רקע
שמואל יוסף פין
מכתב שלוח מאת הרשב"א אל נכבדי קהלות ישראל

1

מה יוחיל עצור, ועצור במלים מי יוכל? מי ינחמנו מעצבון לבבנו, ולו יעמדו לפנינו איתיאל ואובל? האם כלכל ודרדע והימן ירפאו המים הזידונים ונגעי הזמן, אל מי מקדושים נפנה ומי בדור נאמן, יביא צרי מגלעד לרגל תמעד ולפצע נאמן, מקום המשפט מקום הצדק שמה ראינו כמה סדקים ואין מחזיק את הבדק, ארץ ארץ ארץ! שם יולדו אנשי השם תורת ה' בקרבם חשן המשפט על לבם, שמה ישבו כסאות למשפט, זרע קדש שופט ונשפט, ועוד היום כל העדה כלם קדושים, זולת קצת אנשי קרואי עדה ולמעלתם על העם ראשים, בניהם אשר יקומו מאחריהם בראו משחית לחבל, ובחבל נביאים בכנור ונבל, יסובבו עיר וירדפו אחרי ההבל, בדברם רתת חשבו כי נשאו הם בישראל, ובראש כל חוצות ללא אלהי אמת אמרו אלה אלהיך ישראל, וזה ימים עוררנו מארץ פרובינסיא השרידים, בקנאתם את קנאתם לדת משה ויהודים, כי שם אנשים עושים התורה פלסתר, וחכם יחשב כי ישב להפיל חומות ודברי תורה סותר, לחצוב להם בארות בארות נשברים, ומחפאים על דברי תורה ודברי חכמים אשר לא כן דוברים ודורשים בבתי כנסיות ובבתי מדרשות בָשתיהם, דברים לא יחיו בהם ולמרות עיני כבוד כל ישראל פורצים לעיני הכל כל גדרי התורה, ואף באבותינו הקדושים שלחו לשונם כי יאמרו על אברהם ושרה כי הוא חומר וצורה, ושנים עשר שבטי ישראל הם שנים עשר מזלות, השמע עם מיום התחלק הארץ לגבולים כדבר הרע הזה או הנשמע כמוהו? כי יחזרו הכל לתהו ובהו. ועוד אומרים המנאצים כי כל הקדש המקודשים האורים והתומים הם כלי האצטרלוב אשר יעשו להם אנשים. הכאלה נמצאו בנים כחשים? אלה באמת נושכים את העם מן השרפים הנחושים. וללא תועלת וללא סבה חוטאים בדבה, ואומרים כי ארבעה אשר נלחמו את החמשה הם ארבעה יסודות וחמשה הרגשים… ואשר אלו לו, וללא תועלת ממשל משלים במקרא כלו, באמת יקלו ויהפכו במצות כלם להקל מעליהם את עול סבלם. ושמועותיהם יבהלונו וכל הבאים חדשות ישמיעונו, והאמת ברחוב כשל, כי יאמרו מקצתם כי כל מה שיש מפרשת בראשית עד מתן תורה הכל משל.

ובאמת מראים עצמם שאין להם בפשטי המצות שום אמונה כותבים על לבם ובקרנות מזבחותיהם שאין להם חלק באלהי ישראל ולא בתורה שקבלו בסיני אבותיהם וכו‘. והגורם הגדול לזה אשר אהבו חכמות נכריות צדוניות מואביות ולספרי היונים עשו כוונים ויתערבו עם שונים וילדו להם בנים, ובנים המקודשים לשמים מלידה ומבטן יעתיקום משדים, ללמדם ספר ולשון כשדים תחת היותם משכימים לתורת בית רבם כדת היהודים, והנער היולד על ברכי חכמת הטבע ויראה ראיות ארסטו עליו שבע, באמת יאמין בו ויכפור בעקר, ואם נשיב אליו כל שכן דפקר, לומדים התורה ולבם לא נכון לפניהם ויהפכוה לשבעים פנים, כי כה אמר אחד מחכמיהם אשר יחשב ראש לראש מטותיהם: למוד התורה טוב להתערב בה בינות אדם וטוב הדבר אך בלא חכמת היונים ההוא יקרא פרא למוד מדבר, לומדי התורה חכמות מה להם שהם בהמה המה להם. על כן יבושו כי יספרו וידרושו, יאמרו בפיהם ויורו באצבע שאי אפשר לשנות את הטבע ובזה יודיעו לכל שאינם מאמינים בחדוש העולם, ולא במופתים שבאו בתורה כלם. הן אלה קצות דרכיהם, ולו נספר כמו שאר דבריהם ומעשיהם לא יספיק הדיו, על כן דרשנו כאן דיו. כי כמעט יסבבו להשכיח את עם ה’ את שמו, מארצו יצאו ולא יכירום ח“ו מקומו. כורתי ברית לה' ובשם ישראל יכנו, הלזאת לא יחם לבבנו? היחתה אש בחיקנו ולא ישרוף כליותינו שביבם? העל זאת ישאו אוהבי תורה פנים אל אחיהם ואל קרובם? האם גמר אמר אפס מוסר? ואנחנו כי ראינו אש נשקה יראנו פן תצא אש ומצאה קוצים איש נפשו ריקה והוא לא ידע ולקה, וח”ו תעשה ארץ בוקה ומבוקה ומבולקה, ובראותנו הדור מתקלקל ושומעים להקל, עשינו נדר וחזקנו את החומה לתורתנו השלמה, ואם לא עשינו עתה לכרם ה' צבאות מחיצה גמורה נטלנו שיבא מכשורא, והחרמנו בחרם גמור, כאשר תראו רשום בכתב אמת בספר הברית אשר כרתנו לאלהינו, שלא ילמדו אותן החכמות עד שיהיה הלומד והמלמד בן עשרים וחמש שנה, ואחרי שימלא כריסו מעדני התורה, לא יסירה מגבירה. ואשר מנעוריו ייעדנה גם כי יזקין לא יסור ממנה, ואך אמנה לא יצאנו ידי חובה עד נרדפם עד חובה, ונסיר השקוצים מבין שניהם, והספרים ההם אשר עשו ישרפו בשבת לעיניהם.

וזה כמשלש שנים חתרנו להוציא רצוננו אל הכוונה, והון הרבינו בבקשה במטו ובנא, להשיב עטרת התורה ליושנה וכו' ולא נכנסו הדברים באזניהם, אך הקשו עוד את דבריהם הבאים אליהם לכח ידיהם בכתבם ובלשונותיהם, ואנחנו לא חדלנו מכתוב עליהם. וקהלות רבות גדולות קשות אשר בגבולותיהם כתבו לה' ידיהם ואמרו להחרים ולנדות2 ויחכמו אחרינו בחפץ כפיהם, כאשר תראו מפי טופסי ספריהם. ואתם אילי הצדק! אם טוב הדבר בעיניכם כי לא טוב הדבר אשר הם עושים ולא טובה השמועה מעבירים עם ה' – אתם הרי ישראל פריכם תשאו לעד, עם אלהי אברהם תנו עיניכם בבירה פן תהרוס אולתם גדר התורה, ונהיה לאגודה אחת כי כלנו בני איש אנחנו וכו' קומו השרים משחו מגן וה' אלהיכם בעדכם ובעד בתיכם יגן, כי נאמן בעל מלאכתכם לשלם שכר פעולתכם.


שלמה ב"ר אברהם ן' אדרת.



  1. שו“ת הרשב”א ס' תעז.  ↩

  2. כל הנדויים והחרמים הנזכרים בספר הזה היו רק בימים הקדמונים שעוד לא נאסרו אז ע"פ חקי הממשלה.  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 49714 יצירות מאת 2747 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 21199 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!