבילות. כל משחק אוחז ביד ימינו את עקבו השמאלי של העומד לפניו. וכך רצות הקבוצות אל מטרה מסומנת, מקיפות אותה וחוזרות למקומותיהן. הקבוצה שחזרה ראשונה למקומה – ניצחה.

260 מֵרוּץ אַוָּזִים    🔗

הקבוצות בשורות עורף מקבילות. על כל משחק, בהגיע תורו, לרוץ ולהקיף מטרה מסומנת, כשידיו אוחזות בעקביו. משחק שהרפה את ידו מתחיל רץ מחדש. אפשר להעמיד ספסל נמוך כמכשול למשחקים. הקבוצה שגמרה ראשונה – ניצחה.

261 מֵרוּץ עֲדָרִים    🔗

לכל קבוצה מספר שוה של כדורים מעופפים. על הקבוצות להוביל בנשיבות פה או בהנפות במניפה את “עדריהם” מסביב למטרה מסומנת, ולהחזירם ל“מכלאותיהם”. הקבוצה שגמרה ראשונה – ניצחה.

262 כְּתוֹנֶת נָחָשׁ    🔗

הקבוצות בשורות עורף מקבילות. כל המשחקים בעמידת פישוק. כל משחק אוחז ביד ימינו העוברת בין רגליו את יד שמאלו של זה העומד מאחוריו. לפקודה “צעוד!” שוכב מיד המשחק האחרון. שאר המשחקים זזים אחורנית ועוברים עליו. כל משחק העובר את השוכב, שוכב גם הוא מיד אחריו. המשחק האחרון (הוא הראשון) מששכב, קם וחוזר קדימה במשכו אחריו את כל המשחקים. המשחקים אוחזים היטב איש ביד רעהו במשך כל הזמן. הקבוצה שחזרה ראשונה לסידורה הקודם – ניצחה.

263 מֵצַח בְּמוֹט    🔗

הקבוצות בשורות עורף מקבילות. בידי הראשונים מוטות קצרים, באורך של מטר בערך. כל משחק, בהגיע תורו, רץ עם המוט לעיגול קטן מסומן. מניח את קצה המוט בעיגול ומשעין את מצחו על קצה המוט השני. עתה, כשמצחו צמוד למוט, עליו להקיף את המוט שש פעמים ומיד לרוץ ולמסור את המוט למשחק הבא אחריו. הקבוצה שגמרה ראשונה – ניצחה.

264 יְצִיקַת בֶּטוֹן    🔗

הקבוצות בשורות חזית מקבילות. בקצה האחד של כל קבוצה דלי מים וכפית ובקצה השני בקבוק ריק. הקבוצות מתחרות ביניהן במילוי הבקבוק. מעבירים את המים רק בכפית העוברת מיד ליד. הקבוצה שמילאה את הבקבוק ראשונה – ניצחה.

265 בַּעֲבוּר נַעֲלַיִם    🔗

אוספים את נעלי ההתעמלות של משחקי שתי הקבוצות. מניחים את ערמת הנעלים של כל קבוצה במרחק של 10 מטרים לפניה. לאות מנהל המשחק רצים כל המשחקים לנעול את נעליהם. הקבוצה שחזרה ראשונה וכל משחקיה נעולים יפה – ניצחה.

266 אֲרִיזַת תַּפּוּזִים    🔗

לפני כל קבוצה, במרחק של 20 מטרים ממנה, ארגז או דלי, ומסביב לו, במעגל, מונחים תפוחי זהב או תפוחי אדמה, שמספרם גדול פי שלשה ממספר חברי הקבוצה. לאות מנהל המשחק רצות הקבוצות. כל קבוצה מקיפה את ארגזה. כל משחק ממהר לזרוק שלשה תפוחי זהב לארגז. משחק שגמר לפני חבריו יכול לעזור בזריקת התפוחים שהחטיאו את המטרה. לאחר שהקבוצה ארזה את כל תפוחיה היא חוזרת מיד למקומה. הקבוצה שכל חבריה חזרו ראשונה למקומם הנכון – ניצחה.

267 מִנְהָרָה    🔗

הקבוצות בשורות ‏ עורף מקבילות. בעמידת פישוק. האחרון מכל קבוצה עובר בין רגלי חבריו עד בואו לראשית השורה. כאן הוא קורא: “עבור!” ושוב עובר האחרון עד ראשית השורה, וכן הלאה. הקבוצה הראשונה העומדת בסידורה הקודם – ניצחה.

268 מַעַרְבֹּלֶת    🔗

הקבוצות בשורות עורף מקבילות. הראשון מכל קבוצה רץ, מקיף את קבוצתו, ובשובו למקומו מצטרף אליו השני. עתה רצים שניהם, ובחזרם מצטרף אליהם השלישי, אחר כך הרביעי, החמישי, וכן הלאה. כשכל הקבוצה מצטרפת מוביל אותם הראשון אל קו שנקבע בתחילה, ושם הם עומדים. הקבוצה שהגיעה ראשונה לקו שנקבע – ניצחה.

269 גִּלְגּוּל צַלַּחַת    🔗

הקבוצות בשורות עורף מקבילות. על כל משחק. בהגיע תורו, לגלגל צלחת, להקיף בה מטרה מסומנת ולחזור לקבוצתו. משחק שצלחתו נפלה מתחיל בגלגולה מחדש. הקבוצה שגמרה ראשונה – ניצחה.

270 אֳרָחוֹת עֲקַלְקַלּוֹת    🔗

הקבוצות בשורות חזית מקבילות. המשחקים כורעים על ברכיהם וידיהם על כתפי חבריהם. באופן זה נוצרות קשתות מעבר. האחרון בשורה עובר בין הקשתות לסירוגין. בהגיעו לראשית השורה הוא מרים את ידו לאות או קורא: “עבור!” והעומד לפניו בשורה עושה כמוהו. אחריו השלישי מהסוף, הרביעי, וכן הלאה. הקבוצה שחזרה בראשונה לסידורה הקודם – ניצחה.

271 מַעֲשֵׂה עֲקֵדָה    🔗

לכל משחק מקבוצה אחת ניתן מועד של רגע וחצי לעקוד את חברו מהקבוצה השניה. אחר כך ניתן לעקודים מועד של שני רגעים להתיר את מוסרותיהם. עקדה מוצלחת נחשבת לשתי נקודות. התרה במועד המוגבל נחשבת לשלוש נקודות. הקבוצות מחליפות אחר כך את תפקידיהן.

כל החבלים צריכים להיות בעלי אורך אחד, ולפחות – שני מטרים.

272 מִגְדַּל בָּבֶל    🔗

הקבוצות בשורות עורף מקבילות. בידי כל משחק סליל חוטים. הראשונים רצים ומניחים את סליליהם בעיגול מסומן במרחק ידוע מקבוצותיהם. הבאים אחריהם מניחים את סליליהם על סלילי קודמיהם ובונים מגדל. על המפיל את המגדל להעמידו מחדש. הקבוצה שגמרה ראשונה להעמיד את מגדלה – ניצחה.

חלק ג

 

משחקים שונים    🔗

273 תּוֹפֵס (תּוֹפֶסֶת) (א)    🔗

המשחקים מתפזרים במגרש מוגבל. אחד המשחקים הוא “התופס”. עליו לתפוס את אחד מחבריו. מי שנתפס נעשה “תופס”.

יש משחקים: כל תופס מעביר מטפחת לתופס החדש. באופן כזה קל להכיר את “התופס”.

274 תּוֹפֵס (ב)    🔗

באחת מפינות המגרש מסמנים מקלט שאליו יכול להמלט כל נרדף. במקלט אין תופסים.

275 תּוֹפֵס (ג)    🔗

בלי מקלט. הנרדף יכול לקרוא: “הצילו!” ואם רץ אליו אחד המשחקים ואוחז בידו אין רשות ל“תופס” לתפסו.

276 תּוֹפֵס (ד)    🔗

אם אחד המשחקים חוצה את דרכו בין “התופס” ובין הנרדף – על התופס לרוץ אחרי החוצֶה.

277 תּוֹפֵס (ה)    🔗

אם עומד הנרדף ב“עמידת צפרדע” (כפיפת ברכים, ידים נוגעות בארץ) אין רשות לתפסו.

278 שׁוּעָלוֹ שֶׁל שֵׁיךְ חַסַּן    🔗

כל המשחקים, חוץ מאחד, חבושים מטפחות לעיניהם. האחד הוא “שועלו של שיך חסן”, עובר בין המשחקים ומצלצל בפעמונו. המשחקים משתדלים לתפסו. התופס נעשה “שועלו של שיך חסן”.

279 מִכְתָּב מְשֻׁתָּף    🔗

לפני המדורה הכן לך מכתב שחסרים בו כל שמות התואר. בשעת המדורה בקש מהחברים לתת לך שמות תואר שונים ואל תאמר להם את תוכן המכתב. את שמות התואר שיציעו לך מלא במקומות החסרים. יהיו שמות התואר לא רגילים ועל פי רוב שליליים. אחרי שמלאת את המכתב קרא אותו לפני המסובים למדורה. למשל:

280 סַרְדִּינִים    🔗

אחד המשחקים נחבא במקום סתר. המשחקים הולכים לבקשו. המשחק המגלה את מחבואו שוכב לידו. המשחק נגמר כשכל המשחקים שוכבים במקום המחבוא כסרדינים בקופסה.

281 קוֹסְמִים (א)    🔗

מבין 15–20 משחקים בוחרים 3–4 קוסמים. באחד מקצוות המגרש מסומנת ה“מאורה”. הקוסמים משתדלים לתפוס את המשחקים. אלה שנתפסו עומדים במאורה אחוזי ידים וקוסם או שני קוסמים משגיחים שלא יצילום. כל השבויים ניצלים על ידי מכה בכף ידו של אחד מהם. כאשר שבו הקוסמים את כל המשחקים נעשו 3–4 הנתפסים האחרונים לקוסמים ומתחילים במשחק מחדש.

282 קוֹסְמִים (ב)    🔗

באמצע המדרש מסומן עיגול ובו קופסת פח ישנה. אחד המשחקים בועט בחזקה בקופסה. הקוסמים ממהרים להחזירה למקומה. בינתים בורחים כל המשחקים. הקוסמים, לאחר שהחזירו את הקופסה למקומה, רודפים אחרי המשחקים. הנתפסים מושמים בעיגול. על ידי בעיטה בקופסה אפשר להציל את השבויים, אך הקופסה נשמרת על ידי קוסם או שנים. אין לתפוס שום משחק בשעה שהקופסה מחוץ לעיגול.

283 חוֹמַת סִין    🔗

באמצע המגרש, לרחבו, מסמנים את “חומת סין”, שני קוים, במרחק של שלושה מטרים בין קו לקו. משחק אחד עומד בתוך החומה ואינו נותן למשחקים לעבור מצידה האחד לצידה השני של החומה. מי שנתפס בתוך החומה מצטרף לשומר החומה. המשחק מסתיים כשכל המשחקים נעשו שוֹמרים.

284 שַׁלְשֶׁלֶת הַדֻּבִּים    🔗

משחק אחד משתדל לתפוס את חבריו. הנתפס מצטרף אל התופס ואחוזי ידים רצים שניהם. השלשלת הולכת ומתארכת עם כל נתפס ונתפס. המשחק מסתיים עם הנתפס האחרון.

285 אַיֵּה הַמַּשְׁרוֹקִית    🔗

אחד המשחקים, חבוש עינים, מחפש את המשרוקית. המשרוקית נתלית בזהירות מאחוריו. מדי פעם בפעם מתגנב אחד המשחקים לאחורי החבוש ושורק במשרוקיתו.

286 בֵּין הַמִּשְׁפְּתַיִם    🔗

במקומות שונים במגרש מסומנות גדרות צאן, הן המשפתים. 12 משחקים בקבוצות בנות ארבעה אחוזי ידים הם שלושת הרועים. הרועים יוצאים לכלוא את העדרים. כל משחק שנתפס מובא אל המשפתים. כשנצטרפו ארבעה משחקים במשפתים הם נעשים לרועה. המשחק מסתיים כשכל המשחקים נעשו לרועים.

287 הָס!    🔗

המשחקים עומדים בשורותים פנים אל פנים. לאות מנהל המשחק אומר כל משחק לזה שממולו את כל מה שהוא חושב עליו. בהשמע קריאת מנהל המשחק: “הס!” על כולם לשתוק.

288 אַל תִּצְחָקוּ!    🔗

מנהל המשחק עושה תנועות שונות, מהן מבדחות, באמרו: “עשו כמוני, אך אל תצחקו!”. משחק שצחק מפסיד נקודה. בשלוש נקודות יוצא.

289 עֲמוֹדוּ!    🔗

מסומן עיגול ברדיוס של מטר אחד בערך. אחד המשחקים משליך את הכדור בגובה באופן שיפול חזרה לתוך העיגול, וקורא שם של אחד מחבריו. זה צריך לתפוס את הכדור לפני נפלו על הארץ. אם תפס ישליך את הכדור כזה שקדם לו ויקרא שם אחר. אם לא תפס, בורחים כל המשחקים. הנקרא מרים את הכדור וקורא: “עמודו!” על כל המשחקים לעמוד מיד. המשחק מתחיל לקלוע באחד המשחקים. אם קלע בו – נקודה לחובת הנקלע. אם לא קלע נקודה לחובת המחטיא. הנקלע, או המשחק שהכדור כוון אליו, זורק עתה את הכדור, בקראו בשם אחד המשחקים. בשלוש נקודות יוצא משחק מהמשחק. לאחרון הזכות להתחיל את המחזור השני של המשחק.

290 חַג בְּשִׁילֹה    🔗

חצי מספר המשחקים יוצאים מן החדר. הם “בנות ישראל” המחוללות בכרמים. החצי האחר נשאר בחדר, הם בחורי ישראל. הנשארים בחדר עומדים בשורה. אחד המשחקים בוחר במשחק הנמצא בחוץ ומודיע את שמו למנהל המשחק. המנהל קורא לו. עליו למצוא מי בחר בו. מצא – יעמוד לימינו. לא מצא – עליו לצאת שוב החוצה. כן נקראים שאר המשחקים עד שכל משחק מוצא את בוחרו.

291 צַיָּדִים    🔗

בידי אחד המשחקים, הוא הציד, כדור קטן. לשאר המשחקים, הם החיות, קשורה מטפחת לחגורתם מאחור. הציד משתדל לקלוע באחת החיות. חיה שנקלעה נעשית גם היא לציד. המשחק מסתיים כשכל החיות נעשות צַיָּדִים.

292 עֵגֶל שׁוֹטֶה    🔗

מפינת החדר, היא המקלט, מגיח “העגל השוטה” (אחד המשחקים). בקפיצה על רגל אחת הוא רודף אחרי המשחקים. בידי כל משחק מטפחת קשורה. מי שנתפס בידי העגל ממהר לרוץ אל המקלט. בדרך מצליפים עליו כל המשחקים במטפחותיהם. הנתפס נהפך לעגל. “עגל” שהוריד את רגלו השניה מוכה גם הוא על ידי המשחקים עד ברחו למקלטו.

293 אֱלִישָׁע    🔗

המשחקים הם “גדודי ארם”. כולם “מוכים בסנוורים” (כלומר: כולם חבושי עינים), מסודרים בשורות. “אלישע”, פקוח עינים, פוקד עליהם פקודות שונות, כמו: “ימינה פנה! שני צעדים לפנים! נתור אחורנית! שמאלה פנה!” וכו'. בסוף מתירים המשחקים את מטפחותיהם ורואים לאן באו.

294 בְּלִי רֶגֶל    🔗

המשחקים מגלגלים כדור גדול על האדמה. רק בעזרת ידיהם. כל משחק משתדל לבל יפגע הכדור ברגלו. משחק שפגע הכדור ברגלו או בגופו – יוצא.

295 צַיָּד וְאַרְנָבוֹת    🔗

שני “בתים” מסומנים משני צידי מגרש גדול. באחד ה“בתים” עומד הציד ושני כלביו הם שלושה משחקים. בבית השני עומדות כל הארנבות — שאר המשחקים. מנהל המשחק נותן את האות והארנבות רצות אל בית הצייד. באותה שעה משתדלים כלבי הציד לתפוס את הארנבות. ארנבת שנתפסה נאחזת היטב לבל תמלט עד בוא הצייד הטופח לה שלוש טפיחות קלות על כתפה. לאחר זה היא “חללה” ומוצאת מחוץ למגרש. אחר כך רצות שוב הארנבות מבית הצייד לביתן, וכן הלאה. הארנבת הנשארת אחרונה נעשית צייד, ושתי הארנבות שנלכדו לפניה יהיו כלבי ציד.

יש משחקים: לפני הריצה קוראים הצייד וכלביו: “הננו אליכם!” והארנבות עונות פה אחד: “המלט נמלט!”

296 נָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן    🔗

קבוצה של שנים עשר משחקים ויותר מסתדרת בשורת עורף. המשחקים מחזיקים היטב איש במתני רעהו. הראשון בשורה, הוא ראש הנחש, משתדל לתפוס את האחרון בשורה, הוא הזנב. משתפס מתחלפים הראש והזנב בתפקידיהם או מתמנים ראש וזנב אחרים.

297 חָתוּל וְעַכְבָּר בִּרְבִיעִיּוֹת    🔗

כל המשחקים מסודרים ברביעיות. כל ארבעה אוחזים איש ביד חברו. “העכבר” רץ בין הרביעיות וה“חתול” אחריו. לשריקת מנהל המשחק פונים כל המשחקים שמאלה ואוחזים בידי חבריהם החדשים. עתה נוצרות שורות ארוכות והוקמה מחיצה בין החתול לעכבר. שוב שורק מנהל המשחק והמשחקים פונים שוב שמאלה ואוחזים את ידי חבריהם הקודמים.

298 כִּבּוּי נֵר (א)    🔗

מעמידים נר דולק על שולחן נמוך. חובשים את עיני אחד המשחקים. מסובבים אותו יפה יפה. עתה עליו לכבות את הנר בנשיבת פיו. לשם התבדחות אפשר לקחת בכלל את הנר מהשולחן והחבוש ינשב וינשב לריק.

299 כִּבּוּי נֵר (ב)    🔗

במרחק ידוע מנר דולק מסמנים קו גבול. כל משחק, בהגיע תורו, מנסה לכבות את הנר בנשיבה בעמדו מאחורי קו הגבול. המצליח – נזקפת נקודה לזכותו.

300 דֹּאַר מְעוֹפֵף    🔗

בשעת מסיבה מצמידים לכל משחק פתקא לדש מעילו ובה רשום מספרו של המשחק. באחת מפינות החדר קובעים “תיבת מכתבים” (כובע או סלסילה). המשחקים כותבים מכתבים איש לרעהו בפתקאות. כל משחק מגולל את הפתקא שכתב בה, רושם את המספר שאליו מכוון. ה“דַור” מכריז מדי פעם בפעם את המספרים שאליהם נתקבלו מכתבים. מקבלי המכתבים אינם יודעים מי השולחים. המכתבים נכתבים בלי חתימה.