רקע
נתן נטע הנובר
ספר יון מצולה

 

על “יון מצולה” / י. פיכמן    🔗

בימי מלחמה, שעה שפורענוּיות גדולות מתרגשות ובאות, אנו קוראים אחרת ספרי היסטוריה, משיגים אותם אחרת. אנו נוכחים, לאסוננו, שבכל דור ובכל תקופה חוזרים והולכים אותם הדברים, אותה האימה, אותה האפשרות לקדם את פני הרעה, למנוע אותה, – אפשרות שלא נתקיימה, וכנראה, לא יכלה להתקיים. אותו הסבך, שלכאורה ניתן להתירו בעוד מועד, – ולא הוּתר (או נראה כהוּתר) אלא לאחר דם וזוועה לאין שיעור. בימי הילדוּת קראנו מתוך התפלצות את הספרים “עמק הבכא”, “שבט יהודה”, “יון מצוּלה”. הם שהטילו עלינו את הצללים הראשונים, ערטלו ראשונה את התהום, שילדים כל־כך אינם מוכשרים לראותה – אולי, גם אינם צריכים לראותה. אף כי קראנו אותם כמגילות עבר רחוק, בכל זאת נראו לנו מוחשיים יותר מסיפורי החורבן שבתנ“ך ואפילו שבאגדה. ברינפליישים, בחמלניצקים,,בקריבוֹנוֹסים הכרנו אנשים, שאינם מן האגדה – הם נתלבשו בדמותם של שונאי ישראל החיים אתנו, אלה שאנו נתקלים בהם יום־יום. ואף־על־פי־כן נראו לנו כבלהות תמול, כעולם שוקע והולך, כמשהו שאין להקיש ממנו על ההוה. ורק בשעה שאבא לא היה בבית, היו קולות הלילה שבפרבר מרעידים לרגע את הלב, וקם “אותו הפחד הישראלי”, – פחד דורות, העולה מתוך הקונטרסים ההיסטוריים האלה. מאז ימי הילדות לא שבתי לקרוא את “יון מצולה”. ורק לאחר השחיטות של אוקראינה, שאירעו לאחר המלחמה הקודמת, קראתיו בברלין במהדורה החדשה שיצאה אז על־ידי הוצאת “כלל”. הרושם של קונטרס קטן זה היה עצום. לא רק בלהות אוקראינה של ת”ח ות“ט עלו מתוכו כי אם – אותה המרטירולוגיה הנצחית, שזה עתה שבה ושברה אותנו בשנות 1919­–1921 – אותה חזרה המתאימה גם בפרטים רבים לאסון של שנות ת”ח ות"ט. מתוך חוברת קטנה זו עלתה שוועת ישראל נשכחת ביחד עם שוועת ישראל האחרונה, שהדיה עוד הרעידו את נפשנו. נתן־נטע הנובר זה, יהודי מזאסלאב, דרשן ומקובל, ידע לגולל בחיבוּרו את כל האימה הישראלית, לקפל בה כל פרשת גורלה של האומה. דפים מועטים, השקולים כנגד ספרי היסטוריה שלמים.

*

הסגולה המיוחדת של הקונטרס “יון מצולה”, שנקלט יותר מכל הספורים הדומים לו ונעשה ספר עממי כ“שבט יהודה”, ואולי עוד יותר ממנו (אותו היו קוראים בתפוצות ישראל בשלושת שבועות־האבל שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב) – הוא לא חן ההרצאה בלבד, כי אם המבנה האורגני של החיבור כולו, אותה אחדות שבהרצאה ובתוכן, העושה את חוליות המאורעות שלשלת אחת, רקמת עובדות דראמטית, שכל אחת משולבת בחברתה וכאילו נובעת ישר ממנה. על “שבט יהודה” טבוע חותמה של תרבות ישראל בספרד, ואף שגם ספר זה אינו נקי משיבושים היסטוריים, הרי כל סידור החומר, הרצאת הויכוחים והסגנון מגלים מסורת ספרותית וסגנונית בת רמה מסויימת; בעוד ש“יון מצולה” הוא ספר בעל מסורת מאוחרת יותר, רבנית־קבלית יותר. ואולם בעוד שב“שבט יהודה” אינם בולטים אלא קטעים בודדים, והספר כולו, התופס מרובה ומונה במספר את כל השמדות שהתרגשו על ישראל, נטול חוט מאחד, באופן שאין בין פרק לחברו אלא המספר הסידורי בלבד, – הוצק הסיפור “יון מצוּלה” כולו יציקה אחת; כל מה שאירע בשנות בלהה אלה מצטרף לסיפור אחד, המראה את צמיחת האסון, סיבתו, מהלך השתלשלותו הטבעי עד שים הפורעניות הולך ושוקע בתוך תהומותיו, כיגע מנענועיו, שאמנם לא שקטו אלא למראית־עין. ההיסטוריונים העברים מכירים בחשיבות הספר. גרץ סומך עליו ודובנוב מייחד לקונטרסו של הנובר רמה של מחקר היסטורי, בעוד שההיסטוריונים האוקראינים משתדלים, כמובן, להוכיח, שיש הפרזה בסיפורי הזוועה על השחיטות. ברור, שיש לנו עסק עם אדם מספר לתומו, – מספר מה שראה ומה ששמע, בלי הבחנה בקורתית־מדעית, שגם לא היתה בגדר האפשר בימים ההם. זה היה יהודי למדן, מקוּבל, עם נטיות לדרוּש, אבל גם בעל שכל צלוּל ובעל תרבוּת נפשית עמוקה. וכיון שהיה עד למאורעות (אם גם לא תמיד עד־ראיה) קלט אותם קליטה ישרה, כפרטיה של דרמה אחת – של אחיו חסרי־המגן ושל פולין הקרועה והשסועה, מדינה זו, ששקטה על שמריה וידעה פחות להתאזר ולכוון את כוחה הצבאי, משידעו זאת הקוזקים הפראים בהנהגתו של חמלניצקי, שהשכיל לרמותם פעם בפעם ולהקים כמעט נגד עיניהם צבא של כנופיות עזות נפש, שצמחו ממעמקי הערבה ונעלמו בתוכה. עם קריאת “יון מצולה”, ספר שלא נכתב בידי דיפלומט, אתה עומד על הפסיכולוגיה של מנהיגי פולין – זו שלא נשתנתה הרבה, לאסונה וגם לאסוננו, אף בזמננו: פסיחה זו על שתי הסעיפים, הקמת אויבים כנגד עצמה מבין העמים, שעליהם היתה יכולה לסמוך, לולא יהירותה ואנוכיותה המופרזת – טרגדיה לאומית זו, שהפכה גם טרגדיה לנו, מימי חמלניצקי ועד ימי היטלר. אתה מוצא כאן לא סקירה כללית בלבד, כי אם כל קצב הזמן רועד בדפים שקויי דמעות אלה; ואף שהספר לא נכתב ביד אדם יודע תכסיסי מלחמה אתה מרגיש את כל הפטליות שבמנגנון הצבאי, שהגן במיעוּט הצלחה כזה, על הפולנים והיהודים והביא כליה על שניהם. ועוד פעם: לא חשובים כאן פרטים, שאינם מתאימים אולי למציאות ההיסטרית, אתה נושם כאן כל אותה רוח של מבוכה ואזלת יד שהביאו לידי תבוסות קטסטרופליות, בלתי־צפויות, בלתי־מוצדקות מבחינת הכוחות הנלחמים. כל מאורע חדש, במידה שנראה לכתחילה בלתי־צפוי, נעשה מובן, משמש פירוש למה שיבוא אחריו. רואה אתה את הנחשול שעומד ושניתן להיבלם, ותחת זה נעשה הכל כדי לפתוח לפניו את כל הסכרים.

*

ספר קטן זה שנתפרסם בויניציה בשנת תי“ג, כמעט עם המאורעות, בעוד האש אחוזה בדפיו המפרפרים, נכתב בידי יהודי חסיד, איש מקובל, תורני ודרשן המבקש בהקדמה לחיבורו שיקנו את הספר כדי “שיוּכל גם להדפיס ולהוציא לאורה ספר נטע שעשועים”, ספר דרשות על התורה. מה שהאיש היה מקובל, מושך על כל החיבור חוט של חן מיוחד, עם כל מה שתכנו איום ונורא כל־כך. רק אדם טהור לב, הרואה מבעד לאפלה הזמנית את האור הנצחי, יכול לכתוב ולספר כך, שעם כל הכאב הגדול, יאיר מתוך כל פרק תום־לב, אמונה שכל הסבל לא היה בכדי. הקבלה היא שהקימה ראשונה את אנשי הבטחון, – אלה שידעו לקדש את אלהי ישראל ולקדש גם את צער ישראל – באשר האמינו שרק הצער הוא הנושא טהרה וגאולה לעולם. לא לחנם מתחיל הספר בגימטריאות וברמזי נסתרות (“טבעתי ביון המצוּלה” בגימ' “חמיל וקדר ביון1 יחדיו חברו” ועוד), ומובא מה שאמר הגאון יחיאל מיכל, הקדוש מנמירוב, על חמיל, שהוא ר”ת: חבלי משיח יבוא לעולם… כל זה שייך לצביון הזמן, ואין להתפלא שבספרו על בלהות פולנאה, מצטער המחבר ביותר שעם “המקובל האלקי” ר' שמשון האוסטרופולי אבד פירושו של הזוהר לפי קבלת האר“י ז”ל. הקבלה היתה האבוקה הגדולה באפלה זו שירדה לעולם, והיא שחיזקה את הלבבות בבטחון שינק ממצולות ההכרה האלהית, שהיתה שופעת חיוניות יותר מכל פילוסופיה שכלתנית ומכל תורת הנגלה. מקובלים מסוגו של ר' נתן הנובר היו משוררי היהדות. ואולם בר' נתן נטע הנובר שכנה באמת נשמה של משורר. עצם צירופיו לתיקון חצות בסידורו “שער ציון”, שנתקבל בתפוצות ושב והדליק את הגעגועים הגדולים בלב האומה, מעיד על רוחו העשירה. ואמנם האיש הזה, שברח מזאסלאב, עיר מושבו, בעצם המאורעות ונדד עם תורתו ועם זכרונות האימים לארצות המערב, באספו לנאד חיבורו את דמעות העשוקים ובתתו אותן למשמרת לדורות הבאים, היה לב שופע רחמים ושירה כאחד. מתוך קדושה זו העוטה את אישיותו של חסיד זה, נכתב “יון מצוּלה”, אחד מספרי העם המעטים שאין להם בטלה עולמית.

*

בראשית דבריו מזכיר המחבר את הספר “צמח דוד” (“כך מצאתי בסוף ‘צמח דוד’”), מה שמוכיח את זיקתו לספרי היסטוריה. מהם, כנראה, שאב בעיקר את הפרטים מן ההיסטוריה הכללית. כן את ידיעותיו במדיניות הפולנית של התקופה קלט קליטה ישרה מתוך הסתכלות, מתוך שיחות – והיא קליטה סובייקטיבית, שעל כמה מפרטיה יצאו עוררין. הערצת וישניובצקי נמצאה מופרזת – גם בנוגע ל“אהבת ישראל” שהוא מייחס לו. אבל בהאירו את הגורם למרד הקוזקים, הוא מגלה מידה הגונה של אובייקטיביות, והוא אומר בפירוש, כי האוקראינים (“היונים”) היו משועבדים “לדוכסים ולשרים (הפולנים), וימררו חייהם בעבודה קשה וישימו עליהם מסים גדולים, וקצת מן השׂרים היו מענים אותם בעינויים קשים ומרים, שיעמדו על אמונת האפיפיור”… אפילו כלפי היהודים הוא מטיח דברי ביקורת, באמרו (על האוּקראינים): “וכל כך היו שפלים עד שכמעט כל האוּמות, ואפילו אותה אוּמה הירודה בין כל האומות, היו מושלות בהם”… לאחר סקירה מצומצמת על המצב שקדם למאורעות, הוא עובר להרצאתם. פרט למומנטים בודדים, כשאינו יכול עוד להתאפק מלשפוך את חמתו על הרוצחים, הוא כובש את סגנונו הסוער ו“כותב הכל – כפי שהוא מעיד בהקדמתו – בלשון זכה וברורה”. ואמנם סגנונו מצטיין בפשטות וביושר הקצב של סיפורי המקרא; ביחוד מורגשת השפעתה של מגילת אסתר – זה הספר הקלסי לקיטרוג על ישראל ולהצלת ישראל בדרך נס. אהה, כאן לא קרו נסים. גורלם של יהודי אוקראינה נחרץ מראש, באשר היו מוקפים אויבים מבית ומחוץ. בגידת הפולנים, שהגנו עליהם כביכול, היתה קשה להם מכל אכזריותם של הקוזקים. וכל המבוכה היהודית, כל חוסר־הישע מסביב בעת צרה, תוארו בספר זה ביד אמונה וביושר־בינוי שקשה למצוא דוגמתו בכרוניקה היסטורית ישראלית.

*

מה שמופלא בספר זה ביותר היא אותה הצלילות שבסיפור המכה גלים ברגעים בודדים, וחוזר לקצבו המתון, בעוד שבמעמקיו הומים הרחמים והדמעות בלי חשך. צלילות זו שנשתמרה גם ברגעים שהלב מתפלץ כולו, מעידה על כוח הרוח, ואינה בשום פנים סימן לקרירות־הרוח; דוקא שווי־הנפש הם המתרגשים מהר, ושבים מיד למנוחתם. הפרקים הדרמטיים ביותר – בטבח נמירוב וטבח טולטשין – מפליאים בצמצום ההרצאה של המאורע כולו ובהטעמתם של כמה פרטים, שהם הנחרתים בזכרון ביותר ויוצרים את בליטת־החזית לרקע התמונה כולה. לעולם לא נתפלץ לכלל, שההפשטה בו בלתי־נמנעת, בלי האחיזה בפרט, שרק הוא מלמד על הכלל כולו. מזעזע תיאור מותו של הגאון ר' יחיאל מיכל שקפץ לתוך המים ונתפס בידי אחד הרוצחים, ונחלץ לשעה לאחר שנתן לו את כל רכושו הטמון, ולאחר שנסתתר עם אמו לילה אחד בבית עזוב ברח משם לבית העולם. “רץ אחריו יון אחד מאנשי העיר והוא תופר מנעליו והכה לגאון במקלו פצעים, ובקשה ממנו אמו שיהרוג אותה תחת בנה, ולא שמע אליה והרג מתחילה את הגאון ואח”כ את אמו, השם ינקום דמם, ואחר הריגה של שלושה ימים – אשתו של הגאון הביאתם לקבורה“. קוים מעטים אלה, שנאחזים בפרט, נותנים לנו מושג שלם על מה שאירע לרבים. על מאורע נמירוב מתיחסות שתי האגדות הידועות על שתי הנערות שבחרו במות, ובלבד שלא יטמאו אותן הרוצחים – האחת, באמרה שיש לה סגולה ואין שום כלי־זין שבעולם שולטים בה, והקוזק ירה בה, בהאמינו שכל רע לא יאונה לה, והשניה – שבלכתה לקבלת הקידושין קפצה אל המים וטבעה. בצמצם שאין דוגמתו סופרו הפרטים המחרידים האלה, ששימשו נושאים לבּלאדות ולסיפורים רבים; אכן, כמו תמיד, – מזעזעות השורות המעטות בתום־ניבן זעזוע אחר; ולאחר כל היצירות הפייטניות שנארגו עליהן – עוד עומד בהן טעמן, טעם רישומו של “כתב ראשון”. טבח טולטשין, שאף בה כבנמירוב בגדו הפולנים ביהודים, הנלחמים לצדם בצורר קריבונוס עם מחנהו, הוא אחד המאורעות האיומים ביותר בכל האֶפּוֹפּיה הטראגית הזאת. תיאורו אינו חסר אי־אלו פרטים שאינם מתאימים לאמת ההיסטורית (לדוכס טשטוורטינסקי לא היו בנות, ולפי הכרוניקה עונו אשתו ושתי בנותיו לעיניו בטרם ש“כרתו ראשו במגרה”). ייתכן, שיצר הנקם בנבל, שמסר את אנשי חסותו ואנשי בריתו לרוצחים באופן נבזה כל־כך, גרם לתיאור־הגמול הנפרז. על זה מעיד גם ציור ההתעללות בדוכס מצד “פוחז אחד שהיה עבדו וטוחן בריחים, והסיר כובעו מעל לראשו בפני הדוכס ואמר לו דרך ליצנות ושחוק: מה אדוני מצוה על עבדו?” וכו'. אך גם על סיפור זה טבוע חותם של אמת ופשטות עממית, ופרטיו מחיים את המאורע ומגרים את דמיון הקורא. אין פלא שדפים מועטים אלה שימשו מקור לכמה סיפורים ולמחזות, שנכתבו בידי פייטנים. עד כדי כך השכיל בעל הכרוניקה להבליט בסיפורו המצומצם את האופייני ביותר שבאֶפּיזודה היסטורית זו. כדאי להשוות ספר זה ל”טיט היון": אף הוא מספר על הגזירות של אותה התקופה, ונמנו בו מאות קהילות שנחרבו ומספר “בעלי־הבתים” שנהרגו (“ומשם הלכו לקהל קדוש אַפּט, ושם שתי מאות בעלי־בתים עשירים, ונהרגו כמעט כולם בבית תפלה שלהם” – זהו נוסח החוזר מאות פעמים). אין אתה מוצא כאן אלא שלדם של מאורעות, עובדות המובלעות בחטיפה ובקוצר־רוח. רק בקראנו בספר זה יובן לנו, למה נעשה “יון מצולה” יסוד להיסטוריוגרפיה היהודית והוּכר גם כיצירה ספרותית יוצאת מגדר הרגיל. כי גם בדברי היסטוריה חשוב לא רק מה שמספרים, כי אם איך שמספרים. היד הרושמת היא חלק, ולא חלק מבוטל מן הנרשם.

*

עם קריאת הספר אתה מקיש על כרחך מן המאורעות ההם על מאורעות זמננו. כמה מעודדת העוּבדה, שרוב הקהילות הקרובות והרחוקות בתורכיה, באשכנז, בביהם ובאיטליה החישו עזרה בצורת פדיון־שבויים ובאיכסון הפליטים ביד נדיבה ובמרץ שאינו פוסק! והרי הקיבוצים היהודים היו אז רחוקים זה מזה, ואמצעי־התחבורה היו קשים כל־כך – ואף־על־פי־כן היה הלב היהודי מרגיש בסבל אחים רחוקים וכל חלל העולם היהודי היה מלא רחמים והתעוררות. הטרגדיה הגדולה היתה אז גם בזה, שאף אם נתבלטו יהודים עזי־נפש, שהיו יכולים והיו מוכנים להשיב נקם לצורריהם, לא הגיעו לכלל מעשה. אופיינית מבחינה זו האֶפּיזודה הטולטשינית, כשהיהודים תפסו את ערמת הפולנים ואת מזימתם הרעה “וביקשו לשלוח יד תחילה בשׂרים, מאחר שהפרו בריתם תחילה”. וקם ראש־הישיבה וצעק בקול גדול: “שמעו, אחי ועמי, אנחנו בגלוּת בין העמים – אם תשלחו יד בשׂרים, ושמעו כל מלכי אדום וינקמו נקמתם מכל אחינו שבגולה, חלילה; לכן אם היא גזירה מן השמים, נקבל בשמחה דיננו – לא טובים אנחנו מאחינו שבק”ק נעמירוב"… כזאת היתה הפסיכולוגיה הגלותית, אשר שלוש מאות שנה אנו עמלים לעקרה, ולאסוננו הגדול, לא עלה הדבר בידנו; עד היום שולטת בנו פטליוּת ממאירה זו, מסורת זו של “פשיטת הצואר”, שהיא המגרה ביורת את יצרם של הטורפים.

*

גם כיום, כשניתנה לנו היכולת לעמוד במערכה, בשעה שאין לנו להסס ולשאול עוד, אם מי ללכת ובעד מה למות, עדיין לא בגרה באומה הכרת הכבוד שלה והיא לא הוציאה אלא מיעוט אנשים, אנשי כבוד, בעוד שהרבבות הרבות, לחרפתנו, לא נעו ולא זעו; עדיין מחכים הם שיד אחרים תקום ותצילם, וטרם הבינו, שעתידם של ישראל, חייהם, ויותר מחייהם, תלויים כיום במידת הנכונות לקרבן שנגלה אנחנו בגוף ובנפש.


יעקב פיכמן


 

הַקְדָּמָה מֵאֵת הַמְחַבֵּר    🔗

אֲנִי הַגֶּבֶר רָאָה עֳנִי בְּשֵׁבֶט עֶבְרָתוֹ, אֲשֶׁר הִכָּה ה' לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּנֵי בְּכוֹרָתוֹ, הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ תִּפְאַרְתּוֹ, אֶרֶץ פּוֹלִין חֶמְדָּתוֹ, יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ וְהַדְרָתוֹ, בִּלַּע ה' וְלֹא חָמַל אֶת נְאוֹת יַעֲקֹב, חִבַּל נַחֲלָתוֹ וְלֹא זָכַר הֲדֹם רַגְלָיו בְּיוֹם אַפּוֹ וַחֲמָתוֹ. וְכָל זֹאת רָאָה דָוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם בִּנְבוּאָתוֹ, שֶׁיִּתְחַבְּרוּ קֵדָרִים וִיוָנִים2 לְכַלּוֹת יִשְׂרָאֵל עַם סְגֻלָּתוֹ בִּשְׁנַת זא"ת3 לִבְרִיאָתוֹ, וְאָמְרוּ לָהֶם בְּנֵי הָאֻמָּה הַיְּוָנִית כְמִנְהָגָתוֹ4: מִי שֶׁרוֹצֶה לִהְיוֹת בְּחִיָּתוֹ יָמִיר דָּתוֹ, וְיִכְתּוֹב עַל קֶרֶן הַשּׁוֹר5 שֶׁאֵין לוֹ חֵלֶק בְּיִשְׂרָאֵל וֶאֱלֹהוּתוֹ; וְלֹא שָׁמְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדִבְרָתוֹ6 וּפָשְׁטוּ צַוָּארָם לָטֶּבַח עַל שֵׁם קְדֻשָּׁתוֹ, גְּאוֹנֵי אֶרֶץ וּשְׁאָר אֲנָשִׁים וְנָשִׁים וָטַף וְכָל עֲדָתוֹ. אֵל נְקָמוֹת ה' יִנְקוֹם מֵהֶם נִקְמָתוֹ, וְיָשִׁיב אוֹתָנוּ עַל אַדְמָתוֹ.

וְעַל זֹא“ת הַגְּזֵרָה, דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם בִּתְהִלִּים ל”ב מַזְהִירָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: “עַל־זֹא”ת יִתְפַּלֵּל כָּל־חָסִיד אֵלֶיךָ לְעֵ“ת מְצֹ”א" וְגוֹ' שֶׁלֹּא תָבֹא הַצָּרָה; לְעֵ“ת מְצֹ”א – בְּגִימַטְרִיָּא יָוָ“ן וְקֵדָ”ר יַחְדָּי“ו חֻבָּר”וּ, כַּלְבָּא וְשֻׁנָּרָא7, לַעֲקוֹר אֻמָּה הַיִּשְׂרְאֵלִית שֶׁנִּמְשְׁלְה לְשֶׂה פְזוּרָה, בִּשְׁנַת חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים זֹא“ת לַיְצִירָה, וְאֶחָד אֵינוֹ מִן הַמִּנְיָן בְּמִסְפָּרָהּ. גַּם מִזְמוֹר ס”ט עַל גְּזֵרָה זֹאת נֶאֶמְרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: הוֹשִׁיעֵנִי אֱלֹהִים וְגוֹ' טָבַעְתִּי בִּיוֵן מְצוּלָה וְגוֹ' וְשִׁבֹּלֶת שְׁטָפַתְנִי וְגוֹ' עַד גְּמִירָא. טָבַעְתִּ“י בִּיוֵ”ן מְצוּלָ“ה8 בְּגִימַטְרִיָּא חְמְיֶ”ל וְקֵדָ“ר בְּיָוָ”ן יַחְדָּי“ו חֻבָּר”וּ 9, עקְרבָּא וְזִבּוֹרָא10. וְשִׁבֹּלֶ“ת בְּגִימַטְרִיָּא11 חְמְיֶלֶעצְקִ”י12 הַיָּוָ“ן וְקֵדָ”ר; שְׁטָפַתְנִי שֶטֶף אַף וְעֶבְרָה, כי בִלְשׁוֹן פּוֹלִין סִבְּבוּ שְׁמוֹ חְמְיֶלֶעצְקִי לְשׁוֹן שְׂרָרָה13, וּבִלְשׁוֹן רוּסִיָּא חְמְיֶל נִקְרָא. וְעָלָיו אָמַר הַגָּאוֹן מוֹהר“ר14 יְחִיאֵל מִיכְל אב”ד ור“ם15 מִק”ק נֶמְרוֹב הַיְקָרָה, שֶׁיָּצְאָה נִשְׁמָתוֹ עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם בְּטָהֳרָה, חְמְיֶל רָאשֵׁי־תֵבוֹת חֶבְלֵי מָשִׁיחַ יָבֹא לָעוֹלָם, וְאַחֲרָיו יָבֹאוּ רַגְלֵי הַמְבַשֵּׂרָה. עַל כֵּן קָרָאתִי שֵׁם זֶה הַסֵּפֶר בְּשֵׁם זֶה הַמִּקְרֶה יְוֵן מְצוּלָה, שֶׁנִּרְמַז בּוֹ רֹעַ הַגְּזֵרָה וְאוֹמֵר קֵדָרִי“ם וִיוָנִי”ם אֻמָּה הַצּוֹרְרָה, וְהַצּוֹרֵר חְמְיֶ“ל יִמַּ”שׁ16 יִשְׁלַח ה' בּוֹ אֶת הַמְּאֵרָה. וְלִהְיוֹת לְמִשְׁמֶרֶת לַדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים לְסַפֵּרָה, הִרְבֵּיתִי בּוֹ הָאֲמִירָה, מֵאֵיזוֹ סִבָּה הִתְחִילָה הֶעֵצָה הַנִּבְעָרָה, שֶׁמָּרְדוּ הַיְּוָנִים בְּמַלְכוּת פּוֹלִין כְּפָרָה סוֹרֵרָה, וְהִתְחַבְּרוּ יְוָנִים עִם קֵידָרָה, שֶׁהָיוּ שׂוֹנְאִין מֵעוֹלָם בִּתְדִירָה, וְכָל הַמִּלְחָמוֹת וְהַגְּזֵרוֹת שֶׁהָיוּ מֵרַבָּא וְעַד זְעִירָא17, גַּם הַיָּמִים שֶׁנַּעֲשׂוּ בָם הַגְּזֵרוֹת הַגְּדוֹלוֹת בּוֹ נִזְכָּרָה, כְּדֵי שֶׁכָּל אֶחָד יוּכַל לְשַׁעֲרָה, יוֹם שֶׁמֵּת בּוֹ אָבִיו אוֹ אִמּוֹ לְהַסְפִּיד כַּשּׁוּרָה. גַּם יְבֹאֲרוּ בּוֹ כָּל הַנְהָגוֹת מְדִינַת פּוֹלִין18 צְבִי תִפְאָרָה, שֶׁהֵם עַל דֶּרֶךְ הַטּוֹב וְהַיְשָׁרָה, הַכֹּל בְּיִרְאַת ה' טְהוֹרָה, וְיָסַדְתִּי אוֹתָם עַל ו' עַמּוּדִים19 שֶׁהָעוֹלָם עֲלֵיהֶם עוֹמֵד וְקַיָּם בִּגְבוּרָה. וְכָתַבְתִּי הַכֹּל בְּלָשׁוֹן זַכָּה וּבְרוּרָה, וּבִדְפוּס וּנְיָר יָפָה וּבָרָה, לָכֵן קְנוּ זֶה הַסֵּפֶר בִּמְהֵרָה, וְאַל תָּחוּסוּ עַל כַּסְפְּכֶם לְחַסֵּרָה, כְּדֵי שֶׁאוּכַל גַּם לְהַדְפִּיס וּלְהוֹצִיא לְאוֹרָה, סֵפֶר “נְטַע שַׁעֲשׁוּעִים”20 שֶׁחִבַּרְתִּי דְרָשׁוֹת עַל כָּל הַתּוֹרָה. בִּזְכוּת זֶה הָאֵל, אָיֹם וְנוֹרָא, יִשְׁמָרְכֶם מִכָּל צוּקָה וְצָרָה, וְיִשְׁלַח לָנוּ מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ בִּמְהֵרָה, אָמֵן כֵּן יַעֲשֶׂה הָאֵל דָּר בִּנְהוֹרָא.

כֹּה דִּבְרֵי הַמְחַבֵּר נָתָן נָטַע בֶּן הַקָּדוֹשׁ מוהר“ר משֶׁה הַנוֹבֶר זצ”ל21 הי“ד22 אַשְׁכְּנַזִּי אֲשֶׁר שְׁכוּנָתוֹ וּמְעוֹנָתוֹ בְּק”ק זַסְלַב הַסְּמוּכָה לְק"ק אוֹסְטְרָא הַבִּירָה בִּגְלִיל ווֹלִין בִּמְדִינַת רוּסִיָּא23 הַמְפֹאָרָה.

1.jpg

וַיְהִי בִּשְׁנַת חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים שמ“ה24 לִבְרִיאַת הָעוֹלָם מָלַךְ זִיגְמוּנְד מֶלֶךְ שְׁוֵידְן בִּמְדִינַת פּוֹלִין וּבִשְׁנַת שנ”ב25 לַיְצִירָה לָקַח אִשָּׁה מְיֻחֶסֶת, בַּת אָחִיו26 שֶׁל הַקֵּיסָר רוּדוֹלְפוּס, וּשְׁמָהּ אַנַּא, בַּת הַדֻּכֵּס קַר[וֹ]לוּס בֶּן הַקֵּיסָר וֶרְדִּינַנוּס27 זֵכֶר לִבְרָכָה. כָּךְ מָצָאתִי בְּסוֹף סֵפֶר “צֶמַח דָּוִד”28. וְהָיָה מֶלֶךְ חֶסֶד וְכָשֵׁר וְאוֹהֵב מִשְׁפָּט וְאוֹהֵב יִשְׂרָאֵל. בְּיָמָיו נִתְחַזְּקָה דָּת הָאַפִּיפְיוֹר 29 בִּמְדִינַת פּוֹלִין, כִּי מִימֵי קֶדֶם הָיוּ רֹב הַדֻּכְּסִים וְהַשָּׂרִים הַיּוֹשְׁבִים רִאשׁוֹנָה בַּמַּלְכוּת נִמְשָׁכִים אַחַר דָּת הַיְּוָנִים, וְהָיוּ כָּל אַנְפִּין שָׁוִין30 עַד שֶׁמָּלַךְ הַמֶּלֶךְ זִיגְמוּנְד הנ"ל, הָיָה מַגְבִּיהַּ לְהַדֻּכְּסִים וְהַשָּׂרִים שֶׁהָיוּ מִדָּת הָאַפִּיפְיוֹר וְהָיָה מַשְׁפִּיל לְהַדֻּכְּסִים וְהַשָּׂרִים שֶׁהָיוּ מִדָּת הַיְּוָנִים, עַד שֶׁכִּמְעַט כָּל הַדֻּכְּסִים וְהַשָּׂרִים הֵפֵרוּ דָּת הַיְּוָנִים וְעָמְדוּ עַל דָּת הָאַפִּיפְיוֹר, וְעַם הַיְּוָנִים הָיוּ הוֹלְכִים וְדַלִּים וְהָיוּ נִבְזִים וּשְׁפָלִים וְהָיוּ לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת לְעַם פּוֹלִין וְלַיְּהוּדִים לְהַבְדִּיל. רַק גִּבּוֹרֵי הַחַיִל שֶׁהָיוּ בָּהֶם לְקָחָם לוֹ הַמֶּלֶךְ לְאַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה, כִּשְׁלשִׁים אֶלֶף חֲלוּצֵי צָבָא, וּשְׁמָם קוֹזַקִין, וְהֵם הָיוּ פְּטוּרִין מִן מַס הַמֶּלֶךְ וְשָׂרִים, רַק הָיוּ מְחֻיָּבִים לֵישֵׁב תָּמִיד עַל הַגְּבוּל שֶׁבִּמְדִינַת רוּסִיָּא הַסָּמוּךְ לִמְדִינַת בְּנֵי קֵדָר, לִשְׁמוֹר הַמְּדִינָה מִן הַקֵּדָרִים, כִּי הֵם הָיוּ מֵעוֹלָם אֶבֶן נֶגֶף וְצוּר מִכְשׁוֹל לִמְדִינַת פּוֹלִין, וּמֵעוֹלָם הָיְתָה שִׂנְאָה גְדוֹלָה בֵּין הַקֵּדָרִים וְהַיְּוָנִים. הַקֵּדָרִים בָּאוּ עַל הַיְּוָנִים לַמִּלְחָמָה, וְהַיְּוָנִים עַל הַקֵּדָרִים, וְלָכֵן הָיוּ פְּטוּרִים מִן הַמַּס וְהָיְתָה לָהֶם חֵרוּת31 כְּאֶחָד מִן הַשָּׂרִים32. אֲבָל שְׁאָר דַּלַּת עַם הַיְּוָנִים הָיוּ מִשְׁתַּעְבְּדִים בָּהֶם הַדֻּכְּסִים וְהַשָּׂרִים מְאֹד, וַיְמָרְרוּ חַיֵּיהֶם בַּעֲבוֹדָה קָשָׁה בְּחֹמֶר וּבִלְבָנִים וּבְכָל עֲבוֹדָה בַּבַּיִת וּבַשָּׂדֶה, וַיָּשִׂימוּ עֲלֵיהֶם הַשָּׂרִים מִסִּים גְּדוֹלִים, וּקְצָת מִן הַשָּׂרִים הָיוּ מְעַנִּים אוֹתָם בְּעִנּוּיִים קָשִׁים וּמָרִים שֶׁיַּעַמְדוּ עַל אֱמוּנַת הָאַפִּיפְיוֹר. וְכָל כָּךְ הָיוּ שְׁפָלִים עַד שֶׁכִּמְעַט כָּל הָאֻמּוֹת וַאֲפִלּוּ אוֹתָהּ אֻמָּה הַיְרוּדָה33 בֵּין כָּל הָאֻמּוֹת הָיוּ מוֹשְׁלִים בָּהֶם.


 

אֵלּוּ הֵן גְּזֵרוֹת נַלֶוִיקוֹ ימ"שׁ    🔗

וַיְהִי בִּשְׁנַת ה' שׁס“ב34 לְפ”ק35, שְׁנַת י“ז לַמֶּלֶךְ זִיגְמוּנְד הנ”ל, קָם כֹּמֶר אֶחָד מִן הַיְּוָנִים וּשְׁמוֹ נַלֶוִיקוֹ36 וְקִנֵּא קִנְאַת בְּנֵי עַמּוֹ הַיְּוָנִים, וַיֹּאמֶר אֶל עַמּוֹ: עַד מָתַי אֲנַחְנוּ מַחֲרִישִׁים לְעַם פּוֹלִין? וַיִּמְרְדוּ בְּמַלְכוּת פּוֹלִין, הוּא וְעַמּוֹ הַיְּוָנִים, וַיֵּאָסְפוּ אֵלָיו עַם רָב, כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם, וְכָבְשׁוּ כָּל מְדִינַת רוּסִיָּא, עַד ק“ק37 טְשׁוּדְנוֹב38 וַיְהִי כִּשְׁמוֹעַ הַמֶּלֶךְ הַדָּבָר, שָׁלַח שְׁנֵי שָׂרַי צָבָא שֶׁלּוֹ עִם כָּל חֵילוֹ, רִכְבּוֹ וּפָרָשָׁיו, אַנְשֵׁי חַיִל מֵעַם פּוֹלִין, לַעֲרוֹךְ עִמָּהֶם מִלְחָמָה. וְגָבְרָה יַד עַם פּוֹלִין עֲלֵיהֶם וְהַצּוֹרֵר נַלֶוִיקוֹ ימ”שׁ תָּפְשׂוּ חַי, וַיָּבִיאוּ לַמֶּלֶךְ לְעִיר הַמְּלוּכָה וַרְשָׁא, וְשָׁם דִּבֶּר אִתּוֹ מִשְׁפָּט עַל שֶׁהֵרִים יָד בַּמֶּלֶךְ, וְעָשָׂה לוֹ כְּמִשְׁפָּטוֹ. וּשְׁאָר בְּנֵי עַמּוֹ הָיוּ מִשְׁתַּעְבְּדִים בָּהֶם יוֹתֵר. וּלְהַקּוֹזַקִין, שֶׁהָיוּ מְחַזְּקִים יָדוֹ, קְנָסָם, שֶׁלֹּא יִהְיוּ יוֹתֵר מֵעֶשְׂרִים אֶלֶף הַפְּטוּרִים מִן מַס הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים, וְהַשְּׁאָר יִהְיוּ תַּחַת מַס הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׁרִים. וְנִפְחַת מֵעַם הַקּוֹזַקִין עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים, שֶׁבַּתְּחִלָּה הָיוּ שְׁלשִׁים אֶלֶף, מִן הַיּוֹם הַהוּא וָהָלְאָה לֹא הָיוּ כִּי אִם עֶשְׂרִים אֶלֶף. וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ.

וְיָּמָת הַמֶּלֶךְ זִיגְמוּנְד בִּשְׁנַת שׁצ“א39. לְפ”ק, וְאַרְבָּעִים וְשֵׁשׁ שָׁנִים מָלַךְ בִּמְדִינַת פּוֹלִין, וַיִּמְלוֹךְ בְּנוֹ וְלַדִיסְלַב תַּחְתָּיו, בִּשְׁנַת שׁצ“ב40, וְשֵׁשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ עַל מְדִינַת פּוֹלִין. וְלָקַח אִשָּׁה מְיֻחֶסֶת, בַּת הַקֵּיסָר מַטֵּיאַשׂ, אֲחוֹתוֹ שֶׁל הַקֵּיסָר וֶרְדִּינַנוּס41 יר”ה42, הַיּוֹשֵׁב בַּזְּמַן הַזֶּה בְּק“ק וִינָא עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ, הַשֵּׁם יִשְׁמְרֵהוּ. וּמֵתָה הַמַּלְכָּה הַהִיא בִּשְׁנַת ת”ה לפ“ק, וּבִשְׁנַת ת”ו לָקַח אִשָּׁה אַחֶרֶת, בַּת מֶלֶךְ צָרְפַת, אֲחוֹתוֹ שֶׁל מֶלֶךְ צָרְפַת שֶׁבַּזְּמַן הַזֶּה43. וְהָיָה הַמֶּלֶךְ וְלַדִיסְלַב מֶלֶךְ חֶסֶד וְכָשֵׁר וְאוֹהֵב מִשְׁפָּט וְאוֹהֵב יִשְׂרָאֵל, וְאַךְ שָׁלוֹם הָיָה בְּיָמָיו.


 

אֵלּוּ הֵן גְּזֵרוֹת פַּוְלוּק ימ"שׁ    🔗

וַיְהִי בִּשְׁנַת שֶׁבַע לִמְלֹךְ וְלַדִיסְלַב, שְׁנַת ה’שׁצ“ט44 לְפ”ק, קָם קוֹזַק אֶחָד וּשְׁמוֹ פַּוְלוּק ימ“שׁ, וְקִנֵּא קִנְאַת בְּנֵי עַמּוֹ הַיְּוָנִים וּמָרַד בְּמַלְכוּת פּוֹלִין. וַיֵּאָסְפוּ אֵלָיו אֲנָשִׁים רֵיקִים וּפוֹחֲזִים הַרְבֵּה, וַיַּעַבְרוּ מַעְבְּרוֹת הַיָּם הַשָּׁחוֹר, שֶׁנִּקְרָא אֲחוֹרֵי הַמִּפְתָּן45 וּבִלְשׁוֹן רוּסִיָּא פּוֹרוֹהִי, וְשָׁם יֵשׁ הַמִּדְבָּר הַגָּדוֹל46 רְחַב יָדַיִם לֶאֱסוֹף הָעָם. וּבְכָל פַּעַם שֶׁמָּרְדוּ הַיְּוָנִים נָסוּ לְשָׁם. כִּי שָׁם לֹא בָּא אָדָם מֵעוֹלָם, אִם לֹא הַקּוֹזַקִין. וּמִיָּד שֶׁעָבַר הַפּוֹחֵז47 לְשָׁם, עָבְרוּ אֵלָיו הַקּוֹזַקִין וּשְׁאָר יְוָנִים לְמֵאוֹת וְלַאֲלָפִים. אָז נִתְוַעֲדוּ שָׁם לְהַכְחִיד שֵׁם מִיִּשְׂרָאֵל חָלִילָה, כַּאֲשֶׁר הֵם מֵעוֹלָם מַלְכֵי יָוָן48: “כִּתְבוּ עַל קֶרֶן הַשּׁוֹר שֶׁאֵין לָכֶם חֵלֶק בֵּאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אוֹ לַהֲרִיגָה”. גַּם חִלְּקוּ בֵּינֵיהֶם כָּל מַלְכוּת פּוֹלִין, וְהַצּוֹרֵר פַּוְלוּק הנ”ל יִהְיֶה עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ בְּוַרְשָׁא עִיר הַמְּלוּכָה. אֲבָל הקב“ה הַיּוֹדֵעַ מַחֲשָׁבוֹת הֵפֵר עֲצָתָם וּבִטַּל מַחְשְׁבוֹתָם וְהֵשִׁיב לָהֶם גְּמוּלָם בְּרֹאשָׁם. אַף עַל פִּי כֵן בַּחֲזָרָתָם מֵ’אֲחוֹרֵי הַמִּפְתָּן' הֶחֱרִיבוּ בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים הַרְבֵּה בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וְהָרְגוּ לְעֵרֶךְ מָאתַיִם נְפָשׁוֹת מִיִּשְׂרָאֵל. גַּם הֶחֱרִיבוּ הַרְבֵּה בָּתֵּי תְפִלּוֹתָם, וְהָרְגוּ הַרְבֵּה כְּמָרִים, בְּק”ק לוֹחְוִיץ49 וּבְק"ק לוּבֶּן50 וּסְבִיבוֹתֵיהֶן, וְהַנִּשְׁאָרִים נָסוּ לִמְדִינַת פּוֹלִין.

וַיְהִי כִּשְׁמוֹעַ הַמֶּלֶךְ וְלַדִיסְלַב אֶת הַדָּבָר הָרַע הַזֶּה, שָׁלַח עֲלֵיהֶם לַמִּלְחָמָה אֶת שְׁנֵי שָׂרַי הַצָּבָא, אֲשֶׁר שֵׁם הָאֶחָד קוֹנְיֶצְפּוֹלְסְקִי, וְשֵׁם הַשֵּׁנִי פּוֹטוֹצְקִי, עִם חַיִל גָּדוֹל לְעַם פּוֹלִין וְעִמָּהֶם הַגִּבּוֹר חַיִל, שְׁמוֹ לַשְׁטְשׁ. וַיַּעַרְכוּ עִמָּהֵם מִלְחָמָה, שְׁנֵי שָׂרַי הַצָּבָא הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל מִצַּד אֶחָד, וְהַגִּבּוֹר חַיִל לַשְׁטְשׁ לָקַח עִמּוֹ כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אִישׁ וְסִבֵּב עֲלֵיהֶם הַדֶּרֶךְ וּבָא עֲלֵיהֶם דֶּרֶךְ יעָרוֹת, וְהָיָה לַשְׁטְשׁ עִם עַמּוֹ מִצַּד אֶחָד וְהַשְּׁנֵי שָׂרַי־הַצָּבָא מִצַּד אַחֵר, וְהַקּוֹזַקִין בָּאֶמְצַע. וְהִכּוּ בָהֶם עַם פּוֹלִין מַכָּה רַבָּה. וְהַצּוֹרֵר פַּוְלוּק, שֶׁרָצָה לִהְיוֹת מֶלֶךְ בְּוַרְשָׁא עִיר מְלוּכָה, תָּפְסוּ חַי עִם הַשָּׂרִים וְהַיּוֹעֲצִים שֶׁלּוֹ, וְהוֹלִיכוּם בְּכַבְלֵי בַרְזֶל אֶל הַמֶּלֶךְ לְעִיר וַרְשָׁא. וַיַּכְתִּירוּ לְפַּוְלוּק שָׁם: וַיַּעֲשׂוּ לוֹ כִּסֵּא שֶׁל בַּרְזֶל וְהוֹשִׁיבוּהוּ עָלָיו, וַיַּעַשֹ הַסַּרְדְּיוֹט כֶּתֶר שֶׁל בַּרְזֶל בְּרֹאשׁוֹ וְשַׁרְבִיט שֶׁל בַּרְזֶל בְּיָדוֹ, וְהַכֹּל הָיָה לִפְנֵי זֶה מְלֻבָּן בָּאֵשׁ, וַיָּשֶׂם פֶּחָם מִתַּחְתָּיו וְנוֹפֵחַ בְּיָדוֹ וְהָיָה נִקְדָּח מִתַּחְתָּיו עַד שֶׁמֵּת. וְלִשְׁאָר שָׂרִים וְיוֹעֲצִים שֶׁלּוֹ עָשׂוּ בָם גַּם כֵּן שְׁפָטִים גְּדוֹלִים.

וְכֵוָן שֶׁרָאָה הַמֶּלֶךְ הַנ"ל שהַקּוֹזַקִין עֲדַיִן עוֹמְדִים בְּמִרְדָּם, קָנַס אוֹתָם שֶׁלִּפְנֵי הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה הָיוּ עֶשְׂרִים אֶלֶף, שֶׁלֹּא יִהְיוּ מִן הַיּוֹם הַהוּא וָהָלְאָה רַק שִׁשָּׁה אֶלֶף, וְהַנִּשְׁאָרִים יִהְיוּ לְמַס עוֹבֵד כְּמוֹ שְׁאָר דַּלַּת עֵם הַיְּוָנִים. וַיָּשֶׂם עֲלֵיהֶם שָׂרַי אֲלָפִים מֵעַם פּוֹלִין, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִמְרְדוּ פַּעַם אַחֶרֶת. וְכָל זֹאת לֹא הוֹעִיל, אֵין עֵצָה וְאֵין תְּבוּנָה לְנֶגֶד ה'. וַיֵּצֵא הָעֵגֶל הַזֶּה51.


וְעַתָּה אַתְחִיל לִכְתּוֹב הַגְּזֵרוֹת רָעוֹת שֶׁסִּבֵּב חְמְיֶל ימ“שׁ בִּמְדִינוֹת רוּסִיָּא וְלִיטָא וּפּוֹלִין בִּשְׁנַת ת”ח וְת“ט וְת”י וְתי“א וְתי”ב לפ"ק


וַיְהִי בִּשְׁנַת הת“ח לְפ”ק, שְׁנַת שִׁשָּׁה־עָשָׂר לַמֶּלֶךְ וְלַדִיסְלַב, הָיָה קוֹזַק אֶחָד בְּעִיר טְשַׁהְרִין52 וּשְׁמוֹ חְמְיֶל ימ“שׁ בִּלְשׁוֹן רוּסִיָּא, וּבִלְשׁוֹן פּוֹלִין נִקְרָא חְמְיֶלֶצְקִי ימ”שׁ. וְהָיָה אֶחָד מִשָּׂרַי הַמֵּאוֹת עַל הַקּוֹזַקִין, וְהָיָה מֻפְלָג בַּעֲשִׁירוּת, בְּצֹאן וּבָקָר וּמִקְנֶה הַרְבֵּה עַד מְאֹד, וְהָיָה חָכָם לְהָרֵעַ וּבַעַל תַּחְבּוּלוֹת וְגִבּוֹר מִלְחָמָה, וְהָיְתָה דִירָתוֹ בְּעִיר טְשַׁהְרִין, שֶׁהִיא יוֹשֶׁבֶת תַּחַת מֶמְשֶׁלֶת שַׂר הַצָּבָא קוֹנְיֶצְפּוֹלְסְקִי. וְהַשַּׂר הַהוּא הָיָה מַכִּיר אֶת הָאִישׁ וְאֶת שִׂיחוֹ, שֶׁהוּא מְדַבֵּר בְּפֶה רַךְ וְשֶׁבַע תוֹעֵבוֹת בְּלִבּוֹ, וְלִבּוֹ חוֹרֵשׁ אָוֶן, כְּדֶרֶךְ כָּל הַיְּוָנִים שֶׁהֵם נִרְאִים כְּאוֹהֲבִים לַיְּהוּדִים וּמְדַבְּרִים עִמָהֶם דְּבָרִים טוֹבִים וְנִחוּמִים, וּמְפַתִּים לָאָדָם בִּדְבָרִים רַכִּים שֶׁלָּהֶם, וִיפַתּוּהוּ בְּפִיהֶם, וּבִלְשׁוֹנָם יְכַזְּבוּ לוֹ וְלִבָּם לֹא נָכוֹן עִמּוֹ וְלֹא נֶאֶמְנוּ בִּבְרִיתוֹ. וְכָל יָמָיו הָיָה מִצְטַעֵר הַשַּׂר הנ"ל עַל זֶה הָאִישׁ וְאָמַר הַרְבֵּה פְעָמִים אֶל הַשָּׂרִים וְיוֹעֲצָיו: “אֲנִי מִתְיָרֵא שֶׁלֹּא תָבוֹא מִזֶּה הָאִישׁ תַּקָּלָה לְמַלְכוּת פּוֹלִין”; וְהַרְבֵּה פְּעָמִים בִּקֵּשׁ עָלָיו לִמְצוֹא אֵיזוֹ עֲלִילָה, לִקַּח נַפְשׁוֹ מִמֶּנּוּ, וַיְחַפֵּשׂ וְלֹא מָצָא, כִּי הוּא חָכָם לְהָרֵעַ, וְהֵבִין הַדָּבָר וְשָׁמַר אֶת עַצְמוֹ מִמֶּנּוּ בַּמִּלְחָמָה שֶׁלֹּא יִמְצָא בוֹ שׁוּם דָּבָר.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ זְמַנּוֹ שֶׁל שַׂר הַצָּבָא הנ“ל לָמוּת, צִוָּה לִבְנוֹ כַּמָּה עִנְיָנִים, טַכְסִיסֵי מִלְחָמָה, שֶׁהָיָה בְּנוֹ בְּאוֹתָהּ פַּעַם53 חְרוֹנְזִי בִּלְשׁוֹן פּוֹלִין, ר”ל54 שֶׁהוּא נוֹשֵׂא דֶגֶל לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ כְּשֶׁהוֹלֵךְ בַּמִּלְחָמָה, וְעַל שׁוּם כָּךְ נִקְרָא חְרוֹנְזִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה וְכֵן צִוָּה לוֹ עַל זֶה הָאִישׁ חְמְיֶל ימ“שׁ וְאָמַר לוֹ: אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת הָאִישׁ חְמְיֶל ימ”שׁ וְאֶת מַעֲשֵׂהוּ, וְלָכֵן רָאֹה תִרְאֶה שֶׁתַּעֲלִיל עָלָיו אֵיזוֹ עֲלִילָה, כְּדֵי שֶׁתּוּכַל אוֹתוֹ לְהַעֲבִיר מִן הָעוֹלָם. וַיְהִי הַיּוֹם וַיִּנָּחֵם הַשַּׂר חְרוֹנְזִי אַחַר מוֹת אָבִיו, וְלָקַח אִשָּׁה מִגְּדוֹלֵי הַיַּחַס, אֲחוֹתוֹ שֶׁל הַשַּׂר זַמוֹיסְקִי, וְהוֹצִיא עָלֶיהָ הַרְבֵּה מָמוֹן, זָהָב וָכֶסֶף, יוֹתֵר מִיכָלְתּוֹ, כַּנָּהוּג בְּכָל מַלְכוּת פּוֹלִין, הֵן יְהוּדִים, הֵן עֲרֵלִים לְהַבְדִּיל, אִם עוֹשִׂים חִתּוּן – אִם יֵשׁ לוֹ אֶלֶף זְהוּבִים הוּא לוֹוֶה עוֹד וּמְמַשְׁכֵּן נְכָסָיו כְּדֵי לְהוֹצִיא ב' אֲלָפִים זְהוּבִים. וְהִנֵּה אַחַר שֶׁלָּקַח הַשַּׂר חְרוֹנְזִי הָאִשָּׁה וְהוֹצִיא כָּל מָמוֹנוֹ, נָתַן דַּעְתּוֹ לֵילֵךְ עִם אִשְׁתּוֹ אֶל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֲחוֹרֵי הַנָּהָר נֵיפּוּר55, אֶל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁיֵּשׁ שָׁם הַקּוֹזַקִין, לְמַעַן יִיטַב לוֹ בַּעֲבוּרָה וְיִתְּנוּ לוֹ מַתָּנוֹת הַרְבֵּה עֲבוּר הָאִשָּׁה הַחֲדָשָׁה אֲשֶׁר לָקַח, וְאַחַר כָּךְ יֵלֵךְ עִם הַקּוֹזַקִין עַל הַקֵּדָרִים פִּתְאוֹם וְיִמְצָא שָׁלָל רַב, כַּנָּהוּג שֶׁלָּהֶם מִיָּמִים קַדְמוֹנִים. וְכֵן עָשָׂה. אָסַף כָּל חֵילוֹ, רִכְבּוֹ וּפָרָשָׁיו, וְהָלַךְ עִם אִשְׁתּוֹ אֶל מְקוֹמוֹת שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֲחוֹרֵי הַנָּהָר נֵיפּוּר. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר בָּא הַשַּׂר הנ“ל עִם אִשְׁתּוֹ לְעִיר טְשַׁהְרִין, קִבְּלוּ אוֹתוֹ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם בְּשִׂמְחָה גְדוֹלָה וְנָתְנוּ לוֹ מַתָּנוֹת הַרְבֵּה. וְשָׁם הָיָה מוֹשֵׁל וּפָקִיד56 עַל הָעִיר הנ”ל יְהוּדִי אֶחָד וּשְׁמוֹ זְכַרְיָה סָבֵילֶנְקִי, שֶׁהָיָה שׂוֹכֵר הָעִיר57 הנ“ל מִן הַשַּׂר הנ”ל – כְּדֶרֶךְ כָּל הַיְּהוּדִים שֶׁבִּמְדִינַת רוּסִיָּא, הָיוּ שָׂרִים וּמוֹשְׁלִים בְּכָל מְקוֹמוֹת רוּסִיָּא אֲשֶׁר מִזֶּה נִמְשְׁכָה הַגְּזֵרָה הָרָעָה שֶׁנִּתְקַנְּאוּ בַּחֲשִׁיבוּת הַיְּהוּדִים. בְּכֵן שֶׁאַל הַשַּׂר הנ“ל אֶת הַיְּהוּדִי הנ”ל לְפִי תֻמּוֹ: “אַתָּה מוֹשֵׁל הָעִיר, אֱמוֹר לִי מִי הֵם הָעֲשִׁירִים בָּעִיר הַזֹּאת”. וְכַוָּנָתוֹ הָיְתָה לְהַעֲלִיל עֲלֵיהֶם שֶׁיִּתְּנוּ לוֹ מָמוֹן רָב. וְאָמַר לוֹ הַיְּהוּדִי זְכַרְיָה הנ“ל: זֶה וָזֶה הֵם הָעֲשִׁירִים, וְאָמַר גַּם כֵּן מִן הַצּוֹרֵר חְמְיֶל ימ”שׁ שֶׁהוּא עָשִׁיר גָּדוֹל וְיֵשׁ לוֹ צֹאן וּבָקָר, מִקְנֶה כָּבֵד עַד מְאֹד. וַיְהִי כִּשְׁמוֹעַ הַשַּׂר הַדָּבָר הַזֶּה, אָמַר: אָבִי צִוָּה לִי קֹדֶם מוֹתוֹ עַל זֶה הַבְּלִיַּעַל, וּמֵאַיִן בָּא לוֹ כָּל הָרְכוּשׁ הַזֶּה? בְּוַדַּאי שֶׁגָּזַל הַכֹּל מֵעֲבָדַי שֶׁהֵם אַנְשֵׁי מְקוֹמִי, וְהַכֹּל שֶׁלִּי. וְלָקַח הַשַּׂר חְרוֹנְזִי מִמֶּנּוּ בְּיָד חֲזָקָה בֵּית מִקְנֶה אֶחָד עִם כָּל הַמִּקְנֶה שֶׁהָיָה שָׁם, צֹאן וּבָקָר, מִקְנֶה הַרְבֵּה, כַּמָּה מֵאוֹת בַּעֲלֵי־חַיִּים עַד חֲצִי מָמוֹנוֹ. וַיְהִי הַצּוֹרֵר חְמְיֶל ימ“שׁ כְּמַחֲרִישׁ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשָּׁמֵּר הַשַּׂר הנ”ל מִמֶּנּוּ, וְגַם מִי יֹאמַר לַשַּׂר “מַה תַּעֲשֶׂה” בְּעִירוֹ, וְהוּא בְּעִירוֹ כְּמוֹ מֶלֶךְ בִּמְדִינָה. וְהָלַךְ חְמְיֶל ימ"ש לְהִנָּקֵם מִן הַשַּׂר שֶׁלּוֹ, וְהוֹדִיעַ לַקֵּדָרִים, עַל יְדֵי כְתָב, לֵאמֹר: הִשָּׁמְרוּ לְנַפְשׁוֹתֵיכֶם, שֶׁהַשַּׂר שֶׁלָּנוּ חְרוֹנְזִי עִם כָּל חֵילוֹ בָּא עֲלֵיכֶם. וְהֵם הָיוּ יוֹשְׁבִים בֶּטַח, לֹא הָיוּ יוֹדְעִין מְאוּמָה מִן הַמִּלְחָמָה. וּמִיָּד שֶׁשָּׁמְעוּ הַדָּבָר הַזֶּה הָיוּ יוֹצְאִין בְּחַרְבָּם וּבְקַשְׁתָּם לִקְרָאתוֹ. כֵּוָן שֶׁרָאָה הַשַּׂר שֶׁנּוֹדַע לָהֶם הַדָּבָר, וְחֵילוֹ הָיוּ מְתֵי מִסְפָּר נֶגֶד הַקֵּדָרִים, פָּנוּ אֶת עָרְפָּם לָנוּס דֶּרֶךְ אַרְצוֹ בְּחֶרְפָּה גְדוֹלָה, וְלֹא נוֹדַע לוֹ בְּשֶׁל מִי הִגִּיעָה אֵלָיו הָרָעָה הַזֹּאת.

וַיְהִי הַיּוֹם הָיוּ יוֹשְׁבִים קוֹזַקִין, חְמְיֶל ימ“שׁ וְאוֹהֲבָיו, בְּמִשְׁתֶּה הַיַּיִן אֵצֶל הַיְּהוּדִי מוֹשֵׁל הָעִיר הַנ”ל וְהָיוּ מִשְׁתַּכְּרִין. “נִכְנַס יַיִן יָצָא סוֹד”, וְסִפֵּר חְמְיֶל ימ“שׁ לִפְנֵי אוֹהֲבָיו: עָשִׂיתִי נְקָמָה לַשַּׂר עַל שֶׁלָּקַח מִקְנֶה שֶׁלִּי, וְסִפֵּר לָהֶם הַמַּעֲשֶׂה. וְהַיְּהוּדִי הנ”ל יָשַׁב בְּשֻׁלְחָן אַחֵר וְחִשֵּׁב חֶשְׁבּוֹנוֹתָיו וְשָׁמַע הַדָּבָר, וְגִלָּה הַדָּבָר לְהַשַּׂר. וַיָּשֶׂם הַשַּׂר לִחְמְיֶל ימ“שׁ בְּבֵית הָאֲסוּרִים בְּכַבְלֵי בַרְזֶל כְּדֵי לְהָמִית אוֹתוֹ. וְהָיָה יְהוּדִי אַחֵר שָׁם בְּעָיר הַנ”ל וּשְׁמוֹ יַעֲקֹב סָבֵילֶנְקִי וְהָיָה אוֹהֲבוֹ שֶׁל חְמְיֶל ימ“שׁ, וְנָתַן לוֹ הָעֵצָה, שֶׁאוֹהֲבָיו יוֹצִיאוּ לִחְמְיֶל ימ”שׁ מִבֵּית הָאֲסוּרִים עַל הָעַרְבוּת שֶׁלָּהֶם וְיֵלֵךְ חְמְיֶל ימ“שׁ אַחַר הַשַּׂר לְבֵית תְּפִלָּתָם58 וְשָׁם יִפּוֹל לְרַגְלָיו שֶׁל הַשַּׂר וְיִתְחַנֵּן לוֹ עַל נַפְשׁוֹ וְיֹאמַר לוֹ שֶׁהַיְּהוּדִי שֶׁקֶר דַּבֵּר עָלָיו מִפְּנֵי שִׂנְאָתוֹ, וְאוֹהֲבָיו יָעִידוּ לוֹ שֶׁכִּדְבָרָיו כֵּן הוּא. וְכֵן עָשָׂה וְהִצְלִיחַ, וּפָטַר אוֹתוֹ הַשַּׂר בְּאוֹתָהּ הַפַּעַם. אַחַר כָּךְ דָּרַשׁ וְחָקַר הַשַּׂר אַחַר הַדָּבָר הַזֶּה וְנִמְצָא שֶׁדִּבְרֵי הַיְּהוּדִי הַמּוֹשֵׁל הַנ”ל הָיוּ כֵּנִים, וַיָּשֶׂם הַשַּׂר לִחְמְיֶל ימ“שׁ שֵׁנִית בְּבֵית הָאֲסוּרִים, וְהָלַךְ מִן הָעִיר הנ”ל עִם אִשְׁתּוֹ וְעַמּוֹ לְמֶטְרוֹפּוֹלִין שֶׁלּוֹ לְק“ק בְּרוֹד59 בִּמְדִינַת פּוֹלִין־קָטָן. וְצִוָּה הַשַּׂר חְרוֹנְזִי לְשַׂר הָאֶלֶף אֲשֶׁר לוֹ שָׁם בָּעִיר הַנ”ל, שֶׁיָּסִיר רֹאשׁוֹ שֶׁל חְמְיֶל ימ“שׁ וְלִשְׁלוֹחַ אֵלָיו, וְאִם לָאו וְהָיְתָה נַפְשׁוֹ תַּחַת נַפְשׁוֹ. מֶה עָשָׂה הַצּוֹרֵר חְמְיֶל ימ”שׁ? כֵּוָן שֶׁבָּאוּ אֵלָיו חֲבֵרָיו שָׂרַי הַמֵּאוֹת לְבַקְּרוֹ בְּבֵית הָאֲסוּרִים, אָמַר לָהֶם: מִפְּנֵי מָה אַתֶּם מַחֲרִישִׁים, דְּעוּ וּרְאוּ, אֻמָּה זוֹ שֶׁל עַם פּוֹלִין מִתְגַּבְּרִים עָלֵינוּ בְּכָל יוֹם וְיוֹם וּמִשְׁתַּעְבְּדִים בִּבְנֵי עַמֵּנוּ בַּעֲבוֹדָה קָשָׁה, וְלֹא דַי שֶׁהַשָּׂרִים מִשְׁתַּעְבְּדִים בָּנוּ אֶלָּא גַם אֻמָּה הַיְרוּדָה שֶׁבְּכָל הָאֻמּוֹת מוֹשְׁלִים בָּנוּ, הַיּוֹם עוֹשִׂין לִי זֶה הַדָּבָר, לְמָחָר יַעֲשׂוּ גַם כֵּן כַּדָּבָר הַזֶּה לָכֶם, וְאַחַר כָּךְ יַחַרְשׁוּ עִם בְּנֵי עַמֵּנוּ בַּשָּׂדֶה כְּדֶרֶךְ שֶׁחוֹרְשִׁים עִם שְׁוָרִים. אִם תִּשְׁמְעוּ לַעֲצָתִי, לְכוּ אֶל שַׂר הָאֶלֶף וּבַקְשׁוּ מִמֶּנּוּ שֶׁיִּתֵּן לָכֶם נַפְשִׁי עַל עֲרֵבוּת שֶׁלָּכֶם עֲבוּר שִׂמְחַת הַשְּׁמָד שֶׁיֵּשׁ לָכֶם לְמָחָר, וּבַלַּיְלָה נִבְרַח יַחַד אֲנִי וְאַתֶּם עִם כָּל אֲשֶׁר לָנוּ עַל מֵעְבְּרוֹת הַיָּם אֶל ‘אֲחוֹרֵי הַמִּפְתָּן’, וְשָׁם נַמְתִּיק סוֹד יַחְדָּו מַה לַּעֲשׂוֹת נֶגֶד עַם פּוֹלִין. וְכֵן עָשׂוּ, וְהָלְכוּ כָּל שָׂרַי הַמֵּאוֹת שֶׁהָיוּ שָׁם אֶל שַׂר הָאֶלֶף שֶׁלָּהֶם וְלָקְחוּ לִחְמְיֶל ימ“שׁ מִבֵּית הָאֲסוּרִים עַל הָעֲרֵבוּת שֶׁלָּהֶם, וּבַלַּיְלָה בָּרְחוּ כֻּלָּם אֶל ‘אֲחוֹרֵי הַמִּפְתָּן’ אֶל הַמִּדְבָּר. וַיִּשְׁלְחוּ סְפָרִים בְּכָל מְקוֹמוֹת הַיְּוָנִים שֶׁיָּבֹאוּ אַחֲרֵיהֶם. וְכֵן עָשׂוּ כָּל מְקוֹמוֹת הַיְּוָנִים וַיִּתְלַקְּטוּ אֲלֵיהֶם אֲנָשִׁים רֵיקִים כְּעֶשְׂרִים אֶלֶף אִישׁ. וַיְהִי כִּשְׁמוֹעַ הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים אֶת הַדָּבָר הַזֶּה הָיָה כִּמְצַחֵק בְּעֵינֵיהֶם, כִּי אָמְרוּ: יִפְּלוּ בְּיָדֵנוּ, כְּפַעַם בַּפָּעַם60. וַיֵּלְכוּ שְׁנֵי שָׂרַי הַצָּבָא שֶׁל עַם פּוֹלִין, שֵׁם הָאֶחָד פּוֹטוֹצְקִי וְשֵׁם הַשֵּׁנִי קַלִינוֹפְסְקִי, וְעִמָּהֶם כְּשֵׁשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ גִּבּוֹרֵי הֶחָיִל, וַיַּעַרְכוּ הַמַּעֲרָכָה שֶׁלָּהֶם אֵצֶל הָעִיר קוֹרְסִין61, לִשְׁמוֹר מֵעְבְּרוֹת הַיָּם שֶׁלֹּא יַעַבְרוּ לְצַד זֶה. וְהַתְחָלַת מִרְדָּם הָיָה לִפְנֵי פּוּרִים ת”ח לְפּ“ק62. וְהִתְוַעֲדוּ שָׁם אֲחוֹרֵי הַמִּפְתָּן חְמְיֶל ימ”שׁ עִם שְׁאָר חֵילוֹ וַיֹּאמֶר אֶל עַמּוֹ: אַתֶּם יְדַעְתֶּם שֶׁעַם פּוֹלִין הֵם חֲזָקִים יוֹתֵר מִמֶּנּוּ וְכַאֲרָיוֹת וְכִנְמֵרִים הֵם, פְּנֵי לְהָבִים פְּנֵיהֶם, מִי הִתְחִיל לִמְרוֹד בְּמַלְכוּת פּוֹלִין וְעָמַד בִּפְנֵיהֶם? לָכֵן שִׁמְעוּ עַמִּי, לַעֲצָתִי, נֵלֵךְ וְנַשְׁלִים עִם הַקֵּדָרִים שׂוֹנְאֵינוּ וְנֵלְכָה שְׁנֵינוּ יַחְדָּו וְנִלָּחֲמָה עֲלֵיהֶם, וַיָּשִׁיבוּ לוֹ: יִהְיֶה כִּדְבָרֶיךָ. וַיֵּלֶךְ חְמְיֶל ימ"שׁ עִם כָּל חֵילוֹ אֶל מֶלֶךְ הַקֵּדָרִים וְעָשׂוּ שָׁלוֹם עִמּוֹ וְכָרְתוּ בְּרִית שֶׁיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו עַל מְדִינַת פּוֹלִין. וְכָךְ עָשׂוּ פֶּשֶׁר63 בֵּינֵיהֶם עַל הַשָּׁלָל, שֶׁהַקֵּדָרִים יִקְחוּ כָּל הַשְּׁבִי בָּאָדָם וְהַמַּלְקוֹחַ בַּבְּהֵמוֹת, וְהַקּוֹזַקִין יִקְחוּ כָּל הַשָּׁלָל, דְּהַיְנוּ כֶּסֶף וְזָהָב וּשְׂמָלוֹת. מִדְיָן וּמוֹאָב עָשׂוּ שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם בִּשְׁבִיל שִׂנְאַת יִשְׂרָאֵל64. וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו, הַקֵּדָרִים וְהַיְּוָנִים, וַיָּבוֹאוּ דֶרֶךְ הַמִּדְבָּר וְדֶרֶךְ יְעָרוֹת אֶל הַמַּעֲרָכָה שֶׁל מַחֲנֵה פּוֹלִין, וְיוֹם אֶחָד לִפְנֵי בוֹאָם אֶל מֵחֲנֵה פּוֹלִין שָׁלְחוּ מְרַגְּלִים אֶל הַמַּעֲרָכָה שֶׁל עַם פּוֹלִין לִרְאוֹת בָּהֶם, הַחֲזָקִים הֵם אִם רָפִים, אִם יֵשׁ לָהֶם עַם רַב וְאִם לָאו, וְהָיוּ רוֹאִים הַמְרַגְּלִים שֶׁהֵם מְתֵי מְעַט וְהֵם יוֹשְׁבִים עַל הָהָר, אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים בְּטוּב לֵב בְּתֻפִּים וּבִמְחוֹלוֹת, וְהֵשִׁיבוּ לָהֶם דָּבָר. וַיֹּאמְרוּ לָהֶם: עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אוֹתָם וְגַם יָכוֹל נוּכַל לָהֶם, כִּי הֵם יוֹשְׁבִים בֶּטַח וְלֹא נִשְׁמְרוּ מִמֶּנּוּ וְהָיוּ שׁוֹלְחִין הַמְרַגְּלִים שֶׁיַּחְפְּרוּ בּוֹרוֹת, שִׁיחִין וּמְעָרוֹת בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בֵּית מָנוֹס בָּהָר וּבַשְּׁפֵלָה.

וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, ד' יָמִים בְּחֹדֶשׁ סִיוָן65 ת“ח לְפ”ק, בָּאוּ הַקֵּדָרִים וְהַיְּוָנִים דֶּרֶךְ הַיּעָרוֹת מִשְׁנֵי צְדָדִין, מִצַּד א' הַקֵּדָרִים וּמִצַּד הַשֵּׁנִי הַיְּוָנִים. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאוּ עַם פּוֹלִין כִּי כָלְתָה אֲלֵיהֶם הָרָעָה, שֶׁבָּאוּ עֲלֵיהֶם גַּם הַקֵּדָרִים, וְהֵם מְתֵי מִסְפָּר66, וְהַקֵּדָרִים וְהַיְּוָנִים הָיוּ יוֹתֵר מִשִּׁשִּׁים אֶלֶף, וּבִקְּשׁוּ לָנוּס בֵּין הַיְּעָרִים בָּהָר וּבַשְּׁפֵלָה, וְנָפְלוּ בַּבּוֹרוֹת שֶׁחָפְרוּ לָהֶם, וַיָּסֹבּוּ עֲלֵיהֶם הַקֵּדָרִים וְהַיְּוָנִים. וּבִקְּשׁוּ מֵהֶם שָׂרַי עַם פּוֹלִין שֶׁאַל יִשְׁפְּכוּ דָמָם אַרְצָה וְיִקְחוּ אוֹתָם בַּשֶּׁבִי, וּמִלְאוּ הַקֵּדָרִים רְצוֹנָם וְלָקְחוּ כָּל עַם פּוֹלִין עִם שְׁנֵי שָׂרַי הַצָּבָא בַּשֶּׁבִי וְעָשׂוּ לָהֶם עִנּוּיִים גְּדוֹלִים וַיָּשִׂימוּ כְּבָלִים שֶׁל בַּרְזֶל עַל רַגְלֵיהֶם שֶׁל שְׁנֵי שָׂרַי הַצָּבָא, אֲשֶׁר שֵׁם הָאֶחָד פּוֹטוֹצְקִי וְהַשֵּׁנִי קַלִינוֹפְסְקִי.

וְכַמָּה שָׂרִים מֵעַם פּוֹלִין רָאוּ שֶׁאִישׁ הַזֶּה, חְמְיֶל ימ“שׁ, אִישׁ מֻצְלָח הוּא, וְיַצְלִיחַ בְּכָל מַעֲשָׂיו, מָרְדוּ הֵמָּה גַם כֵּן בְּמַלְכוּת פּוֹלִין, וְכָרְתוּ בְרִית עִם חְמְיֶל ימ”שׁ וּבִשְׁבוּעָה שֶׁיַּעַבְדוּהוּ בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים, כְּמוֹ שֶׁעָבְדוּ לִפְנֵי זֶה לְמֶלֶךְ פּוֹלִין. וּבְתוֹכָם הָיָה שַׂר הָאֶלֶף שֶׁהָיָה לִפְנֵי זֶה אֵצֶל חְרוֹנְזִי, שֶׁצִּוָּה לוֹ הַשַּׂר חְרוֹנְזִי לְהָסִיר רֹאשׁ חְמְיֶל ימ“שׁ, וַעֲשָׂאוֹ חְמְיֶל ימ”שׁ לְשַׂר הָאֲלָפִים עַל עַמּוֹ. וְגַם הַסּוֹפֵר שֶׁל שַׂר הַצָּבָא קוֹנְיֶצְפּוֹלְסְקִי שֶׁמֵּת נַעֲשָׂה סוֹפֵר אֵצֶל חְמְיֶל ימ“שׁ, וְזֶה הַסּוֹפֵר הָיָה פִּקֵּח גָּדוֹל וְיָדַע כָּל טַכְסִיסֵי מִלְחָמָה שֶׁל מַלְכוּת פּוֹלִין, וְהוּא עִם שְׁאָר שָׂרַי עַם פּוֹלִין שֶׁמָּרְדוּ הָיוּ יוֹעֲצָיו שֶׁל חְמְיֶל ימ”שׁ, וְהֵם הַשְּׂטָנִים שֶׁל מַלְכוּת פּוֹלִין, מִנֵּיהּ וּבֵיהּ אִבָּא נֵיזַל בֵּיהּ נָרְגָא67. וּבְאוֹתוֹ יוֹם שֶׁנִּשְׁבָּה עַם פּוֹלִין עִם שְׁנֵי שָׂרַי הַצָּבָא בָּאָה הַבְּשׂוֹרָה הָרָעָה שֶׁמֵּת הַמֶּלֶךְ וְלַדִיסְלַב וְהָיְתָה כָּל מְדִינַת פּוֹלִין כְּצֹאן בְּלִי רוֹעֶה. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ הַדֻּכְּסִים וְהַשָּׂרִים שֶׁמֵּת מַלְכָּם, וַאֲשֶׁר נִשְׁבּוּ כָּל שָׂרַי עַם פּוֹלִין גִּבּוֹרֵי חַיִל מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה, וְגַם שְׁנֵי שָׂרַי הַצָּבָא, לֹא קָמָה עוֹד רוּחַ בְּאִישׁ וְנָמֵס כָּל לֵב הַיְּהוּדִים כַּאֲשֶׁר נָמֵס הַדּוֹנַג לִפְנֵי הָאֵשׁ, כִּי נָפַל פַּחֲדָם עַל כָּל הַיְּהוּדִים. וְנָסוּ כָּל הַשָּׂרִים הַמּוֹשְׁלִים בְּאוֹתָם מְקוֹמוֹת שֶׁל אֲחוֹרֵי הַנָּהָר נֵיפּוּר, וְשֶׁלִּפְנֵי הַנָּהָר נֵיפּוּר עַד ק"ק פּוֹלְנוֹאָה68, הַכֹּל נָסוּ לְנַפְשָׁם. וְלוּלֵא ה' הוֹתִיר לָנוּ שָׂרִיד כִּמְעַט כִּסְדוֹם הָיִינוּ, אֲשֶׁר הָיָה בְּאוֹתוֹ רַעַשׁ הַדֻּכַּס וִישְׁנְוֶצְקִי69 זֵכֶר לִבְרָכָה, עִם הַחַיִל שֶׁלּוֹ, אֲחוֹרֵי הַנָּהָר נֵיפּוּר וְהָיָה אוֹהֵב יִשְׂרָאֵל עַד מְאֹד וְגִבּוֹר מִלְחָמָה אֲשֶׁר אֵין כָּמוֹהוּ בְּכָל הָאָרֶץ, וְהוּא נָס עִם עַמּוֹ דֶּרֶךְ אֶרֶץ לִיטָא וְנָסוּ עִמּוֹ כַּחֲמֵשׁ מֵאוֹת בַּעֲלֵי־בָּתִּים, וְכָל אֶחָד עִם אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו וְנָשָׂא אוֹתָם כְּמוֹ עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים עַד הֱבִיאָם [לִ]מְקוֹם חֶפְצָם; אִם הָיָה לָהֶם שׁוּם סַכָּנָה בָּאַחֲרוֹנָה אָמַר לַיְּהוּדִים שֶׁיִּסְעוּ בָּרִאשׁוֹנָה וְאִם הָיְתָה הַסַּכָּנָה לִפְנֵיהֶם, נָסַע הוּא לִפְנֵיהֶם לְמָגֵן וְצִנָּה וְהֵם אַחֲרָיו חוֹנִים.

וְהַיְּהוּדִים [מִ]צַּד זֶה הַנָּהָר70 נֵיפּוּר שָׁמְעוּ אֵלּוּ שְׁנֵי מְאֹרָעוֹת רָעִים הנ“ל בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל חַג הַשָּׁבוּעוֹת71 וְנָסוּ כֻּלָּם בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת וְלֹא חָסוּ עַל כַּסְפָם וּזְהָבָם וּבָרְחוּ לְהַצִּיל נַפְשָׁם. כָּל גְּלִילוֹת ק”ק אוֹסְטְרָא72, וְהַקְּהִלּוֹת הַשַּׁיָּכוֹת לָהֶם, כְּגוֹן הַק“ק שְׂדֵה־לָבָן73, וְק”ק פַּוְלוֹבִיטְשׁ74, וְק“ק טשׁוּדְנוֹב75, וְק”ק לוּבַּרְטוֹב76, וְכָל הַקְּהִלּוֹת הַנִּמְשָׁכוֹת אַחֲרֵיהֶן, בָּרְחוּ קְצָת לְק“ק פּוֹלְנוֹאָה וּקְצָת לְק”ק זַסְלַב וּקְצָת לְק“ק אוֹסְטְרָא הַבִּירָה וּקְצָת לְק”ק קוֹסְנַטִין77, כִּי הָיוּ אֵלּוּ מְקוֹמוֹת חֲזָקוֹת גְּדוֹלוֹת78. וְכָל גְּלִילוֹת ק“ק לְבוּב שֶׁהָיוּ בִּמְדִינוֹת רוּסִיָּא וְהַקְּהִלּוֹת הַשַּׁיָּכוֹת לָהֶם, כְּגוֹן סְבִיבוֹת ק”ק נֶמְרוֹב, בָּרְחוּ לק“ק נֶמְרוֹב וּסְבִיבוֹת ק”ק טוּלְטְשִׁין בָּרְחוּ לק“ק טוּלְשִׁין וּסְבִיבוֹת. ק”ק בַּאר, כְּגוֹן וִינִיצָה79, וְק“ק טֶשַׁרִיגְרוֹד80 וְק”ק קְרַסְנַי81 עִם הַקְּהִלּוֹת הַסְּמוּכוֹת לָהֶן, בָּרְחוּ כֻּלָּן לק"ק בַּאר.

וּמִי שֶׁלֹּא בָרַח אוֹ שֶׁלֹּא יָכֹל לִבְרוֹחַ דָּמוֹ בְּרֹאשׁוֹ וְהַרְבֵּה ק“ק אֲחוֹרֵי הַנָּהָר נֵיפּוּר הַקְּרוֹבִים אֶל הֶחָלָל, כְּגוֹן ק”ק פֶּרֵיַסְלַב וְק“ק בַּרִישׁוֹפְקָה וְק”ק פְּרְיַטִין וְק“ק בּוֹרִישְׁפּוֹלִי וְק”ק לוּבֶּן וְק“ק לוֹחְוִיץ וַאֲגַפֵּיהֶן שֶׁלֹּא יָכְלוּ לִבְרוֹחַ וְנֶהֶרְגוּ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם בְּמִיתוֹת מְשֻׁנּוֹת קָשׁוֹת וּמָרוֹת, קְצָתָם פָּשְׁטוּ עוֹרָם מֵעֲלֵיהֶם וְהַבָּשָׂר הִשְׁלִיכוּ לַכְּלָבִים, וּקְצָתָם קִצְּצוּ יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם וְהִשְׁלִיכוּם עַל הַדֶּרֶךְ וְעָבְרוּ עֲלֵיהֶם בִּקְרוֹנוֹת וּדְרָכוּם בְּסוּסִים, וּקְצָתָם פָּצְעוּ בָּהֶם פְּצָעִים הַרְבֵּה שֶׁלֹּא יִהְיוּ כְּדֵי לְהָמִית וְהִשְׁלִיכוּם בַּחוּץ שֶׁלֹּא יָמוּתוּ מְהֵרָה וַיְפַרְפְּרוּ בִּדְמֵיהֶם עַד שֶׁיָּצְאָה נִשְׁמָתָם. וְהַרְבֵּה קָבְרוּ בְּחַיֵּיהֶם. וְשָׁחֲטוּ יְלָדִים בַּחֵיק אִמּוֹתָם. וְהַרְבֵּה יְלָדִים קָרְעוּ לִקְרָעִים כַּדָּגִים, וְנָשִׁים מְעֻבָּרוֹת בָּקְעוּ בִטְנָם וְהוֹצִיאוּ הָעֻבָּר וְחָבְטוּ בִּפְנֵיהֶן. וּקְצָתָן קָרְעוּ בִּטְנֵיהֶן וְשָׂמוּ חָתוּל חַי בְּתוֹךְ הַבֶּטֶן וְהִנִּיחוּן כָּךְ בַּחַיִּים וְתָפְרוּ הַבֶּטֶן וְקִצְּצוּ בָּהֶן יְדֵיהֶן שֶׁלֹּא יוֹצִיאוּ הֶחָתוּל חַי מִן הַבֶּטֶן וְתָלוּ הַיְלָדִים בְּדַדַּי אִמּוֹתָם וּקְצָת יְלָדִים תָּחֲבוּ בְּשַׁפּוּד וּצְלָאוּם אֵצֶל הָאֵשׁ וֶהֱבִיאוּם אֶל אִמּוֹתָם שֶׁיֹּאכְלוּ מֵהֶם. וְלִפְעָמִים לָקְחוּ מִיַּלְדֵי הָעִבְרִים וְעָשׂוּ גְשָׁרִים לַעֲבוֹר עֲלֵיהֶם. לֹא הָיְתָה מִיתָה מְשֻׁנָּה בָּעוֹלָם שֶׁלֹּא עָשׂוּ בָהֶם, וְכָל ד' מִיתוֹת בֵּית־דִּין: סְקִילָה, שְׂרֵפָה, הֶרֶג וָחֶנֶק. וְהַרְבֵּה לָקְחוּ הַקֵּדָרִים בַּשִּׁבְיָה, וְנָשִׁים וּבְתוּלוֹת עִנּוּ וְשָׁכְבוּ עִם הַנָּשִׁים לִפְנֵי הָאֲנָשִׁים, וְהַבְּתוּלוֹת וְהַנָּשִׁים הַיָּפוֹת לָקְחוּ לִשְׁפָחוֹת וּלְאוֹפוֹת וּקְצָת לְנָשִׁים וּלְפִילַגְשִׁים. כַּיּוֹצֵא בָזֶה עָשׂוּ בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר הָיוּ מַגִּיעִים שָׁמָּה וְגַם לְעַכּוּ”ם82 שֶׁהָיוּ מֵעַם פּוֹלִין עָשׂוּ כָּהֵנָּה, וּבְיוֹתֵר לְהַכְּמָרִים וְהַגַּלָּחִים. וְנֶהֶרְגוּ אֲחוֹרֵי הַנָּהָר נֵיפּוּר כַּמָּה וְכַמָּה אֲלָפִים נְפָשׁוֹת מִיהוּדִים וְכַמָּה מֵאוֹת שֶׁהֻכְרְחוּ לְהָמִיר דָּתָם. וְסִפְרֵי־תוֹרוֹת קָרְעוּ לִקְרָעִים וְעָשׂוּ מֵהֶם שַׂקִּים וּמַנְעָלִים לְרַגְלֵיהֶם וּרְצוּעֵי תְפִלִּין לָקְחוּ לִכְרוֹךְ סְבִיב רַגְלֵיהֶם, וּקְצוּצַי תְפִלִּין83 הִשְׁלִיכוּ בְּרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת וּמִשְּׁאָר סִפְרֵי קֹדֶשׁ עָשׂוּ גְשָׁרִים בִּרְחוֹבוֹתֵיהֶם וּקְצָת לָקְחוּ לִתְחוֹב בִּקְנֵי הַשְּׂרֵפָה, אֲשֶׁר כָּל הַשּׁוֹמֵעַ תִּצַּלְנָה אָזְנָיו.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ ק“ק פּוֹרְהוֹבִּישְׁטְשׁ84 וּבְק”ק זִיווֹטוֹב וּבְק“ק בַּזוּפְקָה וּבְק”ק טֶטִיאוֹב וַאֲגַפֵּיהֶן מַה שֶּׁעָשׂוּ הַיְּוָנִים לְאַחֵינוּ שֶׁבַּאֲחוֹרֵי הַנָּהָר נֵיפּוּר, כֵּוָן שֶׁבָּאוּ עֲלֵיהֶם הַקֵּדָרִים וְהַיְּוָנִים הָיוּ הַקֵּדָרִים מִצַּד אֶחָד מֵהָעִיר, וְהַיְּוָנִים מִצַּד הַשֵּׁנִי, אָמְרוּ: אִם אָנוּ נַמְתִּין עַד שֶׁיָּבוֹאוּ הַיְּוָנִים לָעִיר יַעֲשׂוּ בָנוּ כָּלָה וְנֶחֱרָצָה, אוֹ יַכְרִיחוּנוּ לְהָמִיר דָּתֵנוּ חָלִילָה, מוּטָב לָנוּ שֶׁנֵּלֵךְ אֶל מַחֲנֵה הַקֵּדָרִים בַּשְּׁבִי, כִּי יָדַעְנוּ, אַחֵינוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל שֶׁבְּקוֹסְטַנְטִינָא85 וְשֶׁבִּשְׁאָר קְהִלּוֹת תוּרְקִיָּא רַחֲמָנִים גְּדוֹלִים הֵם וְיִפְדּוּ אוֹתָנוּ בְּמָמוֹן, וְכֵן עָשׂוּ. הָלְכוּ אַרְבַּע קְהִלּוֹת הנ“ל אֲנָשִׁים וְנָשִׁים וָטַף, כִּשְׁלשֶׁת אֲלָפִים נְפָשׁוֹת, אֶל הַקֵּדָרִים. וְהָיָה בֵּינֵיהֶם חַזָּן אֶחָד וּשְׁמוֹ ר' הִירְשׁ מִזִּיווֹטוֹב, כְּשֶׁבָּאוּ אֶל הַקַּדָּרִים הִתְחִיל לְקוֹנֵן וּלְשׁוֹרֵר “אֵל מָלֵא רַחֲמִים” עַל הֲרִיגוֹת אַחֵינוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּקוֹל גָּדוֹל, גָּעוּ כָּל הָעָם בִּבְכִיָּה גְדוֹלָה. בְּוַדַּאי שֶׁנִּשְׁמְעָה צַעֲקָתָם בַּמָּרוֹם וְנִכְמְרוּ רַחֲמַי שׁוֹבֵיהֶם עֲלֵיהֶם וְנִחֲמוּם בִּדְבָרִים טוֹבִים, וְאָמְרוּ לָהֶם: אַל תִּדְאֲגוּ, אַל יִהְיֶה לָכֶם חֶסְרוֹן בַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, יֵשׁ בָּכֶם שׁוֹחֲטִים, שָׁחֲטוּ לָכֶם צֹאן וּבָקָר לָרֹב וּמְהֵרָה אָנוּ מְבִיאִים אֶתְכֶם אֶל אֲחֵיכֶם שֶׁבְּקוֹסְטַנְטִינָא לִפְדּוֹת אֶתְכֶם. וְכָךְ הָיוּ עוֹשִׂין הַקֵּדָרִים וְאַחֵינוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל שֶׁבְּקוֹסְטַנְטִינָא, הַשֵּׁם יִשְׁמְרֵם, פָּדוּ אוֹתָם וְגַם שְׁאָר שְׁבוּיִים מִפּוֹלִין לְעֵרֶךְ עֶשְׂרִים אֶלֶף נְפָשׁוֹת וּבִזְבְּזוּ עֲלֵיהֶם מָמוֹן הַרְבֵּה, בְּכָל מָמוֹן שֶׁפָּסְקוּ עֲלֵיהֶם וְזָנוּ וּפִרְנְסוּ אוֹתָם עַד עַתָּה וְעָשׂוּ עִמָּהֶם גַּם שְׁאָר טוֹבוֹת עַד אֵין שִׁעוּר. גַּם כָּל אֶרֶץ תּוּרְקִיָּא עָשׂוּ כָּךְ וּבִפְרָט בְּק”ק סַל[וֹ]נִיקוֹ86 יע“א87 פָּדוּ הַרְבֵּה שְׁבוּיִים מְאֹד. וּבְק”ק וֵינֵיצִיאָה הַמְפֹאָרָה וּבְק“ק רוֹמָא הַמְעֻטָּרָה וּבְק”ק לִיבוֹרְנוֹ הַיְקָרָה וְהַיְשָׁרָה וּבִשְׁאָר הַקְּהִלּוֹת קְדוֹשׁוֹת בְּאִיטַלְיָא נָתְנוּ כַּמָּה וְכַמָּה אֲלָפִים וּרְבָבוֹת זְהוּבִים לְפִדְיוֹן שְׁבוּיִים וְשָׁלְחוּ לְק“ק קוֹסְטַנְטִינָא הַגְּדוֹלָה יע”א. הַשֵּׁם יְשַׁלֵּם לָהֶם גְּמוּלָם הַטּוֹב שֶׁגָּמְלוּ לְאַחֵינוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל וְיִשְׁמְרֵם מִכָּל צָרָה עַד בִּיאַת הַגּוֹאֵל.

וַיְהִי אַחֵר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה חָזְרוּ הַקֵּדָרִים עִם הַשְּׁבִי הַגָּדוֹל לְאַרְצָם וְהַצּוֹרֵר חְמְיֶל ימ"שׁ הָלַךְ עִם עַמּוֹ הַקּוֹזַקִין וְכַמָּה אֲלָפִים קֵדָרִים הַנִּשְׁאָרִים אֶצְלוֹ לְעִיר טְשַׁהְרִין בְּתֻפִּים וּבַחֲצוֹצְרוֹת. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר קָרֵב אֶל הָעִיר יָצְאוּ כָּל בְּנֵי הָעִיר לִקְרָאתוֹ בְּתֻפִּים וּבִמְחוֹלוֹת וּבְשִׂמְחָה גְדוֹלָה וּבֵרְכוּ וְקִבְּלוּ אוֹתוֹ לִהְיוֹת שַׂר וְנָגִיד עֲלֵיהֶם וְעַל זַרְעָם עַד עוֹלָם. וַיֹּאמְרוּ לוֹ: נְשִׁיא אֱלֹקִים אַתָּה עָלֵינוּ וְגוֹאֲלֵנוּ, שֶׁגָּאַלְתָּ אוֹתָנוּ מִן הַשָּׂרִים עַם פּוֹלִין הַמְּצֵרִים אוֹתָנוּ בַּעֲבוֹדָה קָשָׁה.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר יָשַׁב הַצּוֹרֵר חְמְיֶל ימ“שׁ בְּבֵיתוֹ וַיֹּאמֶר אֶל עֲבָדָיו, שָׂרָיו וְיוֹעֲצָיו: הָבוּ לָכֶם עֵצָה שֶׁלֹּא נִהְיָה לְבוּז וּלְשִׁמְצָה בְּקָמֵינוּ, כִּי נִבְאַשְׁנוּ בְּיוֹשְׁבַי הָאָרֶץ פּוֹלִין וְשָׁמְעוּ כָּל מַלְכֵי אֱדוֹם88 אֶת הָרָעָה שֶׁעָשִׂינוּ וְיָבוֹאוּ עָלֵינוּ לְמִלְחָמָה וַאֲנַחְנוּ מְתֵי מִסְפָּר. וַיֹּאמְרוּ לוֹ: זֹאת הָעֵצָה הַיְּעוּצָה מֵאִתָּנוּ, שֶׁתִּכְתֹּב סְפָרִים אֶל הַשָּׂרִים וְהַדֻּכְּסִים שֶׁל מַלְכוּת פּוֹלִין, דִּבְרֵי שָׁלוֹם וֶאֱמֶת, דְּבָרִים טוֹבִים וְנִחוּמִים, וְתֹאמַר נוֹאָשׁ לִדְבָרֶיךָ עַל כָּל מַה שֶּׁעָשִׂיתָ, כִּי הָיָה הַכֹּל בְּהֶכְרַח לְהַצִּיל נַפְשְׁךָ, וַעֲשֵׂה כָּךְ כְּדֵי שֶׁלֹּא יַאַסְפוּ עָלֶיךָ חֲיָלוֹת כָּל כָּךְ מְהֵרָה, וּבֵין כָּךְ וּבֵין כָּךְ שְׁלַח שְׁלוּחִים אֶל מֶלֶךְ הַקֵּדָרִים שֶׁיִּשְׁלַח אֵלֶיךָ חֲיָלוֹת הַרְבֵּה וְגַם כְּתוֹב סְפָרִים בְּכָל מַלְכוּת פּוֹלִין אֶל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁיֵּשׁ שָׁם מֵעַם הַיְּוָנִים, לִהְיוֹת עֲתִידִים לְיוֹם מוֹעֵד לְהִקָּהֵל וְלַעֲמוֹד עַל נַפְשָׁם וּלְהִנָּקֵם מֵאוֹיְבֵיהֶם הַשָּׂרִים וְהַיְּהוּדִים לְהַבְדִּיל. וְכֵן עָשָׂה. וַיִּשְׁלַח סְפָרִים בְּכָל מְדִינָה וּמְדִינָה בְּסוֹד גָּדוֹל אֶל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁיֵּשׁ שָׁם מֵעַם הַיְּוָנִים לִהְיוֹת עֲתִידִים לְיוֹם מוֹעֵד לְהִקָּהֵל וְלַעֲמוֹד עַל נַפְשָׁם, לְהַשְׁמִיד וְלַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים וְאֶת כָּל חֵיל עַם פּוֹלִין הַצָּרִים אוֹתָם, טַף וְנָשִׁים וּשְׁלָלָם לָבֹז. וַיִּוָּדַע הַדָּבָר אֶל הַיְּהוּדִים מֵעַם הַיְּוָנִים הַשְּׁכֵנִים וְאוֹהֲבִים שֶׁלָּהֶם, וְגַם הָיוּ לַיְּהוּדִים מְרַגְּלִים בְּכָל מְקוֹמוֹת מוֹשְׁבוֹתֵיהֶם, וְהָלְכוּ וְהוֹדִיעוּ לַשָּׂרִים אֲדוֹנֵיהֶם. וְהָיוּ שׁוֹלְחִין כְּתָבִים מִן קְהִלָּה לִקְהִלָּה עַל יְדֵי רוֹכְבֵי סוּסִים לְהוֹדִיעַ אֶל הַיְּהוּדִים וְהַשָּׂרִים מַה שֶּׁנִּתְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם וָיוֹם. וּמִפְּנֵי כָּךְ הַשָּׂרִים אוֹהֲבִים לַיְּהוּדִים מְאֹד וְהָיוּ עִם הַיְּהוּדִים בַּאֲגֻדָּה אַחַת וּבְנֶפֶשׁ אַחַת, כִּי הקבּ”ה שָׁלַח הָרְפוּאָה לִפְנֵי הַמַּכָּה, כִּי לוּלֵא זֹאת לֹא הָיְתָה תְּקוּמָה חָלִילָה לִשְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל. וּבְכָל מְדִינָה וּמְדִינָה מְקוֹם אֲשֶׁר דְּבַר הַצּוֹרֵר וְדָתוֹ מַגִּיעַ שִׂמְחָה גְדוֹלָה לַיְּוָנִים וְאֵבֶל גָּדוֹל לַשָּׂרִים וְהַיְּהוּדִים, וְצוֹם וּבֶכִי, שַׂק וָאֵפֶר וּתְשׁוּבָה תְּפִלָּה וּצְדָקָה. בְּכָל זֹאת לֹא שָׁב אַפּוֹ וְעוֹד יָדוֹ נְטוּיָה, הַשֵּׁם יְרַחֵם עֲלֵיהֶם.

וְיִשְׁלַח89 סְפָרִים גַּם אֶל הַדֻּכְּסִים וְהַשָּׂרִים דִּבְרֵי שָׁלוֹם וְכָתַב לָהֶם דְּבָרִים טוֹבִים וְנִחוּמִים, מַה שֶּׁעָשָׂה הָיָה הַכֹּל בְּהֶכְרֵחַ גָּדוֹל, לְהַצִּיל לְקוּחִים לַמָּוֶת וְהַבָּא לְהָרְגְךָ הַשְׁכֵּם לְהָרְגוֹ וְנִרְדָּף רַחֲמָנָא פַּטְרֵיהּ90. וְכָתַב לָהֶם שֶׁהַשָּׂרִים יָשׁוּבוּ לְבֵיתָם וְלִמְקוֹמָם וְשֶׁיַּחֲזִיר לָהֶם הַמְּקוֹמוֹת. אֲבָל הַשָּׂרִים לֹא הָיוּ מַשְׁגִּיחִים בִּכְתָבוֹ, כִּי הֵבִינוּ שֶׁזֶּה הַכֹּל דִּבְרֵי שֶׁקֶר וּמִרְמָה, כִּי תוֹאֲנָה הוּא מְבַקֵּשׁ וְגַם רָאוּ בְּחוּשׁ שֶׁהַכֹּל שֶׁקֶר וּמִרְמָה כִּי דִּין שָׁלוֹם דְּכֹלָּא נִשְׁפָּא91, כִּי בְכָאן קָרָא לָהֶם לְשָׁלוֹם וְהוֹלֵךְ וְכוֹבֵשׁ כָּל אֶרֶץ רוּסִיָּא תַּחַת מֶמְשַׁלְתּוֹ וְשׁוֹלְחִים לוֹ מַס מִכָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל הַדֻּכְּסִים וְהַשָּׂרִים וְעָשָׂה מַעֲשִׂים אֲשֶׁר לֹא יֵעָשׂוּ אֲחוֹרֵי הַנָּהָר נֵיפּוּר בִּיהוּדִים וְשָׂרִים וְהֶחֱרִיב בָּתֵּי תְפִלּוֹתָם וְהָרַג לַכְּמָרִים שֶׁבָּהֶם, הַכֹּל עָשָׂה אַחַר שֶׁנִּשְׁבָּה כָּל מַחֲנֵה עַם פּוֹלִין, לָכֵן לֹא הֶאֱמִינוּ לִדְבָרוֹ וְשָׁלְחוּ כְּתָבִים אֶל הָאַרְצִיבִּיסְקוּפְּ בִּלְשׁוֹן פּוֹלִין, וּבִלְשׁוֹן אִיטַלִיָּא נִקְרָא קַרְדִינַל, – הַיּוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא ק“ק גְּנֵיזְן92, שֶׁהוּא בִּמְקוֹם הַמֶּלֶךְ אִם מֵת הַמֶּלֶךְ, שֶׁלֹּא יִהְיֶה פּוֹלִין בְּלֹא מַלְכוּת, שֶׁאִלְמָלֵא כָּךְ “אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ חַיִּים בְּלָעוֹ”93. וְהָיָה בַּיָּמִים הָהֵם קַרְדִּינַל שֶׁל גְּנֵיזְן הַמֶּלֶךְ פּוֹלִין קַזִימֶר יר”ה, וַיַּפֵּל שׂוֹנְאָיו תַּחְתָּיו. בְּכֵן שָׁלְחוּ לוֹ כָּל הַדֻּכְּסִים וְהַשָּׂרִים בְּהַסְכָּמָה יַחַד, שֶׁיַּעֲשֶׂה לָהֶם שַׂר הַצָּבָא, שֶׁלֹּא תְהֵא מַלְכוּת פּוֹלִין כְּצֹאן בְּלִי רוֹעֶה. מִיָּד שָׁלַח הַקַּרְדִּינַל קַזִימֶר יר“ה הַשֵּׁבֶט מוֹשְׁלִים, שְׁקוֹרִין בִּלָשׁוֹן פּוֹלִין הַבּוּלַוֵי, לְיַד הַדֻּכָּס שֶׁל ק”ק זַסְלַב הַדֻּכָּס הַגָּדוֹל וְלַדִיסְלַב דוֹמִינֶק יר“ה, שֶׁיְהֵא הוּא שַׂר צָבָא עַל עַם פּוֹלִין. וְזֶה הַדֻּכָּס הֵבִיא יוֹתֵר פֻּרְעָנֻיּוֹת בְּיִשְׂרָאֵל וּבְכָל הַמְּדִינָה פּוֹלִין, כִּי הוּא מֻפְלָג בַּעֲשִׁירוּת וּמִיָּמָיו לֹא נִסָּה רַגְלָיו לָלֶכֶת לַמִּלְחָמָה, כִּי הוּא אִישׁ הַיָּרֵא וְרַךְ לֵבָב וְהַקַּרְדִּינַל עָשָׂה אוֹתוֹ לְשַׂר הַצָּבָא בִּשְׁבִיל עֲשִׁירוּתוֹ, וְכַד רָגֵיז רָעֲיָא עַל עָנָא עָבֵיד לְנַגָּדָא סָמִיתָא94, כָּךְ הָיָה בְּפוֹלִין בעו”ה95. גַּם צִוָּה הַקַּרְדִּינַל הַנ"ל, בִּקְנָס גָּדוֹל, לְהַכְרִיז בְּכָל מַלְכוּת פּוֹלִין, שֶׁיָּבֹאוּ כָּל הַשָּׂרִים לַמִּלְחָמָה לְהִנָּקֵם מֵאוֹיְבֵיהֶם. וְהֵם הָיוּ מְאַסְּפִין לְאַט לְאַט, כְּדֶרֶךְ מַלְכוּת פּוֹלִין כְּשֶׁהוֹלְכִים לַמִּלְחָמָה הֵמָּה הוֹלְכִים בְּמָתוּן רַב וְלֹא בִזְרִיזוּת. לְהֵפֶךְ הֵם הַקֵּדָרִים וְהַיְּוָנִים, שֶׁהוֹלְכִים בִּזְרִיזוּת וְלֹא בָּעַצְלוּת.


 

גְּזֵרָה שֶׁל ק"ק נֶמְרוֹב    🔗

וַיְהִי כִּשְׁמוֹעַ הַצּוֹרֵר חְמְיֶל ימ“שׁ שֶׁיְּהוּדִים רַבִּים נִתְאַסְּפוּ לק”ק נֶמְרוֹב וְעִמָּהֶם כֶּסֶף וְזָהָב לָרֹב וְגַם ק“ק נֶמְרוֹב בְּעַצְמָהּ הָיְתָה מֻפְלֶגֶת בַּעֲשִׁירוּת וְהָיְתָה קְהִלָּה גְדוֹלָה וַחֲשׁוּבָה לֵאלֹהִים, שֶׁל חֲכָמִים וְסוֹפְרִים, מְלֵאֲתִי מִשְׁפָּט, צֶדֶק יָלִין בָּהּ וְעַתָּה – נִרְצָחִים. בְּכֵן שָׁלַח חְמְיֶל ימ”שׁ רֹאשׁ אֶחָד, צוֹרֵר הַיְּהוּדִים, עַל ק“ק הנ”ל וְעִמּוֹ כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אִישׁ שׁוֹלְפֵי חֶרֶב וְכָתַב לְרָאשֵׁי אַנְשַׁי הָעִיר שֶׁיִּהְיוּ בְעֶזְרָם. וְאַנְשֵׁי הָעִיר הִקְדִּימוּ נַעֲשֶׂה לְנִשְׁמַע לְסַיְּעָם בְּכָל כֹּחָם, לֹא מִפְּנֵי אַהֲבָתָם אֶלָּא מִפְּנֵי שִׂנְאַת הַיְּהוּדִים. וַיְהִי בְּיוֹם ד' כ' סִיוָן96, בָּאוּ הַקּוֹזַקִין סָמוּךְ לְעִיר נֶמְרוֹב, וַיִּרְאוּ הַיְּהוּדִים אֶת הַחַיִל לְמֵרָחוֹק וַיֶּחֱרַד לִבָּם, אֲבָל לֹא הָיוּ יוֹדְעִין אִם הֵם מֵעַם פּוֹלִין אוֹ מֵעַם קוֹזַקִין. אַף עַל פִּי כֵן הָלְכוּ כָּל הַיְּהוּדִים עִם נְשֵׁיהֶם וְטַפָּם וְכֶסֶף וְזָהָב שֶׁלָּהֶם אֶל הַמִּבְצָר וְסָגְרוּ הַמִּבְצָר בִּדְלָתַיִם וּבְרִיחִים לְהִלָּחֵם כְּנֶגְדָּם. מֶה עָשׂוּ הָרְשָׁעִים הַקּוֹזַקִין? עָשׂוּ לָהֶם דְּגָלִים כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ לְעַם פּוֹלִין, כִּי לֹא יֵשׁ הֶכֵּר אַחֵר בֵּין עַם פּוֹלִין לַקּוֹזַקִין רַק בְּדִגְלֵיהֶם. וְאַנְשֵׁי הָעִיר הָיוּ יוֹדְעִין מִן זוֹ הָעָרְמָה וְהָיוּ קוֹרְאִים אֶל הַיְּהוּדִים שֶׁבַּמִּבְצָר: פִּתְחוּ הַשַּׁעַר כִּי זֶה הַחַיִל מֵעַם פּוֹלִין, שֶׁבָּאוּ לַעֲזוֹר אֶתְכֶם מִיַּד אוֹיְבֵיכֶם, אִם יָבוֹאוּ. וְהַיְּהוּדִים שֶׁעַל הַחוֹמָה עוֹמְדִים הָיוּ רוֹאִים בְּדִגְלֵיהֶם שֶׁהֵם כְּדִגְלֵי עַם פּוֹלִין וְהָיוּ סְבוּרִים שֶׁאֱמֶת דִּבְּרוּ לָהֶם אַנְשֵׁי הָעִיר, מִיָּד פָּתְחוּ לָהֶם הַשַּׁעַר. כֵּוָן שֶׁפָּתְחוּ הַשַּׁעַר, נִכְנְסוּ הַקּוֹזַקִין וְחַרְבָּם שְׁלוּפָה בְּיָדָם וְאַנְשֵׁי הָעִיר בַּחֲרָבוֹת וּבִרְמָחִים וּבְאֵתִים וּקְצָתָם הָלְכוּ בְּמַקְלוֹת וְהָרְגוּ בַּיְּהוּדִים הֶרֶג רָב. וְנָשִׁים וּבְתוּלוֹת עִנּוּ כִּרְצוֹנָם. וּקְצָת נָשִׁים וּבְתוּלוֹת הָיוּ קוֹפְצוֹת לִבְרֵכַת הַמַּיִם הַסְּמוּכָה לַמִּבְצָר, שֶׁלֹּא יְטַמְּאוּ אוֹתָן הָעֲרֵלִים, וְטָבְעוּ בַּמָּיִם. וְגַם הַרְבֵּה אֲנָשִׁים, שֶׁהָיוּ יְכוֹלִים לָשׁוּט, קָפְצוּ לְתוֹךְ הַמַּיִם וְשׁוֹטְטִים97 בּוֹ וְהָיוּ סְבוּרִים שֶׁיִּנָּצְלוּ מִן הַהֲרִיגָה וְהָיוּ הַיְּוָנִים שׁוֹטְטִים אַחֲרֵיהֶם, בַּחֲרָבוֹת וּבְאִתֵּיהֶם, וְהוֹרְגִים אוֹתָם בַּמָּיִם. וּקְצָתָם הָיוּ מוֹרִים בִּקְנֵי הַשְּׂרֵפָה לְתוֹךְ הַמַּיִם וַהֲרָגוּם עַד שֶׁנִּתְאַדְּמוּ הַמַּיִם מִדַּם הֲרוּגִים.

וְהָיָה שָׁם רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה דְק“ק נֶמְרוֹב וּשְׁמוֹ הַגָּאוֹן מוֹהר”ר98 יְחִיאֵל מִיכְל בֶּן הַגָּאוֹן מוהר“ר אֱלִיעֶזֶר99 זצ”ל100 שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ בְּעַל־פֶּה וּבָקִי הָיָה בְּכָל חָכְמוֹת בָּעוֹלָם. וְדָרַשׁ לָהֶם בַּשַּׁבָּת שֶׁלִּפְנֵי הַגְּזֵרָה וְהִזְהִיר אֶת הָעָם, שֶׁאִם יָבֹא הַשּׂוֹנֵא, חָלִילָה, שֶׁיְּקַדְּשׁוּ שֵׁם שָׁמַיִם וְלֹא יָמִירוּ דָתָם. וְכֵן עָשׂוּ הָעָם הַקָּדוֹשׁ. וְאַף הוּא קָפַץ לְתוֹךְ הַמַּיִם לְהַצִּיל נַפְשׁוֹ וְלָשׁוּט וּתְפָסוֹ יָוָן אֶחָד וְרָצָה לְהָרְגוֹ. וּבִקַּשׁ הַגָּאוֹן מִמֶּנּוּ שֶׁלֹּא יַהַרְגֵהוּ וְיִתֵּן כֶּסֶף וְזָהָב לָרֹב. וְשָׁמַע לוֹ הַיָּוָן וְהוֹלִיכוּ לְבֵיתוֹ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר כַּסְפוֹ וּזְהָבוֹ הָיָה טָמוּן שָׁם וּפְטָרוֹ זֶה הַקּוֹזַק וְהִנִּיחוֹ בַּחַיִּים. וְהָלַךְ הַגָּאוֹן מִשָּׁם עִם אִמּוֹ וְיֵּחָבְאוּ שָׁם בְּבַיִת אֶחָד כָּל הַלַּיְלָה עַד אוֹר הַבֹּקֶר. וּלְמָחָר, בְּיוֹם כ“ב סִיוָן, הָיוּ הַיְּוָנִים מְחַפְּשִׂים גַּם כֵּן בַּבָּתִּים שֶׁמָּא נֶחְבָּא שָׁם אֵיזֶה יְהוּדִי, וּבָרַח הַגָּאוֹן עִם אִמּוֹ עַל בֵּית הַחַיִּים, כְּדֵי שֶׁאִם יַהַרְגוּם יִהְיוּ עַל בֵּית הַחַיִּים וְיָבוֹאוּ לִקְבוּרָה. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ סָמוּךְ לְבֵית הַחַיִּים רָץ אַחֲרָיו יָוָן אֶחָד מֵאַנְשֵׁי הָעִיר וְהוּא תוֹפֵר מַנְעָלִים וּמַקְלוֹ בְּיָדוֹ, וְהִכָּה לְהַגָּאוֹן בְּמַקְלוֹ פְּצָעִים. וּבִקְשָׁה מִמֶּנּוּ אִמּוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן שֶׁיַּהֲרוֹג אוֹתָהּ תַּחַת בְּנָהּ וְלֹא שָׁמַע אֵלֶיהָ וְהָרַג מִתְּחִלָּה לְהַגָאוֹן הנ”ל וְאַחַר כָּךְ לְאִמּוֹ, הַשֵּׁם יִנְקוֹם דָּמָם. וְאַחַר הֲרִיגָה שְׁלשָׁה יָמִים, אִשְׁתּוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן הֱבִיאַתּוּ לִקְבוּרָה. כִּי בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת, שֶׁהָיוּ שָׁם הַגְּזֵרוֹת, הֶחֱיוּ לַנָּשִׁים רֻבָּה דְּרֻבָּה101, אִם לֹא מִי שֶׁהָיְתָה זְקֵנָה אוֹ חוֹלָנִית – הֱמִיתוּהָ. מַעֲשֶׂה שָׁם בְּרִיבָה אַחַת יְפַת תֹּאַר, מִמִּשְׁפָּחָה מְיֻחֶסֶת וַעֲשִׁירָה, שֶׁנִּשְׁבְּתָה לְקוֹזַק אֶחָד וּנְשָׂאָהּ לְאִשָּׁה. וְקֹדֶם שֶׁבָּא עָלֶיהָ אָמְרָה לוֹ בְּעָרְמָה, שֶׁהִיא יְכוֹלָה לַעֲשׂוֹת בִּסְגֻלָּה שֶׁלֹּא יַזִּיק לָהּ שׁוּם כְּלִי זַיִן. וְאָמְרָה לוֹ: אִם לֹא תַּאֲמִין לִי תְּנַסֶּה בָּזֶה, יְרֵה בִּי קְנֵה הַשְּׂרֵפָה וְלֹא יַזִּיק לִי. וְהַקּוֹזַק בַּעְלָה הָיָה סוֹבֵר שֶׁאֱמֶת הִיא מְדַבֶּרֶת וְיָרָה בָּהּ קְנֵה הַשְּׂרֵפָה לְפִי תֻמּוֹ וְנָפְלָה וּמֵתָה עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, שֶׁלֹּא יְטַמְּאֶנָּה הַגּוֹי, הַשֵּׁם יִנְקוֹם דָּמָהּ. עוֹד מַעֲשֶׂה בְּרִיבָה אַחַת יְפַת תֹּאַר הַנְּשׂוּאָה לְקוֹזַק102 אֶחָד, בִּקְשָׁה מִמֶּנּוּ שֶׁיְּקַדְּשֶׁנָּה בְּבֵית תְּפִלָּתָם, הָעוֹמֵד אֲחוֹרֵי הַגֶּשֶׁר. וּמִלֵּא רְצוֹנָהּ וְהוֹלִיכָהּ לְקַבֵּל הַקִּדּוּשִׁין בְּבִגְדֵי מַלְכוּת, בְּתֻפִּים וּבִמְחוֹלוֹת. כֵּוָן שֶׁבָּא עַל הַגֶּשֶׁר קָפְצָה לְתוֹךְ הַמַּיִם וְנִטְבְּעָה שָׁם עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, הַשֵּׁם יִנְקוֹם דָּמָהּ. וְכָהֵנָּה וְכָהֵנָּה רַבּוֹת, אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְהַעֲלוֹת בִּכְתָב. מִסְפַּר כָּל הַהֲרוּגִים וְהַנִּטְבָּעִים בְּק“ק נֶמְרוֹב לְעֵרֶךְ שֵׁשֶׁת אֲלָפִים נְפָשׁוֹת; נֶהֶרְגוּ בְּכָל מִיתוֹת מְשֻׁנּוֹת כנ”ל, הַשֵּׁם יִנְקוֹם דָּמָם. וְהַנִּמְלָטִים מֵחֶרֶב דְּק“ק נֶמְרוֹב בָּרְחוּ לק”ק טוּלְטְשִׁין, כִּי הָיָה שָׁם מִחוּץ לָעִיר מִבְצָר חָזָק עַד מְאֹד.


 

גְּזֵרָה דק"ק טוּלְטְשִׁין    🔗

וַיְהִי אַחַר שֶׁמִּלְאו רָעָתָם כִּרְצוֹנָם בּק“ק נֶמְרוֹב, נִתְאַסְּפוּ פּוֹחֲזִים וְרֵיקִים, כְּמוֹ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ, וּבְרֹאשָׁם צוֹרֵר הַיְּהוּדִים קְרִיווֹנוֹס103 יִמַּח שְׁמוֹ וְזִכְרוֹ, וְהָלְכוּ מִשָּׁם לְק”ק טוּלְטְשִׁין, כִּי שָׁם הָיוּ בַּמִּבְצָר שֵׁשׁ מֵאוֹת גִּבּוֹרֵי חַיִל מִן הַשָּׂרִים שֶׁל עַם פּוֹלִין, וְגַם נִתְקַבְּצוּ שָׁם אֶצְלָם כִּשְׁנֵי אֲלָפִים יְהוּדִים וְהָיוּ בָהֶם גַּם כֵּן גִּבּוֹרֵי חַיִל וּמְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה. וַיִּכְרְתוּ שְׁנֵיהֶם בְּרִית, הַיְּהוּדִים וְהַשָּׂרִים, אִישׁ אֶת אֶחָיו יַעֲזֹרוּ לְהִלָּחֵם כְּנֶגֶד שׂוֹנְאֵיהֶם וּבִשְּׁבוּעָה שֶׁלֹּא יִמְעֲלוּ זֶה בָּזֶה. וְחִזְּקוּ הַמִּבְצָר מְאֹד מְאֹד וַחֲמוּשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּכָל מִינֵי כְּלֵי־זַיִן וַיַּעַמְדוּ עַל הַחוֹמָה הַשָּׂרִים וְהַיְּהוּדִים. וּבְכָל פַּעַם שֶׁקָּרְבוּ לָגֶשֶׁת הַיְּוָנִים אֶל הַמִּבְצָר וַיּוֹרוּ הַמּוֹרִים הָעוֹמְדִים עַל הַחוֹמָה בְּחִצִּים וּבִקְנֵי הַשְּׂרֵפָה וַיַּכּוּ מֵהַיְּוָנִים עַם רָב, וַיָּנוּסוּ מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אָזְרוּ חַיִל וַיִּרְדְּפוּ אַחֲרֵיהֶם וַיַּכּוּ מֵהֶם כַּמָּה מֵאוֹת אִישׁ. וַיִּתְאַסְּפוּ הַיְּוָנִים עוֹד הַפַּעַם עִם כָּל בְּנֵי הַכְּפָרִים וְעָרִים הַסְּמוּכִים לָהֶם לַאֲלָפִים וְלִרְבָבוֹת וַיְקָרְבוּ אֵילֵי בַרְזֶל לְהַפִּיל הַחוֹמָה וּבָאוּ פִּתְאוֹם לְהִלָּחֵם עַל הַמִּבְצָר בִּצְעָקוֹת גְּדוֹלוֹת וּמְשֻׁנּוֹת, כַּנָּהוּג שֶׁל הַקּוֹזַקִין, וַיִּרְאוּ הָעוֹמְדִים עַל הַחוֹמָה וַיִּתְמְהוּ עַל רִבּוּי הָעָם וַיֶּחֱרַד לִבָּם וְאַף עַל פִּי כֵן וַיּוֹרוּ הַמּוֹרִים מִן הַחוֹמָה וְלֹא נָתְנוּ לָגֶשֶׁת אֶל הַחוֹמָה וַיָּנוּסוּ מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל גַּם בַּפַּעַם הַזֹּאת. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר אָרְכוּ לָהֶם הַיָּמִים וַיִּתְיָעֲצוּ הַיְּוָנִים לִשְׁלֹחַ אִגֶּרֶת שְׁלוֹמִים אֶל הַשָּׂרִים שֶׁבַּמִּבְצָר לְהַשְׁלִים עִמָּהֶם בְּאֹפֶן וּבִתְנַאי שֶׁיִּתְּנוּ לָהֶם שְׁלַל הַיְּהוּדִים פִּדְיוֹן נַפְשָׁם. וְכֵן עָשׂוּ וְשָׁלְחוּ אִגֶּרֶת שְׁלוֹמִים כַּנ“ל אֶל הַשָּׂרִים שֶׁבַּמִּבְצָר. מִיָּד הִסְכִּימוּ הַשָּׂרִים וְשָׁלְחוּ מִן הַיְּהוּדִים אֶחָד אֶחָד וַיִּקְחוּ מֵהֶם כְּלֵי זֵינָם הַכֹּל בְּיַחַד. וַיָּבִינוּ הַיְּהוּדִים הָעָרְמָה וּבִקְשׁוּ הַיְּהוּדִים לִשְׁלֹחַ יָד תְּחִלָּה בַּשָּׂרִים וְלַעֲמוֹד לִקְרָאתָם, מְאַחַר שֶׁהֵפֵרוּ בְּרִיתָם תְּחִלָּה, וַיִּצְעַק בְּקוֹל גָּדוֹל הָרֹאשׁ יְשִׁיבָה שֶׁל ק”ק טוּלְטְשִׁין הַגָּאוֹן מוֹהר“ר אַהֲרֹן אֶל הַיְּהוּדִים, וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם: “שִׁמְעוּ, אַחַי וְעַמִּי, אֲנַחְנוּ בַּגָּלוּת בֵּין הָעַמִּים, אִם תִּשְׁלְחוּ יָד בַּשָּׂרִים וְשָׁמְעוּ כָּל מַלְכֵי אֱדוֹם וְיִנְקְמוּ נִקְמָתָם מִכָּל אַחֵינוּ שֶׁבַּגּוֹלָה חָלִילָה. לָכֵן אִם הִיא גְזֵרָה מִן הַשָּׁמַיִם נְקַבֵּל בְּשִׂמְחָה דִינֵנוּ, לֹא טוֹבִ[ים] אֲנַחְנוּ מֵאַחֵינוּ שֶׁבְּק”ק נֶמְרוֹב וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָנוּ רַחֲמִים לִפְנֵי שׂוֹנְאֵינוּ, אוּלַי יִקְחוּ כָּל מַחֲמַד עֵינֵינוּ כֹּפֶר נַפְשֵׁנוּ”. וַיִּשְׁמְעוּ אֵלָיו בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיָּבִיאוּ כָּל רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכְשׁוּ אֶל תּוֹךְ הֶחָצֵר שֶׁל הַמִּבְצָר. מִיָּד נִכְנְסוּ הַיְּוָנִים הַצּוֹרְרִים וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם רֹאשׁ הַשָּׂרִים הַדֻּכֵּס טְשְׁוֶרְטְשִׁינְסְקִי: הֵא לָכֶם בַּקָּשַׁתְכֶם. וַיִּקְחוּ כָּל שְׁלַל הַיְּהוּדִים וַיֹּאמְרוּ הַיְּוָנִים הַצּוֹרְרִים אֶל הַדֻּכֵּס הנ“ל, שֶׁיִּתֵּן כָּל הַיְּהוּדִים בְּמִשְׁמָר וְהָיוּ חַיֵּיהֶם תְּלוּיִים מִנֶּגֶד, שֶׁלֹּא יֵדְעוּ מַה יַּעֲשׂוּ בְּדִינָם אִם יְקַיְּמוּ הַבְטָחָתָם וְאִם לָאו. וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹתָם כּוֹאֲבִים בָּאוּ הַיְּוָנִים וַיֹּאמְרוּ אֶל הַשָּׂרִים שֶׁיִּתְּנוּ לָהֶם הַיְּהוּדִים כֻּלָּם. מִיָּד דָּחֲפוּ הַשָּׂרִים לַיְּהוּדִים שֶׁיֵּצְאוּ מִן הַמִּבְצָר שֶׁלֹּא יִכָּווּ בְגַחַלְתָּם. וַיֵּצְאוּ כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּלֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה, וַיָּשִׂימוּ הַיְּוָנִים לַיְּהוּדִים בַּמִּשְׁמָר בְּתוֹךְ גַּן אֶחָד סָגוּר וּמְסֻגָּר שֶׁלֹּא יִבְרְחוּ אָנֶה וָאָנָה, וַיִּתְמַהְמְהוּ עַד בּוֹשׁ. וְהָיוּ שָׁם עוֹד שְׁלשָׁה גְאוֹנִים: הַגָּאוֹן מוֹהר”ר אֱלִיעֶזֶר וְהַגָּאוֹן מוֹהר“ר שְׁלֹמֹה וְהַגָּאוֹן מוֹ”ה חַיִּים וְהָיוּ מַזְהִירִים לְעַם קֹדֶשׁ שֶׁיְקַדְּשׁוּ שֵׁם שָׁמַיִם וְלֹא יָמִירוּ דָתָם וְנַעֲנוּ כֻּלָּם: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינו ה' אֶחָד, – כְּשֵׁם שֶׁבְּלִבְּכֶם אֵינוֹ אֶלָּא אֶחָד כָּךְ בְּלִבֵּנוּ אֵינוֹ אֶלָּא אֶחָד. וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בָּא אֲלֵיהֶם אִישׁ הַבֵּינַיִם וְנָעַץ דֶּגֶל בַּקַּרְקַע וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם בְּקוֹל גְּדוֹל: מִי שֶׁרוֹצֶה לְהָמִיר דָּתוֹ יִהְיֶה בַּחַיִּים וְיֵשֵׁב תַּחַת הַדֶּגֶל הַזֶּה. וְלֹא עָנָהוּ שׁוּם אָדָם. וְכָךְ הָיָה מַכְרִיז שָׁלשׁ פְּעָמִים, וְלֹא עָנוּהוּ דָּבָר. מִיָּד פָּתַח שַׁעַר הַגַּן וְנִכְנְסוּ כֻּלָּם בָּחֳרִי אַף וְהָרְגוּ בָּהֶם הֶרֶג רָב, כְּאֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת נְפָשׁוֹת בְּכָל מִיתוֹת מְשֻׁנּוֹת בָּעוֹלָם כנ“ל וְגַם שְׁלשָׁה גְאוֹנִים הנ”ל נָפְלוּ בֶּחָרֶב, הי“ד104. וַיִּקְחוּ מֵהֶם עֲשָׂרָה רַבָּנִים חַיִּים וַיָּשִׂימוּ כַּבְלֵי בַרְזֶל עַל רַגְלֵיהֶם וַיָּשִׂימוּ אוֹתָם בַּמִּשְׁמָר עַד שֶׁיִּפְדּוּ עַצְמָם בְּעַד י' אֲלָפִים זְהוּבִים וּבְתוֹכָם הַגָּאוֹן מוֹהר”ר אַהֲרֹן הַנ“ל בֶּן הַגָּאוֹן מוֹהר”ר מֵאִיר נֵר“ו105 רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה דְק”ק לְבוּב. וְהַיְּוָנִים הָיוּ יוֹדְעִים שֶׁהוּא עָשִׁיר גָּדוֹל מְאֹד וְיִפְדֶּה אֶת בְּנוֹ בְּכָל מָמוֹן שֶׁפּוֹסְקִים עָלָיו.

אַחַר הֲרִיגַת הַיְּהוּדִים קָרְבוּ לָגֶשֶׁת אֶל הַמִּבְצָר לַמִּלְחָמָה וַיֹּאמְרוּ לָהֶם הַשָּׂרִים: הֲלֹא כְּרַתֶּם בְּרִית אִתָּנוּ וְלָמָה הֵפַרְתֶּם אֶת בְּרִיתְכֶם? וַיַּעֲנוּ הַיְּוָנִים לַשָּׂרִים: כַּאֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם עִם הַיְּהוּדִים וְהֵפַרְתֶּם אֶת בְּרִיתְכֶם, כֵּן נַעֲשֶׂה לָכֶם, מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה. וַיּוֹרוּ הַמּוֹרִים לָהֶם מִן הַחוֹמָה. וַיַּעֲשׂוּ הַיְּוָנִים בְּעָרְמָה וַיִּשְׂרְפוּ אֶת הַמִּבְצָר עַל תִּלּוֹ וַיַּהַרְגוּ בָהֶם, כָּל הַשָּׂרִים, הֶרֶג רַב וּשְׁלָלָם לָבֹז. וְהַדֻּכֵּס הַנ“ל, קֹדֶם מוֹתוֹ עִנּוּ גְבִרְתּוֹ וּשְׁתֵּי בְנוֹתָיו לְפָנָיו. וְהוּא הָיָה אִישׁ בָּרִיא מְאֹד וְיֵשֵׁב עַל כִּסֵּא וְלֹא יוּכַל לַעֲמוֹד. וּבָא אֵלָיו פּוֹחֵז אֶחָד שֶׁהָיָה עַבְדּוֹ וְטוֹחֵן בָּרֵחַיִם וְהֵסִיר כּוֹבָעוֹ מֵעַל רֹאשׁוֹ בִּפְנֵי הַדֻּכֵּס וְאָמַר לוֹ דֶּרֶךְ לֵצָנוּת וּשְׂחוֹק: מָה אֲדוֹנִי מְצַוֶּה אֶל עַבְדּוֹ? וְאַחַר כָּךְ הָיָה מַזְכִּיר לְפָנָיו, אֵיךְ הָיָה מְעַנֶּה לַעֲבָדָיו וּמַכֶּה אוֹתָם וּמְשַׁעְבֵּד אוֹתָם בְּשִׁעְבּוּד קָשֶׁה. וְאָמַר לוֹ: עֲמוֹד מִכִּסְאֲךָ וַאֲנִי יוֹשֵׁב תַּחְתֶּיךָ לִהְיוֹת מוֹשֵׁל עָלֶיךָ. וְלֹא הָיָה יָכוֹל לַעֲמוֹד. וּגְרָרָהוּ מֵעַל הַכִּסֵּא וַיִּכְרוֹת רֹאשׁוֹ בִּמְגֵרָה עַל מִפְתַּן הַבַּיִת בְּאַכְזָרִיּוּת. וְכַאֲשֶׁר עָשׂוּ כֵּן שִׁלֵּם לָהֶם אֱלֹהִים עַל שֶׁהֵפֵרוּ בְּרִית עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וְכָל הַשָּׂרִים הַשּׁוֹמְעִים אֶת הַדָּבָר הִצְדִּיקוּ עֲלֵיהֶם אֶת הַדִּין וּמֵהַיּוֹם הַהוּא וָהָלְאָה הָיוּ הַשָּׂרִים מַחֲזִיקִים יָדָם עִם הַיְּהוּדִים וְלֹא מְסָרוּם בְּיַד הַפּוֹשְׁעִים, וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּשְׁבְּעוּ לָהֶם הַיְּוָנִים כַּמָּה פְעָמִים שֶׁלֹּא יַעֲשׂוּ לַשָּׂרִים שׁוּם דָּבָר, רַק לַיְּהוּדִים, לֹא הָיוּ מַאֲמִינִים לָהֶם עוֹד. לוּלֵא זֹאת לֹא הָיְתָה פְּלֵיטָה לִשְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל חָלִילָה. וַיְהִי אַחַר ג' יָמִים לַהֲרִיגָה, שָׁלְחוּ הַיְּוָנִים לְהַכְרִיז בֵּין הֲרוּגִים: מִי שֶׁנִּשְׁאַר חַי לֹא יִירָא וְיַעֲמוֹד, כִּי כְּבָר עָבַר עֲלֵיהֶם הַחֶרֶב. וַיַּעַמְדוּ כִּשְׁלשׁ מֵאוֹת נְפָשׁוֹת, אוֹתָן שֶׁנָּפְלוּ בֵּין הַפְּגָרִים לְהַצִּיל נַפְשָׁם, וְהָיוּ עֲטוּפִים בְּרָעָב וּבְצָמָא וּקְצָת הָיוּ בָּהֶם פְּצָעִים הַרְבֵּה וְלֹא הָיוּ כְּדֵי לְהָמִית, עוֹד הָיָה קְצָת רוּחַ בָּהֶם, וְהָלְכוּ לָעִיר הנ”ל כּוֹאֲבִים וַחֲלוּשִׁים, עֲיֵפִים וִיחֵפִים וַעֲרֻמִּים, וְהֵיטִיבוּ עִמָּהֵם אַנְשֵׁי הָעִיר הַיְּוָנִים וּשְׁלָחוּם לְנַפְשָׁם.

וַיְהִי אַחַר שֶׁמִּלְאו רָעָתָם בְּק"ק טוּלְטְשִׁין חָזְרוּ הַפּוֹחֲזִים לְבֵיתָם בְּשָׁלָל גָּדוֹל שֶׁל כֶּסֶף וְזָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיוֹת שֶׁל הַשָּׂרִים וְהַיְּהוּדִים וְשִׁבְיָה רַבָּה שֶׁל נָשִׁים יָפוֹת וּבְתוּלוֹת יָפוֹת מֵעַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמֵעַם פּוֹלִין וְלָקְחוּ גַם עֲשָׂרָה רַבָּנִים עִמָּהֶם.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ הַדֻּכְּסִים וְהַשָּׂרִים הַדָּבָר הָרַע הַזֶּה, מַה שֶּׁעָשׂוּ הַיְּוָנִים בְּק“ק נֶמְרוֹב וְק”ק טוּלְטְשִׁין, נִבְהֲלוּ כָּל שָׂרַי פּוֹלִין וְנִכְנְסָה קִנְאַת בְּנֵי עַמָּם בְּלִבָּם כְּאֶרֶס שֶׁל עַכְנַאי106 וְנִגְמְרָה עֲצָתָם לֶאֱסוֹף עֲלֵיהֶם כָּל שָׂרַי פּוֹלִין לִנְקוֹם מֵהֶם נִקְמַת אֲחֵיהֶם. וַיְצַו שַׂר הַצָּבָא, וּבְצִוּוּי הַקַּרְדִּינַל, לְהַכְרִיז בְּכָל מְדִינַת פּוֹלִין: מִי שֶׁהוּא שַׂר וְכָתַב שְׁמוֹ בְּאִיסְטְרַטְיָא שֶׁל מֶלֶךְ107, יֵלֵךְ לַמִּלְחָמָה אוֹ יִשְׁלַח עַבְדּוֹ בִּמְקוֹמוֹ.

וְגַם הַדֻּכֵּס וִישְׁנְוֶצְקִי זֵכֶר לִבְרָכָה הָיָה עִם חֵילוֹ בַּמְּדִינָה לִיטָא. כְּשָׁמְעוֹ הַדָּבָר הָיָה צַעַר לוֹ עַל הַיְּהוּדִים שֶׁבְּק“ק נֶמְרוֹב, כִּי נֶמְרוֹב הָיְתָה תַּחַת מֶמְשַׁלְתּוֹ. וַיֶּאֱזוֹר חֲלָצָיו, הוּא וְעַמּוֹ כִּשְׁלשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ, לֵילֵךְ לְנֶמְרוֹב לִנְקוֹם מֵהֶם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וְנִשְׁבַּע הַדֻּכֵּס שֶׁלֹּא יַשְׁקִיט לִבּוֹ עַד כִּי יִרְחַץ בְּדַם הַיְּוָנִים אוֹיְבָיו, שֶׁהֶחֱרִיבוּ גַּם כֵּן הַרְבֵּה מִן מְקוֹמוֹת מֶמְשַׁלְתּוֹ שֶׁבָּאֲחוֹרֵי הַנָּהָר נֵיפּוּר וְגֵרְשׁוּ[הוּ] מֵהִסְתַּפֵּחַ בְּנַחֲלָתוֹ. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר קָרַב סָמוּךְ לְנֶמְרוֹב, שָׁלַח מִן עַמּוֹ כַּמָּה מֵאוֹת אִישׁ לְנֶמְרוֹב וְהָרְגוּ מֵאַנְשֵׁי הַמָּקוֹם הֶרֶג רָב. אַחַר כָּךְ הֶעֱרִימוּ הַיְּוָנִים וְשָׁלְחוּ הַנִּשְׁאָרִים אֶל הַדֻּכֵּס הַנ”ל, שֶׁיִּשְׁלַח לָהֶם כַּמָּה מֵאוֹת מֵעַמּוֹ לִשְׁמוֹר הָעִיר מִן הַקּוֹזַקִין וְהַקֵּדָרִים וְהֵמָּה יִהְיוּ בְּעֶזְרָם לְהִלָּחֵם נֶגֶד הָאוֹיְבִים בְּכָל כֹּחָם וּלְעָבְדוֹ בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים מֵהַיּוֹם הַהוּא וָהָלְאָה, וְנִשְׁבְּעוּ לוֹ. וַיִּיטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי הַדֻּכֵּס וְשָׁלַח אֲלֵיהֶם שָׂרִים רַבִּים וְנִכְבָּדִים וְעִמָּהֶם שֵׁשׁ מֵאוֹת גִּבּוֹרֵי חָיִל. וַיְקַבְּלוּ אוֹתָם אַנְשֵׁי הָעִיר בְּכָבוֹד גָּדוֹל. אַחַר כַּמָּה יָמִים שָׁלְחוּ לַקּוֹזַקִין: מַהֲרוּ וּבוֹאוּ הֵנָּה בַּלַּיְלָה וַאֲנַחְנוּ נִפְתַּח לָכֶם הַשְּׁעָרִים. וְכֵן עָשׂוּ, וְהָרְגוּ כָּל הַשָּׂרִים שׁוֹכְבִים עַל מִטָּתָם וְנָתְנוּ מָמוֹן הַרְבֵּה לְהַקּוֹזַקִין, שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ שָׁם לִשְׁמוֹר הָעִיר שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ עוֹד אֲלֵיהֶם שָׂרַי עַם פּוֹלִין. וְכֵן עָשׂוּ.

וַיְהִי כִּשְׁמוֹעַ הַדֻּכֵּס הנ“ל הַדָּבָר הַזֶּה וַיֶּחֱרַד לִבּוֹ מְאֹד וַיִּמָּנַע מִלִּשְׁלוֹחַ אֲלֵיהֶם עוֹד מֵעַמּוֹ וְהָלַךְ מִשָּׁם לִנְקוֹם נִקְמַת עַמּוֹ מִן הַקּוֹזַקִין שֶׁבִּשְׁאַר מְקוֹמוֹת. וְהָלַךְ לְק”ק מַחְנוֹוְקִי108 וַיַּהֲרוֹג שָׁם מֵהַקּוֹזַקִין הֶרֶג רַב גַּם בְּכָל סְבִיבוֹתֶיהָ.

וַיְהִי כִּשְׁמוֹעַ חְמְיֶל ימ“שׁ, שֶׁהַדֻּכֵּס וִישְׁנְוֶצְקִי הוֹלֵךְ וְקָרֵב אֶל מַחֲנֵהוּ וְהִכָּה בְּעַמּוֹ מַכָּה רַבָּה, וְהוּא בִּמְתֵי מְעַט, רַק שְׁלשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ, שָׁלַח לְנֶגְדּוֹ שַׂר הַצָּבָא שֶׁלּוֹ הַצּוֹרֵר קְרִיווֹנוֹס ימ”שׁ עִם עֲשֶׂרֶת אַלְפֵי אִישׁ גִּבּוֹרֵי חַיִל וְצִוָּה לָהֶם, אִם יְגַבְּרוּ יָדָם, שֶׁיִּתְפְּסוּ לְהַדֻּכֵּס הַנ“ל חָי. אֲבָל הַשֵּׁם הָיָה בְּעֶזְרוֹ וַיַּצִּילֵהוּ מִיָּדָם. וַיְהִי כִּשְׁמוֹעַ הַדֻּכֵּס הַנ”ל וְעַמּוֹ שֶׁחַיִל גָּדוֹל שֶׁל קוֹזַקִין בָּאִים עֲלֵיהֶם וְגַם בְּכָל מְקוֹמוֹת סְבִיבוֹתָיו מִפָּנִים וּמֵאָחוֹר הָיוּ מֵעַם הַיְּוָנִים וְנִתְּקוּ מִן הָעִיר, שֶׁלֹּא יְתַוְּכוּ109 לָהֶם עַם הַיְּוָנִים, וַיֵּלְכוּ מִשָּׁם לְבֶּרְדִּיטְשׁוֹב, כִּי שָׁם הָיָה יוֹשֵׁב שַׂר הָעִיר הַוּוֹיֶווֹדָה110 טִישְׁקֶוִיץ, וְעִמּוֹ אֶלֶף אִישׁ גִּבּוֹרֵי חַיִל, וַיִּתְחַבְּרוּ שְׁנֵיהֶם, הַדֻּכֵּס וְהַוּוֹיֶווֹדָה הַנ“ל, וְעִמָּהֶם אַרְבָּעָה אֲלָפִים אִישׁ וַיָּשִׂימוּ פְּנֵיהֶם לְהִתְקָרֵב יוֹתֵר אֶל מְדִינַת פּוֹלִין, כִּי הָיוּ כּוֹתְבִים אֶל שַׂר הַצָּבָא הַדֻּכֵּס וְלַדִיסְלַב דוֹמִינֶק שֶׁיִּשְׁלַח לָהֶם מֵעַם פּוֹלִין לַעֲזוֹר אוֹתָם וְהוּא עִכֵּב בְּכִוּוּן111 עַם פּוֹלִין, שֶׁלֹּא יֵלְכוּ לַעֲזוֹר אוֹתָם, כִּי הוּא הָיָה שׂוֹנֵא לְהַדֻּכֵּס וִישְׁנְוֶצְקִי, מִפְּנֵי כִּי לֵב כָּל הָעָם הָיָה אַחַר הַדֻּכֵּס וִישְׁנְוֶצְקִי שֶׁיִּהְיֶה שַׂר צְבָא הָעָם, מִפְּנֵי שֶׁהוּא אִישׁ חַיִל וְגִבּוֹר מִלְחָמָה וּשְׁמוֹ הָיָה הוֹלֵךְ בְּכָל הָאָרֶץ וְלוֹ אַךְ הַמְּלוּכָה112 וְהָיָה סוֹבֵר שֶׁיִּפּוֹל הַדֻּכֵּס וִישְׁנְוֶצְקִי בְּיַד אוֹיְבָיו. וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו, הַדֻּכֵּס הנ”ל עִם הַוּוֹיֶווֹדָה הַנ“ל עִם חֲיָלוֹת שֶׁלָּהֶם, עַד פַּרְסָה אֲחוֹרֵי ק”ק פּוֹלְנוֹאָה, והַקּוֹזַקִין וְהַקֵּדָרִים הָיוּ דוֹחֲקִין אַחֲרֵיהֶם, וַיִּתְאַסְּפוּ עוֹד עֲלֵיהֶם מֵעַם הַיְּוָנִים כְּעֶשְׂרִים אֶלֶף אִישׁ וַיֵּלְכוּ הַקֵּדָרִים וְהַיְּוָנִים לָצוּר עַל ק"ק פּוֹלְנוֹאָה.


 

גְּזֵרָה דק"ק פּוֹלְנוֹאָה    🔗

וַיְהִי בְּיוֹם ג' יוֹם א' בְּחֹדֶשׁ אָב113 בָּאוּ הַקֵּדָרִים וְהַיְּוָנִים לָצוּר עַל ק“ק פּוֹלְנוֹאָה, וַיַּעַרְכוּ מִלְחָמָה נֶגֶד הָעִיר, שֶׁהָיוּ בָּהּ הַשָּׂרִים וְהַיְּהוּדִים. וַיּוֹרוּ הַמּוֹרִים מִן הַחוֹמָה וְלֹא יָכְלוּ לָגֶשֶׁת אֶל הָעִיר, כִּי הָיוּ בָהּ שָׂרִים, עַם פּוֹלִין גִּבּוֹרֵי חַיִל, לְעֵרֶךְ שְׁנֵי אֲלָפִים, וְגַם מִן הַיְּהוּדִים הָיוּ לְעֵרֶךְ י”ב אֲלָפִים וְהָיוּ בָּהֶם גַּם כֵּן גִּבּוֹרֵי חַיִל, וְהָעִיר שֶׁהָיוּ בָּהּ הַשָּׂרִים וְהַיְּהוּדִים הָיְתָה עִיר חֲזָקָה עַד מְאֹד בְּחוֹמָה כְּפוּלָה וּמַיִם סָבִיב לָהּ, וְלֹא הָיוּ צְרִיכִים לִשְׁמוֹר אֶלָּא מִן אוֹתוֹ צַד הַסָּמוּךְ לִשְׁאָר שְׁנֵי מְקוֹמוֹת114 הַסְּמוּכִים לָהּ, שֶׁהָיוּ בָהֶם מֵעַם הַיְּוָנִים. וַיַּעֲמִידוּ הַשָּׂרִים אֶת עַבְדֵיהֶם הַגִּבּוֹרֵי חַיִל אֶל אוֹתוֹ הַצַּד שֶׁצָּרִיךְ שְׁמִירָה בְּיוֹתֵר לִשְׁמוֹר הָעִיר מִן הַשּׂוֹנֵא, וְאִילֵין נָטוֹרֵי קַרְתָּא115 הָיוּ חָרובֵי קַרְתָּא, שֶׁהָיוּ אֵלּוּ עַבְדֵי הַשָּׂרִים הָעוֹמְדִים עַל הַחוֹמָה גַּם כֵּן מֵעַם הַיְּוָנִים, שֶׁקּוֹרִין בִּלְשׁוֹן פּוֹלִין “הֵידוּקִין”, וְנַעֲשׂוּ גַם כֵּן מוֹרְדִים. וַיְהִי בְּיוֹם ד' ב' בְּחֹדֶשׁ אָב לָכְדוּ הָאוֹיְבִים הַשְּׁנֵי מְקוֹמוֹת שֶׁהָיוּ בָּהֶם מֵעַם הַיְּוָנִים וְהִשְׁלִימוּ עִמָּהֶם גַּם אַנְשֵׁי הַמְּקוֹמוֹת לַעֲזוֹר אוֹתָם לִלְחוֹם נֶגֶד הָעִיר הַחֲזָקָה, שֶׁהָיוּ בָהּ הַשָּׂרִים וְהַיְּהוּדִים, וַיִּלָּחֲמוּ כְּנֶגְדָּהּ כָּל יוֹם ד' הנ“ל. וַיְהִי בְּיוֹם ה' הנ”ל קָרְאוּ הָאוֹיְבִים אֶל עַבְדֵי הַשָּׂרִים הָעוֹמְדִים עַל הַחוֹמָה: הֲלֹא אֲנָשִׁים אַחִים אֲנַחְנוּ, לָמָה אַתֶּם עוֹזְרִים לַשָּׂרִים לִלְחוֹם בָּנוּ? וְכִי לֹא טוֹב לָכֶם לַעֲבוֹד אוֹתָנוּ מִלַּעֲבוֹד לְאִישׁ אֶחָד אֲשֶׁר לֹא מִבְּנֵי עַמֵּנוּ? מִיָּד עַבְדֵי הַשָּׂרִים מָרְדוּ וְעָשׂוּ עַצְמָם כְּאִלּוּ נִלְחָמִים כְּנֶגְדָּם, וְהָיוּ מַנִּיחִים לְהַיְּוָנִים לְהַעֲמִיד סֻלָּמוֹת עַל הַחוֹמָה וְנִלְכְּדָה הָעִיר הַבְּצוּרָה בְּיוֹם ה' הַנ“ל, וּבְרֶגַע אֶחָד הָיוּ כַּמָּה אֲלָפִים יְוָנִים שׁוֹלְפֵי חֶרֶב בְּתוֹךְ הָעִיר וְהִתְחִילוּ לַהֲרוֹג בָּעָם. וְכַאֲשֶׁר רָאוּ הַשָּׂרִים וְהַיְּהוּדִים שֶׁכָּלְתָה אֲלֵיהֶם הָרָעָה וְנִלְכְּדָה הָעִיר – שָׂרִים רוֹכְבֵי סוּסִים בָּרְחוּ לְצַד אֶחָד, וְהַיְּהוּדִים הָאֶבְיוֹנִים – שׁוֹמְרֵי הָעִיר לֹא הָיוּ מַנִּיחִים אוֹתָם לָנוּס וְנֶהֶרְגוּ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם כַּעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים נְפָשׁוֹת בְּכָל מִיתוֹת מְשֻׁנּוֹת בָּעוֹלָם כנ”ל, וּפָשְׁטוּ צַוָּארָם לָטֶבַח: אִם בָּא יָוָן אֶחָד בְּבַיִת, שֶׁהָיוּ בּוֹ כַּמָּה מֵאוֹת נְפָשׁוֹת מִיהוּדִים, לֹא הָיוּ עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְיָוָן אֶחָד הָיָה הוֹרֵג לְכֻלָּם.

וְהָיָה בְּתוֹכָם אִישׁ אֶחָד חָכָם וְנָבוֹן וּמְקֻבָּל הָאֱלֹקִי וּשְׁמוֹ מוֹהר“ר שִׁמְשׁוֹן מִק”ק אוֹסְטְרְפּוֹלִי116. וּבָא מַלְאָךְ הַמַּגִּיד117 אֵלָיו בְּכָל יוֹם וְלָמַד עִמּוֹ סִתְרֵי תוֹרָה וְעָשָׂה הַמְקֻבָּל הנ“ל פֵּרוּשׁ עַל הַזֹּהַר עַל פִּי קַבָּלָה מֵהָאֲרִ”י ז“ל118 וְלֹא זָכִינוּ שֶׁיָּבֹא לְהַדְּפוּס. וְאָמַר לוֹ הַמַּגִּיד לִפְנֵי הַגְּזֵרָה, שֶׁיַּעֲשׂוּ תְשׁוּבָה גְדוֹלָה, שֶׁלֹּא תָבוֹא כָּךְ הַגְּזֵרָה רָעָה. וְדָרַשׁ כַּמָּה פְעָמִים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וְהִזְהִיר לָעָם שֶׁיַּעֲשׂוּ תְשׁוּבָה עַל הַצָּרָה שֶׁלֹּא תָבוֹא. וְכֵן עָשׂוּ תְּשׁוּבָה גְדוֹלָה בְּכָל הַקְּהִלּוֹת וְלֹא הוֹעִילָה, כִּי כְבָר נֶחְתְּמָה הַגְּזֵרָה הָרָעָה. וְכַאֲשֶׁר בָּאוּ הָאוֹיְבִים וְצָרִים עַל הָעִיר, נִכְנָס הַמְקֻבָּל הנ”ל לְבֵית הַכְּנֶסֶת וּשְׁלשׁ מֵאוֹת בַּעֲלֵי־בָּתִּים עִמּוֹ, כֻּלָּם חֲכָמִים גְּדוֹלִים וְכֻלָּם מְלֻבָּשִׁים בְּתַכְרִיכִים וּבְטַלִּיתוֹת עַל רָאשֵׁיהֶם וְעָסְקוּ בִּתְפִלָּה גְדוֹלָה, עַד שֶׁבָּאוּ הָאוֹיְבִים לָעִיר וְנֶהֶרְגוּ שָׁם כֻּלָּם בְּבֵית הַכְּנֶסֶת עַל אַדְמַת קֹדֶשׁ הי"ד. וְכַמָּה מֵאוֹת, שֶׁלֹּא הֲרָגוּם, הֻכְרְחוּ לְהָמִיר דָּתָם, וְכַמָּה מֵאוֹת הָלְכוּ בַּשְּׁבִי אֶל הַקֵּדָרִים.

וְהִנֵּה כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ בְּק“ק זַסְלַב, שֶׁהַקֵּדָרִים וְהַיְּוָנִים מְצֵרִים לְק”ק פּוֹלְנוֹאָה כִּי בְּכָל יוֹם שָׁלַחְנוּ שְׁלוּחִים לְק“ק פּוֹלְנוֹאָה וּבְיוֹם ג' הַנ”ל לֹא הָיָה יָכוֹל הַשָּׁלִיחַ לִקְרֹב אֶל הָעִיר, מִפְּנֵי הָאוֹיְבִים הַמְּצֵרִים וּבָא אֵלֵינוּ הַשָּׁלִיחַ בְּיוֹם ד' וְאָמַר לָנוּ הַבְּשׂוֹרָה רָעָה, שֶׁהָאוֹיְבִים מְצֵרִים לְק“ק פּוֹלְנוֹאָה. וְק”ק זַסְלַב רַק שֵׁשׁ פַּרְסָאוֹת מִק“ק פּוֹלְנוֹאָה, וּבָרַחְנוּ בְּיוֹם ה' הנ”ל, מִי שֶׁהָיָה יָכוֹל לִבְרוֹחַ, וְהִנַּחְנוּ לַבָּתִּים שֶׁלָּנוּ מְלֵאִים כָּל טוּב: בִּסְחוֹרָה וּבִסְפָרִים וּבִשְׁאָר דְּבָרִים טוֹבִים, וְלֹא חַסְנוּ עַל מָמוֹנֵנוּ, רַק לְהַצִּיל נַפְשֵׁנוּ וְנֶפֶשׁ בָּנֵינוּ וּבְנוֹתֵינוּ. וּבָרְחוּ קְצָת לק“ק אוֹסְטְרָא הַבִּירָה, שֶׁהָיְתָה מֶטְרֹפּוֹלִין בִּמְדִינַת רוּסִיָּא וְהִיא עִיר גְּדוֹלָה לֵאלֹהִים שֶׁל חֲכָמִים וְסוֹפְרִים, וְתוֹרָה וּגְדֻלָּה הָיוּ בְּמָקוֹם אֶחָד. וַאֲנִי עִם בְּנֵי בֵיתִי וְחוֹתְנִי כה”ר119 אַבְרָהָם מִק“ק זַסְלַב עִם בְּנֵי בֵיתוֹ וּבְנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ בָּרְחוּ לְק”ק מֶזְרִיטְשׁ,120 הַסְּמוּכָה לְק“ק אוֹסְטְרָא הַבִּירָה תְּחוּם שַׁבָּת121. וְהָיוּ יוֹשְׁבִים בְּק”ק אוֹסְטְרָא וּבְק“ק מֶזְרִיטְשׁ הַסְּמוּכָה לָהּ יוֹתֵר מֵעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים בַּעֲלֵי־בָּתִּים, וְכָל אֶחָד עִם בְּנֵי בֵיתוֹ. וְהָיוּ רוֹצִים לֵישֵׁב שָׁם בְּשַׁבַּת חֲזוֹן122 וּבְתוֹךְ כָּךְ יִוָּדַע הַדָּבָר מֵהַמַּעֲמָד שֶׁל פּוֹלְנוֹאָה, אֵיךְ יִפּוֹל דָּבָר. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר בָּאנוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת לְעֵת הַצָּהֳרַיִם בְּק”ק מֶזְרִיטְשׁ וּבָא הַמַּגִּיד אֵלֵינוּ וְאָמַר לָנוּ שֶׁהַדֻּכֵּס שֶׁל ק“ק זַסְלַב, שַׂר הַצָּבָא דוֹמִינֶק, יָבֹא בְּיוֹם זֶה עִם חַיִל גָּדוֹל וְיֵלֵךְ לִקְרַאת הַדֻּכֵּס וִישְׁנְוֶצְקִי לַעֲזוֹר לק”ק פּוֹלְנוֹאָה מִן הַצּוֹרְרִים הַמְּצֵרִים אוֹתָם. וַיְהִי כֵן. וַיָבֹא הַדֻּכֵּס וְעִמּוֹ אֶלֶף גִּבּוֹרֵי חַיִל וְגַם עִמּוֹ הַגִּבּוֹר חַיִל וּשְׁמוֹ לַשְׁטְשׁ וּשְׁאָר חֵילוֹ הוֹלְכִים אַחֲרָיו וְהָיְתָה לָנוּ שִׂמְחָה גְדוֹלָה וְאָמַרְנוּ, בְּוַדַּאי אַחַר שַׁבַּת חֲזוֹן נַחֲזוֹר לְבָתֵּינוּ, כִּי לֹא הָיָה רָחוֹק מִן ק“ק זַסְלַב רַק ד' פַּרְסָאוֹת, וְגַם אָמַרְנוּ שֶׁיִּגְאַל לְאַחֵינוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל שֶׁבְּק”ק פּוֹלְנוֹאָה מִן צָרוֹתָם.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר בָּא סָמוּךְ לְהַכְנָסַת כַּלָּה123, אָחֲזָה לָנוּ חַלְחָלָה עַל הַבְּשׂוֹרָה הָרָעָה שֶׁבָּא הַשַּׂר וִישְׁוַטָא [?], שֶׁהָיָה שַׂר וּמוֹשֵׁל עַל ק“ק פּוֹלְנוֹאָה, שֶׁבָּרַח מִשָּׁם עִם כַּמָּה שָׂרִים וְאָמַר: נִלְכְּדָה הָעִיר פּוֹלְנוֹאָה וְהָרְגוּ לְכָל הַשָּׂרִים וְהַיְּהוּדִים שֶׁבְּתוֹכָהּ וְהָאוֹיְבִים מִתְפַּשְּׁטִים בִּגְדוּד עַד ק”ק זַסְלַב. וְהַדֻּכֵּס וִישְׁנְוֶצְקִי עִם חֵילוֹ בָּרְחוּ לְק“ק קוֹסְנַטִין124 וְהַקֵּדָרִים וְהַיְּוָנִים אַחֲרָיו וּקְצָתָם הוֹלְכִים לְכָאן ק”ק אוֹסְטְרָא וְק“ק מֶזְרִיטְשׁ. אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם וּפַחַד גָּדוֹל נָפַל עַל הַיְּהוּדִים וְלֹא קָמָה עוֹד רוּחַ בְּאִישׁ וְהַכֹּל הָיוּ רוֹאִים עַל הַשַּׂר הַצָּבָא הַדֻּכֵּס דוֹמִינֶק, מַה יַּעֲשֶׂה. וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה, הַשַּׂר הַצָּבָא הַדֻּכֵּס דוֹמִינֶק נָסַע לַאֲחוֹרָיו בְּזֶה הַשַּׁעַר שֶׁבָּא מִן פּוֹלִין, כִּי הָיָה מִתְיָרֵא לֵילֵךְ דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ לְק”ק קוֹסְנַטִין דָּרֶךְ ק“ק זַסְלַב, כִּי שָׁם הָיוּ הַקֵּדָרִים וְהַיְּוָנִים עַם רָב וְהוּא הָיָה מְתֵי מִסְפָּר וְסָבַב הַדֶּרֶךְ וְהָלַךְ לְק”ק קְרֶמֶנְיֶץ125, ט' פַּרְסָאוֹת דֶּרֶךְ הַיְּעָרוֹת, וְהִמְתִּין שָׁם עַד שֶׁיָּבוֹאוּ עוֹד עַם שֶׁל פּוֹלִין וְיֵלֵךְ מִשָּׁם לְק“ק קוֹסְנַטִין. אֲבָל הֲמוֹן הָעָם הָיוּ סְבוּרִים, שֶׁשַּׂר הַצָּבָא בָּרַח לִמְדִינַת פּוֹלִין, אָמְרוּ כֻּלָּם: אִם בָּאֲרָזִים נָפְלָה שַׁלְהֶבֶת מַה יַּעֲשׂוּ אֲזוֹבֵי הַקִּיר, אִם שַׂר הַצָּבָא בָּרַח, אָנוּ מַה נַּעֲשֶׂה? הִכְרִיזוּ הַפַּרְנָסִים בְּק”ק אוֹסְטְרָא הַבִּירָה, לְמַעַן הַיִּחוּד126, שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר שׁוּם יְהוּדִי בַּקְּהִלָּה וְכֵן בְּק“ק מֶזְרִיטְשׁ127, כִּי הַשּׂוֹנֵא לֹא הָיָה רָחוֹק מֵאִתָּנוּ רַק ב' פַּרְסָאוֹת וְגַם לֹא הָיִינוּ בְּטוּחִים מֵאַנְשֵׁי הַמְּקוֹמוֹת128 שֶׁהָיוּ כֻּלָּם יְוָנִים, שֶׁלֹּא יִפְגְּעוּ הֵם בְּעַצְמָם בָּנוּ. וְכָל הָעָם נָסוּ לְקוֹלָם: מִי שֶׁהָיוּ לוֹ סוּס וַעֲגָלָה, נָסַע בְּסוּס וַעֲגָלָה, וּמִי שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ סוּס וַעֲגָלָה אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה לוֹ מָמוֹן לִקְנוֹת סוּס וַעֲגָלָה לֹא הָיָה מַמְתִּין לִקְנוֹת וְלָקַח אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו בְּיָדוֹ וְנָס בְּרַגְלָיו וְהִשְׁלִיךְ כָּל אֲשֶׁר לוֹ בְּבֵיתוֹ, וְגַם מִי שֶׁהָיָה לוֹ סוּס וַעֲגָלָה וְהָיָה לוֹ מַשָּׂא כָּבֵד שֶׁל סְחוֹרָה אוֹ סְפָרִים אוֹ שְׁאָר מִטַּלְטְלִים הִשְׁלִיךְ מִן הָעֲגָלָה בַּמָּלוֹן וְנָתַן לְבַעַל אֻשְׁפִּיזוֹ, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לָנוּס בְּקַל. וְהָיוּ הוֹלְכִים בְּאוֹתָהּ שַׁבַּת חֲזוֹן שָׁלשׁ שׁוּרוֹת סוּסִים וַעֲגָלוֹת זֶה אֵצֶל זֶה בָּרֹחַב וְעַל שֶׁבַע פַּרְסָאוֹת מִק”ק אוֹסְטְרָא עַד ק“ק דּוּבְּנָא גְדוֹלָה129 בְּאֹרֶךְ הָיוּ הוֹלְכִים סוּסִים וַעֲגָלוֹת סְמוּכִים זֶה אַחַר זֶה. וַאֲשֶׁר הוֹלְכִים בְּרַגְלַיִם אֵין מִסְפָּר. וּבִשְׁתֵּי שָׁעוֹת, בְּיוֹם הַשַּׁבָּת חֲזוֹן הַנִּזְכָּר, רָצוּ אַחֲרֵינוּ שְׁלשָׁה רוֹכְבֵי סוּסִים, אֶחָד יְהוּדִי וּשְׁמוֹ רַבִּי מֹשֶׁה צוֹרַף מִק”ק אוֹסְטְרָא וּשְׁנֵי שָׂרִים עִמּוֹ, וְאָמְרוּ לָנוּ: לָמָה אַתֶּם הוֹלְכִים כָּל כָּךְ לְאַט, הִנֵּה הַשּׂוֹנְאִים גַּם הֵם אַחֲרֵינוּ וְעַתָּה הֵם בְּק"ק מֶזְרִיטְשׁ. וַאֲנַחְנוּ בְּקֹשִׁי נִמְלַטְנוּ מֵהֶם. מִיָּד הָיָה כָּל כָּךְ בֶּהָלָה וְעֵת צָרָה לְאַחֵינוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר אֵין כָּמוֹהָ, וְכָל אֶחָד זָרַק מִן הָעֲגָלָה שֶׁלּוֹ כְּלֵי כֶסֶף וְזָהָב, שְׂמָלוֹת, סְפָרִים, כָּרִים וּכְסָתוֹת, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לִבְרוֹחַ מְהֵרָה לְהַצִּיל נְפָשׁוֹת שֶׁלּוֹ. וְהָיָה מֻשְׁלָךְ עַל הַשָּׂדֶה כֶּסֶף וְזָהָב, שְׂמָלוֹת, וְלֹא הָיָה שׁוּם יְהוּדִי שֶׁיִּקַּח אוֹתָם. בְּאוֹתָהּ פַּעַם נִתְקַיְּמָה בָּנוּ הַתּוֹכֵחָה: כַּסְפָם וּזְהָבָם בַּחוּץ יַשְׁלִיכוּ בְּרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת130, וּקְצָת הִשְׁלִיכוּ הַכֹּל, סוּס וַעֲגָלָה עִם כָּל אֲשֶׁר לוֹ, וְעִם אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו בָּרַח לְנַפְשׁוֹ בַּיְּעָרוֹת. וְהַרְבֵּה נָשִׁים וַאֲנָשִׁים, שֶׁהוֹלִיכוּ בְּנֵיהֶם בִּידֵיהֶם, כְּשֶׁבָּאָה הַצְּעָקָה הַזֹּאת, הִשְׁלִיכוּ בְּנֵיהֶם מִידֵיהֶם וּבָרְחוּ לְנַפְשָׁם בַּיְּעָרוֹת וּבַבּוֹרוֹת. בְּאוֹתָהּ פַּעַם נִתְקַיֵּם בָּנוּ הַפָּסוּק: “וְנַסְתֶּם וְאֵין רוֹדֵף אֶתְכֶם”131, כִּי הָיָה הַכֹּל שֶׁקֶר, שֶׁלֹּא הָיוּ רוֹדְפִים אַחֲרֵינוּ הָאוֹיְבִים וְלֹא קֵדָרִים, רַק הַמּוֹרָא הָיָה כָּל כָּךְ גָּדוֹל עָלֵינוּ כָּל הַשַּׁבָּת חֲזוֹן עַד שֶׁכָּל אֶחָד הָיָה סוֹבֵר שֶׁרוֹדְפִים הַיְּוָנִים אַחֲרָיו.

וַיְהִי אַחַר הַשַּׁבָּת חֲזוֹן בְּיוֹם א' נוֹדַע לָנוּ הָאֱמֶת הַדָּבָר, שֶׁהַשַּׂר הַצָּבָא לֹא בָרַח לְפוֹלִין רַק נָסַע לְק“ק קְרֶמֶנְיֶץ כַּנ”ל, אָז נָחָה שָׁקְטָה הָאָרֶץ וְכָל אֶחָד בָּרַח בְּמָתוּן רַב מֵהַיּוֹם הַהוּא וָהָלְאָה. וְהָלַכְנוּ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם בְּעָרִים וּכְפָרִים וְשָׁכַבְנוּ בְּרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת וְגַם שָׁם לֹא מָצָאנוּ מַרְגּוֹעַ לְנַפְשֵׁנוּ; זֶה חוֹמֵס וְזֶה רוֹמֵס, זֶה מוֹאֵס וְזֶה גוֹעֵל, וְנִתְקַיְּמוּ בָּנוּ הַפְּסוּקִים: “וּבַגּוֹיִם הָהֵם לֹא תַרְגִּיעַ וְלֹא יִהְיֶה מָנוֹחַ לְכַף רַגְלֶךָ וְגו' וְהָיוּ חַיֶּיךָ תְלוּאִים לְךָ מִנֶּגֶד וּפָחַדְתָּ לַיְלָה וְיוֹמָם וְלֹא תַּאֲמִין בְּחַיֶּיךָ”132, כִּי בְּכָל לַיְלָה הָיִינוּ בְּאֻשְׁפִּיזָא133 אֵצֶל יְוָנִים וְהָיִינוּ סְבוּרִים שֶׁהַיָּוָן יַהֲרוֹג אוֹתָנוּ בַּלַּיְלָה, כִּי כֻּלָם הָיוּ מוֹרְדִים. וּכְשֶׁקַּמְנוּ לְמָחָר בַּחַיִּים, אָנוּ מְבָרְכִים: בָּרוּךְ מְחַיָּה מֵתִים, שֶׁנִּשְׁאַרְנוּ בַּחַיִּים.


 

גְּזֵרָה דְק“ק אוֹסְטְרָא וּדְק”ק זַסְלַב    🔗

וַיְהִי אַחַר שֶׁכָּבְשׁוּ הָאוֹיְבִים לְק“ק פּוֹלְנוֹאָה וְעָשׂוּ בָהֶם כִּרְצוֹנָם, הָלְכוּ מִשָּׁם לְק”ק זַסְלַב וּבָזְזוּ כָּל שְׁלַל הַקְּהִלָּה וְהָרְגוּ שָׁם כְּמָאתַיִם נְפָשׁוֹת הַנִּשְׁאָרִים שָׁם, לְסִבַּת שֶׁלֹּא הָיוּ יְכוֹלִים לִבְרוֹחַ מֵחֲמַת חֹלִי. וּקְצָתָם שָׂמוּ בִּטְחוֹנָם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם יְוָנִים אוֹהֲבִים שֶׁיַּצִּילוּם, וַיֵּחָבְאוּ בַּיְּעָרוֹת עַד כִּי יַעֲבוֹר זַעַם, וַיֵּשְׁבוּ שָׁם זְמַן רַב עַד שֶׁכִּמְעַט פָּרְחָה נִשְׁמָתָם מִפְּנֵי הָרָעָב וְהַצָּמָא. וּבָחֲרוּ לָהֶם מָוֶת מֵחַיִּים וְאָמְרוּ: נָבוֹא הָעִיר וּמַתְנוּ שָׁם, כִּי טוֹבִים חַלְלֵי חֶרֶב מֵחַלְלֵי רָעָב. וְכַאֲשֶׁר בָּאוּ אֶל הָעִיר תְּפָשׂוּם אוֹהֲבִים שֶׁלָּהֶם אַנְשֵׁי הָעִיר לַהֲרוֹג אוֹתָם, וּבִקְשׁוּ מֵהֶם שֶׁיַּהַרְגוּ אוֹתָם עַל בֵּית הַחַיִּים כְּדֵי שֶׁיָּבוֹאוּ לִקְבוּרָה, וּמִלְאוּ בַקָּשָׁתָם וְהוֹלִיכוּם עַל בֵּית הַחַיִּים וְנִכְנְסוּ הַיְּהוּדִים בַּבַּיִת שֶׁיֵּשׁ עַל בֵּית הַחַיִּים וְהָרְגוּ אוֹתָם שָׁם וְאַחַר כָּךְ שָׂרְפוּ לַבַּיִת עִם הַיְּהוּדִים בָּאֵשׁ, וְנָדוֹנוּ בִּשְׁתֵּי מִיתוֹת: הֶרֶג וּשְׂרֵפָה. וְהַכְּמָרִים שֶׁהָיוּ שָׁם134 בק“ק זַסְלַב – הִפְשִׁיטוּ עוֹרָם מֵעַל בְּשָׂרָם חַיִּים. וְהַדֻּכְּסִים שֶׁהָיוּ שׁוֹכְבִים שָׁם מִזְּמַן רָב הִשְׁלִיכוּ מִן קִבְרֵיהֶם כְּפֶגֶר מוּבָס וּבָתֵּי קִבְרֵיהֶם שֶׁהָיָה מִן כֶּסֶף וְזָהָב בָּזְזוּ וּבָתֵּי־כְּמָרִים135 הֶחֱרִיבוּ וּבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁלָּנוּ הֶחֱרִיבוּ וְעָשׂוּ לְאֻרְוַת סוּסִים. וְכֵן עָשׂוּ בק”ק אוֹסְטְרָא הַבִּירָה וַיַּהַרְגוּ כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת נְפָשׁוֹת הַנִּשְׁאָרִים שָׁם כנ"ל.


 

גְּזֵרָה דק"ק קוֹסְנַטִין    🔗

וּמִשָּׁם חָזְרוּ וְהָלְכוּ לק“ק קוֹסְנַטִין עִם כָּל חֲיָלוֹת שֶׁלָּהֶם. וַיֵּלֶךְ הַדֻּכֵּס וִישְׁנְוֶצְקִי לִקְרָאתָם וַיַּךְ בָּהֶם מַכָּה רַבָּה וְחָזַר בְּעִיר קוֹסְנַטִין. וְהֵם נִתְקָרְבוּ אֶל הָעִיר וְהָיָה מִתְיָרֵא הַדֻּכֵּס מֵאַנְשֵׁי הָעִיר, שֶׁהָיוּ גַּם כֵּן יְוָנִים, שֶׁלֹּא יִמְרְדוּ בּוֹ, מֵאַחַר שֶׁהָאוֹיְבִים הַיְּוָנִים נַמֵּי136 מִבַּחוּץ. וַיֵּצֵא מִן הָעִיר כָּל הֲדָרָהּ, הַדֻּכֵּס וִישְׁנְוֶצְקִי עִם חֵילוֹ, וְהַיְּהוּדִים מִי שֶׁהָיָה לוֹ סוּס וַעֲגָלָה הָלַךְ אַחֲרָיו וּמִי שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ סוּס וַעֲגָלָה, שֶׁלֹּא הֵכִין לוֹ, עַל יְדֵי שֶׁהָיָה בִּטְחוֹנוֹ עַל הַדֻּכֵּס הַנ”ל עִם חֵילוֹ שֶׁיָּשַׁב בְּעִיר זוֹ, הוּא נִשְׁאַר בָּעִיר, וְהָיָה שָׁם קִבּוּץ גָּדוֹל שֶׁל יְהוּדִים הַנִּשְׁאָרִים. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִרְחִיק הַדֻּכֵּס מִן הָעִיר כְּשִׁעוּר מַהֲלַךְ פַּרְסָה וְהָאוֹיְבִים הָלְכוּ לָעִיר בְּיוֹם שְׁלִישִׁי, שֶׁהָיָה תִּשְׁעָה בְּאָב137, וְנֶהֶרְגוּ שְׁלשָׁה אֲלָפִים נְפָשׁוֹת מִיהוּדִים וּשְׁלָלָם לָבֹז. וּבְתוֹכָם נֶהֱרַג הַגָּאוֹן מוהר“ר אָשֵׁר שֶׁהָיָה אב”ד ור“מ138 בק”ק פּוֹלְנוֹאָה וְגַם שְׁאָר הַרְבֵּה גְאוֹנִים שֶׁלֹּא נוֹדַע לִי שְׁמָם.

וַיְהִי אַחַר שֶׁבָּזְזוּ לְעִיר קוֹסְנַטִין, שָׁלַח לָהֶם הַדֻּכֵּס וִישְׁנְוֶצְקִי: עַד כַּמָּה יַחֲרִיבוּ מְקוֹמוֹת וְיַהַרְגוּ נְפָשׁוֹת חִנָּם, אִם הֵם חֲזָקִים לַמִּלְחָמָה וְעַם רָב, יַעַרְכוּ עִמּוֹ מִלְחָמָה עַל הַשָּׂדֶה. וְיִבְרְרוּ לָהֶם הַשָּׂדֶה אֵצֶל ק“ק לִיפַּוְיֶץ139 אֵצֶל אַמַּת הַמַּיִם140, חָמֵשׁ פַּרְסָאוֹת מִן קָהָל קָדוֹשׁ קוֹסְנַטִין, וַיַּעַרְכוּ מַעֲרָכָה מַחֲנֶה מוּל מַחֲנֶה, הַקּוֹזַקִין וְהַקֵּדָרִים מִן צַד אֶחָד שֶׁל אַמַּת הַמָּיִם, וְהַדֻּכֵּס וִישְׁנְוֶצְקִי עִם עַמּוֹ מִצַּד אַחֵר שֶׁל אַמַּת הַמָּיִם. וַיִּתְאַסְּפוּ אֲלֵיהֶם עוֹד חֲיָלוֹת מִצַּד זֶה וּמִצַּד זֶה וַיָּבֹא גַּם חְמְיֶל ימ”שׁ עִם כָּל חֵילוֹ הַקּוֹזַקִין וּשְׁאָר יְוָנִים, לְעֵרֶךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת אֶלֶף אִישׁ. וַיָּבֹא גַם שַׂר הַצָּבָא הַדֻּכֵּס דּוֹמִינֶק עִם כָּל חֵילוֹ, רֶכֶב וּפָרָשִׁים דְּעַם פּוֹלִין, לְעֵרֶךְ שְׁלשִׁים אֶלֶף חֲלוּצֵי צָבָא. וַיִּתְאַסְּפוּ עוֹד לָזֶה וְלָזֶה וּכְמוֹ שְׁנֵי חֳדָשִׁים עָמְדוּ זֶה כְּנֶגֶד זֶה. וַיִּהְיוּ כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף עִם הַיְּוָנִים וּבְרֹאשָׁם חְמְיֶל ימ“שׁ וּקְרִיווֹנוֹס ימ”שׁ. וְעַם פּוֹלִין הָיוּ שְׁמוֹנִים אֶלֶף, כֻּלָּם גִּבּוֹרֵי חַיִל מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה, וּבְרֹאשָׁם הַדֻּכֵּס דּוֹמִינֶק וְהַדֻּכֵּס וִישְׁנְוֶצְקִי וְלָהֶם מֵאָה וַחֲמִשִּׁים אָלֶף מֶרְכָּבוֹת וַעֲגָלוֹת טְעוּנוֹת אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּכְלֵי כֶסֶף וְזָהָב וּשְׂמָלוֹת וְגִנְזֵי מְלָכִים עַד אֵין שִׁעוּר. וְלֹא הָיוּ שְׁקוּלִין אֵלּוּ שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף עַם הַיְּוָנִים, כְּנֶגֶד עֶשְׂרִים אֶלֶף מֵעַם פּוֹלִין, כִּי עַם הַיְּוָנִים הָיוּ כֻּלָּם בְּנֵי כְּפָרִים וְעָרִים וְהָלְכוּ בְּמַקְלוֹת וּבְאִתֵּיהֶם וְלֹא נִסּוּ לָלֶכֶת בַּמִּלְחָמָה, רַק מִלְחָמָה שֶׁלָּהֶם הִיא בִּצְעָקוֹת גְּדוֹלוֹת וּמָרוֹת, כֻּלָּם יַחַד צוֹעֲקִים לְהַפְחִיד הָעָם. וְכָל מִלְחָמָה שֶׁלָּהֶם הִיא בְּמִרְמָה גְדוֹלָה וְלֹא הָיוּ בָהֶם מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה, רַק מֵהַקּוֹזַקִין וּקְצָת מֵהַקֵּדָרִים לְעֵרֶךְ עֶשְׂרִים אֶלֶף מַה שֶׁאֵין כֵּן עַם פּוֹלִין – הָיוּ כֻּלָּם שָׂרִים גְּדוֹלִים וּמְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה.

וַיְהִי בְּיוֹם א' ד' תִּשְׁרֵי ת“ט לפ”ק141, עָרְכוּ מִלְחָמָה זֶה כְּנֶגֶד זֶה, וַיִּגְבְּרוּ עַם פּוֹלִין וַיַּכֶּה מֵהֶם הַדֻּכֵּס וִישְׁנְוֶצְקִי מַכָּה רַבָּה כָּל יוֹם א' הנ“ל. וְיוֹם בּ' הנ”ל הָיָה הוֹלֵךְ וְגוֹבֵר וּמַכֶּה מֵעַם הַיְּוָנִים אֲלָפִים וּרְבָבוֹת, אִלּוּ הִנִּיחוּ הַשָּׂרִים לְהַכּוֹת מֵהֶם גַּם בְּיוֹם ג', לֹא הִנִּיחוּ לְשׂוֹנְאַי יִשְׂרָאֵל שָׂרִיד וּפָלִיט, עַד שֶׁכִּמְעַט הָיָה עֵצָה בֵּין הַיְּוָנִים לִמְסוֹר הָרָאשִׁים שֶׁלָּהֶם לַאֲדוֹנֵיהֶם שָׂרַי עַם פּוֹלִין וּלְהַשְׁלִים עִמָּהֶם לַעֲבוֹד אוֹתָם כְּבַתְּחִלָּה.

וַיְהִי כִּשְׁמוֹעַ הַצּוֹרֵר חְמְיֶל ימ"שׁ, עָשָׂה תַּחְבּוּלָה וְשָׁלַח סְפָרִים אֶל שַׂר הַצָּבָא דּוֹמִינֶק שֶׁיַּעֲשֶׂה לוֹ קְצָת רְוָחָה בְּיוֹם ג' וְלָנוּחַ בְּיוֹם ג' וּבְיוֹם ד' יִגְמְרוּ הַמִּלְחָמָה, כִּי כַּוָּנָתוֹ הָיְתָה לְעַכֵּב אוֹתָם עַד יוֹם ה‘, כִּי שְׁנֵי שָׂרַי הַצָּבָא שֶׁל הַקֵּדָרִים הָיוּ בָּאִים אֵלָיו לַעֲזוֹר אוֹתוֹ, שֵׁם הָאֶחָד בֵּיא, וְהַשֵּׁנִי טוּהַאי בֵּיא, וְעִמָּהֶם מֵאָה אֲלָפִים קֵדָרִים גִּבּוֹרֵי חַיִל וְהָיוּ מִמֶּנּוּ מַהֲלַךְ יוֹם אֶחָד. וַיְמַלֵּא הַדֻּכֵּס דּוֹמִינֶק רְצוֹנוֹ לָנוּחַ בְּיוֹם ג’. וַיֹּאמְרוּ הַדֻּכֵּס דּוֹמִינֶק וְהַוּוֹיֶווֹדָה טִישְׁקֶוִיץ אֶל הַדֻּכָּס וִישְׁנְוֶצְקִי: עַד מָתַי אַתָּה מַשְׁחִית בְּעַם הַיְּוָנִים, שֶׁהֵם עֲבָדֵינוּ? וּמִי יַחֲרוֹשׁ לָנוּ בַּשָּׂדֶה וּשְׁאָר מְלָאכָה בַּבַּיִת וּבַשָּׂדֶה וְעַל מִי נִהְיֶה שָׂרִים, אִם לֹא יִהְיוּ לָנוּ עֲבָדִים, אִם אָנוּ הוֹרְגִים לְכֻלָּם? וַיַּחְמְלוּ עַם פּוֹלִין עַל הַיְּוָנִים וַיָּנוּחוּ בְּיוֹם ג' מִלְּהַכּוֹת אוֹתָם. אֲבָל הֵם לֹא חָמְלוּ עֲלֵיהֶם כְּשֶׁנָּפְלוּ עַם פּוֹלִין בְּיָדָם.

וַיְהִי בְּיוֹם ג' לְעֵת עֶרֶב בָּאוּ הַקֵּדָרִים מֵאָה אֶלֶף חֲלוּצֵי צָבָא אֶל מַחֲנֵה הַיְּוָנִים, וַתַּעֲבוֹר הָרִנָּה בְּמַחֲנֵה הַקֵּדָרִים וְהַיְּוָנִים, בְּתֻפִּים וְכִנּוֹרוֹת וַחֲצוֹצְרוֹת, וַתֵּהֹם כָּל הַמַּחֲנֶה וַתִּבָּקַע הָאָרֶץ לְקוֹלָם. וְהַמַּחֲנֶה עַם פּוֹלִין לֹא הָיוּ יוֹדְעִים מָה הַשִּׂמְחָה הַזֹּאת, וַיִּשְׁבּוּ עַם פּוֹלִין מֵעַם הַיְּוָנִים אִישׁ אֶחָד וַיְבִיאוּהוּ אֶל הַדֻּכְּסִים, וַיֹּאמֶר לָהֶם: בָּאוּ אֵלֵינוּ לְעֶזְרָה קֵדָרִים מֵאָה אֶלֶף חֲלוּצֵי צָבָא וּפְנֵי לְהָבִים פְּנֵיהֶם, מִי יָכוֹל לַעֲמוֹד בִּפְנֵיהֶם. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, הַצוֹרֵר חְמְיֶל ימ“שׁ כָּתַב סְפָרִים אֶל שַׂר הַצָּבָא הַדֻּכֵּס דּוֹמִינֶק כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה: שָׁלוֹם לְךָ אֲדוֹנֵנוּ הַדֻּכֵּס הַגָּדוֹל וְלַדִיסְלַב דּוֹמִינֶק, שַׂר הַצָּבָא עַל עַם פּוֹלִין! הִנֵּה אֲנִי וְעַמִּי מַחֲזִיקִים לְךָ טוֹבָה עַל הַטּוֹב שֶׁגָּמַלְתָּ לָנוּ וְחָמַלְתָּ עָלַי וְעַל עַמִּי לָנוּחַ בְּיוֹם ג' כנ”ל, וְנֶגֶד זֶה אֲנִי מַזְהִירְךָ וְנוֹתֵן לְךָ עֵצָה טוֹבָה שֶׁתִּמָּלֵט בַּלַּיְלָה הַזֶּה, אַתָּה וְכָל הָעָם אֲשֶׁר בְּרַגְלֶיךָ, כִּי בָּאוּ אֵלַי הָעָם הַקֵּדָרִים עַם רָב כְּחוֹל הַיָּם, אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לָכֶם לַעֲמוֹד בִּפְנֵיהֶם וּבִפְנֵי עַמִּי וְשֶׁלֹּא תִּפּוֹל מַלְכוּת פּוֹלִין חָלִילָה בְּיַד הַקֵּדָרִים. וְנֶגֶד שֶׁחָמַלְתָּ עָלֵינוּ נִגְמָלְךָ טוֹבָה, כָּל מְקוֹמוֹת מֶמְשַׁלְתְּךָ לֹא נַחֲרִיבֵם כְּמוֹ שְׁאָר מְקוֹמוֹת שָׂרֵי פּוֹלִין.

וַיְהִי כִּשְׁמוֹעַ הַדֻּכְּסִים וְהַשָּׂרִים אֶת הַדָּבָר הַזֶּה חָרְדוּ חֲרָדָה גְדוֹלָה עַד מְאֹד. וַיְהִי בַּחֵצִי הַלַּיְלָה בָּרְחוּ כָּל הַדֻּכְּסִים וְהַשָּׂרִים מִן הַמַּחֲנֶה.

וַיְהִי בְּיוֹם ד' כַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר וְהִנֵּה רָאוּ שְׁאָר עַם פּוֹלִין שֶׁבָּרְחוּ כָּל הַדֻּכְּסִים וְהַשָּׂרִים הָרָאשִׁים שֶׁלָּהֶם וַיִּבְרְחוּ גַם הֵם מִי שֶׁהָיָה יָכוֹל לִבְרוֹחַ, וְהִנִּיחוּ כָּל הַקְּרוֹנוֹת וְהָעֲגָלוֹת עִם הָאוֹצָרוֹת שֶׁלָּהֶם אֵצֶל שׁוֹמְרֵי הַכֵּלִים בַּמַּחֲנֶה, וַיָּקוּמוּ וַיָּנוּסוּ כֻּלָּם, וַיַּעַזְבוּ אֶת אָהֳלֵיהֶם אֶת סוּסֵיהֶם וְאֶת חֲמוֹרֵיהֶם, וַיַּשְׁלִיכוּ עַל הַדֶּרֶךְ כֶּסֶף וְזָהָב וּבְגָדִים, כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לִבְרוֹחַ בְּקַל. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר בָּאוּ הַקֵּדָרִים וְהַיְּוָנִים אֶל הַמַּחֲנֶה עַם פּוֹלִין וְרָאוּ שֶׁאֵין שָׁם אִישׁ לֹא הֶאֱמִינוּ שֶׁבָּרְחוּ. אָמְרוּ בְּוַדַּאי הֵמָּה מַעֲרִימִים עָלֵינוּ לָשׂוּם מַאֲרָב בַּשָּׂדֶה וְלָבֹא עָלֵינוּ מֵאָחוֹר בְּפֶתַע פִּתְאוֹם, וַיִּשְׁלְחוּ אַחֲרֵיהֶם וְרָאוּ וְהִנֵּה כָּל הַדֶּרֶךְ מְלֵאָה בְּגָדִים וּכְלֵי מִלְחָמָה אֲשֶׁר הִשְׁלִיכוּ בְחָפְזָם, וַיִּרְדְּפוּ אַחֲרֵיהֶם. וַיִּתְפַּשְּׁטוּ הַיְּוָנִים וְהַקֵּדָרִים בְּכָל מְדִינוֹת פּוֹלִין וְרוּסִיָּא וְלִיטָא. וּבְכָל מְקוֹמוֹת מוֹשְׁבוֹתֵיהֶם, כְּשֶׁשָּׁמְעוּ הַדָּבָר, הָיוּ מוֹרְדִים הַיְּוָנִים מִיָּד בַּאֲדוֹנֵיהֶם וְהָיוּ הוֹרְגִים לְכָל הַשָּׂרִים וְהַיְּהוּדִים שֶׁנִּמְצְאוּ שָׁם בְּמִיתוֹת מְשֻׁנּוֹת. וְעֵת צָרָה הָיְתָה לַיְּהוּדִים אֲשֶׁר כָּמוֹהָ לֹא הָיְתָה עוֹד. וּכְשָׁמְעָם הַדָּבָר הַזֶּה בָּרְחוּ קְצָתָם לַמְּקוֹמוֹת הַחֲזָקִים, לק“ק בַּאר142 וּלְקַמְיֶנֶץ פּוֹדוֹלְסְקִי143 ולק”ק בְּרוֹד ולק“ק לְבוּב הַבִּירָה ולק”ק בּ[וְּט]שַׁטְשׁ144 ולק“ק יַזְלוֹוְיֶץ145 ולק”ק זוֹלְקְוִי146 ולק“ק נָרוֹל147 ולק”ק פְּרֶמִיסְלָא ולק“ק בֶּלְז ולק”ק סְקַל בְּבֵית־הַכְּמָרִים ולק"ק זַמוֹשְׁטְשׁ וּקְצָתָם בָּרְחוּ לִמְדִינַת ווֹלְחַי148 וְהַרְבֵּה בָּרְחוּ אֶל הַמְּקוֹמוֹת אֲחוֹרֵי הַנָּהָר וֵיסִיל149.


 

גְּזֵרָה דִּמְדִינַת לִיטָא    🔗

וְאַנְשֵׁי מְדִינוֹת לִיטָא150 בָּרְחוּ לק“ק וִילְנָא ולק”ק הוֹרוֹדְנָה גְדוֹלָה151 וְשָׁם לֹא רָאוּ הָאוֹיְבִים. וְכַמָּה קְהִלּוֹת, שֶׁנִּתְאַסְּפוּ אֲלָפִים יְהוּדִים שָׁם, וְנֶחֶרְבוּ הַקְּהִלּוֹת וְהָרְגוּ לַיְּהוּדִים שֶׁבְּתוֹכָם. בק“ק הוֹמְיֶה152 נֶהֶרְגוּ כַּמָּה אֲלָפִים אֵין מִסְפָּר עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם. וּמִשָּׁם נָסְעוּ לק”ק סְטַרִידוּבּ153 וְהָרְגוּ בַּיְּהוּדִים הֶרֶג רָב, גַּם בק“ק צֶרְנִיאוֹב154 ובק”ק בַּרְהִין155. ובק“ק וְלוֹדֵוָה156 נֶאֶסְפוּ שָׁם יְהוּדִים הַרְבֵּה וְנֶהֶרְגוּ שָׁם כַּעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים נְפָשׁוֹת בְּכָל מִיתוֹת מְשֻׁנּוֹת, וּבִשְׁאָר קְהִלּוֹת גְּדוֹלוֹת בְּלִיטָא נֶהֶרְגוּ לַאֲלָפִים וְלִרְבָבוֹת יְהוּדִים, הי”ד. וְאַנְשֵׁי ק“ק סְלוּצְק וק”ק פִּינְצְק וק“ק בְּרִיסְק־דְלִיטָא בָּרְחוּ קְצָתָם לְפּוֹלִין־גָּדוֹל וּקְצָתָם לְדַנְצְק157 עַל הַמַּיִם, עַל הַנָּהָר וֵיסְל. וְדַלַּת עַם הַנִּשְׁאָרִים בק”ק בְּרִיסְק ובק“ק פִּינְצְק נֶהֶרְגוּ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם כַּמָּה מֵאוֹת נְפָשׁוֹת. וְגַם סָמוּךְ לק”ק פִּינְצְק עַל הַשָּׂדֶה, וְרָדְפוּ הָאוֹיְבִים אַחַר כַּמָּה מֵאוֹת עֲגָלוֹת שֶׁל יְהוּדִים שֶׁבָּרְחוּ וְהִשִּׂיגוּם בֵּין הַמְּצָרִים וְעָשׂוּ בָהֶם הֶרֶג רָב. אֲבָל בַּיְּוָנִים שֶׁבְּק"ק פִּינְצְק עָשׂוּ בָהֶם עַם פּוֹלִין נְקָמָה. כַּאֲשֶׁר שָׁמַע שַׂר הַצָּבָא שֶׁל מְדִינוֹת לִיטָא הַדֻּכֵּס רַדוֹוִיל158, שֶׁאַנְשֵׁי פִּינְצְק מָרְדוּ וְהִכְנִיסוּ הַפּוֹחֲזִים בְּתוֹךְ הָעִיר, הָלַךְ הוּא וְכַמָּה אֲלָפִים עַם פּוֹלִין עִמּוֹ וְצָרוּ עַל הָעִיר וַיַּצִּיתוּ הָעִיר מֵאַרְבַּע פִּנּוֹתֶיהָ. וְהַפּוֹחֲזִים שֶׁבְּתוֹכָהּ רָצוּ לִבְרוֹחַ עַל הַמַּיִם בִּסְפִינוֹת וְטָבְעוּ כֻּלָּם בַּמַּיִם וּקְצָתָם נִשְׂרְפוּ וְנֶהֶרְגוּ, וְנָקַם מֵהֶם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

גַּם אַנְשֵׁי ק"ק סְלוּצְק עָשׂוּ בָּהֶם נְקָמָה, שֶׁשָּׁלְחוּ אֶל הַפּוֹחֲזִים שֶׁיָּבוֹאוּ לְשָׁם מְהֵרָה שֶׁיֵּשׁ אֶצְלָם הַרְבֵּה יְהוּדִים וְשָׂרִים וְיִמְסְרוּ בְּיָדָם, וְלֹא הָיוּ שָׁם יְהוּדִים כִּי כְּבָר בָּרְחוּ וְלֹא הֶאֱמִינוּ לְאַנְשֵׁי מְקוֹמָם שֶׁיִּלָּחֲמוּ כְּנֶגְדָּם, וַיְהִי כַּאֲשֶׁר קָרְבוּ אֶל שַׁעֵר הָעִיר הַפּוֹחֲזִים וַיּוֹרוּ אַנְשֵׁי הָעִיר מִן הַחוֹמָה וּמִן שַׁעַר הָעִיר בִּקְנֵי הַשְּׂרֵפָה הַגְּדוֹלִים אֲשֶׁר לָהֶם וַיַּכּוּ בָּהֶם מַכָּה רַבָּה, וַיָּנוּסוּ מִפְּנֵיהֶם וַיִּרְדְּפוּ אַחֲרֵיהֶם מִן הָעִיר וַיַּכּוּ אוֹתָם עַד חָרְמָה.


 

גְּזֵרָה דק"ק בַּאר    🔗

וַיְהִי אַחֲרֵי שֶׁבָּרְחוּ מִן הַמַּחֲנֶה עַם פּוֹלִין, וַיָּבֹזּוּ הַקֵּדָרִים וְהַיְּוָנִים כָּל הַמַּחֲנֶה כֶּסֶף וְזָהָב הַרְבֵּה מְאֹד וּקְרוֹנוֹת וְסוּסִים חֲשׁוּבִים מְאֹד. וַיֵּלֵךְ חְמְיֶל ימ“שׁ עִם כָּל חַיִל שֶׁלּוֹ וְהַקֵּדָרִים לִכְבּוֹשׁ עֲיָרוֹת הַחֲזָקוֹת שֶׁבִּמְדִינַת פּוֹלִין. וּקְצָת מֵעַמּוֹ שָׁלַח לִכְבּוֹשׁ ק”ק בַּאר, כִּי שָׁם הָיָה קִבּוּץ גָּדוֹל שֶׁל יְהוּדִים וְהַשָּׂרִים בָּעִיר הַחֲזָקָה. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר קָרְבוּ אֶל הָעִיר וַיּוֹרוּ הַמּוֹרִים הָעוֹמְדִים עַל הַחוֹמָה וְלֹא יָכְלוּ לָגֶשֶׁת אֶל הַחוֹמָה, וַיָּצוּרוּ עַל הָעִיר כַּמָּה יָמִים. מֶה עָשׂוּ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם הַיְּוָנִים? חָתְרוּ חֲתִירָה תַּחַת הָעִיר וְהִכְנִיסוּ הַפּוֹחֲזִים בָּעִיר בַּלַּיְלָה וְהִתְחִילוּ לַהֲרוֹג בָּעָם. וַיִּבְרְחוּ הַיְּהוּדִים וְהַשָּׂרִים אֶל הַמִּבְצָר הֶחָזָק וַיְחַזְּקוּ לַמִּבְצָר מְאֹד וְלֹא הָיוּ בָהֶם מֵעַם הַיְּוָנִים. וַיָּצוּרוּ עַל הַמִּבְצָר כַּמָּה יָמִים וַיִּבְנוּ כְּנֶגְדּוֹ דָיֵק וְסוֹלְלוֹת וַיּוֹרוּ עֲלֵיהֶם בִּקְנֵי הַשְּׂרֵפָה הַגְּדוֹלִים שְׁקוֹרִין בל“א159 רעדר בִּיקסן עַד שֶׁלָּכְדוּ הַמִּבְצָר, וַיַּהַרְגוּ כָּל הַיְּהוּדִים וְהַשָּׂרִים שֶׁבְּתוֹכוֹ בְּכָל מִינֵי מִיתוֹת מְשֻׁנּוֹת בָּעוֹלָם כנ”ל וּשְׁלָלָם לָבֹז. מִסְפַּר הַהֲרוּגִים בְּק“ק בַּאר לְעֵרֶךְ שְׁנֵי אֲלָפִים נְפָשׁוֹת הַיְּהוּדִים. וְהַצּוֹרֵר חְמְיֶל ימ”שׁ הָלַךְ עִם חֵילוֹ עַל ק“ק קוֹסְנַטִין וּמִשָּׁם לק”ק זַסְלַב וּמִשָּׁם לק“ק אוֹסְטְרָא הַבִּירָה – וְאֵלּוּ קְהִלּוֹת כְּבָר נֶחֶרְבוּ מִן הַיְּוָנִים – וּמִשָּׁם הָלַךְ לק”ק דּוּבְּנָא־גְדוֹלָה. גַּם שָׁם הָיָה מִבְצָר חָזָק, אֲשֶׁר אֵין כָּמוֹהוּ בְּכָל מְדִינוֹת פּוֹלִין, וְהוּא תַּחַת מֶמְשֶׁלֶת שַׂר הַצָּבָא הַדֻּכֵּס דּוֹמִינֶק. וְהִנֵּה כַּאֲשֶׁר בָּרְחוּ הַדֻּכְּסִים וְהַשָּׂרִים מִן הַמִּלְחָמָה נִשְׁאֲרוּ שָׁם כַּמָּה מֵאוֹת יְהוּדִים וְהָיוּ סְבוּרִים לְהִנָּצֵל בְּזֶה הַמִּבְצָר. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר קָרְבוּ הַפּוֹחֲזִים אֶל הָעִיר דּוּבְּנָא, נִכְנַס שַׂר אֶחָד עִם שְׁמוֹנִים גִּבּוֹרֵי חַיִל מֵעַם הַדֻּכֵּס הנ“ל וְסָגְרוּ הַמִּבְצָר בִּדְלָתַיִם וּבְרִיחַ וְחִזְּקוּ הַמִּבְצָר וְלֹא הִנִּיחוּ לְשׁוּם יְהוּדִי לִכָּנֵס שָׁם, וְנֶהֶרְגוּ כֻּלָּם לִפְנֵי הַמִּבְצָר, אֶלֶף וּמֵאָה נְפָשׁוֹת מִיהוּדִים. וְהִנֵּה כַּאֲשֶׁר בָּא הַצּוֹרֵר חְמְיֶל ימ”שׁ לְק“ק דּוּבְּנָא הָיָה מַתְמִיהַּ עַל חֹזֶק זֶה הַמִּבְצָר וְאָמַר שֶׁאִי־אֶפְשָׁר בָּעוֹלָם לְכְבּוֹשׁ זֶה הַמִּבְצָר וְהַשָּׂרִים הֵם שׁוֹטִים שֶׁבָּרְחוּ מִמֶּנוּ. וְהָיוּ שָׁם בְּזֶה הַמִּבְצָר אוֹצָרוֹת גְּדוֹלִים שֶׁל יְהוּדִים וְשָׂרִים, וְלֹא בִקֵּשׁ לָצוּר עָלָיו מִפְּנֵי חֶזְקָתוֹ. וּמִשָּׁם הָלַךְ עִם כָּל חֵילוֹ לק”ק בְּרוֹד, שֶׁהִיא תַּחַת מֶמְשֶׁלֶת הַשַּׂר חְרוֹנְזִי160 שֶׁהָיָה שׂוֹנֵא שֶׁל חְמְיֶל ימ"שׁ, שֶׁבִּקֵּשׁ לָקַחַת נַפְשׁוֹ וְהֶחֱרִיב לוֹ כָּל הַמְּקוֹמוֹת מֶמְשַׁלְתּוֹ, בִּפְרָט עִיר בְּרוֹד שֶׁהָיְתָה מֶטְרֹפּוֹלִין שֶׁלּוֹ הֶחֱרִיב וְשָׂרַף אוֹתָהּ בָּאֵשׁ. וְהַיְּהוּדִים וְהַשָּׂרִים בָּרְחוּ כֻּלָּם לַמִּבְצָר, כִּי הָיָה חָזָק עַד מְאֹד בְּחוֹמָה כְּפוּלָה וּמַיִם סָבִיב לוֹ. וְהָיוּ שָׁם כַּמָּה אֲלָפִים יְהוּדִים וְשָׂרִים, וַיָּצוּרוּ עַל הַמִּבְצָר יָמִים רַבִּים וְלֹא יָכְלוּ לָגֶשֶׁת אֶל הַחוֹמָה כִּי יָרוּ אֲלֵיהֶם הַמּוֹרִים בִּקְנֵי הַשְּׂרֵפָה וְהָרְגוּ מֵהֶם עַם רָב וְלֹא יָכְלוּ הָאוֹיְבִים לְכְבּוֹשׁ אוֹתָם. אַף עַל פִּי כֵן הָיְתָה לָהֶם אֵימָה גְדוֹלָה, מִפְּנֵי הַדֶּבֶר שֶׁהָיָה בִּפְנִים, מִחוּץ תְּשַׁכֵּל חֶרֶב וּמֵחֲדָרִים אֵימָה. וּמֵתוּ בַּדֶּבֶר לְעֵרֶךְ אֶלֶף נְפָשׁוֹת יְהוּדִים, וְכֵן בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת הַחֲזָקִים שֶׁצָּרִים עֲלֵיהֶם הָאוֹיְבִים הָיָה דֶבֶר גָּדוֹל מִבִּפְנִים.


גְּזֵרָה דְק"ק לְבוּב הַבִּירָה    🔗

וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה161 הָלַךְ חְמְיֶל ימ“שׁ עִם כָּל חֵילוֹ לָצוּר עַל ק”ק לְבוּב הַבִּירָה וְהִיא אַחַת מִן הָאַרְבַּע קְהִלּוֹת גְּדוֹלוֹת162 שֶׁבִּמְדִינַת פּוֹלִין וְהִיא עִיר גְּדוֹלָה לֵאלֹהִים שֶׁל חֲכָמִים וְשֶׁל סוֹפְרִים. וְכַאֲשֶׁר בָּאוּ לְשָׁם הָאוֹיְבִים, הָיוּ יוֹשְׁבִים שָׁם בָּעֲרָבָה, לִפְנֵי הַמִּבְצָר הַגָּבוֹהַּ הָעוֹמֵד מִחוּץ לְעִיר לְבוּב, וְהָיוּ מוֹרִים לָהֶם מִן הַמִּבְצָר163 הַגָּבוֹהַּ וְהָרְגוּ מֵאַנְשֵׁי הַיְּוָנִים וְהַקֵּדָרִים אֲלָפִים. עַד שֶׁהָיוּ עַם פּוֹלִין מֻכְרָחִים לֵילֵךְ מִן הַמִּבְצָר הַגָּבוֹהַּ, מִפְּנֵי שֶׁאֵין לָהֶם מַיִם שָׁם. וַיֵּלְכוּ עַם פּוֹלִין מִן הַמִּבְצָר הַגָּבוֹהַּ אֶל הָעִיר לְבוּב, וַיַּצִּיתוּ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם כָּל הַבָּתִּים שֶׁסָּבִיב לַחוֹמָה בָּאֵשׁ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵחָבְאוּ שָׁם הָאוֹיְבִים סָבִיב לָעִיר. אַף עַל פִּי כֵן לָכְדוּ הָאוֹיְבִים אֶת הַמִּבְצָר הַגָּבוֹהַּ וַיָּצוּרוּ אֶת הָעִיר מִסָּבִיב. וְהָיוּ יְרֵאִים בָּעִיר לֵילֵךְ מִן הַבַּיִת, מִפְּנֵי קְנֵי הַשְּׂרֵפָה הַמּוֹרִים מִן הַמִּבְצָר הַגָּבוֹהַּ לָעִיר. וְדֶבֶר וְרָעָב גָּדוֹל הָיָה בָּעִיר, מִחוּץ תְּשַׁכֵּל חֶרֶב וּמֵחֲדָרִים אֵימָה. וּמֵתוּ בָּעִיר בָּרָעָב, בְּדֶבֶר כַּעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים נְפָשׁוֹת.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר אָרְכוּ לָהֶם שָׁם הַיָּמִים וְלֹא יָכְלוּ לִכְבּוֹשׁ הָעִיר, הָלְכוּ וְסָתְמוּ הַמַּעְיָנוֹת שֶׁמִּחוּץ לָעִיר, שֶׁכָּל בְּנֵי הָעִיר שׁוֹתִים מֵהֶם, וְלֹא הָיוּ מַיִם לָעֵדָה לִשְׁתּוֹת. וַיֹּאמְרוּ כָּל הָעֵדָה: לָמָּה נָמוּת בְּרָעָב וּבְצָמָא, נִשְׁלַח אֶל הָאוֹיְבִים, אוּלַי יִקְחוּ רְכוּשֵׁנוּ פִּדְיוֹן נַפְשֵׁנוּ? וְשָׁלְחוּ אַנְשֵׁי הָעִיר שְׁלוּחִים אֵלָיו שֶׁיִּתְפַּשֵּׁר עִמָּהֶם וְיִתְּנוּ לוֹ כֶּסֶף וְזָהָב פִּדְיוֹן נַפְשָׁם. וַיִּיטַב הַדָּבָר בְּעֵינָיו וַיֹּאמֶר אֶל עֲבָדָיו: מַה בֶּצַע כִּי נַהֲרוֹג אוֹתָם, נִקַּח מָמוֹן שֶׁלָּהֶם פִּדְיוֹן נַפְשָׁם. וְשָׁלַח הוּא שַׂר הָאֶלֶף שֶׁלּוֹ וּשְׁמוֹ גְלוֹוַצְקִי, שֶׁהָיָה אֶחָד מִשָּׂרַי פּוֹלִין שֶׁנִּשְׁבְּעוּ לוֹ וּמָרְדוּ בַּמַּלְכוּת כנ“ל, עִם כַּמָּה שָׂרִים מֵהַקּוֹזַקִין לָעִיר לְהִתְוַכֵּחַ עִמָּהֶם עַל עִנְיַן הַפֶּשֶׁר. וְאַחַר כָּךְ שָׁלְחוּ מִן הָעִיר אֶל חְמְיֶל ימ”שׁ שָׂרִים רַבִּים וְנִכְבָּדִים וְעִמָּהֶם ר' שִׁמְעוֹן שְׁתַּדְלֵין164 מִלְּבוּב שֶׁיִּתְוַכְּחוּ עִמּוֹ. וְנַעֲשָׂה הַפֶּשֶׁר שֶׁיִּתְּנוּ לוֹ כָּל הָעִיר, בֵּין הַיְּהוּדִים וְהַשָּׂרִים, מָאתַיִם אֶלֶף זְהוּבִים פִּדְיוֹן נַפְשָׁם. וְלֹא הָיָה בְּיָדָם מָמוֹן כַּסַּךְ הנ“ל וְנָתְנוּ לוֹ כֶּסֶף זָהָב וּשְׁאָר סְחוֹרוֹת בְּזוֹל גָּדוֹל כְּמוֹ שֶׁהָיָה שָׁוֶה בַּיָּמִים הָהֵם עוֹבֵר לַסּוֹחֵר וְשָׁקְלוּ הַכֶּסֶף וְזָהָב בְּמִשְׁקָלוֹת גְּדוֹלוֹת כְּמוֹ עוֹפֶרֶת וַחֲצִי בְּחִנָּם, וַיְנַצְּלוּ ק”ק לְבוּב כִּמְצוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ דָּגִים. לוּלֵא ד' רִחֵם עַל עַמּוֹ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ שָׁם לָאֲלָפִים וְלִרְבָבוֹת, כֻּלָּם חֲכָמִים גְּדוֹלִים, וְעָשׂוּ תְּשׁוּבָה גְדוֹלָה עַד שֶׁעָלְתָה צַעֲקָתָם לַמָּרוֹם וְנָתַן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּלֵב הַפּוֹחֲזִים לְהִתְפַּשֵּׁר עִמָּהֶם, לוּלֵא זֹאת שֶׁהָיוּ בְּמָצוֹר עוֹד שָׁבוּעַ אֶחָד165 – הָיוּ מֵתִים כָּל אַנְשֵׁי הָעִיר בְּרָעָב וּבְצָמָא. וְנָסְעוּ מִשָּׁם וַיָּצוּרוּ עַל ק“ק זוֹלְקְוָא166, וּבִקְשׁוּ לָגֶשֶׁת אֶל הַחוֹמָה לְהַעֲמִיד סֻלָּמוֹת, וַיִּשְׁפְּכוּ עֲלֵיהֶם מַיִם רוֹתְחִים מִן הַחוֹמָה וַיָּנוּסוּ הַפּוֹחֲזִים מִפְּנֵיהֶם וַיּוֹרוּ הַמּוֹרִים אַחֲרֵיהֶם בִּקְנֵי הַשְּׂרֵפָה וַיַּהַרְגוּ מֵהֶם רַבִּים. וַיִּתְוַעֲדוּ הַפּוֹחֲזִים וַיֹּאמְרוּ: הֲלֹא טוֹב לָנוּ לִשְׁלוֹחַ אֶל הָאֲנָשִׁים הָעִירָה לְהִתְפַּשֵּׁר עִמָּהֶם, כְּמוֹ שֶׁעָשִׂינוּ לק”ק לְבוּב הַבִּירָה. וַיִּשְׁלְחוּ אֶל אַנְשֵׁי הָעִיר וַיֹּאמְרוּ אֲלֵיהֶם: לֹא טוֹבִים אַתֶּם מִלְּבוּב הַבִּירָה, שֶׁלֹּא יָכְלוּ לַעֲמוֹד כְּנֶגְדֵּנוּ וְעָשׂוּ פְּשָׁרָה עִמָּנוּ, לָכֵן אִם תִּתְפַּשְּׁרוּ עִמָּנוּ מוּטָב, וְאִם לָאו נָבוֹאָה כֻּלָּנוּ וְנָצוּרָה עֲלֵיכֶם וְנַעֲשֶׂה בָכֶם שְׁפָטִים גְּדוֹלִים וּמִיתוֹת מְשֻׁנּוֹת, כְּמוֹ שֶׁעָשִׂינוּ בִּשְׁאָר מְקוֹמוֹת מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם. וַיִּיטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי אַנְשַׁי הָעִיר שֶׁהַפּוֹחֲזִים רָצוּ לְהִתְפַּשֵּׁר עִמָּהֶם וְשָׁלְחוּ מִן הָעִיר כֹּמֶר אֶחָד וְשַׂר אֶחָד וִיהוּדִי אֶחָד מֵאֶרֶץ רוּסִיָּא מִטְּשֶׁרְנִיאוֹב שֶׁיַּעֲשׂוּ פְּשָׁרָה עִמָּהֶם. וְנִתְפַּשְׁרוּ שֶׁיִּתְּנוּ לָהֶם אַנְשֵׁי הָעִיר עֶשְׂרִים אֶלֶף זְהוּבִים, וב' אֲלָפִים לְשַׂר הָאֶלֶף שֶׁלָּהֶם וּשְׁמוֹ גְלוֹוַצְקִי הנ"ל, וַיִּסְעוּ מִשָּׁם. וַיִּשָּׁאֲרוּ אֶצְלָם כַּמָּה אֲלָפִים קוֹזַקִין לִשְׁמוֹר הָעִיר מִן שְׁאָר קוֹזַקִין שֶׁלֹּא יָצוּרוּ אֶת הָעִיר עוֹד פַּעַם אַחֶרֶת. וְכֵן עָשׂוּ לְכָל הַמִּבְצָרוֹת שֶׁבִּמְדִינוֹת פּוֹלִין־קָטָן ורוּסִיָּא וּפּוֹדוֹלְיָה וְלִיטָא שֶׁהֵבִיאוּ אוֹתָם בְּמָצוֹר וּבְמָצוֹק.

וְהָעִיר הַחֲזָקָה קַמְיֶנֶץ־פּוֹדוֹלְסְקִי וק“ק יַזְלוֹוְיֶץ וק”ק בִּיטְשַׁטְשׁ וק“ק קוֹמַרְנִי167 וק”ק בֶּלְז וק“ק סְקַל בְּבֵית־הַכְּמָרִים, עָמְדוּ כְּנֶגְדָּם כָּל הַשָּׂרִים וְהַיְּהוּדִים שֶׁבְּתוֹכָם וַיּוֹרוּ הַמּוֹרִים עֲלֵיהֶם בִּקְנֵי הַשְּׂרֵפָה הַגְּדוֹלִים וַיֵּהָרֵג מֵהַפּוֹחֲזִים עַם רָב וְלֹא יָכְלוּ הַפּוֹחֲזִים לִכְבּוֹשׁ אוֹתָם, לֹא שׁוּם אֶחָד מִן הַחֲזָקוֹת168 הנ”ל וַיִּסְעוּ מֵהֶם בְּחֶרְפָּה גְדוֹלָה וְלֹא רָצוּ אֲפִלּוּ לְהִתְפַּשֵּׁר עִמָּהֶם בְּמָמוֹן, אֲפִלּוּ לָתֵת לָהֶם דָּבָר מֻעָט. אֲבָל דֶּבֶר וְרָעָב גָּדוֹל הָיוּ בְּאוֹתָם מְקוֹמוֹת הנ"ל וּמֵתוּ כַּמָּה אֲלָפִים וּרְבָבוֹת יְהוּדִים.

וְק"ק פְּרֶמִיסְלָא, הִיא עִיר גְּדוֹלָה לֵאלֹהִים שֶׁל חֲכָמִים וְסוֹפְרִים הֵבִיאוּ גַם כֵּן בְּמָצוֹר וּבְמָצוֹק וְכִמְעַט שֶׁלֹּא כָּבְשׁוּ אוֹתָהּ, וַה' מִן הַשָּׁמַיִם רִחֵם עֲלֵיהֶם וּבָא אֲלֵיהֶם שַׂר אֶחָד וּשְׁמוֹ קוֹרְנַקִי169 וְעִמּוֹ שֵׁשׁ מֵאוֹת גִּבּוֹרֵי חַיִל וּמִלֵּט אֶת כָּל הָעִיר בְּחָכְמָתוֹ. אֲבָל עַד הַנָּהָר סַאן כָּל הָעֲיָרוֹת וּכְפָרִים שֶׁהָיוּ שָׁם חָרְבוּ.


 

גְּזֵרָה דק"ק נַרוֹל    🔗

וּמִשָּׁם נָסְעוּ לְק“ק נַרוֹל וְהֵבִיאוּ אֶת הָעִיר בְּמָצוֹר. שָׁם נִתְאַסְּפוּ רִבְבוֹת יְהוּדִים וַאֲלָפִים שָׂרִים וְלֹא הָיָה בָּהֶם אֶחָד מֵעַם הַיְּוָנִים. וְהָיוּ שָׁם ג' מְקוֹמוֹת גְּדוֹלִים זֶה אֵצֶל זֶה וְהַיְּהוּדִים שֶׁהָיוּ בְּתוֹכָם רָצוּ מִתְּחִלָּה לִבְרוֹחַ מִשָּׁם וְלֹא הַנִּיחָם שַׂר הָעִיר וְאָמַר לָהֶם: נַעֲמוֹד כְּנֶגְדָּם וְנִלָּחֲמָה עִמָּהֶם, כְּמוֹ שֶׁעָשׂוּ שְׁאָר מְקוֹמוֹת הַחֲזָקִים. וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁהֵבִיאוּ אֶת הָעִיר בְּמָצוֹר בִּקְשׁוּ הָאוֹיְבִים לְהִתְפַּשֵּׁר עִמָּהֶם וְנִתְרַצּוּ הַיְּהוּדִים לְהִתְפַּשֵּׁר עִמָּהֶם וְשַׂר הָעִיר לֹא רָצָה וַיִּלָּחֲמוּ כְּנֶגְדָּם שְׁלשָׁה יָמִים וַיַּהַרְגוּ מִן הָאוֹיְבִים עַם רָב. אַחַר כָּךְ שָׁלַח אֲלֵיהֶם הַצּוֹרֵר חְמְיֶל ימ”שׁ עוֹד עַם רָב כְּחוֹל הַיָּם וְלָכְדוּ אֶת הָעִיר בַּיּוֹם י“ז חֶשְׁוָן ת”ט לפ“ק170 וְהָרְגוּ מִתְּחִלָּה לְשַׂר הָעִיר וּשְׁמוֹ לַשְׁטְשׁ וְהִפְשִׁיטוּהוּ חָי, וְעָשׂוּ לוֹ כָּל מִיתוֹת בָּעוֹלָם. אַחַר כָּךְ הָרְגוּ בַּיְּהוּדִים יוֹתֵר מִשְּׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף נְפָשׁוֹת בְּכָל מִיתוֹת מְשֻׁנּוֹת בָּעוֹלָם כנ”ל. וְהַרְבֵּה נִטְבְּעוּ בְּמַיִם וְכַמָּה מֵאוֹת סָגְרוּ עַצְמָן בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, וְשָׁבְרוּ הַדְּלָתוֹת וְהָרְגוּ בַּתְּחִלָּה הַיְּהוּדִים שֶׁבְּתוֹכָהּ וְאַחַר כָּךְ שָׂרְפוּ לְבֵית הַכְּנֶסֶת בָּאֵשׁ עִם הֲרוּגִים שֶׁבְּתוֹכָהּ. וְלֹא הָיְתָה הֲרִיגָה כְּמוֹתָהּ בְּכָל מְדִינוֹת פּוֹלִין כְּמוֹ בְּק“ק נַרוֹל. וְהַרְבֵּה לָקְחוּ הַקֵּדָרִים בַּשִּׁבְיָה וְאֶת הַשָּׁלשׁ עֲיָרוֹת שָׂרְפוּ וְעֲשָׂאוּן כְּמַהְפֵּכַת סְדוֹם. וְסִפְּרָה לִי אִשָּׁה אַחַת, שֶׁנִּשְׁאֲרָה שָׁם בַּחַיִּים בֵּין הֲרוּגִים, שֶׁנִּשְׁאֲרוּ כָּהֵנָה כַּמָּה מֵאוֹת נָשִׁים וָטַף וּמְעַט אֲנָשִׁים, שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם חֲמִשָּׁה יָמִים שׁוּם דָּבָר לְמַאֲכָל וְאָכְלוּ בְּשַׂר אָדָם וּמִן הֲרוּגִים חָתְכוּ אֲבָרִים וְצָלוּ בָּאֵשׁ וְאָכְלוּ. וְכַמָּה אֲלָפִים הֲרוּגִים שֶׁאָכְלוּ אוֹתָם הַכְּלָבִים וְהַחֲזִירִים, וְהַנִּשְׁאָרִים שָׁלְחוּ לק”ק פְּרֶמִיסְלָא אֲנָשִׁים לְשָׁם וְעִמָּהֶם בְּעַד כַּמָּה מֵאוֹת זְהוּבִים בִּגְדֵי פִשְׁתִּים לְתַכְרִיכִין וְהֵבִיאוּ אוֹתָם לִקְבוּרָה, הַשֵּׁם יְשַׁלֵּם לָהֶם גְּמוּלָם.


 

גְּזֵרָה דק"ק זַמוֹשְׁטְשׁ    🔗

וַיִּסְעוּ מִשָּׁם הַצּוֹרֵר חְמְיֶל ימ“שׁ עִם כָּל חֵילוֹ הַקֵּדָרִים וְהַיְּוָנִים עַם רַב כְּחוֹל הַיָּם, וַיָּצוּרוּ עַל ק”ק זַמוֹשְׁטְשׁ, וְהִיא עִיר חֲזָקָה אֲשֶׁר אֵין כָּמוֹהָ בְּחוֹמָה כְּפוּלָה וַחֲפִירַת מַיִם סָבִיב לָהּ. וּמִיָּד שֶׁבָּאוּ הָאוֹיְבִים לְשָׁם, שָׂרְפוּ אַנְשֵׁי הָעִיר כָּל הַבָּתִּים הַסְּמוּכִים לַחוֹמָה, שֶׁלֹּא יֵחָבְאוּ שָׁמָּה הָאוֹיְבִים, וְלֹא הִנִּיחוּ לָאוֹיְבִים לָגֶשֶׁת אֶל הָעִיר מַהֲלַךְ חֲצִי פַּרְסָה רָחוֹק מִן הֵעִיר, וְעָשׂוּ כֵן יָמִים רַבִּים.

וּבְתוֹךְ זֶה הַזְּמָן נִתְפַּשְׁטוּ בְּכָל קְהִלּוֹת סָבִיב לָהֶם וְעָשׂוּ הֲרִיגוֹת גְּדוֹלוֹת בק“ק טוֹמַשׁוֹב171 ובק”ק שֻׁבְּרָשִׁין172 ובק“ק טוּרְבִּין173 ובק”ק רוּבְּשׁוֹב174 ובְק“ק טַרְנִיגְרוֹד175 ובק”ק בִּילְגְרֵי176 ובק“ק גוֹרֵי177 ובק”ק קְרַשְׁנִיק178 עָשׂוּ הֶרֶג רַב וּבְכַמָּה אֲלָפִים וּרְבָבוֹת יְהוּדִים, גַּם בִּמְדִינַת ווֹלִין, – בק“ק לוֹדְמִיר179 ובק”ק לוּבֶּמְלָא180 ובק“ק לוֹיצְק181 ובק”ק קְרֶמֶנְיֶץ וַאֲגַפֵּיהֶן עָשׂוּ הֲרִיגוֹת גְּדוֹלוֹת כַּמָּה אֲלָפִים יְהוּדִים. ובק"ק קְרֶמֶנְיֶץ לָקַח צוֹרֵר אֶחָד סַכִּין שֶׁל שְׁחִיטָה וְשָׁחַט כַּמָּה מֵאוֹת יְלָדִים מִיַּלְדֵי הָעִבְרִים וְשָׁאַל לַחֲבֵרוֹ אִם זֶה כָּשֵׁר אוֹ טְרֵפָה, וְאָמַר: זֶה טְרֵפָה, וְהִשְׁלִיךְ לַכְּלָבִים. וְאַחַר כָּךְ לָקַח אֶחָד וּפָרַע לְבֵית הַשְּׁחִיטָה, אָמַר: זֶה כָּשֵׁר, וּבָדְקוּ כְּמוֹ שֶׁעוֹשִׂין לִגְדָיִים וּטְלָאִים וַיִּשָּׂאוּהוּ בְּמוֹט בְּכָל רְחוֹבוֹת הָעִיר וְהִכְרִיז: מִי רוֹצֶה לִקְנוֹת גְּדָיִים וּטְלָאִים. הַשֵּׁם יִנְקוֹם דָּמָם. גַּם בֵּין הַמְּצָרִים אֵצֶל בִּיחַוֶ[ה]182 הִשִּׂיגוּ הַפּוֹחֲזִים כַּמָּה מֵאוֹת עֲגָלוֹת עִם יְהוּדִים וְהָרְגוּ לְכֻלָּם, גַּם בִּשְׁאָר קְהִלּוֹת אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְהַעֲלוֹת הַכֹּל בִּכְתָב. וְהֶחֱרִיבוּ יוֹתֵר מִשְּׁבַע מֵאוֹת קְהִלּוֹת, כָּל הַמְּקוֹמוֹת עַד הַנָּהָר וֵיסְל.

וַיָּצוּרוּ עַל הָעִיר זַמוֹשְׁטְשׁ יָמִים רַבִּים וְלֹא יָכְלוּ לָהֶם הָאוֹיְבִים לִכְבּוֹשׁ, כִּי הָיָה שָׁם שַׂר רֹאשׁ אֶחָד מֵעַם אַשְׁכְּנַז וּשְׁמוֹ וַיְאֶר עִם שֵׁשֶׁת אֲלָפִים גִּבּוֹרֵי חַיִל מֵעַם אַשְׁכְּנַז וַיּוֹרוּ עֲלֵיהֶם מִן הַחוֹמָה בִּקְנֵי הַשְּׂרֵפָה וַיַּהַרְגוּ מֵהֶם עַם רָב, אֲבָל דֶּבֶר וְרָעָב גָּדוֹל הָיָה בְּתוֹךְ הָעִיר וּמֵתוּ כַּמָּה אֲלָפִים יְהוּדִים.

וַיְהִי כִּי אָרְכוּ לָהֶם שָׁם הַיָּמִים עָשׂוּ הָאוֹיְבִים תַּחְבּוּלָה וּבְמַעֲשֶׂה הַכְּשָׁפִים נָחָשׁ שָׂרָף תַּחַת הַשָּׁמַיִם וְלָקְחוּ לָהֶם לְאוֹת: אִם יָשִׂים פָּנָיו אֶל הָעִיר וְנִכְבְּשָׁה הָעִיר לְפָנֵינוּ וְאִם יָשִׂים פָּנָיו אֵלֵינוּ – נָסִים בִּפְנֵיהֶם. וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה רָאוּ – עָלָה הַנָּחָשׁ תַּחַת הַשָּׁמַיִם וַיַּעֲמֹד כְּמוֹ חֲצִי שָׁעָה וּפָנָיו אֶל הָעִיר, אַחַר כָּךְ הָפַךְ אֶל מַחֲנֵה הַקּוֹזַקִין וְהַקֵּדָרִים וְרָאוּ שֶׁזֶּה סִמָּן רַע לָהֶם וְרָעָה כְּנֶגֶד פְּנֵיהֶם. מִיָּד שָׁלְחוּ אֶל יוֹשְׁבַי הָעִיר וְאָמְרוּ לָהֶם: וְכִי לֹא טוֹב לָכֶם לְהִתְפַּשֵּׁר עִמָּנוּ, כְּמוֹ שֶׁעָשְׂתָה לְבוּב הַבִּירָה, מִלָּמוּת בָּרָעָב. וַיְהִי כִּשְׁמוֹעַ אַנְשֵׁי הָעִיר הַדָּבָר הַזֶּה, הִקְדִּימוּ נַעֲשֶׂה לְנִשְׁמָע וְנִתְפַּשְׁרוּ עִמָּהֶם שֶׁיִּתְּנוּ לָהֶם יוֹשְׁבַי הָעִיר עֶשְׂרִים אֶלֶף זְהוּבִים. אַחַר כָּךְ קָרְבוּ הַקֵּדָרִים וְהַיְּוָנִים אֶל הַחוֹמָה וְהֵבִיאוּ הַרְבֵּה שְׁבוּיִים לִפְדּוֹת, וּפָדוּ הַיְּהוּדִים שֶׁבְּתוֹךְ הָעִיר כַּמָּה מֵאוֹת שְׁבוּיִים, הַשֵּׁם יְשַׁלֵּם לָהֶם גְּמוּלָם.

וַיִּסַּע הַצּוֹרֵר חְמְיֶל ימ“שׁ עִם מַחֲנֵהוּ הַיְּוָנִים וְהַקֵּדָרִים, וַיָּשֶׂם פָּנָיו לָלֶכֶת עַל ק”ק לוּבְּלִין הַבִּירָה, וְהִיא אַחַת מֵאַרְבַּע קְהִלּוֹת גְּדוֹלוֹת בִּמְדִינוֹת פּוֹלִין וְאֵין כָּמוֹהָ בְּכָל מְדִינוֹת פּוֹלִין בְּתוֹרָה וּגְדֻלָּה וּבִגְמִילוּת חֲסָדִים. וּבְנֵי הָעִיר נָסוּ מִשָּׁם אֶל אֲחוֹרֵי נְהַר וֵיסְל וְהִנִּיחוּ שָׁם כַּמָּה מֵאוֹת בַּעֲלֵי בָּתִּים דַּלַּת הָעָם עִם מָמוֹן הַרְבֵּה לִגְמוֹל חֶסֶד עִם עֲנִיֵּי עִיר וּבְיוֹתֵר עִם הַנִּמְלָטִים מִמְּקוֹמוֹת מוֹשְׁבוֹתֵיהֶם. וּבֵין כָּךְ וּבֵין כָּךְ נָסְעוּ כָּל הַשָּׂרִים וְהַדֻּכְּסִים שֶׁל מַלְכוּת פּוֹלִין לק“ק קְרַאקָא הַבִּירָה מֶטְרֹפּוֹלִין שֶׁל מְדִינַת פּוֹלִין לְמַנּוֹת עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ שֶׁלֹּא תְהֵא הַמְּדִינָה כְּצֹאן בְּלִי רוֹעֶה. וַיִּתְוַעֲדוּ שָׁם הַשָּׂרִים וְהַדֻּכְּסִים וְלֹא יָכְלוּ לְהִשְׁתַּוּוֹת בֵּינֵיהֶם מִי יִמְלוֹךְ עֲלֵיהֶם. קְצָתָם הָיוּ רוֹצִים שֶׁיִּמְלוֹךְ הַקַּרְדִּינַל מִגְּנֵיזְן קַזִימֶר יר”ה, וּקְצָתָם הָיוּ רוֹצִים קַרוֹלוּס אָחִיו, וּקְצָתָם הָיוּ רוֹצִים שֶׁיִּמְלוֹךְ הַשַּׂר שֶׁל זִיבְּן בִּירְגֶן183 בִּמְדִינַת אוּנְגַרִין וּשְׁמוֹ רַקוֹצִי. וַיְהִי כִּשְׁמוֹעַ הַצּוֹרֵר חְמְיֶל ימ“שׁ הַדָּבָר שָׁלַח שְׁלוּחָיו לק”ק קְרַאקָא אֶל הַדֻּכְּסִים וְהַשָּׂרִים לֵאמֹר: אִם יַמְלִיכוּ עֲלֵיהֶם לְמֶלֶךְ אֶת הַקַּרְדִּינַל מִגְּנֵיזְן קַזִימֶר יר"ה אָז יָשׁוּב מֵעֲלֵיהֶם וְלֹא יִלָּחֵם עוֹד כְּנֶגְדָּם.

וַיְהִי כִּשְׁמוֹעַ הַדֻּכְּסִים וְהַשָּׂרִים וַיִּיטַב בְּעֵינֵיהֶם הַדָּבָר וַיַּמְלִיכוּ עֲלֵיהֶם לְמֶלֶךְ אֶת קַזִימֶר יר“ה, בֵּן שֵׁנִי שֶׁל הַמֶּלֶךְ זִיגְמוּנְד הנ”ל.

וַיְהִי בִּשְׁנַת חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים ת“ט לפ”ק בְּחֹדֶשׁ חֶשְׁוָן184 נִכְתַּר אֲדוֹנֵינוּ הַמֶּלֶךְ קַזִימֶר יר"ה וַיַּגְדֵּל מַלְכוּתוֹ וַיַּפֵּל שׂוֹנְאָיו תַּחְתָּיו וְרָאָה זֶרַע וַיַּאֲרִיךְ יָמִים, כִּי הוּא מֶלֶךְ כָּשֵׁר וִירֵא אֱלֹהִים וְאוֹהֵב יִשְׂרָאֵל, וְלָקַח לוֹ לְאִשָּׁה אֶת אֵשֶׁת אָחִיו וְלַדִיסְלַב הַמֶּלֶךְ שֶׁמֵּת.

וַיְהִי כְּשֶׁבֶת הַמֶּלֶךְ עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ, כָּתַב מִיָּד סְפָרִים אֶל הַצּוֹרֵר חְמְיֶל ימ“שׁ שֶׁיֵּלֵךְ וְיָשׁוּב לְבֵיתוֹ עִם כָּל מַחֲנֵהוּ וּמַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ טַעֲנוֹת דְּבָרִים עִם מַלְכוּת פּוֹלִין הוּא יְפַשֵּׁר אוֹתָם שֶׁיִּהְיֶה מִלְּתָא דְשַׁוְיָא לְתַרְוֵיְהוּ185. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר נָסַע הַצּוֹרֵר חְמְיֶל ימ”שׁ עִם מַחֲנֵהוּ לִכְבּוֹשׁ ק“ק לוּבְּלִין הַבִּירָה וְלֹא הָיָה רַק אַרְבַּע פַּרְסָאוֹת מק”ק לוּבְּלִין, בָּא אֵלָיו כְּתָב הַמֶּלֶךְ שֶׁיָּשׁוּב לְאַרְצוֹ. מִיָּד קִבֵּל כְּתָב הַמֶּלֶךְ בְּשִׂמְחָה וְשָׁב לְאַרְצוֹ, וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ מִן הַמִּלְחָמָה כָּל יְמוֹת הַחֹרֶף. וּבְוַדַּאי הַזְּכוּת גָּדוֹל שֶׁל ק"ק לוּבְּלִין, שֶׁגָּמְלוּ חֶסֶד עִם אֲחֵיהֶם בֵּית יִשְׂרָאֵל הַנִּמְלָטִים מִן הַחֶרֶב, עִם הַחַיִּים וְעִם הַמֵּתִים, הִיא שֶׁעָמְדָה אֲלֵיהֶם186 שֶׁנִּצְלוּ מִן חֶרֶב הָאוֹיֵב. אֲבָל כָּל זְמַן שֶׁהָיָה הָאוֹיֵב סְבִיב לוּבְּלִין, הָיְתָה הָעִיר סוֹגֶרֶת וּמְסֻגֶּרֶת, אֵין יוֹצֵא וְאֵין בָּא, וְהָיָה דֶבֶר גָּדוֹל בָּעִיר וּמֵתוּ יוֹתֵר מֵעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים נְפָשׁוֹת יְהוּדִים.

גַּם בֵּין אוֹתָם יְהוּדִים הַנִּמְלָטִים אֲחוֹרֵי הַנָּהָר וֵיסְל הָיָה דֶבֶר גָּדוֹל בְּכָל מְקוֹמוֹת מוֹשְׁבוֹתֵיהֶם וְהָיוּ זוֹרְקִים אֶת מֵתֵיהֶם בְּאִישׁוֹן לַיְלָה עַל בֵּית הַחַיִּים, שֶׁלֹּא יַרְגִּישׁוּ בָהֶם הָאֻמּוֹת וְיִהְיוּ שְׂמֵחִים אֱלֵי גִיל וְיָשִׂישׂוּ כִּי יִמְצְאוּ קָבֶר. וְלֹא הָיָה כִּשְׁאָר דֶּבֶר, בַּר מִנַּן187, רַק הָיוּ חוֹלִים שֶׁנִּקְרָא חוֹלֵי חֹם, מִפְּנֵי טִרְדַת הַדֶּרֶךְ וּבֶהָלָה. וְהַרְבֵּה אֶבְיוֹנִים שֶׁלֹּא הִנִּיחוּם הָאֻמּוֹת לִכָּנֵס לְבָתֵּיהֶם וְשָׁכְבוּ בְּרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת וּמֵתוּ מִפְּנֵי צִנָּה וּמִפְּנֵי רָעָב. וְאִישׁ אֶת אֶחָיו לֹא יַעֲזֹרוּ, וְאָב אֶת בְּנוֹ לֹא יְרַחֵם. וּמֵתוּ בְּאוֹתוֹ חֹלִי יוֹתֵר מִן מֵאָה אֲלָפִים נְפָשׁוֹת, הַשֵּׁם יִשְׁמְרֵנוּ וְיַצִּילֵנוּ. וַיִּדַּל יִשְׂרָאֵל מְאֹד וְכֶסֶף וְזָהָב וּבְגָדִים שֶׁהָיוּ לָהֶם מִיֶּתָר הַפְּלֵיטָה מָכְרוּ, כֶּסֶף וְזָהָב בְּעַד חֲצִי שֹׁוִי, וּבִגְדֵי מֶשִׁי וּשְׁאָר בְּגָדִים בְּעַד שְׁלִישׁ שֹׁוִי. וּסְפָרִים לֹא הָיוּ נֶחְשָׁבִים לִכְלוּם, כִּי אֵין קוֹנֶה, הַתּוֹרָה הָיְתָה מֻנַּחַת בְּקֶרֶן זָוִית, כִּי כֶסֶף וְזָהָב וּבְגָדִים הָיוּ קוֹנִים אֻמּוֹת הָעוֹלָם.

וַיְהִי כִּשְׁמוֹעַ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁהָאוֹיְבִים חָזְרוּ לְאַרְצָם וְהַשָּׂרִים הוֹלְכִים אַחֲרֵיהֶם לָשׁוּב לְבֵיתָם וְלִמְקוֹמָם, חָזְרוּ גַּם כֵּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְבֵיתָם אֶל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁהָיוּ שָׁם גַּם כֵּן שָׂרַי פּוֹלִין וְחָזְרוּ כָּךְ עַד ק“ק זַסְלַב. וּמִשָּׁם וָהָלְאָה לֹא הָיָה בְּאוֹתוֹ זְמָן לֹא שַׂר וְלֹא יְהוּדִי, כִּי הָיוּ בְּכָל מְקוֹמוֹת פּוֹחֲזִים הַרְבֵּה וְהָיוּ מִתְיָרְאִים הַשָּׂרִים לִסַּע לְשָׁם. ובק”ק אוֹסְטְרָא ובק“ק זַסְלַב ובק”ק קוֹרֶץ188 הָיוּ מֵעַם הַדֻּכֵּס דּוֹמִינֶק יר"ה וְעַם הַדֻּכֵּס קוֹרֶצְקִי189 לְעֵרֶךְ ב' אֲלָפִים אַנְשֵׁי חַיִל וְהָיוּ בּוֹטְחִים הַיְּהוּדִים שָׂם עַל ה' וְאַחַר כָּךְ עֲלֵיהֶם וְהָיוּ סְבוּרִים שֶׁיִּמְצְאוּ טֶרֶף לְנַפְשָׁם וּלְנֶפֶשׁ בֵּיתָם וְאוּלַי יְשַׁלְּמוּ לָהֶם אַנְשֵׁי עִירָם מָה שֶׁחַיָּבִים לָהֶם.


 

גְּזֵרָה שְׁנִיָּה דק"ק אוֹסְטְרָא    🔗

וַיַּעֲשׂוּ אַנְשֵׁי הָעִיר ק“ק אוֹסְטְרָא בְּעָרְמָה וַיֵּיטִיבוּ עִם הַיְּהוּדִים בִּתְחִלָּה וְכָתְבוּ סְפָרִים בְּכָל מְקוֹמוֹת סְבִיבוֹתֵיהֶם אֶל הַיְּהוּדִים מִן הָעִיר אוֹסְטְרָא שֶׁיָּשׁוּבוּ לְבֵיתָם וְלֹא יִתְיָרְאוּ מִפְּנֵי הַקּוֹזַקִין, כִּי הַמֶּלֶךְ עָשָׂה שָׁלוֹם עִמָּהֶם. וְהַיְּהוּדִים הָאֶבְיוֹנִים הָיְתָה לָהֶם שִׂמְחָה גְדוֹלָה, כִּי הָיוּ סְבוּרִים שֶׁהָאֱמֶת אִתָּם, וְנָסְעוּ לק”ק אוֹסְטְרָא לְעֵרֶךְ ג' מֵאוֹת נְפָשׁוֹת. וְכַאֲשֶׁר הָיוּ שָׁם ג' שָׁבוּעוֹת, מִן ר“ח אֲדָר190 עַד יוֹם ג' ח”י אֲדָר ת“ט לפ”ק, שָׁלְחוּ אַנְשֵׁי הָעִיר אוֹסְטְרָא אֶל הַקּוֹזַקִין שֶׁסָּבִיב לָהֶם שֶׁיָּבוֹאוּ מְהֵרָה לְשָׁם, כִּי יֵשׁ אֶצְלָם הַרְבֵּה יְהוּדִים וְשָׂרִים מֵעַם פּוֹלִין וְהֵמָּה יִהְיוּ בְּעֶזְרָם. וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה דְי“ט אֲדָר191 הנ”ל בָּאוּ כַּמָּה אֲלָפִים קוֹזַקִין לק"ק אוֹסְטְרָא, וְהָרְגוּ שָׁם לְכָל הַשָּׂרִים וְהַיְּהוּדִים עַל מִטוֹתֵיהֶם וְלֹא נִמְלְטוּ מִשָּׁם רַק ג' יְהוּדִים וְרֹאשׁ אֶחָד מֵהַשָּׂרִים עִם שְׁמֹנִים אִישׁ אַנְשֵׁי חַיִל. וַיִּרְדְּפוּ הַקּוֹזַקִין אַחֲרֵיהֶם וְהַשָּׂרִים נָסוּ לִפְנֵיהֶם עַד אֲשֶׁר נִתְּקוּ מִן הָעִיר כַּמָּה אֲלָפִים יְוָנִים וְחָזְרוּ הַשָּׂרִים פְּנֵיהֶם192 אֶל הַיְּוָנִים הָרוֹדְפִים וַיַּכּוּ בָהֶם עַם רָב וּמְעַט מֵהֶם שֶׁנִּמְלְטוּ לָעִיר.

וִיהִי כִּשְׁמוֹעַ הַשָּׂרִים וְהַיְּהוּדִים שֶׁבְּק“ק זַסְלַב וּבִשְׁאָר קְהִלּוֹת סָבִיב לק”ק אוֹסְטְרָא, בָּרְחוּ כֻּלָּם לְנַפְשָׁם, קְצָתָם לק“ק דּוּבְּנָא גְדוֹלָה ולק”ק אוֹלִיק193, וּקְצָתָם לק“ק קְרֶמֶנְיֶץ. וַיְהִי כִּשְׁמוֹעַ הַמֶּלֶךְ קַזִימֶר יר”ה וְהַשָּׂרִים, שֶׁהַיְּוָנִים עֲדַיִן עָמְדוּ בְּמִרְדָּם, עָשָׂה שַׂר הַצָּבָא לְהַשַּׂר פִירְלֵי וְשָׁלַח עִמּוֹ כִּשְׁלשִׁים אֶלֶף אִישׁ לֵילֵךְ לְהִלָּחֵם עַל הַיְּוָנִים. וַיֵּלֶךְ שַׂר הַצָּבָא פִירְלֵי וְכָל מַחֲנֵהוּ לק“ק אוֹסְטְרָא וְנָקַם נִקְמָתוֹ מֵאַנְשֵׁי הָעִיר וְעָשָׂה בָהֶם שְׁפָטִים גְּדוֹלִים. וּמִשָּׁם הָלַךְ לְק”ק זַסְלַב וַיַּעֲרוֹךְ מַעֲרָכָה גְדוֹלָה אֵצֶל הַמָּקוֹם חָדָשׁ שֶׁל ק“ק זַסְלַב, סָמוּךְ לַמִּבְצָר, נֶגֶד הַיְּוָנִים וְעָשָׂה כַּמָּה נְקָמוֹת בְּאַנְשֵׁי הָעִיר זַסְלַב. וַיִּתְחַבְּרוּ אֵלָיו שָׁם כַּמָּה מֵאוֹת דַּלַּת עַם הַיְּהוּדִים גִּבּוֹרֵי חַיִל וַיֵּלְכוּ גַם כֵּן לְהִנָּקֵם מֵאוֹיְבֵיהֶם. וַיִּשְׁלַח שַׂר הַצָּבָא פִירְלֵי כַּמָּה אֲלָפִים מֵעַם פּוֹלִין וְכַמָּה מֵאוֹת מִיהוּדִים אֶל הַמְּקוֹמוֹת סְבִיבוֹתֵיהֶם, שֶׁהָיוּ שָׁם מֵעַם הַיְּוָנִים הַמּוֹרְדִים, וַיִּלָּחֲמוּ כְּנֶגְדָּם וַיַּכּוּ בְּעַם הַיְּוָנִים מַכָּה רַבָּה וַיִּלְכְּדוּ כָּל הַמְּקוֹמוֹת, בְּכָל אֲשֶׁר יִפְנוּ יַצְלִיחוּ. וְגַם הַוּוֹיֶווֹדָה קַמִינֶצְקִי194 וּשְׁמוֹ לַנְצְקוֹרוֹנְסְקִי, הוּא גִבּוֹר מִלְחָמָה, הָיָה עִם כַּמָּה אֲלָפִים גִּבּוֹרֵי חַיִל בק”ק אוֹזְהוֹוְיֶץ195 תֵּשַׁע פַּרְסָאוֹת מִק“ק זַסְלַב, וַיַּךְ הוּא גַם כֵּן בַּיְּוָנִים מִצַּד אַחֵר מַכָּה רַבָּה. וְהָיְתָה לָהֶם הַצְלָחָה גְדוֹלָה כָּל יְמֵי עָמְדָם בַּמַּעֲרָכָה בק”ק זַסְלַב. י"ב שָׁבוּעוֹת עָמְדוּ שָׁם בַּמַּעֲרָכָה, וְעָשׂוּ נִקָמוֹת גְּדוֹלוֹת בַּיְּוָנִים, כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ, כֵּן שִׁלְּמוּ לָהֶם.

וַיֵּלֶךְ שַׂר הַצָּבָא פִירְלֵי עִם כָּל מַחֲנֵהוּ מק“ק זַסְלַב לְהִקָּרֵב אֶל הַוּוֹיֶווֹדָא לַנְצְקוֹרוֹנְסְקִי עִם מַחֲנֵהוּ, וַיֵּלֶךְ שַׂר הַצָּבָא פִירְלֵי עִם מַחֲנֵהוּ עַד הָעִיר צִיהַיינְסְקִי קַמְיֶן וְשֵׁם הִתְחַבֵּר אֵלָיו הַוּוֹיֶווֹדִי לַנְצְקוֹרוֹנְסְקִי עִם מַחֲנֵהוּ. וַיַּעַרְכוּ שָׁם מֵעֲרָכָה גְדוֹלָה196. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר שָׁמַע הַצּוֹרֵר חְמְיֶל ימ”שׁ, שֶׁעַם פּוֹלִין הָלְכוּ עָלָיו לַמִּלְחָמָה וְהֶחֱרִיבוּ כַּמָּה מְקוֹמוֹת מֵהַיְּוָנִים וְהִכּוּ בָּהֶם מַכָּה רַבָּה וַיְהִי כְּמַחֲרִישׁ, כְּמוֹ שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים, וּבֵין כָּךְ וּבֵין כָּךְ אָסַף הוּא כָּל חֵילוֹ וְשָׁלַח אֶל מֶלֶךְ הַקֵּדָרִים, שֶׁיָּבוֹא הוּא עִם כָּל חֵילוֹ.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר שָׁמַע שַׂר הַצָּבָא פִירְלֵי, שֶׁהַיְּוָנִים וְהַקֵּדָרִים מִתְאַסְּפִים פַּעַם שְׁלִישִׁית, וַיִּשְׁלַח סְפָרִים וְהוֹדִיעַ אֶל הַמֶּלֶךְ קַזִימֶר יר“ה, שֶׁיִּגְזוֹר עַל כָּל מְדִינוֹת פּוֹלִין, שֶׁיָּבוֹאוּ כָּל הַשָּׂרִים לַעֲזוֹר לַאֲחֵיהֶם בַּמִּלְחָמָה. וְכֵן עָשָׂה הַמֶּלֶךְ וְצִוָּה לְהוֹצִיא כְּרוּז בְּכָל מְדִינוֹת מַלְכוּתוֹ, מִי שֶׁהוּא שַׂר וְכָתַב שְׁמוֹ בְּאִיסְטְרַטְיָא שֶׁל מֶלֶךְ197 יֵלֵךְ לַמִּלְחָמָה אוֹ יִשְׁלַח עַבְדּוֹ בִּמְקוֹמוֹ, בְּאִבּוּד שְׂרָרָה שֶׁלּוֹ198 מִי שֶׁלֹּא יֵלֵךְ לַמִּלְחָמָה. וַיִּתְמַהְמְהוּ הַשָּׂרִים לֵילֵךְ בְּמֶרְכַּבְתָּם, כַּנָּהוּג שֶׁלָּהֶם, וְהַקֵּדָרִים וְהַיְּוָנִים הָיוּ כְּחוֹל הַיָּם וּמִהֲרוּ לָלֶכֶת. וְכַאֲשֶׁר קָרְבוּ הַיְּוָנִים אֶל הַמַּחֲנֶה פּוֹלִין, נָסְעוּ מַחֲנֵה פּוֹלִין עוֹד שֵׁשׁ פַּרְסָאוֹת עַד ק”ק בזרמושׁט [?] וּזְבַּרַשׁ199 וְשָׁם בָּא אֲלֵיהֶם מק"ק לְבוּב הַדֻּכֵּס וִישְׁנְוֶצְקִי וְהַשַּׂר חְרוֹנְזִי גִּיסוֹ200 וְעִמָּהֶם כַּמָּה אֲלָפִים גִּבּוֹרֵי חָיִל. וַיַּעַרְכוּ מַחֲנֵה פּוֹלִין מַעֲרָכָה שֶׁלָּהֶם בְּעִיר זְבַּרַשׁ, וַיְחַזְּקוּ הָעִיר מְאֹד וַיִּשְׁפְּכוּ סָבִיב לָעִיר סוֹלְלוֹת וְדָיֵק וּמַיִם סָבִיב לָהֶם.

וַיְהִי בְּר“ח אָב ת”ט לפ“ק בָּא צַר הַאן הַמֶּלֶךְ שֶׁל הַקֵּדָרִים וְעִמּוֹ קֵדָרִים עַם רָב כְּחוֹל הַיָּם וְהַצּוֹרֵר חְמְיֶל ימ”שׁ וְעַמּוֹ הַיְּוָנִים עַם רָב כְּחוֹל הַיָּם וַיָּצוּרוּ עַל מַחֲנֵה פּוֹלִין סָבִיב מִנֶּגֶד, כִּי לֹא יָכְלוּ לָגֶשֶׁת אֶל הַמַּחֲנֶה, כִּי יוֹרוּ הַמּוֹרִים מִן הַחוֹמָה בִּקְנֵי הַשְּׂרֵפָה הַגְּדוֹלִים וְיַהַרְגוּ בָהֶם לַאֲלָפִים וּרְבָבוֹת. וַיָּצוּרוּ כָּךְ עַל מַחֲנֵה פּוֹלִין שִׁבְעָה שָׁבוּעוֹת עַד שֶׁמֵּתוּ הַרְבֵּה שָׂרִים בְּרָעָב, וְשַׂר צָבָא פִירְלֵי גַּם כֵּן מֵת בַּמַּעֲרָכָה וַיְחַזֵּק הַדֻּכֵּס וִישְׁנְוֶצְקִי אֶת לֵב הָעָם וְעָשָׂה סְפָרִים כְּמוֹ שֶׁכָּתַב201 הַמֶּלֶךְ אֵלָיו שֶׁיָּבֹא לַעֲזוֹר לָהֶם וְעַם פּוֹלִין הַרְבֵּה עִמּוֹ, וְלֹא הָיוּ דְבָרִים מֵעוֹלָם, כִּי אֵין יוֹצֵא וְאֵין בָּא אֲלֵיהֶם, וְהוּא עָשָׂה רַק לְחַזֵּק לֵב הָעָם, לוּלֵא זֹאת הָיוּ מוֹסְרִין אֶת עַצְמָם בְּיָד הָאוֹיֵב, מִפְּנֵי הָרָעָב הַגָּדוֹל שֶׁהָיָה בְּמַחֲנֵה פּוֹלִין וְהָיוּ אוֹכְלִים הַסּוּסִים וְהַכְּלָבִים מִפְּנֵי הָרָעָב. וְלִפְעָמִים עָשָׂה הַדֻּכֵּס וִישְׁנְוֶצְקִי חֲפִירָה תַּחַת הָאָרֶץ וְהָלַךְ עִם חֵילוֹ וְגִיסוֹ הַשַּׂר חְרוֹנְזִי עִם חֵילוֹ, וַיִּפְּלוּ בְּפֶתַע פִּתְאוֹם עַל מַחֲנֵה הַיְּוָנִים וְהַקֵּדָרִים סָבִיב וַיַּךְ בָּהֶם מַכָּה רַבָּה אֲלָפִים וּרְבָבוֹת. וְהוּא הָלַךְ בְּרֹאשׁ כֻּלָּם, כְּדֵי לְחַזֵּק לֵב הָעָם, שֶׁלֹּא יָבֹא מֹרֶךְ בִּלְבָבָם.

וַיְהִי כִּשְׁמוֹעַ הַמֶּלֶךְ קַזִימֶר יר“ה שֶׁמַחֲנֵה פּוֹלִין הוּא בְּמָצוֹר וּבְמָצוֹק מִן הַקֵּדָרִים וְהַיְּוָנִים, וַיֶּאֱסוֹר הוּא מֶרְכַּבְתּוֹ וְהָלַךְ הַמֶּלֶךְ בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ לַמִּלְחָמָה וְעִמּוֹ כְּעֶשְׂרִים אֶלֶף אִישׁ גִּבּוֹרֵי חָיִל. וְאַחֲרָיו הָיוּ מִתְאַסְּפִים כָּל שָׂרַי פּוֹלִין וְלֹא הָיָה מַמְתִּין עֲלֵיהֶם וְהָלַךְ עִם עֶשְׂרִים אֶלֶף לַעֲזוֹר אֶת עַמּוֹ שֶׁהֵם בְּמָצוֹר. וְכַאֲשֶׁר בָּא סָמוּךְ לַמָּצוֹר שֶׁל הַקֵּדָרִים וְהַיְּוָנִים וַיְסַבְּבוּ כַּמָּה מֵאוֹת אֶלֶף קֵדָרִים וִיוָנִים אֶת הַמֶּלֶךְ וּמַחֲנֵהוּ, וַתֶּחֱרַד כָּל הַמַּחֲנֶה וַיָּמָת לִבָּם בְּקִרְבָּם וְלֹא שָׁלַף אִישׁ אֶת חַרְבּוֹ מִן מַחֲנֵה הַמֶּלֶךְ. וַיִּפֶן הַמֶּלֶךְ כֹּה וָכֹה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ מִלְחָמָה וַיִּקְצוֹף הַמֶּלֶךְ מְאֹד עַל עַמּוֹ וַחֲמָתוֹ בָּעֲרָה בוֹ וְכִמְעַט שֶׁלֹּא תָפְסוּ הַקֵּדָרִים אֶת הַמֶּלֶךְ חָי. וַיַּרְא הַמֶּלֶךְ כִּי כָלְתָה אֵלָיו הָרָעָה וַיָּשֶׂם הַמֶּלֶךְ פָּנָיו לָלֶכֶת לְעִיר זְבּוֹרוֹב202 עִם מַחֲנֵהוּ, כִּי הָעִיר הַזֹּאת קְרוֹבָה לָנוּס שָׁמָּה וְהִיא מִצְעָר וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל עַמּוֹ, אִמָּלְטָה נָא הָעִיר הַזֹּאת הֲלֹא מִצְעָר הִיא וּתְחִי נַפְשִׁי, וְיִמָּלֵט שָׁמָּה הַמֶּלֶךְ וְכָל מַחֲנֵהוּ. וַיִּלָּחֵם עִם הַקֵּדָרִים וְהַיְּוָנִים מִן הָעִיר זְבּוֹרוֹב כְּמוֹ203 שְׁנֵי יָמִים וּבֵין כָּךְ וּבֵין כָּךְ שָׁלַח הַמֶּלֶךְ אֶת הַשַּׂר אוֹס[וֹ]לִינְסְקִי, מִשְׁנֶה שֶׁלּוֹ, אֶל מֶלֶךְ הַקֵּדָרִים204 לְהִתְפַּשֵּׁר עִמּוֹ וְלַעֲשׂוֹת עִמּוֹ שָׁלוֹם וְאַחַר כָּךְ הַצּוֹרֵר חְמְיֶל ימ”שׁ בְּעַל כָּרְחוֹ יַעֲנֶה אָמֵן. מִיָּד פָּסְקוּ מִלִּלְחוֹם כְּנֶגֶד הַמֶּלֶךְ וְצַר הַאן, הַמֶּלֶךְ שֶׁל הַקֵּדָרִים, נָסַע עִם כַּמָּה מֵאוֹת קֵדָרִים לְעִיר זְבּוֹרוֹו, לְדַבֵּר עִם הַמֶּלֶךְ בְּעַצְמוֹ וּלְהִתְוַכֵּחַ עִמּוֹ עַל עִנְיַן הַפְּשָׁרָה. וְנִתְפַּשְׁרוּ205, שֶׁהַמֶּלֶךְ יר"ה יִתֵּן לוֹ שְׁתֵּי מֵאוֹת אָלֶף זְהוּבִים כְּנֶגֶד מַה שֶׁחַיָּב לוֹ מִקַּדְמַת דְּנָא206 לִתֵּן דָּבָר קָצוּב מַס בְּכָל שָׁנָה וְלֹא נָתַן לוֹ, וּבִתְנַאי שֶׁיִּתְּנוּ גַּם כֵּן שְׁנֵי שָׂרַי הַצָּבָא לִפְדּוֹת בְּעַד מֵאָה אַלְפֵי זְהוּבִים וְנָתַן לוֹ הַמֶּלֶךְ לְמַשְׁכּוֹן כַּמָּה שָׂרִים גְּדוֹלִים עַד שֶׁיִּשְׁלַח לוֹ הַמָּעוֹת.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר שָׁמַע הַצּוֹרֵר חְמְיֶל ימ“שׁ שֶׁהַקֵּדָרִים נִתְפַּשְׁרוּ עִם הַמֶּלֶךְ, יָרֵא לְנַפְשׁוֹ וְנָסַע גַּם כֵּן לְעִיר זְבּוֹרוֹב אֶל הַמֶּלֶךְ וְנָפַל לְרַגְלָיו שֶׁל הַמֶּלֶךְ וּבָכָה וַיִּתְחַנֵּן לוֹ וְאָמַר: כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה, הַשָּׂרִים בְּעַצְמָם גָּרְמוּ לָהֶם, וְדִבֵּר עִם הַמֶּלֶךְ כַּמָּה עִנְיָנִים אֲשֶׁר לֹא נִתְגַּלָּה לְשׁוּם אָדָם, אֲבָל הַמֶּלֶךְ בְּעַצְמוֹ מִתְגָּאֶה מִלְּדַבֵּר אִתּוֹ וְדִבֵּר עִמּוֹ עַל יְדֵי מֵלִיץ וְנִתְפַּשֵּׁר עִמּוֹ שֶׁיֵּלֵךְ וְיָשׁוּב לְבֵיתוֹ עִם כָּל מַחֲנֵהוּ וּלְשָׁם יִשְׁלַח הַמֶּלֶךְ חֲמִשָּׁה שָׂרִים גְּדוֹלִים שֶׁנִּקְרְאוּ בִּלְשׁוֹן פּוֹלִין קוֹמִיסָרִי וְיִתְוַכְּחוּ עַל עִנְיַן הַפֵּשֶׁר בֵּין עַם הַיְּוָנִים וְעַם פּוֹלִין, כִּי בַקָּשָׁתוֹ שֶׁל חְמְיֶל ימ”שׁ הָיְתָה שֶׁיִּהְיוּ שְׁלשִׁים אֶלֶף קוֹזַקִין, שֶׁלֹּא יִתְּנוּ מַס הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים כְּמוֹ שֶׁהָיָה מִקַּדְמַת דְּנָא, וְאוֹתָן ל' אֲלָפִים יְהֵא רְשׁוּת בְּיָדוֹ לִבְרֹר מֵאֵיזֶה מְקוֹמוֹת שֶׁיִּיטַב בְּעֵינָיו, הֵן מִמְּקוֹמוֹת שֶׁהֵם תַּחַת מֶמְשֶׁלֶת הַמֶּלֶךְ, הֵן תַּחַת מֶמְשֶׁלֶת הַשָּׂרִים, וְהָעִיר טְשֵׁהְרִין עִם כָּל אֲגַפֶּיהָ יִהְיֶה שֶׁלּוֹ לְעוֹלָם וָעֶד לוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו. גַּם הוּא, אוֹ אַחֵר מִן הַקּוֹזַקִין, יִהְיֶה אֶחָד מִן הַשִּׁבְעָה ווֹיֶווֹדֶס207 וְיֵשֵׁב בְּכָל פַּעַם בְּבֵית וַעַד208 עִם הַמֶּלֶךְ. וְכֵן הַמֶּלֶךְ יִגְזוֹר עַל הַיְּהוּדִים, שֶׁלֹּא יָדוּרוּ בְּאוֹתָם מְקוֹמוֹת שֶׁיָּדוּרוּ שָׁם קוֹזַקִין מֵאֵלּוּ שְׁלשִׁים אֶלֶף. וְכֵן שְׁאָר תְּנָאִים הַרְבֵּה, שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר בָּעוֹלָם, וְדָחָה אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ בְּאוֹתָהּ הַפַּעַם שֶׁיָּשׁוּב לְבֵיתוֹ וַחֲמִשָּׁה שָׂרִים קוֹמִיסָרִי יְפַשְּׁרוּ אִתּוֹ.

וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה חָזְרוּ הַקֵּדָרִים וְהַיְּוָנִים לְבֵיתָם, וְעַל הַדֶּרֶךְ עָשׂוּ הַקֵּדָרִים נְקָמוֹת גְּדוֹלוֹת בְּעַם הַיְּוָנִים שֶׁבַּעֲיָרוֹת וּכְפָרִים שֶׁמָּרְדוּ בַּמֶּלֶךְ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, שֶׁהַמֶּלֶךְ נָתַן לָהֶם רְשׁוּת שֶׁיַּחֲרִיבוּ אוֹתָם מְקוֹמוֹת שֶׁהָיוּ שָׁם מוֹרְדִים. וְשָׂרְפוּ לק“ק אוֹסְטְרָא וַאֲגַפֶּיהָ וק”ק זַסְלַב וַאֲגַפֶּיהָ וק“ק קְרֶמֶנְיֶץ עִם אֲגַפֶּיהָ וק”ק בַּזַלִיאָה209 וַאֲגַפֶּיהָ וק“ק סַטֵּינוֹב210 וַאֲגַפֶּיהָ עַד קַמְיֶנֶץ־פּוֹדוֹלְסְקִי, עַל עֶשְׂרִים פַּרְסָאוֹת אֹרֶךְ וָרֹחַב, הַכֹּל חֵרְבוּ וְשָׂרְפוּ הַמְּקוֹמוֹת. וְהָעָם הַיְּוָנִים הַיּוֹשֵׁב בָּהֶם קְצָת מֵהֶם הָרְגוּ בַּחֶרֶב, וּרְבָבוֹת יְוָנִים לָקְחוּ הַקֵּדָרִים בַּשִּׁבְיָה, וְלֹא נִשְׁאֲרוּ רַק אוֹתָם הַנֶּחְבָּאִים בַּיְּעָרוֹת וּבָאֲגַמִּים. וְנָקַם הַשֵּׁם מֵהֶם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהֵם בְּעַצְמָם הִצְדִּיקוּ עֲלֵיהֶם אֶת הַדִּין. וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ מִן הַמִּלְחָמָה כָּל שְׁנַת ת”י לפ“ק וּשְׁנַת תי”א לפ"ק עַד חַג הַפֶּסַח.

וַיְהִי אַחַר חַג הַסֻּכּוֹת ת“י לפ”ק חָזְרוּ לְבֵיתָם וְעַל מְקוֹמָם הַשָּׂרִים שֶׁל פּוֹלִין, וְגַם כֵּן שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל יַתְמֵי דְיַתְמֵי211 וַיִּהְיוּ חֲסֵרִים וְדַלִּים וְגַם שָׁם לֹא מָצְאוּ מָנוֹחַ, כִּי הָיָה יֹקֶר גָּדוֹל וְלֹא הָיְתָה שׁוּם מִחְיָה בָּעוֹלָם, כִּי הָאֻמּוֹת בְּנֵי הַיְּוָנִים הַדַּלִּים מֵתוּ לַאֲלָפִים וְלִרְבָבוֹת בָּרָעָב. וְלֹא הָיָה כָּל כָּךְ רָעָב לְלֶחֶם רַק הָיוּ נְפִישֵׁי נְפִיחֵי כָּפָן דְּלֵית אִיסָר212, מִפְּנֵי שֶׁגָּזְלוּ מֵהֶם הַקּוֹזַקִין וְהַקֵּדָרִים כָּל מְמוֹנָם וּרְכוּשָׁם. וְהַיְּוָנִים הָעֲשִׁירִים, קְצָתָם בּוֹרְחִים אֶל אֲחוֹרֵי הַנָּהָר נֵיפּוּר אֶל הַקּוֹזַקִין, כִּי הָיוּ מִתְיָרְאִים מִן הַשָּׂרִים שֶׁלֹּא יִנְקְמוּ מֵהֶם נִקְמָתָם, וּקְצָתָם אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה לוֹ מָמוֹן חָפַר בַּקַּרְקַע שֶׁלֹּא יִגְזְלוּ הַשָּׂרִים מִמֶּנּוּ וְעָשָׂה עַצְמוֹ כְּעָנִי. וְהַיְּהוּדִים הָאֶבְיוֹנִים, אַף שֶׁהָיוּ בְּדַלֵּי דַלּוּת הָיוּ נִרְאִין בְּעֵינֵי הֲמוֹן עַם וְהַשָּׂרִים שֶׁהֵם עֲשִׁירִים וְכָל אֶחָד קָאֲמַר213: הַב הָב. הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים הָיוּ רוֹצִים מַס וְלֹא הָיָה לָהֶם מָמוֹן שׁוּם פְּרוּטָה וְהָיוּ נוֹתְנִים הַמַּעֲשֵׂר מִן כָּל מַה שֶׁנִּשְׁאַר לָהֶם יֶתֶר הַפְּלֵיטָה מִכֶּסֶף וְזָהָב וּבְגָדִים וְהָיוּ נוֹתְנִין לָהֶם בַּחֲצִי שֹׁוִי. וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ הוֹצָאוֹת אֲחֵרוֹת, כְּמוֹ לְאַנְשֵׁי מִלְחָמָה וְכַיּוֹצֵא בוֹ, וְנוֹתְנִין הַמַּעֲשֵׂר כְּמוֹ עִשּׂוּרַיְתָא דְּרַבִּי214 עַד שֶׁלֹּא נִשְׁאַר בְּיָדָם הַמַּעֲשֵׂר, וְהַדַּלּוּת הוֹלֵךְ וְחָזֵק. אַף עַל פִּי כֵן הָיוּ נוֹתְנִים שֶׁבַח וְהוֹדָיָה לְהַקבּ“ה שֶׁהָיָה שָׁלוֹם. וּבִמְקוֹמוֹת שֶׁהָיוּ דָרִים הַקּוֹזַקִין, הָיָה שָׁם מַשָּׂא וּמַתָּן טוֹב כִּי הָיוּ הַכֹּל עֲשִׁירִים וּמְלָכִים מִן גְּזֵלוֹת יְהוּדִים וְשָׂרִים, רַק שֶׁלֹּא הָיָה יָכוֹל שׁוּם שַׂר אוֹ יְהוּדִי לָבֹא שָׁמָּה, עַד שֶׁנַּעֲשָׂה הַפֵּשֶׁר עִמָּהֶם וְלֹא הָיוּ דָרִים שָׁם יְהוּדִים וְשָׂרִים רַק עַד ק”ק פַּוְלוֹוִיטְשׁ215 וְעַד בִּכְלָל וְלֹא יוֹתֵר. וְהָיוּ תּוֹפְסִין הַקּוֹזַקִין כָּל מְדִינוֹת רוּסִיָּא עַל מֵאָה פַּרְסָה אֹרֶךְ וָרֹחַב לְמַשְׁכּוֹן עַד שֶׁיִּתְפַּשְּׁרוּ עִמָּהֶם הַשָּׂרִים כנ"ל.

בַּיָּמִים הָהֵם216 עָשָׂה הַמֶּלֶךְ יר“ה פְּסָק בְּכָל מְדִינוֹת מַלְכוּתוֹ, מִי שֶׁהֵמִיר דָּתוֹ מֵחֲמַת אָנְסוֹ רַשַּׁאי לַחֲזוֹר לְדָתוֹ. וְחָזְרוּ כָּל הָאֲנוּסִים לִהְיוֹת יְהוּדִים וְהָיוּ דָרִים בְּכָל מְקוֹמוֹת מוֹשְׁבוֹתֵיהֶם בַּמְּקוֹמוֹת שֶׁהֵמִירוּ וְנַעֲשׂוּ יְהוּדִים בְּפַרְהֶסְיָא בְּכָל מְקוֹמוֹת שֶׁהָיוּ יְהוּדִים דָּרִים שָׁם. וּבִמְקוֹמוֹת הַקּוֹזַקִין, שֶׁלֹּא הָיוּ יְהוּדִים דָּרִים שָׁם בְּאוֹתָהּ פַּעַם, כְּמִצְוַת הַמֶּלֶךְ עֲלֵיהֶם, נָסוּ הָאֲנוּסִים מִשָּׁם וְנָשִׁים שֶׁנָּשְׂאוּ הַקּוֹזַקִין לְנָשִׁים בָּרְחוּ גַם גַּן לְאוֹתָם מְקוֹמוֹת שֶׁהָיוּ יְהוּדִים דָּרִים שָׁם. וְנַעֲשׂוּ יְהוּדִים כַּמָּה מֵאוֹת אֲנוּסִים. וּבְכָל מְקוֹמוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ בָּהֶם הֲרִיגוֹת נִשְׁאֲרוּ כַּמָּה מֵאוֹת נְעָרִים קְטַנִּים וְתִינוֹקוֹת קְטַנּוֹת שֶׁהֵמִירוּ, וְלָקְחוּ אוֹתָם הַיְּהוּדִים מִיַּד הָעַכּוּ”ם בְּיָד חֲזָקָה וְכָתְבוּ לְכָל אֶחָד קָמֵעַ מֵאֵיזֹה מִשְׁפָּחָה הוּא, עַל יְדֵי דְרִישָׁה וַחֲקִירָה, וְתָלוּ הַקָּמֵעַ עַל צַוָּארוֹ. וְהַרְבֵּה נָשִׁים נַעֲשׂוּ עֲגוּנוֹת וְהַרְבֵּה אַלְמָנוֹת נַעֲשׂוּ עֲגוּנוֹת בִּשְׁבִיל שֶׁנָּפְלוּ לִפְנֵי הַיָּבָם217 שֶׁהָלַךְ לִמְדִינָה אֵחֶרֶת וְעָשׂוּ לָהֶם גְּאוֹנֵי אֶרֶץ דְּאַרְבָּע אֲרָצוֹת218 יצ"ו219 הַרְבֵּה תַּקָּנוֹת הֲגוּנוֹת220. וְתִקְּנוּ תַּעֲנִית צִבּוּר221 לְכָל מְדִינַת פּוֹלִין בְּיוֹם עֶשְׂרִים בְּחֹדֶשׁ סִיוָן לְדוֹרוֹת, בּוֹ בַּיּוֹם שֶׁנַּעֲשׂוּ הֲרִיגוֹת נֶמְרוֹב כַּיָּדוּעַ לַכֹּל, שֶׁהָיְתָה קְהִלָּה רִאשׁוֹנָה שֶׁמָּסְרוּ עַצְמָם לַהֲרִיגָה עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם, זְכוּתָם תַּעֲמוֹד לָנוּ וְהַשֵּׁם יִנְקוֹם דָּמָם.

וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה גִּדֵּל הַמֶּלֶךְ אֶת הַדֻּכֵּס וִישְׁנְוֶצְקִי עַל כָּל הַשָּׂרִים וְעָשָׂהוּ שַׂר צָבָא עַל כָּל מַחֲנֵה פּוֹלִין. וְלֹא קִבֵּל עָלָיו לִהְיוֹת שַׂר צָבָא, עַד שֶׁיִּתֵּן לוֹ הַגְּדֻלָּה כָּל יְמֵי חַיָּיו, אַף כְּשֶׁיָּבוֹאוּ שְׁנֵי שָׂרַי הַצָּבָא שֶׁנִּשְׁבּוּ בְּיַד הַקֵּדָרִים לֹא יִקְחוּ מִמֶּנּוּ הַגְּדֻלָּה, אָז יֵלֵךְ הוּא עִם כָּל מַחֲנֵה פּוֹלִין אֶל אֲחוֹרֵי הַנָּהָר נֵיפּוּר וְיַכְנִיעַ לַקּוֹזַקִין תַּחַת יָדוֹ כְּיַד ה' הַטּוֹבָה עָלָיו וְיָשׁוּבוּ אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ.

וַיְהִי כִּשְׁמוֹעַ הַצּוֹרֵר חְמְיֶל ימ“שׁ אֶת הַדָּבָר, הָיָה מִתְיָרֵא לְנַפְשׁוֹ שֶׁמָּא יִתְרַצֶּה לוֹ הַמֶּלֶךְ, וְלֵב כָּל הָעָם הָיָה אַחַר הַדֻּכֵּס וִישְׁנְוֶצְקִי. מִיָּד שָׁלַח חְמְיֶל ימ”שׁ אֶל מֶלֶךְ הַקֵּדָרִים שֶׁיּוֹצִיא שְׁנֵי שָׂרַי צָבָא שֶׁל מְדִינַת פּוֹלִין מִבֵּית כֶּלֶא וְהוּא יִתֵּן לוֹ הַמּוֹתָר דְּמֵי פִּדְיוֹן נַפְשָׁם מַה שֶּׁנִּשְׁאֲרוּ חַיָּבִים, לֹא מִפְּנֵי אַהֲבָתָם אֶלָּא מִפְּנֵי שִׂנְאַת הַדֻּכֵּס וִישְׁנְוֶצְקִי שֶׁלֹּא יִהְיֶה שַׂר צָבָא. וְכֵן עָשָׂה מֶלֶךְ הַקֵּדָרִים וְהוֹצִיאָם לְחֵרוּת אֶת שְׁנֵי שָׂרַי הַצָּבָא, אֲשֶׁר שֵׁם הָאֶחָד פּוֹטוֹצְקִי, וְשֵׁם הַשֵּׁנִי קַלִינוֹפְסְקִי. וַיִּתְמְהוּ הַמֶּלֶךְ וְכָל הַשָּׂרִים עַל שֶׁהוֹצִיאָם מֶלֶךְ הַקֵּדָרִים לֶחֵרוּת וְלֹא יָדְעוּ מֵאֵיזֹה סִבָּה [וֶהֱ]שִׁיבָם הַמֶּלֶךְ עַל כַּנָּם כְּבָרִאשׁוֹנָה.

בַּיָּמִים הָהֵם עָלָה הַצּוֹרֵר חְמְיֶל ימ"שׁ עִם כָּל מַחֲנֵהוּ עַל מְדִינוֹת ווֹלִיחַי וְהֶחֱרִיבָם עַל שֶׁהֶחְבִּיאוּ כַּמָּה שָׂרִים וִיהוּדִים וְעַל שֶׁלָּקְחוּ הַוּוֹלָחִין מִיַּד הַקֵּדָרִים בְּיָד חֲזָקָה כַּמָּה מֵאוֹת שְׁבוּיִים וְהוֹצִיאוּם לְחֵרוּת. וּבַחֲזָרָתָם מִמְּדִינוֹת ווֹלִיחַי הֵבִיאוּ שָׁלָל גָּדוֹל וּמָכְרוּ הַרְבֵּה לַיְּהוּדִים, אֲבָל לֹא נִזּוֹק שׁוּם יְהוּדִי כִּי הָיָה שָׁלוֹם עִם הַיְּהוּדִים בְּאוֹתָהּ פָּעַם.

וּבַיָּמִים הָהֵם מָרְדוּ גַּם הַיְּוָנִים אֲשֶׁר בִּמְדִינַת מוֹסְקְוֵי בְּמֶלֶךְ פּוֹלִין וַיִּתְלַקְּטוּ אֲלֵיהֶם אֲנָשִׁים רֵיקִים מִן הַקּוֹזַקִין. וְהַצּוֹרֵר חְמְיֶל ימ"שׁ כָּתַב סְפָרִים אֶל הַמֶּלֶךְ, שֶׁאַל יִדְאַג עֲבוּר מְרִידַת הַמּ[וֹ]סְקְוִיטֶר שֶׁהוּא יֵלֵךְ עִם הַקּוֹזַקִין שֶׁלּוֹ וְיִלָּחֵם עִמָּהֶם וַיַּכְנִיעֵם תַּחַת הַמֶּלֶךְ. אֲבָל הַמֶּלֶךְ הֵבִין בְּחָכְמָתוֹ, כִּי תּוֹאֲנָה הוּא מְבַקֵּשׁ וְעָשָׂה שָׁלוֹם עִם הַמּוֹסְקְוִיטֶר בְּעַל כָּרְחוֹ.

בַּיָּמִים הָהֵם שָׁלַח מֶלֶךְ פּוֹלִין שָׂרִים רַבִּים וְנִכְבָּדִים שְׁקוֹרִין בִּלְשׁוֹן פּוֹלִין קוֹמִיסָרִי לְהִתְפַּשֵּׁר עִם הַקּוֹזַקִין וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְפַּשֵּׁר עִמָּהֶם, כִּי בִקְשׁוּ דְבָרִים רַבִּים שֶׁהָיוּ נֶגֶד הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים וְהִמְשִׁיכוּ הַדְּבָרִים עַד חַג הַפֶּסַח תי“א לפ”ק. וַיְהִי קֹדֶם פֶּסַח הנ“ל הִתְאַסְפוּ הַקֵּדָרִים וְהַיְּוָנִים פַּעַם רְבִיעִית וְשָׁתוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּחַג הַפֶּסַח אַרְבַּע כּוֹסוֹת הַתַּרְעֵלָה וְהָרְגוּ כַּמָּה מֵאוֹת יְהוּדִים וְכַמָּה מֵאוֹת הָלְכוּ בַּשִּׁבְיָהּ אֶל הַקֵּדָרִים וְצָרוֹת אַחֲרוֹנוֹת מְשַׁכְּחוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת. וַיִּבְרַח יַעֲקֹב פַּעַם רְבִיעִית וַיָּנוּסוּ כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַד ק”ק לְבוּב הַבִּירָה. וְהָלַךְ הַמֶּלֶךְ יר"ה בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ נֶגְדָּם לַמִּלְחָמָה וְעִמּוֹ שְׁלשׁ מֵאוֹת אֶלֶף אֲנָשִׁים גִּבּוֹרֵי חַיִל שֶׁל עַם פּוֹלִין וּשְׁמוֹנִים אֶלֶף אִישׁ אַשְׁכְּנַזִּים וְצָרְפַתִּים וּסְפָרַדִּים222. גַּם אֶלֶף אַנְשֵׁי חַיִל יְהוּדִים. וּשְׁלשׁ מֵאוֹת אֶלֶף אִישׁ מֵעַם פּוֹלִין נִשְׁאֲרוּ סְבִיב לוּבְּלִין, שֶׁלֹּא יִהְיוּ עַם פּוֹלִין בִּכְנוּפְיָא אַחַת מִפְּנֵי הָרָעָב. וּמִיּוֹם הִוָּסְדָה מְדִינַת פּוֹלִין עַד עַתָּה לֹא הָיָה כָּל כָּךְ הַרְבֵּה עַם פּוֹלִין בְּיַחַד כְּמוֹ בַּיָּמִים הָהֵם. וְהַקֵּדָרִים וְהַיְּוָנִים הָיוּ עַם רָב כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִסָּפֵר מֵרֹב.

וַיַּעֲרוֹךְ הַמֶּלֶךְ מַעֲרָכָה גְדוֹלָה וְתֶקַע אָהֳלוֹ בְּבֵית־הַכְּמָרִים בְּק“ק סְקַל וּשְׁאָר עִם הַמֶּלֶךְ עָרְכוּ מַעֲרָכָה בֵּין ק”ק סְקַל וק“ק בֶּרֶסְטֶצְקָא223, וְעִמָּהֶם שְׁנֵי שָׂרַי הַצָּבָא וְהַדֻּכֵּס וִישְׁנְוֶצְקִי. וַיָּבוֹאוּ הַקֵּדָרִים וְהַיְּוָנִים בְּפֶתַע פִּתְאוֹם עֲלֵיהֶם בִּצְעָקוֹת גְּדוֹלוֹת וּבְקוֹלוֹת מְשֻׁנִּים כְּמִנְהָגָם וְאָמְרוּ: נִפּוֹל עַל עַם פּוֹלִין וְנַכֶּה אוֹתָם כְּפַעַם בְּפַעַם, וְהֵם לֹא יָדְעוּ כִּי ה' אִתָּנוּ וְעִם הַמֶּלֶךְ יר”ה, וַיַּכּוּ בַּתְּחִלָּה בְּעַם פּוֹלִין, אַחַר כָּךְ גָבְרָה יַד עַם פּוֹלִין וְחִזְּקוּ עַם הָאַשְׁכְּנָזִים אֶת יָדָם וְאָזְרוּ חַיִל וַיַּכּוּ בַּקֵּדָרִים וְהַיְּוָנִים מַכָּה רַבָּה וַיַּכּוּם וַיִּרְדְּפוּם עַד חָרְמָה. וּמֶלֶךְ הַקֵּדָרִים בָּרַח לְאַרְצוֹ בְּחֶרְפָּה גְדוֹלָה וּבִמְתֵי מְעַט וְלָקַח עִמּוֹ בַּשִּׁבְיָה אֶת הַצּוֹרֵר חְמְיֶל ימ“שׁ, עַל שֶׁלֹּא הוֹדִיעַ לוֹ שֶׁהַמֶּלֶךְ פּוֹלִין יֵשׁ לוֹ כָּל כָּךְ עַם רָב וְחֶרְפָּה הוּא לוֹ עַל שֶׁבָּרַח בִּמְתֵי מְעַט וְאָבַד כָּל עַמּוֹ. וְכָל שָׂרָיו הַגְּדוֹלִים הָלְכוּ בַּשִּׁבְיָהּ אֵצֶל הַמֶּלֶךְ פּוֹלִין וּבְתוֹכָם בֶּן אָחִיו שֶׁל מֶלֶךְ הַקֵּדָרִים, וּשְׁאָר עַם הַקּוֹזַקִין הָיוּ בְּמָצוֹר כַּמָּה יָמִים מֵעַם פּוֹלִין, וַיָּקוּמוּ וַיָּנוּסוּ בַּנֶּשֶׁף, וַיַּעַזְבוּ אֶת אָהֳלֵיהֶם וְאֶת סוּסֵיהֶם וַעֲגָלוֹת מְלֵאוֹת כָּל טוּב וְכָל הַמַּחֲנֶה כַּאֲשֶׁר הִיא, וַיָּנוּסוּ לְנַפְשָׁם. וְהַמֶּלֶךְ יר”ה שָׁב לְבֵיתוֹ עִם שָׂרָיו וַעֲבָדָיו בְּשִׂמְחָה גְדוֹלָה וְלֵב טוֹב בְּיוֹם טוֹ“ב לִמְנַחֵם תי”א224 לפ“ק. וַיִּשְׁלַח מֶלֶךְ הַקֵּדָרִים סְפָרִים אֶל הַמֶּלֶךְ יר”ה, שֶׁיּוֹצִיא לְחֵרוּת בֶּן אָחִיו וְיִתֵּן לוֹ תְּמוּרָתוֹ הָאוֹיֵב שֶׁלּוֹ הַצּוֹרֵר חְמְיֶל ימ“שׁ, שֶׁהָיָה בַּיָּמִים הָהֵם בַּשִּׁבְיָה אֶצְלוֹ, וְגַם אַרְבָּעָה אֲלָפִים שָׂרִים גְּדוֹלִים מֵעַם פּוֹלִין הַנְּתוּנִים בַּשִּׁבְיָה אֶצְלוֹ יִתֵּן לוֹ תְּמוּרַת בֶּן אָחִיו. וְלֹא רָצָה הַמֶּלֶךְ, וְהֵשִׁיב לְמֶלֶךְ הַקֵּדָרִים בְּגַאֲוָתוֹ שֶׁיַּחֲזִיק לַצּוֹרֵר חְמְיֶל ימ”שׁ מְאֹד וְהוּא יִקַּח אוֹתוֹ מִיָּדוֹ בְּבֵיתוֹ, לְהוֹדִיעַ, שֶׁגַּם עַל הַקֵּדָרִים יָבֹא מֶלֶךְ פּוֹלִין וְעַמּוֹ לַמִּלְחָמָה. וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ אֶת שְׁנֵי שָׂרַי הַצָּבָא שֶׁלּוֹ וְהַדֻּכֵּס וִישְׁנְוֶצְקִי וְעִמָּהֶם ק"ן אֶלֶף אִישׁ גִּבּוֹרֵי חַיִל לִכְבּוֹשׁ עָרֵי הַיְּוָנִים שֶׁבִּמְדִינַת רוּסִיָּא וְאַחַר כֵּן יֵלְכוּ לַמִּלְחָמָה עַל הַקֵּדָרִים, וְכֵן עָשׂוּ וְהָלְכוּ וְכָבְשׁוּ הֶעָרִים שֶׁבִּמְדִינַת רוּסִיָּא מָתוּן מָתוּן.

בָּעֵת הַהִיא נִתְקַנְּאוּ הַשָּׂרִים בְּהַדֻּכֵּס וִישְׁנְוֶצְקִי שֶׁהוֹלֵךְ וְגָדוֹל וְנָתְנוּ לוֹ סַם הַמָּוֶת לְהַשְׁקוֹתוֹ, וּמֵת הַדֻּכֵּס וִישְׁנְוֶצְקִי זֵכֶר לִבְרָכָה, וְהִנִּיחַ אַחֲרָיו בְּנוֹ בֶּן ט“ז שָׁנִים וְהוּא גַם כֵּן גִּבּוֹר מִלְחָמָה וַיְמַלֵּא מְקוֹם אָבִיו. וַיְהִי כִּשְׁמוֹעַ מֶלֶךְ הַקֵּדָרִים שֶׁמֵּת הַגִּבּוֹר חַיִל הַדֻּכֵּס וּשְׁנֵי שָׂרַי הַצָּבָא בָּאִים עָלָיו לַמִּלְחָמָה הִתְפַּשֵּׁר עִם הַצּוֹרֵר חְמְיֶל ימ”שׁ וְנָתַן חְמְיֶל ימ“שׁ פִּדְיוֹן נַפְשׁוֹ שְׁמֹנָה עָשָׂר מִלְיוֹן שֶׁהֵם שְׁמֹנָה עָשָׂר פְּעָמִים ק' אֲלָפִים זְהוּבִים וְחִזֵּק יָדוֹ, וַיִּתְאַסְּפוּ הַקֵּדָרִים וְהַיְּוָנִים עַם רָב כְּחוֹל הַיָּם פַּעַם חֲמִישִׁית לְהִלָּחֵם נֶגֶד מֶלֶךְ פּוֹלִין. וְנִתְחַדְּשָׁה מִלְחָמָה גְדוֹלָה בְּפּוֹלִין אַחַר יָמִים טוֹבִים תי”ב לפ“ק, וְהִמְשִׁיךְ הַמִּלְחָמָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה225, פַּעַם הַשּׂוֹנֵא גוֹבֵר, וּפַעַם גָּבַר יַד הַמֶּלֶךְ, וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הוֹלְכִים וְדַלִּים. וְנוֹסָף לָזֶה יֵשׁ דֶּבֶר גָּדוֹל בְּכָל מְדִינַת פּוֹלִין וּמֵתוּ בק”ק קְרַאקָא וּבִשְׁאַר קְהִלּוֹת בִּמְדִינַת פּוֹלִין בְּקַיִץ תי“ב לפ”ק יוֹתֵר מֵעֶשְׂרִים אֶלֶף נְפָשׁוֹת, הַשֵּׁם יְרַחֵם עֲלֵיהֶם. וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה יֵשׁ בִּמְדִינַת פּוֹלִין חֶרֶב וְרָעָב וְדֶבֶר גָּדוֹל בְּכָל הָאָרֶץ וְצָרוֹת אַחֲרוֹנוֹת מְשַׁכְּחוֹת לָרִאשׁוֹנוֹת וּבְכָל יוֹם וָיוֹם צָרָתָהּ מְרֻבָּה מֵחֲבֶרְתָּהּ, בָּעֶרֶב יֹאמְרוּ מִי יִתֵּן בֹּקֶר וּבַבֹּקֶר יֹאמְרוּ מִי יִתֵּן עֶרֶב, וְנִתְקַיֵּם בָּהֶם הַפָּסוּק “גַּם כָּל חֳלִי וְכָל (מַדְוֶה) [מַכָּה] אֲשֶׁר לֹא כָתוּב בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֹּאת וגו' וְנִשְׁאַרְתֶּם בִּמְתֵי מְעָט תַּחַת אֲשֶׁר הֱיִיתֶם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב וגו' וֶהֱפִיצְךָ ה' בְּכָל הָעַמִּים מִקְצֵה הָאָרֶץ וְעַד קְצֵה הָאָרֶץ”226. וּמַה נֹּאמַר מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק אִם נֹאמַר שֶׁלֹּא חָטָאנוּ הֲלֹא עֲוֹנֵינוּ עָנוּ בָנוּ שֶׁחָטָאנוּ וֵאלֹקִים מָצָא אֶת עֲוֹן עֲבָדָיו, וְכִי הקב"ה עָבֵיד דִּינָא בְּלָא דִינָא?227 אֲבָל נוּכַל לוֹמַר אֶת מִי אֲשֶׁר יֶאֱהַב ה' יוֹכִיחַ, גַּם נוּכַל לוֹמַר עֲלֵיהֶם מִמִּקְדָּשִׁי תָּחֵלּוּ228, אַל תִּקְרָא מִמִּקְדָּשִׁי אֶלָּא מִמְּקֻדָּשַׁי וכו'229 וּמִיּוֹם שֶׁנֶּחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ צַדִּיקִים נִתְפָּסִים בַּעֲוֹן הַדּוֹר.


וְעַתָּה אַתְחִיל לִכְתּוֹב הַנְהָגָה שֶׁל מְדִינַת פּוֹלִין שֶׁהָיְתָה כֻּלָּהּ עַל דֶּרֶךְ צֶדֶק וָיֹשֶׁר וְנָכוֹן וְקַיָּם.


דְּאָמְרִינָן בְּמַסֶּכֶת אָבוֹת: שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק הָיָה מִשְּׁיָרֵי אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה. הוּא הָיָה אוֹמֵר: עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד, עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים. רשב"ג230 אוֹמֵר עַל שְׁלֹשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם קַיָּם. עַל הַדִּין וְעַל הָאֱמֶת וְעַל הַשָּׁלוֹם. כָּל אֵלּוּ שִׁשָּׁה עַמּוּדִים, שֶׁהָעוֹלָם עוֹמֵד עֲלֵיהֶם, נִתְקַיְּמוּ בִּמְדִינַת פּוֹלִין.

2.jpg

“הקונא” ליד בית־הכנסת בלבוב.


עַמּוּד הַתּוֹרָה, הַמְפֻרְסָמוֹת אֵין צְרִיכִין רְאָיָה, שֶׁלֹּא הָיָה כָּל כָּךְ הַרְבֵּה תוֹרָה בְּכָל תְּפוּצוֹת יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ בִּמְדִינַת פּוֹלִין. בְּכָל קְהִלָּה וּקְהִלָּה הָיוּ תוֹפְסִין יְשִׁיבוֹת, וְהָיוּ מַרְבִּין שָׂכָר לְרֹאשׁ יְשִׁיבָה שֶׁלָּהֶם, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לִתְפּוֹס יְשִׁיבָה בְּלֹא דְאָגָה וְלִהְיוֹת תּוֹרָתוֹ אֻמָּנוּתוֹ, וְלֹא יָצָא הָר“י231 כָּל הַשָּׁנָה מִפֶּתַח בֵּיתוֹ לַחוּץ, אִם לֹא מִבֵּית הַמִּדְרָשׁ לְבֵית הַכְּנֶסֶת. וְיָשַׁב תָּמִיד יוֹם וָלַיְלָה וְעָסַק בְּתוֹרָה. וְכָל קְהִלָּה וּקְהִלָּה הָיוּ מַחֲזִיקִים בַּחוּרִים וּמַסְפִּיקִים לָהֶם מָמוֹן דָּבָר קָצוּב בְּכָל שָׁבוּעַ שֶׁיִּלְמְדוּ אֵצֶל הָרֹאשׁ יְשִׁיבָה. וְהָיוּ מַחֲזִיקִין לְכָל בָּחוּר לְפָחוֹת שְׁנֵי נְעָרִים, שֶׁיִּלְמְדוּ אֶצְלוֹ שֶׁיּוֹצִיא גפ”ת232 מִן הַפֶּה מַה שֶּׁלָּמַד וִיהֵא רָגִיל בָּהּ לְפַלְפֵּל, וְהָיוּ נוֹתְנִים לַנְּעָרִים אֲכִילָה מִקֻּפָּה שֶׁל צְדָקָה אוֹ מִן הַתַּמְחוּי. וְאִם הָיְתָה קְהִלָּה שֶׁל חֲמִשִּׁים בַּעֲלֵי בָתִּים הָיוּ מַחֲזִיקִין לֹא פָחוֹת מִשְּׁלשִׁים בַּחוּרִים וּנְעָרִים, וְהָיָה בָּחוּר אֶחָד עִם שְׁנֵי נְעָרָיו אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת אֶחָד, וְלַפָּחוֹת שֶׁהָיָה אוֹכֵל הַבָּחוּר תָּמִיד עַל שֻׁלְחָנוֹ כְּאֶחָד מִבָּנָיו, אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה לַבָּחוּר הַסְפָּקָה233 מִן הַקָּהָל הָיָה בַּעַל־הַבַּיִת מְוַתֵּר לוֹ אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה מַה שֶּׁצָּרִיךְ. וּקְצָת בַּעֲלֵי־בָּתִּים הַנְּדִיבִים הָיוּ נוֹתְנִים גַּם לַנְּעָרִים לִהְיוֹת מֵאוֹכְלֵי שֻׁלְחָנוֹ תָּמִיד ג' נְפָשׁוֹת וְהָיוּ נוֹתְנִים אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה כָּל הַשָּׁנָה. וְכִמְעַט שֶׁלֹּא הָיָה בַּיִת בְּכָל מְדִינוֹת פּוֹלִין שֶׁלֹּא הָיוּ לוֹמְדִים בּוֹ תּוֹרָה, אוֹ הַבַּעַל־הַבַּיִת בְּעַצְמוֹ הָיָה לַמְדָּן אוֹ בְּנוֹ, אוֹ חֲתָנוֹ הָיוּ לוֹמְדִים, אוֹ בָּחוּר אֶחָד מֵאוֹכְלֵי שֻׁלְחָנוֹ, וְלִפְעָמִים הָיוּ כֻּלָּם יַחַד בְּבַיִת אֶחָד. וְהָיוּ מְקַיְּמִין כָּל ג' דְּבָרִים שֶׁאָמַר רָבָא בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת פ“א234 אָמַר רָבָא דְרָחֵים רַבָּנָן הֲווֹ לֵיהּ בְּנִין רַבָּנָן, דְּמוֹקִיר רַבָּנָן הֲווֹ לֵיהּ חַתְנָוָתָא רַבָּנָן, דְדָחֵיל מֵרַבָּנָן הוּא גוּפֵיהּ הָוֵי צוּרְבָא מֵרַבָּנָן235. וְלָכֵן הָיוּ בְּכָל קְהִלָּה וּקְהִלָּה הַרְבֵּה חֲכָמִים, אִם הָיְתָה קְהִלָּה מֵחֲמִשִּׁים בַּעֲלֵי־בָּתִּים הָיוּ שָׁם עֶשְׂרִים חֲכָמִים שֶׁנִּקְרְאוּ בְּשֵׁם מוֹרֵינוּ236, אוֹ בְּשֵׁם הֶחָבֵר237, וְהָרֹאשׁ יְשִׁיבָה הָיָה עַל כֻּלָּן וְכָל הַחֲכָמִים הָיוּ נִכְנָעִים תַּחְתָּיו וְהָיוּ הוֹלְכִין אֵצֶל הר”י עַל הַיְשִׁיבָה. וְכָךְ הָיָה סֵדֶר הַלִּמּוּד בִּמְדִינַת פּוֹלִין: הַזְּמַן הָיָה מַה שֶׁהַבַּחוּרִים וְהַנְּעָרִים הָיוּ מְחֻיָּבִים לִלְמוֹד אֵצֶל הָרֹאשׁ יְשִׁיבָה, בַּקַּיִץ מֵר“ח238 אִיָּר עַד ט”ו בְּאָב, וּבַחֹרֶף מר“ח חֶשְׁוָן עַד ט”ו בִּשְׁבָט, וְאַחַר ט“ו בִּשְׁבָט אוֹ ט”ו בְּאָב הָיְתָה רְשׁוּת בְּיַד הַבַּחוּרִים אוֹ הַנְּעָרִים שֶׁיֵּלְכוּ לִלְמוֹד בְּכָל מְקוֹמוֹת שֶׁיִּרְצוּ. וּמֵר“ח אִיָּר עַד חַג הַשָּׁבוּעוֹת, וּבַחֹרֶף מֵר”ח חֶשְׁוָן עַד חֲנֻכָּה, הָיוּ לוֹמְדִים כָּל בְּנֵי יְשִׁיבָה גְמָרָא, פּרשׁ“י וְתוֹסָפוֹת בְּהַתְמָדָה גְדוֹלָה וְלוֹמְדִין בְּכָל יוֹם הֲלָכָה, דְּהַיְנוּ עַמּוּד אֶחָד גְּמָרָא עִם פֵּרוּשׁ רשׁ”י וְתוֹסָפוֹת נִקְרָא הֲלָכָה.

3.jpg

התפיסה היהודית בלבוב


וְהָיוּ הוֹלְכִין כָּל הַחֲכָמִים וְהַבַּחוּרִים239 שֶׁבַּקְּהִלָּה וְכָל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רֵיחַ תּוֹרָה עַל הַיְּשִׁיבָה אֵצֶל הָרֹאשׁ יְשִׁיבָה, וְהָרֹאשׁ יְשִׁיבָה לְבַד יָשַׁב עַל כִּסֵּא וְכָל הַחֲכָמִים וּשְׁאָר בְּנֵי יְשִׁיבָה נִצָּבִים עָלָיו סָבִיב לוֹ. וְהָיוּ מְפַלְפְּלִין זֶה עִם זֶה בַּהֲלָכָה קֹדֶם שֶׁבָּא הר“י עַל הַיְשִׁיבָה. וּכְשֶׁבָּא הר”י עַל הַיְשִׁיבָה, כָּל אֶחָד הָיָה מַקְשֶׁה לְר“י מַה שֶׁקָּשֶׁה לוֹ בַּהֲלָכָה וְהוּא מְתָרֵץ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד. אַחַר כָּךְ שָׁתְקוּ כֻּלָּם וְהר”י אָמַר מַה שֶׁחִדֵּשׁ בַּהֲלָכָה וְאַחַר שֶׁאָמַר כָּל הַחִדּוּשִׁים, אָמַר הָרֹאשׁ יְשִׁיבָה חִלּוּק, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּקְשֶׁה בַּגְּמָרָא אוֹ בְּרשִׁ“י אוֹ בְּתוֹסָפוֹת שֶׁדִּבְרֵיהֶם סוֹתְרִים זֶה אֶת זֶה, מַקְשֶׁה קִצּוּרִים אוֹ סְתִירוֹת בְּגפ”ת וּמְתָרֵץ אוֹתָם וְהַתֵּרוּצִים גַּם כֵּן סוֹתְרִים זֶה אֶל זֶה וְאָמַר עַל קֻשְׁיָא אַחַת תֵּרוּץ שֵׁנִי וְכַדּוֹמֶה לָזֶה עַד שֶׁהֲלָכָה עוֹמֶדֶת עַל בֻּרְיָהּ. וְלַפָּחוֹת אֵינָם הוֹלְכִין מִן הַיְשִׁיבָה עַד אַחַר צָהֳרַיִם בַּקָּיִץ. וּמֵחַג הַשָּׁבוּעוֹת אוֹ מֵחֲנֻכָּה וְאֵילָךְ עַד חַג הַפֶּסַח אוֹ עַד ר“ה, הָרֹאשׁ יְשִׁיבָה אֵינוֹ מַרְבֶּה כָּל כָּךְ בְּחִלּוּקִים וְהוּא לוֹמֵד עִם הַחֲכָמִים פּוֹסְקִים אַרְבָּעָה טוּרִים240 בְּבֵאוּרָם, וְעִם הַבַּחוּרִים הוּא לוֹמֵד רַב אַלְפַס241 אוֹ שְׁאָר סְפָרִים וְעַל כָּל פָּנִים עוֹסְקִין גַּם כֵּן בִּגְמָרָא, פּרשׁ”י וְתוֹסָפוֹת עַד ט“ו בְּאָב אוֹ ט”ו בִּשְׁבָט וּמִכָּאן וְאֵילָךְ עוֹסְקִין, עַד הַפֶּסַח אוֹ עַד רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, בְּפוֹסְקִים אוֹ בִּשְׁאָר סְפָרִים לְבָד. וְכַמָּה שָׁבוּעוֹת לִפְנֵי ט“ו בְּאָב אוֹ ט”ו בִּשְׁבָט הָרֹאשׁ יְשִׁיבָה הַזֶּה מְכַבֵּד לִבְנֵי יְשִׁיבָה שֶׁלּוֹ כָּל אֶחָד וְאֶחָד, שֶׁיֹּאמְרוּ חִלּוּקִים עַל הַיְשִׁיבָה בִּמְקוֹמוֹ, הֵן לַחֲכָמִים הֵן לַבַּחוּרִים, וְהֵם הָיוּ אוֹמְרִים הַחִלּוּקִים וְהָרֹאשׁ יְשִׁיבָה שׁוֹמֵעַ אֲלֵיהֶם וְהָיָה מְפַלְפֵּל עִמָּהֶם, כְּדֵי שֶׁיְחַדְּדוּ הִבְּנֵי־יְשִׁיבָה. וְהָיוּ לוֹמְדִים בְּכָל מְדִינוֹת פּוֹלִין מַסֶּכֶת אַחַת כְּסֵדֶר הַשִּׁשָּׁה סְדָרִים. וּלְכָל רֹאשׁ יְשִׁיבָה הָיָה שַׁמָּשׁ אֶחָד, שֶׁהָלַךְ מִדַּי יוֹם וָיוֹם מֵחֶדֶר לְחֶדֶר שֶׁיִּלְמְדוּ הַנְּעָרִים, הֵן עֲנִיִּים הֵן עֲשִׁירִים, וְהִזְהִיר לָהֶם כָּל יְמוֹת הַשָּׁבוּעַ שֶׁיִּלְמְדוּ וְשֶׁלֹּא יְטַיְּלוּ בָּרְחוֹב. וּבְיוֹם ה' בַּשָּׁבוּעַ הָיוּ מְחֻיָּבִים לֵילֵךְ כָּל הַנְּעָרִים בְּקִבּוּץ יַחַד אֶל הַגַּבַּאי הַמְמֻנֶּה עַל ת“ת וְשָׁאַל אוֹתָם הַגַּבַּאי מַה שֶּׁלָּמְדוּ בְּכָל הַשָּׁבוּעַ, וּמִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ שׁוּם דָּבָר מַה שֶּׁלָּמַד אוֹ שֶׁטָּעָה בְּדָבָר אֶחָד, הַשַּׁמָּשׁ הִכָּה אוֹתוֹ בִּשְׁבָטִים גְּדוֹלִים בְּצִוּוּי הַגַּבַּאי וְעָשָׂה לוֹ גַם שְׁאָר חֲרָפוֹת גְּדוֹלוֹת בִּפְנֵי הַנְּעָרִים, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ לוֹ זִכָּרוֹן שֶׁיִּלְמְדוּ בְּשָׁבוּעַ אַחֵר יוֹתֵר טוֹב. וְכֵן בְּעֶרֶב שַׁבָּת הוֹלְכִין כָּל הַנְּעָרִים בְּקִבּוּץ יַחַד אֶל הָרֹאשׁ יְשִׁיבָה לִשְׁאוֹל אוֹתָם מַה שֶּׁלָּמְדוּ בְּכָל הַשָּׁבוּעַ כנ”ל. בָּזֶה הָיָה מוֹרָא וּפַחַד גָּדוֹל עַל הַנְּעָרִים וְלָמְדוּ בִּתְמִידוּת. גַּם בִּשְׁלֹשֶׁת יְמַי הַגְבָּלָה242 אוֹ בַּחֲנֻכָּה הָיוּ מְחֻיָּבִים הַבַּחוּרִים וְהַנְּעָרִים לַחֲזוֹר לִמּוּדָם, כָּל מַה שֶּׁלָּמְדוּ בְּאוֹתוֹ זְמָן, וּכְנֶגֶד זֶה נָתְנוּ לָהֶם פַּרְנְסֵי הַקְּהִלָּה מַתְּנוֹת מָמוֹן דָּבָר קָצוּב. כָּךְ הָיָה הַמִּנְהָג עַד ט“ו בְּאָב אוֹ ט”ו בִּשְׁבָט. וְאַחַר כָּךְ נָסְעוּ הָרֹאשׁ יְשִׁיבָה עִם כָּל בְּנֵי יְשִׁיבָה שֶׁלּוֹ, הַבַּחוּרִים וְהַנְּעָרִים, עַל הַיָּרִיד שֶׁהוּא יוֹמָא דְּשׁוּקָא243. בַּקַּיִץ הָיוּ נוֹסְעִין עַל הַיָּרִיד זַסְלַב וְעַל הַיָּרִיד יֶרִיסְלַב244. וּבַחֹרֶף עַל הַיָּרִיד לְבוּב וְעַל הַיָּרִיד לוּבְּלִין. וְשָׁם הָיְתָה רְשׁוּת בְּיַד הַבַּחוּרִים וּנְעָרִים שֶׁיֵּלְכוּ לִלְמוֹד בְּאֵיזֹה יְשִׁיבָה שֶׁיִּרְצוּ לִלְמוֹד שָׁם וְהָיוּ בְּכָל יָרִיד וְיָרִיד כַּמָּה מֵאוֹת רָאשֵׁי יְשִׁיבוֹת וְכַמָּה אֲלָפִים בַּחוּרִים וְכַמָּה רְבָבוֹת נְעָרִים וְסוֹחֲרִים יְהוּדִים, וְעַכּוּ“ם לְהַבְדִּיל הָיוּ כְּחוֹל הַיָּם, כִּי מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ הָיוּ בָאִים עַל הַיָּרִיד. וּמִי שֶׁהָיָה לוֹ בֵּן אוֹ בַּת לְהִתְחַתֵּן נָסַע עַל הַיָּרִיד וְשָׁם עָשָׂה חִתּוּן245, כִּי כָּל אֶחָד מָצָא שָׁם דִּמְיוֹנוֹ וְזוּגוֹ. וְנַעֲשָׂה כַּמָּה מֵאוֹת חִתּוּנִים בְּכָל יָרִיד וְיָרִיד וְלִפְעָמִים אֲלָפִים חִתּוּנִים, וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנָשִׁים וְנָשִׁים הָיוּ הוֹלְכִין בַּיָּרִיד בְּבִגְדֵי מַלְכוּת, כִּי הָיוּ חֲשׁוּבִים בְּעֵינֵי מַלְכוּת וּבְעֵינֵי הָעַכּוּ”ם. וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָיוּ רַבִּים כְּחוֹל הַיָּם, וְעַכְשָׁו נִתְמַעֲטוּ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ, הַשֵּׁם יְרַחֵם עֲלֵיהֶם. וְכָבוֹד גָּדוֹל הָיָה לְרֹאשׁ יְשִׁיבָה בְּכָל קְהִלָּה, וּדְבָרָיו נִשְׁמָעִין הֵן לָעֲנִיִּים הֵן לַעֲשִׁירִים וְלֹא הִמְרוּ אִישׁ אֶת פִּיו וּבִלְעָדוֹ לֹא הֵרִים אִישׁ אֶת יָדוֹ וְאֶת רַגְלוֹ וְתִגְזוֹר אֹמֶר וְיָקוּם246, וְהָיָה בְּיָדוֹ מַקֵּל וּרְצוּעָה לְהַכּוֹת וּלְ[הַ]לְקוֹת וְלִקְנוֹס וְלַעֲשׂוֹת חֲרָפוֹת לְעוֹבְרֵי עֲבֵרָה וּלְתַקֵּן תַּקָּנוֹת וְלִגְדּוֹר גָּדֵר וּלְהַפְרִישׁ מֵאִסִּוּרֵי. וְאַף עַל פִּי כֵן הָיוּ אוֹהֲבִים לְרֹאשׁ יְשִׁיבָה וּמִי שֶׁהָיָה לוֹ מָנָה יָפָה כְּגוֹן תַּרְנְגוֹלִים פְּטוּמִים וּבַרְבּוּרִים247 אֲבוּסִים וְדָגִים טוֹבִים הָיָה מְכַבֵּד בּוֹ לְר“י248 בְּמֶחֱצָה אוֹ בַּכֹּל וּשְׁאָר מַתְּנוֹת מָמוֹן אוֹ כֶּסֶף וְזָהָב אֵין שִׁעוּר. גַּם בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת רֹב מִי שֶׁקּוֹנֶה מִצְווֹת הָיוּ מְכַבְּדִים לר”י, וּלְרֹאשׁ יְשִׁיבָה הָיָה חִיּוּב לִהְיוֹת שְׁלִישִׁי מִן הָעוֹלִין לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה בְּשַּׁבָּת וְיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל יוֹם טוֹב עַל כָּל פָּנִים. וְאִם הָיָה הָר"י כֹּהֵן אוֹ לֵוִי הָיָה חִיּוּב שֶׁלּוֹ לִהְיוֹת כֹּהֵן אוֹ לֵוִי אוֹ אַחֲרוֹן אַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ הַרְבֵּה כֹּהֲנִים אוֹ לְוִיִּם בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. וְלֹא יָצָא אָדָם בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב מִבֵּית הַכְּנֶסֶת, עַד שֶׁהָלַךְ מִתְּחִלָּה הָרֹאשׁ יְשִׁיבָה וְאַחֲרָיו בְּנֵי יְשִׁיבָה שֶׁלּוֹ וְאַחַר כָּךְ כָּל הַקָּהָל וְהָיוּ מְלַוִּין אוֹתוֹ עַד בֵּיתוֹ. וּבְיוֹם טוֹב הָלַךְ כָּל הַקָּהָל אַחֲרָיו לְבֵיתוֹ, לְהַקְבִּיל פָּנָיו בְּרֶגֶל. וּמִזֶּה נִתְקַנְּאוּ כָּל הַחֲכָמִים וְהָיוּ לוֹמְדִים בִּתְמִידוּת, שֶׁיָּבוֹאוּ גַּם כֵּן לִידֵי מַעֲלָה זוֹ לִהְיוֹת רֹאשׁ יְשִׁיבָה בְּאֵיזֹה קְהִלָּה וּמִתּוֹךְ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ בָּא לִשְׁמָהּ וּמָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה.

עַמּוּד עֲבוֹדָה. יֵשׁ בַּזְּמַן הַזֶּה תְּפִלָּה בִּמְקוֹם עֲבוֹדָה, שֶׁנֶּאֱמַר “וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ”249. וְהָיָה הַתְּפִלָּה מְיֻסָּד עַל אַדְנֵי פָז, בָּרֹאשׁ הָיוּ חֶבְרָה שֶׁמַּשְׁכִּימִין לִפְנֵי עֲלוֹת הַשַּׁחַר “לַשּׁוֹמְרִים לַבֹּקֶר”250, לְהִתְפַּלֵּל וּלְקוֹנֵן עַל חֻרְבַּן הַבַּיִת. וְכַעֲלוֹת הַשַּׁחַר הָיוּ מַשְׁכִּימִין בְּנֵי הַחֶבְרָה שֶׁל תְּהִלִּים וְאָמְרוּ תְּהִלִּים כְּמוֹ שָׁעָה אַחַת לִפְנֵי הַתְּפִלָּה וְסִיְּמוּ תְּהִלִּים בְּכָל שָׁבוּעַ. וְחָלִילָהּ שֶׁיַּעֲבוֹר אָדָם בְּבֹקֶר זְמַן תְּפִלָּה בְּשֵׁנָה וְלֹא יֵלֵךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת, אִם לֹא בְּאֹנֶס גָּדוֹל. וְאִם הָלַךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת, לֹא יָצָא אָדָם מִשָּׁם לְמַשָּׂא וּמַתָּן שֶׁלּוֹ עַד שֶׁשָּׁמַע דִּבְרֵי תּוֹרָה מִפִּי שׁוּם חָכָם אוֹ פּרשׁ“י251 עַל הַתּוֹרָה אוֹ נְבִיאִים אוֹ כְּתוּבִים אוֹ מִשְׁנָיוֹת אוֹ דִינִים, מַה שֶּׁלִּבּוֹ הָיָה חָפֵץ לִלְמוֹד, כִּי הָיוּ בְּכָל בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת כַּמָּה כִּתּוֹת שֶׁל חֲכָמִים, שֶׁהָיוּ מְלַמְּדִים לַאֲחֵרִים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת מִיָּד אַחַר הַתְּפִלָּה עֶרֶב וּבֹקֶר וּמְקַיְּמִים “יֵלְכוּ מֵחַיִל אַל חַיִל יֵרָאוּ [אֶל] אֱלֹהִים בְּצִיּוֹן”252. עַמּוּד גְּמִילוּת חֲסָדִים. הָיָה אֵין שִׁעוּר לִגְמִילוּת חֲסָדִים שֶׁבִּמְדִינַת פּוֹלִין. בָּרֹאשׁ, בְּהַכְנָסַת אוֹרְחִים. אִם בָּא חָכָם אוֹ דַרְשָׁן אֶחָד אוֹרַח אַף בַּקְּהִלּוֹת שֶׁהָיוּ פְּתָקִין253 בִּשְׁבִיל הָאוֹרְחִים, לֹא הָיָה צָרִיךְ ת”ח254 לְבָזוֹת כְּבוֹדוֹ לְקַבֵּל פֶּתֶק, רַק הָלַךְ אֶל אֵיזֶה פַּרְנָס מִקְּהִלָּה לְהִתְאָרֵחַ בַּאֲשֶׁר יִיטַב בְּעֵינָיו, וּבָא שַׁמַּשׁ הַקָּהָל וְלָקַח הַקִּבּוּץ255 מֵאתּוֹ וְהֶרְאָה הַקִּבּוּץ אֶל הַגַּבַּאי אוֹ אֶל פַּרְנַס הַחֹדֶשׁ256 אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְנָתְנוּ לוֹ מַתָּנָה כְּפִי רְאוּת עֵינֵיהֶם וְשׁוֹלְחִין לוֹ עִם הַשַׁמָּשׁ דֶּרֶךְ כָּבוֹד. וְהִתְאָרַח אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת אֶחָד כַּמָּה יָמִים שֶׁיִּרְצֶה. וְכֵן שְׁאָר הָאוֹרְחִים שֶׁקִּבְּלוּ פְּתָקִין הָיוּ נוֹתְנִין לוֹ פֶּתֶק אֶחָד וְהִתְאָרַח אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת אֶחָד אֲשֶׁר עָלָה בְגוֹרָלוֹ כַּמָּה יָמִים שֶׁיִּרְצֶה הָאוֹרֵחַ. וּלְכָל הַפָּחוֹת הָיָה פֶּתֶק אֶחָד ג' יָמִים. וְנָתְנוּ לוֹ אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה עֶרֶב וּבֹקֶר וְצָהֳרַיִם. וְאִם הָיוּ רוֹצִים לֵילֵךְ לְדַרְכָּם, הָיוּ נוֹתְנִים לָהֶם צֵידָה לַדֶּרֶךְ וְשׁוֹלְחִין אוֹתָם עַל סוּס וַעֲגָלָה מִן קְהִלָּה לִקְהִלָּה. וְאִם בָּאוּ מֵאֶרֶץ מֶרְחַקִּים אוֹ מִמְּקוֹמוֹת אֲחֵרִים בַּחוּרִים אוֹ נְעָרִים, אוֹ בַּעֲלֵי בָּתִּים, אוֹ בְּתוּלוֹת, הָיוּ מַלְבִּישִׁים אוֹתָם מִיָּד וּמִי שֶׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה הָיוּ נוֹתְנִין לְבַעַל מְלָאכָה, וּמִי שֶׁרוֹצֶה לְשָׁרֵת הָיוּ נוֹתְנִין אֶל הַבַּיִת לְשָׁרֵת, וּמִי שֶׁיִּרְצֶה לִלְמוֹד הָיוּ שׁוֹכְרִים מְלַמֵּד שֶׁיִּלְמַד אֶצְלוֹ, וְאַחַר כָּךְ, כְּשֶׁנַּעֲשָׂה בָּחוּר חָשׁוּב, לְקָחוֹ עָשִׁיר אֶחָד לְבֵיתוֹ וְנָתַן לוֹ בִּתּוֹ וְכַמָּה אֲלָפִים זְהוּבִים לִנְדוּנְיָה וְהִלְבִּישׁוֹ בִּגְדֵי מַלְכוּת, מַאן מַלְכֵי רַבָּנָן257, וְשָׁלַח אוֹתוֹ לְאַחַר נִשּׂוּאִין לִלְמוֹד חוּץ לְבֵיתוֹ בִּישִׁיבוֹת גְּדוֹלוֹת. אַחַר כָּךְ כְּשֶׁבָּא לְבֵיתוֹ, אַחַר ב' אוֹ ג' שָׁנִים, הָיָה חָמִיו שֶׁלּוֹ מַחֲזִיק לוֹ יְשִׁיבָה בְּבֵיתוֹ וְהָיָה מְפַזֵּר258 מָמוֹן לְבַעֲלֵי בָתִּים חֲכָמִים גְּדוֹלִים שֶׁיֵּלְכוּ אֵלָיו עַל הַיְשִׁיבָה כַּמָּה שָׁנִים עַד שֶׁנַּעֲשָׂה גַם כֵּן רֹאשׁ יְשִׁיבָה בְּאֵיזֹה קְהִלָּה. וְאַף כְּשֶׁלֹּא הָיָה הַנַּעַר בָּחוּר חָשׁוּב בְּאוֹתוֹ זְמָן, רַק כְּשֶׁהָיָה לוֹ לֵב טוֹב לִלְמוֹד שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה חָכָם כְּשֶׁיִּלְמַד, בָּא לִפְעָמִים עָשִׁיר אֶחָד שֶׁהָיְתָה לוֹ בַּת קְטַנָּה וְנָתַן לוֹ אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּמַלְבּוּשִׁים וְכָל צָרְכּוֹ כְּמוֹ לִבְנוֹ וְשָׂכַר לוֹ מְלַמֵּד עַד שֶׁנַּעֲשָׂה כְּלִי מוּכָן, וְאַחַר כָּךְ נָתַן לוֹ בִּתּוֹ כנ“ל, אֵין לְךָ גְמִילוּת חֶסֶד גָּדוֹל מִזֶּה, וְכֵן לִבְתוּלוֹת עֲנִיּוֹת הָיוּ תִּקּוּנִים יָפִים עַד מְאֹד בְּכָל מְדִינָה וְלֹא הִגִּיעָה שׁוּם בְּתוּלָה עֲנִיָּה לבַת י”ח שָׁנָה שֶׁלֹּא נִשֵׂאת לְאִישׁ, וְהַרְבֵּה נָשִׁים צִדְקָנִיּוֹת עוֹסְקוֹת בְּמִצְוָה זֹאת, הַשֵּׁם יְשַׁלֵּם לָהֶן גְּמוּלָן וִירַחֵם עַל שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל.

עַמּוּד הַדִּין הָיָה בִּמְדִינַת פּוֹלִין כְּמוֹ שֶׁהָיָה לִפְנֵי חֻרְבַּן הַבַּיִת בִּירוּשָׁלַיִם, שֶׁהָיוּ מוֹשִׁיבִין בָּתֵּי דִינִין בְּכָל עִיר וָעִיר, וָאֵם לֹא הָיוּ רוֹצִים לָדוּן לִפְנֵי בּ“ד שֶׁבְּעִירוֹ הָלְכוּ אֶל בּ”ד הַסָּמוּךְ, וְאִם לֹא הָיוּ רוֹצִים לָדוּן לִפְנֵי בּ“ד הַסָּמוּךְ הָלְכוּ לָדוּן לִפְנֵי בּ”ד הַגָּדוֹל: כִּי בְּכָל מְדִינָה וּמְדִינָה הָיָה בּ“ד259 גָּדוֹל, כְּגוֹן ק”ק אוֹסְטְרָא הַבִּירָה הָיָה בּ“ד הַגָּדוֹל בִּמְדִינַת ווֹלִין וּבְאוּקְרַיְנָא וק”ק לְבוּב הַבִּירָה הָיָה בּ“ד הַגָּדוֹל בִּמְדִינַת רוּסִיאָה260. וְכֵן הָיוּ הַרְבֵּה קְהִלּוֹת גְּדוֹלוֹת, כָּל אַחַת בּ”ד הַגָּדוֹל בַּמְּדִינָה שֶׁלָּהֶם. וְאִם שְׁנֵי רָאשֵׁי קְהִלּוֹת261 מִתְדַּיְּנִים זֶה עִם זֶה הוֹלְכִין לָדוּן לִפְנֵי פַּרְנָסִים דְּאַרְבָּע הָאֲרָצוֹת יצ“ו שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים ב' פְּעָמִים בַּשָּׁנָה בְּקִבּוּץ יַחַד מִכָּל רָאשֵׁי הַקְּהִלָּה פַּרְנָס אֶחָד וְצֵרְפוּ לָהֶם שִׁשָּׁה גְאוֹנִים מֵאֶרֶץ פּוֹלִין וְהֵם הֵם נִקְרָאִים אַרְבַּע הָאֲרָצוֹת. וְהָיוּ יוֹשְׁבִים בְּכָל יְרִיד לוּבְּלִין בֵּין פּוּרִים לְפֶסַח, וּבְכָל יְרִיד יֶרִיסְלַב בְּחֹדֶשׁ אָב אוֹ אֱלוּל. וְהַפַּרְנָסִים דְּאַרְבָּע הָאֲרָצוֹת הָיוּ כְּמוֹ סַנְהֶדְרִין בְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית. וְהָיָה לָהֶם כֹּחַ לִשְׁפּוֹט כָּל יִשְׂרָאֵל שֶׁבְּמַלְכוּת פּוֹלִין וְלִגְדּוֹר גָּדֵר וּלְתַקֵּן תַּקָּנוֹת וְלַעֲנוֹשׁ אָדָם לְפִי רְאוּת עֵינֵיהֶם. וְכָל הַדָּבָר הַקָּשֶׁה יָבִיאוּ אֲלֵיהֶם וְשָׁפְטוּ הֵם. וּפַרְנָסִים דְּאַרְבָּע הָאֲרָצוֹת הָיוּ בּוֹרְרִין לָהֶם דַּיָּנִים מִן הַמְּדִינוֹת לְהָקֵל מֵעֲלֵיהֶם הַמַּשָּׂא וְהֵמָּה נִקְרָאִים דַּיָּנֵי מְדִינָה, וְכָל דִּינֵי מָמוֹנוֹת בָּא לִפְנֵי דַּיָּנֵי מְדִינָה. וְדִינֵי קְנָסוֹת וְדִינֵי חֲזָקוֹת וּשְׁאָר דִּינִים הַקָּשִׁים בָּא לִפְנֵי פַּרְנָסִים דְּאַרְבָּע הָאֲרָצוֹת יצ”ו. וּמֵעוֹלָם לֹא בָּא דִּין יִשְׂרָאֵל לֹא לִפְנֵי דַּיָּנֵי עכּו“ם וְלֹא לִפְנֵי שׁוּם שַׂר וְלֹא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יר”ה, וְאִלּוּ הָיָה הוֹלֵךְ בַּר יִשְׂרָאֵל לָדוּן לִפְנֵי דַּיָּנֵי עכּוּ"ם הָיוּ מַעֲנִישִׁים אוֹתוֹ בַּחֲרָפוֹת גְּדוֹלוֹת לְקַיֵּם “וְאוֹיְבֵינוּ פְּלִילִיִם”262.

עַמּוּד הָאֱמֶת. שֶׁהָיוּ בְּכָל קְהִלָּה מְמֻנִּים עַל הַמִּשְׁקוֹלוֹת וְעַל הַמִּדּוֹת וְעַל שְׁאָר מַשָּׂא וּמַתָּן שֶׁיִּהְיֶה הַכֹּל בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָהּ.

עַמּוּד הַשָּׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר “ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם”263, וְהָיָה בְּפוֹלִין כָּל כָּךְ הַרְבֵּה תוֹרָה שֶׁלֹּא הָיוּ ג' יוֹשְׁבִין בִּסְעוּדָה שֶׁלֹּא הָיוּ בֵינֵיהֶם דִּבְרֵי תוֹרָה, כִּי הַכֹּל מְפַלְפְּלִין בַּהֲלָכָה אוֹ בְּמִדְרָשִׁים תְּמוּהִים כָּל זְמַן הָאֲכִילָה לְקַיֵּם “וְתוֹרָתְךָ בְּתוֹךְ מֵעָי”264. וְשִׁלֵּם לָהֶם הַקבּ“ה גְּמוּלָם הַטּוֹב וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אוֹיְבֵיהֶם לֹא מָאַס אוֹתָם וְלֹא הֵפֵר בְּרִיתוֹ אִתָּם. וּבְכָל מָקוֹם אֲשֶׁר דָּרְכָה כַּף רַגְלָם בְּתוֹךְ אַחֵינוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, גָּמְלוּ עִמָּהֶם חֶסֶד גָּדוֹל. בָּרֹאשׁ, אַחֵינוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַנְּתוּנִים בְּצָרָה וּבַשִּׁבְיָה בֵּין הַקֵּדָרִים, הוֹלִיכוּ אוֹתָם הַקֵּדָרִים לְקוֹנְסְטַנְטִינָא הַגְּדוֹלָה עִיר וְאֵם בְּיִשְׂרָאֵל ולק”ק סַלוֹנִיקוֹ הַמְהֻלָּלָה וְלִשְׁאָר קְהִלּוֹת בְּאֶרֶץ תּוֹגַרְמְיָא265 וּלְאֶרֶץ מִצְרַיִם וּלְאֶרֶץ בֶּרְבֶּרִיאָה266 וּשְׁאָר מְדִינוֹת תְּפוּצוֹת יִשְׂרָאֵל, וּפָדוּ אוֹתָן בְּדָמִים יְקָרִים כנ"ל. וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה לֹא פָּסְקוּ יְדֵיהֶם מִלִּפְדּוֹת שְׁבוּיִים הַמְּבִיאִים אֲלֵיהֶם בְּכָל יוֹם וָיוֹם, הַשֵּׁם יְשַׁלֵּם לָהֶם גְּמוּלָם.

וְהַנִּמְלָטִים מֵחֶרֶב הָאוֹיֵב בְּכָל מְדִינָה אֲשֶׁר דָּרְכָה כַּף רַגְלָם, כְּגוֹן בִּמְדִינַת מֶהְרִין267 וּמְדִינַת אֵיסְטְרַייךְ268 וּמְדִינַת פֵּיהֶם269 וּמְדִינַת אַשְׁכְּנַז וּמְדִינַת אִיטַלִיָּא, הֵיטִיבוּ עִמָּהֶם בַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וְלִינָה וּבְמַלְבּוּשִׁים וּבְמַתָּנוֹת מְרֻבּוֹת לְכָל אֶחָד לְפִי חֲשִׁיבוּתוֹ וְעוֹשִׂין לָהֶם גַּם שְׁאָר טוֹבוֹת. וּבְיוֹתֵר בְּאֶרֶץ אַשְׁכְּנַז עָשׂוּ יוֹתֵר מִכְּדֵי יְכָלְתֶּם. וְהָלַךְ לִפְנֵי ה' צִדְקָתָם לְהָגֵן עֲלֵיהֶם וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּמַקְהֲלוֹתָם וְיָשְׁבוּ כָּל יִשְׂרָאֵל בְּשָׁלוֹם בְּשַׁלְוָה בְּמוֹשְׁבוֹתָם וּזְכוּתָם תַּעֲמוֹד לָנוּ וּלְבָנֵינוּ שֶׁיִּשְׁמַע ד' צַעֲקָתֵנוּ, וִיקַבֵּץ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ נִדָּחֵינוּ, וְיִשְׁלַח לָנוּ מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן סֶלָה.



  1. בשם “יוונים” הוא קורא לאוקראינים, שהיו שייכים בדת לכנסיה האורתודוכסית.  ↩

  2. קדרים ויונים – טאטארים ואוקראינים. יונים – על שום דתם היונית־האורתודוכסית.  ↩

  3. זא“ת – בגימטריא 408=ת”ח, היינו 5408 לבריאת העולם, 1648 לספירת הנוצרים.  ↩

  4. כמנהגתו – כמנהגם.  ↩

  5. ויכתוב על קרן השור – בטוי מן התלמוד הירושלמי והמדרשים, וענינו – יפרסם ברבים.  ↩

  6. לדברתו – לדבריהם.  ↩

  7. כלבא ושונרא – כלב וחתול.  ↩

  8. טבעת“י ביו”ן מצול"ה – 171+68+491=730.  ↩

  9. חמי“ל וקד”ר ביו“ן יחדי”ו חבר"ו – 216+38+68+310+88=720. חסר עשרה, אין זאת אלא שהמחבר כתב, לצורך הגימטריא, חמייל, בשני יודים.  ↩

  10. עקרבא וזבורא – עקרב ודבורה. משל תלמודי לרעות שנעשו צרות זו לזו. אדם שנשכוהו דבורה ועקרב כאחד שוב אין לו תקנה, שכן נשיכת דבורה מים צוננים יפים לה, ואילו נשיכת עקרב – מים חמים.  ↩

  11. ושבל“ת בגימטריא וכו' – ושבלת – 738; חמילעצק”י היו“ן וקד”ר: 301+71+358=739. יָתֵר אחד.  ↩

  12. חמילעצקי – שמו היה Chmielnicki.  ↩

  13. לשון שררה – לשון אצילים; הוא נמנה עם מעמדם.  ↩

  14. מוהר"ר – מורנו הרב רבי.  ↩

  15. אב“ד ור”מ – אב בית דין וריש מתיבתא (וראש ישיבה).  ↩

  16. ימ"ש – ימח שמו.  ↩

  17. מרבא ועד זעירא – מגדולה ועד קטנה.  ↩

  18. הנהגות מדינות פולין – המשטר הפנימי של יהודי פולין.  ↩

  19. ו' עמודים – תורה, עבודה, גמילת חסדים, דין, אמת, שלום.  ↩

  20. נטע שעשועים – הספר לא נדפס.  ↩

  21. זצ"ל – זכר צדיק לברכה.  ↩

  22. הי"ד – ה' יקוֹם דמו.  ↩

  23. במדינת רוסיא – אין הכוונה למדינת מוסקוה, כי־אם לחבלים הדרומיים־מזרחיים של פולין, שאוכלוסיהם רובם אוקראינים (גלילות לבוב, ווֹלין, פודוליה, בראצלאב וקייֶב).  ↩

  24. שמ“ה – צ”ל שמ"ח, זיגמונד השלישי הוכתר למלך פולין בדצמבר 1587.  ↩

  25. שנ"ב – 1592 לספירת הנוצרים.  ↩

  26. בת אחיו – רוצה לוֹמר בת דודו.  ↩

  27. ורדיננוס – פרדינאנד I, קיסר בשנות 1556–1564.  ↩

  28. צמח דוד – כרוניקה כללית ויהודית מאת ר' דוד גאנז איש פראג, נדפסה לראשונה בשנת שנ"ב–1592.  ↩

  29. דת האפיפיור – הדת הקאתולית.  ↩

  30. כל אנפין שוין – כל הפנים שוות, כלומר בני הדת היונית־האורתודוכסית לא הופלו לרעה בגלל דתם.  ↩

  31. חרות – פריווילגיה, זכות־יתר.  ↩

  32. השרים – האצילים.  ↩

  33. אומה הירודה – עם ישראל.  ↩

  34. ה' שס"ב – 1602 לספירת הנוצרים. התאריך אינו נכון, המרידה המתוארת להלן כבר דוכאה בשנת 1596.  ↩

  35. לפ“ק – לפרט קטן, אולם צריך להיות לפ”ג – לפרט גדול, שהרי הוא מונה גם את האלפים. טעות זו נשנית גם להלן כמה פעמים.  ↩

  36. נלויקו – שני אחים היו, האחד כומר ושמו דאמיאַן והשני ראש־גדוד ושמו סֶמֶן; המחבר ערבב את שניהם, פתח בראשון וסיים בשני.  ↩

  37. קהילה קדושה.  ↩

  38. טשודנוב – מחוז ז'יטומיר, ווֹלין.  ↩

  39. שצ“א – צריך להיות שצ”ב, המלך מת בחודש אפריל 1632.  ↩

  40. שצ“ב – צריך להיות שצ”ג. ולאדיסלאב נבחר למלך בנובמבר 1632 והוכתר בפברואר 1633.  ↩

  41. ורדיננוס – פרדיננד III, קיסר בשנות 1636–1657.  ↩

  42. יר"ה – ירום הודו.  ↩

  43. מלך צרפת שבזמן הזה – לואי XIV.  ↩

  44. השצ"ט – 1639 לספירת הנוצרים. למעשה כבר דוכאה המרידה בשנת 1638.  ↩

  45. אחורי המפתן – תרגום מלולי של השם הגויי.  ↩

  46. המדבר הגדול – הערבה, תאור מאוחר של הערבה האוקראינית ב“ברית מילה” מאת ש. טשרניחובסקי.  ↩

  47. הפוחז – הוא פאוולוק.  ↩

  48. כאשר הם מעולם מלכי יון וכו‘ – כשם שמלכות יון הקדומה גזרה בשעתה, בימי אנטיוכוס אפיפנס, על ישראל ואמרה להם, לפי המדרש: כתבו על קרן השור וכו’.  ↩

  49. לוחויץ – בעברו המזרחי של הדניפר.  ↩

  50. לובן – פולנית Lubny, אף היא ממזרח לדניפר, על נהר סוּלה.  ↩

  51. ויצא העגל הזה – הצרה הזאת, על־פי שמות ל“ב, כ”ד.  ↩

  52. טשהרין – על נהר טאסמינה, שלוחה מערבית של הדניפר.  ↩

  53. באותה פעם – בעת ההיא; ביטוי מתורגם מאידיש (יעמאלט).  ↩

  54. ר"ל – רוצה לומר.  ↩

  55. אחורי הנהר ניפור – ממזרח לדניפר.  ↩

  56. פקיד – ממונה מטעם השלטון (המלכות או השררה).  ↩

  57. שוכר העיר – חוכר.  ↩

  58. לבית תפילתם – של הגויים.  ↩

  59. ברוֹד – עירו הפרטית של קוניֶצפולסקי.  ↩

  60. כפעם בפעם – כמו תמיד.  ↩

  61. קוֹרסין – על נהר רוֹס, ממערב לדניפר.  ↩

  62. פורים ת“ח לפ”ק – 9 במרץ 1648.  ↩

  63. פשר – פשרה.  ↩

  64. מדין ומואב וכו‘ – עפ"י במדבר רבה ב’.  ↩

  65. ד' ימים בחדש סיון – 25 במאי.  ↩

  66. והם מתי מספר – הפולנים.  ↩

  67. מיניה וביה אבא וכו' – מתוכו ומעצמו בא הקרדום ביער כלומר מן היער עצמו נוטלים בית־יד לגרזן לכרות בו את עצי היער. משל עממי מובא מן התלמוד.  ↩

  68. פוֹלנוֹאה – בווֹלין.  ↩

  69. וישנוצקי – Wisniowiecki.  ↩

  70. שמצד זה הנהר – ממערב לדניפר.  ↩

  71. ביום ראשון של חג השבועות – 27 במאי.  ↩

  72. אוסטרא – פולנית Oscróg, הקהלה החשובה ביותר בוולין.  ↩

  73. שדה לבן – פולנית Biala Cerkiew, על נהר רוֹש, שלוחה מערבית של הדניפר.  ↩

  74. פבלוֹביטש – אף היא על נהר רוש, צפונית־מערבית לשדה־לבן.  ↩

  75. טשודנוֹב – על נהר טֶטֶרֶב, צפונית־מערבית לפבלוביטש.  ↩

  76. לוברטוב – אין מקום בשם זה ב“גלילות ק”ק אוסטרא" והכוונה בודאי ללובאר, מזרחית־דרומית מזאסלאב.  ↩

  77. קוסנטין – קונסטאנטין־ישן, פולנית Stary Konstantynów על נהר סלוּטש, למטה מפוֹלנוֹאה.  ↩

  78. חזקות גדולות – מבצרים גדולים. חֶזְקָה – מבצר; תרגום מ“פעסטונג” בגרמנית.  ↩

  79. ויניצה – על נהר בוֹה, מזרחית־צפונית מבאר.  ↩

  80. טשריגרוֹד – מדרום לבאר.  ↩

  81. קרסני – באותה סביבה.  ↩

  82. לעכו"ם – ראשי־תיבות: לעובדי כוכבים ומזלות, רוצה לומר: לגויים.  ↩

  83. קצוצי תפלין – בתים של תפילין.  ↩

  84. פוֹרהוֹבישטש – בסמוך לשדה־לבן.  ↩

  85. קוסטנטינא – קונסטאנטינופול, קושטא.  ↩

  86. סלוֹניקו – סאלוניקי.  ↩

  87. יע"א – יגן עליה אלהים.  ↩

  88. מלכי אדום – מלכי הנוצרים (הקאתוליים).  ↩

  89. וישלח – חמילניצקי.  ↩

  90. רחמנא פטריה – הרחמן (אלהים) פטָרוֹ.  ↩

  91. דין שלום דכולא נשפא – פירוש המלים: זה שלום שכולו חושך, כפי הנראה תרגום של ביטוי עממי.  ↩

  92. גניזן – מקום מושב הקארדינאל.  ↩

  93. איש את רעהו וכו‘ – עפ"י אבות ג’, ב.  ↩

  94. וכד רגיז רעיא וכו' – כשהרועה רוגז על הצאן הוא עושה למשכוכית (העֵז ההולכת בראש העדר) עיוורת.  ↩

  95. בעו"ה – בעוונותינו הרבים.  ↩

  96. כ' סיון – 10 ביוני.  ↩

  97. ושוטטים – ושטים.  ↩

  98. מוהר"ר – מורנו הרב רבי.  ↩

  99. יחיאל מיכל בן הגאון מוהר“ר אליעזר זצ”ל – ספרו “שברי לוחות” נדפס לאחר מותו, בשנת ת"מ – 1680, בלובלין.  ↩

  100. זצ"ל – זכר צדיק לברכה.  ↩

  101. רובה דרובה – רובא דרובא, ברובן הגדול.  ↩

  102. הנשואה לקוזק – רוצה לומר, אשר קוזאק ביקש לשאתה לו לאשה.  ↩

  103. קריווֹנוס – פולנית Krzywonos, מראשי המנהיגים של המרד ומפקדיו והאכזרי שבהם.  ↩

  104. הי"ד – ה' יקם דמם.  ↩

  105. נר"ו – נטריה רחמנא ופרקיה (ישמרהו הרחמן ויגאלהו).  ↩

  106. עכנאי – נחש.  ↩

  107. באיסטרטיא וכו' – בחיל המלך (עפ“י איכ”ר ב').  ↩

  108. מחנוֹוקי – פלך קייֶב, מדרום לברדיטשב.  ↩

  109. שלא יתווכו להם – שלא יכניסו אותם בתָוֶך, רוצה לומר, לבל יקיפו אותם.  ↩

  110. הווֹיווֹדה – שר הגליל.  ↩

  111. בכיווּן – בכונה. בפי העם: בְכִּיוְן; כך אומרים עד היום באידיש.  ↩

  112. המלוכה – השלטון; כאן רוצה לומר: הפיקוד העליון.  ↩

  113. א' בחודש אב – 20 ביולי 1648.  ↩

  114. מקומות – שכונות. “מָקוֹם” בפי היהודים בני הדורות ההם – “העיר” הנוצרית, בניגוד ל“רחוב” היהודי.  ↩

  115. ואילין נטורי קרתא וכו' – ואלה שומרי העיר היו מחריבי העיר.  ↩

  116. מוהר“ר שמשון מק”ק אוֹסטרפוֹלי – בן ר' פסח. מקצת כתביו בקבלה נדפסו, לאחר מותו, במקומות שונים. אוסטרפוֹלי – היא עיירה בוולין, על נהר סלוטש, מדרום לפולנוֹאה.  ↩

  117. מלאך המגיד – מלאך המתגלה לאדם להגיד לו עתידות ונסתרות.  ↩

  118. מהאר“י ז”ל – ר' יצחק לוריא, חי בצפת במאה הט"ז. בעל זרם חדש בקבלה, הנקרא בשמו הקבלה הלוריאנית.  ↩

  119. כה"ר – כבוד הרב רבי.  ↩

  120. לק"ק מזריטש – פולנית Miedzryrzecz, דרומית־מזרחית לאוסטרא.  ↩

  121. תחום שבת – אלפיים אמה.  ↩

  122. שבת חזון – יום השבת שלפני תשעה באב, שמפטירים בו בפרק א' של ישעיהו, המתחיל: “חזון ישעיהו”. חל בשנת ת"ח ב־26 ביולי.  ↩

  123. סמוך להכנסת כלה – סמוך לקבלת שבת, ביום ו' לפנות ערב.  ↩

  124. קוסנטין – קונסטאנטין־ישן, דרומית־מזרחית מאוסטרא, על נהר סלוטש.  ↩

  125. קרמניץ – דרומית־מערבית לאוסטרא.  ↩

  126. למען היחוד – למען השם.  ↩

  127. וכן בק"ק מזריטש – הסמוכה לאוסטרא.  ↩

  128. מאנשי המקומות – מתושבי העיר הנוצרית. (עיין הערה 3).  ↩

  129. דובנא גדולה – צפונית־מערבית לאוסטרא, על נהר סטיר.  ↩

  130. בראש כל חוצות – עפ"י יחזקאל ז', יט.  ↩

  131. ונסתם ואין רודף – ויקרא כ"ו, יז.  ↩

  132. ובגוים ההם לא תרגיע וגו' – דברים כ"ח, סה–סו.  ↩

  133. היינו באושפיזא – היינו מתאכסנים.  ↩

  134. והכמרים שהיו שם וכו‘ – הכמרים הקאתוליים, הקוזאקים הפשיטו עורם מעליהם וכו’.  ↩

  135. ובתי־כמרים – מנזרים.  ↩

  136. נמי – גם כן.  ↩

  137. תשעה באב – חל אותו שנה ב־28 ביולי.  ↩

  138. אב“ד ור”מ – אב בית דין וריש מתיבתא (וראש ישיבה).  ↩

  139. ליפוויץ – רוצה לומר פילאוויץ, דרומית־מזרחית מקוֹסנטין.  ↩

  140. אצל אמת המים – הנהר איקווא.  ↩

  141. ד' תשרי ת"ט – 20 בספטמבר 1648.  ↩

  142. באר – בפודוליה.  ↩

  143. קמיניץ פוֹדוֹלסקי – על נהר סמוטריטש, הנופל לתוך הדניסטר.  ↩

  144. ולק“ק בוטשטש – היא בוטשאטש, הידועה לקורא העברי מסיפוריו של ש”י עגנון.  ↩

  145. יאזלוויץ – דרומית־מזרחית מבוטשאטש.  ↩

  146. זולקוי – פולנית Zólkiew, מצפון ללבוב.  ↩

  147. נרוֹל – צפונית־מערבית מזולקווי.  ↩

  148. וולחיי – רומניה דהאידנא.  ↩

  149. הנהר ויסיל – הויסלה.  ↩

  150. ואנשי מדינות ליטא – בכלל ליטא נמנתה גם רוסיה־הלבנה.  ↩

  151. הוֹרודנא גדולה – פולנית Grodno, אחת הקהילות הראשיות בליטא.  ↩

  152. הומיה – הומל, על הנהר סוז' ממזרח לדניפר.  ↩

  153. סטארידוב – מזרחית־צפונית מהומל.  ↩

  154. צרניאוב – היא טשרניגוב, על נהר דֶסנה.  ↩

  155. ברהין – פולנית Brahin, צפונית־מזרחית מצרניאוב.  ↩

  156. ולוֹדוה – דרומית־מזרחית מבריסק־דליטא.  ↩

  157. לדנצק – דאנציג, פולנית Gdańsk.  ↩

  158. רדוויל – Radziwil.  ↩

  159. בל"א – בלשון אשכנז.  ↩

  160. השר חרוֹנזי – קוניֶצפולסקי; השווה לעיל.  ↩

  161. ויהי אחר הדברים האלה – בחודש אוקטובר 1648.  ↩

  162. הארבע קהלות גדולות – קראקא, פוזנא, לובלין, לבוב.  ↩

  163. והיו מורים להם מן המבצר – גם יהודים זוינו בכלי־נשק, קרדומות וחרמשים, והשתתפו בפועל בהגנת העיר.  ↩

  164. שתדלין – שתדלן, פקיד הקהילה, שתפקידו היה לטפל בענינים שבינה לבין השלטונות למיניהם.  ↩

  165. עוד שבוע אחד – בסך הכל ארך המצור 23 יום (3–26 באוקטובר).  ↩

  166. זוֹלקוא – Zólkiew.  ↩

  167. קוֹמרני – דרומית־מערבית מלבוב.  ↩

  168. החזקות – המבצרים.  ↩

  169. קוֹרנקי – רוצה לומר: Korniakt  ↩

  170. י“ז חשון ת”ט לפ"ק – 2 בנובמבר 1648.  ↩

  171. טוֹמשוב – דרומית־מערבית מזאמושטש.  ↩

  172. שברשין – ממערב לזאמושטש.  ↩

  173. טורבין – צפונית־מערבית מזאמושטש.  ↩

  174. רובשוב – צפונית־מזרחית מזאמושטש.  ↩

  175. טרניגרוֹד – מזרחית־דרומית מזאמושטש.  ↩

  176. בילגריי – אף היא דרומית־מזרחית מזאמושטש.  ↩

  177. גורי – ממזרח לזאמושטש.  ↩

  178. קראשניק – צפונית־מזרחית מזאמושטש.  ↩

  179. לוֹדמיר – פולנית Wlodzimierz Wolyńsk, אחת הקהילות הקדומות והחשובות שבוולין.  ↩

  180. לובמלא – מקומה לא במדינת ווֹלין, כי־אם בסביבות זאמוֹשטש, צפונית־מזרחית לעיר זו.  ↩

  181. לויצק – פולנית Luck, בווֹלין, על נהר סטיר.  ↩

  182. ביחוה – צפונית־מערבית מזאמושטש, בסביבות לובלין (ממזרח לה).  ↩

  183. זיבן בערגין – בהונגארית: Erdély.  ↩

  184. בחודש חשון – לא דק, קאזימר נבחר למלך בחודש כסליו והוכתר בחודש שבט.  ↩

  185. מלתא דשויא לתרוויהו – דבר השוה לשניהם.  ↩

  186. שעמדה אליהם – שעמדה להם.  ↩

  187. בר מנן – חוץ ממנו, לא עלינו.  ↩

  188. קוֹרץ – צפונית־מזרחית מזאסלאב ומאוסטרא.  ↩

  189. הדכס קוֹרצקי – הדוכס של קורֶץ.  ↩

  190. מן ר"ח אדר וכו' – מ־13 בפברואר עד 2 במרץ 1649.  ↩

  191. די"ט אדר – 3 במרץ.  ↩

  192. וחזרו השרים פניהם – הפכו פניהם.  ↩

  193. אוליק – פולנית Olyka, בווֹלין, צפונית־מזרחית מדובנא.  ↩

  194. הווֹיווֹדה קאמינצקי – שר הגליל של קאמיניץ דפודוליה.  ↩

  195. אוֹזהוֹויץ – פולנית Ozohowce דרומית־מערבית מזסלב.  ↩

  196. ויערכו שם מערכה גדולה – ביוני 1649.  ↩

  197. באיסטרטיא וכו' – בחיל המלך (עפ“י איכ”ר ב').  ↩

  198. באיבוד שררה שלו – באיבוד האצילות.  ↩

  199. זברש – על גבול פודוליה.  ↩

  200. והשר חרוֹנזי גיסו – נושא־הדגל קוניצפולסקי.  ↩

  201. כמו שכתב – כאילו כתב.  ↩

  202. זבוֹרוֹב – ממערב לזבאראש.  ↩

  203. כמוֹ – בערך, בקירוב.  ↩

  204. מלך הקדרים – איסלאם גיריי.  ↩

  205. ונתפשרו – ב־19 בספטמבר 1649.  ↩

  206. מקדמת דנא – מקודם לכן, זה כבר  ↩

  207. ווֹיֶיווֹדֶס – ריבוי באידיש מווֹייוודא, כלומר, שרי הגלילות.  ↩

  208. בבית ועד – בבית־הנבחרים הפולני.  ↩

  209. בזליאה – על נהר סלוטש, דרומית־מזרחית מקרמניץ.  ↩

  210. סטינוב – בפודוליה.  ↩

  211. יתמי דיתמי – יתומי יתומים.  ↩

  212. נפישי נפיחי כפן דלית איסר – מרובים נפוחי רעב, כיוון שאין פרוטה.  ↩

  213. קאמר – היה אומר.  ↩

  214. עישורייתא דרבי – עישור של רבי יהודה הנשיא. רומז לברייתא: “רבי אומר: בת הניזונת מן האחים נוטלת עישור נכסים. אמרו לו לרבי: לדבריך מי שיש לו עשר בנות ובן, אין לו לבן במקום בנות כלום? אמר להם: כך אני אומר: ראשונה נוטלת עישור נכסים, שניה במה ששיירה ושלישית במה ששיירה” וכו'.  ↩

  215. פולוויטש – על נהר רוס, בין שדה־לבן וברדיטשב.  ↩

  216. בימים ההם – בחודש מאי 1649 (אייר ת"ט).  ↩

  217. שנפלו לפני היבם – אשה שבעלה מת בלא בנים צריכה להינשא לאחיו (להתייבם) או לחלוץ (חליצה – שליפת הנעל של היבם על ידי יבמתו אם אין הוא לוקחה לאשה). בלא ייבום או חליצה אין האלמנה רשאית לחזור ולהינשא לאיש.  ↩

  218. גאוני ארץ דארבע ארצות – הרבנים שבועד ד' הארצות – המוסד האבטונומי העליון של יהודי פולין. ארבעת הארצות: פולין־גדול, פולין־קטן, וולין רוסיא (האדומה) ופודוליה.  ↩

  219. יצ"ו – ישמרם צורם וגואלם.  ↩

  220. הרבה תקנות הגונות – התקנות לא נשתמרו.  ↩

  221. ותיקנו תענית ציבור – בדור שעבר עוד היתה תענית כ' סיון נוהגת בכמה קהילות באוקראינה ובמקומות אחרים; היא נזכרת גם בספרות העברית (ברנר, “הוא אמר לה”; ברדיטשבסקי, “מרים”).  ↩

  222. אשכנזים וצרפתים וספרדים – חיילים שכירים.  ↩

  223. ברסטצקא – בוולין, על נהר סטיר.  ↩

  224. טו“ב למנחם תי”א ל' – י"ז מנחם־אב, 15 באבגוסט 1651.  ↩

  225. עד היום הזה – הספר נגמר בשנת תי"ג.  ↩

  226. גם כל חלי וגו' – דברים כ"ח, סא, סב, סד.  ↩

  227. וכי הקב"ה עביד דינא וכו' – כלום יעשה הקדוש ברוך הוא דין בלא דין.  ↩

  228. וממקדשי תחלו – יחזקאל ט', ו.  ↩

  229. אל תקרא וכו‘ – עפ“י איכ”ר ב’.  ↩

  230. רשב"ג – רבן שמעון בן גמליאל.  ↩

  231. הר"י – הראש ישיבה.  ↩

  232. גפ“ת – גמרא, פירוש רש”י, תוספות.  ↩

  233. הספקה – סכום מסוים לצרכי פרנסה.  ↩

  234. פ“א – פרק א', צ”ל פרק ב' (דף כ“ג, ע”ב).  ↩

  235. אמר רבא וכו' – האוהב חכמים הוֹוים לו בנים חכמים; המכבד חכמים, הוֹוים לו חתנים חכמים; הירא חכמים, הוא גופו יהא תלמיד־חכם.  ↩

  236. מורינו – תואר כבוד שניתן על ידי הרב לבעלי־בתים בני תורה ובני חשיבות. תקנות הקהילות הגדירו את התנאים השונים לקבלת התואר.  ↩

  237. החבר – אף הוא תואר כבוד שניתן על ידי הרב. כנ"ל, אלא שהתואר מורינו עולה על התואר החבר.  ↩

  238. מר"ח – מראש חודש.  ↩

  239. והבחורים – התלמידים.  ↩

  240. ארבעה טורים – קובץ ההלכות הידוע לר‘ יעקב בר’ אשר (נפטר 1340 בקירוב).  ↩

  241. רב אלפס – הלכות רבי יצחק אלפסי (מהעיר פאס באפריקה; נפטר 1403)  ↩

  242. בשלשת ימי הגבלה – שלושה ימים לפני חג השבועות, על שם הגבלת הר סיני ג' ימים קודם מתן תורה (שמות י"ט, יא–יב).  ↩

  243. יומא דשוקא – יום השוק.  ↩

  244. יריסלב – על נהר סאן. היריד ביריסלב היה מתקיים בחדשי אב־אלול.  ↩

  245. חיתון – שידוך.  ↩

  246. ותגזר אמר ויקום – עפ“י איוב כ”ב, כח.  ↩

  247. וברבורים – המחבר מתכון, כנראה, לתרנגולים שסורסו, כדי שישמנו וייטב טעמם, “קאַפּהאָן” באידיש.  ↩

  248. לר"י – לראש ישיבה.  ↩

  249. ונשלמה פרים שפתינו – הוֹשע י"ד ג.  ↩

  250. “לשומרים לבקר” – כך נקראו ע“פ תהלים ק”ל, ו.  ↩

  251. פרש“י – פירוש רש”י.  ↩

  252. יראו אל אלהים בציון – עפ“י תהל' פ”ד, ז.  ↩

  253. פתקין – פתקאות לבעלי־בתים שיאָרחו את מקבליהן.  ↩

  254. ת"ח – תלמיד חכם.  ↩

  255. הקיבוץ – כתב הרשאה (או המלצה) לקבץ כסף.  ↩

  256. פרנס החודש – ראשי הקהל היו מתחלפים במילוי תפקידם לפי תור, כל שלושה חדשים או כל חודש, ראש הקהל בחדשו נקרא פרנס החודש.  ↩

  257. מאן מלכי רבנן – מי הם מלכים – החכמים.  ↩

  258. מפזר – מוציא.  ↩

  259. ב"ד – בית דין.  ↩

  260. רוסיאה – רוסיה האדומה (גאליציה המזרחית).  ↩

  261. ראשי קהילות – רוצה לומר קהילות ראשיות.  ↩

  262. ואויבינו פלילים – דברים ל"ב, לא.  ↩

  263. ה' עז לעמו יתן – תהלים כ"ט, יא.  ↩

  264. ותורתך בתוך מעי – תהלים מ', ט.  ↩

  265. תוגרמיא – תּוֹגרמה, תורכיה.  ↩

  266. ברבריאה – אפריקה.  ↩

  267. מהרין – מורביה.  ↩

  268. איסטרייך – אוסטריה.  ↩

  269. פיהם – Böhmen, בוהמיה.  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 49714 יצירות מאת 2747 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 21199 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!