רקע
יהודה ליב מאגנס
סיום שנת־הלימודים תרפ"ט

1


אנו מסיימים עתה שנה חשובה בהתפתחותה של האוניברסיטה העברית, שנה של יסוד שני מפעלים חשובים: הפקולטה למדעי הרוח של האוניברסיטה והוצאת־הספרים שעל־יד האוניברסיטה. לכן תראה תמיד שנה זו כציון חשוב בדרך האוניברסיטה.

הפקולטה למדעי הרוח. – היתה לנו עתה שנת־נסיון ראשונה בפקולטה הראשונה של האוניברסיטה, וחושבני שהתוצאות מוכיחות עד כמה היטיבו לעשות שהקדימו ליסוד הפקולטה פעולות־הכנה חשובות. תנאי הקבלה לשעורים ולסמינריונים בפקולטה הצדיקו את עצמם. ועדות הקבלה וההוראה שעבדו יחד עם המזכירות הראשית, כעין דיקאנט, הקדישו תשומת־לב מתמידה לכל השאלות החדשות בקשר עם הסטטוס של תלמידים. מסורת פקולטאית בעלת ערך מרובה התחילה זה עתה. האוניברסיטה יכולה לחכות בבטחה להתפתחות הפקולטה למדעי הרוח, ועל־ידי כך יקל בהרבה יסודה של הפקולטה למדעי הטבע.

לזמן למודי החורף נרשמו לפקולטה למדעי הרוח 204 סטודנטים, מהם 157 תלמידים מן המנין, 47 שלא מן המנין. מאלה הפסיקו בסוף זמן החורף 16 שומעים מן המנין 6 שלא מן המנין; בראשית זמן־הקיץ נרשמו עוד 18 סטודנטים מן המנין, 8 שלא מן המנין. בסך־הכל נשארו רשומים 200 איש, מהם 151 תלמידים מן המנין, 49 שלא מן המנין.

מספרים אלה אינם כוללים את 20 התלמידים הרשומים במכון למתמטיקה.

אולי יענין אתכם מספר התלמידים בכל מקצוע ומקצוע:



מן המנין שלא מן המנין סך־הכל
הלכה 8 1 9
ידיעת ארץ־ישראל 26 9 35
משפט עברי 12 1 13
סוציולוגיה של היהודים 10 6 16
ספרות עברית חדשה 135 36 171
ספרות הגאונים 14 6 20
פילוסופיה עברית 59 14 73
פרשנות עברית של ימי־הבינים 30 5 35
קבלה 41 8 49
תלמוד 20 4 24
אמנות וארכיאולוגיה מוסלמית 19 9 28
דת מוסלמית 5 5
היסטוריה ערבית 35 13 48
ספרות ערבית 4 4
היסטוריה של יון ורומא 40 6 46
ספרות ימי הבינים 8 1 9
פילוסופיה כללית 62 30 92
פילוסופיה חדשה 60 24 84
שפה וספרות יונית 39 3 42
מכינה, יונית למתחילים 36 8 44
מכינה, ערבית למתחילים 24 5 29

החברה להוצאת־ספרים שעל־יד האוניברסיטה נרשמה זה עתה אצל הממשלה ומנתה מבין חברי האוניברסיטה ועדה עורכת. החברה דואגת לעבוד תכניות רחבות שתקפנה תקופה של שנים רבות. כבר הגיע הזמן לעיין בתכניות מקיפות לפרסום מפעלים חשובים בעברית. בינתים יש לבשר בשמחה שהרבעון הביבליוגרפי “קרית־ספר” היוצא לאור על־ידי בית־הספרים זה השנה הששית יוצא מעתה על־ידי החברה להוצאת־ספרים שעל־יד האוניברסיטה בעריכתה ובהנהלתה של המערכת הקודמת. כן יוצא רבעון חדש למדעי הרוח, “תרביץ” בעריכתו של פרופ' אפשטיין, והחוברת הראשונה של רבעון זה הולכת עתה ונדפסת ותופיע בתשרי תר"ץ.

בחינות ותארים. – הפקולטה למדעי הרוח החליטה שהבחינות הראשונות בפקולטה תערכנה בעוד שנה, בסוף זמן־הקיץ תר"ץ, ולפי שעה בחוגים משניים בלבד. לפי תקנות הפקולטה חייב תלמיד ללמוד באוניברסיטה ארבע שנים ומהן עליו להקדיש לפחות שלש שנים ללמוד חוג ראשי אחד ולפחות שנתים לשני חוגים משניים.

הבחינות הראשונות בחוגים הראשיים תערכנה בעוד שנתים בסוף זמן־הקיץ תרצ"א. כל זה מעיד על הזהירות שבה עושה האוניברסיטה את צעדיה. ישנם באוניברסיטה, ביחוד במכון למדעי היהדות, תלמידים הלומדים למעלה מארבע שנים, ואחדים מהם התקדמו בידיעותיהם ובשיטה המדעית עד כדי כך שפרסמו חבורים בעלי ערך. ובכל־זאת יתנו להם לגשת לבחינות־הגמר בחוגים הראשיים רק לאחרי שנתים מעכשיו. בדרך זו מקוה האוניברסיטה לקבוע אחת ולתמיד את ההוראה לסטודנטים על מדרגה עליונה ככל האפשר ולא לתת רשות לגשת לבחינות אלא למי שישתתף במשך ארבע שנות הלמודים השתתפות פעילה מינימלית ויוכיח שראוי הנהו לגשת לבחינות־הגמר.

עדיין לא הוחלט מהו בדיוק התואר שינתן לגומרי האוניברסיטה העברית. זהו ענין הדורש את עיונם של כל שלטונות האוניברסיטה. ברצון האוניברסיטה להמנע מלתת תעודות ותארים אקדמיים שנעשו לזולים ולמחוסרי־תוכן לרגלי הקלות וקנה־המדה הנמוך שבהם הם מושגים בכמה וכמה מקומות. מלבד זה מעיינת הפקולטה למדעי הרוח בטיב התאר שינתן לתלמידי המחקר של הפקולטה. תואר המחקר לא ינתן לפני עבור ארבע שנים, לפחות מעכשיו.

פרסי־למודים ופרסי־עבודה. – אחרי ההודעה בדבר פרסים שנתפרסמה לפני חדשים בספר־השנה האחרון של האוניברסיטה, שמחה האוניברסיטה לתת את ההודעה שלהלן:

א) בני הא' והג' פליקס ורבורג יסדו קרן של 10.000 דולר על־שם הוריהם ופירות קרן זו ישמשו לפיתוח המחקר בהיגיינה צבורית.

ב) האגודה הבוסטונית למתן פרסי־למודים לסטודנטים ארץ י־ישראליים הקציבה לשנה זו פרס־למודים בסך 200 דולר, ושלטונות האוניברסיטה מסרוהו לחוג הפילוסופיה.

ג) אחוות סיגמה־אלפא־מו, שהיא אגדת סטודנטים עברים באוניברסיטאות אמריקה הקציבה פרס־למודים של 300 דולר, שנקבע על־ידי השלטונות של האוניברסיטה למקצועות הקלסיים.

ד) מר אברהם י. אלקוס מניו־יורק כונן פרס של 1000 דולר לשם עדוד הדברנות. פירות הפרס הזה ינתנו מדי שנה בשנה לסטודנט שיצטיין בויכוח פומבי, בהתאם לתקנות שתקבענה על־ידי הפקולטה.

התקנות בענין הפרסים בכלל תתפרסמנה בזמנן על־ידי משרד האוניברסיטה. הפקולטה למדעי הרוח החליטה שיש לתת פרסי־למודים ופרסי־עבודה בפקולטה זו ככל האפשר על יסוד בחינות והתחרויות. הפקולטה הודיעה כבר על הבחינה הראשונה בפילוסופיה עברית וקבלה לשם קבלת פרס של – 30 לא"י, שניתן על־ידי אגודת הסטודנטים וגומרי האוניברסיטאות בויקטוריה, אוסטרליה. חמשה סטודנטים נרשמו לבחינה זו.

בהזדמנות זו אין אני יכול להמנע מלדבר על שאלת שכר־הלמוד. הפקולטה למדעי הרוח ומועצת האוניברסיטה דנו לא פעם בשאלת שכר־למוד, וברצוני לחוות כאן את דעתי הפרטית, שיש להנהיג באוניברסיטה בהקדם האפשרי תשלום של שכר־למוד. אוניברסיטאות רבות בעולם רואות את שכר־הלמוד כחלק חשוב מהכנסתן. אולם נראה לי ששכר־למוד חשוב יותר מנקודת־השקפה אחרת: הסטודנט איננו צריך לחכות שיקבל משהו חנם, ודבר שמשלמים עבורו נערך תמיד יותר מדבר שניתן ללא כל תשלום. יצטרכו כמובן, כמו בשאר האוניברסיטאות לקבוע תקנות לשחרור סטודנטים יוצאים מן הכלל ומוכשרים משכר־למוד. ואני מאמין שאנשי האוניברסיטה יסכימו לדעתי שהאוניברסיטה תעלה בערכה במובן המוסרי על־ידי קביעת שכר־למוד בסכום צודק שיקבע לפי סדר מתאים.

זמן למוד החורף תר"ץ. –בהתאם ללוח האוניברסיטה, יתחיל זמן למודי החרף בט"ו במרחשון (19 בנובמבר). חברי הפקולטה למדעי הרוח יצטרכו להיות בירושלים תיכף אחרי חג הסוכות.

בי"ד במרחשון יחנך הבנין החדש של בית־הספרים. יש לקוות שבית־הספרים יהיה נכון לשמוש ופתוח לאוניברסיטה ולצבור בכלל כמה שבועות לפני חנוכתו הרשמית. העבודה הקשה של העברת הספריה מהעיר לביתה החדש מתקדמת עתה במהירות. אולם־הקריאה הגדול ישאר, לפי שעה, בלתי־מרוהט מחוסר כספים.

יש לחשוב שהבנין החדש לפיסיקה יגמר גם הוא באותו זמן. אולם בהתחשב עם הקשיים והמחיר הגבוה של האינסטלציה הפיסיקלית עדיין לא נקבעו הסדורים לחנוכתו הרשמית.

מצטער אני עד מאד שלא יהיה לי העונג להיות כאן בפתיחת זמן־הלמודים הבא. לפי הזמנת הועד האמריקאי לעניני האוניברסיטה עלי לבקר באמריקה וברצוני לקוות שתוצאות הבקור תביאנה לידי העמקת יסודותיה של האוניברסיטה והרחבת כתליה.

המועצה האקדמית וחבר־הנאמנים. – ועידת המועצה האקדמית של האוניברסיטה תפתח ביום י' במנחם־אב (16 באוגוסט) וועידת חבר הנאמנים– באור לי“ג (19 באוגוסט). מועצת המכון למדעי־היהדות תתכנס בט”ז וי"ז במנחם־אב (22–23 באוגוסט). ועידות אלו תתקיימנה בציריך.

מועצת האוניברסיטה דנה, במשך זמן־החורף בכמה תכניות חשובות להתפתחות האוניברסיטה, ואחדות מהן תוצענה לפני המועצה האקדמית וחבר־הנאמנים לאשרן מיד. מבין אלה נציין כאן:

קורסים לביולוגיה.– מועצת האוניברסיטה מוצאת שהמחלקות למדעי הטבע הן די מצוידות לשם התחלה במתן הוראה בביולוגיה, והחליטה, בהתאם לסמכות שקבלה לכך מחבר־הנאמנים בועידתו של אשתקד שאפשר כבר לפתוח בהוראה, ללא מתן תארים, בביולוגיה לסטודנטים רגילים באותם התנאים הקיימים עד עתה להוראה במתמטיקה. זהו צעד חשוב לקראת יצירת הפקולטה למדעי הטבע, שבהתאם להחלטת חבר הנאמנים, היא צריכה להתכונן לא יאוחר מבשנת תרצ"ב. התכנית של קורסים בביולוגיה ללא מתן תארים כבר עובדה על־ידי ועדה מיוחדת מטעם מועצת האוניברסיטה, אולם מכיון שפרטים רבים הוכנסו בה רק באופן ארעי ויתכן שיחולו בהם שינויים לא מן הרצוי הוא להכנס לפרטי הענין. בכל אופן יש לציין בשמחה שגדול הוא מספר העובדים בני־הסמך במקצועות הביולוגיים שבאו לכאן מלכתחילה לשם מחקר ושהם שואפים להקדיש חלק מזמנם וממרצם למתן הוראה לסטודנטים.

אפשר יהיה לסדר את הקורסים לפי התכנית המוצעת בתוספת מספר קטן מאד של עובדים מדעיים.

בכל אופן, קיום שעורים כאלה מעמיד את האוניברסיטה בפני כמה בעיות חשובות, ששאלת המקום אינה הקלה שבהן. הנחה קודמת לתכנית הקורסים היא, שיהיה אולם־הרצאות לפיסיקה ולכל־הפחות שתי מעבדות לפיסיקה, אחת למחקר ואחת להוראה. כל אלה דורשים סכומי כסף נוספים. מקוים אנו שבמשך ששת החדשים הבאים יעלה בידינו לתת הודעה מסוימת על מועד פתיחתם של קורסים ביולוגיים אלה.

מכון־לרפואה סובטרופי לגומרי אוניברסיטאות. – חבר הנאמנים, בועידתו האחרונה, הסכים ליסוד קורסים לרפואה לרופאים ובעלי השכלה גבוהה מתאימה ומועצת האוניברסיטה אישרה תכנית ליסוד מכון לרפואה סובטרופית. גם בענין זה יש להראות בשמחה על הקיים כבר באוניברסיטה; אולם לפני שיוכל מכון זה להוסד יהיה צורך להוסיף לכל־הפחות מחלקה חדשה אחת באוניברסיטה וגם להוציא לפועל את הצעת ההסכם עם ההסתדרות הרפואית “הדסה” בדבר יסוד בית־חולים אוניברסיטאי בירושלים. המכון למחלות עינים על שם מוריסון יהיה נכלל בתוך התכנית הכללית של בית־החולים האוניברסיטאי.

מכון לחקלאות. – חבר־הנאמנים מלא את ידי מועצת האוניברסיטה לעיין ביחסים שבין האוניברסיטה ותחנת הנסיונות החקלאית של ההנהלה הציונית, ובאו ליד מסקנה שיש ליסד מכון לחקלאות בקשר עם האוניברסיטה. אך לא מן הרצוי הוא לפתוח בענין זה לפני שיתבררו היחסים שבין האוניברסיטה ובין תחנת־הנסיונות החקלאית, ואפשר לקוות שבמשך השנה הבאה יבואו לידי מסקנות מסוימות.

עבודת הגן הבוטני לזכר למפורט התעכבה לרגלי בקשת ממשלת אוסטרליה שהחלק הגדול מהקרקע שנועד לגן הבוטני המשתרע ממול לבית־הקברות של חללי המלחמה, ישמש לנטיעת יער לזכר חללי המלחמה האוסטרליים. האוניברסיטה מלאה בקשה זו ברצון, ותמורת הקרקע שויתרה עליה נמסרה לה על־ידי ממשלת ארץ־ישראל קרקע שוה לה בערכה בשביל הגן הבוטני.

בי“ב בתמוז (20 ביולי) ש”ז יחוג פרופ' ורבורג את יום הולדתו השבעים. מובטחני שמדבר אני בשם כל אחד מאנשי האוניברסיטה כשאני שולח לו את ברכותינו הלבביות ביותר ומאחל לו שיאריכו ימי רעננותו ומסירותו למדע. פרופ' ורבורג הוא מנהל המכון לחקירת טבע ארץ־ישראל של האוניברסיטה והפרופיסור שלה לבוטניקה והוא גם מנהל תחנת־הנסיונות החקלאית של ההנהלה הציונית. הוא מפורסם כאחד המומחים החשובים ביותר בבוטניקה מעשית של האזורים הטרופיים והסובטרופיים, ובמשך השנים האחרונות עסק ללא־ליאות בפרובלימות הכנסת נטיעות – ביחוד סובטרופיות – לארץ־ישראל. מהי הברכה שתנעם לו ביותר? שיזכה להשלים את חקירותיו היסודיות. לאות כבוד וחבה החליטה האוניברסיטה להתחיל בנטיעת חורשה וגן על שמו. הכספים למטרה זו ניתנו על־ידי ה"ה פליקס ומכס ורבורג לכבוד הפרופ' ורבורג. מי יתן ותצמח חורשה זו ותגדל ותהיה לפאר לאוניברסיטה, כשם שחייו של פרופ' ורבורג פארו את סביבתו הוא.

מכון להנדסה. – בהתאם ליפוי־הכח שקבלה מחבר־הנאמנים דנה מועצת האוניברסיטה גם בשאלת ההשכלה הטכנית העליונה והקשר שבין האוניברסיטה והתכניון בחיפה, והתקיימו שיחות בין האוניברסיטה ובין מחלקת־החנוך של ההנהלה הציונית, הממונה על התכניון. האוניברסיטה באה לידי המסקנה הכללית שיש צורך בקיום מוסד טכני עליון בארץ והנחה קודמת היא ליסודו של מוסד כזה שיתקיימו בתי־ספר טכניים תיכוניים וינתן בארץ חנוך טכני החל מן הדרגה היסודית והנמוכה ביותר, האוניברסיטה נוטה לכך שהמכון להנדסה יוקם בירושלים ויהיה קשור לאוניברסיטה, ביחוד מכיון שבאוניברסיטה קיימים כבר מכונים למדעי הטבע המדויקים ויש בה מספר ניכר של עובדים מדעיים באופן שיסודו וקיומו בירושלים יהיה מעשי יותר, זול יותר והוא יעמוד על רמה גבוהה יותר מאשר במקום אחר. ההנהלה הציונית בארץ־ישראל עושה את כל הצעדים הדרושים בכדי להביא את שאלת התכניון לידי פתרונה המוחלט.

התקציב. – אפשר להווכח שחלק גדול מתשומת־לבנו הוקדש בשנה שעברה להתפתחות מדעי הטבע באוניברסיטה ולצעדים הראשונים לקראת יצירת הפקולטה למדעי הטבע. טבעי הדבר בהתחשב עם העובדה שהפקולטה למדעי הרוח כבר נוסדה ורצוי שהתפתחות האוניברסיטה תתקדם עד כמה שאפשר בהרמוניה ובשווי משקל.

ההתקדמות, רובה ככולה, תלויה בעיקר בשאלות תקציביות. בכדי ליסד קורסים לביולוגיה, מכון לרפואה סובטרופית ומחלקות נוספות למדעי הרוח ובכדי לקיים את האדמיניסטרציה של האוניברסיטה ומחלקות נוספות למדעי הרוח ובכדי לקיים את האדמיניסטרציה של האוניברסיטה באופן מתאים, יש צורך בעוד 18.000 לא“י, מחוץ לתקציב הנוכחי של 51.000 לא”י. בסכום זה לא נכללו הכספים הדרושים ליסודם של המכונים הנזכרים לחקלאות ולהנדסה.

מדעי החברה. – בצד ההודעה על התפתחותם של מדעי־הטבע יש לי, לשמחתי, האפשרות להודיע, שמדעי החברה מתחילים לדרוש את מקומם המתאים להם בתכניתה הכללית של האוניברסיטה. מחוץ לקתדרא לשלום בין־לאומי על שמו של ד“ר ויצמן ולמו”מ המתנהל באמריקה בענין הכנסת מדע המשפט לתוך האוניברסיטה, הודיעה זה עתה קהלת ברלין לשלטונות האוניברסיטה, ש“לשם הבעת הקשר הקבוע בין הקהלה העברית בברלין והאוניברסיטה העברית בירושלים” תוקם קתדרא על־ידי קהלת ברלין וסכום של 15.000 מרק ימסר מדי שנה בשנה לרשות האוניברסיטה למטרה זו. קהלת ברלין מונה בהצעתה מספר קתדראות, שהאוניברסיטה תציע אחת מהן לאשור הקהלה. האוניברסיטה מוצאת שיש לכונן קתדרא למדעי החברה. זה מתאים גם למסורת העברית; הרי מן הדוקומנטים העתיקים ביותר של דברי ימינו ועד היום הזה טפלו היהודים בעיקר בשאלה היסודית של מבנה החברה האנושית. ביחוד מעודד מעשה זה של קהלת ברלין בגלל ערכה המיוחד בתולדות ישראל ובחכמת ישראל; זכרו של אחד מבניה המצוינים של קהלה זו, משה מנדלסון, יכובד בימים הקרובים על־ידי כל העולם העברי במלאת 200 שנה להולדתו. האוניברסיטה מקוה, שקהלת ברלין תהיה למופת לכל הקהלות האחרות בעולם באופן שהן תיצורנה יחד עם האוניברסיטה רשת של השפעת גומלין רוחנית ואינטלקטואלית לכל היהדות.

חיי הסטודנטים.– ארגון קהל של סטודנטים לקבוץ מאוחד כהלכה הוא תפקיד חשוב ולא קל. הסטודנטים של האוניברסיטה באים מארצות שונות ומסורות שונות להם. רבים מהם נאלצים להקדיש חלק מיומם לפרנסתם. גם המצאה של האוניברסיטה על הר־הצופים – הנהדר אמנם, אלא שהוא רחוק מן העיר אף זה מוסיף קושי. משום כך לא קבלו עוד הקשרים של הסטודנטים בינם לבין עצמם וכן בינם לבין חברי האוניברסיטה האחרים את האופי החפשי והאינטימי, שעתידים הם לקבל. קיים הרושם, שמסורת זו של חופש והתעלות המחשבה והחיים האוניברסיטאיים נוצרת והולכת. גורם חשוב לזה ישמש גם, בלי ספק, המועדון החדש של הסטודנטים הנמצא באמצע הדרך בין העיר והאוניברסיטה.

עלי להוסיף, שנעשה סוף־סוף נסיון חשוב בהכנסת המוסיקה לתוך האוניברסיטה. נקבעה קרן לזכר פרופ' אדולף ויסמן ז"ל, וידידי פרופ' ויסמן בגרמניה ובאמריקה תרמו את הכספים הראשונים לקרן זו. פרופ' דוד שור מתל־אביב יסופח לבית־הספרים האוניברסיטאי בתור ראש המחלקה למוסיקה ותפקידו יהיה גם לפתח את המוסיקה ביחוד בתוך האוניברסיטה וככל האפשר בארץ־ישראל בכלל. יש לקוות, שאם יהיו בידינו האמצעים הדרושים, אפשר יהיה סוף סוף לקבץ את כל החומר הרב של המוסיקה היהודית והמזרחית הנמצא בארץ.

אנו מחכים לזמן, ולא בעתיד הרחוק ביותר, שבקשר עם שכונה אוניברסיטאית על הר־הצופים יוקם בית לסטודנטים. אחוות סיגמה־אלפא־מו באמריקה הביעה את התענינותה הרבה בבעיה זו ויתכן שאחוה זו יחד עם אגודות סטודנטים אחרות תסייענה לאוניברסיטה להגשים צעד חשוב זה.

לא נגזים אם נאמר שהאוניברסיטה מתקדמת יפה. בזכרנו שרק ארבע שנים וחדשים מספר עברו מיום חנוכתה הרשמית, יש שאנו עומדים ומשתוממים למראה מה שנעשה כבר. דבר זה אופשר רק הודות לשני גורמים: הודות לתמיכת ידידים טובים, מאמריקה ביחוד, והתענינותם של מלומדים יהודים בכל העולם; והודות למציאותם של אנשים ומוסדות שבמשך הדור שעבר השתקעו בארץ זו. אנו, הנמצאים כאן, יודעים יותר מכל איש אחר עד כמה מבנה האוניברסיטה עודנו רפה ובלתי שלם, ומשום כך ברצוננו להקדיש במשך השנים הקרובות את תשומת־לבנו המיוחדת להעמקת יסודותיה של האוניברסיטה ולחזוק כתליה.



  1. בחצר האוניברסיטה העברית, ב' בתמוז תרפ"ט (10 ביולי 1929).  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 48420 יצירות מאת 2697 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20793 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!