חַשְׁתִּיךָ בַּלֵּב, מַשַּׁב־שַׁחֲרִית,
נֵעוֹר עִם שִׁלְהֵי לֵיל אָרֹךְ וְאָפֵל.
דּוֹמֶה: אוֹתוֹ לֵיל, דּוֹמֶה: אוֹתוֹ פִּיד,
וּבְכָל זֹאת אָחוּשׁ כִּי קִצּוֹ כְּבָר הֵחֵל,
צִלּוֹ לֹא עוֹד צֵל, חָשְׁכּוֹ לֹא מַחְשָׁךְ,
מַחֲוִיר סִיּוּטוֹ, מִטַּשְׁטֵשׁ בַּדִּמְדּוּם,
נוֹשֵׂא מִסָּבִיב עֵינָיו אָח וָאָח,
הָחְרַד מֵרִבְצוֹ, יְגוֹנוֹ הָרָדוּם.
נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו, כְּחָשׁ לְהָגֵן
עַל עֵינָיו, לִמּוּדוֹת הָאֲפֵל הַמְיָאֵשׁ,
חָרֵד מֵהָאוֹר וְאַף עַל פִּי כֵן
נִמְשָׁךְ לְנָגְהוֹ כְּפַרְפָּר אֶל הָאֵשׁ.
אֵדַע: עוֹד מְעַט הַשַּׁחַר יָאֵר,
הַלַּיִל יִסּוֹג, יִשָּׁכַח מִלֵּבָב,
יָשִׂישׂ אָח וָאָח, אַף אֲנִי אֲשַׁחֵר
יוֹם רַךְ, עוּל־יָמִים, מִתְדַּפֵּק אֶל הַסָּף.
וְהַיּוֹם אוֹר כֻּלּוֹ: יֵשׁ שֶׁמֶשׁ בָּרוֹם,
חִיּוּךְ שֶׁל אָדָם וְאַהַב מְעַט,
יֵשׁ יֶלֶד שׂוֹחֵק שְׂחוֹקוֹ כֻּלּוֹ תֹּם,
יֵשׁ פֶּקַע בַּגָּן, שָׁתִיל שֶׁנָּבַט.
הַחַיִּים הֵם חַיִּים. וְלַכֹּל שֶׁהוּא מֵת –
אַנְחַת דְּוַי עָמֹק, דִּמְעָה, כְּאֵב תָּלִיט,
מִלּוֹת־אַזְכָּרָה, אַחַר – דְּמִי־הַשְׁקֵט
וְחֶתֶךְ בַּלֵּב הַהוֹלֵך וּמַגְלִיד.
כִּי לָמָּה נַכְחִישׁ: בְּסַעַר מַחֲרִיד
אֲחוּז בְּעָתָה עֵת תָּמַךְ אִישׁ אָחִיו,
הִתְפַּלַּלְנוּ הֲרֵי לְאוֹתָהּ שַׁחֲרִית
תְּפִלָּה־שֶׁבַּלֵּב, אֵין מִלִּים לָהּ וָנִיב.
אַךְ יֵשׁ אֲפַחֵד מִלֵּיל מַחֲוִיר,
מִשַּׁחַר זוֹהֵר הַהוֹלֵךְ וְקָרֵב,
מֵאוֹר שֶׁיִּזְרַע, אוֹר אַכְזָר וּבָהִיר,
חוֹשֵׂף כָּל נִסְתָּר, בַּאֲפֵל הִצְטַנֵּף.
יָרֵאתִי מְאֹד, כִּי יַגִּיהַּ הָאוֹר
חֶרְדַּת עֶרְיָתִי, שֶׁאֵין בָּהּ מְתֹם,
זַוְעַת פְּצָעַי בְּעוּתֵי הַמָּגוֹר,
קֻבַּעַת־מִסְפֵּד, שֶׁאֶרְוֶנָּה עַד־תֹּם.
יָדַעְתִּי: יֵשׁ תְּהוֹם עֲמֻקָּה לִבְלִי־חֹק
מִזּוֹ שֶׁשִּעַרְתִּי בַּלֵּיל הַקּוֹדֵר,
סִיּוּט, מִפָּנָיו יַחֲוִיר וְיִסּוֹג
סִיּוּט־חֲלוֹמוֹת הָאָיֹם בְּיוֹתֵר.
יָרַאתִי: הָאוֹר יִשְׁלֹף וִיגַל
כָּל מַה שֶׁנִּטְמַן בְּחֵיק הַמַּחְשָׁךְ,
יִשְׁחֶה עַל קְבָרִים, יִקְרַע הַגּוֹלָל,
עֲדַת הַמֵּתִים תִּפְקְדֵנִי בַּסָּךְ.
וְאָז אֶשְׁתַּקֵּף בָּאוֹר כְּבָרְאִי:
הַחֲשֵׁךְ וּדְעַךְ! – אֶתְחַנֵּן – וְלַשָּׁוְא.
זוֹעֵם אֲנַפְּצוֹ, אָרִידָה בִּנְהִי,
עוֹיֵן וּמְקַלֵּל וּמְלַקֵּט אֶת שְׁבָרָיו.
יוֹתֵר עוֹד אַחַת מֵהָאִישׁ הַפָּלִיט,
מְזֵה־רָעָב, מִתְעַלֵּף אֶמְצָאֵהוּ עַל סַף
בֵּיתִי הַשָּׁלֵו, אוֹר עוֹטֶה כַּטַּלִּית,
עֵת אֵצֵא לַעֲמֹל, לְשַׂחֵק עִם הַטָּף.
מִכֹּל שֶׁאֶקְרָא בְּפָנָיו עַד יִפְקַח
אֶת עֵינָיו: אֲרֻבּוֹת שֶׁבְּבַיִת חָרֵב,
מִפִּיו הָאָפֵל קְהַל־מִלִּים עֵת יִפְרַח:
מִלָּה עֲטַלֵּף וּמִלָּה כְּעוֹרֵב.
אִירָא מֵעַצְמִי – לֹא אַרְפֶּה, לֹא אָזוּז,
אוֹסִיף לַחֲקוֹר וְלִשְׁאוֹל וְלִשְׁאוֹל,
כָּל מַעַן מִפִּיו לֹא יַחְמֹל, לֹא יָחוּס
כָּל מַעַן חַיִּים יוֹרִידֵנִי לִשְׁאוֹל.
אֶצְלֹל, אֶעֱלֶה וְאוֹסִיפָה לַחֲקוֹר,
אֶקְרַע אֶת פְּצָעַי בְּזַעַף אַכְזָר,
נַפְשִׁי הָעֻלְפָּה – אֶתְכַּעֵס וְאָאֹר –
הִתְאַזְּרִי, הַנִּרְפָּה, וְהַקְשִׁיבִי עַד־גְּמָר!
דְּעִי: יֵשׁ תְּהוֹם עֲמֻקָּה לִבְלִי חֹק
מִזּוֹ שֶׁשִּׁעַרְתְּ אָז בַּלֵּיל הַקּוֹדֵר,
סִיּוּט, מִפָּנָיו יַחֲוִיר וְיִסּוֹג
סִיּוּט חֲלוֹמוֹת הָאָיֹם בְּיוֹתֵר.
הִנֵּה הוּא הִגִּיעַ, סְנוּנִית רִאשׁוֹנִית;
עוֹרֵב הַכְּלָיָה וּמְאֵרַת אֲבַדּוֹן,
יָבוֹאוּ רַבִּים – עֵדָה אֵימְתָנִית,
לְהַכְרִית שַׁלְוָתֵךְ שֶׁשָּׁלַוְתְּ בְּזָדוֹן,
מָשׂוֹשׂ מִבֵּיתֵךְ יִשְׁבֹּת עֲדֵי־עַד,
חַגֵּך לֹא יוּחַג, חֻלֵּך יְאֹרַר,
מַרְפֵּא לְשִׁבְרֵךְ הַגָּדוֹל לֹא שָׂרַד,
כְּעֶבֶד נִרְצָה הוֹוֵךְ לֶעָבָר.
וְכִי אֶמְצָאוֹ לַפָּלִיט שֶׁשָּׂרַד,
לֹא אֶשְׁאַל לִשְׁלוֹמָם שֶׁל אַחִים וְשֶׁל אָב.
יָדַעְתִּי: קִבְרָם כָּרוּ בְּמוֹ יָד,
יָרְדוּ בְּ“אֶחָד” לַבּוֹר הַמְשֻׁתָּף.
בְּרַם זֹאת אֶשְׁאַל: אֶפְשָר תִּזָּכֵר
אֶת־מַה שֶׁקָּרָאתָ בִּתְהוֹם מֶבָּטָם
שָׁעָה שֶׁנָּטְלוּ עַל שִׁכְמָם הַמַּעְדֵּר,
כְּעֵדֶר לְטֶבַח הוּבְלוּ לְהָתָם,
שָׁעָה שֶׁנִּצְּבוּ הַפָּנִים אֶל הַבּוֹר,
דְּמָמָה מִסָּבִיב לְלֹא נִיעַ וָנִיד,
אַחֲרוֹן מֶבָּטָם, אַחֲרוֹן שְׁבִיב הָאוֹר,
מָה אָז הִבִּיעַ? וּמַה הוּא הִגִּיד?
לַבֵּן מַה צִּוָּה חוּץ מְרִי אֵין־אוֹנִים,
מִחוּץ לְיֵאוּשׁ וֶעֱנוּת בַּמַּחְשָׁךְ?
קַדֵּש אֶת הַשֵּׁם כְּאָבוֹת רִאשׁוֹנִים?
אוֹ שֶׁמָּא הַהֵפֶךְ, הַהֵפֶךְ מִכָּךְ?
אֶחְקֹר הַפָּלִיט רַב־חֵקֶר עַד בּוֹשׁ,
כִּי אִירָא לְנַפְשִׁי: אִם אַפְסִיק הַשְּׁאֵלוֹת,
יַגִּיעַ תּוֹרוֹ לַחְקוֹר וְלִדְרוֹשׁ,
יִפְנֶה הוּא אֵלַי וְעֵינָיו אֲפֵלוֹת:
– אַתָּה הַמַּקִּישׁ, מֶה עָשִׂיתָ אַתָּה
שָׁעָה הֻכְחֲדוּ הָאַחִים וְהָאָב?
עָדַרְתָּ גַנְּךָ? בָּצַעְתָּ פִּתְּךָ?
נָשִׁיתָ רִישְׁךָ בִּשְׂחוֹקָם שֶׁל הַטָּף?
שָׁעָה שֶׁהָאֵשׁ הָאוֹכֶלֶת עַד תֹּם
קָרְבָה אֲלֵיהֶם, לִחֲכָה קַרְסֻלָּם,
וְלִמְרַאֲשׁוֹתָם הֵנִיף הַקַּרְדֹּם
תַּלְיָן הַשּׁוֹקֵק לְהַכְחִיד אֶת כֻּלָּם,
אֵיךְ לֹא נֶחְלַצְתָּ עֶזְרָה לְהָחִישׁ,
סַיֵּעַ בַּכֹּל שֶׁתַּשִׂיג רַק הַיָּד,
לִהְיוֹת לְפָחוֹת עִמָּדָם בְּיוֹם רִישׁ,
לְבַל יִגְוְעוּ אִישׁ־אִישׁ כֹּה בָּדָד?
וְעֵת הֶחֱמַצְתָּ שְׁעָתְךָ וַתְּאַחֵר,
לִבְּךָ כְּבָר נִחֵשׁ וְלַפֶּה לֹא גִלָּה;
כִּי לַהַב הָאֵשׁ אָכַל, לֹא שִׁיֵּר,
קַרְדֹּם הַתַּלְיָן מְלַאכְתּוֹ כְּבָר כִּלָּה,
יָדַעְתָּ, כִּי כָּל עֲבָרְךָ מְאֻבָּן:
גּוֹלַל־עֲנָקִים שֶׁבְּאֵלֶם יִזְעַק,
אִיֵּי־מַשּׁוּאוֹת, שְׂרִידִים שֶׁל חֻרְבָּן,
מַפֹּלֶת־עוֹלָם לֹא מַסַּד לָהּ וָגַג,
שָׁעָה שֶׁשָּׁמַעְתָּ מִלַּהַג הַיּוֹם,
מִדְּמָמָה הַלֵּילִית הַלּוֹעֶגֶת לַמָּךְ,
הֵדֵי זַעֲקָם אַחֲרוֹן וְאָיֹם,
הִסְמִיר שְׂעָרְךָ, בְּשָׂרְךָ הוּא פָּלַח –
אֵיךְ לֹא נֶחְלַצְתָּ מִפְלֶצֶת־אָדָם
אֱחוֹז בִּגְרוֹנָהּ וְחָנוֹק־וְחָנוֹק!
וְכִי לֹא גָעַשׁ בְּעוֹרְקֶיךָ הַדָּם,
הֵילִיל וְזָעַק, לֹא נָדַם מִלִּזְעוֹק?
וְכִי לֹא בָּעַר זֶה דָמְךָ וַיִּיקַד,
יָדַעְתָּ: אִשׁוֹ, אֵשׁ תֹּפֶת וּשְׁאוֹל,
רַק דַּם הַתַּלְיָן, בְּיָדְךָ הוּא יוּמַת,
יַשְׁקִיט, יְכַבֶּה, חֶרְפָּתְךָ הוּא יָגֹל?
וְטֶרֶם מִלֵּב אֶקְרָעָה הַלּוֹט,
וְטֶרֶם אָשִׁיב אֲמָרַי לַפָּלִיט,
יוֹסִיף וְיִשְׁאַל, בְּעֵינָיו אֲפֵלוֹת
חִצָּיו הוּא יַשְׁכִּיר מִדָּמִי הַמַּגְלִיד.
דּוֹמוֹת שְׁתֵּי עֵינָיו לְשַׁחַק אָטוּם
אָפֵל, מְעֻנָּן, פְּלָחוֹ הַבָּרָק,
אִשּׁוֹ בִּי נִחַת, בַּלֵּב הוּא חָתוּם,
יֵרֵד תְּהוֹמוֹת וְשָׁמַיִם יִסַּק.
דּוֹמֶה: תַּבְעֵרָה שֶׁפָּשְׁטָה וַתֹּאחַז
בְּיַעַר עַתִּיק, פָּצְעָה דְמִי הַסְּבָךְ,
אָנְסָה שְׁחוֹר הַלֵּיל וְהַלֵּיל הַמּוּבָס
מִתְבּוֹסֵס בְּאִשָׁהּ וְזוֹעֵק עַד תִּדְעַךְ.
– מֶה עָשִׂיתָ אַתָּה, הַשּׁוֹאֵל וּמַקִּישׁ,
יְדִידֶיךָ שֶׁלְּךָ בְּיוֹם־אֵיד, פֻּרְעָנוּת?
בִּקְהַל חֲבֵרִים מַה הִגִּיד אִישׁ לְאִיש?
הֲיִחַד אֶת לִבּוֹ? הֲתָחַם לוֹ: עֱנוּת?
כִּי נִלְאֵיתָ נְשׂוֹא הַזְּוָעוֹת, הַתְּמוּנוֹת,
חָבַקְתָּ רַעְיָה בְּכַפַּיִם קָרוֹת –
לֹא הָגִיתָ אֲזַי: אֲחָיוֹת מְעֻנּוֹת
לַחַיָה הַטְּמֵאָה הֵן קָרְבָּן וּבָרוֹת?
גֻּלְגֹּלֶת בִּתְּךָ כִּי לִטַּפְתָּ בַּיָד,
אָב רַחוּם וְחַנּוּן שֶׁאַהַב מַכְבִּיר –
הֲכִי לֹא חָזָה מֶבָּטְךָ הַנִּבְעָת
אַלְפֵי גֻלְגָּלוֹת שֶׁנֻפְּצוּ שָׁם אֶל קִיר?
אֵיךְ הִתְפַּלַּלְתָּ עַל גֶּשֶׁם, עַל טַל,
בִּרְכַּת הַשָּׂדֶה יִפְקְדֵהוּ יְבוּל,
עַל יוֹם בּוֹ תִּקְצֹר, תֶּאֱרֶה פְּרִי־עָמָל
וְהַפְּרִי מַה כָּבֵד, עֲסִיסִי לִבְלִי־גְבוּל,
עַל שַׁעַר בֵּיתְךָ, יִכֹּן עַל תִּלּוֹ,
עַל נִדְבְָּךְ וְנִדְבָּךְ יִתְוַסְּפוּ לַבִּנְיָן,
עַל שְׁלוֹם זֶה הַטָּף, יַתְמִיד בְּגִילוֹ
וְשָׁמָיו טְהוֹרִים לֹא יָעִיב אַף עָנָן?
אֵיךְ עוֹד יָדַעְתָּ נִיבִים חוּץ לַנִּיב,
אָלָה וּקְלָלָה בּוֹ וְהִי שֶל לֵבָב,
בַּת־קוֹל לַחֻרְבָּן וְהֵד לַאֲסִיף
הַמְּאֵרָה הַגְּדוֹלָה, הַקִּינִים וְהַיְבָב?
אֵיךְ לֹא הָיִיתָ שַׁמָּה וּשְׁמָמָה,
מַשּׁוּאָה זוֹעֲקָה בַּמַּחְשָׁךְ הָאִלֵּם?
הַר־גַּעַשׁ יוֹרֵק מַשְׂטֵמָה לָרָמָה,
טֵרוּף אֲשֶר שָׂשׂ אֶל נָקָם וְשִׁלֵם?
יָדַעְתִּי: אֶפֹּל לְרַגְלֵי הַפָּלִיט,
אֶשַּׁק אֶת פְּצָעָיו שֶׁבְּשָׂרָם עוֹד יִתְגַּל
פָּנַי בְּחֵיקוֹ אֶכְבּשׁ וְאָלִיט,
אֶת שֶׁטֶף דְּבָרוֹ עַד יַשְׁקִיט וִיכַל,
אֶקְרַע סְגוֹר לֵבָב כִּי יִזְרוֹם כָּל נִסְתָּר
הִצְטַנֵּף וְקָפָא בְּאֵלֶם עָמֹק,
דּוֹמֶה: עַל שָׂדוֹת, שֶׁקָּמְלוּ זֶה מִכְּבָר,
נִתָּךְ הַיּוֹרֶה הַשּׁוֹפֵעַ בְּלִי־חֹק,
כַּךְ צְחִיחַ לִבִּי, לִבִּי הֶחָרֵב
יַנְבִּיט כָּל מִלָּה, כָּל נִיב יַעֲנִיק,
כָּל רַחַשׁ עוֹלֶה שְׁקוּי צַעַר וּכְאֵב,
יָגוֹן יְהוּדִי, בַּיְגוֹנוֹת הוּא עַתִּיק:
– מִלִים לֹא אַכְבִּיר, פִּצְעֲךָ הַשּׁוֹתֵת
הוּא פִּצְעִי וְדָמִי זֶה דָמְךָ הַנִּגָּר.
לֹא בָּאתִי הוֹסִיף מַשְׂאֵת עַל מַשְׂאֵת,
אֲמִתִּי הָאַחַת אֲתַנֶּה וְאֹמַר:
פְּקָדַתְנִי הָאֵשׁ וַאֲנִי לְבָדָד,
תֶּלֶם מוֹתֵחַ בִּצְחִיחַ חָרֵב,
שָׁתִיל שֶׁשָּׁתַלְתִּי הוּא טֶרֶם נִקְלַט,
יֶלֶד נוֹלַד לִי עוֹד לֹא הִתְיַצֵּב.
רָאִיתִי בֵּיתִי בִּבְעֵרָה עוֹלָמִית,
חָזוּתוֹ – כְּנִשְׁמַת זֶה עַמִּי הַשָּׁדוּד,
אַחֲרִית קִיּוּמוֹ, הִבְהוּב נֵר־תָּמִיד,
שְׁבִיב־אֹמֶן שָׂרַד בֵּין גַּחֶלֶת וָאוּד.
נָצַרְתִּי אִשּׁוֹ בְּתַמְצִית הַלֵּבָב,
סַכּוֹתִי עָלָיו בַּדָּם שֶׁבַּגִּיד,
הָיִיתִי לוֹ צוּר, הָיָה לִי מִשְׂגָּב,
שְׁאֵרִית מִצְעָרָה, נְתִיבָה לֶעָתִיד.
וְכִי לֹא יִקְרֶה: עֵת בַּיִת בּוֹעֵר,
פּוֹשֵׁט וּמְכַלֶּה לַהֲבוֹ הָאַדִּיר –
שׁוֹקְדִים מַצִּילִים אֶת אִשּׁוֹ לְאַתֵּר,
לְבוֹדֵד אֲגַפָּיו וּמִפְלָט לְהוֹתִיר?
שֵׂרְכָה בִּישִׁימוֹן הַמִּדְבָּר הַמַּחֲרִיד
שַׁיָּרָה, וְשִׁקּוּי רַק הָיָה כְּדֵי אֶחָד –
וְכִי לא תִּפְסֹק: יִשְׁתֶּה הַיָּחִיד
וְאַל יִסָּפֶה עִם כֻּלָּם נָע וָנָד?
הָיִיתִי הַלֵּב בַּבִּנְיָן הַיּוֹקֵד,
הָאֶחָד בַּמִּדְבָּר, שֶׁאֶפְשָׁר עוֹד הַצֵּל,
חָיִיתִי… חַיַּי? אַל תִּשְׁאָלָה, הַבֵּט:
הָצֵץ בְּעֵינַי שֶׁכָּלוּ מִיַּחֵל.
רְאֵה הַטֵּרוּף, בָּאִישׁוֹן הוּא נוֹתַר,
חֶרְדַּת־אֱלֹהִים לַקְָּרוֹב, לָרָחוֹק.
וְאַל נָא תִּשְׁאַל עַל דָּמִי שֶׁנִּגַּר,
זָב כָּאן, בְּבֵיתִי, לֹא הֵעַזְתִּי לִזְעוֹק.
…בְּלֵב הַשָּׁמָּה כִּי תָּקַעְתִּי יָתֵד
לִוַּנִי הַמָּוֶת כְּרֵעַ נֶאֱמָן,
רָבַץ עַל יוֹמִי וְלֵילִי כְּמַשְׂאַת
הִלְחִית אֲחוֹרֵי כָּל גִּבְעָה וְאִילָן.
עֵינָיו חֲשׁוּכוֹת בִּעֲתוּנִי בִּשְׁנָת,
עֵינָיו הַמְזָרוֹת אֵימִים לְמַכְבִּיר,
יוֹמָם עִם הַצְּחִיחַ שָׂרִיתִי בָּדָד,
בַּלֵּיל עִם גּוֹרָל, אֶת שָׁמַי הוּא הִקְדִּיר.
אֲפִילוּ אִילָן יֵהוֹם וְיַרְטִיט
בִּקְרוֹב סְעָרָה הַצּוֹנֶפֶת הַסְּבָךְ,
סֶלַע־פְּסָגוֹת קוֹפֵא לִבְלִי־נִיד,
מַרְתִּיעַ בְּטֶרֶם הָרַעַם בּוֹ יַךְ,
בָּקָר, בִּנְתִיבוֹ אַחֲרוֹן הוּא מוּבָל,
בּוֹקֵעַ שְׁחָקִים כִּי יִגְעֶה וְיִזְעַק –
יֵשׁ פַּחַד בַּדָּם עַתִּיק, רַב־אֱיָל,
אַךְ יַשׁ אַף רָצוֹן, מִפְּחָדִים הוּא חָזָק.
…הָלְכוּ חֲבֵרִים אַחַר מַחֲרָשְׁתָּם,
רָתְמוּ פִּרְדָּתָם, לֹא זָכוּ לְפַתַּח,
טֶרֶם הִסְפִּיקוּ לִדְרוֹךְ אֶת קַשְׁתָּם
חֵץ־צָר הִשִּׂיגָם, לִבָּם חַם פָּלַח.
נָפְלוּ אַלְמוֹנִים, לְלֹא־מִסְפָּר וּמִנְיָן,
בָּעֶמְדָּה, בֶּעָמָל, בְּבֶדֶד הַשְּׁבִיל,
הָלַכְתִּי עִמָּם לַעֲמוֹס בַּבִּנְיָן,
הַתְּכוּנָה הָרַבָּה צְנָפַתְנִי כָּלִיל.
נִדְבָּך עַל נִדְבָּך, בַּצֵּר הַמַּסַּד,
הָרֵם פִּגּוּמִים וְהַרְקִיעַ לָרוֹם,
וְטוּחַ בַּלֵב, הַשְׁקִיעַ הַלְּשַׁד,
הָפֵחַ בַּיֶגַע הַנֶּפֶשׁ עַד־תֹּם.
בַּלֵּיל רַק, כָּעֵץ עֵת רָבַצְתִּי כָּרוּת,
שְׁאוֹן הַיְגִיעָה כִּי פָּסַק וְנָדַם,
הָגִיתִי רַבּוֹת בְּקִנִּי הַגַּלְמוּד
וְכַךְ הִתְפַּלַּלְתִּי בִּבְכִי שֶׁבַּדָּם:
הֱיֵה נָא, בֵּיתִי לְאַלְפֵי רְבָבָה,
הַחוֹף – לַטָּרוּף, לַיָּגֵעַ – הַקֵּן,
פֹּעַם לְבַב אֻמָּתִי הַדָּוָה –
דָּמִי, כָּל דָּמִי לָךְ צִנָּה וּמָגֵן!
וְאָז בַּמֵּצַר, עִם שׁוֹאָה שֶׁתָּעוּט,
חִלַּקְתִּי מַחֲנִי הַזָּעוּם – וַיָּקָם
הַחֵלֶק הַרְחֵק מֵהַבַּיִת לָנוּד,
הוּא קֹדֶשׁ הָיָה לְשִׁלֵּם וְנָקָם.
יָדַעְתִּי אָמְנָם: יָדוֹ מַה־תִּקְצַר,
לֹא יַכְרִיעַ הַכָּף, הַמְעַט לֹא יַצִּיל.
אַךְ חַשְׁתִּי: יוֹמִי עֲדֵי־עַד לִי יֵמַר,
אִם לֹא אֲשַׁלְּחוֹ יְגוֹנִי לֹא אָכִיל.
כְּאֵבֶר הַחַי, כְּבַד מִן הָעֵץ
גַָּדַעְתִּי אוֹתָם וְדָמִי הוּא שׁוֹתֵת:
הַאִם יַחְזְרוּ עִם שַׁחַר יָנֵץ?
אוּלַי לְעוֹלָם לֹא יָבוֹא הַמּוֹעֵד?
הַיֶּתֶר נוֹתַר. כְּשֹׁרֶשׁ נִצְמַד,
יָנַק לְשַׁדִּים, שְׁלוּחוֹת הֶעֱמִיד,
אִמֵּץ כָּל עָנָף שֶׁנִּגְדַּע וְכָל בַּד,
גּוֹנֵן עַל יוֹנְקוֹת וְעַל נֵר־הַתָּמִיד.
יֵש מִי שֶׁהָלַךְ וְקִפֵּד פְּתִיל חַיָּיו,
מִלְמֵל־מָה בְּרֶגַע נַפְשׁוֹ הוּא הֵשִׁיב,
בָּא רוּחַ, נָטַל הַמִּלְמוּל וַיָּעָף
וַיָּבֵא לְבֵיתִי הַשָּׁלָל – הֶגֶה פִּיו:
"טֶרֶם שָׂבַעְתִּי נָקָם וְשִׁלֵּם…
מַה־טּוֹב שֶׁהַגֶזַע בַּבַּית מַשְׁרִישׁ…״
– רָצָה גוֹרָלִי, כִּי אֱהִי בֵּין הָהֵם,
נוֹתְרוּ לַעֲמֹל, הֵעָנוֹת וְהַחֲרִישׁ.
רָצָה גוֹרָלִי כִּי אֶחְיֶה כָּל הַלֵּיל,
אֶחֱזֶה בַּזְּוָעוֹת וְעֵינִי לֹא תִמַּק.
מַשַּׁב־שַׁחֲרִית יִפְקְדֵנִי אָבֵל,
חָזוּת הַפָּלִיט תִּשְׁחָקֵנִי עַד־דַּק.
יָדַעְתִּי: יֵשׁ תְּהוֹם עֲמֻקָּה לִבְלִי־חֹק
מִזּוֹ שֶׁשִּׁעַרְתִּי בַּלֵּיל הַקּוֹדֵר,
סִיוּט, מִפָּנָיו יַחֲוִיר וְיִסּוֹג
סִיוּט חֲלוֹמוֹת הָאָיֹם בְּיוֹתֵר.
בָּאת, הַשַּׁחֲרִית, וְנַפְשִׁי שְׁאִיָּה:
עָנְיִי אֵיךְ אֶשָּׂא? אֲקַדֵּם פְּנֵי הַיוֹם?
אֶפֹּל לְרַגְלֵךְ וְאֶגְעֶה בִּבְכִיָּה,
בְּכִי־תַּמְרוּרִים שֶׁל שַׁכּוּל וְיָתוֹם.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות