מִיָּמִים יְגֵעִים, מִלֵּילוֹת הַסִּיוּט,
חָרַגְתִּי עִם שַׁחַר לָשׂוּחַ, לָנוּד.
אָמַרְתִּי: אֶרְאֶה עוֹלָמְךָ, אֲדֹנָי,
אֶרְוֶה הָאֲוִיר וְאַשְׁקֶה אֶת עֵינַי
בְּקַרְנֵי מְאוֹרְךָ, קְבַעְתּוֹ בַּמָּרוֹם,
הֵן נֵסֶךְ נִצְחִי שֶׁל מַרְגּוֹעַ וָתֹם.
אֲהַלֵּךְ בַּשָּׂדוֹת וְאָשִׁיר שִׁיר־הַלֵּל
לְאֶגְלֵי הַטְּלָלִים נִשְׁתַּיְּרוּ מִנִּי לֵיל.
אוּלַי גַּם יֵקַל מַשָּׂאִי, אֲכַתֵּף,
רֹאשׁ אֶזְקוֹף כְּאִילָן אַחַר סַעַר זוֹעֵף.
הָלַכְתִּי… הִבַּטְתִּי בָּהָר וּבַגָּיְא…
הָדוּר וְנָאֶה עוֹלָמְךָ, אֲדֹנָי.
הָדוּר וְנָאֶה הוּא, קוֹסֵם וְחָמוּד,
מַרְפֵּא וְגֵהָה לְמַכְאוֹב הַבְּדִידוּת.
רַחוּם הוּא, חַנּוּן הוּא, מַרְגִּיעַ וָטוֹב,
אָמַרְתִּי: נִכְחִי לִי אֵלֵךְ לִבְלִי־סוֹף,
אָבוֹא אֶל מָקוֹם, בּוֹ הַשַּׁחַק יִשַּׁח
וְלָאָרֶץ יִשַּׁק, הַחַמָּה שָׁם תִּזְרַח.
אֵלֵךְ עַד קַצְוֵי מַעֲרָב אֶל הַיָּם,
אַקְדִּים הַחַמָּה וְאֵשְׁבָה לִי שָׁם.
עִם עֶרֶב תָּבוֹא הִיא לֵאָה מֵהָהֵל,
תּאמַר בּוֹ לִצְלוֹל וְלָנוּחַ עִם לֵיל –
אֹחַז בָּהּ, לֹא אֶרֶף, בְּחֵיקִי נָא תִּשְׁקוֹט,
נָנוּחַ יַחְדָּו כִּי יָגַעְנוּ עַד־מוֹת.
נָנוּחַ יַחְדָּו, נָסֵב עַל הַחוֹל,
כַּפּוֹת הָרַגְלַיִם בַּמַּיִם נִטְבּוֹל.
עָיְפוּ הֵן מִלֶּכֶת, בָּצְקוּ עַד זוֹב־דָּם,
יִרְווּ נָא מְעַט מִצִּנַּת מֵי־הַיָּם.
יִקְרַב עַל בְּהוֹנוֹת אֶחָד גַּל נָבוֹךְ,
יָלֹק לוֹ כָּל אֶצְבַּע וְאֶצְבַּע בְּרֹךְ,
יוֹרִיד טִיט־דְּרָכִים וְיִרְחַץ הָאָבָק,
שְׂרִיטוֹת וּפְצָעִים יַחֲשׂוֹף וְיִשַּׁק.
וְאַחַר יִצְטַנֵּף וְיִרְבַּץ כַּהֲדוֹם,
יְמַלֵּל לָנוּ חֶרֶשׁ סוֹדוֹת מִנִּי תְּהוֹם,
קוֹרוֹת גַּל קָטֹן בִּמְצוּלָה זֵידוֹנִית – –
מִמְרוֹם גֶ’בְּל־מַרְדַּק יָרֵחַ הִבִּיט.
מִמְרוֹם גֶ’בְּל־מַרְדַּק גָּלְשׁוּ עֲדָרִים,
זוּגוֹת צִלְצְלוּ, הֵד נִשָּׂא בֶּהָרִים.
הִתְרוֹנֵן צְלִיל כַּסְפִּי כְּמִלְמוּל עֲיָנוֹת,
פָּרַט עַל נִימִין: עֳפָאֵי אִילָנוֹת.
אֵי־שָׁם בַּחֻרְשָׁה, בְּחֶבְיוֹן הֶעָנָף,
זִמְרֵר עַד כְּלוֹת־נֶפֶשׁ שִׂיחוֹ בַּעַל־כָּנָף.
נַעַנְתָה רַעְיָה לוֹ בְּרֹן וּבְשִׁיר,
שָׁטַף מִזְמוֹרָם וְשִׁדֵּל וְהֵעִיר
צַמְרוֹת הָעֵצִים הַנָּמִים אֶת שְׁנָתָם.
נֵעוֹר כָּל אִילָן, נִתְמַתַּח מַה מּוּרָם.
אַחַת רַק הָיְתָה, לֹא הֵקִיצָה מִשְּׁנָת:
תְּאֵנָה בַּשַּׁלֶּכֶת נִצֶּבֶת בָּדָד.
תְּאֵנָה בַּשַּׁלֶּכֶת, עֲרֻמָּה וְכַסְפִּית,
הֵצִיצָה בִּי חֶרֶשׁ בִּשְׁעַת שַׁחֲרִית.
נִרְאֲתָה נְבוֹכָה וּבוֹשָׁה וַתַּרְעֵד
שְׂרִידֵי הֶעָלִים, פְּלִיטֵי סַעַר זֵד.
שָׁוְא אָמְרָה לְחַפּוֹת עַל קְלוֹן הַדַּלּוּת:
נִקְלֶה הֶעָלֶה מִהְיוֹת לָהּ לִכְסוּת.
רָפֶה וּצְהַבְהַב, עוֹד מְעַט וּבְקוֹל־
אֲנָחָה חֲרִישִׁית הוּא יִשֹּׁר וְיִבֹּל,
יְסֹעַר בָּרוּחוֹת, יִשָּׁחֵק לָעָפָר,
שְׂרִיד תּוֹר־עֲלוּמִים שֶׁחָמַק וְעָבַר – –
נִצְבָה הַתְּאֵנָה אֲמוּלָה וַתַּחֲרִישׁ,
אַךְ זָעַק וְשִׁוַּע בָּהּ כָּל צַעַר וָרִישׁ.
זָעַק וְשִׁוַּע זֶה אִלְּמָהּ הַשַּׁכּוּל,
נָחַת בִּי כְּפֶצַע, צָרַב לִבְלִי־גְבוּל.
נִתְכַּנֵּס מֶרְחַבְיָה בַּתְּאֵנָה הַיְחִידָה,
לִי אֵרַשְׂתִּי שְׁכוֹלָהּ וֶאֱהִי יְדִידָהּ.
יָדַעְתִּי: לֹא־עוֹד אֶעֶזְבָהּ לַאֲנָחוֹת,
מֵעַתָּה לִי תִהְיֶה יְדִידָה וְאָחוֹת.
וְכִי אֶתְיַגַּע בִּשְׁבִילִי הָעִקֵּשׁ,
לְמַרְגְּלוֹתֶיהָ אֵשֵׁב הִנָּפֶשׁ.
הַכֹּל לָהּ אָשִׂיחַ, הַכֹּל לָהּ אֹמַר,
תַּקְשִׁיב לִי רַב־קֶשֶׁב, תַּרְגִּיעַ בַּצָּר,
תִּפְרוֹשׂ זְרוֹעוֹתֶיהָ, תַּשְׁקִיט וּתְרַחֵם,
מְבִינָה כְּרַעְיָה וּמְכַפֶּרֶת כְּאֵם.
מְבִינָה כְּרַעְיָה, נֶאֱמָנָה כְּעָמִית
לִי תִּהְיֶה הַתְּאֵנָה, עִצְּבוֹנִי הִיא תָלִיט.
וְכִי אֶפְקְדֶנָּה לֹא אָבוֹא בְּגַפִּי:
אֶת נַפְשִׁי עֲקוּדָה לָהּ אָבִיא עַל כַּפִּי.
אֵשֵׁב עַל־יָדָהּ, אֲבַקֵּשׁ בַּמַּבָּט
אֶת אַחֲרוֹן הֶעָלִים שֶׁסֹּעַר וְשֻׁדַּד.
נִתְרַפֵּק זֶה עַל זֶה וְלִשְׁנֵינוּ יֵחַם:
לִתְאֵנָה בַּשַּׁלֶּכֶת וְלִלְבַב הָאָדָם.
אֶשַּׁח עַל גַּבָּהּ וְאֶלְחַשׁ לָהּ וִדּוּי,
וִדּוּי, לוֹ כָּמֵהַּ לִבִּי הַדָּווּי,
וִדּוּי נֶאֱמָן, רַחֲשֵׁי אִישׁ גַּלְמוּד,
הֵד יָמִים יְגֵעִים וְלֵילוֹת שֶׁל סִיּוּט.
מִיָּמִים יְגֵעִים, מִלֵּילוֹת לְלֹא־שְׁנָת,
חָרַגְתִּי עִם שַׁחַר לָשׂוּחַ מְעָט.
וּמְצָאתִיךְ, תְּאֵנָה גַלְמוּדָה, עֲרִירִית,
נָגַע אֶל לִבִּי עֶרְיוֹנֵךְ הַמַּחְרִיד.
נִרְחָבָה, מְפֻרְקֶדֶת רָבְצָה אֲדָמָה,
רְווּיַת הַיּוֹרֶה כְּנַעֲרָה אוֹר חַמָּה,
נוֹשְׁמָה בִּכְבֵדוּת וְאוֹרֶגֶת סוֹדָהּ,
שׁוֹבָה בְּחִנָּהּ וְקוֹסְמָה בְּהוֹדָהּ.
עָבַר עַל פָּנַי נַחְלִיאֵלִי בִּיעָף,
פִּתָּה וְקָרָא לִי לִדְרוֹר, לַמֶּרְחָב…
אֵלֵךְ, תְּאֵנָתִי… עוֹד מְעַט וְאֶחְזוֹר.
אֶתְפַּלֵּל שַׁחֲרִית, וִדּוּיִי הַטָּהוֹר.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות