"לא שרתי לך ארצי ולא פארתי שמך
בעלילות גבורה בשלל קרבות"
(רחל)
זיכרון אחד יפה נותר לי ממלחמת העצמאות והוא מבזיק ועולה מפעם לפעם, בניגוד מוחלט ומוזר לחוויות האיומות שעברו על בן השמונה־עשרה באותה מלחמה. שישים שנה עברו והוא עודנו חי. ואני עודני חי.
במרכז הזיכרון תרנגולת ושמה ג’מילה. תחילתו בקרב על מוסררה בו השתתפתי וסופו בביצה שנולדה בכל יום.
במרכז מוסררה כבשנו את ביתו של ג’מאל חוסייני. אחד המנהיגים הבולטים של ערביי ירושלים. שמרתי במשך שנים כרטיס ביקור, שנטלתי משולחן הכתיבה המפואר שלו. מאחורי הבית היה לול תרנגולות, שהתנהלו חופשי בחצר. תרנגולות בשלל צבעים וכמה תרנגולים הדורי כרבולת. והימים ימי מצור על העיר והרעב כבד. יצאנו לקרב לאחר שקיבלנו פרוסה אחת עם סרדינים וכוס תה בלי סוכר.
החבורה המורעבת עטה על התרנגולות ותכננה קומזיץ כיד המלך. ופתאום הופיע קצין מבוגר, ח’טיאר כבן 25, וקלקל את החגיגה. אלה תרנגולות מטילות אמר בקול עמוק ותקיף והרים שתי ביצים מן התבן בידו האחת, ואסור לשחוט אף אחת מהן. אתם יודעים כמה ילדים בעיר הזאת זקוקים לביצה או חצי ביצה ליום?!
השתתקנו. הבטן קרקרה אל מול קרקורי העופות. ואז באה הפתעה. כל מי שיש לו משפחה בירושלים יקבל ארבע שעות חופשה, וייקח תרנגולת אחת לבני משפחתו. אף תרנגולת לא תישחט. בפקודה.
יצאתי לדרך לרחביה עם תרמיל הצד שלי, שרוקנתי והכנסתי לתוכו את התרנגולת, שרק ראשה נשאר בחוץ.
חציתי את שכונת רחביה בהרגשה עילאית. במדרכות היו תקועים פרופלורים של פגזים. דממת מוות בשכונה. כל התריסים מוגפים. לשמע קרקורי התרנגולת, נפתחו תריסים ואנשים הסתכלו בתדהמה. לא האמינו שהם שומעים קרקורי תרנגולת חיה.
הבאתי את התרנגולת אל ביתו של אחי. שני ילדיו הקטנים (היום סבא וסבתא להרבה נכדים) התחילו לקבל יום יום ביצה אחת טריה וחמה, שנחלקה בין השניים. כמובן קראנו לתרנגולת ג’מילה על שם ג’מאל חוסייני, שמביתו נלקחה שלל. משמעות המילה ג’מילה בערבית היא יפה ואכן התרנגולת היתה יפה עד מאוד. נוצותיה בגוונים ובני גוונים של חום ואדום וארגמן ועל ראשה חתימת כרבולת אדמדמה רפויה. הבית היה בקצה השכונה וג’מילה קיבלה מקום של כבוד בחצר הפתוחה. התחילה עלייה לרגל של כל השכנים עם הילדים לראות את היפיפיה השכונתית.
המראה של החיל בן השמונה־עשרה צועד בנעליים ממוסמרות ברחובות רחביה השוממים, סטן תלוי על כתפו הימנית ותרנגולת בתרמילו על הכתף השמאלית חוזר ועולה בזכרוני. זה הדבר הכי יפה שקרה לי במלחמת העצמאות.
מתוך הים הגועש של חוויות אימים, של מוות ורעב ופחדים, בוחר לו הזיכרון להבליט את האירוע האנושי הזה. כשאי של שפיות מבצבץ בתוך ים של אי־שפיות מלחמתית, הזיכרון האנושי נאחז בו כקרש הצלה לנפש. מאורע אנושי קטן, שתרם לבריאות של אחייני ולבריאותי הנפשית, בולט ביופיו על רקע מוראות המלחמה ההיא. מי יתן וסיפור קטן זה יגיע אל ידיו ועיניו של אותו קצין בעל־לב־הזהב. אל אחייני יגיע גם יגיע, עוד בטרם פרסומו. חי ג’מילה היפה.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.