רקע
שמואל יוסף פין
תשובת הרשב"א אל הרב ר' יעקב ב"ר מכיר

1

אל מי מקדושים אפנה? מי בעל ברית ישראל ויענה אנה פנה ברית, האם שטפו נהל כרית?… מדוע איש אמונים בריתי היתה אתו האהבה והשלום, עשיתיהו ענק לצוארי ורביד על גרוני כספיר ויהלום, אמרתי זה הדר להדרי, הדור לעילום, זה אדר יקר יקרו באדרתנו נגלום, ועתה נעשה במתג ורסן עדיו לבלום. אחלי אחרי בקשת האהבה משפטים אדבר אותך ואדון לפניך על חכמתך, האיש כמוך יצא שמו בעמים לא יכלכל דבריו במשפט? יחתכהו ואחרי כן ידון על המשפט אשר שפט? האיש כמוך יזיחנו כל רוח, האיש כמוך יאמר לקולמוס כל מקום שתרצה תנוח? איש חכם עשאו הזמן נסמן, מוטות כנפיו יפרוש לתימן עשה דבריו חולין לא יחוש למלח ולא יקפוד לתבלין?… ולא על כבודנו לבבנו יתאדם רק על כבודך כי חולית והיית כאחד האדם, שמענו שמעך וכל העם מקצה קראוך חכם מחוכם, וידעתי כי לא לשקר נסכו נסכם רק פריך מתוק לחכם, חכם כללי יאמר לך, ואין קצה לתכונה, וחכמתך נכונה בדעת ובתבונה, ואחר אשר הכינות לך מקום בין כסיל וכימה, תחת היותך מכה כסיל מאה, נתת יד לבחורים לפרוץ גדרים ויעשו מה שלבם חפץ הנערים עם מרי, איזה פרי יוציא ספר הגדי לנער העברי, טרם ידע לקרוא אבי ואמי, ויאמר לגזרות המקרה אפתח אזני או למושכל אטה שכמי, באמת (מה) הדעת יחייב, בזה אוציא כל זמני, מנעורי ועד זקני, ותחזור התורה לסיני, האתרפה מחכמה מפוארה לדעת שור שנגח את הפרה? ואיש אחר אשר מלא כרסו מעדני התורה והתלמוד ותורתו על לבו יכתבנה ישען עליה כנשען על העמוד, ואולי אחרי כן יוציא מאותן הספרים כמוך וחבריך הזקנים אשר אמרת שראו עיניך בשערים, ויוסיפו לקח להשיב לאפיקורס או חכמתם תעמוד להם לבנות ולהרוס. ואף הרב ז"ל בספרו כתב בכמה מקומות, וישא משלו מן המים העמוקים והמאכלים הבריאים והמחזיקים, למי שאינו יודע לשחות, ולהתינוקת לחלישת כחם מזיקים.

ולחכמת התכונה לא היתה הכוונה כי היא נצרכת לנו מאד, והיא למועדים ולשנים יסוד, לדעת כי חג ה' לנו, אמנם סוד היסוד לדעת מה נעבוד את אלהינו. וכן חכמת הרפואה, אך לחכמת הפלסופיא מלחמה ערוכה עם תושיה תוריה, ועתה אלופינו אמור נא אלי אנה נמצא עוננו וגדל חטאתנו, האם באמרנו אליכם שיצאו מן העם שנים שלשה משכניכם, ובקשנו מכם לישר לפניהם הדרך אשר ילכו בה ותסקלוהו מאבן, פן ישעו הנערים בדרכי און עד שיגדלו, הלזה תקראו חטא, או יום רצון לאלהינו? מה המכות האלה בין ידינו, אנחנו חשבנו, כי אנשים אחרים אנחנו, אלהיכם אלהינו, עמכם עמנו, אבינו הראשון אביכם, ונכרים נחשבנו בעיניכם? ואם אתם חכמים וגדולים ונפשנו יודעת מאד, מה מכם ומכבודכם יהלוך אם על זה עוררנו וכזאת וכזאת עוד, והלא הבן יאמר לאב: אבא כתוב בתורה כך הוא, לא יכלימהו, ולו עתה לבבנו יערב ליסר בשבט לשון עקרב איש עם שונים יתערב, גם ע“ז הרשונו חז”ל “כל מקום שיש חלול השם אין חולקים כבוד לרב” ואנחנו הובלנו שי למורא לבלתי עשות עמכם דבר, רק שנגלה אזניכם ונבקש חכמיכם זקניכם ושוטריכם לגדור פרצה, ולעשות לפני הנערים מחיצה, הידוע נדע כי תארו אלינו אפרכם אפר מקלה ומימיכם מי מערה וחרב עצתכם תשיבו אל תערה? ואם ראיתם החטא ולא קלענו אל השערה למה הבאשתם את רוחנו את אויבינו בשערה?… ואולי חשבתם כי באנו עד הלום להתגדר לקחת שֵׂיותכם מן הדיר, וכי כך אנחנו בעיניכם קלי הדעת לאמר קומו ונעלה ציון לציין עצמנו שאנו מוסדי הדעה, ואם כה עלה במחשבה היה לכם לכסות ולשום שגיאותנו בנאדכם ולא בספרכם. וגם עלי העברת ראש ברמיזות “המתנשא לכל לראש” כתבך ומוסרך הטוב במקומו מונח וה' על חטאתך זאת מנחה ירח. האלהים בשמים ואתה על הארץ, האם פרצת עלי פרץ, בשמים עדי אם להתגדל ולהתנשא מעודי נשאתי את ידי, וראיתי באמת רבים ונכבדים אשר כנענים עד צרפת אשכנז וריפת, ומצפון ומים, לבבם ועיניהם ורעיוניהם לנשאני על כפים וכמה הקימו לי עינים, ועוד כל העיר הגדולה כתבו עלי ראש ישיבת הגולה, וגדולי המדינה בכבוד ובתבונה ובדעת, ארבעה זמנים בזמנם חלוקים, בברית אהבה חזקים, לא התפארתי בהם בשוקים כאחד הריקים, אך נתתים בכלים ושמתים בתוך האהלי, ואם עלי גבה לבי ורמו עיני אל יושיעני ה'…

והאצילים אשר חתמו אחריך אין תלונתי עליהם אולי לא בהסכמה רק שנים ושלשה מגדוליהם חתמו ידיהם, יש אשר לא קרא אף על פי שחתם, דן אנכי אותם לזכות ולא לחובה, כי לא לשנאתי כונו ולא לאיבה. גם כי אתה כָרַתָּ עמי ברית בהר, והטית לי שלום כנהר, ואחרי זאת בכנף הזבוב וברגל הנמלה הפרת ברית בנקלה, הכזה יעשה בתוך קהלה? איש אשר על שולי מעילו פעמוני זהב ורמון, גלגל עגלתו יסוב כאשר יסב עליה כמון? איש יצב גבולות בחכמתו יעלה שועל ויפרוץ חומתו? אֵל ארך האבר גדול הנוצה, לא טובה זאת העצה…. ואף אני רואה כתבך השני מכה בלשון יותר מן הראשון ונעשית דלטור ביני ובין הרב ז“ל [הרמב”ם ז“ל], ידעתי אצילנו! ידעתי כי לפי גדל מעלתך וחכמתך תדע למצוא דברי גדולתו יותר ממני. לך לבדך נתן המדע והמשקל, הישקול לבבי הקטן מהכיל ולהתהפך מסברא לסברא בנקל?… הנח לו להרב ז”ל כי הוא יריב לו אם חטאתי לו והשגתי גבולו, ואולי בדקת הכונה ראית כי אמרתי “כי יעידו על כונתו דבריו וסבריו, ומי לא ירקח כמוהו לא יוכל עשוהו” ואין בכל בית הרב והנגיד בן בנו חכים ואהוב ובעל ברית כמוני. צא ושאל לעוברי ימים ויגידו לך…

ושבח אני מה שכתבת בראש הספר להקיץ ישני חברון ויוכיחו בין שנינו, ועוד אני קורא דניאל ואיוב, ושומרון ואחיו ויוב, ויגידו לנו החטא והאשמה ורוע ההנהגה עם מי תלין המשוגה, ואם באמת ידעתי כי אתה חכם ויודע לקשר דברים זרים עם המקרים, אמרת “ואין איש בארץ יעשה משפטי התורה משלים ולא יהיה באחד ממנו מאמין בפשטים ואם ח”ו ימצא יאספו עליו כל ישראל ויסחבו אותו חבלים" אלו דברי הספר, ותשמע לאזניך מה שאתה מוציא בגללך, ומה היתה תלונתינו ועל איזה דבר בקשתנו כי אם על זה שאמר איש מזרע אברהם ושרה, שהם חומר וצורה ואמר, ארבעה מלכים שנלחמו את החמשה הם ארבעה יסודות שנלחמים עם חמשת החושים…

אשר האשמתני ואמרת שהייתי כמתעלם לבלתי השיב את דינכם והראיתני שלא חששתי לדבריכם, חלילה לי וחס לזרעיה דאבא להקל בגדולי הארץ, רק השבתי והצלתי את עצמי מתלונותיכם ונתרעמתי דן בקרקע לפניכם, שאני נשפט ואיני שופט, ומה אבוא לדון על רוע ענין אשר כתבתם בכתבכם, האם אשים נפשי בכפי ואאריך בטענות עמכם וחששתי פן אגדיל החטא ותרבה האשמה, וברחתי מן המלחמה שהמנצח מנוצח. ואמנם לא היתה שתיקה רק להרחיק מן המריבה, אך אם לדין יש תשובה,… ואשר לא שלחתי אליך כתבי בראשונה אין עלי אשמה ותלונה כי לאשר עוררוני השבתי ולהם כתבתי כי לא מפני…

ואחר אשר שמעת גערת חכם. לקחתי לי מליצה קצרה סלוק, ואולם לבבי אולם, ואם ספריך יתנו קולם, אמרתי הראני את מראך השמיעני את קולך, כי כבר בידי מטך חותמך ופתילך, ולאיש אשר אלה לו אנכי כורת ברית, לא הפרתי ולא אפיר, אתו עשיתי חוזה לא אשבית ולא אכרית, עד הגל הזה ועדה המצבה אשר יריתי בהר. מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ולא ישטפה נהר, ואתה רופא נאמן כי הכיתני באזמל ורפאתני ברטיה… ועשיתני גדול מאד יותר מבני עליה, ומה אשלם לך ואגדלך וכבר נודעת בכל גבולך וחוץ מגבולך. רק שלום לך ושלום לביתך, עודנו לא אשוב מהגדיל אהבתך, נאמן ברית תוקע עצמו בדבר אהבה נאמן למעלתך נאמן בריתך. הכותב


שלמה ב"ר אברהם ן' אדרת



  1. שם מכתב מ"ס.  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 49970 יצירות מאת 2761 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 21301 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!