ד"ר נכבד מאד.
הריני עושׂה רצונך:
1. בימי הילדות פעלו עלי ש“ס ופוסקים, חובות הלבבות, מורה נבוכים, רלב”ג וכיוצא באלה. – ספּורי־המעשׂיות של הרבי ביומא דפגרא. – קצת יותר מאוחר התחלתי לומד עברית: אדם הכּהן והמאוחרים יותר; הבינותי רק, אבל לא הרגשתי. נתפעלתי מן החכמה, מן ההמצאה, ולא יותר. אחר־כך – תנ"ך!…
1. מעולם לא הייתי חסיד ומשׂכּיל לא נעשֹיתי. לאחר המורה נבוכים וספרים אחרים הגיעה זמנם של ספרי קבּלה. בית־מדרש גדול יש אצלנו, ארונות גדולים מלאים ספרים, ואגב גישוש וחפוש הגענו אל הארון שהיה תפוּס ספרי קבּלה. ולמדנו. לאמתו של דבר – קראנו. רציתי לדעת, איך המקובּל, ואחר־כך החסיד, חושב וחי; כמו קודם־לכן – איך הפילוסוף. עד היום לא ראיתי רבן של חסידים במו עיני, חוץ מן הביאלאי, שבאתי אליו בעניין הנוגע לכלל ישראל, ומעולם לא הייתי בין חסידים. פטור בלא־כלום אי־אפשר – השפיעו בודאי גם חיים ויטאל, גם נחמן קרוֹכמאל, גם האפּיקוֹרוֹס שלאחר־כך, אך בפנימיותי הייתי ונשארתי יהודי, עם השקפת־עולם תנ"כית יהודית, פחות או יותר ברורה.
1. התחלת כתיבתי היתה פולנית (שום דבר לא הדפסתי, שׂרפתי – שעה של בינלאומיות היתה זו – השלכתי הכל אחרי גווי, זר היה; התחלתי כותב עברית, הרגשתי – אין בזה חיים, עברתי ליידיש. זה היה לפני 30־40 שנה.2 הדבר הראשון היה שיר עברי ב“השחר” (לי אומרים3), ואחר־כך – ספר יחד עם ליכטעֶנפעֶלד, שהיה חותני, נדמה לי: בעלי אסופות, שכחתי איך הספר נקרא.4
2. השפעה חשובה השפיעו עלי הנביאים; זמן ממושך הייתי בכל זאת נתון להשפעתם של היינעֶ ובּעֶרנעֶ – בשירי הראשונים ביידיש.
בכבוד
י. ל. פּרץ
-
נכתב יידיש, ב־3 בדצמבר 1911. י. צינברג ערך בימים ההם את מדור־הספרות באנציקלופדיה היהודית־רוסית, והוא פנה אל פּרץ בבקשה להמציא לו את הפרטים הביוגרפיים הנחוצים. – המכתב פורסם לפי העתקה שהמציא בזמנו י. צינברג לנ. מייזל, ובזה תורגם מספרו של מייזל ↩
-
[אצל מייזל נדפס: דאָס איז געווען מיט אַ יאָר 50־40 צוריק. אך ברור שיש כאן טעות (של המעתיק, או של המדפיס); שהרי המכתב נכתב בשנת 1911, ושירו העברי הראשון של פּרץ, כמוזכר להלן בסמוך, בהערה של מייזל, נדפס בשנת 1875, כלומר 36 שנים לפני כתיבת המכתב. מלבד זה יש לשער, שכתב פרץ את המספר הקטן יותר – משמאל, ואת הגדול יותר – מימין, כפי ההרגל בימים ההם, ובדפוס נתחלף 3 ב־5. המהדיר.] ↩
-
“לי אומרים”הוא שירו השלישי של פרץ שהיה מודפס ב“השחר”. (תרל"ו). השיר הראשון הנדפס הוא “השותפות” (“השחר” תרל"ה – 1857). ↩
-
שם הספר: “ספורים בשיר ושירים שונים” מאת שני בעלי אסופות. וארשה תרל"ז (1877), 158 עמודים. ↩
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.