רקע
אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ'

באתי בשיחה עם אחד מפקידי הרכבת ע"ד היחס שבין היהודים ובין הערבים ואת דבריו הנני למסור כאן.

אנכי – אמר בעל השיחה – עובד זה שש שנים ברכבת ובחבורת ערבים ואין לי להתאונן על יחס לא ידידותי מצד הערבים. אמנם, כשבאתי בחברתם ידעתי את השפה הערבית וגם הם, גם אנכי הרגשנו, כי לא זרים אנו זה לזה. אי ידיעת הלשון עושה תמיד חיץ בין העמים. ואולי כדאי היה שילמדו בכל בתי ספרנו את השפה הזאת. אבל זוהי שאלה אחרת שהמורים צריכים לטפל בה.

היחס שנקבע ביני ובין חברי הערבים ביום שבאתי לעבוד בפקידות הרכבת היה יחס של חבר. מיום הראשון הראיתי לחברים הערבים לא יחס של גאוה ולא יחס של חנוּפה, אלא יחס של חבר. ואת זה הרגשתי מהרה גם מצדם. ותמיד השתדלנו לעזור איש לאחיו עזרת חבר.

כאשר הייתי צריך לעמוד בבחינה ממשלתית לעלות במדרגת הפקידות היתה לי נחיצות בהשגת מורה ערבי. ידעתי, כי לאחד מחברי הערבים יש אח מלומד, פניתי אליו שילמדני1 בשכר את הקורס הנחוץ לי בידיעת הספרות הערבית. אבל הוא מאן לקבל שכר והיה בא אלי שלש פעמים בשבוע ללמדני במשך שלשה חדשים. ואת זה עשה רק מרגש טהור של ידידות נאמנה. ואת זה מצאתי גם בשאר חברי הערבים, שתמיד נכונים לעזור לי, כשאני צריך לעזרתם. ומובן מאליו, כי גם אני איני מסרב לעזור להם בכל מה שאפשר. וכידוע, בכל המקומות ובכל המצבים נחוצה עזרה הדדית בין בני האדם.

אחדים2 מהפועלים הערבים ניסו לקנות את לבי על ידי מתנות מביכורי המשק שלהם. אנכי אמרתי להם: ידידי! אני אינני זקוק למתנות, אבל דעו לכם, שהמתנה היותר טובה היא מילוי העבודה ביושר ובצדק, ואנכי נכון לעזור לכם בכל זמן שעזרתי תהיה נחוצה לכם באמת. ונוכחתי, כי דברי הפשוטים פעלו עליהם לטובה.

היחס הזה שביני ובין הערבים לא נשתנה גם אחרי המאורעות של תרפ"ט. אחד מחברי הערבים אמר לי: יודע אני שיש בינינו פוליטיקנים שמוצאים הנאה בסכסוכי העמים ובהפצת שנאה, ואני מגנה אותם בלבי. היום יחתרו לעשות פירודים בינינו ובין היהודים, ומחר בינינו ובין המצרים ומחרתיים בין השיעים ובין הסונים (כתות מושלמיות), ואחר כך סתם בין שבט לשבט, בין משפחה למשפחה, והארץ תמלא מלחמות עד אין סוף

סוף דבר, אם יבוא איש ויאמר שאי אפשר לחיות בשלום ובידידות עם הערבים, אל תאמין לו. אנכי היודע מפי הנסיון של שש שנים ממש ההיפך. יפשפש כל אחד במעשיו גם מצד היהודים, גם מצד הערבים, ואני בטוח, כי אפשר תמיד למצוא דרך להבנה הדדית.

כך אמר לי איש שיחי. ואנו3 מה נענה אבתריה? הלואי שיתרבה יחס של חברות כזו בין כל העמים וביחוד בינינו ובין הערבים.

מספרים שיהודיה אחת זקנה התהלכה במוסקבה ברחוב טברסקאיא ובלכתה והנה “קצפ” (רוסי טפוסי) עובר על ידה לתומו ובנגיעה קלה גרם לה שיתפקקו כל עצמותיה החלשות. רק עבר “קצפ” זה והנה קצפ שני בא, ואחריו שלישי, רביעי וכולם פגיעתם קשה לה מאד.

­­– הוי, רבש"ע! קראה הזקנה – מתי סוף סוף נפָטר מהקצפים במוסקבה.

את הדבר הזה המגוחך אפשר לומר גם בנוגע ליהודים וכן בנוגע לערבים. היהודים לא יפטרו לעולם מהערבים, והערבים לא יפטרו מהיהודים. אולי באמת יותר טוב לשניהם אם ישתדלו לפתח בקרבם רגש של חברות כפי שיעץ איש שיחתי. הכרת מעלת האדם – יהיה מאיזה עם שהוא – והרצון לעזור איש לחברו, לא לשם בקשת התועלת, ומכל שכן לא לשם חניפה, אלא מפני שכך מצוה המצפון האישי, והיו היהודים והערבים למופת לכל האנושיות.


“דבר”



  1. “שילמדנו” במקור המודפס, צ“ל: שילמדני – הערת פב”י.  ↩

  2. “אחרים” במקור המודפס, צ“ל: אחדים – הערת פב”י.  ↩

  3. “ואנן” במקור המודפס, צ“ל: ואנו – הערת פב”י.  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 48420 יצירות מאת 2697 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20793 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!