רקע
בנימין טנא
אִמִּי

עִם בֹּקֶר טֵבֵת, בַּנּוֹף הַגְּלִילִי,

נִקְרֵית לִי, אִמִּי הוֹרָתִי, עַל שְׁבִילִי.

הַבֹּקֶר הָיָה הַיָּפֶה בַּבְּקָרִים:

אַחַר לֵיל־מָטָר הִתְבָּרְקוּ הֶהָרִים.

דָּמוּ הַסְּלָעִים הָרְטֻבִּים, הַנְּקִיקִים,

לִילָדִים הָעוֹלִים מֵרַחֲצָה מַבְהִיקִים,

חֲפוּפֵי־הַשֵּׂעָר, מְנֻקֵּי־הַפָּנִים,

עֲטוּפִים בִּסְדִינִים מִשְּׁלָגִים לְבָנִים,

שֶׁקִּפְּצוּ, צָהֲלוּ, הִתְחָרוּ בְּרִיצָה,

וְעַתָּה הֵם נָחִים עֲיֵפִים מִדִּיצָה.

אֵי־שָׁם בַּמִּדְרוֹן, בְּחֶבְיוֹן הַסְּלָעִים,

שָׁפְעוּ נִיחוֹחָם רִאשׁוֹנֵי־דוּדָאִים,

חֲבוּיִים בֵּין עָלִים, לָעוֹלָם מְצִיצִים,

רוֹשְׁפִים מַבָּטֵי־מְשׁוּבָה כְּגִצִּים,

מֻקָּפִים בַּעֲדַת גִּבְעוֹלֵי־עֲשַׂבִּים,

בֵּינוֹתָם הַנָּאִים בַּפְּרָחִים מִתְחַבְּאִים.

וְרוּחַ צַחָה בָּם נוֹגַעַת קַלּוֹת,

חוֹלֶפֶת בִּיעָף וְנֶחְפֶּזֶת עֲלוֹת

וְסַלְסֵל עֳפָאֵי הָאַלּוֹן הַמּוּפָז,

יַבֵּשׁ הָעֻזְרָד הַמֻּרְכָּב בְּאַגָּס,

וְגָלוֹשׁ אֶל הַגַּיְא הָרָווּי מִגְּשָׁמִים,

דַּבְלֵל תַּלְתַּלֵּי הַבְּרוֹשִׁים הָרָמִים,

סַלְסֵל פְּנֵי הַנַּחַל הַפּוֹרֵץ מִגָּדוֹת,

וְחָמוֹק אֶל אַחַד הַנְּקִיקִים וְשָׁקוֹט.


עִם בֹּקֶר טֵבֵת, בַּנּוֹף הַגְּלִילִי,

נִקְרֵית לִי, אִמִּי הוֹרָתִי, עַל שְׁבִילִי.

דִּמִּיתִי: צִלֵּךְ כְּנֶגְדִּי מְרַפְרֵף,

מְדַלֵּג עַל סְלָעִים, נֶעֱצָר עַל הַכֵּף,

מְטוֹפֵף בְּרַגְלַיִם קַלּוֹת עַל הַצּוּר,

מְחַכֶּה לִי, שׁוֹלֵחַ חִיּוּכוֹ הֶעָצוּר,

חִיּוּכֵךְ הַבָּהִיר מִיָּמִים, מִנִּי־אָז,

זִכְרוֹ בִּשְׁאוֹן הַיָּמִים יֵשׁ וָגָז.

יֵשׁ נִתְכַּנֵּס אֶל קִרְבִּי וְנִרְדָּם,

חָרַדְתִּי: הַפַּעַם יִישָׁן שְׁנַת עוֹלָם!

אַךְ תָּמִיד הוּא נֵעוֹר וּפְקָדַנִי פִּתְאֹם,

עִתִּים בְּהָקִיץ וְעִתִּים בַּחֲלוֹם,

לִבְלֵב לְעֵינַי עַד כָּמַשׁ וְנָבַל,

הִתְלַקַּח כְּמוֹ סְנֶה וּבָעַר עַד אֻכָּל.


הָלַכְתְּ כָּךְ, אִמִּי, הָלוֹךְ וְטָפוֹף,

נִשָּׂא לְפָנַיִךְ חִיּוּכֵךְ זֶה הַטּוֹב,

הַחִיּוּךְ הַנָּבוֹן, הַחִיּוּךְ הַסַּלָּח,

וְלִבִּי אַחֲרַיִךְ נִתֵּר וְהָלַךְ.

רָאִיתִי הֵיאַךְ הַבַּרְקָן הַנָּבוֹךְ

רִכֵּךְ אֶת קוֹצָיו, כִּקְטִיפָה הֵן לְרֹךְ,

הֵיאַךְ אֲבָנִים הִקְהוּ אֶת חֻדָּן,

הִשְׁתַּטְחוּ לְרַגְלֵךְ כְּמִשְׁטָח מְאֻבָּן.

וְסִיעַת צִפֳּרִים מַנְעִימֵי שִׁיר וָרֹן,

עוֹפְפָה מֵעָלַיִךְ אֲחוּזַת תִּמָּהוֹן,

פִּרְכְּסָה בַּכָּנָף עַל הַשְּׁבִיל הַגְּלִילִי,

הִכִּירָה אוֹתָךְ וַתַּנְעֵם שִׁיר פֶּלִאי:

שִׁיר תּוּגָה וְעַצְבוּת שֶׁהַצַּהַל בּוֹ רָב,

שִׁיר חֶדְוָה וְרִנָּה, לֹא מְעַט בּוֹ הַיְבָב.

הִתְרוֹנֵן וַיֵּעָל הַשִּׁיר הֶעָצוּב,

הִקְשִׁיבוּ בַּדְּמִי הָאַלּוֹן, הֶחָרוּב,

הִתְעַטְּפוּ בְּיָגוֹן, הִתְאַבְּלוּ עַד מְאֹד,

שָׁוְא בִּקְשׁוּ הֵעָקֵר מְשָּׁרְשָׁם וְלִנְדֹּד

אַחֲרַיִךְ, אִתָּךְ, עַד קַצְוֵי הָעוֹלָם,

אֵי הָאָרֶץ יַחְבּוֹק זֶה הַשַּׁחַק הָרָם.


הָלַכְתְּ כָּךְ, אִמִּי, הָלוֹךְ וְכַרְכֵּר,

נִשֵּׂאת חִישׁ קַלָּה, רִחַפְתְּ בָּאֲוֵיר.

וַאֲנִי מַה־נֶּחְפָּז וְאָץ מֵאָחוֹר,

כָּמֵהַּ אֵלַיִךְ כִּשְׁתִיל אֶל הָאוֹר,

כְּעֵץ אֶל שִׁקּוּי, כְּלֵב מְיֻתָּם

אֶל אַהַב מְעַט שֶׁיָּחוֹן וְיִרְחַם.

קִפַּצְתִּי, כָּשַׁלְתִּי, פָּצַעְתִּי עַד זוֹב

רַגְלַי הַיְגֵעוֹת מִנַּתֵּר וְטָפוֹף.

אִמָּא, אֲבוֹי לִי, אַל נָא תִּתְעַלְּמִי,

אַל־נָא תִּטְּשִׁינִי, תֵּלְכִי מֵעִמִּי,

יָגַעְתִּי, אִמִּי, לֹא־עוֹד אַדְבִּיקֵךְ,

שְׁבִי כָּאן עִמָּדִי, רֹאש אַפְשִׁיל אֶל חֵיקֵךְ.

אֶתְרַפֵּק עַל גֵּוֵךְ, אֶכְבּוֹשׁ בּוֹ פָּנִים,

וְאֵבְךְּ בֶּכֶה רַב, כְּאָז, כִּלְפָנִים.

אַל־נָא תִּרְאִינִי גָּדַלְתִּי וּמְעַט

מַכְסִיף שְׂעָרִי וְעוֹרִי מְקֻמָּט,

עֵינַי יְגֵעוֹת וּמִצְחִי מְעֻנָּן,

כְּתֵפַי מַה תִּשַּׁחְנָה מִסְּחוֹב אֶת עֻלָּן.

אַל־נָא תִּרְאִינִי, כִּי עַתָּה אֲנִי כְּבָר

אָב לְבָנִים, מְגֻדָּל וּמְבֻגָּר.

עוֹדֶנִּי הַיֶּלֶד הַהוּא מִנִּי־אָז,

זָקוּק לְחַסְדֵּךְ, חִיּוּכֵךְ הַמּוּפָז.

נַפְשִׁי עוֹד כְּמֵהָה לְטַלֵּךְ־דִּמְעָתֵךְ,

מִצְחִי הַלּוֹהֵט – לְצִנַּת כַּף־יָדֵךְ.

יִתַּמְתִּנִי אֵי־פַּעַם, נוֹתַרְתִּי גַלְמוּד,

וּבִרְבוֹת הַיָּמִים מַה גָּדְלָה הַיַּתְמוּת.

בִּרְבוֹת הַיָּמִים פִּצְעִי לֹא נִגְלַד,

הָלַךְ וְהִכְאִיב הוּא, גָּדַל וּפָשַׁט.

עַתָּה כֻּלִּי פֶּצַע וְאֵין בִּי מְתוֹם –

רַחֲמִי, הוֹי אִמִּי, אֶת בְּנֵךְ הַיָּתוֹם!


שְׁבִי עִמָּדִי, אַל תִּטְּשִׁינִי בָּדָד,

וַאֲנִי בְּאָזְנֵךְ אֶת שִׁירִי לָךְ אֶלְאַט.

לִבִּי, כָּל לִבִּי, בְּשִׁירִי לָךְ יֻתַּן.

אֶשְׁלְפוֹ מֵחָזֶה כְּחֶרֶב מִנְּדָן,

אֶלְחָצוֹ בְּכַפִּי כְּאֶפְרוֹחַ בֶּן־יוֹם,

יִתְפַּרְפֵּר וִיתַנֶּה לָךְ עָנְיִי הָאָיֹם.

כִּסּוּפַי, הֲגִיגַי, מְרִי־שִׂיחִי הַכָּאוּב

שִׁיר יָתוֹם עַל אִמּוֹ, עֲזָבַתּוּ בְּלִי־שׁוּב.

אַל נָא, אִמִּי, תֵּלְכִי מֵעִמִּי,

כִּי בָּךְ רָן הַשִּׁיר, לֹא יִתֵּן לִי דֳמִי,

מִמֵּךְ הוּא לָקוּחַ, אֵלַיִךְ יַחְזוֹר,

כִּי אַתְּ מַעְיַן שִׁירָתִי הַטָּהוֹר.


יִחַמְתִּנִי, אִמִּי, בְּמַכְאוֹב לֹא־אֱנוֹשׁ,

בַּלֵּילוֹת עַל עַרְשִׂי גָחַנְתְּ כֹּה עַד בּוֹשׁ,

בַּלֵּילוֹת עַל עַרְשִׂי עִם הַמָּוֶת שָׂרִית,

אוֹר חַיַּי הַקָּלוּשׁ אָז פִּרְפֵּר וְהִרְטִיט.

הָיִיתִי תִּינוֹק חוֹלָנִי וְרָגִישׁ,

יְלִיד מִלְחָמָה, יְמֵי עֹנִי וָרִישׁ,

בָּם שָׂרַר אֲבַדּוֹן – וּמַה בְּעֵינָיו

זִיק־חַיִּים מְהַבְהֵב וְלוֹחֵשׁ וְנִצְנָף? – –

אֶת פָּנַיִךְ, אִמִּי, לֹא תִּזְכֹּרְנָה עֵינַי,

הֵיאַךְ הִתְכּוֹפַפְתְּ וְגָחַנְתְּ מֵעָלַי.

אֶת נִיד הָעַפְעָף, רַכּוּת הַמַּבָּט,

הַחֹם הַמָּתוֹק הַשּׁוֹפֵעַ מִשַּד.

אַךְ אִם אֲהַלֵּךְ בְּחַיַּי וְאַאֲמִין

בָּאוֹר שֶׁיִּזְרַח אֵי עִם קֵץ הַיָּמִין,

אִם זֶה הָאוֹר, לִי מִקְלָט וּמִבְטָח,

בְּיָדָיו נִשְׁמָתִי אֵי־פַּעַם אַנַּח –

אִם בְּחֵיק הַיָּמִים גָּדַלְתִּי בַּלָּאט,

כָּמַהְתִּי, אִוִּיתִי, עָרַגְתִּי בָּדָד,

חָטָאתִי, כִּפַּרְתִּי וְשַׁבְתִּי אֶל חֵטְא,

וַיֵּילִיל בְּלִבִּי זִכְרוֹנֵךְ הָרוֹטֵט –

וְאִם כֹּה בִּקַּשְׁתִּי בְּיָדָיו שֶׁל עָמִית

וּבְחֵיק נְעָרוֹת אֲבֵדָה עוֹלָמִית:

אֶת חֻמֵּךְ הַקָּדוּם שֶׁפָּג וְצָנַן.

שִׁוַּעְתִּי לַשָּׁוְא וָאֵבְךְּ, אֶתְחַנָּן –

אִם אַף אָנֹכִי בְּמַחְשָׁךְ וּמָצוֹק

הִדְלַקְתִּי לַהֶבֶת חַיִּים שֶׁל תִּינוֹק – –

מִפָּנַיִךְ כָּל אֵלֶּה לִי בָּאוּ וַדַּאי,

הֵיאַךְ הִתְכּוֹפַפְתְּ וְגָחַנְתְּ מֵעָלַי.


הִתְכּוֹפַפְתְּ מֵעָלַי וְאַף אִם הַדְּמוּת

בִּרְבוֹת הַיָּמִים נִתְרַחֲקָה וַתָּנוּד,

טֻשְׁטְשָׁה וְחָוְרָה כַּחֲלוֹם לֵיל רָחוֹק,

כְּזִכְרוֹן־חֶזְיוֹנוֹת מְעֻמְעָם שֶׁל תִּינוֹק,

הֲרֵי לִי בָרִי שֶׁשָּׁקַדְתְּ וְהִרְוֵית

עַרְשִׂי הַקְּטַנָּה בְּדֶמַע יוֹקֵד,

דִּמְעֵךְ הַמַּרְוֶה, הַלָּשׁוּד עַד בְּלִי־דָי – –

שֶׁאִם לֹא כֵּן, אֵיךְ גָּדַל שְׁתִיל חַיַּי?

אֵיךְ הִכָּה שָׁרָשִׁים, הִסְתָּעֵף, הִתְרוֹמֵם,

אִם דִּמְעֵךְ לֹא רָוָה, שִׁקּוּיֵךְ הַמְרַחֵם?

וּבָרִי לִי שֶׁאָז, בְּחֶשְׁכַּת לֵילוֹת־סְתָו,

כִּפֵּר אוֹר עֵינֵךְ בְּחִיּוּךְ נֶעֱצָב

עַל מִשְׁגִּים מְרֻבִּים, עֲווֹנוֹת, בָּם נִכְשָׁל

בְּנֵךְ בְּמִשְׁעוֹל־הַחַיִּים הַמְפֻתָּל.

שֶׁאִם לֹא כֵּן אֵיךְ קָם בּוֹ הָעֹז

לָצֵאת מִדֵּי יוֹם אֶל שְׁבִילוֹ הַנָּלוֹז,

יוֹם יוֹם מֵחָדָשׁ כְּתִינוֹק שֶׁנּוֹלַד

הִלָּחֵם עַל נַפְשׁוֹ, לְפִתְחָהּ הַחַטָּאת,

יוֹם יוֹם הִתְאַזֵּר מִבְּרֵאשִׁית לְהָחֵל,

אִם לֹא כִּפּר אוֹר עֵינֵךְ שֶׁהֵהֵל? – –


פִּכּוּ בָּךְ, אִמִּי, מַעְיָנוֹת מַבְהִיקִים,

רוֹנְנוּ בְּדָמַיִךְ כִּנּוֹרוֹת עַתִּיקִים.

עַד עַתָּה לֹא אַאֲמִין: בְּאַחַד הַיָּמִים

מִלְמוּל עֵינוֹתַיִךְ פָּסַק וְהִדְמִים.

נָאֶנְחוּ, נִקְרְעוּ מֵיתְרֵי כִּנּוֹרוֹת,

כָּהוּ וְכָבוּ בְּעֵינַיִךְ אוֹרוֹת – –

וְלֹא עוֹד אֶרְאֵךְ זְקוּפָה, יְשָׁרָה,

מַסְתִּירָה בְּגָאוֹן עֱנוּתֵךְ הַמָּרָה,

וּפִיךְ, פִּי יַלְדָּה מִתְחַטֵּא וְעָנֹג,

לֹא־עוֹד יַעֲנֵנִי בְּרֹךְ וּבַת־שְׂחוֹק.

לֹא־עוֹד בְּיָדִי תִּתְמְכִי בַּל אֶפּוֹל,

וְתָשִׂיחִי אֵלַי כְּאֶל אִישׁ גָּדוֹל,

וְלֹא־עוֹד אֶשְׁמַע כִּי בּוֹקֵעַ בַּלֵּיל

קוֹל בִּכְיֵךְ חֲרִישִׁי אֲלַוֵּהוּ כְּצֵל,

אַחֻנֵּהוּ מַרְעִיד, אֲרַחֲמֵהוּ בִּדְמִי,

כָּל יָמַי, לֵילוֹתִי הוּא יִבְכֶּה בְּדָמִי.


כָּל יָמַי, לֵילוֹתַי הוּא יִבְכֶּה וְיֵילִיל,

אֶת חַיַּיִךְ כֻּלָּם יְקַפֵּל וְיָכִיל.

יְסַפֵּר עַל מ"ט שְׁנוֹת רָעָה וּמַחְסוֹר,

בָּן הָאֹפֶל הִגְבִּיר וּמָעַט כֹּה הָאוֹר.

אֵיכָה, הוֹרָתִי, דַּלּוֹתִי כָּל כַּךְ,

כִּי רְאִיתִיךְ סוֹבְלָה וּבוֹכָה בַּמַּחְשָׁךְ,

וְיָדִי לֹא הִשִּׂיגָה סִבְלֵךְ הַגָּדוֹל

לְהָקֵל מֵעָלַיִךְ כְּנֵטֶל, כְּעֹל?

וְאֵיכָה דַלּוֹתִי, בְּשִׁבְתִּי עַל יָדֵךְ,

בִּרְאוֹתִי: דּוֹעֲכָה כְּאוֹר נֵר חִיּוּתֵךְ,

וַאֲנִי כְּבָר בָּחוּר רְחַב־גֶּרֶם, נוֹעָז,

וְאַתְּ כְּתִינוֹק, כָּמוֹנִי אֵי־אָז –

חֲלוּשָׁה וּדְמוּמָה וּבְעֵינֵךְ תְּקַנֵּן

בְּעָתָה וְיִרְאָה, לֹא עוֹד אֶשְׁכָּחֵן –

אֵיכָה נְקַלּוֹתִי, לֹא עָצַרְתִּי הָעֹז,

לְעָקְרֵךְ, לְמַלְּטֵךְ וְלִמְצוֹא לָךְ מָנוֹס

מִכַּפֵּי שַׂר־הַמָּוֶת, לְטַרְפּוֹ הוּא שָׁחַר – –

אֵיכָה לֹא שִׁלַּמְתִּי כָּפְרֵךְ הַיָּקָר

בְּגוּפִי, בְּנַפְשִׁי, בְּרֶנֶן נִלְהָב,

אֵיךְ עַתָּה אֲהַלֵּךְ עוֹד, אֶחְיֶה וַאֲקַו?


אַל נָא, אִמִּי, תֵּלְכִי מֵעִמִּי,

שְׁבִי עִמָּדִי, לְשִׂיחִי נָא שִׁמְעִי.

אֲסַפֵּר לָךְ עַל נֶשֶׁף אֶחָד בַּאֲדָר,

לְאַחַר שֶׁגֵּוֵךְ כְּבָר עֻטַּף וְטֹהַר,

וְנַפְשֵׁךְ כְּבָר נִשְּׂאָה בַּמֶּרְחָב הַבָּרוּךְ,

הֵיאַךְ לִמְנוּחַת עוֹלָמִים הוֹבַלְנוּךְ.

כִּי אַף אִם מִנָּה לִי אֵלִי עוֹד אוֹר רָב,

לְעוֹלָם אֶת זִכְרוֹ לֹא אֶמְחֶה מִלֵּבָב.


הִשְׁתָּעֵל יוֹם אֲדָר וְכָח בְּסַגְרִיר,

הֶעֱרִיב וְעָטָה דִמְדּוּמִים עַל הָעִיר.

פָּרְשׁוּ הַמְלַוִּים לְיַד הָעֵץ הֶעָקוּם,

חָזְרוּ לָעֲיָרָה, נִשְׁתַּיַּרְנוּ בַּיְקוּם:

מִנְיַן יְהוּדִים, שְׁלֹשָׁה יְתוֹמִים,

עֵין כּוֹכָב בּוֹדֵדָה מְצִיצָה מִמְּרוֹמִים,

שַׁוְעָה נֶאֱלָמָה, פְּקַעַת בְּכִי בַּגָּרוֹן,

וְאַתְּ, הוֹרָתִי, מוּבָלָה בָּאָרוֹן.

וּלְעוֹלָם לֹא אֶמְחֶה מִלְבִּי וְאֶשְׁכַּח

אֶת דְּיֹקֶן אָבִי לְבֶן־שֵׂעַר, מִשְׁתּוֹחָח,

שֶׁשֵּׂרֵךְ אֶת דַּרְכּוֹ מְעֹרָב בַּמִּנְיָן,

כְּצֶלֶם חִוֵּר, כִּדְמוּת לֹא־מִכָּאן.


אוֹפַנֵּי הָעֲגָלָה שָׁקְעוּ עַד חֶצְיָן

בַּבֹּץ הַדָּחוּס, וְלַשָּׁוְא הַמִּנְיָן

וּשְׁלֹשָׁה יְתוֹמִים וְאָב מַחֲרִישׁ

אָמְרוּ אָז יַחְדָּו מִמְּקוֹמָן לְהָמִישׁ.

וּבַעַל־הָעֲגָלָה, עַל קְדֻשַּׁת הָאָרוֹן,

אֲבוֹי לִי! לֹא חָס וְגִדֵּף בֶּחָרוֹן,

שוֹט הֵנִיף… וּוִתֵּר, הָרִאשׁוֹן נִתְקָרַב

לַעֲמוֹס הָאָרוֹן עַל כָּתֵף וְעַל גָב.


לְיַד גֶּדֶר דְּחוּיָה שֶׁל בֵּית־הָעָלְמִין

נֶעֱצַר הַקָּהָל, מֶשֶׁךְ רֶגַע הִמְתִּין.

חָרַק הַפִּשְׁפָּשׁ עַל הַצִּיר הֶחָלוּד,

פָּעַר זְרוֹעוֹתָיו כֹּה עוֹגֵם, כֹּה גַלְמוּד.

נִכְנְסוּ בְּחָפְזָה כָּל בְּנֵי הַלְּוָיָה,

אָבִי לְבֶן־שֵׂעָר מַחֲרִישׁ כְּשֶׁהָיָה,

נֶעֱצָר אֶל גָדֵר. בְּכִיָּתוֹ חֲנוּקָה

שָׁמְעוּ יְתוֹמִים בְּמַכְאוֹב, בִּמְצוּקָה.

אָז נִימִין נִמְתְּחוּ בֵּין צִלּוֹ הַמְבֻדָּד

וּבֵין הָאָרוֹן. בָּא הַלַּיִל, פָּרַט.

בְּקוֹל עֲנוֹת חֲלוּשָׁה נַעֲנוּ הַנִּימִין,

גָנְחוּ מַצֵּבוֹת בְּבֵית־הָעָלְמִין.


וְאַחַר – בּוֹר אָפֵל. אֲדָמָה מַה לַּחָה.

נֶעֶרְמָה עַל גְּדוֹתָיו וְנָתְנָה נִיחוֹחָהּ.

בּוֹר פָּעַר אֶת לוֹעוֹ… אוֹר פַּנָּס מַה קָּלוּשׁ…

אֲבוֹי לִי! יָכֹלְתִּי הִנָּתֵק וְלָמוּשׁ – –

אֲבוֹי לִי: יָבַשׁ וְדָלַל מְקוֹר דִּמְעָה –

שַׁח לַיִל אָטוּם עַל גּוֹלָל שֶׁל אִמָּא.


נִסְתַּם הַגּוֹלָל וְהִצְדַּקְתִּי הַדִּין,

נִצַּבְנוּ עוֹד רֶגַע בְּבֵית־הָעָלְמִין.

רֶגַע, עוֹד רֶגַע, כְּנֶצַח. קָדוֹשׁ.

הָלַכְנוּ… חִכָּה לָנוּ לַיִל עַד בּוֹש.


וְאַחַר שֵׂרַכְנוּ בַּבֹּץ מַחֲרִישִׁים,

רָמְזוּ מֵרָחוֹק כּוֹכָבִים כְּאִשִּׁים.

הַלַּיִל בָּכָה, בְּסַגְרִיר הוּא טָרַד,

הָלַכְנוּ עִם אַבָּא שְׁלוּבֵי־יָד־בְּיָד;

שְׁלֹשָׁה יְתוֹמִים וּמַכְאוֹב נֶאֱלָם

וְיַתְמוּת שֶׁבַּלֵּב לְעוֹלָם, לְעוֹלָם.


הַלַּיִל הַהוּא לֹא אֶמְחֶה מִלֵּבָב,

אַף אִם מִנָּה לִי אֵלִי עוֹד אוֹר רָב.

אַף אִם יֵקַלּוּ פְּעָמַי בַּמִּדְרָךְ,

אֶת זֵכֶר אוֹתוֹ בֹּץ דָּחוּס לֹא אֶמַּח.

כְּגוֹלָל הוּא יִרְבַּץ עַל יָמַי, עַל שְׁנָתִי,

– עֲצוּבָה אַתְּ? סִלְחִי לִי, אִמִּי הוֹרָתִי.


רָצִיתִי סַפֵּר לָךְ סִפּוּר מַה מַּרְטִיט,

מֶה הָיָה, מַה קָּרָה, עֵת כְּבָר לֹא הָיִית.

עַל יַתְמוּת, אַלְמְנוּת וְעַל אַבָּא שְׁבַע־רִישׁ

אֲהֵבֵךְ כָּל חַיָּיו נֶאֱמָן וּמַחֲרִישׁ.

הָיִית כְּכוֹכָב מְשֻׁבָּץ בְּשָׁמָיו,

כַּחַמָּה הַבָּרָה וְכָאוֹר לְיָמָיו.

סִיַּמְתִּי עַתָּה וְאוֹמֵר לִי הַלֵּב:

טָעִיתִי, אִמִּי, כִּי רוּחֵךְ אָז רִחֵף,

הוּא רָאָה אֶת הַכֹּל, לֹא פָּרַח לַמְּרוֹמִים,

וּמֵאָז נִתְלַוָּה אֶל דְּרָכַי הַיְתוֹמִים,

שָׁמַר מִצְעָדִי, הֵצֵל עַל שְׁבִילִי,

וְכֹה לִי הוֹפַעַתְּ אַף בַּנּוֹף הַגְּלִילִי.


וְעַתָּה, אִמִּי, אֵלֵךְ לִי קִמְעָה,

רַחֲמִי אֶת שִׁירִי, חוֹנְנִי הַדִּמְעָה!

בְּנַךְ הִתְבַּגֵּר וְהוּא בַּעַל וָאָב,

אַךְ בִּכְיוֹ הֶחָנוּק מְפַרְפֵּר בַּלֵּבָב.

בְּכִי יָתוֹם עַל אִמּוֹ מִתְיַפֵּחַ וָעָז.

וְהוּא מַה יִּכְמַהּ אֶל יָדֵךְ, כְּמוֹ אָז…

בְּנֵךְ עוֹד יִשַּׁח, יִתְכּוֹפֵף וְיִמּוֹט —

מַה טוֹב שֶׁזִּקְנָה בַּמֵּתִים לֹא תִּשְׁלוֹט!

שֶׁלְעוֹלָם תְּחַיְּכִי לִי חִיּוּכֵךְ הַבָּהִיר

מִנִּי־אָז, מִנִּי־אָז… וּבְבוֹא יוֹם מָרִיר

וְאֶרְבַּץ עַל עַרְשִׂי גוֹסֵס וּמְפַרְפֵּר

תַּסְמִיכִי יָדֵךְ עַל מִצְחִי הַחִוֵּר,

תַּעֲמִיק בְּעֵינִי עֵינֵךְ מַבְהִיקָה,

תִּשְׁחִי מֵעָלַי וְאָמוּת בִּנְשִׁיקָה.


כִּי אֵיכָה יַעֲמוֹד בִּי הַכֹּחַ לָמוּת,

אִם אַתְּ לֹא תִּשְׁחִי עַל עַרְשִׂי הַגַּלְמוּד?


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 50110 יצירות מאת 2768 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 21350 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!