וַיְהִי מִיָמִים, בִּשְנַת מֵאָה וְעֶשְׂרִים לְחַיֵי יִצְחָק, הִיא שְנַת הַשִשִים לְחַיֵי יַעֲקֹב וְעֵשָׂו, וַיָמָת שֵם בֶּן נֹחַ בִּהְיוֹתוֹ כְּבֶן שֵש מֵאוֹת שָנָה, וַיָשָב יַעֲקֹב אֶל בֵּית אָבִיו אַרְצָה כְּנָעַן. וְיִצְחָק זָקֵן אָז, בָּא בַיָמִים וְעֵינָיו כָּבְדוּ מִזֹקֶן וְלֹא יָכֹל לִרְאוֹת. וַיִקְרָא יִצְחָק לְעֵשָׂו בְּנוֹ וַיְצַוֵהוּ לֵאמֹר: קוּם צֵא הַשָׂדֶה וְצוּדָה צַיִד וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִים לְמַעַן אֲשֶר אֲבָרֶכְךָ לִפְנֵי מוֹתִי. כִּשְמוֹעַ רבְקָה אֶת הַדְבָרִים הָאֵלֶה, וַתִּקְרָא לְיַעֲקֹב בְּנָהּ הָאָהוּב וַתֹּאמֶר לוֹ: הֵן מָכֹר מָכַר לְךָ עֵשָׂו אָחִיךָ אֶת בְּכוֹרָתוֹ וְגַם יֵש לְךָ סֵפֶר כָּתוּב וְחָתוּם עַל אוֹדוֹת הַדָבָר הַזֶה; ועַתָּה אוֹמֵר אָבִיךָ לְבָרֵךְ אֶת עֵשָׂו רִאשוֹנָה לִפְנֵי מוֹתוֹ. מַהֲרָה, בְּנִי, וְהָבֵא לִי גְדִי עִזִים וְעָשִׂיתִי מַטְעַמִים לְאָבִיךָ כַּאֲשֶר אָהֵב, וְהִלְבַּשְתִּיךָ אֶת בִּגְדֵי עֵשׂו הַשְׂעִירִים אֲשֶר הִפְשִיט מֵעַל נִמְרֹד – וְהֵבֵאתָ אֶת הַמַטְעַמִים לְאָבִיךָ, לְמַעַן אֲשֶר יְבָרֵךְ אוֹתְךָ בְּרָכָה רִאשוֹנָה. וַיַעַשׂ יַעֲקֹב כַּאֲשֶר צִוַתּוּ אִמוֹ, וַיָבֵא אֶת הַמַטְעַמִים אֶל יִצְחָק אָבִיו בְּטֶרֶם יָשוּב עֵשָׂו מִן הַשָׂדֶה, וַיאֹמַר: אָבִי, קוּם וֶאֱכֹל מִצֵידִי לְמַעַן אֲשֶר תְּבָרְכַנִי נַפְשֶךָ! – וַיַכֵּר יִצְחָק אֶת קוֹל יַעֲקֹב וַיִשְאָלֵהוּ: מִי אַתָּה, בְּנִי? – וַיַעַן יַעֲקֹב: אֲנִי בְכוֹרְךָ עֵשָׂו… וַיָרַח יִצְחָק אֶת בִּגְדֵי עֵשָׂו, וַיֹאכַל וַיֵשְתְּ וַיְבָרֶךְ אֶת יַעֲקֹב רִאשוֹנָה. וַיְהִי כַּאֲשֶר כִּלָה יִצְחָק לְבָרֵךְ אֶת יַעֲקֹב, וְהִנֵה עֵשָׂו שָב מִצֵידוֹ, וַיַעַשׂ גַם הוּא מַטְעַמִים וַיְבִיאֵם לְיִצְחָק אָבִיו וַיֹאמֶר לוֹ: קוּם, אָבִי, וֶאֱכֹל מִצֵיד בִּנְךָ, לְמַעַן אֲשֶר תְּבָרְכַנִי נַפְשֶךָ. וַיֶחֱרַד יִצְחָק וַיֹאמַר וּמִי הוּא אֵפוֹא הַצָד צַיִד וַיָבֵא לִי מַטְעַמִים בְּטֶרֶם תָּבוֹא וָאֲבָרֵךְ אוֹתוֹ?! – וַיֵדַע עֵשָׂו, כִּי יַעֲקֹב עָשָׂה לוֹ אֶת הַדָבָר הַזֶה וַיִשְׂטֹם מְאֹד אֶת אָחִיו וַיִתְנַחֵם לְהָרְגוֹ. וַיֻגַד הַדָבָר לְיַעֲקֹב וַיַעֲזֹב אֶת בֵּית אָבִיו וַיִמָלֵט מִפְּנֵי חֲמַת עֵשָׂו אָחִיו אֶל בֵּית עֵבֶר בֶּן שֵם וַיֵשֶב שָם כְּאֲרְבַּע עֶשְׂרֵה שָנָה וַיוֹסֶף לִלְמֹד אֶת תּוֹרַת ה'. וְעֵשָׂו רָאָה כִּי בָרַח יַעֲקֹב מִפָּנָיו וַיִחַר לוֹ עַל אָבִיו וְעַל אִמוֹ, וַיָקָם גַם הוּא וַיִקַח אֶת אִשְתּוֹ וַיֵלֶךְ אַרְצָה שֵׂעִיר וַיֵשֶב שָם. וַיַרְא שָם עֵשָׂו עוֹד אִשָה מִבְּנוֹת חֵת וּשְמָהּ עָדָה בַּת אֵילוֹן, וַיִקַח גַם אוֹתָהּ לוֹ לְאִשָה.

כַּעֲבוֹר שִשָה חֳדָשִים לָקַח עֵשָׂו אֶת נָשָיו וַיָשָב אֶל בֵּית אָבִיו אֲשֶר בִּבְאֵר־שָבַע. וַתִּהְיֶינָה נְשֵי עֵשָׂו מַכְעִיסוֹת אֶת יִצְחָק וְאֶת רִבְקָה בְּמַעֲשֵׂיהֶן הָרָעִים. וּמִקֵץ י"ד שָנִים לְשֶבֶת יַעֲקֹב בְּבֵית עֵבֶר הִתְאַוָה לִרְאוֹת אֶת פְּנֵי אָבִיו וְאִמוֹ וַיָשָב בְּאֵרָה־שָבַע. וַיְהִי כַּאֲשֶר רָאָה עֵשָׂו אֶת יַעֲקֹב וַיִזְכֹּר אֶת אֲשֶר עָשָׂה לוֹ, וַיִחַר אַפּוֹ וַיְבַקֵש הֲמִיתוֹ. וַיִוָדַע הַדָבָר לְרִבְקָה וַתֹּאמֶר לִשְלֹחַ אֶת יַעֲקֹב בְּנָהּ אֶל לָבָן אָחִיהָ חָרָנָה מִפְּנֵי חֲמַת עֵשָׂו אָחִיו. וַתֹּאמֶר רִבְקָה לְיִצְחָק: קַצְתִּי בְחַיַי מִפְּנֵי בְּנוֹת חֵת, אֲשֶר הֵבִיא עֵשָׂו לְבֵיתֵנוּ, וְעַתָּה אִם לוֹקֵחַ לוֹ גַם יַעֲקֹב אִשָה מִבְּנוֹת כְּנַעַן – לָמָה לִי חַיִים. וַיִקְרָא יִצְחָק לְיַעֲקֹב בְּנוֹ וַיֹאמֶר לוֹ: הִנֵה קָרְבוּ יָמַי לָמוּת; וְאַתָּה, בְּנִי, אַל נָא תִקַח לְךָ אִשָה מִבְּנוֹת כְּנָעַן. כִּי כֹה צִוָה אַבְרָהָם אָבִי אוֹתִי לִפְנֵי מוֹתוֹ: אִם נִשְמֹר אֶת תּוֹרַת ה' וְנֵלֵךְ בִּדְרָכָיו הַטוֹבִים וְנָתַן לָנוּ אֶת הָאָרֶץ הַזֹאת לְרִשְתָּהּ. וְעַתָּה, בְּנִי, לֵךְ פַּדֶנָה אֲרָם, אֶל לָבַן אֲחִי אִמֶךָ, וְלָקַחְתָּ לְךָ אִשָה מִבְּנוֹתָיו, אֲשֶר יָלְדָה לוֹ עֲדִינָה אִשְתּוֹ. וְאֵל שַדַי יִתֵּן לְךָ רַחֲמִים מִלִפְנֵי יוֹשְבֵי הָאָרֶץ, אֲשֶר אַתָּה הוֹלֵךְ שָמָה, וְאֶת בִּרְכַּת אַבְרָהָם אָבִינוּ, וּפָרִיתָ וְרָבִיתָ וְשַבְתָּ אֶל אֶרֶץ מְגוּרֵי אֲבוֹתֶיךָ אֲשֶר נִשְבַּע ה' לָתֵת לָנוּ. – וַיְכַל יִצְחָק לְצַוֹת לְיַעֲקֹב וּלְבָרְכוֹ וַיִתֵּן לוֹ מַתָּנוֹת לַדֶרֶךְ וְכֶסֶף וְזָהָב רַב מְאֹד וַיְשַלְחֵהוּ פַּדֶנָה אֲרָם אֶל בֵּית לָבָן בֶּן בְּתוּאֵל.

וַיְהִי כְּצֵאת יַעֲקב מִבְּאֵר־שֶבַע, וַיִקְרָא עֵשָׂו לֶאֱלִיפַז בְּנוֹ הַגָדוֹל, אֲשֶר יָלְדָה לוֹ עָדָה אִשְתּוֹ, וַיְדַבֵּר אֵלָיו בַּסֵתֶר לֵאמֹר: קוּם רְדֹף אַחֲרֵי יַעֲקֹב אָחִי וְאָרַבְתָּ לוֹ בַדֶרֶךְ וַהֲרַגְתּוֹ בַּחֶרֶב וְלָקַחְתָּ מִמֶנוּ אֶת הַכֶּסֶף וְהַזָהָב אֲשֶר נָתַן לוֹ אָבִי מִכָּל אֲשֶר לִי. וֶאֱלִיפַז בֶּן עֵשָׂו אִיש גִבּוֹר חַיִל וְרוֹבֶה־קַשָת מָהִיר, וַיָקָם וַיִקַח לוֹ עֲשָׂרָה אֲנָשִים אִתּוֹ מֵעַבְדֵי אָבִיו, וַיִרְדֹף אַחֲרֵי יַעֲקֹב וַיַדְבִּיקֵהוּ אֵצֶל שְכֶם. וַיַרְא יַעֲקֹב כִּי אֱלִיפַז רֹדֵף אַחֲרָיו וַיַעֲמֹד מִלָכֶת. וַיִשְלֹף אֱלִיפַז אֶת חַרְבּוֹ וַיֹאמֶר לְיַעֲקֹב: כֹּה וָכֹה צִוָה עָלַי אָבִי. וַיִירָא יַעֲקֹב מְאֹד כִּי לֹא הָיָה בְיָדוֹ זוּלַת מַקְלוֹ, וַיִתְחַנָן אֶל אֱלִיפַז וְאֶל עַבְדֵי עֵשָׂו לֵאמֹר: קְחוּ לָכֶם אֶת כָּל אֲשֶר נָתַן לִי אָבִי, אַךְ המֵת אַל נָא תְמִיתוּנִי. וַיִתֵּן ה' אֶת יַעֲקֹב לְחֵן וּלְחֶסֶד בְּעֵינֵי אֱלִיפַז וּבְעֵינֵי עַבְדֵי עֵשָׂו וַיִקְחוּ מֵאֵת יַעֲקֹב אֶת כָּל הַכֶּסֶף וְהַזָהָב וְהַמַתָּנוֹת אֲשֶר נָתַן לוֹ יִצְחָק אָבִיו, וַיָשוּבוּ בְּאֵרָה שֶבַע אֶל עֵשָׂו. וַיַרְא עֵשָׂו כִּי רָעוֹת בְּנוֹת כְּנַעַן בְּעֵינֵי אָבִיו וַיֵלֶךְ אֶל יִשְמָעֵאל וַיִקַח אֶת מָחֲלַת הִיא בָּשְׂמַת לוֹ לְאִשָה.