רקע
יהודה ליב מאגנס
אספה של הועד האמריקאי למדע וטכנולוגיה

1

ד"ר פוהס, גבירותי ואדוני!

בדברי לפניכם הערב הנני נאלץ לבקש את סליחתכם, אם אשתמש במונחים ובמושגים כיאות לאיש המדע. אליבא דאמת אין אני יודע הרבה על כך אולם, כמוכר מומחה המוכרח להכריז על סחורתו, הנני נוהג כאילו אני בן בית בהיכל־המדע. בכל אופן יכול האדם ללמוד משהו בשטח זה, ולו מן הצד החיצוני, אם הוא נמצא על הר הצופים. ובאמת הנני אסיר תודה לחברי באוניברסיטה על שלמדו אותי בסבלנות גדולה את היסודות של מדעי הטבע שבודאי הייתי יודע אותם הרבה זמן לפני בואי שמה אילו בכלל חונכתי כהוגן.

הועד שלכם למדע ולטכנולוגיה, הקיים זה זמן־מה, הציב לו למטרה לרכז את כל מאמציו לפי שעה בבעיות החקלאיות.

שלש בעיות יסודיות עומדות בפני האוניברסיטה בירושלם: האחת היא – הבעיה הרוחנית, ההיסטוריה הרוחנית, במדה שהיא משפיעה בעיקרה על היהדות ועל הדת בכלל, ועל דעתם של בני האדם בנוגע אל מהות החיים וגורל האדם. אולם בנושא זה, משום שנהייתי הערב לאיש המדע בטבע, איני רשאי לנגוע הפעם. נושא זה שייך אך ורק למדעי הרוח, אף־על־פי־כן יודעים אנו כולנו, שהמחיצות האלו שבין מה שאנו קוראים מדעי הטבע ובין מה שאנו קוראים מדעי הרוח הן כיום מעורפלות במקצת.

כמו־כן לא אדבר אף בבעיה היסודית השניה, כלומר, על בעית הבריאות, אחת השאלות החיוניות לארץ חלוצית. איך יכולים ליישב ארץ חדשה מבלי להקדיש תשומת לב למחקרים אלה, כפי שאמר היו"ר: זוהי מטרתו של ועד הרופאים היהודים באמריקה, והדסה בהקמת המרכז הרפואי.

אולם בעוד שלא אגע בשני הנושאים היסודיים האלה, היסטוריה רוחנית בבריאות, הרי אגע בנקודה יסודית אחרת, כזו של חקלאות. סוף־סוף יסוד החיים הוא: כל היוצא מן האדמה, וכל מה שקשור במה שיוצא מן האדמה, יש לראותם דבוקים עם החקלאות במלוא מובנו של המושג הזה. אם נשתמש במונח חקלאות במובנו הרחב ביותר עד כמה שאפשרי נוכל לכלול בתכנית החקלאית כמה מהמחלקות המדעיות הקיימות כבר באוניברסיטה ושאינן נקראות עוד בפירוש בשמות חקלאיים.

כסבור אני, כי הדרך הטובה ביותר להציג שאלה זו לפני ועד אנשי מדע וטכנולוגיה היא לא לנסות לעורר את רגשותיכם אלא רק לתאר לפניכם אמנם לא במלים יבשות ביותר, את הקיים כבר באוניברסיטה בשדה זה.

רצוי הוא הדבר, שהאוניברסיטה תרכש לה את עזרתם וסיועם של כל אנשי־המדע בארצות הברית, לרבות גם הלא־יהודים. האוניברסיטה מקוה, כי כל איש מדע יתרום לקרנותיה ככל אשר תשיג ידו. כפי שידוע לי, אומר הועד שלכם לקבוע מס חבר מינימלי של עשרה דולרים לשנה. איני מפקפק שנמצאים אנשי מדע, אשר הודות לקשרים שלהם עם התעשיה הגדולה ולרגלי פטנטים של המצאותיהם הגדולות והנפלאות, ביכלתם לתרום כמה מונים יותר מהמס המינימלי הזה.

האוניברסיטה רוצה גם בשתוף פעולה עם אנשי המדע והטכנולוגיה גם בדרך אחרת. ברצוננו ליסד ועדות קטנות של אנשי־מדע למקצועות מיוחדים. למשל, בבוא אנטומולוג מירושלים לארצות־הברית, כפי שקרה לפני ימים אחדים – ד“ר בודנהיימר הוזמן ע”י האוניברסיטה של מיניסוטה לתת הרצאות־אורח בתורת הפיסיולוגיה של החרקים – טוב יהיה בשבילו, בשביל האוניברסיטה שלנו, ובלי ספק גם בשביל אותם אנשי־המדע שאתם יבוא במגע, אם יפגשו יחד וישמיעו זה לזה את דעותיהם והשקפותיהם, וגם על־יסוד הקשרים הללו, להחליף חומר בקשר עם מיון החרקים. הרבה והרבה שאלות מתעוררות שקשה אולי לאיש היושב בירושלים לפתור אותן, כמו שישנן שאלות שהאיש היושב בוושינגטון מתחבט בהן וזקוק הוא לעזרה מהיושב בירושלים. חליפת־דעות מסוג זה באחוה בין־לאומית מדעית היא פאר למדע. אנשי־המדע שמהם מורכב הועד שלכם צריכים להתחבר, איפוא, לועדות־משנה, בכדי שנוכל לקבל מהם עצה וסעד בבעיות המדעיות, לרבות את הפרסונליות, לכשיהיה לנו צורך בכך.

קיים באוניברסיטה מכון לחקירת טבע א"י, המורכב משלש מחלקות: בוטניקה, זואולוגיה, וגיאולוגיה. אנסה בזה לספר לפניכם מה שהוא על כל מחלקה ומחלקה לחוד.

ברור הוא למדי, כי במה שנוגע לחקלאות, חשיבות יתירה נודעת לה מן הבוטניקה. חקלאות מדעית בלתי אפשרית היא בלעדיה. יתר־על־כן, אי־אפשר לחשוב על חקלאות מדעית מבלי לקשר אתה עם זואולוגיה בכל היקפה, לרבות את האנטומולוגיה שהזכרתי זה עתה. לבסוף – החקלאות תלויה הרבה בתורת הגיאולוגיה, בצורתה ומבנה של האדמה, שממנה יוצא כל הצומח.

מנהל המכון לחקירת טבע הוא פרופ' אוטו ורבורג. הוא בוטנאי שיטתי מצוין והוא מפורסם מאד בספרות המחקר הבוטני של אסיה ואפריקה המרכזית, ושכמה מן הצמחים שבאפריקה ובאסיה נמצאים על שמו. פרופ' ורבורג עוסק כיום בהשלמת חבור ענקי על החקר הבוטני בא"י מימות לינאיאוס ועד היום הזה. השיטתיות בבוטניקה היינו מיון הצמחים, נתינת שמות לכל אחד ואחד מהם, הגדרתם של הצמחים למקומותיהם, למיניהם, לסוגיהם ולגזעיהם השונים משמשת בסיס יסודי לבוטניקה לא פחות מכפי שהשיטתיות היא תנאי קודם לכל מדע ומדע. מבלי לדעת מה הם ומה מוצאם, לא היינו יכולים להגיע בבוטניקה, ואף לא במקצע אחר, לידי מסקנות מתאימות.

בקשר עם מיונם וסדורם השיטתי של הצמחים, מן הצורך לסדר עשביות. הוגד לי, שבאוניברסיטאות שבאירופה לא הונהג סדור עשביות גדולות, וכי תפקיד זה מוטל על המוזיאונים ושאר מוסדות המדינה. בירושלים אספה האוניברסיטה עשביה גדולה של צמחי ארץ־ישראל המכילה למעלה משבעים משפחות של צמחים, ולמעלה משבע מאות וחמשים סוגים, יותר מאלפים מינים שונים, ואלפים של זנים צבורים ואגורים בתיקים בוטניים רגילים, מורעלים ודחוסים בדרך המקובלת והתיקים הללו מגיעים עתה למאה וחמשת אלפים. זוהי העשביה הגדולה ביותר של צמחי א“י. לצמחים בגרמניה יש כמעט אותו המספר של מינים כמו שיש בא”י ולמדינת ניו־יורק הגדולה במדינות ארה“ב, יש מספר יותר קטן מזה. זה נשמע כאגדה, אך עובדה היא. העשביה הזאת היא תחת פיקוחם של שלשה אנשי־מדע: מר איג, שהוא גם האיקולוג של המחלקה, מר זהרי ומרת פיינברון. אנשי־מדע אלה הוסיפו עשרה אחוזים לסוגי הצמחים שבא”י הידועים כבר. הבר־סמכא הגדול ביותר על הצומח בא“י, בורנמילר, שהנהו כיום אדם ישיש מאד, הוסיף 2־3 אחוזים, והבוטניקון האמריקאי, דינסמור, שחי בא”י במשך דור שלם הוסיף 1־3 אחוזים.

כמה וכמה חבורים כבר הוצאו על יסודות החומר הממוין הזה. הולך ונדפס עכשו ע“י החברה להוצאת הספרים שעל־יד האוניברסיטה – כשאני מזכיר את השם הזה בפומבי בפעם הראשונה מתרחב לבי; ד”ר קוהוט, הנמצא כאן ודאי יבין לרגשותי אלה – “מגדיר לצמחי ארץ־ישראל”, שתהיה העבודה המדעית היסודית על נושא זה. ואי־אפשר להוציא לפועל עבודה מדעית יסודית מעין זאת, אלא אם תהיה העשביה של האוניברסיטה העברית יסוד ובסיס למחקר זה. ואולי יעניין הדבר לד"ר קוהוט לדעת, כי שלש שנים לאחר שתופיע העבודה הזאת בעברית בשני כרכים תצא לאור על אותו נושא עבודה גדולה יותר בשפה האנגלית, ואפשר שהוא וחברות אחרות להוצאת ספרים ישתפו את עצמם עם הוצאת הספרים שעל־יד האוניברסיטה כדי להוציא לאור בעברית ובאנגלית כמה מן העבודות שיש בדעתנו להוציא.

ברצוני עתה לעבור לאגף האיקולוגיה של הצמחים. תורת האיקולוגיה, כפי שאתם יודעים, מטפלת בסביבה ובתנאי המקום הסובבים את הצומח ואת החי: האקלים, הרטיבות, הגשם הטמפרטורה, האור, חשמל האויר ולחץ האטמוספירה. האוניברסיטה עומדת על הר שהנהו 3000 רגל מעל לשטח המים של הים התיכון, וים המלח הנהו 1300 רגל מתחת לשטח המים של הים התיכון. כשנמצאים, אפוא, על הר האוניברסיטה משקיפים למורד של 4300 רגל במרחק של 30 מיל בלבד. הלא תבינו מעצמכם, כי לחץ האויר בארץ כזו שבו תלוי הגשם חשיבות מיוחדת לו גם לבריאות האדם וגם להתפתחות החי והצומח.

נוסף על חקירת התנאים האקלימיים הסובבים את חיי הצמחים, האיקולוג מעונין בקרקע עצמה שבה גדל הצמח. האקלים והקרקע הם תנאי היסוד האיקולוגיים השולטים בחיי הצומח, וכתוצאה מזה גדלים צמחי הבר בקבוצות קבועות, חברות של צמחים, שהמפותחות שביניהם הם קלימכסים. קלימכס היא אותה חברת צמחים המושפעת על־ידי אותם היסודות שציינתי וכיוצא בהם המראה שבקרקע מיוחד ובאקלים מיוחד, בגובה המיוחד ההוא גדלים הם כצמחי־בר, וגדלו שם לפני שבאו בני־אדם משחיתים לאותה ארץ, ולפני שחיות השדה החלו לשוט על פני אותם ההרים ולקצץ את הנצרים הירוקים של צמחי החברה הזאת בעודם באבם.

ולכן, איפוא, אם תוכלו להוכיח קלימכס טבעי בחברת צמחים, הרי שעלה בידכם לעשות תגלית חשובה, לא רק מנקודת ההשקפה של המדע הטהור בלבד – הבעיה המדעית הטהורה הנה, כשהיא לעצמה, חשובה ומענינת מאד –, כי אם גם מנקודת השקפה מעשית. למשל, יש בחצר האוניברסיטה עץ אורן גדול אחד הצומח על תל שגבהו הוא כגובה החדר הזה. והנה כחודש לפני עזבי את א“י לקחני מר איג והביאני לפני העץ ההוא להראות לי הוכחה חדשה, כי האורן החלבי – כפי שמכנים את האורן הירושלמי – הקלימכס הטבעי שלו נמצא דוקא בהרים שמסביב לירושלים. שבעה עשר עצי אורן קטנים יוצאים מזרע האורן הגדול ההוא, וזה יכול לשמש סימן נוסף שאותו אורן הוא חבר של חברת־קלימכס. ואולם הרקבובית של העץ בעצמו שנצברה סביבו משנים, וצמחי הבר שיצאו ממנו, גם הקרקע עצמה שמסביב כל אלה וכל הסימנים האחרים שיש למלומד משמשים לו הוכחה שהאורן החלבי גדל פעם כצמח־בר וממנו היו היערות הגבוהים של תקופת הגשמים. אם זה נכון, הרי אפשר לכסות את ההרים הסובבים את ירושלים ואולי גם את הרחוקים יותר בעצי אורן הללו; ואחד הדברים שהננו מקוים לעשות בגן הבוטני הוא לחקור בשיטה זו שבטבע, או למצוא בשיטות אחרות בקשר עם קלימכסים טבעיים בא”י, ביחוד בשביל חבל ההרים שהאוניברסיטה נמצאת בו, כדי לעבד את ההשערות ההן באופן מדעי ואוביקטיבי.

ידוע לכם אולי, כי הממשלה הצרפתית מוציאה לפועל את תכנית היעור שלה במדה רבה עפ“י הבסיס של הקלימכסים שתוארו ע”י הבוטנאים הצרפתים. בכל תכנית יעור לארץ־ישראל ידיעת הקלימכסים הללו יש לה חשיבות רבה. בה במדה שאנו מרבים לחרוש את השדה אנו מרבים להחריב את הגידול הטבעי, ובמדה שאנו מרבים להקים בתים וחוות אנו מרבים להסתיר את מה שהקרקע בעצמה עלולה להוציא באורח טבעי. הצעד הראשון שעלינו לעשות שיוקצבו וישמרו לתכלית זו. דבר זה יוכל כנראה להעשות רק בעזרה מצד הממשלה.

כן קיימת מחלקה לאנטומיה ולפיזיאולוגיה של הצמחים. המחלקה הזאת חדשה היא באוניברסיטה ובראשה יעמוד ד“ר אופנהיימר שיבוא לירושלים מברלין. יעניין אתכם בודאי לדעת, כי הקהלה היהודית בברלין החליטה להקציב סכום כסף ידוע כסעד ותמיכה למחלקת הבוטניקה. בראשונה בחרו במדעי המדינה והחברה, אך לסוף התעורר אצלם החשש, כי לימודים אלה יכולים לעורר בא”י וכוחים מדיניים וחברתיים והחליטו משום כך להקדיש את תרומתם לבוטניקה, מקצע שאין בו מקום לוכוחים ממין זה. הפיזיאולוג לצמחים עוסק בתהליכי החיים של צמחים חיים בין שהם במשתלה ובין שהם בשדה. ומאחר שעדיין לא פעלנו כלום בשטח זה, אף־על־פי שקיימת תכנית הגונה בכוון זה, אין בדעתי להאריך את הדיבור על כך.

קיימת גם מחלקה לבוטניקה שימושית מחלקה זו כוללת את עבודות המחקר של האיקולוג ומשתדלת לעבד שיטות ידועות ולהביאן מיד לידי שימוש למשל בדבר צמחים לצרכי תעשיה, צמחי הדבש, ולברר אילו צמחים יכולים לעכב את עבירתו של עפר החולות משפת הים, או לפלח אבנים, או לשמש יסוד לדיוג.

כמו־כן רוצה אני להזכיר את המחלקה לבוטניקה של התנ“ך ולפלנטלור הערבי. יש אומרים, כי מחלקה זו אין מקומה במחלקת הבוטניקה, אלא במחלקה למדעי היהדות. תרשו־נא לי להעיר כאן שפרט זה יעזור לכם לעמוד על שיטתה של האוניברסיטה בכלל. אמת ונכון הדבר, מחלקה זו מקומה במחלקה למדעי היהדות, מפני שמטפלת היא בצמחים הנזכרים בתנ”ך, בספרים החיצונים ובתלמוד. מקצע זה הוא בוטניקה ספרותית, כי משתדל הוא לזהות אותם הפרחים והצמחים הנמצאים בארץ־ישראל והנזכרים בספרות שנוצרה בארץ זו. כן משמשת בוטניקה זו נסיון לאגור מפי הערבים את הפלנטלור החי שלהם כפי שהוא מקובל אצלם ברפואה העממית ובמנהגים העממיים בכלל. בכל זאת, אף אם שייכת המחלקה הזאת למחלקת היהדות, הרי היא שייכת גם למחלקת הבוטניקה, ואנו מתאמצים להרחיב, ככל האפשר את גבולות מושגינו, כדי שתחת השם יהדות נוכל לדבר גם על הצומח, וכדי שאיש המדע הטבעי יכיר ויבין שאולי יש באמת גם לעבודתו איזה יחס למה שאנו מכנים ערכים רוחניים. למחלקה הזאת יש מוזיאון יפה, ואנשים ממקומות שונים באים לבקר אותו. ד"ר הראובני, העומד בראש המוזיאון הזה, זהה עד היום עד מאה וחמישים וששה צמחים תנכיים, מלבד צמחים הנזכרים בספרות ארצישראלית אחרת.

הזכרתי את הגן הבוטני. מר שלמה למפורט מניו־יורק נדב לנו את הקרקע לגן הזה לזכר נשמת בנו י. מונטגיו, ומר שמואל למפורט קבל על עצמו לתת לנו במשך חמש שנים סכום כסף מספיק להחזקתו של הגן. הגן הבוטני יטפל בראש וראשונה בחיי־הצומח שבארצות ההרים מן הרי הטאורוס ועד הרי סיני. ההצעה היא לכונן שורה של גנים בוטניים בארץ. הגן הנמצא ברחובות יהיה גן להתאקלמות, קשור עם תחנת הנסיון החקלאית שעל החוף, ועליו לקבוע אילו מן הצמחים המובאים מחוץ לארץ יצמחו בהצלחה בא"י. גן שני במקוה ישראל יטפל בצמחי הנוי ואנו מקוים שלגן הבוטני של האוניברסיטה תהיה תחנה אחת ביריחו ותחנה אחרת בעין־גדי, כדי שיוכלו ללמוד את הצמחים שמתחת לפני הים במקום גידולם.

הזכרתי את התחנה הנסיונית החקלאית. גם היא תהיה חלק מבית־הספר החקלאי, שועדים של אנשי המדע והטכנולוגים ודאי יתעניינו בו. לתחנה חקלאית יש כרגיל שלש מחלקות: למוד רגיל לתלמידים, הדרכה לאכרים בשדה ועבודות מחקר.

קיימת בארץ־ישראל עבודת מחקר וניתנות גם הדרכה לאכרים. ואילו עד היום אין לנו עוד הוראה רגילה לתלמידים בחקלאות. הרבה מן הצעירים והצעירות שבא“י מוכרחים לנסוע חוצה לארץ, כדי לקבל שם את חינוכם החקלאי. הייתי אומר, שראשית חובתנו היא לעזור לאותם הרוצים להיות חקלאים הגונים, שיקבלו את חינוכם העליון במקום. אינני מתכון להגיד בזה שלא טוב בכלל לצאת למקום אחר לשם השתלמות, לקליפורניה למשל. מהליכתו לחו”ל אפשר לאדם להפיק תועלת, כמו שיפיק תועלת איש־השדה ואיש המדע בלכתו ארצה ישראל.

בתחנת הנסיון יש שלש מעבדות למחקר: חימיה חקלאית, אנטמולוגיה שימושית ופתולוגיה של הצמחים. וכמו־כן יש שם מחלקות למטעים לחקלאות למשק־עזר ביתי, ועוד מחלקות שתשמשנה כחלק מהמוסד, שהיינו רוצים להקים בעזרתכם ולקרוא לו בשם בית־ספר לחקלאות.

ברצוני ליחד מלים מספר על מעבדה אחרת שבאוניברסיטה שאיננה נכללת אמנם בתוך המכון לחקירת טבע א“י, אלא שהיא עומדת בקשר קרוב מאד לבעיות החקלאות המחלקה לחימיה ביולוגית וקולואידית. פרופ' פודור, העומד בראשה ידוע הוא למספר אנשים היושבים כאן. זה עתה פרסם חיבור בהוצאת ד”ר אלכסנדר מניו־יורק, והוא מפורסם כחימאי מצוין, ביחוד בשדה הפרמנטים. לפני ארבע שנים פרסם יחד עם ד"ר רייפנברג מחקר על נשימת עלי הטבק. נראה שהוכח, כי תסיסה זאת לא היתה בקטיריאולוגית בטבעה, כי אם אנזימאטית. תוצאה זו עברה, כנראה, לתחנות מחקר ומקומות אחרים המעונינים בהבראתו ובפיתוחו של הטבק חוץ מאותן תחנות־הנסיונות המצוינות שרוסיה המועצתית יצרה, ביחוד בטורקיסטן.

עוד עבודת־מחקר של המחלקה הזאת שודאי תעניין אתכם, היא חקירתו של הד"ר רייפנברג באדמה האדומה שבחבל ים־התיכון. מלומד בעצי־הדר בספרד חולם על יסודו של מכון באחת הארצות שעל שפת ים התיכון – בשורה ראשונה באה ארץ־ישראל, שבו יחקרו בראש ובראשונה באדמה האדומה שעל גדות ים התיכון. תכונותיה הקולואידיות עוד לא נחקרו במדה מספיקה עד היום הזה.

אחד מן הטעמים והנמוקים לכך, שדוקא ירושלים, דוקא ארץ־ישראל היא הנקודה הטובה ביותר למחקר מדעי כזה, צויין כבר ע"י יושב־הראש. אותה ארץ קטנה, מוזרה וטרגית שוכנת על קו מבדיל קונטיננטלי גדול; מעבר מזה ים התיכון ומעבר מזה המדבר, והר הצופים הוא אחת הנקודות הבולטות ביותר של קו מבדיל זה. איש המדע צריך רק לצאת מפתח חדרו בכוון זה או אחר והריהו נמצא בשני עולמות שונים של הטבע.

ומה שנאמר כאן על הצומח יש להגיד אף על החי. בעלי־הכנף מאסיה, מאפריקה ומאירופה נפגשים בארץ־ישראל. אותו הקו המבדיל האיקולוגי מציין גם את האופי הטבעי של החי. מכיר אני את התנאים במקום מולדתי בקליפורניה. הר טאמלפאיס ע“י סאן פראנצ’יסקו כאילו מהוה את הקו המבדיל לחי ולצומח. צפונה מטאמלפאיס נמצא מין אחד ודרומה לו מין אחר. כך בא”י, צפונה ונגבה מהר הכרמל. בתוך הארץ עצמה נמצאות חלוקות אחדות אבל הקו המבדיל הגדול ליונקים ולרמשים, לעופות ולחרקים עובר דרך הר הצופים עצמו.

מר אהרוני, הזואולוג השיטתי של האוניברסיטה, הוא המפקח על המוזיאון של בעלי־החי של א"י. הוא יוצא לחפש מוצגים בסיורי־המחקר שלו. כיום הוא מתעסק ביחוד בשאלת החיות המכרסמות שבמדבר. לבעיה זו תוצאות ומסקנות גם לרפואה וגם לחקלאות. הוא סדר במשך השנה שעברה שני סיורי־מחקר: האחד עד נהר פרת והשני עד אגם אנטיוכוס, אגם זה הוא מקוה מים שמדתו חמשים מיל ומסביב לו ביצות המפיצות מתוכן מחלות ממאירות עד שאי אפשר לבני־אדם לחיות באותה סביבה יותר משני חדשים בשנה. ודוקא משום כך הנהו המקום הזה משכן טבעי לבעלי־כנף שבמים, וגם לצפרים וחיות אחרות.

לסיור מחקר זה יצאו גם חברי המחלקה להלמינתולוגיה. הממשלה הצרפתית ופקידיה בסוריה משתדלים לעשות את כל ההקלות למסיירים. ובעוד שהזואולוג השיטתי חוקר את השלדים והעורות של החיות, בודק ההלמינתולוג, מר וויטנברג, את התולעים המתפתחים בקיבתן, כדי לבדוק את התולעים שבלעו. דבר זה יש לו חשיבות בחקלאות: לדעת את התולעים והקרצות המסכנות את האדם והבהמה. הקרצה למשל, חודרת תחת עורה של הפרה, והיא מביאה מות על אלפי פרות באפריקה הדרומית, ונזואלה ומקומות אחרים.

כבר הזכרתי את שמו של ד“ר בודנהיימר המטפל באיקולוגיה של החיות ובאנטמולוגיה. יש באוניברסיטה יומן, המוגש לי בכל יום על־ידי השומר, ארבעה שומרים מתהלכים יומם ולילה בחצר האוניברסיטה. האוניברסיטה נשקפת מצד אחד על פני המדבר. בבוקר אחד מצאתי ביומן רשימה זו: “ש… שעה ארבע בבוקר עם רשת לפרפרים”. פרוש המלים: עבודתו של בודנהיימר דורשת שעל שולוב להמצא שם במשך כל החודש ההוא בארבע שעות בבוקר ולצוד את המתעופף שם באותה השעה המיוחדת, במשך אותו החודש, כשם שיש לאיקולוג של הצומח מקומות הסתכלות בנקודות שונות שעל ההר, כך יש לו לאיקולוג של החי ובאופן זה וכיוצא בו אסף בודנהיימר חומר לספרו: “החרקים המזיקים בא”י”, שהנהו החיבור השיטתי הראשון בשטח חשוב זה של החי בארץ־ישראל.

במכון לחקירת טבע א“י יש גם מחלקה לגיאולוגיה. נמצא בה אחד האספים הטובים ביותר של דוגמאות גיאולוגיות ארצישראליות. אוסף זה מבוסס על אספו של בלנקנהורן, שיעבור כולו לרשותנו בעוד שנים אחדות. בלנקנהורן בעצמו מעבד את שאר החלקים. מלבד זה אסף גם ד”ר פיקרד, הגיאולוג, דוגמאות אחדות יפות מאד. יש לו האוסף היפה ביותר של דוגמאות גיאולוגיות מחבל הכרמל, ממדבר־יהודה ועמק יזראל. יעניין אתכם בודאי לדעת, כי אחד מנושאיו העיקריים הוא על עמקי הבקע. וכפי שאני מבין הנושא בקע הוא נושא חדש בגיאולוגיה. באירופה קשה לחקור את עמקי הבקע מכיון שהצומח מכסה על הבקעים שנמצאו אולי שם בראשונה. אחד מעמקי הבקע הגדולים בעולם הם ערבות הירדן – “אלגור” בערבית – המשתרעות דרך מפרץ אילת אל תוך ים־סוף ולתוך אפריקה. הוא פולח את האדמה בעומק של 1300 רגל מתחת לפני המים של ים המלח, שהוא על־כן מקוה המים הנמוך ביותר על פני כל העולם, ומנקודת מבט גיאולוגית יש למקום זה, כנראה, חשיבות וענין מרובה. ספור על סדום ועמורה הוא בלי ספק ספור בקעת הירדן. ד“ר פיקרד הצליח גם בעבודתו בנוגע למקורות המים מתחת לאדמה. משהו מהעושר המינירלי הרב של ים המלח נבדק במעבדה של החימיה הבלתי־אורגנית תחת פיקוחו של ד”ר בובטלסקי.

לא אלאה אתכם יותר בפרטים על מחלקות אחרות שבאוניברסיטה שהן חלק מחיי המדע שלה, אף־על־פי שכמה מהן יש להם איזה קשר ישר או בלתי ישר לתפיסה הרחבה של חקלאות מדעית, שלו בעיקר אני מקדיש הערב את הרצאתי. רוצה אני להזכיר, דרך אגב, כי אחת המטרות של ביקורי הפעם בארה“ב היא לאסוף סכומים שיתנו לנו את האפשרות לפתוח את המחלקה לפיסיקה, העולה ביותר כסף ממחלקות אחרות. כן ברצוני להזכיר, שבמחלקה לבקטריולוגיה והיגיינה נמצא אתנו קלימטולוג, ד”ר אשבל, ואני כבר הזכרתי במשהו את חשיבותה של הקלימטולוגיה להתפתחותה של החקלאות, ועל התפקיד החשוב שממלא מקצוע זה בשדה המדע בכללו. אם ענין לכם לדעת עד כמה משפיע מקצוע זה על האנטומולוגיה, אני מציע לפניכם לקרוא הרצאה מענינת מאד מאת האנטמולוג אוברוף, שקראתיה זה לא כבר. זוהי הרצאה שהרצה לפני ועידת האנטומולוגים של הקיסרות הבריטית שנתקיימה לפני שנתים. מחקריו של בודנהיימר על הארבה שנחשבים כיסודיים בנידון זה, מבוססים ברובם על מדידות אקלימיות.

בית הספרים של האוניברסיטה מכיל 250,000 כרך. הוא נמצא בבנין נהדר ומסודר באופן מודרני ביותר, מיוסד לפי השיטה העשרונית האמריקאית. אולם הוא חסר ספרים בבוטניקה, זואולוגיה, ביואולוגיה וחקלאות בכלל. אחד התפקידים של ועד כועדכם הוא לקשר אותנו עם מחברים שיסכימו לתת לנו את חיבוריהם ולהשיג בשבילנו גם ספרים אחרים וכתבי־עת ההכרחיים תמיד לעבודת המחקר.

השתדלתי למלא תפקיד של מוכר פרקמטיה מדעית והשתמשתי במונחים שביאורם המילולי ידוע לי במדה ידועה. מה שאני יודע ביתר דיוק הוא שאנשי האוניברסיטה העברית משתמשים בדרך הטובה ביותר באפשרויות הניתנות להם ואני, כמובן, מדבר בשמם. אילו היו הם כאן, בטוחני, שהסברת עבודותיהם ופעולותיהם היתה לוקחת את לבכם, ואילו נזדמנתם לבקר במעבדות שלהם ולראות בעיניכם את עבודתם ודאי שהייתם נהנים עוד יותר. יכול להיות שרבים מכם קוראים את חבוריהם המופיעים כעת בכתבי־העת המדעיים בארצות שונות בעולם. הנכם נפגשים עכשיו עם השם “האוניברסיטה העברית” תכופות בעתונות המדעית. ואילו נפגשתם באותם האנשים הייתם רואים לפניכם את המציאות. צל צלה של מציאות זאת שהשתדלתי להעלות לנגד עיניכם צריך להספיק לנו בערב זה.



  1. דו“ח סטנוגרפי. באולם האגוד של מוסדות־חסד יהודיים, ניו־יורק, א' בניסן תרצ”א (19 במרס 1931).  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 48512 יצירות מאת 2698 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20793 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!