א

הָבָה אֶשְׁטַח לִקְרַאת שֶׁמֶשׁ

יְצוּרֵי גֵוִי הַחַלָּשִׁים:

כָּל עוֹד רוּחִי בִי אֶתְעַנָּג,

כָּל עוֹד אֶחְיֶה בֵין אֲנָשִׁים!

הוֹי, מַה מָתוֹק אוֹר־הַשֶּׁמֶשׁ

רְאֵה: הַסְּנוּנִיּוֹת הַפְּזִיזוֹת

אֵיךְ מְנַתְּרוֹת, אֵיךְ מְרַחֲפוֹת,

אֵיךְ מְצַפְצְפוֹת עַלִּיזוֹת!

רְאֵה: הָאִילָן פִּתַּח פְּקָעָיו,

הוֹצִיא עָלָיו לִקְרַאת שָׁמֶשׁ,

וּמֵחַגְוֵי אֶרֶץ יָצְאוּ

לִקְרַאת אוֹרָה בְנֵי הָרֶמֶשׂ!

גַּם הֶחָתוּל, רְאֵה, יִתְעַדֵּן

לוֹ עִם גוּרָיו מוּל הַזֹּהַר;

מְכִיתַּת־זְכוּכִית – וּרְשָׁפֶיהָ

יַעֲלוּ בְכָל־לֵב גִּיל נֹעַר.

הָבָה אֶשְׁטַח גַּם אָנֹכִי

לִקְרַאת חַמָּה גֵוִי חַלָּשׁ –

עַד לֹא חָשַׁךְ לִי הַשֶּׁמֶשׁ,

עַד בְּשַׁחַת־בְּלִי אֶתְפַּלָּשׁ.

ב

כִּנּוֹר בּוֹכֶה בַּמֶּרְחַקִּים,

מַנְגִּינָתוֹ רְוַת־עַצָּבֶת:

כְּאֵבִי נֶעְכָּר, יְצוּרַי נְמַקִּים,

לִבִּי נִבָּא לִי הַמָּוֶת!

מַשַּׁק כַּנְפֵי־שְׁחוֹר עַל רֹאשִׁי,

וּבְרַק־חֶרְמֵשׁ לָעֵינַיִם…

הוֹי, הוֹפִיעָה, אֵלִי־קְדוֹשִׁי,

מְשֵׁנִי־נָא מִתְּהוֹם הַחַיִּים!

ג

לֵילוֹת־אֹפֶל יַפְחִידוּנִי,

יִלְלַת־סַעַר הַנּוֹרָאָה:

תְּהוֹם לְרַגְלַי פֶּה פוֹעֶרֶת

וְאֵין מוֹצָא מִן הָרָעָה!

סָח לִי כּוֹכָב עַל תִּפְאֶרֶת

נַעֲלָמָה שֶׁבַּמְּרוֹמִים –

וַאֲנִי אַךְ חַיִּים אֶחְפֹּץ,

לְחַיֵּי־אֶרֶץ מֵעַי הוֹמִים!

ד

אָנָה אֵלֵךְ אַחֲרֵי מוֹתִי?

הוֹי, מִי יִפְתָּר־לִי הַחִידָה?

“רַבִּי” הָיָה לִי, תְּמִים־דֶּרֶךְ,

גַּם הוּא נִלְאָה לְהַגִּידָהּ!

הוֹי, מָה אִירָא אֶת הַסּוֹדוֹת, –

וְהַמָּוֶת עָטוּף שְׁחוֹרִים,

וְעַל שִׁבְעִים שְׁנוֹת חַיֵּינוּ

אוֹרְבוֹת מַחֲלוֹת מִן הַחוֹרִים!

מַחֲלוֹת שׁוֹנוֹת – צִירֵי־מָוֶת –

גְּבוּל הַזִּקְנָה רָחוֹק, רָחוֹק…

דּוֹרוֹת אַחֲרֵי דוֹרוֹת חוֹלְפִים

וְהַמָּוֶת יִצְחַק צָחֹק!

ה

בַּמֶּרְחַקִּים מִמַּחֲשַׁכִּים

נְקֻדּוֹת זֹהַר עוֹלוֹת, צָפוֹת,

וּבֵינֵיהֶן נְשָׁמוֹת רוֹקְדוֹת,

נִשְׁמוֹת־קֹדֶשׁ טְהוֹרוֹת, יָפוֹת!

בַּמֶּרְחַקִּים צְלִיל־מַנְגִּינָה

אַט־אַט רוֹעֵד מָלֵא רָזִים!

זְמִירֵי־יַעַר מִכָּל פִּנָּה

שָׁמָּה, שָׁמָּה חִישׁ נֶחְפָּזִים!

מִמַּחֲשַׁכִּים צְחוֹק־אוֹר עוֹלֶה –

שִׂמְחָה תִּלְבַּשׁ אָז הַנְּשָׁמָה:

אָבִין סוֹד־הַמָּוֶת מָה הוּא,

אָבִין חַיֵּי־הָאֲדָמָה!

ו

שְׁרִיקוֹת־אֵימִים, יִלְלוֹת־צַעַר –

לָמָּה תִבְכֶּה כָּכָה, סַעַר?

אִם תְּבַכֶּה גוֹרַל אֱנוֹשׁ,

סוֹבֵל, נִרְדָּף, מֻכֶּה, נֶעֱנָשׁ,

אוֹ יִסּוּרֵי אֵל תְּתַנֶּה

עַל עוֹלָמוֹ דַךְ וְנַעֲנֶה?

אוֹ עַל חִידַת כָּל הַבְּרִיאָה,

סַעַר, נַפְשְׁךָ הוֹמִיָּה:

מִשְׂחַק זָדוֹן, דָּם וְקָלוֹן –

וְתִתְפַּלֵּל לְחִדָּלוֹן? –

גַּם אֲנִי לַמָּרוֹם עֵינִי:

"אֵלִי, אֵלִי! נָא, רַפְּאֵנִי!

חוֹלֵה מַחֲלַת חַיִּים אָנִי –

וְאֵמוּן הוֹרַי עֲזָבָנִי…

יָמַי נוֹפְלִים – עָלִים בָּלִים –

וּמִסֵּתֶר גָּחוּ צְלָלִים

וְהַצְּלָלִים – קִרְבָּם אֵימָה…

אֵלִי! אָנָה אֵעָלֵמָה?

אֵלִי! אָנָה זֶה אֵלֵכָה? –"

בּוֹכֶה רוּחַ בַּחֲשֵׁכָה –

לַשָּׁמַיִם אֶשָּׂא עַיִן:

עַב־עֲרָפֶל – וְכוֹכָב אָיִן!

ז

בּוֹכֶה רוּחַ בָּאַרֻבָּה,

– שָׁם בַּיַּעַר תּוֹעָה דֻבָּה,

דֻּבָּה זְקֵנָה עִם גּוּרֶיהָ –

יְלָדֶיהָ.

שֶׁלֶג נוֹפֵל מִבְּלִי הֶרֶף…

כָּכָה נוּגֶה, רַךְ הָעֶרֶב –

– וְכִמְשֻׁגָּע יֶהֱמֶה סַעַר

שָׁם בַּיָּעַר.

אֲנִי עָצֵב, אֲנִי בוֹדֵד,

בֹּא־נָא הֵנָּה, רֵעַ נוֹדֵד – –

– וְהַדֻּבָּה רְעֵבָה תוֹעָה

בְּלֵיל־הַשּׁוֹאָה.

רֹאשִׁי, רֹאשִׁי! לִבִּי, לִבִּי!

עוֹדִי פֶּרַח רַךְ בְּאִבִּי…

– וְהַדֻּבָּה שׁוֹקְקָה מָרָה

בְּלֵיל־הַסְּעָרָה.

וּבַחַלּוֹן צוֹפֶה לַיִל…

– וְלַיַּעַר נִדַּח אַיִל:

שִׁבֵּר רִפְתּוֹ וַיִּתְפָּרֶץ

לְשֹׁד וְקָרֶץ.

נֵרִי דוֹעֵךְ עַל הַכְּתָלִים

מַה יִשְׁתּוֹבְבוּ הַצְּלָלִים – – –

– שָׁם בַּיַּעַר כֵּרָה שְׁמֵנָה

לְדֻבָּה זְקֵנָה…

ח

פָּרַשׂ הַלַּיְלָה צְעִיף־קַדְרוּת עַל הַכֹּל

וִילָדַי הַהוֹמִים הִרְגִּיעַ;

עַל יַד עַרְשׂוֹתֵיהֶם מְלֵא־רַחֲמִים אֶתְיַצֵּב,

אֶל אָזְנִי אַנְחָתָם תַּגִּיעַ.

מַה־גּוֹנְחִים הַיְּלָדִים מִשְּׁנָת! לִפְנֵי רֶגַע

רְאִיתִים עַלִּיזִים וְהוֹמִים;

וְעַתָּה הִשְׂתָּרַע עַל פְּנֵיהֶם הָעֶצֶב:

מִי אֵלֶּה? – יְתוֹמִים, יְתוֹמִים!

ט

לֵילֵי סַהַר. כֶּסֶף כָּחֹל

נִגָּר מִן הָרוֹם הַחוֹלֵם.

יוֹצְאִים רַצֵּי־יְאוֹר בְּמָחוֹל –

וְלִבִּי חוֹלֶה, לִבִּי הוֹלֵם.

לֵילֵי סַהַר. וְהַנְּעָרוֹת

כְּצַלְמֵי־קֶסֶם, דְּמֻיּוֹת לְבָנוֹת–

הוֹזוֹת אַהֲבָה. לוֹחֲשׁוֹת, שָׁרוֹת

שָׁם בִּשְׂדֵרוֹת הָאִילָנוֹת.

לֵילֵי סַהַר. וַאֲנִי הוֹלֵךְ.

כְּאֵב בְּלִבִּי וְחֹם־שַׁלְהָבֶת.

אֵל־הָאַהֲבָה עַתָּה מוֹלֵךְ –

וַאֲנִי חוֹלֶה, שְׁבוּי־עַצָּבֶת.

לֵילֵי סַהַר. צְלִילֵי זָמִיר.

כּוֹס־הָאַהֲבָה לֹא בִשְׁבִילִי;

לִבִּי חוֹלֶה… בְּעוֹלָם טָמִיר –

שָׁם נַעֲרָתִי, שָׁם בַּת־גִּילִי!

י

מֵאַיִן? – אֶל אָן? –

כִּי תָרוּם כַּנֶּשֶׁר

הֲתִמְצָא הַפֶּשֶׁר? –

וְאָדָם מַה־בָּן?

חַיֶּיךָ כַּגֶּשֶׁר;

לְכָאן וּלְכָאן

אַךְ עַרְפְּלֵי־חֶשֶׁר –

וּמָה אַתָּה דָן?

אַךְ סָפֵק וְשֶׁמָּא

וְאֵין נִיצוֹץ אוֹר

וְאָדָם – כַּבְּהֵמָה

בְּלֵיל אֹפֶל וּשְׁחוֹר.

בַּלָּהוֹת וְאֵימָה:

“הוֹי, מִי שָׁם? וְזֶה מָה? –”

אַךְ דְּמָמָה שׁוֹמֵמָה

וְלַיְלָה וָקֹר!

הַמָּוֶת, הַחַיִּים –

הוֹי, חֶשְׁכַּת מִצְרַיִם!

תִּסְתַּכֵּל, תָּפוּנָה:

אֵי מוֹצָא? אֵי חוֹף?

אַל תַּחְתֹּר! אַל תַּעְפִּיל!

קְרָא בִרְכַּת “הַמַּפִּיל”

וְהוֹדֵה לְאֵל טוֹב

אַךְ תִּקְוָה, אֱמוּנָה

לְיִלְדֵי חֲלוֹף:

לֹא תַסְפִּיק הַתְּבוּנָה

בַּעֲרָפֶל אֵין־סוֹף!