¹

לאחר ועידת חבר־הנאמנים של האוניברסיטה שנתקיימה בתמוז נתכבדתי להרצות בפני אספה כללית של חברי האוניברסיטה ולמסור כמה מההחלטות החשובות של חבר־הנאמנים. מתאספים אנו עתה לפתיחת שנת־הלמודים החדשה, בכדי להכריז רשמית על כמה מהצעדים החדשים בהתפתחותה האורגנית של האוניברסיטה, וביחוד שמחים אנו לקבל היום את פני החברים החדשים של החבר האקדמי של האוניברסיטה.

למותר הוא להציג לפניכם אותם מהעובדים שכבר היו עסוקים מקודם בעבודה מדעית בארץ־ישראל ובאוניברסיטה. ד“ר ה. ברגמן, הספרן המסור של האוניברסיטה, מקבל עליו עתה תפקיד אחראי חדש של מרצה לפילוסופיה. ד”ר מ. שובה שהורה עד עתה יונית ורומית במכינה יתחיל להרצות בפילולוגיה קלסית. ד“ר א. צ’ריקובר, מי שהיה עוזר למחקר במכון למדעי היהדות, נתמנה למדריך בתולדות יון ורומא. ד”ר ח. פלאום, שנמנה עד עכשיו על חבר־העובדים של בית־הספרים שלנו, יהיה למדריך בספרות של ימי־הבינים. ד“ר ש.ד. קויטין יהיה למדריך בהיסטוריה של ערב. ד”ר י. ריבלין יורה ערבית במכינה. ד“ר פ. י. בודנהימר יהיה חבר־למחקר בזואולוגיה בסטטוס של מרצה, וד”ר ג. פרנקל יהא עוזרו. ד“ר ש. סמבורסקי יהיה עוזר לפיסיקה, וד”ר ל. אוליצקי – עוזר במכון להיגיינה. לכל ידידינו אלה אנו מביעים את ברכתנו הלבבית ומאחלים להם הצלחה בעבודתם המדעית באוניברסיטה.

וביחוד אנו מביעים את ברכתנו לאלה שעזבו את בתיהם בחוץ־לארץ ועברו אלינו, בכדי לקשור את גורלם אל גורל האוניברסיטה העברית ואל גורל כל העמלים ליצור כאן מרכז רוחני לעם ישראל.

פרופ' חיים יהודה רות, שלו נמסרה התעודה הגדולה לישב בקתדרא לפילוסופיה שעל־שם אחד־העם, היה בעל משרה חשובה באוניברסיטה במנצ’סטר, והוא חבר קרוב לאחד מגדולי הפילוסופיה באירופה, פרופ' ש. אלכסנדר. למרות היותו צעיר לימים כבר זכה לפרסם כמה חבורים חשובים, שאחדים מהם דנים בפילוסופיה של שפינוזה ודיקרט וביחס שבין שיטות פילוסופיות ידועות למחשבה הישראלית.

ד“ר צבי דיזנדרוק בא למכון למדעי היהדות כמרצה לפילוסופיה העברית מהפדגוגיון בוינה, שנוסד על־ידי פרופ' חיות המנוח, ושבו עסק ד”ר דיזנדרוק בעבודה חשובה במשך השנים האחרונות, חבוריו מראים שלפנינו מלומד המתענין בצדדיה השונים של הפילוסופיה; חבורים אלה כוללים בתוכם גם חקירות על הרמב"ם ואפלטון.

ד"ר מ. פקטה, שיהיה מרצה במכון למתמטיקה ובמשך השנה הבאה גם מנהלו בפעל, שמש במשרת פריבט־דוצנט למתמטיקה באוניברסיטה בבודפסט במשך השנים 1914–1920 ומאותו זמן הקדיש את כל מרצו לעבודת־מחקר במתמטיקה. הוא ידוע בספרות המתימטית כיוצר תיאורמות חשובות, הנקראות על שמו, באנליזה מתיתמטית טהורה ועבודותיו נתפרסמו בעתונים מתימטיים שונים ובהוצאות אקדימיות צרפתיות והונגריות. –

לכל אלה אנו אומרים: ברוכים הבאים!

פרופ' ש. קליין שישב בקתדרא על־שם רוזנבלום לחקירת ארץ־ישראל במכון למדעי היהדות עומד לבוא בקרוב ירושלימה; כן יבוא בקרוב ד“ר ו. שטראוס מברלין ויהיה חבר למחקר בססטוס של מרצה להיגיינה תעשיתית ואקלימטולוגיה במחלקה להיגיינה; ד”ר ג. מר יהיה עוזר שלא מן המנין במחקר המלריה במחלקה הנזכרת.

כידוע לכם הזמין חבר־הנאמנים את פרופ' א. ה. פרנקל מקיל להיות לראש המכון למתמטיקה ומקוים שהוא יוכל לקבל הזמנה זו בתחילת השנה הבאה. לאחר שנתקיימה הועידה של מועצת ההנהלה של המכון למדעי היהדות בבזל בחדש אלול, נמסר לנו שלשנת תר“ץ יבוא ד”ר אלבק מברלין להורות את ההלכה וד"ר בער מברלין להרצות על ההיסטוריה העברית.

שמחים אנו לבשר לכם, כי נעשתה ההתחלה ליסוד הפקולטה למדעי הרוח. נתכונן חבר־המורים של הפקולטה הכולל בתוכו את כל הפרופסורים, המרצים והמדריכים, וחבר־המורים עבד ואישר בישיבותיו במשך הקיץ את מערכת השעורים ואת סדר הקבלה לפקולטה ותנאיה. הפרטים נתפרסמו בקהל וכל המתענין יוכל להשיגם. למותר הוא, אפוא, לחזור ולדבר כאן על פרטים אלה. עלי רק להגיד שחבר־המורים של הפקולטה התאמץ להעמיד את עבודתו על רמה אקדמית גבוהה. אם נבוא להשוותה לרמה האקדמית הנהוגה באנגליה, השתדלה האוניברסיטה להכניס Honours Grades ולא Pass Grades.

האוניברסיטה תמנה למורים בה רק את אלה שכבר הראו את הכשרתם למחקר. יש לחכות, שכמה פרובלימות למחקר שיעסיקו את המרצים בסמינריונים ובעבודת־המחקר הפרטית שלהם, ישמשו יסוד להרצאות שלהם.

כהוכחה לזהירות שבה נגשת האוניברסיטה לשאלה החמורה של מתן דיפלומות ותארים אקדמיים תשמש החלטת חבר־המורים של הפקולטה האומרת שבחינות־הגמר הראשונות תתקיימנה רק כעבור שנתים מתחילת שנת ־למודים זו. בכדי להעריך כהלכה החלטה זו יש לזכור שבמכון למדעי היהדות רשומים סטודנטים הלומדים באוניברסיטה זה ארבע שנים ויש ביניהם שחברו חבורים חשובים שאחדים מהם כבר נדפסו בכתבי־עת או בחוברות מיוחדות. – לאחר חודש ימים מתכוננים אנו לחוג את ההרשמה הראשונה של סטודנטים לפקולטה של האוניברסטה.

חבר המורים של הפקולטה הקפיד ודייק ככל האפשר בבדיקת תעודות בתי־הספר התיכוניים ובקבלת סטודנטים בכלל. בכל־זאת חושבים אנו שיעבור עוד זמן ניכר עד שיוכלו להעריך הערכה נכונה את תעודות בתי־הספר התיכוניים השונים המוגשות לאוניברסיטה על־ידי סטודנטים הבאים מארצות שונות. בכל אופן, חובתה הראשונה של האוניברסיטה היא להחליט בזהירות הדרושה על תעודות הגמר והבגרות השונות הניתנות על־ידי בתי־ספר ומועצות שונות בארץ־ישראל גופה. בדעת האוניברסיטה למנות ועדה מיוחדת שתטפל בשאלה זו יחד עם בתי־הספר התיכוניים ועם הסמינרים למורים וכן עם המועצה הארץ־ישראלית ללמודים גבוהים. מטרת האוניברסיטה היא להרים את הגובה האקדמי ונכונה היא לעבוד עבודה משותפת עם כל מוסד חנוכי הגון – עברי ולא עברי – לשם יצירת רמה אקדמית גבוהה. במשך שנה זו יתברר אם האוניברסיטה עצמה תצטרך לעבד תכנית לבחינות־כניסה ממדרגה גבוהה, או שתמצאנה דרכים אחרות לפתרון הפרובלימה הזאת.

אי־אפשר להכנס כאן לפרטי העבודה החשובה המתפתחת במחלקות ובמכונים השונים של האוניברסיטה.

אולם חושב אני, שעתה רצוי מסבות מובנות להתעכב ולהאריך קצת את הדבור על אחד ממכוני הפקולטה למדעי הרוח, והוא – המכון למדעי המזרח.

עוד בימי קיומה הראשונים היה בתכניתה של האוניברסיטה העברית דבר יסודו של המכון למדעי המזרח שיסייע ליצירת קרבה והבנה בין־לאומית בארץ־שראל ובארצות אחרות של המזרח הקרוב. וסבורני שלא אפריז בדברי אם אומר, שכבר עלה בידי מכון זה ליצור בדרך צנועה מדת־מה של הבנה אינטלקטואלית ורוחנית בין יהודים וערבים. בקרו בו בני גזעים ודתות שונים. מכון זה משמש אחד הנסיונות השיטתיים והמסודרים המעטים להכניס את דרכי־המחקר של האוניברסיטאות במערב לתולדות האיסלאם ולספרותו, לאמנות ולארכיאולוגיה, לפילוסופיה ולחקירת הכתות הדתיות שלו. הספריה המצויינת של המכון ושתי עבודות־המחקר השיטתיות שלו – הקונקורדנציה של השירה הערבית מלפני מוחמד, שבמובנים רבים אפשר לחשבה ללב הספרות הערבית (מספר הכרטיסים שכבר הוכנו במכון הוא למעלה ממאתים אלף), וההוצאה הבקרתית של בלאד’ארי, היסטוריון חשוב של ראשית ימי האישלם שהוזנח כמעט עד היום. – שלשה אלה עוררו את תשומת־לבו של עולם־המדע, כפי שצויין בהחלטת־ההלל שנתקבלה בקונגרס הבין־לאומי של המזרחנים באוכספורד, עבודות־מחקר אלה אין להן כל קשר ישר עם היהדות, ובחרו בהן בכוונה תחילה, בכדי להראות שהאוניברסיטה העברית חוקרת חקירה לשמה בפרובלימות של האיסלאם ושל העמים המוסלמיים וספרותם. האוניברסיטה העברית מקוה – וזוהי אחת מתקוותיה הנאמנות, – שהיא תשמש מרכז גדול למחקר המדע הערבי.

בהתאם לתכנית זו פנתה האוניברסיטה העברית ביום ח' במנחם אב תרפ“ח (25.7.1928) ללורד פלומר, הנציב העליון לארץ־ישראל, והודיעה לו על רצונה לקבוע פרס־מחקר ללמודי ערב, שיקרא על שמו – פרס־פלומר. האוניברסיטה העברית הודיעה במכתבה לנציב העליון, שמוצאת היא “לנכון, שעבודתו של הנציב העליון אשר עמל להשרות שלום והבנה הדדית בין היסודות השונים של הישוב, תקבע לזכרון לדורות הבאים על־ידי שיתוף שמו לפיתוח למודי ערב באוניברסיטה העברית”. לורד פלומר אמר בתשובתו: “שמח אני לקבל את בקשת האוניברסיטה שנשלחה אלי במכתבה מיום 25 ביולי, שיקבע על שמי פרס ללמודי ערב באוניברסיטה. אני תקוה שפרס כזה יעזור להשראת שלום והבנה הדדית והודות לכך תהיה חשיבותו לארץ־ישראל לאין־ערוך”. האוניברסיטה הציעה ל”דורשי האוניברסיטה העברית" באנגליה, שהם יסדרו קרן קבועה לפרס־מחקר זה.

נעשים כל הצעדים האפשריים לשם הרחבת כח־הפעולה במכון זה. אחד מידידי האוניברסיטה באמריקה, הרוצה בעלום שמו, תרם 2.000 לירה להרחבת הספריה של המכון, וידידים אחרים נותנים את היכולת לאוניברסיטה לרכוש צלומים מאלפי דברי אמנות של האיסלאם הנפוצים בבתי־נכאת ובאספים שונים בכל העולם.

האוניברסיטה רוצה להשיג עתה כספים שיאפשרו לה להוסיף לחמשת העובדים המדעיים הקבועים שבמכון זה עוד מרצה מוסלמי חשוב לספרות ערבית חשובה. כן הוצע לכונן “קרן להרצאות”, שתאפשר להזמין מדי שנה בשנה מרצה חשוב מחוץ־לארץ, יהודי או לא יהודי, אשר יתן מחזור של הרצאות על נושא הקשור בעמים, בדתות ובתרבויות של המזרח הקרוב בעבר ובהווה; ההנחה היא שהרצאות שנתיות אלו תצאנה בדפוס. יש ברצוננו לסדר במכון מחלקה לתרבויות ארם־נהרים ומחלקה למצרית שתכלול בה גם קופטית וכושית.

לא למותר יהיה אולי לחזור ולהודיע שהאוניברסיטה העברית פתוחה לכל סטודנט ולכל עוסק במחקר, בלי הבדל דת, גזע, לאום ומין. לא נעשה עד עתה כל נסיון שיטתי לעורר מחוץ לצבור היהודי את תשומת־הלב לאוניברסיטה העברית ולאפשרויות הניתנות בה ללמוד ולמחקר. האוניברסיטה לא ראתה את עצמה מפותחה במדה שתצדיק התאמצות שיטתית בכוון זה. תענין אולי העובדה שניתנה לחמשה סטודנטים ערבים האפשרות לעבוד במכון לחימיה; וארבעה מהם עבדו במעבדות מכון זה במשך זמן־הקיץ האחרון.

אין הזמן מרשה לי להתעכב יותר על צדדים אחרים של עבודת האוניברסיטה. ברצוני רק להוסיף מלים מספר לאות תודה לידידים אחדים שאפשרו לכמה מעובדינו המדעיים להוציא לפועל עבודות שאינן נכללות בתקציב הרגיל.

עבודתם של חברי המשלחת, פרופ' אדלר וד“ר תיאודור לבגדד, ארם־צובה (חלב) ועבר־הירדן, לשם המשכת חקירתם על טבעו של זבוב־החול הוצאה לפועל הודות לכספים שהמציא למטרה זו ד”ר עמנואל ליבמן. המשכת הנסיונות בחקירת התזונה על־ידי פרופ' קליגלר וד“ר גיגר אופשרה על־ידי תרומה של השופט יוליאן וו. מק וההסתדרות הרפואית “הדסה”; גב' ליאוני גינצברג מניו־יורק מאפשרת לבית־הספרים להגדיל את האוסף שלה בספרות מוסיקלית יהודית ומזרחית; וכן יש לקוות שבמשך השנה הבאה יהיו בידינו כספים מיוחדים, מחוץ לתקציב, לשם עבודה בבתי־הכנסיות העתיקים שבגליל בהנהלתו של ד”ר סוקניק.

לפנינו רשימה ארוכה של חבורים שנתפרסמו על־ידי העובדים המדעיים של האוניברסיטה במשך השנה שעברה. רשימה זו תתפרסם במלואה בספר־השנה הבא. הרבה מחבורים אלה הופיעו בעתונים מדעיים בארצות ובלשונות שונות. מה שמפרסם את הערך המדעי של עבודת האוניברסיטה בחוגים רחבים יותר ויותר. והואיל ועובדי האוניברסיטה מעונינים, בלי שום ספק באורגן משלהם לשם פרסום חבוריהם, הרי ברור הוא שאחד מצרכיה התכופים ביותר של האוניברסיטה הוא יסוד הוצאת ספרים אוניברסיטאית, מה שקוראים University Press. ארץ־ישראל רחוקה היא במובנים רבים מלהיות במגע חי עם עולם המדע הגדול, ולכן גדל הצורך לתת לאנשי המדע שבאוניברסיטה, באמצעות חבוריהם, את האפשרות לבוא במגע קרוב וקבוע עם חבריהם בכל העולם. ולא עוד אלא שהודות לחבורי עובדיה תוכל האוניברסיטה, במשך תקופה קצרה פחות או יותר, לקבוע מקום לעצמה בין מוסדות המדע בעולם.

משום־כך הוחלט ליסד הוצאת־ספרים אוניברסיטאית. דנים עתה בשאלת הקשר החוקי שבין מוסד זה לבין האוניברסיטה. הוסכם שפעולתו הראשונה של מוסד זה תהיה הוצאת רבעון למדעי הרוח, ומה שמח אני להודיע כאן, שפרופ' אפשטיין קבל על עצמו את עריכת הרבעון הזה. הצעות מספר עומדות על הפרק ובתוכן – פרסום ספרים אחדים של אנשי האוניברסיטה ומבואות למקצועות מדע שונים בשביל הסטודנטים שלנו ובשביל כל אלה שירצו לרכוש להם ידיעות כלליות באמצעות הלשון העברית. בקרוב נוכל לפרסם, כפי שאפשר לקוות, הודעות מסוימות יותר בענין זה.

הסתדרות הסטודנטים של האוניברסיטה יושבת עתה בדירה מיוחדת בעיר, ובה גם מסעדה אקדמית mensa academica. מספר סטודנטים התארגנו לקבוצות־למוד שונות בכדי לרכוש, ככל האפשר, ידיעות במקצועות החסרים עתה באוניברסיטה. שאלת החיים החברותיים של הסטודנטים תדרוש יותר ויותר תשומת־לב מיוחדת גם מצד הסטודנטים עצמם וגם מצד שלטונות האוניברסיטה. כלכלתם של הסטודנטים בתקופת למודיהם, המצע התרבותי שלהם, התכוננותם לחיים, מעשיהם לאחר גמר חוק־למודיהם באוניברסיטה – כל אלו הן שאלות רציניות עד מאד. כמה משאלות אלו תמצאנה, אולי, את פתרונן מאליהן במשך הזמן, עם הוסדה של שכונה אוניבברסיטאית על הר הצופים בקרבת מקום לאוניברסיטה. אולי תוכל אז האוניברסיטה לצפות לסדור מעון לסטודנטים וכן לשמוש רחב יותר של שיטת־הפקוח Tutorial System. בינתים החליט חבר המורים של הפקולטה למנות מבין המורים יועצים, שאליהם יוכלו הסטודנטים לפנות בבקשת עצה והדרכה. האוניברסיטה נתנה לסטודנטים את האפשרות לסדר להם קרן צנועה להלואות, ומשתדלים עתה יותר ויותר להעסיק אותם לא רק בעבודות־הבנין שבאוניברסיטה כי אם גם בעוד עבודות מתאימות הקשורות בחיי האוניברסיטה המתפתחים והולכים.

ערך כל הדברים האלה יגדל לאחר שיוחלט שכל הסטודנטים צריכים לשלם שכר־למוד. ודבר זה מעורר את הצורך הדחוף בסדור סטיפנדיות ופרסים על־ידי קהלות ישראל. הודות לסטיפנדיות אלה, שתנתנה על־פי התחרות, אפשר יהיה למשוך לתוך כתלי האוניברסיטה את המעולים והמשובחים שבצעירי ישראל, וכך תוכל האוניברסיטה במשך הזמן לשמש מרכז לתורה ולהאצלה לאלה שעתידים להיות מנהיגיה הרוחניים של היהדות.

ברשותה של ועדה מיוחדת נמצאת קרן להלואות בשביל סטודנטים מצטינים בסכום של עשרת אלפים דולר. קרן זו נתכוננה על־ידי מר אדוארד פרידמן מניו־יורק לכבוד השופט מר יוליאן וו. מק. עד עתה ניתנו מקרן זו 24 הלואות לסטודנטים של האוניברסיטה העברית ושל התכניון העברי בחיפה. הודות לקרן זו ניתנה גם לפקידים בבית־הספרים האפשרות להשתלם בחוץ־לארץ במקצוע הספרנות.

האוניברסיטה הוציאה במשך השנה שעברה, מתוך תקציבה הרגיל, סך 1084 לירה לשם מתן סטיפנדיות לסטודנטים מצטיינים ולשם תשלום עבור עבודות מדעיות לסטודנטים ולעובדים מדעים. אולם מתן סטיפנדיות ופרסים כאלה צריך שיאופשר על־ידי קרנות מיוחדות לכך ולא שיוקח מתוך התקציב הרגיל. עד עתה נקבעו קרנות מעטות למטרה זו וראוי לרשמן כאן בכדי ששאלה זו תעורר את תשומת־לבם של ידידי האוניברסיטה בארצות שונות.

אורדר "בני־ברית" בקנדה שולח לנו זה שנתים סטיפנדיה שנתית של 50 לירה הניתנת לתלמידים במתמטיקה.

הסתדרות ציוני ליטה קבעה בשנה שעברה שתי סטיפנדות כל אחת 30 לירה שניתנו לתלמידים במדעי המזרח.

אגודת הסטודנטים העברים בויקטוריה, אוסטרליה, נתנה סטיפנדיה שנתית של – 15 לירה בשביל סטודנט של פילוסופיה וכבר המציאה למטרה זו – 30 לירה.

ועד העדה בפרנקפורט תרם לשנת תרפ"ט סטיפנדיה של 75 לירה למדעי המזרח.

ד"ר חיים ויצמן קבע סטיפנדיה לעבודת־מחקר בחימיה בסך 50 לירה.

מר ארתור פרנקלין מלונדון קבע על שמו סטיפנדיה שנתית להיסטוריה עברית בסך 25 לירה. סטיפנדיה זו הובטחה לשבע שנים, החל מתרפ"ה.

מר יעקב מוסרי מקהיר קבע לזכר אחיו ליאוניל מוסרי ז"ל קרן של 1640 לירה שפירותיה ינתנו עבור חבור בהיסטוריה עברית במזרח, ביחוד על יסוד החמר של הגניזה בקהיר.

מר גימס רוטשילד מלונדון קבע על שם אשתו קרן של 500 לירה שפירותיה ינתנו כפרס־דבורה אחת לשנתים עבור שיר עברי או חבור על ספרות, אמנות או פילוסופיה עברית.

אגודת עובדי האוניברסיטה קבעה בשנת תרפ“ז קרן בסך 150 לירה ליום הולדתו החמשים של ד”ר י. ל. מאגנס. קנצלר האוניברסיטה לשם מתן פרס שיקרא על שמו של ד"ר מאגנס בעד עבודה בשלום בין־לאומי.

בהתאם להחלטת חבר־הנאמנים בועידתו האחרונה עומדים למנות ועדה שתעיין ביחסים שבין התכניון העברי בחיפה והאוניברסיטה.

נפתח משא ומתן והתנהלו שיחות בין האוניברסיטה ותחנת־הנסיונות החקלאית לשם קביעת היחסים בין שני מוסדות אלה. יש לקוות שעם שובו של פרופ' ורבורג, שהוא מנהל גם את המכון לחקירת טבע ארץ־ישראל של האוניברסיטה וגם את תחנת־הנסיונות החקלאי. יוכלו להמשיך במו"מ זה ולהתקרב לפתרון מוצלח. בין היתר ידונו גם בשאלה, אם כבר הגיע הזמן לטפל בהכנת תכניות ליסוד מכון להוראת החקלאות.

לפני שנתים עשתה האוניברסיטה נסיון לסדר שעורים מחוץ לכתלי האוניברסיטה, והנסיון לא הצליח ביותר. מלבד עבודתו של מר איג בשעוריו למורי הארץ על הצמחיה של ארץ־ישראל ושעורי הרב סגל בפוניטיקה עברית לא המשיכה האוניברסיטה בעבודתה זו, ולכן חשבו רבים שאין האוניברסיטה מתענינת בכך, מה שאינו כן. יש להצטער על שלא יכלה האוניברסיטה לעשות עד עתה דבר ממשי בכוון זה, אולם חושבני, שהכל יודו, כי תפקידה הראשון של האוניברסיטה הוא לחזק את עצמה בתוך כתליה היא לפני שתתחיל לפעול מחוץ לכתליה. תקותנו היא, כפי שכבר ציינתי, שכתום חמש שנים מיום פתיחתה הרשמית של האוניברסיטה תוכל להקדיש מרץ גם לחנוך עממי גבוה. מאספים עתה חומר על שאלה זו, וועדה מיוחדת של האוניברסיטה תטפל בה. יש להזהר שההרצאות מחוץ לכתלי האוניברסיטה לא תפגענה בשום פנים ברמה האקדמית של האוניברסיטה עצמה. התחלה נמהרה של סדור הרצאות אוניברסיטאיות לא תוכל לספק את הצורך הגדול בחנוך עממי גבוה, המרגש, בלי ספק, בארץ. אפשר שסדור דומה לשעורי ההוראה של אגודת החנוך לפועלים באנגליה היה מתאים לצרכינו כאן.

כידוע לכם עומדים אנו לחנוך היום את בית וטנברג של מכון אינשטין למתמטיקה ואסתפק עכשיו בזה, שאביע את תודותיה הלבביות של האוניברסיטה לפרופ' לנדאו שארגן את עבודת המכון, ולתורם הנדיב מר פיליפ וטנברג מניו־יורק שהבין נכונה את צרכי האוניברסיטה. כן אני מביע את תודת האוניברסיטה לארדיכלים ה"ה מירס וחייקין על הבנין הנאה שתכנו לנו ולכל הפועלים שהשתתפו בעבודת הבנין. שמח הנני על ההזדמנות הראשונה שיש לי להגיד דברי הודיה ושבח ליועץ־הכבוד הטכני של האוניברסיטה מר ל. גרין, המנהל את כל העבודה של בניני האוניברסיטה, שנסיונו הרב בעבודות־בנין ומסירותו השלמה עמדו ויעמדו עוד ימים רבים כפי שאנו מקוים – לשרותה של האוניברסיטה.

בנין בית־הספרים שיקרא על שם דוד וולפסון, הולך ונשלם, כפי שאתם רואים בקצב מהיר. נראה שעבודת הבנין תגמר כעבור שנים או שלשה חדשים, ואז יהיה עלינו לדאוג להעברת הספרים המפוזרים בחמשה בתים בירושלים אל תוך הבנין החדש. אז תוכל הפקולטה למדעי הרוח שאוכסנה באופן זמני בבית שכור בעיר, לחזור להר־הצופים. אם הכל ילך כשורה, בהתאם לתכנית, אפשר יהיה לסדר ולחנוך את בית־הספרים החדש בחודש ניסן בערך. אולם כל זה תלוי ביכלתה של האוניברסיטה לרכוש את הכספים הדרושים להשלמת בנין בית־הספרים. הסכום הכולל של הבנין, רהוטו וסדורו יעלה לסך 47.000 לירה בערך. למטרה זו המציאה קרן־וולפסון, שהיו"ר שלה הוא מר יעקובוס קאן, סך 26.000 לירה, מר סימונס וגברתו מאוסטרליה תרמו 5.000 לירה, ובאמצעות קרן־היסוד נתקבל עזבון מאת המנוח ברנרד גולדשטין מוינה בסך 1.200 לירה. לסכום של 14.800 לירה שאנו חסרים עוד תוכל האוניברסיטה מצדה לתת 2.000 לירה; ושנים מידידי דוד וולפסון, שנזכיר את שמותיהם בהזדמנות אחרת, הבטיחו 1.600 לירה. יש, אפוא, להשיג עוד 11.200 לירה.

קוינו שדורשי האוניברסיטה העברית בגרמניה בנשיאותם של פרופ' ציטרון והרב בק יוכלו להשיג 5.000 לירה, וידידי דוד וולפסון יכסו חלק ניכר מהגרעון. בכל אופן לא לכבודה של האוניברסיטה יהיה הדבר, אם חנוכת הבנין הגדול הזה, שנועד להיות בית־הספרים, תדחה רק מחוסר אלפים מספר של לירות. האוניברסיטה פונה מכאן לכל ידידי בית־הספרים שיאזרו את כל מאמציהם להשגת הכספים הנחוצים לאוניברסיטה לשם השלמה בנין.

אם תעברו לקרן צפונית של קרקעות האוניברסיטה תראו שמניחים עתה שם את היסודות לבנין וטנברג לפיסיקה. אנו רוצים לכלות בנין זה עוד לפני תום שנה. מר וטנברג כבר המציא את כל הכספים הנחוצים לבנין זה, אולם לא מוקדם הוא לציין, שעדיין אין לנו כספים לרהוט ולהספקת מכשירים לבנין זה. מכשירים פיסיקליים הם, כידוע, יקרים מאד והספקת כל המכשירים תעלה לא פחות מסך 20.000 לירה. בכל אופן, אי־אפשר יהיה להתחיל בעבודה מתאימה במחלקה לפיסיקה מבלי לקנות מכשירים ראשונים בסך 10.000 לירה לפחות.

נוסף לפרטים על המכון לפיסיקה עלי עוד להודיע שהחברה הכלכלית לארץ־ישראל בניו־יורק בנשיאותו של מר ברנרד פלכסנר נכונה למסור לרשות האוניברסיטה את הסכום הדרוש לשם הספקת מכשירים למעבדה לבדיקת חמרים שתכונן על יד המכון לפיסיקה. מר גרין, יועץ־הכבוד הטכני של האוניברסיטה, מר פודסי, מנהל המחלקה לעבודות צבוריות של הממשלה, ומר מול, בא־כח החברה הכלכלית לארץ־ישראל, באו שלשתם לידי הסכם בנוגע לתכנית של סדור מעבדה לבדיקת חמרים. כידוע מכניסים לארץ־ישראל חמרי בנין בעלי ערך מסופק והצבור הארצישראלי יפיק תועלת מרובה ממעבדה, שגם הקשר שלה עם האוניברסיטה וגם הועד המנהל יהיו ערובה נאמנה לכך, שבדיקת החמרים תיעשה באמונה ובבטחון גמור.

באשר לבנין רוזנבלום בשביל המכון למדעי היהדות כבר באו לידי הסכם על הקוים הכלליים של התכנית. בנין זה יהיה אחד הבנינים הגדולים ביותר בירושלים וההוצאה לפועל של התכנית עלולה להתקל בכמה קשיים טכניים. משום כך אי־אפשר לומר עתה אפילו בקירוב מתי תכלה כל מלאכת הבנין הזה, אבל יש יסוד לקוות, שכעבור שנתים ימים יהיה הבית נכון לשמוש, אם גם הבנין בכללו לא יהיה עוד שלם.

אסיים במלים אחדות בענין תקציבה הרגיל של האוניברסיטה. האם לא תשתוממו לשמוע שהסכום של 50.000 הלירה הדרושות לתקציב האוניברסיטה, כל הסכום הזה, מחוץ לסך 4.000 לירה, בא מאמריקה בלבד? הינתן לנו לקוות שהיהדות בארצות אחרות תתמסר גם היא ברצינות לצורך זה? בהזדמנות זו רוצה הנני להזכיר בהכרת־תודה את שמו של יהודה שורץ מדרום־אפריקה שהיה מבין הראשונים שקבעו קרן קבועה לאוניברסיטה.

רבותי, הטלנו על עצמנו חובה קדושה ונעלה – לעורר מחדש את כוח החיים של היהדות ולהוסיף לה הוד ואון ואור־אמת. משאלתנו היא שהיהדות תהיה למקור־חיים לא אכזב של מזון רוחני והאצלה דתית. הימים שבהם אנו חיים דורשים תעודות ברורות ועמוקות ודברי אלהים חיים. מה יהיה ביד היהדות לתת? מה בפי העם העברי להגיד? מה תהיה תרומת ארץ־ישראל, מתת האוניברסיטה העברית?