רקע
משה גליקסון
ועידת ציוני רוסיא

חג לנו היום.

שנים רבות עברו עלינו ללא חפץ וללא נחת. השמים היו נטויים על ראשינו כעופרת, והאדמה אשר מתחת לרגלינו — אש לוהטת. מבחוץ סביב שתו עלינו צרים ואויבים, מבפנים רבה העזובה ורב היאוּש. כל יום היתה צרתו מרובה משל חברו, ואפס ישע.

ואף-על-פי-כן לא כרענו תחת הסבל. ״שנאה עזה למנת חיי עבדוּת ובוז״ וגעגועים גדולים ליום גאולה וישועה החיו את לבנו הפצוע בשנות צרה ומצוקה. לא נשינו תקוה. ממעמקי תהום נשאנוּ עין ולב לחזוֹן העתיד, חזון הגאולה והתחיה.

והנה סר עוֹל הנוגש מעל צוארנו. נפלו הכבלים מעל ידינו. היתה לנו הרוחה, ורוח חדשה עברה את העם, רוח תקומה ותקוה לאומית. עם השחרוּר האזרחי התעוררו המוני העם, ונפשם תגיל ברעדה לקראת חזון העתיד הגדול שלנו, חזון תחית העם ותקות עתידו. הדגל הלבן-הכחול נעשה לדגל העם.

וכשיבואו עתה שליחינו בפטרוגרד לעשות את חשבון נפשנו, לספר לנו ולעולם על הדרך שעברנו ולהתוות את הדרך בה נלך, לא יראו עוד את עצמם כיחידים שהטילו על עצמם את עבודת המרובים, כיחידים בודדים וגלמודים, שיצאו לתוא דרך רחוקה לפני מחנה מפגר ונחשל, אלא כשליחיו של מחנה גדול מאוחד ומלוכד, מחנה תקיף בדעתו וחזק ברצונו להביא גאולה לעצמו ולבנות חיים חדשים לדורותיו.

הכנסיה הציונית הפטרוגרדית תתן דמוּת ובטוּי לרצון העם, למאויים ולשאיפות הלאומיים החיים בלבו, למגמות הפּנימיות שבחייו. היא תכריז על השלטון העליון של רצון העם, היא תקרא לעם, שיביא לידי גלוּי בולט את רצונו העתיק, שיכריז על משאַת נפשו הגדולה, שטופחה שנות אלפים, על תקותו לשוב לתחיה ולהחיות את מולדתו העתיקה. באי-כחה של ההסתדרות הציונית, של מאות אלפים חברים, העומדים במערכותיה, יעידו על רצונם הגלוּי של מאות האלפים יעוררו את רצונם הכמוס של המיליונים.

אבל לא לשם כרוזים לאומיים ובשורות לאומיות בלבד תבוא הכנסיה. השעה היא לנו שעת עבודה גדולה, עבודת בנין וכנוּס לאומי בכל מקצועות החיים. תנאי העבודה הגדולה ניתנו לנו עם השחרוּר האזרחי, ועכשיו אין לנו אלא להפנות את כל כחותינו הלאומיים לעבודה זו. המצב החדש הביא אתו פרובלימו חדשות, המחכות לתיקונן בועידה זו.

ראשית דאגתנו, ראשון ועליוֹן לצרכינו הלאומיים, הוא בנין החיים החדשים במולדת הלאומית, תקנת הישוב העברי בארץ-ישראל. השעה שעת נסיון קשה, אבל גם שעת תקוות מזהירות לישובנו, שמשפעו יונקת כל הגולה הלאומית. עשרות שנים עברו מיום שהנחנו את אבן-הפינה הראשונה בבניננו זה. ומאז הזדקפה קומתנו הכפופה, וכבודנו הלאומי שב אלינו. בעמל אין קץ החילונו לקומם הריסות דורות ולהחיות שממות יובלות. והנה הגיעה שעת משבר ושעת תקוה כאחת לעבודת בנין זו. הסערה שעברה על האנושות נגעה גם בארץ חמדתנו לזעזע את בניננו הרך, ופרי עבודתנו היה למשיסה. אבל עצם רכושנו הלאומי, מתנת המולדת המתעוררת לתחיה, לא ניתן לכליה, כשם שאין להביא כליה על הקשר הפלאי, המקשר את האומה, את השכבות העמוקות ביותר שבנשמתה אל המולדת העתיקה. את השפּעתו הגדולה של הישוב, השפּעה תרבותית כלפּי פנים והשפּעה פוליטית כלפּי חוּץ, לא ישמידו שוּם מעשי אלמוּת ועריצות שבעולם. וחובתנו היא לדאוֹג לכך, שהשפּעה זו עוד תגדל ותתחזק בתוקף המאורעות האחרונים. קרבנותיו החדשים של הישוב בארץ-ישראל צריכים להצטרף ל״חשבוננו״ הלאומי. הועידה הציונית צריכה להביא לידי בטוי את תביעתנו, תביעת שלומים לקרבנותיו, תביעת-המולדת.

ועבודה גדולה, עבודת בנין וכנוּס, עומדת לפנינו גם בגוֹלה. לפני עשר שנים ויותר הכרזנו על ״עבודת-ההוה״, על עבודת הכנוּס והסדוּר הלאומי, על עבודת ההכשרה וההכנה הלאומית. הכרזנו על התעודה לכנס את כחותינו הלאומיים, לחזקם ולהכשירם לתחיה מלאה. בכלל תעודה זו גם עבודה פוליטית וכלכלית, גם עבודה תרבותית, גם המלחמה השיטתית לזכויותינו הלאומיות ולעמדותינו הכלכליות, גם העבודה להכשרת הלבבות ולחנוּך הדור הבא, להפראת התרבות הלאומית, לתחית הלשון והספרות הלאומית. בכל המקצועות הללו נפתחו לנו עכשיו פרספקטיבות רחבות. הגיעה השעה, שנתבע ונקבע את זכויותינו הלאומיות. השעה שעת רצון לתביעות אלו. רוסיא הולכת ונעשית מדינה של לאומים אבטונומיים, המסדרים את עניניהם הלאומיים כרצונם ויוצרים את יצירותיהם הלאומיות מתוך חרוּת ושלוה. ובכלל העמים הללו, העומדים בפני בנין חייהם החדשים ברוסיא, נמצאים גם אנו. ואולם קשים ושונים הם תנאי-חיינו מאלה של שאר עמי-המיעוּט: אנחנו הננו האומה היחידה מחוסרת הקרקע בינהם. הועידה הציונית צריכה, אפוא, להביא את תביעותינו הלאומיות לידי בטוי, לקבוע את תכנן וגבולותיהן בהסכם לצרכי השעה, לתנאי חיינו המיוחדים ולהשקפת עולמנו היסודית.

בהסכם להשקפת עולמנו תקבע הועידה עיקרים גם בנוגע לעבודת התרבות שלנו. עם גידוּלה והתפּתחותה של תנועת התחיה בישראל גדלה ההכרה, שאי-אפשר לתחיה לאומית בלי חנוּך לאומי, שהיסוד למפעלנו הלאומי הוא העבודה להכשרת הלבבות וחנוּך הדור הבא. ובשום מקצוע אחר שבחיינו לא היו גדולים כל כך הערבוביא ובלבול הדעות כמו במקצוע זה. הנגוּד הטראגי שבין התביעה האידיאלית ובין המציאות האפורה לא באה בשום מקום לידי בטוי בולט ומבהיל כל-כך, כמו בשאלת הלשון ובית-הספר הלאומי. ואולם תנועת התחיה מצווה לנו את האחדות והשלימות, את החינוך העברי הגמור, שאינו מתפּשר עם המציאות המשעבדת ואינו נוטה לכאן ולכאן. גורל מפעלנו הלאומי נתון בידי בנינו. אין לנו תקוה ותקנה, אלא אם יקום לנו דור חדש, דור שרוחו שלמה ונאמנה, ונפשו לא הוקלעה בתוך כף-הקלע של קרעים ונגוּדים פנימיים, דוֹר שינק ממעינות היצירה המקורית של עמו, שספג וקלט לתוך נפשו תוכן לאומי ותוכן אנושי-כללי בכלים לאומיים. על דבר זה עמדנו זה כבר. ההגיון הפּנימי של תנועת התחיה הביא אותנו לבנות בתי-ספר עבריים גמורים בגולה. ודוקא בשעת הזעזועים והפורענויות, שלא היתה דומגמתם בימי מלחמת העמים הגדולה, נגשנו לבנין בית-הספר העברי החדש. עכשיו הנה הוכשרו התנאים לעבודת-עם רחבה במקצוע החנוך. הועידה הציונית תקבע את תביעותינו ומשאלותינו הלאומיות במקצוע זה, היא תכריז על העיקר הגדול בעבודת החנוך והתרבות, עיקר השלימות הנפשית והחוֹסן הפנימי, עיקר החנוך העברי הגמור.

עבודה גדולה, עבודת בנין וכנוס, שלא היתה עוד דוגמתה מיום שיצאנו בגולה, עומדת לפנינו בשעה זו. הועידה הציונית בפטרוגרד באה להתוות את דרכיה ולקבוע את עיקריה של עבודה זו. יהי רצון, שתהא הברכה שורה במעשיה.


(״העם״, השבועי, גליון י״ט, י״א סיון תרע״ז)


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 49363 יצירות מאת 2727 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 21026 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!