עוֹלֶה עָנָן כָּבֵד עַל פְּנֵי הָרָקִיעַ,
מַרְאֵה הָעֹפֶרֶת לוֹ וּמַרְאֵה תַנִּין,
מְשַׁנֶּה הוּא לִרְגָעִים אֶת מַרְאֵהוּ:
מַרְחִיב זְנָבוֹ, מְשַׁרְבֵּב כְּרֵסוֹ וּמוֹתֵחַ רֹאשׁוֹ
לְרֹחַב כָּל הָאֹפֶק –
וְאוּלָם
סִימָּנֵי תַנִּין עוֹד נִשְׁאָרִים בּוֹ ־ הוֹי תַּנִּין!
פּוֹשֵׁט הוּא צוּרָתוֹ וְאַחֶרֶת אֵינוֹ לוֹבֵשׁ,
כָּל־ כִּפַּת הַשָּׁמַיִם כְּבוּשָׁה כְבָר לְפָנָיו,
כָּל שְׁבִילֵי הָרָקִיעַ –
תַּנִּין! תַּנִּין!
הוּא שַׁח, הוּא שַׁח לָאָרֶץ ־
עוֹד מְעַט וְיִרְבַּץ בְּכָל־כֹּבֶד גּוּפוֹ
עַל־גַּבֵּי הָאֲדָמָה,
וּבְרִבְצוֹ – הַכֹּל נֶחְנַק תַּחְתָּיו,
כָּל בְּלִיטָה שֶׁעָלֶיהָ ־ תִּשְׁקַע,
כָּל חַי ־ יְמֹעַךְ,
וְצַעֲקַת אָדָם וְשַׁאֲגַת אֲרִי,
גְעִיַּת פָּרָה וְנַהֲמַת חֲזִיר,
יְגֻדְּעוּ פַעַם אֶחָת.
וְאוּלָם –
נֵס לָהּ נַעֲשָׂה, לָאֲדָמָה:
הַשְּׁחָקִים הַמְּסֻרְבָּלִים וְהַקּוֹדְרִים
קָפְאוּ פֶּתַע –
עָמְדוּ תְלוּיִים עַל הָהָר,
נוֹגְעִים וְאֵינָם נוֹגְעִים בַּעֲפָרוֹ,
אַךְ כָּל הַיְּקוּם כָּפַף כְּבָר אֶת רֹאשׁוֹ נִכְנַע,
וּמַמְתִּין, מַמְתִּין מִתּוֹךְ שְׁתִיקָה –
הִנֵּה הִיא, הַחֲרָדָה הָאִלֶּמֶת!
הִנֵּה הִיא הַנְּבוּאָה מִבְּלִי־מִלִּים!
לוֹחֲשָׁהּ הִיא בְּלִי קוֹל,
בְּלִי דְּבָרִים הִיא דוֹבָבֶת:
עוֹד מְעַט, עוֹד מְעָט,
וְנָפְלָה בָעוֹלָם חֲדָשָׁה!
חֲדָשָׁה –
מַחֲרִידָה אוֹ אֵינָהּ מַחֲרִידָה –
וְאוּלַי גַּם נוֹחָה?
אֲיֻמָּהּ – אוֹ בִלְתִּי אֲיֻמָּהּ?
וְאוּלַי גַּם טוֹבָה וַחֲשָׁאִית?
כְּלוּם אֵין עוֹד לָדַעַת,
כָּל הַיְקוּם כָּפַף רֹאשׁוֹ וּמְחַכֶּה
לְכָל מָה שֶׁיִּתְרַחֵשׁ –
יְחִידִי עַל גַּבְנוּן חוֹל קָטָן,
בַּשָּׂדֶה,
עוֹמֵד וּמַמְתִּין גַּם אָנִי.
וְעֵינֵי הָרוֹאוֹת: הַיַּעַר –
הוּא עוֹמֵד לֹא־הַרְחֵק,
מִתְכַּנֵּס אֶל־עַצְמוֹ,
וְעוֹטֶה לְעֵינַי טַלִּיתוֹ
שֶׁל אֹפֶל דַּק, קָלִיל וְשָׁקוּף,
וּמִתּוֹךְ אֲפֵלָתָהּ הַדַּקָּה
מְצִיצָה בִּי עֵין הַשִּׁמָּמוֹן…
בָּא הוּא וְנִדְחַק מֵעֹמֶק הַיַּעַר,
עוֹד רֶגַע וְקָרַע טַלִּיתוֹ,
וְיָצָא –
כְּבָר נִרְאִים לִי פָנָיו,
פְּנֵי הַשִּׁמָּמוֹן וּמְבַצְבְּצִים, בּוֹלְטִים –
וְקַר הוּא וְאִלֵּם,
אַךְ חַי הוּא!
מַרְאֶה וְתֹאַר לוֹ אַיִן,
וְיֵשׁ לוֹ רַק צֶבַע –
וְהוּא שְׁחַרְחֹר.
נִקְרַע צְעִיף הָאֲפֵלָה –
וְהַשִּׁמָּמוֹן הֵגִיחַ לְפֶתַע,
בֶּן־חוֹרִין וְגָלוּי מִיַּעֲרוֹ.
וּלְעֵינַי הוּא הוֹלֵךְ וְגָדֵל,
הוֹלֵךְ וְרָחָב בָּאֲוִיר,
בּוֹלֵעַ, בּוֹלֵעַ גַּם אוֹתוֹ…
עוֹד רֶגַע יַגִּיעַ גַּם עָדַי:
עַיִן בְּעַיִן כְּבָר אֶרְאֶה
אֶת פְּנֵי הַשִּׁמָּמוֹן הַגָּדוֹל
הַמְּמַלֵּא אֶת חֲלַל כָּל־הָעוֹלָם!
כְּבָר דָּבַק בִּי, כְּבָר אֲפָפַנִי,
אֲנִי טוֹבֵעַ בְּתוֹכוֹ,
עַל רֹאשִׁי הוּא מְרַחֵף מִמַּעַל,
מִתְלַכֵּד, מִסְתַּבֵּךְ בִּשְׂעָרִי,
מְלַפֵּף וּמְגַפֵּף אֶת־גּוּפִי,
וְנִתְלָה בְּפָנַי וְצַוָּארִי,
נוֹשְמוֹ אָנֹכִי בִּנְחִירָי,
וְסוֹפְגוֹ לְתוֹךְ הָעֵינַיִם…
וּבְפָרְשִי אֶת־כַּפַּי בָּאָוִיר –
וְיָמֵשׁ הַשִׁמָּמוֹן בְּיָדִי;
וְהוּא נִמְסַךְ, נוֹבֵעַ אֶל קִרְבִּי
גַּלִּים, גַּלִּים.
וְהוֹלְכִים מִשְׁתַּכְּחִים מִלִּבִּי
אֹשֶׁר הַחַיִּים וְשְׂאֵתַם;
וְהוֹלְכִים וּנְמוֹגִים בְּקִרְבִּי,
זִכְרוֹן הַגִּיל וְהָעֶצֶב:
וַחֲדֵלִים הִתְרוֹצֵץ בְּלִבִּי
הַחַיִּים הַהוֹמִים וְחִשְׁקָם:
וּפַס גַּם הַמֹּרֶךְ מִתּוֹכִי,
וְיִרְאַת עֲתִידִי הָאָפֵל…
כֻּלִי בְלְָעַנִי שִׁמָּמוֹן,
וְנָסַךְ אֶל נַפְשִׁי קִפָּאוֹן…
וְאָחוּז בִּזְרוֹעוֹת שִׁמָּמוֹן,
וְהוּא בִזְרוֹעוֹתַי –
דֹּם עוֹמֵד אָנֹכִי עַל גַּבְנוּן הַחוֹל,
נְצִיב שִׁמָּמוֹן בְּתוֹךְ הַשִּׁמָּמוֹן,
פֶּתַע ־ וְהַשְּׁחָקִים מִזְדַּעַזְעִים,
וּבְרַק אֵשׁ בּוֹקֵע וְשׁוֹסֵף
לִשְׁנַיִם אֶת יַם־הַשִּׁמָּמוֹן:
בִּצְחוֹק אֵלִּים אַדִּירִים
מִתְגַּלְגְּלִים הָרְעָמִים,
וּמְחַנְּקִים אֶת יַם־הַשִּׁמָּמוֹן בְּכֹחַ,
מְפוֹצְצִים אוֹתוֹ רְסִיסִים, רְסִיסִים.
וְשׁוּב אֹפֶל –
אֹפֶל מִשְׁנֶה וּשְׁחוֹר שִׁבְעָתַיִם,
שְׁחוֹר דּוֹבֵב…
כְּאִלוּ אֵל יָרַד עֲטוּף טַלִּית שְׁחוֹרָה,
וְרוֹחֲשִׁים שׁוּלֶיהָ;
וּכְאִלּוּ עוֹד רֶגַע, וְהִפְשִׁיט טַלִּיתוֹ
וְנִגְלָה לֶעָיִן…
הַיְּקוּם שׁוֹתֵק וּמְחַכֶּה –
הִנֵּה הִכּוּ הַנְּטָפִים!
מַלְאֲכֵי הַחַבָּלָה הַקְּטַנִּים,
הַנְּטָפִים!
מַבּוּל נְטָפִים נִשְׁפָּכִים בְּשָׁאוֹן ־
וְגִזְרֵי שִׁמָּמוֹן מְרַחֲפִים בָּאֲוִיר.
נֶחְנָקִים, נִמְעָכִים בֵּין טִפּוֹת הַמַּיִם,
בֵּין נִטְפֵי הַמַּיִם הַפְּזִיזִים.
וּלְאַט לְאַט שָׁבִים רְגָשַׁי הַקּוֹדְמִים
אֶל לִבִּי;
יַחַד עִם טִפְטוּף הַגְּשָׁמִים –
מִתְדַּפְּקִים עַל לִבִּי:
הַצַּעַר הַנּוֹשָׁן, וְתִקְוֹת וּקְסָמִים,
גַּעְגּוּעִים וּסְפֵקוֹת וּדְמָעוֹת –
רַק קְצָת עוֹדוֹ מַסוּר הַלֵּב לַשִּׁמָּמוֹן,
רַק קְצָת עוֹדִי קוֹפֵא…
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות