רקע
מנחם הרטום
הקדמת המתרגם ל"היהודים בפירינצי בתקופת הרניסאנס" / קאסוטו

ייתכן כי חלק מהציבור הישראלי יתפלא מהופעת ספר זה מאת משה דוד (אומבירטו) קאסוטו ז"ל – שהרי התפרסם מלומד זה כאן בעיקר בתור פרשן המקרא, כלומר בגלל התחום שלו הקדיש את מרבית עבודותיו החשובות בשנות חייו האחרונות. אך כל מי שהכיר מקרוב את הפרופ' קאסוטו, או מי שרק דפדף בביליוגרפיה של כתביו, יודע היטב כי איש אשכולות היה, וכי כמעט לא היה תחום של מדעי היהדות שלא הרים לו תרומה ברוכה. ההיסטוריה של היהודים באיטליה היתה אחד התחומים שבהם הרבה לעסוק ולחדש מימי נעוריו עד אחרית חייו, ועבודתו הכבירה הזאת, המוצגת עתה לקורא בלבוש עברי, היא מחקרו המקיף ביותר בתחום של תולדות העדה שעם בניה נמנה הוא עצמו.

בתרגום העברי הזה של הספר, השתדלתי אני הקטן, שהיה לו הכבוד להיות בן־משפחתו ואחד מתלמידיו המובהקים של מחברו, לתת, עד כמה שאפשר, בבואה נאמנה של הספר המקורי שיצא לאור בפירינצי בשנת 1918 (מהדורה מצולמת ממנו, ללא שינוי, יצאה לאור שוב בפירינצי בשנת 1966). המעיין בספר צריך אפוא לזכור כי המסקנות שאליהן הגיע המחבר, הנתונים שהוא מביא. הפרטים שהוא מוסר משקפים את מצב המחקרים והידיעות שהיה קיים בשנת 1918; למרות זאת, לא נפגם כלל ערכו הכללי של הספר, אשר זכה בשנת 1920 לפרס המלכותי של האקדמיה האיטלקית “לינצ’יאי”, ואשר הנו עוד היום אחת מעבודות היסוד בחקר תולדות קהילות ישראל. לא הוכנס שום שינוי בגוף הספר, מחוץ לתיקון טעויות דפוס, שרשמן כבר המחבר בשולי העותק שהיה בידו או שנתגלו בשעת התרגום. לא נעשתה כל פעולה כדי להוסיף בגוף הספר ביבליוגרפיה על מחקרים חדשים, על כתבי יד שבינתיים יצאו לאור; ואולם לא מעטות הן העבודות שיצאו לאור מאז פרסום ספרו של פרופ' קאסוטו ושהבא היום לחקור את תולדות יהודי פירינצי בתקופה הנדונה לא יוכל להתעלם מהן, אם כי השפעתן תהיה רק על פרטים ולא על התמונה הכללית. אין אני מתכוון אף לתת בהקדמה זו ביבליוגרפיה שיטתית של פרסומים אלו, אלא אזכיר כאן מעט מזער מהם לדוגמה גרידא:

על תולדות היהודים בפירינצי: Gli Ebrei a Firenze Cecil Roth,

sotto l’ultima repubblica, Firenze, 1924.


על היחסים בין דאנטי ועמנואל הרומי – ספרו של קאסוטו עצמו

Firenze, 1921,Dante e Manoello. תרגום עברי של הספר מאת מנחם דורמן יצא בשנת תשכ"ו (1965) מטעם מוסד ביאליק.


על יומן המסע של משולם מוולטירא, שבזמן שבו כתב קאסוטו את ספרו לא נתפרסם אלא במהדורת קסטילי, יש להוסיף בין השאר, את המאמרים הבאים של קאסוטו עצמו:

Meshullam da Volterra e il suo viaggio in Palestina, Atti

; dell’VIII Congresso Geografico Italiano, Vol. II, Firenze, 1923, p. 272—277

אלכסנדריאה של מצרים בזכרונות המסע של משולם מוולטירא,,Illustration Juive

1 – 2. II, 1930, 8, p; וכן, Un viaggiatore ebreo del secolo XV,Lea Sestieri

Meshullam ben Menachem da Volterra, Rassegna Mensile di Israel, X, 1935,

492–478 p.,11־12; מסע משולם מוולטרה, הביא לדפוס אברהם יערי, מוסד ביאליק, ירושלים, תשי"ט.

על איגרותיו של ר' עובדיה מבירטינורו, מאמר של קאסוטו עצמו: מכתבי ר' עובדיה מברטינורו, “וזאת ליהודה” לכבוד יהודה אריה בלוי, וינה, התרפ“ו, ע' 269–360; אלכסנדר מרכס, האיגרת השלישית של ר' עובדיה מבירטינורו בספר השנה לארץ ישראל, ב–ג, תרפ”ד–תרפ“ה, ע' 97–99; מנחם הרטום, למכתבי ר' עובדיה מבירטינורו, יבנה, ג, תש”ב, ע' 112–134; נוסח שלוש האיגרות, שהכינו על פי כתבי היד מתרגם ספר זה, פורסם אצל אברהם יערי, אגרות ארץ ישראל, תל אביב, תש"ג, ע' 103–144.

מבין הספרים שהיו עדיין בכתב יד כשחיבר קאסוטו את ספרו, נזכיר כאן אחד בלבד, שהוא אולי החשוב מכולם לענייננו:

מאמר חיי עולם על ענין הרבית לר' יחיאל נסים מפיסא… מאת שמואל גרשם בן אברהם יצחק רוזנטל, ניו־יורק, תשכ"ב.

השתדלתי להתקרב, במידת האפשר, גם בסגנון וגם בכתיב לכתביו של המחבר המנוח בעברית, אם כי ידוע היטב לנו שהדבר אינו ניתן לביצוע מושלם, בעיקר לגבי הסגנון. תעתיק המלים האיטלקיות ושאר המלים האירופיות – ברובן המכריע שמות אנשים ומקומות – ניתן לפי הכתיב המסורתי באיטליה, אותו נקט גם המחבר המנוח בדרך כלל בכתביו ההיסטוריים – כלומר ציון כל תנועה, למעט רק a בין שני עיצורים, באם קריאה; שיטה זו משאירה ספק אם יש לקרוא e אוi כשנכתבה יו“ד, ו־0 או u כשנכתבה וי”ו; על כן במפתח השמות ניתן כל שם לועזי, ליד תעתיקו העברי, גם בכתיבו באותיות לטיניות.

אשר לטכסטים שהובאו בהערות ובנספחים נהגתי כלהלן: כשטכסט לועזי הובא בהערות נתתי בהן את תרגומו העברי, והבאתי את מקורו, אם הוא יותר מכמה מלים ויש חשיבות להכירו כלשונו, בחלק ד' לנספח, שהוספנו בסוף הספר; כשבהערה הובא תרגום איטלקי של טכסט עברי, נתתי את מקורו לתוך ההערה; המקורות הלועזיים שבנספח הובאו בלשונם ותורגמו רק ההקדמות להם, שבהן נתן המחבר תמצית המקורות גופם – בדומה למה שעשה המחבר עצמו לגבי המקורות העבריים שהביא בספר: העתיק אותם כמו שהם, הקדים להם תמצית באיטלקית ולא תרגם את המקורות; את ההקדמות למקורות העבריים תרגמתי והבאתי אותן בראש המקורות עצמם.

הנני רואה מחובתי להביע כאן את תודתי לכל מי שסייעו לי במלאכת התרגום: ראשית כל לאבי מורי ורבי הרב הפרופ' אליה ש' הרטום ז“ל, שקרא את כל התרגום, השווה אותו מלה במלה עם המקור והעיר לי הערות רבות וחשובות, ובוודאי ראה בעמלו זה משום חלוקת כבוד לזכרו של גיסו וחברו הדגול; לבתו של המחבר, קרובתי ד”ר מלכה זלצמן־קאסוטו, אשר קראה את כל התרגום, העירה לי הערות והשיאה לי עצות בסיוע למאמצי להתקרב ככל האפשר להרגלי הכתיבה של המחבר המנוח; למר שמשון מלצר, אשר עבר

על התרגום ותרם לליטוש סגנונו; לרב דוד פ' בילגראדו, לד“ר נילו בן־פורת ולאשתו חנה לבית קאסוטו, לפרופ' חיים זאב הירשברג, לד”ר יוסף ברוך סירמוניטא, לד“ר גד צרפתי ולד”ר ארנסט קולמן, אשר עזרו לי בדרכים שונות בתחומים רבים; להנהלה ולפועלים של בית הדפוס סיון בע"מ בירושלים, אשר עמלו רבות כדי לשוות צורה נאה לספר וביצעו את מלאכתם הקשה בנאמנות ובדייקנות; לשלושת המוסדות שטרחו להוציא לאור את הספר.

ירושלם מנחם־אב תשכ"ו

מנחם הרטום



מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 48905 יצירות מאת 2703 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20857 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!