¹

הן ישבתי אחור ואחר עד עתה לבלתי השמיע בחוץ קולי כי נחבאתי לברוח מרגש מהמון עם, ובצל קורתי בחרתי הסתופף מובלע בין אנשים כי כן נאה וכן יאה לאיש אשר כמוני עפר ואפר רמה ותולעה ומה לננס בין הענקים, אכן כשם שקבלתי שכר על הפרישה כן אקוה שכר על הדרישה לדרוש שלום לעצמי ולאחרים, ועת לעשות לה' הפרו תורתך, הן לזאת יצאתי היום ממחיצתי מקול מחצצים מעוררי קרב ומלחמה מקצה הארץ ועד קצה הארץ ואבוא היום אל העין, עין משפט חכמת כ“ת אשר השכילני ואשר הורני בעצת תבונה ומוסר צדק, כאשר ע”י הרב הגדול כמוהר“ר שבתי מאריני הגיעוני דברי פיו פי חכם חן, ומלין באמונה אשיבהו לדעת כי יקרו לי ועל ראשי עטרה העליתים כדת וכהלכה ידע כ”ת כי גם מאז לא עלו דברים על לבבי להרעיש הארץ ולהרגיז ממלכות ובאשר חנני ה' שמחתי בתום לבבי בקרב ביתי ואשר היתה מאת ה' נסיבה להוציא הדברים הכמוסים עמדי לא יכולתי לכלוא כי מבלתי היותי בביתי איש עבר עלינו בדק באשר לא ראוי לו וימצא ולא הטמין עד אשר נתגלגלו הדברים כהיום הזה, ועודני מחזיק בתומתי לכסות דברים שכסן עתיק יומין וסוד ה' ליריאיו, לא דרשתי ברבים כאשר חשבו עלי מחשבות אנשים לא תמימי דרך, כי אם אלי יאספו לשמוע בלמודים החרדים לדבר ה‘. הן רק תוכחת מוסר ודברי כבושים אשים לפניהם, ועל המציאות לא תפול מחלוקת כי מעשה הוא, לא עשיתי אותות ולא נתתי מופתים לא גליתי עתידות ואותיות לא הגדתי, ואם ספרים אזנתי ותקנתי כיד ה’ הטובה עלי הלא הם כמוסים עמדי וחתומים באוצרותי, כי רק לשרידים אשר ה' קורא מביני החכמה ומדע נתנו, המה העומדים בסוד ה' ומתלמדים עמדי ללכת בדרכיו. והחכם כמהור“ר משה חאגיז כי קם היום לשטן להעלות חמה ולהבהיר אף, לא ידעתי מה חרה לו כי לולא כהמולתו היתה שתיקתו, עתה לא נודע מזה לעם הארץ דבר, אשר בבוא ספרו לרבני ויניציא ה”י מאז היה ההמון הולך וגדול, ומהתם להבא הגיע כי גם פה לא נשמע ממנו מאומה אף כי הרב משה חאגיז חשבה לרעה ואלהים חשבה לטובה למען עשה כהיום הזה להחיות עם רב אשר נגע אלהים בלבם לבקש את פני ה‘, כאשר מהיום ההוא והלאה רבים שבו מעון ת“ל והתורה חוזרת לאכסניא שלה. יהי מה דרך הרב משה חאגיז לא טוב הוא כי אין זה אלא פוטר גחלי מדנים לחרחר ריב, ועל הראשונים אנו מצטערים כמה רבים חללים הפילה המחלוקת ועצומים כל הרוגיה כי עתה בא להוסיף עליהם בדברי קנאה וכעס, ולא כדורש טוב לעמו אשר לשמע אזן מארץ מרחק כבר גזר אומר בלא חקור דין לאמר שקץ הם, חברה רעה וסוד חטאים, והוא לא ראה ולא ידע מה אנו ומה מלאכתנו ומעשינו לא נודעו אליו. וזאת שנית אשר להשקיט דברי ריבות הרציתי דברים לפני הרב הגדול כמוהר”ר יחזקאל אב“ד רק”ק האמבורג, אשר העיר עלי כמוהר“ר משה חאגיז כשאון דבריו, ומאמר אחד שלחתי לפניו מחבורי, ומבלי הבין רצה החכם חאגיז הנזכר לחפות עליו דברים דברי און ותעתועים ולגלות בו פנים שלא כהלכה, ואני מראש לא בסתר דברתי להודיע לכל איש ישראל תעות מאמיני הצב”י ורודפי דבריו שכלם דברי בלע תולדות פרץ הס“א אשר פרצו גדרו של עולם, וגם דברים עתיקים גליתי בעון הזה איך הגיע כח הקלקול שתוכל הס”א להטות לדרכה הרע מראשי חכמי ישראל כאשר בעוה"ר עשתה, ודברים כאלה אליו עצמי יחדתי בראשונה ועתה בא בדברי שוא להפוך הקערה על פיה, לא זו הדרך לאיש מקנא קנאת ה’ צבאות כאשר בפיו הוא מדבר, סוף דבר בחרתי להודיע לכ“ת כי כל הרגש וההמולה מהרב חאגיז וחביריו יצא ויוצא, ואין יש פה לבטל דבר מפני הפרסום כי אשר בתוך קהל ועדה אני דובר אינם כ”א דברים הראוים לכל שכל וכל מוחא סביל, רק מישרי לב ועבדי ה' לא אמנע בר כמתנת הטוב והמטיב אלהים חיים ומלך עולם, ולהתחכם על דרכי ה' לא מחכמה הוא כי לא מחשבותיו מחשבותינו, ולתקוע עצמו לדבר הלכה לא לאיש אוהב משפט הוא, והמטיס עקלקלותם יוליכם ה' את פועלי האון שלום על ישראל. זאת העצה היעוצה אל כל איש חכם לב אשר כח בו לעמוד בסודו של מקום לבלתי הרבות המון ורעש, כי בחשאי ובלחישה יכבדני לבוא אלי ואקוה כי לא ישוב ריקם, אמנם להטיף מילין ע“ג מילין בכל הארצות איננו נכון וישר כי לא בדברים יוכח חכם ומלים לא הואיל בם. אחרי כן אצא מלפני כ”ת בקידה אפים ארצה, ועל אשר הטרחתי על הדרת כ“ת ישא נא כי השעה צריכה לכך, וה' אלהי השמים והארץ יעלהו גם עלה על במתי כל טוב והצלחה לאורך ימים ושנות חיים אכי”ר.

פאדובה יום עש“ק כ”ו למב“י הת”ץ.