מארבע רוחות בואי הרוח לבוא בנקרת הצורים להקיץ שוכני עפר ובהם להפיח, ולהעיר ישני חברון אשר בשרה לשוח. יעמוד משה ושמואל לפנינו וצופים יחדיו יתנו קול כנוח עליהם הרוח, יעמדו על רגליהם קהל גדול מאד ישפטו בינינו ויוכיחו בין שנינו. איזה הדרך עבר רוח אלהים ממנו? טח מראות עינינו מהשכיל לבותינו – איכה תאמרו אלינו חכמים אנחנו בתורת ה' וחכמת יונית ובכל חכמה ותושיה עטרות בעדנו, ובכסף ובזהב תְיַפֵּנו, אם בדבר ה' מאסנו חכמת מה לנו? – שמעו הרים ריבנו והאיתנים מוסדי ארץ הקשיבו לאמרותינו איפוא נמצא האסור הגדול וההרחקה העצומה לספרי החכמה אשר הם ספרי הטבע והתכונה? ולא נמצא בהם ספרים המיוחדים לר“ע ולר”א הגדול, בני גדולי החכמה והמשנה? קצפת עליהם והיו לך לזרה, אמרת כי נעשו לתורה צרה, היה בעינך המתעסק בהם כמתעתע ועובד עבודה זרה, ואם כדבריך כן הוא איך תתירם לששים או לשבעים שנה? יבוש האיש העושה הזאת ויקח בשנה, יבלה כל ימותיו בטוב ויהיה בר ונקי, ולסוף שמונים שנה יעשה צדוקי?…
אמנם ידעתי דעתך והתפאר עלי בכוונתך להיות לגמרי נעלמות לכל יקראו אותן עלי אדמות, זה עשר פעמים הכלמת אותן ועשית בעליהן אשר בעלו למואב לנגחן ולתַרְתָּן ולנחושתן, והנה באגרותיך הראשונות הארכת למענית לקרוא פירושי הרב בפרשת יחזקאל “מרכבה מרקדה”… ואם אתה אדוני תפרש אותה ותקשור המלות והפסוקים לפי ראות עיניך. גם אנחנו נודה לך כי תושיע לך ימינך, ושהוא אחד משבעים פנים לתורה, אחר שלא יהיה בו נטיה מדרך הישרה, והסוד המופלא החתום והסתום אשר בו יגלה ליושבים לפני ה' לעתיד לבוא, ובעולם הזה לא יגלה בבאור ולא ידעוהו אדם, ומדברינו ומדבריך אין סתרי תורה מתגלים על ידם. ואם הגידו לך כי יש אנשים סותרים העקרים היה לך לדרוש בדברים לא לקבלם ולקבוע להם מסמרות, אם לא אחר שאלות רבות ודרישות וחקירות, ואין חותכין הדין על פי עד אחד, ואפילו היה חכם גדול בדור מיוחד ואם על המלך2 הזקן נשאת ידיך להורידו מגדולתו, הלא אם אדוני גדול הדור ורחבה ונסבה למעלה חכמת תורתו, הלא החכמים אשר היו לפניך הכירו דעתו ואמונתו, וגדלו ונשאו כס מעלתו, היה גדול בבית המלך ושמעו בכל המדינות הולך. וזכרתי כי בנערותי הייתי במגדל לוניל מרביץ תורה, שוקד על דרך חכמות הרבנים, והיו קוראים ספריו לעתים מזומנים. והחכם המעיר אותך על זה, היה לו לזכור כי אבותי ואבותיו אדונינו וזקננו הרב הגדול רבי משולם ובניו וחתניו היו אצילי הארץ ועמודי עולם, והיה החכם אדוני זקני מתגדל עמהם והעתיק הרבה מספרי החכמה על פיהם, וקרא אותם על שמם בראש העתקותיהם, ואחרי אשר הם התירוה לבוא בקהל מי יאסור אותה לעיניהם. ואם טהרו מי יטמא לסתור דבריהם? וגם הרב הגדול רמב“ן ז”ל כבדו פעמים גם שלש באגרות שלחן לו, והאריך מאוד בשבחו ובהעתקתו ולספר במעלליו.
ואים יש בספרי היונים דברים נוטים לדברי המינים, לקחנו הטוב מהם כמו שנוציא הצרי מראש הפתנים, גם לעיני הגוים ידיעתנו בהם, חכמתנו ובינתנו. לבל יאמרו מכל השכל וחכמה ריק לבבנו, והיה לנו ללמוד משפטי הגוים המתוקנים שבהם, העתיקו ספרי החכמות ללשונותם בגויהם וכבדו החכמות ויודעיהם. ולא ישאלו מאיזה דת הם. ואף אם דבריהם וראיותיהם הם כנגד דתם ואמונתם, ההמיר גוי אלהים בעבור זאת? האם מאמונתם נתמוטטה רגליהם? כ“ש אנחנו בעלי תורה שכלית אשר נדרוך בשביליה, והיא אגוני מגנא ואצולי מצלא, ומדבריהם נמטי להון תוכחת מגולה ותשובה נצחת בפנות החדוש ובעניני ההשגחה. גם יש בהם ענינים צריך לאמרם אפילו לקטנים. ואיש אין בארץ יעשה בספורי התורה משלים שלא יהיה באחד מהם מאמין בפשטים לבל יהיה עוקר הגבולים, ואם ח”ו נמצא איש כזה יאספו עליו כל ישראל יסחבו אותו בחבלים, וגם אני איני מהם לא מהמונם ולא מהמהם, כי יודע כל שער בת עמי כי לא אערב דברי תורה עם דעת היונים ודבריהם, וגבול נתתי בין ספרי קדש לדבריהם. לא יוכל איש לעבור. ואף אם בערה כאש קנאתו, לטעון עלי שהוצאתי אפי' פסוק אחד חוץ ממחיצתו, ואם חסרתי הרבה מרבותי הנה על ידי גדולי הדור מים יצקתי, לא נפתה לבי על אשה, רשות לקחתי, כי ממזוזות פתחי שמרתי. ואולם אם אני לא החזקתי להם איני חולק עליהם, יען נמצאו בספריהם דברים טובים, כאשר יש באגדות רבות זרות רחוקה בפשטיהן, גם האומות מלעיגות עליהן, ואם ימצא איש מתקן אותן להיותן ישרות בעינינו או בעיניהם, צריכים אנו להחזיק טובה אליהם, ובלבד שלא יטו מדרך האמת רגליהם, והשומע יבחר אי זה יכשר הזה או זה.
ואתה אדוני היית כמתעלם לבלתי השיבנו כערכנו את דיננו, והראית שלא חששת לדברינו והארכת לכבדנו כאלו היינו אנחנו תובעים את עלבוננו. חלילה לנו בשכבר אנחנו מכירים את חסרוננו וקוצר דעתנו. והנה כתבת בכתב השלוח מאתך אלינו “ואין לנו עוד עסק בזה” אם כן היו ידיך מסולקות, ואחר שתפשת החבל בשני ראשיו אמה מזה ואמה מזה, לא ירדנו לסוף דעתך בזה, ואם להחריד המחנה יצאת לא יפה כונת, אחר שאין ביניהם אנשים בחכמות מתנבאים ובלבם חכמים בספר התורה לבד נושאים ונותנים, התפללו עלינו להיות בהם חלקנו וגורלנו.
ואם ידעתי בעצמי ידעתי כי הרביתי אמרי, ושלא ברשות נבונתי וללא שאלוני נדרשתי, ומי אני אשר אל המלך קראתי ודברים העתרתי, עולה הייתי, במעלה אדומים, מעלה עשן כנגדי ראיתי ונעתרתי. והזקקתני לכתוב, פחדתי כי תצא אש בינותינו ושלהבת גדולה תאכל את הראוי לה ואת שאינו ראויה לה, ועליך אדוני לפתור הדברים ולהרבות ולסיים בדברי שלום, ולסלק מעלינו דברי ריבות, והנני אשתחוה אפים ארץ ואשפוך עתירתי לבקש מחילה וסליחה על דברתי מאת מלכי צדק, ועינים לראות כי רצויה כונתי, ומי האיש יבוא לספר מעלת חכמת אדוני ויוציא כל רוחו, כל הדבור הזה קצור ויגרע שיחו, ילאה כל חכם לספר מעלת חכמתו ותורתו, ולא יגיע למקצת שבחו, ואם הוא שפל בעיניו ושם עצמו כקטן הנמלה, ראה עצמו ערום והוא ארך האבר מלא הנוצה אשר לו הרקמה, גויתו כתרשיש ותגבה קומתו עד הגיעו בתור האדם המעלה, ידענו שהוא יודע שהוא כליל יופי מלא חכמה, ולפי ענותנותו ושפלותו רוחו תשש וגם נדמה. והיה זה שלום כי יבוא דברך לשון מרפא בדברי שלום ואיש על מקומו יבוא בשלום.
והנותן כח ועצמה לאין אונים ישלח מלאכו אלינו והשיב לב אבות על בנים, ואהבה ואחוה שלום וריעות בינינו ישים, ופתאום יבוא אלינו ואל ההיכל האדון אשר אנחנו מבקשים.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.