מוקדש לאבי הישיש

ר' יעקב הכהן גולדנברג

לא שיחק המזל לספרי זה. בשעה טרופה הוא יוצא לאור העולם. פזורי רוחי, מעטים, חנונים, אספתי פה ושם מערמות כלח. כיתומים עזובים רטטו רבים ויתחננו ויפרשו כפים: “אספנו נא ולא יאבד צלילנו במחשכי נשיה! האומנם נולדנו לאבדון?” ואכר בהם גניחות נפשי ברגעי דווי וכשלון, מזמורי לבי, בעלותי לעתים רחוקות על שלב בחיים…הם היו, אולי, נאים בשעתם, לפני שלושים ועשרים שנה; אך מרוב הימים נתכמשו, החווירו, אם מפאת תוכנם או סגנונם, ולכן אספתי שלומי מהם וגזרתי עליהם כליה…מי יודע? אולי יתדפקו בלילות על לוחות חלוני וידריכוני מנוחה.

שריד דל נשאר לי לפליטה, וגם אלה רואים אור הרבה־הרבה שנים אחרי היכתבם; וע"כ ניכר בהם שממרחקי ימים באו וטשטוש אסימונים עליהם… כמוהם כגבעונים…גרמו מעקשי החיים; הותווה על מצחי תו־הבדידות בארץ ישימון. — ומה עלוב שללי! הזוהי נחלת חמישים שנות חיי?…

…פה בטנא מוגשים לפני הקורא מעט מזער רשפים בודדים ממדורה גדולה, שנתלקחה ובערה ותהי לאפר בירכתי ערבה נדחת.

ובזה אקריב שלמי תודה לידידי המשורר ק. ברתיני, שטרח ויגע וערך בטוב טעם את שירי והכינם לדפוס. יהי שמו מבורך! ולמרכז “תרבות” בקישינוב הנני מכיר טובה על התאמצו להוציא את הספר.

ויתר שירי, בעלי תוכן לאומי וממנגינות הזמן וכדומה, יבואו בספר השני, שאקווה להוציאו בשקוט סער הימים.

מרדכי גולדנברג תשרי, הת"ש

אֵלִי! אִם לֹא גְדוֹלָה מְנָת הַיֹּפִי —

בָּהּ אֲחוֹנֵן תֵּבֵל וְהַיְצוּרִים;

אַךְ גַּם גֹּעַל, נִבּוּל וְדִבְרֵי־דֹפִי

לֹא הֵבֵאתִי בְסַלִּי לְךָ בִּכּוּרִים.

עַל מִזְבַּח־שִׁירִי לֹא עָלִיתִי בְמַעֲלוֹת,

נִיצוֹץ קָטָן בִּי וּבוֹ עֲבַדְתִּיךָ.

וְאִם נָטִיתִי אֶל נְתִיבוֹת עֲקַלְקַלּוֹת,

וְאִם שָׁגִיתִי — אִתְּךָ, אֵל, הַסְּלִיחָה!

וְאוּלַי טוֹב לִי הָיָה לָשִׂים מַחֲסוֹם לְשִׁירִי;

כִּי אִם לֹא שִׁירָה גְדוֹלָה — טוֹבָה רַק הַשְּׁתִיקָה!

אַךְ אוֹי, אַל תְּדִינֵנִי! בּוֹדֵד וַעֲרִירִי

כָּמוֹנִי — יָשִׁיר שִׁיר מֵאֲשֶׁר מוּת בַּחֲנִיקָה!

בִּמְשׁוֹרְרֵי־עוֹלָם אָמְנָם מְקוֹמִי נֶעְדָּר;

מִי אָנִי? — רוֹעֶה מְחַלֵּל בֶּחָלִילוֹ!

וְשִׁירִי זֶה חַדְגּוֹנִי כְּשִׁיר בֶּן־קֵדָר

אַךְ לִבִּי יִפְעַם בּוֹ עַל עָצְבּוֹ וְעַל גִּילוֹ!

בערבה

מאת

מרדכי גולדנברג

---

פְּתִיחָה

מאת

מרדכי גולדנברג

רְחָבָה, גְּדוֹלָה הָעֲרָבָה —

וַאֲנִי בְנָהּ הַבּוֹדֵד;

לְרָזֶיהָ אֲנִי מַקְשִׁיב

וּבְרַחֲבֶיהָ אֲנִי נוֹדֵד.

אֶל כָּל פֶּרַח אֲנִי גוֹחֵן

וַאֲקַדֵּשׁ עַל כּוֹס־טַלּוֹ,

וּלְיַד נַחַל שׁוֹטֵף, פָּזִיז

אֵשֵׁב, אַקְשִׁיב לְזֶמֶר גַּלּוֹ.

אַף עִם צֶמַח דַּל וְעָלוּב,

סוֹבֵל עָנְיוֹ, דֹּם אֶסְבֹּלָה;

וְחַמָּנִיָּה בַת־הֶפְקֵר

מְשַׁוְּעָה לְחַיִּים — אֶשְׁמַע קוֹלָהּ.

וּלְכָל צִפּוֹר אָזְנִי פְקוּחָה:

שְׁכוֹל כִּי בָאָהּ — יְגוֹנָהּ אֵדָע;

הֵן אֲחוֹתִי הִיא בַחַיִּים

וְכָמוֹנִי הִיא בוֹדֵדָה.

---

[צוֹעֲנִי זָקֵן עֶדְרוֹ רוֹעֶה]

מאת

מרדכי גולדנברג

צוֹעֲנִי זָקֵן עֶדְרוֹ רוֹעֶה

בָּעֲרָבָה זוֹ הָרְחָבָה —

הַרְבֵּה עָמָל רָאָה זָקֵן

וּבְרַק עֵינָיו עוֹד לֹא כָבָה.

גִּשְׁמֵי קַיִץ הִרְטִיבוּהוּ,

סֵעֲרוּהוּ סַעֲרוֹת־קָרָה —

וְהַזָּקֵן עוֹדוֹ אֵיתָן

וְשִׁירָתוֹ לֹא נִגְמָרָה.

עוֹד בְּלִבּוֹ אֵשׁ־עֲלוּמִים

מִתְלַקַּחַת. קוֹלוֹ יָרִים —

פּוֹסֵק כֶּבֶשׂ מִלְּחִיכָתוֹ

וְיַאֲזִינוּ דֹם הֶהָרִים.

חָלִיל לוֹ מִסּוּף־הַנַּחַל,

צְלִילָיו יִרְעֲדוּ בַּדְּמָמָה —

עֶצֶב אָז בַּלֵּב יִתְעוֹרֵר

וּמִתְכַּוְּצָה אָז הַנְּשָׁמָה:

חַיֵּי צוֹעֲנִי חִישׁ עוֹבְרִים

מְלֵאֵי שָׁאוֹן, חֹם וּסְעָרָה…

וּמַקְשִׁיבָה הָעֲרָבָה

בְּעַצֶּבֶת כֹּה מוּזָרָה.

---

[בֵּית־קְבָרוֹת עַתִּיק ]

מאת

מרדכי גולדנברג

בֵּית־קְבָרוֹת עַתִּיק נִרְדַּם עָיֵף,

בְּיַם־עֲשָׂבִים טָבָע;

מַצֵּבוֹת זוֹקְפוֹת רֹאשָׁן אִלְּמוֹת

וְסוֹקְרוֹת הָעֲרָבָה.

רָז כָּמוּס אִתָּן, רָז הַמָּוֶת, —

אַךְ הֶגֶה קַל בַּל־יַעֲלֶה!

בַּלֵּיל גִּלּוּהוּ לָעֲרָבָה —

אֶת רָזָן לֹא תְגַלֶּה!

---

[חוּגוֹת מִתְנַשְּׂאוֹת]

מאת

מרדכי גולדנברג

חוּגוֹת מִתְנַשְּׂאוֹת בְּשִׁירָה אֶל־עָל,

חוּגוֹת מִתְרַחֲצוֹת בִּתְכֵלֶת הַגָּל.

רוֹקְדוֹת וְחָגוֹת וְשָׁרוֹת בָּרוֹם —

פִּתְאֹם נְמוֹגוֹת כְּחֶזְיוֹן־חֲלוֹם!

נְמוֹגוֹת — וּפִתְאֹם שׁוּב נוֹפְלוֹת בְּגִיל:

יוֹרֵד כִּמְטַר־פָּז עָלַי צְלִיל־צְלִיל־צְלִיל;

שִׁירָן — מַחֲרֹזֶת שֶׁל פְּנִינִים וָטָל —

מְחַיֶּה הַנֶּפֶשׁ וְנוֹשְׂאָהּ אֶל עָל!

---

[צְמֵאָה, צְמֵאָה, הָעֲרָבָה]

מאת

מרדכי גולדנברג

צְמֵאָה, צְמֵאָה, הָעֲרָבָה

וּמִתְעַלְּפָה בְאוֹר־צָהֳרָיִם;

אֶל כָּל קַצְוֵי־שְׁחָקִים תַּבִּיט:

אוּלַי יַעַל עָב טְעוּן־מָיִם!

קָמְלוּ, נָבְלוּ צִיץ וָדֶשֶׁא

וַעֲגֻמָּה הַדְּגָנִיָּה;

קְנֵי־הַקָּמָה רֹאשׁ כָּפָפוּ,

סָבְלוּ עָנְיָם בַּדֻּמִּיָּה.

וְהַזָּמִיר — נֶאֱלַם שִׁירוֹ

בְּצֵל הַחֹרְשָׁה הָאֲבֵלָה;

אָבֹל תֶּאֱבַל הָעֲרָבָה,

עַל תִּפְאַרְתָּה כִּי נָבֵלָה.

רַק פַּרְפָּרִים וְצִפֳּרִים

רוֹקְדִים סוֹבְבִים בְּמָחוֹל

לִקְרַאת שֶׁמֶשׁ שׁוֹפֵךְ אַרְצָה

זִרְמֵי־אֵשׁ מִשַּׁחַק כָּחֹל!

---

[יֵחַם לֵב הַשַּׁחַק פִּתְאֹם]

מאת

מרדכי גולדנברג

יֵחַם לֵב הַשַּׁחַק פִּתְאֹם

עַל הָאָרֶץ הַמִּתְעַנָּה —

פִּתְאֹם יִכְהוּ פָנָיו זַכִּים

וּמַרְאֵהוּ כְּזָקֵן נַעֲנָה.

שְׁחוֹרִים יִלְבַּשׁ שַׁחַק נוּגֶה

שֶׁמֶשׁ תִּטְבַּע חִישׁ בִּמְצוּלוֹת;

רִמְזֵי־אֵשׁ כְּחִצִּים עוֹבְרִים,

דּוֹבֵר עָב אֶל עָב בְּקוֹלוֹת.

נָבוֹךְ עֵדֶר וַיִּצְטַמְצֵם;

צִפּוֹר חוֹלָה אַט גּוֹנַחַת…

הָאֲגָם — עֲבָרוֹ רַעַד

וּבְקִילוֹנָהּ בְּאֵר שׁוֹחַחַת. —

פִּתְאֹם — צְלִיף בְּשֵׁבֶט־יַהֲלוֹם…

תַּךְ־תַּךְ — מִי־זֶה דּוֹפֵק כָּכָה? —

רְאֵה: הִתְחַלְחֲלָה הַחֹרְשָׁה

וַתִּתְפָּרֵץ בַּאֲנָחָה.

וְשִׁבֹּלֶת אֶל שִׁבֹּלֶת

לָחֲשָׁה סוֹדָהּ, סוֹד־עַצָּבֶת.

שָׁם בְּכוֹס־שׁוֹשָׁן פַּרְפָּר אֻמְלָל

מַר יֵאָבֵק עִם הַמָּוֶת.

שָׁבָה דְמָמָה גְדוֹלָה, קְדוֹשָׁה.

פִּתְאֹם — טִיף־טִיף: הָאֲדָמָה

צוֹפָה, מְלֵאָה תִמְהוֹן־פֶּלֶא,

לִבָּהּ דּוֹפֵק בָּהּ בִּדְמָמָה.

טִיף־טִיף, טִיף־טִיף — וּמְטַר־כֶּסֶף

נִתָּךְ חִישׁ כְּמוֹ מִדְּלָיִים;

יָחֹף רֹאשׁוֹ אָז הַשּׁוֹשָׁן:

הָעֲרָבָה סוֹבְאָה מָיִם!

---

[בַּמֶּרְכָּבָה אֲנִי עוֹבֵר]

מאת

מרדכי גולדנברג

בַּמֶּרְכָּבָה אֲנִי עוֹבֵר,

בָּעֲרָבָה זוֹ הַגְּדוֹלָה —

סוּסַי רָצִים: צְלִיל לַפַּעֲמוֹן;

תִּמְרַת אָבָק אַחֲרַי עוֹלָה!

מֵעֲבָרִים לִי תִכְרַעְנָה,

טְעוּנוֹת דָּגָן, שִׁבֳּלֵי קָמָה;

שָׁם בַּמֶּרְחָק, רְאֵה, עַל בִּצָּה

חֲסִידָה עוֹמְדָה כְנִרְדָּמָה!

דְּמִי וָשֶׁקֶט בָּעֲרָבָה,

רַק פַּעֲמוֹנִי יַשְׁמַע קוֹלוֹ,

רָחוֹק שָׁם בְּיַם הַדְּשָׁאִים

טָבַע דְּבִיר וְגַן לִשְׂמֹאלוֹ.

עַל חַלּוֹנָיו תַּז הַשֶּׁמֶשׁ

יַם־דִּי־נוּר וְשׁוֹקְעָה יָמָּה…

לִבִּי הוֹמֶה, לִבִּי עָצֵב —

וּמִסָּבִיב דְּמָמָה, דְּמָמָה…

---

[לִבִּי אֶל מֶרְחַקֵּי שָׂדוֹת]

מאת

מרדכי גולדנברג

לִבִּי אֶל מֶרְחַקֵּי שָׂדוֹת,

מְקוֹם שָׁם יַחְלֹם אִילָן בּוֹדֵד;

יֵשׁ מִמֶּתֶק הָאַגָּדוֹת

בְּצִפְצוּפוֹ שֶׁל עוֹף נוֹדֵד.

לִבִּי אֶל זְהַב יַם הַשְּׁדֵמוֹת,

שֶׁבַּעֲבֹר עָלֵיהוּ רוּחַ

יָקִיץ פִּתְאֹם מִתַּרְדֵּמוֹת,

יַכֶּה גַלִּים וְלֹא יָנוּחַ.

וְהַבְּאֵר כִּי תַט קִילוֹנָהּ

וּמִדָּלְיָהּ יִטְּפוּ דְמָעוֹת —

לִבִּי עֵר לְרֹךְ יְגוֹנָהּ

וִינַחְמֶנָּה: « סְנוּנִיּוֹת בָּאוֹת! »

סְנוּנִיּוֹת — אוֹרְחוֹת מַה נֶּחְמָדוֹת —

לִשְׁתּוֹת מֵי־הַבְּאֵר תָּבֹאנָה…

יֵשׁ מִמֶּתֶק הָאַגָּדוֹת

בָּעֲרָבָה וּבִיגוֹנָהּ!

---

עִם עָרֶב

מאת

מרדכי גולדנברג

נוֹשְׁבָה רוּחַ, לוֹחֲשִׁים עֵצִים.

מַעֲרָב שׁוֹתֵת דָּם.

מֻקָּף אֵבֶה וַעֲרָבוֹת

נִרְדַּם הָאֲגָם.

רַק הַצְּפַרְדְּעִים בְּמַקְהֵלָה

פָּרְצוּ בְּקוֹל שִׁיר…

שׁוּר: חֲסִידָה תָּתוּר צֵידָהּ

שָׁם מֵחֶבְיוֹן נִיר.

הָס! מַה נִשְׁמַע מִמֶּרְחַקִּים?

מִי שָׁם יָעִיר רֹן? —

רוֹעֶה מְחַלֵּל; מִן הַמִרְעֶה

שָׁב לוֹ עִם הַצֹּאן.

וּמִתְרַפְּקִים צְלִילֵי בְדֹלַח

רַכִּים עַל הַלֵּב,

כְּאִלּוּ יַד־שֶׁל־רַחֲמִים מוֹחָה

כָּל מְרִי וּכְאֵב…

וּמִמָּרוֹם נֵרוֹת אֵלִי

צוֹפִים מַטָּה דֹם…

הָס! מִי נָגַע בִי בִכְנָפוֹ? —

מַלְאַךְ הַחֲלוֹם!

---

[חֹרְשָׁה יֶשׁ־לָהּ לָעֲרָבָה]

מאת

מרדכי גולדנברג

חֹרְשָׁה יֶשׁ־לָהּ לָעֲרָבָה —

בְּלוֹרִית קְטַנָּה לְרֹאשׁ קֵרֵחַ —

מִדֵּי עֶרֶב יָבֹא שָׁמָּה

מִמֶּרְחַקֵּי רָז אוֹרֵחַ.

לָבָן הוּא, כַּצֵּל יִתְהַלֵּךְ

וּבַעֲבִי הַחֹרְשָׁה יִשְׁכָּב;

מִדֵּי עֶרֶב כְּכוֹכָב נוֹפֵל,

מִבֵּין עַנְפֵי עֵצִים נִשְׁקָף —

נְקֻדַּת כֶּסֶף הַנּוֹצֶצֶת —

מִי הִיא זֹאת? הַאִם גַּחֲלִילִית?

אוֹ פֹה בָאָה לִשְׁבּוֹת שֶׁבִי

שֵׁדָה קְטַנָּה מִבְּנוֹת לִילִית?! —

לֹא יָדָעְתִּי! — אַךְ בָּעֶרֶב

חֹרְשָׁה זוֹ מִתְעַטְּפָה שְׁחוֹרִים,

וְהָרוּחוֹת חוֹזְרִים, חוֹמְקִים,

וּבְסוֹד לַחַשׁ מוֹשְׁכִים, קוֹרְאִים…

עַד הַיּוֹם עוֹד לֹא נִפְתֵּיתִי,

אַךְ מִי יֵדַע מַה יִוָּלֶד? —

הֵן כֹּה עָגוּם כֹּל מִסָּבִיב

וַאֲנִי — כֹּה זָר בֶּחָלֶד!

---

[בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה]

מאת

מרדכי גולדנברג

בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה, אָז בִּגְבֹר הַדְּמָמָה,

וְרוּחַ פּוֹחֵז נִרְדָּם בֵּין הַבְּכָאִים;

כּוֹכָבִים רוֹמְזִים דּוֹבְרִים אֶל הַנְּשָׁמָה

וְדִמְיוֹן חוֹזֶה רוֹקֵם אֶרֶג פְּלָאִים —

תִּתְעוֹרֵר אָז מִשְּׁנָתָה הָעֲרָבָה

וּקְטֹרֶת בָּשְׂמָהּ תַּעַל לַשָּׁמַיִם;

וּכְאֵשֶׁת חֵן עֲזוּבָה, נֶעֱצָבָה,

אֶל בּוֹרְאָהּ תִּקְרָא, מְלֵאָה מַאֲוַיִּים…

וּבְחַלּוֹן סַפִּיר יָצִיץ מִגָּבֹהַּ,

מְעֻלָּף נֹגַהּ, אֵל בַּהֲדַר־גְּאוֹנוֹ—

אָז הָעֲרָבָה אָזְנָהּ תַּט לִשְׁמֹעַ,

וְרִנָּה יִפְצַח זָמִיר לִכְבוֹד קוֹנוֹ.

מִסָּבִיב הָס. גַּם שְׁחָקִים נָמִים, נָחִים.

הִתְיַחֵד אֵל עִם שְׁכִינַת הָעֲרָבָה…

בַּבֹּקֶר יַזְהִיר טַל עַל דְּשָׁאִים, פְּרָחִים,

הַכִּכָּר סָבִיב תַּבִּיט דְּשֵׁנָה, רָוָה.

---

בְּאֵר

מאת

מרדכי גולדנברג

מִן הַבְּאֵר שָׁם צוֹפֶה עִגּוּל מַיִם

אֶל הָרוֹם.

תּוֹעִים עַנְנֵי כֶסֶף בַּשָּׁמַיִם

וּבַתְּהוֹם.

חוּגָה עָל הִמְרִיאָה וְרוֹחֶצֶת

בְּזֹהַר יוֹם;

וּלְעֻמָּתָה חוּגַת כֶּסֶף מִתְנוֹצֶצֶת

מִן הַתְּהוֹם.

---

צָהֳרָיִם

מאת

מרדכי גולדנברג

עָבַר פָּרָשׁ בָּעֲרָבָה,

זִעְזַע אֶת הַדְּמָמָה;

תִּמְרַת אָבָק עַל נִצָּבָה,

קָפְאָה כְנִרְדָּמָה.

פֶּרֶס צָרַח, רַד עַל גִּבְעָה —

יְעַלַּע דַּם אַרְנֶבֶת;

וְהַשֶּׁמֶשׁ שׁוֹפְכָה זִיוָהּ

רַחֲמֵי אֵם אוֹהֶבֶת.

---

טַל

מאת

מרדכי גולדנברג

בַּלַּיְלָה קָם מִתַּחַת גַּלּוֹ גִבּוֹר־קְדֻמִּים

וַיֵּדֶא נָאוֹר, קַל, כְּכוֹכָב עָף וְכָבָה;

עַל סוּסוֹ טָס חִישׁ קַל, מְעֻלַּף הוֹד עֲלוּמִים

וְצִלְצוּל חַרְבּוֹ רָן בְּמֶרְחַב הָעֲרָבָה.

בַּבֹּקֶר רָמְזָה לִי עֲרָבָה: « בֹּא, עוּל־יָמִים! »

וָאֵרֶא נִטְפֵי טַל מְסַנְוְרֵי עֵינָיִם:

מִפַּחַד אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ נֶעֱלַם גִּבּוֹר קְדֻמִּים

וּבְחָפְזוֹ לָנוּס הִשְׁלִיךְ פְּנִינָיו לִי לַעֲדָּיִים.

---

שְׁקִיעָה

מאת

מרדכי גולדנברג

עַל שָׂדוֹת רָבַץ יְגוֹן הַשְּׁקִיעָה,

עַל הַחַלּוֹנוֹת — דַּם שֶׁמֶשׁ גֹּוְעָה;

יְתוֹמָה צִפּוֹר עַל עֵץ בּוֹכִיָּה:

« הוֹי, מֵתָה, מֵתָה לִי אִמָּא טוֹבָה! »

וְהָעֲיָרָה בְאֵימָה צוֹפָה,

הִשְׂתָרְעוּ צְלָלִים כִּמְרַגְלֵי־לַיְלָה…

כָּל נֶפֶשׁ מְהַרְהֲרָה עַל סוֹפָהּ

וּלְאוֹר אֱמוּנָה בַלָּט מְטַיְלָה.

---

רוֹעֶה

מאת

מרדכי גולדנברג

כְּחוֹזֵה יָהּ, תְּאֵב מִסְתּוֹרִין,

יֵתַע רוֹעֶה לוֹ בֵין טְלָאָיו;

כְּרוּחַ שָׂדֶה גֵא, בֶּן־חוֹרִין,

יֵשְׁתְּ לִרְוָיָה כוֹס אוֹר־זָהָב.

אָזְנוֹ עֵרָה לְנִבְכֵי דְמָמָה…

פִּתְאֹם רָעֲדָה בוֹ כְמִיָּה, —

אָז חֲלִילוֹ — יְדִיד הַנְּשָׁמָה —

יִשְׁפֹּךְ צְלִילָיו בַּדֻּמִּיָּה.

---

אִילָן

מאת

מרדכי גולדנברג

אִילָן יְחִידִי בְעַרְבַת אֵין־סוֹף

עוֹמֵד וְרוֹמֵז לְפַרְפָּר, לְעוֹף:

«בֹּאוּ, הָפִיגוּ בִּי צַעֲרִי הַמָּר,

אִילָן יְחִידִי אֲנִי פֹה בַכָּר! »

עוֹמֵד וּפוֹרֵשׂ זְרוֹעוֹתָיו לַשָּׁוְא,

נִדְמֶה כְאַבְרָהָם אָבִינוּ הַסָּב,

מַזְמִין אֶת אוֹרְחָיו: «הוֹי, סוּרוּ אֵלָי:

בְּאָהֳלִי גַם לֶחֶם, גַּם מַיִם בְּלִי דָּי! »

---

[בְּדִמְמַת הָעֲרָבָה]

מאת

מרדכי גולדנברג

בְּדִמְמַת הָעֲרָבָה, בְּעֶרֶב קַיִץ נִפְלָא,

אֶתְבּוֹדֵד עִם הַדְּמָמָה וְאַקְשִׁיב לַחַשׁ פְּרָחִים;

הַבְּרֵכָה בֵּין הֶהָרִים לְזֹהַר סַהַר תִּיף לָהּ —

עָלֶיהָ גִשְׁרֵי פָז לְאַרְצוֹת אוֹר נִמְתָּחִים…

וּפִתְאֹם תַּעֲטֹף לָהּ נִשְׁמָתִי גִילַת זֹהַר,

וּפִתְאֹם אַקְשִׁיב שִׂיחַ סוֹד כּוֹכָבִים נוֹגְהִים;

טַל כֶּסֶף בִּקְוֻצּוֹתַי, בְּלִבִּי פִּרְחֵי נֹעַר;

רִגְשׁוֹתַי הַנִּסְעָרִים אֲפוּפֵי שֵׁנָה רוֹגְעִים…

וְצִיץ לְצִיץ אָז יִלְחַשׁ סוֹדוֹת פִּלְאֵי בְרִיאָה —

וְאָזְנַי עֵרוֹת לַקְשִׁיב, וְעֵינַי סוֹפְגוֹת יֹפִי;

הַחַיִּים וְהַמָּוֶת יוֹרוּנִי סוֹד עֲלִיָּה.

אָז בְּרוּחַ שָׁקֵט אַבִּיט אֱלֵי סוֹפִי…

מֶרְחַב־יָהּ לְפָנַי — שָׁטוּף יַם נְגֹהוֹת —

וַאֲנִי כִּכְרוּב מְרַחֵף וְעֵינַי רוֹאוֹת, רוֹאוֹת…

---

[מַרְבַדֵּי מֶשִׁי יָרֹק]

מאת

מרדכי גולדנברג

מַרְבַדֵּי מֶשִׁי יָרֹק נִמְתְּחוּ לְכָל עֵבֶר,

חֲסִילִים פְּזִיזִים רוֹקְדִים שְׁכוּרֵי אוֹרָה;

וְצִיצִים כְּתֻמִּים, כְּיַלְדֵי זָהָב קְטַנִּים,

מֵרוּחַ קַל יִתְנוֹדְדוּ בְמוֹרָא.

דּוּמָם אֵלֵךְ, וּלְחַיֵּי הָעֲרָבָה אַקְשִׁיב:

זֹךְ־צְלִילֵי שִׁירַת־שֶׁמֶשׁ דִּמְמָתָהּ סְפוּגָה;

מֵרִגְבֵי מַעֲנִית שְׁחוֹרִים תַּבְרִיק הַמַּחֲרֵשָׁה —

וּבְלִבִּי נֵרוֹת חַג מַדְלִיקָה יַד עֲנֻגָּה…

וּפִתְאֹם — הָס! בָּעֵשֶׂב שֶׁלֶד סוּס מָצָאתִי:

אִי־מָוֶת קָטָן בְּיַם הַחַיִּים;

מַלְבִּינָה הַגֻּלְגֹּלֶת וּכְמוֹ צוֹחֲקָה, צוֹחֲקָה…

זְאֵב־יֵאוּשׁ טָרַף שְׂשׂוֹנִי פִתְאֹם בַּצָּהֳרָיִם!

---

[מְכֻשַּׁף־דְּמָמָה עוֹמֵד עוֹלָם]

מאת

מרדכי גולדנברג

מְכֻשַּׁף־דְּמָמָה עוֹמֵד עוֹלָם, תּוֹהֶה עַל חִידָתוֹ,

רָזֵי בְּרֵאשִׁית כְּמֵיתְרֵי כִנּוֹר יַרְעִידוּהוּ דֻמָּם;

זֵר אַרְגָּמָן כְּמֵזַח יַחְגֹּר, יָגִיל בְּחֶרְדָּתוֹ —

וְהַשַּׁחַר חָוֹר יֶחְוַר, רֶגַע עוֹד — וְעֻמָּם!

פִּתְאֹם — וּבִסְבַךְ אֳרָנִים זִיעַ נָפַל, עָבַר:

סִיס דּוֹאֶגֶת לְאֶפְרוֹחֶיהָ — פָּרְצָה חִישׁ מִקִּנָּהּ;

רֶגַע — וְלִכְבוֹד יוֹם צָעִיר פּוֹרְצָה בְעֹז מַנְגִּינָה —

וּבָעֵמֶק שַׂר הַלֵּיל אֶת צִלּוֹ אַחֲרוֹן קָבָר.

עַל אֲגַם הַכֶּסֶף מָחוֹל פֶּרֶא הִתְלַקֵּחַ:

אֵשׁ וְדָם וְכֶתֶם פָּז יִתְרוֹצְצוּ — כִּמְנַצֵּחַ

עַל סַף מִזְרָח — שֶׁמֶשׁ־הוֹד, וּבְיָדוֹ שַׁרְבִיט־מֶלֶךְ…

שִׁיר הָעוֹלָם, כְּמִנְחַת שַׁי בְּקַעֲרַת בְּדֹלַח טְהוֹרָה,

בְּהַדְרַת־קֹדֶשׁ יַעַל עָל, בְּגִילַת־חֵן וּבְמוֹרָא:

כָּכָה יַקְדִּים פְּנֵי הַשָּׂר אִישׁ זָקֵן, תּוֹמֵךְ פֶּלֶךְ.

---

[כָּכָה נָעִים רַךְ הָעֶרֶב]

מאת

מרדכי גולדנברג

כָּכָה נָעִים רַךְ הָעֶרֶב

בָּעֲרָבָה כִנְטוֹת יוֹם.

עַל הֶהָרִים תּוֹעִים אֵדִים

בַּחֲלוֹם.

פִּתְאֹם צָרַח יַנְשׁוּף זוֹעֵף —

וַיִּתְחַלְחַל אִילָן שָׂב;

נָפַל כּוֹכָב וַיִּתְלַקַּח

חִישׁ בִּיעָף.

רוּחַ חַמָּה מִן הַדָּרוֹם

נָשְׁבָה עַל הַקָּמָה אַט.

חָלִיל מְחַלֵּל. צִפּוֹר גּוֹנְחָה

מֵעַל בַּד.

נָם הַפֶּרַח כְּיֶלֶד תָּמִים.

יִישְׁנוּ שְׁנָתָם שִׂיחַ, קוֹץ.

עָגוּר גֵּא עַל רֶגֶל אַחַת

נָם בַּבֹּץ.

בִּצְבֵּץ רֹאשָׁהּ שֶׁל צְפַרְדֵּעַ,

תִּרְאֶה אוֹיְבָהּ אוֹרֵב לָהּ —

חִישׁ תִּסְתַּתֵּר, — וּמִשְּׁאוֹנָהּ

גַּל סוּף זָע.

הַס מִסָּבִיב. שַׁלְוַת־תְּנוּמָה.

נְתִיב־הֶחָלָב יַכְסִיף לֵיל.

אַלּוֹן יָשִׁישׁ עַל הַכִּכָּר

הִשְׁלִיךְ צֵל.

---

[הַמַּסָּע עָבַר חִישׁ]

מאת

מרדכי גולדנברג

הַמַּסָּע עָבַר חִישׁ בִּשְׁרִיקָה וּבְקוֹל שָׁאוֹן —

וּגְלִילֵי עָשָׁן אָפוֹר נִתְעוּ בֵין הַשָּׂדוֹת:

הֵצִיצָה מִן הַקָּרוֹן אַחַת הַנֶּחְמָדוֹת —

וּקְלַסְתֵּר פְּנֵי הַיָּפָה עָדִין וּמְלֵא גָאוֹן!

וְעֶלֶם־אִכָּר, הוֹלֵךְ אַחֲרֵי הַמַּחְרֶשֶׁת,

פְּנֵי הָעֲדִינָה רָאָה — פִּתְאֹם זָע לְבָבוֹ…

אֲחוּז־גַּעְגוּעֵי אַהֲבָה אֶל נָוֵהוּ יָבֹא;

לַשָּׁוְא תְבַקֵּשׁ מְנוּחָה נַפְשׁוֹ הַנִּרְעֶשֶׁת!

הוּא יֵצֵא לְאוֹר הַסַּהַר וְתָעָה בֵין הַשָּׂדוֹת

וְכֻלּוֹ — אֵשׁ בּוֹעֶרֶת, וְנַפְשׁוֹ מָה הוֹמִיָּה! —

כִּי לִבּוֹ נִפְצַע בְחִצֵּי־עֵינֵי יְפֵה־פִיָּה,

בְּהָצִיץ מִן הַקָּרוֹן אַחַת הַנֶּחְמָדוֹת!

וְנָדְדָה שְׁנָתוֹ לָיְלָה…אֶל «הָאֵם הַקְּדוֹשָׁה»

מַבָּטוֹ בְתַחֲנוּנִים יָסֵב מִמִּטָּתוֹ;

וְ«נֵר־הַתָּמִיד» יִלְחַשׁ, יִלְחַשׁ עַל מַכָּתוֹ,

וְ«אִמּוֹ שֶׁל הַגּוֹאֵל» תָּנוּד לוֹ בְרֹאשָׁהּ…

---

בָּעֲרָפֶל

מאת

מרדכי גולדנברג

עֲרָפֶל סוּמָא נָח עַל שָׂדוֹת —

וְהַסּוּסִים מוֹשְׁכִים לֵאִים;

נְצִיבֵי־טֶלֶגְרַף לַמֶּרְחָק

נָשְׂאוּ רַגְלָם, זְקוּפִים, גֵּאִים:

כְּאִלּוּ נֵבֶל שֶׁל עֲנָקִים

הוּרַם עַל בִּידֵי בְכוֹר־מָוֶת —

וְהָרוּחַ שִׁיר־תַּמְרוּרִים

יַךְ עַל נִימָיו בְּעַצָּבֶת.

וּבַלֵּב סַם־רָקָב מוֹצֵץ,

שִׁיר הָרוּחַ יַקְפִּיא דָמִי;

נִדְמֶה: כָּל הַיְקוּם כְּבָר נִמַּח

וְהִנְנִי יָחִיד בְּעוֹלָמִי —

רַק אֲנִי עִם סוּסַי, קְרוֹנִי,

פֹּה נִשְׁאַרְנוּ — וְיוֹבְלוֹת־שָׁנִים

נָנוּד כָּכָה אוֹבְדֵי דֶרֶךְ

בָּעַרְפַּלִּים הַנּוֹשָׁנִים.

---

שִׂיחַ לְיַד הַדֶּרֶךְ

מאת

מרדכי גולדנברג

שִׂיחַ עָגֹם, שִׂיחַ חִוֵּר, בֵּן לֹא־אָהוּב לָעֲרָבָה,

לְיַד הַדֶּרֶךְ תַּעֲמֹד כּוֹשֵׁל, כְּאִשָּׁה חוֹלָה, נֶעֱצָבָה.

סָבִיב יִפְרַח כַּר וָאָחוּ, שִׁיר וָזֶמֶר לַצִּפֳּרִים;

אַתָּה נוֹבֵל עָלוּב, נוּגֶה, כְּצֶמַח יָתוֹם דַּל בֵּין קְבָרִים.

לֹא עָלֶיךָ יַעֲמֹד פַּרְפָּר לָמֹץ מִיץ וּלְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ;

לֹא בְצִלְּךָ יִמְצָא נֹפֶשׁ הֵלֶךְ בִּשְׁרַב־יוֹם יָגֵעַ.

נִדְכֶּה, צָמֵא וּכְסוּי אָבָק תַּעֲמֹד בּוֹדֵד לְיַד הַדֶּרֶךְ,

לִפְנֵי כָל עֲגָלָה עוֹבְרָה מַר תִּתְאוֹנֵן, תִּכְרַע בֶּרֶךְ:

— «הוֹי, חָנּוּנִי!, הוֹי, רַחֲמוּנִי! קָשֶׁה לִי לָשֵׂאת גּוֹרָלִי;

גַּלְגַּל עוֹבֵר יִרְמְסֵנִי, שֶׁן כָּל בְּהֵמָה תִשָּׂא שְׁלָלִי!»

אַךְ אֵין אֹזֶן לְשַׁוְעַת עָנִי! עַנְנֵי־אָבָק מְנָת חֶלְקֶךָ

עוֹד הַקַּיִץ בְּעֶצֶם־תָּקְפּוֹ, — וְאַתָּה שַׁח, כִּי בָא קִצֶּךָ!

---

בַּשְּׂדֵרָה

מאת

מרדכי גולדנברג

טוּרֵי אִילָנוֹת — בֵּינֵיהֶם אֶתְהַלֵּךְ —

נָעִים לִי לִהְיוֹת עִם אַחַי הַגְּדוֹלִים;

סוֹדָם יַמְתִּיקוּ עִם רוּחַ פּוֹחֵזָה —

צְלִילֵי נְעוּרַי מִלַּחֲשָׁם לִי עוֹלִים.

נִבְדָּל אָנֹכִי מֵחַיִּים וּשְׁאוֹנָם,

רָחוֹק מֵאָדָם וְצַעֲרוֹ אָנֹכִי;

כָּכָה לִי אֵתַע בֵּין אַחַי הָעֵצִים,

עַד כִּי אֵרָדֵם כְּצִפּוֹר עַל שׂוֹכִי.

כָּכָה אֶתְהַלֵּךְ בֵּין אַחַי הָעֵצִים,

טָהוֹר וְגֵא כָּאַלּוֹנִים מִסָּבִיב;

כּוֹכְבֵי־הַזֹּהַר כִּי יֻצְּתוּ בַמָּרוֹם,

אַבִּיט לְמַעְלָה כְּבֵן אֱלֵי אָבִיו.

אַבִּיט לְמַעְלָה וּתְפִלָּה עַל שְׂפָתַי…

דְּמָמָה מִסָּבִיב וְחֶסֶד שׁוֹפֵעַ…

זַךְ בִּי לְבָבִי כְּכוֹס חֲבַצֶּלֶת…

גָּחַן הַמָּרוֹם עָלַי כְּעַל רֵעַ…

תפילות

מאת

מרדכי גולדנברג

---

שְׁכִינָה

מאת

מרדכי גולדנברג

בְּצֶקֶת סַהַר־קֶסֶם זִרְמֵי־זְהָבוֹ

וְחִידוֹת־בְּרִיאָה יִפְתְּרוּ כוֹכְבֵי־לַיִל

וְרוּחַ — נִתֵּק כְּבָלָיו בְּעֵדֶן־גַּנִּים —

יִתְפָּרֵץ שׁוֹבָב, מְבֻשָּׂם, וְיִלְחַשׁ רָזִים, —

אָז נַפְשִׁי תִּכְלֶה מְאֹד אֵלַיִךְ, שְׁכִינָה,

וְתָרִיק גַּעְגּוּעֶיהָ בְּעֹז־מַנְגִּינָה.

מַה־צַּר לִי! אֵשׁ צוֹרֶבֶת לִי בִלְבָבִי.

וְקַרְנֵי־אוֹרָה לִקְצוֹת תֵּבֵל יוֹצְאוֹת.

וְאֵדַע: נִפְלָא כֹל וְחוֹתַם־יוֹצְרִי עָלָיו;

אֶת כֻּלָּם אֹהַב — יַמֵּי־אַהֲבָה בְּקִרְבִּי.

אַךְ לִבִּי צַר מֵהָכִיל יַמֵּי אַהֲבָה

וְעֵינַי טָחוּ מֵרְאוֹת שְׁכִינָה נַאֲוָה!

וּמַר לִי! רְווּי עַצֶּבֶת אֵלֵךְ קוֹדֵר:

בְּרַחַב־הָעֲתֶרֶת אָחוּשׁ לַחַץ־עָנְיִי…

וְלָמָּה חוֹמוֹת־בַּרְזֶל בֵּין יְצוּר לַחֲבֵרוֹ? —

וְלָמָּה הַשַּׁלְשֶׁלֶת לֹא טַבַּעַת אַחַת? —

וּמָתַי עִם הַשְּׁכִינָה נְהִי כֻלָּנוּ תַּמִּים —

אֲגֻדַּת־לַהַב אַחַת תַּעַל קְטֹרֶת־סַמִּים?!

---

[אֵלִי! כְּשִׁבֹּלֶת]

מאת

מרדכי גולדנברג

אֵלִי! כְּשִׁבֹּלֶת אֲנִי לִפְנֵי קָצִיר…

סוֹד חַיִּים וָמָוֶת לֹא אֵדָע —

וְנָתוּן אֲנִי בֵּין הַמְּצָרִים וְאֵין מוֹצָא

וְרָז לִי יוֹם אַחֲרוֹן כְּיוֹם לֵידָה!

וְתוֹעֶה אָנֹכִי, וּלְחִידַת הַבְּרִיאָה

לְבַקֵּשׁ פִּתְרוֹנִים נִלְאֵיתִי;

יוֹם־חַיַּי כִּי עָבַר — כְּבָר לֹא אַשִּׂיגֶנּוּ —

הַאֵשֵׁב וְאֶבְכֶּה עַל מֵתִי?

רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם! לֹא אֵדַע, לֹא אָבִין:

מָה חַיַּי וּלְאָן זֶה אֵלֵכָה? —

הוֹי, הָאֶר־נָא אוֹרְךָ עָלַי: אֲנִי יֶלֶד

רַךְ־לֵבָב, הַתּוֹעֶה בַחֲשֵׁכָה…

---

מִמַּעֲמַקִים

מאת

מרדכי גולדנברג

א

מַה דַּלָּה זוֹ יֵשׁוּתִי לְעֻמַּת הַתַּעֲלוּמָה

שֶׁל קַדְמַת יְצִירָתִי וְעַרְפְּלֵי אַחֲרִיתִי:

מִשָּׁם יְפַהֵק לִי הָאֶפֶס הַהִיּוּלִי —

זֶה אוֹיְבִי וַעֲמִיתִי…

מֵאֵימַת שְׁחוֹר הַלַּיְלָה אַקְשִׁיב רָז פְּעָמָיו —

וְלִבִּי אָז יְחַבֵּק עֲפַר נְסֹרֶת־חַיִּים:

לוּ יִהְיוּ פְגָעִים רָעִים חֶלְקִי וּמְנָת־כּוֹסִי,

אַךְ לֹא רְקַב הַנְּשִׁיָּה, אָבִי בַּשָּׁמַיִם!

וְאִם אֵינְךָ וְלֹא הָיִיתָ — יֵאוּשִׁי נָא יוֹלִידְךָ

וְתִהְיֶה נֵר לְרַגְלִי וּתְצַוֶּה לִי נֶחָמָה:

כִּי אוֹי לְאִישׁ הַהוֹלֵךְ וְלֹא יָשׁוּב עוֹד לָנֶצַח!

וְאוֹי לְיוֹרֵד שְׁאוֹל וְלֹא יַעַל מֵאֲדָמָה!

ב

בַּלַּיְלָה אִוִּיתִיךָ מִבֶּטֶן הַמַּחֲשַׁכִּים

עֵת צִלְלֵי־שְׁחוֹר כִּתְּרוּנִי וְלָחֲשׁוּ עַל מִטָּתִי —

הֵן בָּדָד כֹּה הָיִיתִי — וְנַחֲרַת הַנִּרְדָּמִים

הִכְרִיזָה עַל אָבְדָּנִי וַתַּגְדֵּל אֶת אֵימָתִי…

בַּלַּיְלָה שִׁחַרְתִּיךָ. מֵרָחוֹק נִצְנֵץ מַרְאֶה:

שָׁם תָּעָה אָדָם אוֹבֵד, בְּדִמְמַת לַיִל שְׁחוֹרָה —

וְעֵינַי דֹּם לִוּוּהוּ וָאָנוּד לוֹ מֵרָחוֹק

וּכְאָח לוֹ אָז שִׁוַּעְתִּי: הוֹי, אֵלִי, צַוֵּה אוֹרָה!

וָאֵבְךְ אֶל תּוֹךְ הָאֹפֶל כִּי קוֹלִי לֹא הִרְגִּיזְךָ

וְלָן בְּסֵתֶר־צִלְּךָ קָפָאתָ בֵּין הַנְּצָּחִים,

וּכְמוֹ מֵאָז מִקֶּדֶם עָמַדְתָּ עַל דַּם־דּוֹרוֹת

וְלֹא הִשְׁמַעְתָּ קוֹלְךָ לְאוֹבְדִים וְנִדָּחִים!

---

הִמְנוֹן

מאת

מרדכי גולדנברג

משרתיו שואלים זה לזה: איה מקום כבודו להעריצו?

קדושת “כתר”.

כְּבוֹדוֹ מָלֵא עוֹלָם,

בָּאוֹרָה וּבַצֵּל,

וּכְרוּב לִכְרוּב שׁוֹאֲלִים:

אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹד־אֵל?

הָאִילָן יִתְנוֹעֵעַ וִישׁוֹרֵר בְּכָל פֶּה —

לוֹ רִבְבוֹת פִּיּוֹת — גְּדוֹלוֹת יְדַבֵּר זֶה לָזֶה:

« כְּבוֹדוֹ מָלֵא עוֹלָם —

אַךְ אֵי מְקוֹם כְּבוֹד־אֵל?

הַאִם בַּנֹּגַה נָגְהוֹ

אוֹ שָׁת לוֹ סֵתֶר צֵל? »

הַפַּרְפָּר — לָבָן, פּוֹחֵז — מְרַפְרֵף לוֹ בַגָּן,

נִתְקָל בְּכָל פֶּרַח וְשׁוֹאֵל: « אֵי? וּלְאָן? —

«כְּבוֹדוֹ מָלֵא עוֹלָם;

אַךְ אַיֵּה מִשְׁכַּן אֵל?

הַאִם בְּרִקְמַת אוֹרָה?

אוֹ שָׂם לוֹ חֶבְיוֹן־צֵל?»

שָׁם הַרְרֵי־סֶלַע תּוֹמְכִים בִּגְאוֹנָם שַׁחֲקֵי רֹם

וּתְמִיהַת־פַּחַד מְרַחֲפָה עֲלֵיהֶם תָּמִיד דֹּם:

« כְּבוֹדוֹ מָלֵא עוֹלָם,

אַךְ אַיֵּה שְׁכִינַת אֵל?»

הָעֵמֶק נָדַם, נָדַם,

וְאִלֵּם גֶּבַע, תֵּל!

וְיָם יְרוֹמֵם גַּלָּיו, בַּעְיָם יִתְנַשֵּׂא עָל,

יִתְנוֹדֵד אַף יַצְרִיחַ וִינַפֵּץ גַּל אֶל גָּל:

« כְּבוֹדוֹ מָלֵא עוֹלָם —

אַךְ אַיֵּה אֱלֹהִים?

שָׁמַיִם שׁוֹמְרִים סוֹדָם

בְּחֶבְיוֹן־עֹז לִפְנִים!»

בַּמִּדְבָּר נִשְׁמָע אַדִּיר קוֹל־נַהַם הָאֲרִי:

אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ? — בָּרַעַשׁ? בָּדֳמִי?

« כְּבוֹדוֹ מָלֵא עוֹלָם

בַּדּוֹמֵם וּבֶחָי,

אַךְ אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ?

אֵי מִשְׁכַּן אֲדֹנָי? »

---

חִבְּקַנִּי סָבָא...

מאת

מרדכי גולדנברג

חִבְּקַנִּי סָבָא לִפְנֵי מוֹתוֹ: שִׂים

בִּטְחוֹנְךָ, נִינִי, בֵּאלֹהֵי הָאָבוֹת;

וְגַם עַל פִּי הַשְּׁאוֹל — עוֹד חַי שָׁם בָּעֲרָבוֹת

אֱלֹהִים!»

הִקְשַׁבְתִּי לְמִלָּיו בִּהְיוֹתִי נִים־לֹא־נִים;

בַּחוּץ לְיַד הַחַלּוֹן בָּכְתָה סוּפָה —

וְנַפְשִׁי כְּחוֹלֶמֶת…וָאֶלְחַשׁ כְּצִפּוֹר פְּצוּעָה, טְרוּפָה:

«אֱלֹהִים!»

מֵאָז אֵינֶנִּי בוֹדֵד עוֹד בָּעוֹלָם! — אִם

פֻּרְעָנֻיּוֹת כִּפְתָנִים סְבָבוּנִי — וְנַפְשִׁי מָרָה —

אָז מִן הַמֵּצַר קוֹלִי נִשְׁמַע: «לִי בַצָּרָה

אֱלֹהִים!»

וּבַמִּלְחָמָה — עֵת כִּתְּרוּנִי צִים

וַתִּזְעַק תְּהוֹם וַתִּפְעַר קֶבֶר־לֹעָהּ —

אָז לַשָּׁמַיִם פָּנְתָה נַפְשִׁי מִן הַמְּשׁוֹאָה:

«אֱלֹהִים!»

וּבַחֲדֹר זֶרַע־שְׁאוֹל לִפְנָי־לִפְנִים,

עֵת חַיּוֹת־אָדָם טִמְּאוּ כָל הַיָּקָר:

מִתַּחַת יַד־רוֹצֵחַ נַפְשִׁי גָעֲתָה כְּבֶן־בָּקָר:

«אֱלֹהִים!»

דמויות וחזיונות

מאת

מרדכי גולדנברג

---

אָבוֹת

מאת

מרדכי גולדנברג

א.

ויוצא אותו החוצה ויאמר: הבט נא השמימה וספר הכוכבים, אם תוכל לספר אותם; ויאמר לו: כה יהיה זרעך. בראשית, טו, ה.

וַיְהִי הַלַּיְלָה נֶהְדָּר: זֹהַר חַג־כּוֹכָבִים

וְרוּחוֹת אַט יְרַחֲפוּ כִּכְרוּבֵי־אֵל שׁוֹבָבִים.

וְדֶקֶל יִלְחַשׁ לַחַשׁ לְדֶקֶל: — "אָח! הַקְשִׁיבָה,

יַד־אֵל עָלֵינוּ עוֹבְרָה בִּלְטִיפַת־רָז חֲבִיבָה!"

וַיְהִי הַלַּיְלָה עֵר לְצַעֲדֵי אֶחָד נִשָּׂא —

וְשַׁחַק זַךְ בְּהוֹדוֹ עַל עוֹלָם נִרְדָּם כִּסָּה…

וַתְּהִי הַדְּמָמָה פְרוּשָׂה בַבְּקָעוֹת וּבֶהָרִים;

רַק שָׁם, בִּמְרוֹם צַמָּרוֹת, שִׁיר־תְּנוּמָה לַצִּפֳּרִים.

וּבְאֹהֶל אֶחָד קָטָן — מִי חֶרֶשׁ שָׁם יִתְהַלָּךְ? —

שָׁם זָקֵן קָדוֹשׁ, צָחוֹר — וּדְמוּת לוֹ כִדְמוּת מַלְאָךְ —

פּוֹסֵעַ נִרְעָשׁ, נִפְעָם, בְּעֵרֶב־אוֹר־וּצְלָלִים

מָה עַזָּה סַעֲרַת רוּחוֹ! וּבְלִבּוֹ יַחַד בְּלוּלִים

הַיֵּאוּשׁ וְהַתִּקְוָה: — "— הַאַמְשִׁיךְ הַשַּׁלְשֶׁלֶת?

אוֹ אָמוּת כֹּה עֲרִירִי?" — דֹּם נַפְשׁוֹ בּוֹ שׁוֹאֶלֶת.

וּכְאִלּוּ אָחֲזָה בוֹ — וּבְתָקְפָּהּ — יָד נַעֲלָמָה

וַתּוֹצִיאֵהוּ חוּצָה…מִסָּבִיב לֵיל וּדְמָמָה;

עַל תֵּבֵל־יָהּ תִּתְהַלֵּךְ חֶרֶשׁ בַּת־מְרוֹמִים

וְכוֹכְבֵי רֹם בַּתְּכֵלֶת מִתְנוֹצְצִים כְּיַהֲלוֹמִים…

וַיִּשָּׂא זָקֵן עֵינָיו וּבְלִבּוֹ יַכּוּ גַלִּים —

וּכְאִלּוּ קוֹל לוֹ דוֹבֵר מִמֶּרְחַקֵּי עַרְפַּלִּים:

—"אַל תִּירָא, זָקֵן! — רְאֵה: כּוֹכָבִים בִּמְסִלּוֹתָם,

שׁוּר, כֻּלָּם מַה נֶהְדָּרוּ! הֲתוּכַל לִסְפֹּר אוֹתָם? —

כֹּה יִהְיֶה גַם זַרְעֶךָ: יִתְנוֹצְצוּ וְיַזְהִירוּ,

וְלֹא יִהְיֶה מִסְפָּר לָמוֹ, וְקֵץ הַדּוֹרוֹת יִרְאוּ!

כָּל מַיִם לֹא יַעַבְרוּם, כָּל אֵשׁ לֹא תִשְׂרֹף בְּשָׂרָם

עַד נֶצַח כֹּה יַעַמְדוּ מִתְנוֹצְצִים בַּהֲדָרָם!"

וַיַּעֲמֹד זָקֵן קָדוֹשׁ וְעֵינָיו לַגָּבֹהַּ —

וְהֶאֱמִין בַּחִזָּיוֹן וְאָזְנָיו אָבוּ שְׁמֹעַ —

וְשִׂמְחָה גְדוֹלָה פִתְאֹם כָּל קְרָבָיו חִישׁ הִרְנִינָה

וְעֵין בַּת־מָרוֹם רוֹמְזָה: —“הוֹחִילָה! הַאֲמִינָה!”

ב.

ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב…

יִצְחָק יָצָא לָשׂוּחַ בַּכָּר לִפְנוֹת־עֶרֶב.

יוֹם־הַקַּיִץ לוֹ אָרַךְ: מֵאֶרֶץ, מֵרֹם

לוֹ הֵצִיצוּ פְּנֵי עַלְמָה, כִּבְמִקְסַם־חֲלוֹם —

וְהַשֶּׁמֶשׁ כֹּה בָעַר וַיְלַהֵט בְּלִי־הֶרֶף —

וְהַנַּעַר בְּצֶל־תֹּמֶר יִשָּׁעֵן! מֵעָל

צִפּוֹר־דְרוֹר עָלָיו תַּז צְלִילֵי בְשׂוֹרָה כַטָּל:

"אֱלִיעֶזֶר עִם גְּמַלָּיו הוֹלְכִים, שָׁבִים בִּרְנָנָה,

וְעַל גָּמָל רוֹכֶבֶת זוֹ שׁוֹשַׁנַּת־הַתֹּם —

מֵאֲרַם נַהֲרַיִם הִיא בָאָה הַיּוֹם!"

יָצָא יִצְחָק לָשׂוּחַ… בָּאָה שֶׁמֶשׁ בַּעֲנָנָה…

וְהַנַּעַר כֹּה יַבִּיט, לִבּוֹ הוֹמֶה וְחָל:

“אֲדֹנָי! הֲלַשָּׁוְא עָרְגָה נֶפֶשׁ הַדָּל?”

פִּתְאֹם קִשְׁקְשָׁה יוֹנָה בִכְנָפָהּ וַתֹּאמֶר:

"בֶּן־אַבְרָהָם! שָׂא עַיִן וּרְאֵה: הַרְחֵק שָׁם

אֹרְחַת־גְּמַלִּים נוֹסַעַת…גִּיל וּשְׂמַח נַעַר תָּם!"

רָאָה יִצְחָק דְּמוּת עַלְמָה, הַזְּקוּפָה כַתֹּמֶר —

וַתִּרְאֵהוּ גַם הִיא — וַתִּכָּלֵם וַתִּיף…

וְעַל יָפְיָהּ חִישׁ יָרַד כַּגַּל הַצָּעִיף…

ג.

והנה רחל באה עם הצאן…

רָחֵל רוֹעָה צֹאן לָבָן אָבִיהָ בַכָּר;

תִּשְׁפֹּךְ שֶׁמֶשׁ זְהָבָהּ עַל עֵמֶק וָהָר —

וּמִסָּבִיב אַךְ דְּמָמָה; טְלָאִים לֵאִים מֵחֹם

רוֹבְצִים נָמִים בַּדֶּשֶׁא — עוֹד גָּדוֹל הַיּוֹם.

רָחֵל הוֹזָה, חוֹלֶמֶת בְּצָהֳרֵי־הַפָּז:

לִבָּהּ הוֹלֵם וְהוֹלֵךְ לִקְרַאת פַּעֲמֵי־רָז:

בַּחֲזוֹן־לַיְלָה לָהּ נִרְאוּ פְנֵי עֶלֶם, אִישׁ תָּם.

וְאַיֵּהוּ? — הֲיָבֹא מִתֵּימָן? מִיָּם? — — —

פִּתְאֹם נֵעוֹר הָאַיִל וְהַפַּעֲמוֹן — צְלִיל־צְלִיל —

וַתִּתְעוֹרֵר גַּם רָחֵל, נָשְׂאָה עַיִן לַשְּׁבִיל:

הֵלֶךְ זָקוּף כְּאַלּוֹן יֵלֵךְ הָלֹךְ וּקְרֹב —

תַּרְמִיל־נוֹדֵד עַל שִׁכְמוֹ — וּמַרְאֵהוּ מַה טּוֹב!

עָלָה נֹגַהּ בְּלִבָּהּ וְנִתְגַּלָּה לָהּ סוֹד:

נַפְשָׁהּ כָּלְתָה לְאַהֲבָה, לִבָּהּ עָרַג אֶל דּוֹד!

עַתָּה רָוַח לָהּ פִּתְאֹם, כְּשׁוֹשַׁנַּת־הַגָּל…

בִּרְווֹתָהּ עִם שַׁחַר מִפְּנִינֵי־הַטָּל…

סְנוּנִית בָּאָה בִּיעַף מֵהַר וּמִגָּיְא,

צִפְצוּף גִּיל לָהּ בְּפִיהָ: כֹּה לֶחָי! כֹּה לֶחָי!

ד. עֵלִי

לְיַד הַדֶּרֶךְ יוֹשֵׁב־מְצַפֶּה זָקֵן צַח

וְלִבּוֹ יַךְ:

הַפְּלִשְׁתִּים — עַם עַז נוֹרָא — כָּאַרְבֶּה עָלוּ רָב

וַיַּעַרְכוּ קְרָב.

— "הוֹי, אֵל! הַאֻמְנָם תַּסְגִּיר גְּאוֹנְךָ לִידֵי צָר?

מָה רַע וָמָר!

אוֹ תַחְשׂף זְרוֹעַ־עֻזְּךָ וְתָבוּס בְּאַפְּךָ עָם

צְמֵאֵי דָם?

כֵּן יֶהִי, אֵל־יִשְׂרָאֵל לְמַעֲנוֹ יַעַשׂ זֹאת —

וִיהִי הָאוֹת;

וְשָׁב אֲרוֹן־הַקֹּדֶשׁ לְאַרְצוֹ בְּמִזְמוֹר־שִׁיר

לְאֵל אַדִּיר!…

וְעֵינֵי סָב הַקָּמוֹת נִשְּׂאוּ אֱלֵי עָל:

"הוֹי, חוֹנֵן דָּל!

שַׂמְּחֵנִי נָא הַפַּעַם טֶרֶם אֵרְדָה שְׁאוֹל

וּשְׁבֹר הָעֹל!

פֶּן תֹּאמַר פְּלֶשֶׁת: “עֹז לִי” — וּתְכַס עַל מַעַרְכוֹת־אֵל

בְּכֹבֶד צֵל

וּקְלוֹן־הָעַבְדוּת יָכֹף צַוַּאר עָם בְּחִיר־יָהּ

לְאוֹיֵב רָע…

אוֹי, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, נָא אַל תִּזְעַם כַּךְ — — —

בְּטַח, לִבִּי, בְּטַח:

פְּנֵי אֵלִי הוֹלְכִים בְּרֹאשׁ הָעָם — וְנָפַל צָר

וְשַׁח אֵל זָר!"

אַךְ פִּתְאֹם, אוֹי! לְאָזְנָיו בָּאָה זַעֲקַת־כְּאֵב

מִשִּׁבְרוֹן לֵב.

“הוֹי, אֵלִי! מָה הַבְּשׂוֹרָה?” — "אוֹי וַאֲבוֹי לַיּוֹם:

לֹא רִחֵם רֹם;

כְּבוֹד־יַעֲקֹב גָּלָה וּבָנֶיךָ דְּקוּרֵי־חֲנִית!"…

— “וַאֲרוֹן הַבְּרִית?”

— “בַּשְּׁבִי גַּם הוּא!” — “הוֹי, אֵלִי, בָּא הַקֵּץ!”

וּכְאֶרֶז־עֵץ,

פְּגָעוֹ רַעַם, נָפַל כֹּהֵן יָשִׁישׁ צַח —

לָאָרֶץ שַׁח…

---

רַשִּׁ"י

מאת

מרדכי גולדנברג

עַל שְׁבִיל נְעוּרַי, כְּלוּלֵי זֵר־מִסְתּוֹרִין,

עָלַי הוֹפַעְתָּ כְּמָאוֹר נֶהְדָּר, נִפְלָא.

רַבִּי שְׁלֹמֹה יִצְחָקִי!

וַאֲנִי — חֲנִיךְ בֵּית־אֵל, מְשֻׁעְבָּד וּבֶן־חוֹרִין;

עַל גָּלוּת שְׁכִינָה אֵבְךְ, עַל עָצְבָּהּ וְעַל שִׁפְלָהּ —

וְאֶל גְּאֻלָּתָה אֶעֱרֹג: “הִגָּלִי נָא וּבְרָקִי!”

מִדִּמְמַת בֵּית־הַמִּדְרָשׁ צָפוּ לִי חֲלוֹמוֹת

וָאֱהִי בֵן יָחִיד לוֹ — חוֹלַנִּי, דַּל וְעָנֹג —

וְעֵינַי מְחַפְּשׂוֹת חֵפֶשׂ בְּקִרְעֵי גְוִילֵי־שֵׁמוֹת

וּמִן “הַזֹּהַר” יָנַקְתִּי יָנֹק…

וְיֵשׁ כִּי שַׂכּוּ עָלַי סִבְכֵי הַקַּבָּלָה

וַיֹּאבַד דַּרְכִּי בֵין נַפְתּוּלֵי יַעֲרֵי־רָזִים —

לְפָרָשַׁת־הַשָּׁבוּעַ חָשָׁה נַפְשִׁי הַנִּבְהָלָה

וּבְקַרְנוֹת מִזְבַּחֲךָ, רַשִּׁ"י, שְׂעִפַּי נֶאֱחָזִים;

מַה מָּתְקוּ אָז מִלֶּיךָ־פְּרָחֶיךָ!

טִיַּלְתִּי אָז בִּשְׂדוֹת אַגָּדוֹתֶיךָ —

וַיֵּחַם לִי לְנֹגַהּ אוֹר קַרְנֶיךָ!

וְיֵשׁ כִּי אָרַךְ עַד אֵין קֵץ לֵיל־טֵבֵת;

בַּחוּץ לְיַד הַחַלּוֹן סוּפַת־שֶׁלֶג מִשְׁתּוֹבֶבֶת —

וּבְכִי וָנַהַם בָּאֲרֻבָּה,

כְּאִלוּ גְדוּדֵי־כְּפִירִים יִזְעֲפוּ בְּחֻבָּהּ;

הַנְּמוּשׁוֹת הָלְכוּ כְּבָר,

הַשַּׁמָּשׁ — זָעֵף סָר;

מִסָּבִיב צִלְלֵי־שְׁחוֹר —

רַק נֵרִי יִזְרַע אוֹר,

רַק נֵרִי דּוֹלֵק עוֹד

וְיִלְחַשׁ לַהֲטֵי־סוֹד…

וְאָנֹכִי — סֻגְיָה חֲמוּרָה הִרְחִיבָה עָלַי לוֹעָהּ:

אֲנִי כֹה רַךְ וְגַלְמוּד —

וּלְרַגְלִי יַךְ מִשְׁבָּרוֹ יַם־הַתַּלְמוּד;

אֵין מַעֲמָד, אָבְדָה תִּקְוָה, סָבִיב — שׁוֹאָה־מְשׁוֹאָה.

וּפִתְאֹם יָד אֵלַי נִשְׁלָחָה —

כְמוֹ מִן הַצָּד:

הוֹי, בְּרוּכָה תְהִי הַיָּד,

יַד רַשִּׁ"י קְדוֹשָׁה, לֹא־נִשְׁכָּחָה!

וְהָלְאָה אֶצְעַד בְּבִטְחָה וּבְהַצְלָחָה…

הוֹי, רַבִּי קְדוֹשִׁי!

מָה רַב הָעשֶׁר — בּוֹ חֲנָנְךּ קוֹנְךָ:

הֵן כָּל יִשְׂרָאֵל קְדוֹשֵׁי־צֹאנְךָ!

כְּטַלְלֵי בִרְכוֹת־יָהּ עַל רֹאשִׁי

וְעַל רָאשֵׁי כָל יִשְׂרָאֵל

הִרְעַפְתָּ אוֹרוֹת־גְּאוֹנְךָ;

כְּכוֹכָב שְׁלוּחַ־אֵל תּוֹרָתוֹ תָהֵל

בְּנֹפֶת צוּף־סִגְנוֹנְךָ!

כְּאָב אֶת בְּנוֹ בְּרַחֲמִים וּבִנְעִימִים

כִּבְחַבְלֵי־קֶסֶם מְשַׁכְתַּנִּי;

בִּ“כְלוֹמַר” פָּשׁוּט הוֹצֵאתַנִּי

מִבֵּין הַמְּצָרִים הַמַּדְהִימִים…

וְיֵשׁ כִּי תוֹדֶה כְצַדִּיק תָּמִים:

“לֹא יָדַעְתִּי פֵרוּשׁוֹ” — בְּקַוּוֹתְךָ לְיוֹם מִיָמִים —

בּוֹ יָבוֹא אִישׁ אַחֲרֶיךָ

וְיַחְשֹף זְרוֹעַ־עֹז בִּמְקוֹם בּוֹ תָּשׁ כֹּחֶךָ…

עַל כֵּן אֹהַבְךָ, רַשִּׁ"י!

וּלְנַפְשִׁי אֹמַר “נֶצַח מוֹרֵךְ לֹא תְנַשִּׁי!”

וְיֵשׁ כִּי נִמְלָא לִבִּי עַל כָּל גְדוֹתָיו תּוֹדָה:

"הוֹי, לוּ רְאִיתִיו — וָאֶשְׁתַּחֲוֶה וָאֶקֹּדָה!

— אֵי זִיו־דְּיוֹקָנוֹ וְאֶחְמְדֵהוּ?

מִי יִתֵּן וּבַחֲלוֹם אֶרְאֵהוּ!"

אָז שַׂמְתִּי עֵינַי בְּאוֹתְיוֹתֶיךָ הַמְחֻכָּמוֹת:

כְּסִיעוֹת יוֹנִים נִרְאוּ לִי נַעֲלָמוֹת.

וּפִתְאֹם — מִבֵּינוֹתָם נִשְׁקְפוּ לִי פָנֶיךָ, זַךְ וְטָהוֹר,

וְעַל פָּנֶיךָ חִיּוּךְ שֶׁל אָב טוֹב וְנָאוֹר…

אָז דָּבַק לִבִּי בְזִיוְךָ, רַבִּי־מוֹרִי!

הֲלֹא מִמְּךָ לָמַדְתִּי לַחֲזוֹת בְּנֹעַם בּוֹרְאִי;

עַל־כֵּן עַד רֶגַע אַחֲרוֹן בְּצִלְּךָ אֶהְיֶה כָּרוּךְ!

וְיִהְיֶה לִי זִכְרוֹנְךָ, רַשִּׁ"י, בָּרוּךְ!

---

בְּבֵית מִדְרָשִׁי

מאת

מרדכי גולדנברג

(למלאת 800 שנה להולדת הרמב"ם)

בְּבֵית מִדְרָשִׁי,

וְרֵעַי תָעוּ כְבָר בִּדְרָכִים עֲקַלְקַלּוֹת;

וַאֲנִי, אֲחוּז מִסְתּוֹרִין, עוֹדִי שׁוֹאֵף לַעֲלוֹת

בִּשְׁלַבֵּי־קֹדֶשׁ אֱלֵי עָל. בַּחֲלוֹמִי:

וְאֵלִי־אָבִי, רוֹמֵז לִי מִמְּרוֹמִי

בְּבֵית מִדְרָשִׁי.

עִם כְּרוּבִים אַמְתִּיק סוֹד בִּנְגֹהוֹת־לַיְלָה

מַה־נִכְסְפָה נַפְשִׁי! וּבַדְּמָמָה שַׁי־לָהּ

כְּפִרְחֵי־כֶסֶף נוֹפְלִים הַכּוֹכָבִים…

וּבוֹכֶה לִבִּי בִי וְרָן הוּא בַאֲהָבִים

בְּבֵית מִדְרָשִׁי.

וְיֵשׁ וּכְאִלּוּ אֶשְׁמַע רִנַּת־רָז עֲדִינָה,

וּכְצָמֵא אֵשְׁתְּ בִּדְמָמָה קֶסֶם הַמַּנְגִּינָה,

וּכְאִלּוּ קוֹל זֶה יוֹצֵא מִבֵּין כְּרוּבֵי אָרוֹן;

וְאָז עֲלוּף סוֹד־לַחַשׁ אֶעֱמֹד, אַאֲזִינָה,

וְנַפְשִׁי יוֹצְאָה, כְּמֵהָה, לִקְרַאת זוֹ הָרִנָּה —

וּכְהֵד לְעֻמָּתָה אֶעֱנֶה גַם אֲנִי בְּגָרוֹן,

בְּבֵית מִדְרָשִׁי.

בְּעֹל מִצְוָה וּבְעֹל תּוֹרָה רְתוּמָה נַפְשִׁי —

וְאֵין עַבְדוּת, אֵין מַעֲמָסָה…אַהֲבָה תִמְלָאֵנִי,

בַּכֹּל וְסָבִיב חֶסֶד־בּוֹרְאִי תִרְאֶה עֵינִי,

וּכְשִׁכּוֹר לֹא מִיַּיִן, כְּמֶלֶךְ גֵּא וְחָפְשִׁי

בְּהַזְיוֹתַי אֵתַע…

גַּם אַתְּ, בַּת־שִׁירִי, רָז־פָּז לִי תִלְחָשִׁי

בְּבֵית מִדְרָשִׁי.

וּפֶתַע —

וְהִנֵּה רוּחַ גְּדוֹלָה פָגְעָה בְעוֹלָמִי

וַיַּחְדְּרוּ קוֹלוֹת־חוּץ: — "הָהּ, מַה לְךָ שָׁם בַּכֶּלֶא? —

שָׁם קַדְרוּת־שְׁחוֹר; וּפֹה יָאִירוּ אוֹרוֹת־פֶּלֶא,

פְּרֹץ, עֶלֶם בַּעֲלוּמֶיךָ, אֶל הַזִּיו וְהַזֹּהַר,

גַּם אַתָּה לֵךְ בְּדֶרֶךְ הָלְכוּ בְנֵי הַנֹּעַר,

וְלָמָּה שְׂשׂוֹן חַיֶּיךָ יִבֹּל פֹּה וִיסֹעַר?" — — —

וַיֶּהֱמֶה לִבִּי בִי וּכְיַיִן תָּסַס דָּמִי

בְּבֵית מִדְרָשִׁי.

וַיְהִי מֵאָז לְבָבִי כִשְׂדֵה־קֶטֶל נוֹרָא

וּבְכַף הַקֶּלַע נִקְלְעָה נַפְשִׁי זוֹ הַטְּהוֹרָה,

כִּי הִנֵּה צִלְצְלֵי־שָׁמַע יִקְרְאוּ בְקוֹלָם:

— "קוּם, בָּחוּר, מַה־לְךָ שָׁם? — צֵא, צֵא לְרַחֲבֵי עוֹלָם:

שָׁם אוֹר וְעֹנֶג, יֹפִי וְהַשְׂכָּלָה;

וּבֵית מִדְרָשְׁךָ — שׁוּר, כְּבָר מָט וּבָלָה!"

וְיֵצֶר־טוֹב יְדַבֵּר בַּמִּסְתָּרִים:

— "אַל תֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ יִתְעוּ כָל הַנְּעָרִים,

כִּי חַטָּאת רוֹבְצָה שָׁם… — וְלָמָּה תִנְהַם בְּאַחֲרִית?

פֹּה מָעוֹן לָךְ; וְשָׁם — הַשָּׂטָן יֶאֱרֹב לְהַכְרִית!"

וּקְרָב־הַיְצָרִים אָז הִתְלַקַּח בְּלִבִּי —

עוֹדֶנִּי צָעִיר, כְּקָנֶה רַךְ בְּאִבִּי…

וְשׁוּב, בַּת־שִׁירִי, אַט אֵלַי תִּגָּשִׁי:

— "אַל תַּעֲזֹב מִשְׁכַּן־יָהּ; וְשָׁם — חִישׁ תְּהִי לְבָעֵר;

פֹּה — פֹּה בְּקַן־הַקְּדֻשָּׁה, נָא הִשָּׁאֵר —

בְּבֵית מִדְרָשִׁי!"

וּכְפַרְפָּר נִמְשָׁךְ אַחַר זִיו־שַׁלְהָבֶת

נִגַּשְׁתִּי אֶל אֲרוֹן־הַסְּפָרִים תְּפוּשׂ־מַחֲשָׁבֶת,

כְּמוֹ נָגְעָה יָד בִּי וַתְּבִיאֵנִי שָׁמָּה

וַתִּרְמֹז לִי: — “מְצָא לָךְ מָזוֹן פֹּה לַנְּשָׁמָה!”

וְהִנֵּה נִגְלוּ לִי לְפֶתַע בֵּין הַסְּפָרִים

כְּרָכִים גְּדוֹלִים, רְחָבִים וְנֶהְדָּרִים,

בְּטוּר יַעֲמֹדוּ, צוֹפִים וְאוֹצְלִים הוֹד וּמוֹרָא —

הֵן אֵלֶּה הָיוּ סִפְרֵי “מִשְׁנֵה־תּוֹרָה”

“הַיָּד הַחֲזָקָה” לַאֲדוֹן הַחֲכָמִים, —

וַיִּהְיוּ אֵלֶּה לִי מְזוֹנִי לְאֹרֶךְ יָמִים…

הַדְּמָמָה בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ גָּדְלָה אָז כִּפְלַיִם —

וַאֲנִי — דִּמְיוֹנִי עָף בֵּין אֶרֶץ וְשָׁמַיִם…

וּ“שְׁמוֹנָה פְּרָקִים” אָז וּ“מוֹרֵה־הַנְּבוֹכִים”

לִי פָתְחוּ שְׁעָרִים לִ“שְׁאֵלוֹת הַנְּצָחִים”

גַּם יוֹם, גַּם לַיְלָה בְּסִפְרֵי רַמְבַּ"ם יָלִין רֹאשִׁי

בְּבֵית מִדְרָשִׁי.

כָּךְ עָבְרוּ נְעוּרַי בְּאָהֳלֵי דָת וָדַעַת

וּבְלִבִּי — תּוֹרַת־אֵל בְּיַד־קֹדֶשׁ שָׁם נוֹטַעַת

כָּל פֶּרַח־חֵן, צִיץ־חֶמֶד, מוּסָר טוֹב וְלֶקַח —

וַיָּבֹא כָל זֶה בִי כִדְבַשׁ וּכְיֵין־הָרֶקַח…

וְכָכָה אַחֲרֵי־כֵן יָצָאתִי לְרַחֲבֵי עוֹלָם.

לֹא הוֹלִיכוּנִי שׁוֹלָל רַעֲמֵי־שָׁוְא בְּקוֹלָם…

וְאִם סַלּוֹתִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה לִי בַחַיִּים

וָאָשִׂים רֶסֶן בְּפִי כָל תַּאֲווֹת וּמַאֲוַיִּים,

שְׁאָר־רוּחַ נֵעוֹר בִּי וַיֹּאחַז בָּם וּלְכָדָם —

לִי דְבָרוֹ הָיָה נֵר — דְּבַר רַמְבַּ"ם, גְּאוֹן הָאָדָם,

וּמְזֻיַּן־נִשְׁקוֹ זֶה לָקַחְתִּי לִי קַרְנַיִם

הִלָּחֵם עִם כָּל רֶשַׁע־כֶּסֶל שֶׁבַּחַיִּים,

בְּצֵאתִי נַעַר רַךְ וְתָמִים

מִבֵּית־מִדְרָשִׁי.

---

שְׁפִּינוֹזָה

מאת

מרדכי גולדנברג

מִשְּׁאוֹן הַקִּרְיָה נִבְדָּל וּמֵעַמּוֹ פָרוּשׁ,

בִּזְרוֹעוֹת גְּאוֹן־מַחֲשַׁבְתּוֹ יַחֲבֹק קַצְוֵי עוֹלָם;

וְקִלְלוֹת עָם כִּי יֵרְדוּ עַל רֹאשׁ מָחְרָם גָּרוּשׁ

וְגִּדּוּף מוֹרְדֵי־אוֹר — בַּל יַרְגִּיזֵהוּ קוֹלָם.

כְּנֶשֶׁר, שַׂר־הָרוֹם, הַפּוֹרֵשׂ מֻטּוֹת כְּנָפָיו

וּבָז מִמְּרוֹם־מְעוּפוֹ לְחִצֵּי הַצַּיָּדִים;

כֹּה שָׁט בֶּעֱזוּז־הֶגְיוֹנוֹ, בְּרוּמֵי עוֹלָם טָפָף —

וּמַה לּוֹ שְׁאוֹן מְנַדָּיו? — כְּמֹץ בְּרוּחַ־קָדִים.

הוּא רַב־הַסְּלִיחָה: יֵדַע אֶחָיו יוֹצְאֵי סְפָרַד

עַל דָּתָם בְּ“אֶחָד” הִתְנַפְּלוּ אֶל הַמְּדוּרָה; —

(וְעַד הַיּוֹם עַל דָּתָם שׁוֹמְרִים הֵם בִּגְבוּרָה…)

כִּי מַה יַעֲשֶׂה עָם, בַּגּוֹיִים כְּבוֹדוֹ יָרַד, —

וְעוֹד לוֹ דָתוֹ — שְׁאֵרִית קְדֻשָּׁה שֶׁנָּגוֹזָה?! — —

“סָלַחְתִּי לָמוֹ!” — יִלְחַשׁ בְּמִלְמוּל רַךְ שְׁפִּינוֹזָה…

---

הַגָּאוֹן מִוִּילְנָה

מאת

מרדכי גולדנברג

גְּאוֹן הַתּוֹרָה, אֶחָד נִקְדָּשׁ כְּאֶרְאֶלִּים.

זִיו חָכְמַת־יָהּ מֵעֵינָיו נִשְׁקָף וְזֹךְ־שָׁמָיִם.

מִשְּׁאוֹן הָעוֹלָם נְתִיבוֹ יֵט אֶל בֵּין צֶאֱלִים:

בְּסִבְכֵי יַעֲרוֹת־אֵל — שָׁם דַּרְכּוֹ לוֹ בַחַיִּים,

בְּנִבְכֵי יַם־הַתּוֹרָה יִצְלֹל וְיַעַל פְּנִינִים:

רַק מִלָּה יִרְשׁםֹ, תָּו — וְנָגַהּ שֶׁפַע נְהָרָה…

וְחַיָּיו — כִּנּוֹר־קֹדֶשׁ, וְכֻלָּם לוֹ מַאֲזִינִים

כִּלְזִמְרַת שַׂרפֵי־רוֹם הַטְּהוֹרָה, הַנֶּהְדָּרָה.

כִּי בָּז הָאִישׁ לְחַיֵּי הֶבֶל וַיִּתְרוֹמֵם

כִּכְרוּב וַיִּזְרַע אוֹר מִמָּרוֹם כְּשֶׁמֶשׁ־זֹהַר —

וּלְרַגְלָיו תֻּכּוֹ גְדוֹלִים וּמִשְּׂאֵתוֹ זָעוּ…

עֲנַק־הָרוּחַ. לְגְָדְלוֹ דוֹר וְדוֹר יִשְׁתּוֹמֵם.

וְעַד הַיּוֹם כָּל לֵב יִמָּלֵא רִגְשֵׁי־טֹהַר

לְזֵכֶר גְּאוֹן הָעָם, רַבֵּנוּ אֵלִיָהוּ!

---

רֹבֶּרְט סְקוֹט

מאת

מרדכי גולדנברג

בֵּין קַרְחֵי־עַד, בְּמִמְשַׁל סוּפוֹת קֹר וָלֵיל,

כַּנֶּשֶׁר רֹבֶּרְט סְקוֹט חָשׁ מָהִיר לְצִיר־הַדָּרוֹם;

לְשָׂטָן קָם הַתְּהוֹם וַיִּזְעַף בּוֹ הַמָּרוֹם,

כִּתְּרוּהוּ סַעֲרוֹת־שְׁאוֹל בִּבְכִי וּנְהִי וִילֵל.

אַךְ הוּא לֹא יֵט מִנְּתִיבוֹ! כֹּחוֹ תַשׁ וְרַד,

מְעֻנֶּה, רָעֵב, קוֹפֵא — נִשָּׂא כְבִכְנָפָיִם…

עוֹד רֶגַע קָט וּבָא חֲלוֹמוֹ…אֶל־שָׁמָיִם,

לַיָּעֵף כֹּחַ תֵּן — וְיִנּוֹן שְׁמוֹ לָעַד!

עוֹד רֶגַע קָט וּבָא לִמְקוֹם לֹא בָא עוֹד אִישׁ…

וַיֶּחְזַק לִבּוֹ בוֹ וְרַגְלָיו נִשְּׂאוּ חִישׁ…

…וּפִתְאֹם — מַה שָׁם? — אוֹי! — הַצִּיר וְדֶגֶל זָר!

הִקְדִימוֹ אֲמוּנְדְסֶן — וַחֲלוֹם שְׂשׂוֹן־חַיָּיו גָּז…

אֵי מְחִיר עִנּוּיֵי־שְׁאוֹל? — וְנִשְׁרוֹ לְעֵינָיו טָס!

וַיֵּלֶךְ רֹבֶּרְט סְקוֹט — וּלְפָנָיו מָוֶת מָר…

---

מַיְן־רִיד

מאת

מרדכי גולדנברג

בַּאֲרוֹנִי עוֹמְדִים סְפָרָיו בַּעֲלֵי כְרִיכוֹת־זָהָב:

בָּם קָבוּר זְהַב יַלְדוּתִי, פְּנִינֵי הַזְיוֹתַי;

הֵן הֵמָּה כְּרוּב דִּמְיוֹנִי נִשְּׂאוּ עָל — וַיָּעָף

אֶל אַרְצוֹת־אוֹר רְחוֹקוֹת, רְאִיתִין בַּחֲלוֹמוֹתַי.

יַמַּיְקָה שְׁטוּפַת־חַמָּה, הֹדּוּ הַמְבֹרָכָה,

גַּם יַעֲרוֹת אֲמַזּוֹנְקָה, גַּנְגֶּס קְדוֹשׁ־הַנְּהָרוֹת,

סִיבִּירִיָּה הַקָּרָה, גְּרֶנְלַנְדִּיָּה הַנִּדָּחָה

וּמֶקְסִיקָה הַיָּפָה, רַבַּת הָאוֹצָרוֹת.

אֲדֻמֵּי־עוֹר הַהֹדִּים, מְעֻטְּרֵי כְלִילֵי־נוֹצָה, —

מַה־דָּבַק לִבִּי בָם, בָּכִיתִי לְגוֹרָלָם:

הֵן ישֶׁר, אֹמֶץ־לֵב וְתֹם־יַלְדוּת בָּם נָשָׁקוּ;

בַּלֵּילוֹת – וַאֲנִי עֵר — וַתְּהִי אָז נַפְשִׁי יוֹצְאָה

לִבְנֵי־הַפְּרֵירִיָּה…לוּ גַרְתִּי, הָהּ, בִּקְהָלָם —

מִזְּרוֹעַ־עֻזִּי “חִוְּרֵי פָנִים” אָז נָמָקוּ.

---

הֶרְצְל

מאת

מרדכי גולדנברג

בְּאֹפֶל־גָּלוּתֵנוּ כְּכוֹכַב־יָהּ הוֹפַעְתָּ

וַתָּאֶר דִּרְאוֹן־עַבְדּוּת וַתַּרְאֶה אוֹר הַגְּאֻלָּה;

“הָסִירוּ חֶרְפַּת עָם!” — כָּרַעַם קוֹל הִשְׁמַעְתָּ —

וַנָּקָם לְקוֹלְךָ עֵדָה צְמֵאַת־חֹפֶשׁ כֻּלָּהּ.

כִּלְבִיאָה שְׁבוּיָה, פּוֹרְצָה לִפְרֹק כַּבְלֵי עֻלָּהּ

וּבְצִפָּרְנֶיהָ תִּקְרַע רִשְׁתָּהּ, לְכָדַתָּהּ,

הָלַכְתָּ בְּרֹאשׁ מַחֲנֵנוּ בְדֶרֶךְ־גְּאוּלִים סְלוּלָה —

עַד יוֹמְךָ פִּתְאֹם בָּא וּכְאֶרֶז־אֵל נִגְדַּעְתָּ…

אַךְ חֶשְׁכַּת לֵיל־הַגָּלוּת לֹא עוֹד תְּבַעֲתֵנוּ;

זִיו־שִׁמְךָ יָאִיר נָתִיב עוֹלֶה אֶל אַרְצֵנוּ…

וְיָבֹא יוֹם וִיסַפֵּר אָב לְנִינוֹ כָּכָה:

"עֲבָדִים, בְּנִי, הָיִינוּ בְגָלוּת שְׁחוֹרָה, מָרָה

וַיֶּאֱרַךְ עַד אֵין קֵץ לֵיל־עֹנִי לְלֹא נְהָרָה —

וּפִתְאֹם נִגְלָה אִישׁ…זָכְרֵהוּ, בְּנִי, לִבְרָכָה!"

---

בִּתִּי

מאת

מרדכי גולדנברג

עוֹלָמָהּ זַךְ: ז’וּל־וֶרְן יְשַׁעְשֶׁעְנָה;

עַל תְּכֵלֶת חֵיק־הַיָּם לְקַצְוֵי אִיִּים שׁוֹקְטִים,

אֶל סִתְרֵי יַעֲרֵי־עַד וְחוֹלוֹת־מִדְבָּר יוֹקְדִים,

אֶל קַרְחֵי צָפוֹן פֶּלִאי נִשְׁרוֹ יִשָּׂאֶנָּה.

וּכְרוּב־דִּמְיוֹנָהּ עֵר אֶל כָּל הַנִּשְׂגָּב מֶנָּהּ;

וּשְׁאוֹן הָעִיר וַהֲמוֹנָהּ — כְּכַלְבֵי־חָצֵר רוֹקְדִים…

בַּמֶּרְחָק נוֹפֵי־זִיו, לַשֶּׁמֶשׁ עַמִּים סוֹגְדִים —

מִי־יִתֵּן אֵבֶר לָהּ? — אַךְ שְׁבוּיַת־כְּלוּב עוֹדֶנָּהּ!

וּבְשִׁבְתָּהּ כְּפוּפַת־רֹאשׁ עַל סֵפֶר־הַחֶשְׁבּוֹנוֹת —

וְנִרְאָה הַטֶּרַס מֵרֹאשׁ הַר־גַּעַשׁ נוֹרָא,

וְרַב־הַחוֹבֵל גְּרַנְט לָהּ יִרְמֹז מִמֶּרְחַקִּים…

אָז תָּקוּם פִּתְאֹם חִישׁ, עֵינֶיהָ תְּמֵהוֹת פּוֹנוֹת

לִימִין וּשְׂמֹאל, כִּמְבַקְּשָׁה מִפְלָט לָהּ מִבּוֹרָהּ…

אַךְ עֵין־הַמּוֹרָה צוֹפָה — וְחֶזְיוֹנֶיהָ נְמַקִּים.

---

בְּנִי

מאת

מרדכי גולדנברג

עֹל חַיֵּי גָלוּת עוֹד לֹא הִלֵּךְ עָלָיו אֵימִים;

עוֹד צְחוֹקוֹ רַב וּבְגִיל יְנוֹצְצוּ עֵינָיו!

וְשָׂשׂ הוּא לִקְרַאת קְרָב, בּוֹטֵחַ כְּבֶן־רְאֵמִים,

וַיִּבְחַל לַעֲדֵי־עַד בְּסִפְרֵי דוֹרוֹת זְקֵנָיו.

וּבְצַעֲדֵי גִבּוֹר יִפְסַח עַל הַ“שֻּׁלְחָן־עָרוּךְ”:

אֵין חֹק, אֵין דָּת — רַק תְּרוּעוֹת־גִּיל בְּגַן־הַחַיִּים;

וְאָרוּר כָּל שְׁפַל־רֹאשׁ וְכָל גְּבַהּ קוֹמָה בָרוּךְ,

הָאָדָם נוֹצַר רַק לְמַלֵּא הַמַּאֲוַיִּים!

וַאֲנִי מִתְבּוֹנֵן בּוֹ, מִתְבּוֹנֵן וּמִשְׁתּוֹמֵם:

צִיץ־שֶׁמֶשׁ זֶה אֵיךְ עָלָה בְשָׂדִי כְסוּי־הַצְּלָלִים? —

הֵן דָּמָיו רָנִים כְּאִלּוּ הָיָה בֶן־אֵיתָנִים!

גַּם הוּא בִי נִבָּט, בָּן לַהֲגִיגִי דוֹמֵם

וּכְלוֹחֵשׁ: "חֲתֹר לְךָ, אָבִי, כְּסָס בִּגְוִילִים בָּלִים,

אַךְ דַּע לָךְ: מַעֲשֵׂה אָבוֹת כְּבָר לֹא יִירְשׁוּ בָנִים!"

---

דּוֹדִי

מאת

מרדכי גולדנברג

נָתוּן הָיָה כֻלּוֹ לְאֵל שָׁמָיִם

אַף רֶגַע לֹא הִתְפַּשֵׁט מִקְּדֻשָּׁתוֹ;

מֵחַלּוֹן־קְדֻשָּׁה הֵצִּיץ אֶל הַחַיִּים

וְסִפְרֵי קֹדֶשׁ הָיוּ בְנֵי חֶבְרָתוֹ.

כָּל חַיָּיו חָג. לַהֲגִיגָיו — הוֹד־קַרְנַיִם.

רְאִיתִיו כְּמַלְאָךְ יָרַד מִמְּעוֹנָתוֹ

וּבֶגֶד־מֶשְׁיוֹ מְבֻדָּר כִּכְנָפַיִם

שֶׁל נֶשֶׁר מַמְרִיא עָל לִמְרוֹם־פִּסְגָּתוֹ.

הָהּ, דּוֹדִי, דּוֹדִי! מִדֵּי אֶזְכְּרֵהוּ —

וּבַחִזָּיוֹן נִרְאִים לִי חַשְׁמַלִּים —

וְהוּא נִשָּׂא אִתָּם שָׁם, בִּתְכֵלֶת־גַּלִּים…

וְנִמְשָׁךְ לִבִּי…כָּכָה אֶחְמְדֵהוּ…

אָז אֶשְׁכַּח רֶגַע כִּי כֹחוֹתַי דַּלִּים —

וְאֶפְרֹשׂ יָדַי לָעוּף כְּרוּחוֹת קַלִּים…

---

אִשְׁתִּי

מאת

מרדכי גולדנברג

יַחַד עִמָּדִי הִיא רְתוּמָה בְעֶגְלַת הַחַיִּים;

מַחְסוֹם לְפִיהָ וְדוֹבְבוֹת רַק הָעֵינַיִם;

נֵזֶר־הַיָּגוֹן עַל רֹאשָׁהּ וּרְצוּץ־עֹנִי גֵוָהּ,

אַךְ גִּחוּךְ עַל פִּיהָ, לְכַסּוֹת עַל עָצְבָּהּ וּכְאֵבָהּ,

וְיֵשׁ כִּי יִתְדַּפֵּק הַמַּחְסוֹר בְּעֹז עַל דַּלְתוֹתַי

וְהָיוּ לִי יָמַי שׁוֹמֵמִים וּנְדוּדִים — לֵילוֹתַי!

אָז תַּקְשִׁיב לִגְנִיחוֹת לְבָבִי — וּבְקוֹל רַךְ כַּיּוֹנָה:

“חֲבִיבִי! נִלְאֵיתָ נְשׂא?” — וְהַדְּמָעוֹת בִּגְרוֹנָהּ.

— "הֵרָגַע נָא, חָבִיב, וְאֶשָּׂא אָנֹכִי לְבַדִּי,

מִשְּׁחָר טַל יַלְדוּתִי חַנַּנִּי אֵל עָצְמָה, מַחֲמַדִּי!"

וּבְדַבְּרָהּ — וְיָרַד צְרִי־מַרְפֵּא עַל לִבִּי הַכּוֹאֵב

וּמְרוֹמִי מִזְדַּכֵּךְ, כִּי נָמוֹג הֶעָנָן הַזּוֹעֵף…

וְטוֹב לִי אָז כָּכָה וְרָן גִּיל נְעוּרַי לְפָנַי,

כְּאִלּוּ מֵעֵדֶן גַּן־יַלְדוּת שׁוּב שָׁבוּ לִי שָׁנַי…

וְיֵשׁ כִּי יְגַחֵךְ הָאשֶׁר לְרֶגַע בַּבָּיִת,

יְלָדַי שְׂבֵעִים, נֶחְמָדִים כִּשְׁתִילֵי הַזָּיִת;

וּצְחוֹק, כְּאוֹרֵחַ לִי חָבִיב, יְצַלְצֵל בַּחֲדָרִים;

עַל גִּבְעַת לְבָבִי הַשָּׂשׂוֹן נֶס־תְּכֶלְתּוֹ אָז יָרִים.

אָז תַּזְהִיב הַתִּקְוָה בְזָהֳרָהּ כָּל זָוִית וּפִנָּה —

מַה יִיף שִׁיר־הַשִּׂמְחָה הַבָּא אַחֲרֵי מִסְפֵּד וְקִינָה!

גַּם הִיא, נְוַת־בֵּיתִי, אָז תַּבִּיט אֵלַי כִּמְנַצַּחַת:

— לַשָּׁוְא כֹּה נוֹאַשְׁתָּ וַתֵּרֶא לְרַגְלְךָ שַׁחַת;

רְאֵה, הִנֵּה בָאָה הַגִּילָה עִם צְחוֹקָהּ וּזְהָבָהּ

וַתַּרְנֵן בֵּיתֵנוּ, — וַאֲלוּמַת־אוֹר קָמָה נִצָּבָה!…

---

אָחִי

מאת

מרדכי גולדנברג

(מִשִּׁירֵי הַמִּלְחָמָה)

אוֹי, אָחִי! אֵי שִׁלּוּם דַּם־לִבְּךָ הַנִּשְׁפָּךְ? זְכוֹרְנִי בִהְיוֹתְךָ עוֹד קָטָן —

וְאִמֵּנוּ עַל עַרְשְׂךָ עָמְדָה־שָׁחָחָה, לְשָׁמְרְךָ מִפֶּגַע וְשָׂטָן.

מְנוֹרַת־פַּח קְטַנָּה דֹם טִפְטְפָה אוֹרָהּ, וַיְהִי עֶצֶב דּוֹמֵם מִסָּבִיב,

וְהִיא עוֹמְדָה נוּגָה וְלוֹחֲשׁוֹת שְׂפָתֶיהָ: — “הוֹי, בְּנִי, אִישׁוֹן עֵינִי, הֶחָבִיב!”

וַיִּהְיוּ הַצְּלָלִים כְּחַיּוֹת אֲיֻמּוֹת, הַמְחַכּוֹת בַּפִּנּוֹת לַטָּרֶף;

וָאַבִּיט וָאַקְשִׁיב וְלִבִּי — תַּבְעֵרָה, מֵרַחֲמִים וְיָגוֹן יִשָּׂרֵף…

וּבַעֲשׂוֹתְךָ צַעַדְךָ הָרִאשׁוֹן, בֶּן־שָׁנָה, אֶזְכְּרָה אִמֵּנוּ בִשְׂשׂוֹנָהּ;

בְּעָמְדָהּ כְּפוּפָה וּפְרוּשׂוֹת יָדֶיהָ, לְחַבֵּק טִפּוּחָהּ, “אִישׁוֹנָהּ”;

וַתְּהִי מַצִּיג רַגְלְךָ הַקְּטַנָּה וְרוֹתֵת, כָּאֲנִיָּה בֵין זַעַף־מִשְׁבָּרִים,

וְאִמָּא מַזְרִיזָה: — “חוּשׁ, גּוֹזָל, לִקְרָאתִי, עַל אַף כָּל מִכְשׁוֹלִים וְצָרִים!”

וְשִׂמְחַת אִמֵּנוּ בְהִכָּנְסָךְ לְתוֹרָה: רָן לִבָּהּ לִקְרַאת בְּנָהּ־מַתְמִידָהּ;

אֲנִי הֵן הֵצַצְתִּי־נִפְגַּעְתִּי; וְאַתָּה נִשְׁאַרְתָּ “קַדִּישָׁה יְחִידָהּ”.

וַתְּהִי כָּל דִּמְעָתָהּ לָךְ קֹדֶשׁ וַתֵּרֶא עוֹלָמָהּ בְּעֹנֶג חֶלְדֶךָ,

וּבְדִמְמַת הַלֵּילוֹת שְׁנָת גָּרְעָה מֵעֵינָהּ וַתִּצֹּק תְּפִלָּתָה עָלֶיךָ…

דִּמִּיתִי: כְּנַחַל־עֲדָנִים חַיֶּיךָ אַט יִזְרְמוּ לְלֹא תוּגָה וְצַעַר, —

אַךְ הִנֵּה הִתְרוֹמֵם — וּלְפֶתַע — גַּל־דָּמִים וּבְתָקְפּוֹ הֵגִיחַ הַסַּעַר.

הִתְפָּרֵץ יוֹם־זַעַם, יוֹם חָרוֹן וְעֶבְרָה, וְעַמִּים בְּעַמִּים נִלְחָמִים;

הוֹי, אָרוּר יְהִי אוֹתוֹ יוֹם, בּוֹ נִסְחַפְנוּ חִישׁ שְׁנֵינוּ בְמַבּוּל־הַדָּמִים!

לַשָּׁוְא בָּכְתָה אִמָּא תַמְרוּרִים עַל שִׁבְרָהּ, לֹא נִרְצָה קוֹל־בִּכְיָהּ בְּיוֹם־זַעַם;

וַתְּהִי בְלֶכְתֵּנוּ לַקְּרָב כְּשִׁכּוֹרָה, אַף קוֹלָהּ לֹא נִשְׁמַע הַפָּעַם…

כִּי אָמְנָם הַיָּגוֹן בָּהּ נָסַךְ מְרֵרָתוֹ וַתִּדּוֹם מֵעָצְמַת מַכְאוֹבָהּ…

לֶב־אֵם! מֶה חָזַקְתָּ אִם כֹּה הִתְאַפַּקְתָּ בְּיוֹם מַר, יוֹם־הַשְּׁכוֹל, כִּבְיוֹם טוֹבָה!

אַךְ הָיוּ מִכְתָּבֵינוּ לְלִבָּהּ נִחוּמִים וּמְקוֹר־תִּקְווֹתֶיהָ לֹא דָלָל,

וַתְּקַו לְשׁוּבֵנוּ, כְּשֹׁךְ סַעַר־דָּמִים, וַתְּיַחֵל — עַד נָפְלְךָ חָלָל…

הוֹי, אָחִי! נָפַלְתָּ כְּקָרְבָּן לַמֹּלֶךְ. מָה אַעַן לָאֵם הַשַּׁכּוּלָה,

עֵת תִּשְׁאַל: — “אֵי בְנִי, אִישׁוֹן־עֵינִי?” — וְתַבִּיט עָלַי כֹּה עֲלוּבָה, אֲמֻלָּה?

עֵד אֶהְיֶה לַאֲסוֹנָה הַנּוֹרָא, וּכְאוֹבֵד עַל דַּם־לִבָּהּ אֶעֱמֹד, תְּפוּשׂ־אֵימִים —

וְלֹא אֵדַע אִם לִבְכּוֹת לְמוֹתְךָ: “אוֹי, אָחִי!” אוֹ לִסְפֹּד עַל חַיַּי הַשְּׁמֵמִים.

---

אֶל...

מאת

מרדכי גולדנברג

א

רַכָּה וַעֲצוּבָה כְּשִׁירַת נַדְּסוֹן

פְּגַשְׁתִּיךְ, נֶחְמָדָה,

וַיְהִי בְחֵן־יְגוֹנֵךְ הוֹד שׁוֹשַׁנָּה נוֹבְלָה

וַהֲדַר אַגָּדָה.

וַתְּגַלִּי לִי חַיַּיִךְ — סֵפֶר תּוֹלְדוֹת עַלְמָה —

וַיְהִי בָם לֹבֶן זָהֳרֵךְ; —

וָאֶתְחַנֵּן אָז: רַחֲמִינִי, בַּת־הַקֹּדֶשׁ,

הַנְאִינִי מֵהֲדָרֵךְ!

וַתּוֹרִידִי בְעֶצֶב־רֹאשֵׁךְ — וּבְקוֹל־נְכָאִים:

—"עָזְבֵנִי נָא לְנַפְשִׁי, הוֹי, יַקִּירִי,

כִּי לֹא לְמַעֲנֵךְ אָנִי — וַהֲדָרִי

בְּטַל־נְעוּרָיו יִבֹּל כֹּה עֲרִירִי!" —

וּכְעֵד לִדְבָרֵךְ תְּקָפֵךְ שִׁעוּל נוֹרָא

וְיָדֵךְ נָמָה עַל הַלֵּב הַכּוֹאֵב,

וּכְשִׁירַת נַדְּסוֹן רַכָּה, קְדוֹשָׁה, נוּגָה

הֵעַפְתְּ בִּי עֵינֵךְ…וַאֲנִי לְמוּלֵךְ דּוֹאֵב.

ב

הָיִית לִי סֵמֶל קְדֻשָּׁה וְעִצָּבוֹן;

אוֹר נֹגַהּ וָרֹד זָרַח עַל סְבִיבָיִךְ,

הוֹי, קְשִׁי גוֹרָלֵךְ הִתְוָה לָךְ רִקָּבוֹן

וּכְפֶרַח נוּגֶה תִבְלִי בַעֲלוּמָיִךְ.

לֹא רָן לֶב־עֶלֶם לְמַרְאֵה יָפְיֵךְ, רַכָּה:

מַחֲלָתֵךְ בַּחֲרוּלִים סָגְרָה שְׁבִילֵךְ;

בְּשִׁמְמַת חֶדְרֵךְ הוֹלְכָה אַתְּ וּנְמַקָּה —

וְאֵי הַפֶּלִאי יָבֹא וְיַצִּילֵךְ?

כַּשֶּׁלֶג צַחָה, כְּשִׁירַת־לֵב עֲדִינָה,

עֲטֶרֶת קוֹצִים נוֹשְׂאָה אַתְּ בִּדְמָמָה,

כִּקְדוֹשָׁה שֶׁנָּדוֹנָה פֹה בַפִּנָּה,

לָשֵׂאת דֹּם כָּל יִסּוּרֵי הָאֲדָמָה…

זֶה אַרְגְּמַן־סְתָו שֶׁנִּתְלָה בִלְחָיַיִךְ

וּבְרַק עֵינַיִךְ — כְּשַׁלְהֶבֶת שְׁחוֹרָה —

יְמַלְּלוּ לִי עַל כֶּרֶם־נְעוּרַיִךְ,

שֶׁהוּנַף עָלָיו גַּרְזֶן חַד וְנוֹרָא…

אַתְּ שְׂדֵרַת־סְתָו עֲזוּבָה וְנִסְחָפָה,

אֶל עֶדְרֵי עָבִים צוֹפָה אַתְּ בְּאֵימָה…

וַתִּהְיִי לִי בַלָּדָה נוּגָה, יָפָה,

וַתִּהְיִי לִי יְגוֹן קָצִיר עַל הַשְּׁדֵמָה…

לְיַד חַלּוֹנֵךְ תֵּשְׁבִי כֹה עֲגוּמָה;

כַּנֵּר חַיַּיִךְ הוֹלְכִים וְנִדְעָכִים…

מַה צַר לִי, חֶמְדָּה גְּנוּזָה וַחֲתוּמָה:

כָּל זְהָבֵךְ אִתָּךְ תִּשְּׂאִי אֶל הַנְּצָחִים!

---

[רוּחַ עָבַר עַל הַקָּמָה]

מאת

מרדכי גולדנברג

רוּחַ עָבַר עַל הַקָּמָה,

לָחַשׁ סוֹד.

הִכָּה גַלִּים וַיֵּעָלַם —

מַה לּוֹ עוֹד? —

חָלֹף יַחְלֹף הָלְאָה, הָלְאָה,

אַךְ גַּם שָׁם

מְנוּחָה יַשְׁבִּית, יַרְגִּיז, יָנִיד

בָּר הַנָּם.

צַלְמֵךְ עָבַר לִפְנֵי עֵינַי —

גִּלָּה רָז;

חֵץ בִּי יָרָה וָאֵאָנַשׁ —

הוּא לוֹ גָז.

הָלְאָה דַרְכֵּךְ בֵּין הַגְּבָרִים

אַךְ גַּם שָׁם

לֹא תֶאֱהָבִי, רַק תַּרְתִּיחִי

אֶת הַדָּם.

---

יֶלֶד מֵת

מאת

מרדכי גולדנברג

לְבֵית הַקְּבָרוֹת עִם אוֹר־בֹּקֶר

גּוּפָתוֹ הוּבְלָה בְקָרוֹן,

אַךְ שָׁב עַל אֶצְבְּעוֹת רַגְלָיו דּוּמָם —

וְשִׁיר שֶׁל רַחֲמִים יָרֹן.

עִם מְעוּף אַנְקוֹרִים שָׁב — וּדְמוּתוֹ

מְרַחֶפֶת אַט בַּפִּנָּה;

אַט יִגַּשׁ אֶל הָרְאִי הַמְכֻסֶּה —

עַל פָּנָיו קַו־חֲנִינָה.

וּכְעָנָן יַעֲבֹר לוֹ בַלָּט

וְאִלֵּם יִצְעַד, יֵלֶךְ

וּבְצֵל הַכֹּתֶל דֹּם יִתְעַלֵּם; —

וּפִתְאֹם יַחֲזִיק פֶּלֶךְ.

וְנָד הוּא זָקֵן בֵּין הַצְּלָלִים —

וּפְנֵי סָב־חָכָם פָּנָיו —

וְהֶאֱזִין דֹּם לִבְכִי הַהוֹרִים

וְגִחֵךְ גִּחוּךְ־עָנָיו.

וּלְנֶר־זִכְרוֹנוֹ יִגַּשׁ — יַבִּיט,

יִתְבּוֹנֵן בְּכוֹס הַמָּיִם,

וְאַט־אַט יִשָּׂא עֵינֵי־רַחֲמִים

לִתְכֵלֶת הַשָּׁמָיִם.

וְשׁוּב מַבָּטוֹ עַל הַהוֹרִים

כְּקַו בֶּן זֹהַר יָחֹל —

וּפָרַשׂ אֵבֶר צַח כַּיּוֹנָה

לִמְרוֹמֵי שַׁחַק כָּחֹל.

---

לֵיל נְדוּדִים

מאת

מרדכי גולדנברג

טַבְּעוֹת־פָּז מִתְרַתְּקוֹת בָּאֲפֵלָה;

נַחֲשֵׁי־אֵשׁ יְרַצְּדוּן בְּמַקְהֵלָה.

וְהַסָּב מִצַּד אֶל צַד יִתְהַפֵּךְ,

לְבָבוֹ בוֹ בְנִכְאֵי דְוַי מִשְׁתַּפֵּךְ.

עֲבָרוֹ מִן הַפִּנָּה יִרְמֹז אֵלָיו!

לְמוּלוֹ יָדָיו יוֹשִׁיט זָקֵן נֶעֱלָב:

עֲבָרוֹ — צָרוּר שָׁם כָּל רְכוּשׁ־הַחַיִּים —

בִּן רֶגַע גָּז כְּיוֹנָה מִיָּדַיִם.

עֲבָרוֹ — הֵן בּוֹ סָפוּן כָּל מַטְמוֹנוֹ! —

אֶל הַפִּנָּה יַבִּיט סָב בִּיגוֹנוֹ.

וְצַר לוֹ, צַר עַל מִזְמוֹר לֵב שֶׁנָּדַם,

וְצַר מְאֹד לוֹ, צַר עַל חַיֵּי אָדָם.

לוּ שָׁב הַגַּלְגַּל: יֵשׁ כֹּה רַב לְתַקֵּן! —

וְלָמָה, אוֹיָה, כָּכָה חִישׁ נִזְדַּקֵּן? —

וְעַכְשָׁו — עָבַר, חָלַף כְּבָר הַמּוֹעֵד —

וְנוֹעֵץ בָּאֲפֵלָה עֵינָיו סָב וְרוֹעֵד…

עֲתִידוֹ — לוּט־עֲרָפֶל — בַּחֲשָׁאִי

מִתְגַּנֵּב אֵלָיו: זוֹ הַזִּקְנָה — מָה הִיא? —

שְׂמָמִית גְּדוֹלָה תֶאֱרֹג קוּרִים סְבִיבוֹ…

וְהוּא עוֹד יֵבְךְ, וִיחַפֵּשׂ חֲלוֹם־אֲבִיבוֹ…

בְּעַד הַחַלּוֹן חוֹדֵר אוֹר יָרֵחַ;

קָם הַסָּב מִיצוּעוֹ מִתְאַנֵּחַ —

עֵינָיו כָּבוֹת צוֹפוֹת בְּעַד הַצֹּהַר:

“הוֹי, מְאוֹר־לֵיל, חָנֵּנִי עוֹד מְעַט זֹהַר!”

---

מִשִּׁירֵי זְמַנֵּנוּ

מאת

מרדכי גולדנברג

א

אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים, אוֹי, אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים!

כִּי עוֹד מְעַט וְיָבֹא יוֹם הַחֹל הַגָּדוֹל,

וְנֶפֶשׁ־רַגָּשׁ תֵּלֵךְ עָרוֹם לְבֵית עוֹלָמָהּ,

וּשְׂפַת מְשׁוֹרֵר לָשִׁיר תֶּחְדַל חָדֹל! —

כִּי עוֹד מְעַט וְנָבְלוּ הַשָּׁמַיִם

וּמָרַד דּוֹר אֲנָשִׁים בִּגְאוֹן אֲבִי הַטֶּבַע,

וְצָמַק לֶב כָּל חַי, וְרַבּוּ קְנוּנְיוֹת פְּעוֹטוֹת,

וְטוּרֵי חֲנֻיּוֹת יִרְבּוּ עַל אַחַת־אַחַת — שֶׁבַע!

אַסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים, אוֹי, אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים!

כִּי אוֹי לַבָּאִים, אוֹי, בַּל תּוֹפַע לָמוֹ נְהָרָה:

עֲתַר עֲנַן חֲטָאִים שֶׁל דּוֹר הַשְּׁרָצִים יַעַל —

יֶעְשַׁן אַף הַיּוֹצֵר וְגָעָה גְעִיָּה מָרָה…

וּפָרַשׁ לְקֶרֶן זָוִית וּבָכָה עַל עוֹלָמוֹ:

כִּי חֻלַּל רַעְיוֹנוֹ — הֻטַּמְאָה מְגַמָּתוֹ!

וְדוֹר־הָאָדָם יָזִיד וְצָחַק עַל מִשְׁבַּתּוֹ

וְחָתַר לַמַּחֲשַׁכִּים וְהִתְעַנֵּג בְּחַטָּאתוֹ!

וְאִם בֵּין זוֹחֲלִים אֵלֶּה עוֹד לָעוּף יַמְרִיא אֶחָד

וְאִם עוֹד יָהִין אֶחָד, לִקְרֹא בְּשֵׁם־אֱלֹהַּ —

וְנָפַל בְּרַד־גִּדּוּפִים מִיּוֹשְׁבֵי־חשֶׁךְ עָלָיו:

“הַס, כִּי לֹא לְהַזְכִּיר!” “הַס, כִּי לֹא לִדְמֹעַ!” —

וְכָרְתוּ בְּרִית אָז עִם הַשָּׂטָן לְכִתּוֹתָיו

וְיָצְאוּ עַל כָּל דְּרָכִים לְאַבֵּק עֵין כֹּל רוֹאָה,

עַד כִּי תִּבְחַל נַפְשָׁם בְּמִשְׂחָק זֶה הַנּוֹרָא —

וְזָרְמוּ נַחֲלֵי דָם וְיַד אִישׁ בְּאָחִיו הוֹיָה! — —

כַּמֵּתִים אָז הַחַיִּים — בְּלִי נִשְׁמָע קוֹלָם פּוֹסְעִים…

אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים, אוֹי, אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים!

ב

הָאָדָם, בֶּן־דּוֹרִי!

מַה־בּוֹדֵד אֶרְאֶךָּ!

גַם אֵלְךָ עֲזָבְךָ,

וְנִדָּח וְזָר

תְּשׁוֹטֵט בָּעוֹלָם,

עֲמוּס מַשָּׂא־חַיִּים,

אֵין תִּקְוָה בְלִבְּךָ

וּצְחוֹקְךָ מַה־קָּר!

גַּם עָצְבְּךָ פָּג

וְאוֹר־שִׂמְחָה בַּל תֵּדַע

וְכִי יֵעוֹר בָּךְ רֶגֶשׁ —

וְנִדַּף כַּמֹּץ.

הַיְּשִׁימוֹן הַנּוֹרָא —

זֶה סֵמֶל חַיֶּיךָ!

כִּי יִיעַף הַמַּבָּט —

וְנָפַל עַל קוֹץ!

גַּם רַחֲמִים לֹא תָעִיר,

בֶּן־דּוֹרִי הָאֻמְלָל:

הַיְרַחֲמוּ גוּשׁ סֶלַע,

שֶׁנֻּפַּץ אֶל תְּהוֹם?

בְּלִי אֵל וּבְלִי עָתִיד

תְּשָׂרֵךְ דַּרְכֶּךָ,

לֹא תוֹחִיל לַלַּיְלָה,

לֹא תְקַוֶּה לַיּוֹם!

---

חֵלְכָּאִים

מאת

מרדכי גולדנברג

פֶּרַח בֶּן־צְלָלִים לְאוֹר מִתְגַּעְגֵּעַ,

חִוֵּר וְחוֹלֶה אַט־אַט מִתְנוֹעֵעַ;

הַרְחֵק בָּרוֹם שָׁם הַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת —

צִיץ מָךְ לֹא תִפְקֹד גַּם קֶרֶן זִיו אַחַת.

פֶּרַח בֶּן־צְלָלִים מֵחֹסֶר־אוֹר יִגְוָע,

שָׁוְא נָשָׂא נַפְשׁוֹ כָל יָמָיו בְּתִקְוָה;

חַיָּיו פֹּה נָבְלוּ בַקֹּר וּבַצְּלָלִים,

חָלַם וְנָבֵל כְּכָל הָאֻמְּלָלִים.

*

יֶלֶד בֶּן־מַרְתֵּף, דַּל, רָעֵב וְנִדָּח

בְּבוֹר־טַחַב אָפֵל נֶר־חַיָּיו אַט יִדְעָךְ;

חוֹלֵם עַל שֶׁמֶשׁ וְצָמֵא לְאוֹרוֹ —

רִתְּקוֹ הָעֹנִי לְחֶשְׁכַּת צֵל־בּוֹרוֹ:

חוֹלֶה הַיֶּלֶד, עַל פָּנָיו תָּו־מָוֶת;

יִדֹּם וְיִסְבֹּל בְּדִמְמַת־עַצָּבֶת.

אֵלִי! מָה רַבּוּ אֻמְלָלִים בָּעוֹלָם —

חַיִּים וּמֵתִים מִבְּלִי נִשְׁמָע קוֹלָם!

*

חֲלוֹמִי אֵי מֻשְׁלָךְ? —

בֵּין פְּרָחִים, שֶׁפְּגָעָם

הַשָּׁרָב בְּלַהֲטוֹ —

וְהֵם נוֹבְלִים בִּצְמָאָם.

הַשּׁוֹאֲגִים: “חַיִּים!”

וְגֹוְעִים וּנְמַקִּים…

הוֹי, לִבִּי לַפְּרָחִים

הַסּוֹבְלִים הָרַכִּים!

וַחֲזוֹנִי יְרַפְרֵף

עַל טְלָאִים וּגְדָיִים,

שֶׁהוּרְדוּ לַטֶּבַח

עֲקוּדֵי־רַגְלָיִם;

וְשָׁחַט הַשּׁוֹחֵט

וּפָרְצוּ הַדָּמִים —

וְעֵינֵיהֶם עוֹד צוֹפוֹת

בְּמַבָּט כֹּה תָמִים…

וּכְאֵבִי לָעַמִּים

נוֹאֲשִׁים, נִכְנָעִים,

הַכָּלִים מִתִּגְרַת

אֲדוֹנִים רְשָׁעִים;

הַמְשַׁוְּעִים לְמֶרֶד

וְאֵין לְאֵל יָדָם —

וְכוֹרְעִים וְנוֹפְלִים

בְּרִשְׁעַת זְדוֹן־אָדָם.

וְלִבִּי — הוּא נָתוּן

לִרְחוֹבוֹת הָאֵבֶל:

שָׁם אַחַי מִתְנַוְּנִים

מֵחַיֵּי הַסֵּבֶל,

נוֹלָדִים וְגֹוְעִים

בְּצַעַר וּרְעָבוֹן,

הֲשָׁמַע מִי קוֹלָם

מֵאַשְׁפּוֹת־רִקָּבוֹן?

בין הרים:

מאת

מרדכי גולדנברג

---

א בַּנִּקְרָה

מאת

מרדכי גולדנברג

הִתְקָרְבוּ שְׁנֵי אֵיתָנֵי הָר

וּבְלִבָּם כְּבוּשָׁה חֵמָה;

מֵרוֹם פַּס־שַׁחַק נִשְׁקָף צָר,

מִלְּמַטָּה תֶּאֱרֹב אֵימָה.

כְּאִלּוּ שַׁחַץ קַדְמוֹן רָע

פֹּה הִרְחִיב לֹעוֹ נוֹרָא —

מִפַּחְדוֹ סֶלַע פֶּרֶא זָע

וְנוֹפֵל אֶל תְּהוֹם שְׁחוֹרָה.

הַאֻמְנָם זֶהוּ מִשְׁכַּן שְׁאוֹל

וּמִקְלָט פֹּה לַשֵּׁדִים? —

כָּל הֶגֶה פֹה, כָּל נִיב, כָּל קוֹל

יָשׁוּבוּ חִישׁ חֲרֵדִים.

מַה מוּזָר שְׁאוֹן הָעוֹלָם פֹּה —

רַק עִמְעוּם קַל יַגִּיעַ,

רַק יַנְשׁוּף עִוֵּר יֵדֶא לוֹ

וּכְנָפָיו אַט יָנִיעַ.

עֲטַלֵּף יְקַנֵּן בִּנְקִיק־חוֹר,

בּוֹ יֵשַׁב עַד הָעֶרֶב —

עִם נֶשֶׁף יִקְרָא לְנַפְשׁוֹ דְרוֹר

וִירַפְרֵף לִטְרֹף טֶרֶף.

וְזִרְמֵי עֹז בְּשֶׁטֶף רָב

נִגָּרִים מַטָּה מָטָה;

נֵץ פֶּרֶא יָצִיץ בַּחֲגָו

וְיִגְמֹל בָּעֲלָטָה.

וּכְלוּחוֹת סְפָרִים רָבְדֵי־צוּר

נֶעֶרְמוּ גַל עַל גַּלִּים:

כְּאִלּוּ יוֹצֵר כָּל הַיְּצוּר

פֹּה רָשַׁם סוֹדוֹת נַעֲלִים…

שׁוּר: דְּרוֹר עַלִּיזָה חָמְדָה קֵן

פֹּה בֵינוֹת סַלְעֵי־שְׁאִיָּה —

כַּחֵץ הִיא טָסָה טִיסוֹת־חֵן

וְצִפְצוּף־גִּיל בְּפִיהָ;

וְשָׂמַח לֵב לִרְאוֹתָהּ כָּאן

בִּנְקִיק הָהָר הַשָּׁחוֹר,

וְצָהַל לֵב, — וְגֵא וְרָן

חִישׁ תַּעֲזֹב עֵמֶק־עָכוֹר.

גַּם פֶּלֶג קָטָן נֶחְפָּז, רָץ,

כְּנָס מִבֵּין הַמְּצָרִים:

אֶל רַחֲבֵי עוֹלָם שׁוֹטֵף, אָץ

לְסַפֵּר יְגוֹן הֶהָרִים…

---

ב הַמַּעְיָן

מאת

מרדכי גולדנברג

מִכִּלְיוֹת אֵם־אֲדָמָה חַי

וְעַלִּיז חִישׁ הִתְפָּרֶץ,

כְּנָחָשׁ יִזְחַל לוֹ בַגַּיְא

וִימַהֵר לָתוּר אָרֶץ.

יְלִיד הַחשֶׁךְ יִסְבָּא אוֹר —

תַּז שֶׁמֶשׁ עַד בְּלִי דַי לָהּ:

כִּי תִשְׁקַע יָמָּה — יַעֲטֹף שְׁחוֹר

וִיקוֹנֵן כָּל הַלַּיְלָה…

וְזַךְ כַּסַּפִּיר דֹּם יְפַךְ;

כִּי יְהִי לוֹ צוּר לָטֹרַח —

הַצִּדָּה יֵט וּבְמִלְמוּל רַךְ

יְמַהֵר לָרוּץ אֹרַח.

וּמִדֵּי בֹקֶר תָּבֹא שָׁם

יַלְדָּתִי בַת עֲמָקִים; —

בַּמִּזְרָח שֶׁמֶשׁ תְּעַלַּע דָּם

וּתְתַלַּע הָר בִּבְרָקִים.

וּתְמַלֵּא כַדָּהּ יַלְדַת־חֵן

וְשָׁרָה שִׁיר הָאַהֲבָה;

וְחָשׁ אֲנִי כִּדְרוֹר מִקֵּן,

כְּאָדָם לִקְרַאת חַוָּה.

---

בְּעֶרֶב חֹרֶף

מאת

מרדכי גולדנברג

וּזְכוֹרְנִי עֶרֶב־חֹרֶף, צָלַלְתִּי בְיַם הַגְּמָרָא,

וְרַבִּי — יָשִׁישׁ צַח בַּאֲגֻדְּלוֹ מְנַצֵּחַ:

כְּגַן שׁוֹשַׁנֵּי־זִיו אַגָּדָה נוֹתְנָה רֵיחַ —

וְהַכֹּל מַאֲזִין דֹּם…עֲשָׁשִׁית יוֹצְקָה זָהֳרָהּ!..

יַד־טֵבֵת עַל הַשְּׁמָשׁוֹת רוֹקְמָה פִרְחֵי־קָרָה;

וּבְתוֹךְ הַתַּנּוּר אֵשׁ־הַמְּדוּרָה תִּתְלַקֵּחַ…

וְרַבִּי מַטִּיף מוֹר בְּנִגּוּן מְשַׂמֵּחַ

וּמְשַׁכֵּר אֶת הַלֵּב — וּפָנָיו קוֹרְנֵי־נְהָרָה!

עַל עוֹלַם־זִיו־הַנֵּצַח הִגְבִּיר סָב אֲמָרִים…

תִּכָּפֵף דִּמְמַת־סוֹד, גַּם אֹזֶן־לֵיל קַשָּׁבֶת:

— "הַדֶּלֶת לְהֵיכַל־יָהּ הֵן יִפְתַּח שַׂר־הַמָּוֶת;

מֵעֵבֶר לְסַף־הַשְּׁאוֹל הַחַיִּים מַה־נֶּהְדָּרִים!"

כַּךְ סָח לִי יָשִׁישׁ צַח בְּעֶרֶב־חֹרֶף נָעִים —

וַיַּדְלֵק בְּיַד־אֱמוּנָה בְלִבִּי אָז נֵר־פְּלָאִים…

---

בְּלֵיל־חָג

מאת

מרדכי גולדנברג

מַגַּל־זָהָב נוֹצֵץ בְּרוֹם־הַתְּכֵלֶת:

סִירָה קְטַנָּה שָׁטִים בָּהּ חֲלוֹמוֹתַי

וּמִסָּבִיב אִיֵּי־בְּדֹלַח נוֹגְהִים:

לָמוֹ כְיוֹנִים עָפוּ כָל רִגְשׁוֹתַי!

דְּמָמָה סָבִיב. כְּאִלּוּ עָצַר מְעוּפוֹ

נֵץ־הַזְּמָן וַיַּעֲמֹד וַיִּשְׁתּוֹמֵם.

צִלְלֵי־מֶשִׁי תוֹעִים עִמְקֵי־רַעְיוֹן

וְעוֹלַם־יָהּ עַל בּוֹרְאוֹ חוֹשֵׁב, דּוֹמֵם…

אֶעֱמֹד קָפוּא. אֶסְפֹּג סוֹד הַדְּמָמָה.

אַקְשִׁיב: שַׂרְפֵי מַעְלָה בָאִים מִכָּל פִּנָּה…

בְּאוּלַם־לִבִּי פִתְאֹם הָדְלְקוּ מְנוֹרוֹת

וְכִנּוֹרוֹת עוֹרְרוּ מַנְגִּינָה…

זִכְרוֹן יְמֵי נְעוּרִים צָץ מִתְּהוֹם הַנְּשִׁיָּה,

מְרֻחָץ טַלְלֵי־קֶסֶם, מוּצָף זְהַב דִּמְיוֹנוֹת…

עוֹמֵד אֲנִי נִרְגָּשׁ, כְּאֵב דַּק מָתוֹק אָחוּשׁ

וּבְעַד שִׁמְשׁוֹת־לַיִל אַחַז רֹב חֶזְיוֹנוֹת…

לַיְלָה, חַג וּדְמָמָה. נִימִים נִמְתְּחוּ דַקּוֹת

מִנִּי מָרוֹם עַד לָאָרֶץ רְוַת־גַּעְגּוּעִים…

בְּשָׁעָה זוֹ טַבְּעֵנִי, יַם־הָאַהֲבָה,

פֶּן יוֹלִיכֵנִי שׁוֹלָל רוֹזֵן־הַתַּעְתּוּעִים.

---

שִׁירַת הַקּוֹנְדוֹר

מאת

מרדכי גולדנברג

רֹאשִׁי מְעֻטַּר־גָּאוֹן יַפִּיל סְבִיבוֹ אֵימָה;

עֵינַי תָּרוֹת, חוֹתְרוֹת קְצוֹת מֶרְחַקֵּי־עוֹלָם.

מִי לֹא יִירָאֵנִי? — עוֹף, גַּם חַיָּה, בְּהֵמָה —

פַּחְדִי עַל הַכֹּל, מִקְּטַנָּם וְעַד גְּדוֹלָם.

הָאַיָּלָה בְּפַחַד, קַלַּת־רֶגֶל, תָּרוּץ,

תִּשְׁמַע מַשַּׁק כְּנָפַי — תִּכְרַע חִסְרַת־אוֹנִים.

כְּחֵץ קַל אֶפֹּל מָהִיר…אָז כִּלָּיוֹן חָרוּץ.

כָּכָה אֶמְשֹׁל גֵּא בָאַנְדִּים הַגְּאֵיוֹנִים.

רֶגַע — וּבַשְּׁחָקִים אָטוּשׁ עֲדוּי־גָּאוֹן,

טוֹבֵל בְּזָהֳרֵי־שֶׁמֶשׁ, רוֹחֵץ בְּיַמֵּי־נְגֹהוֹת,

וּמִשְׁנֵהוּ — אֵרֵד, אֶפֹּל אַט, בְּלִי שָׁאוֹן

וְאֶתְבּוֹלֵל חִישׁ, בֵּין יוֹנֵי־מִדְבָּר דּוֹאוֹת.

כָּכָה אֶמְשֹׁל אַדִּיר. וּמִי עַז כָּמוֹנִי?

יֵבְךְ הָרוֹעֶה אֻמְלָל: אִילוּ נָפַל חָלָל…

וַאֲנִי עַל סַלְעִי אָבוּז לְבֶן־הָעֹנִי

וְעִם גוֹזָלַי אָז אֲחַלֵּק כְּגִבּוֹר שָׁלָל.

כִּי רַק לִי הָאוֹן וּמֶלֶךְ עַז הִנֵּנִי.

לְרַגְלַי תֻּכּוֹ־נִכְנְעוּ יַחַד כָּל הַחַיִּים;

וְכִי אֶתְנַשֵּׂא מָרוֹם קוֹלִי יְלַוֵּנִי:

“רַק בַּבְּדִידוּת הוֹד וּבְדִמְמַת־שָׁמָיִם!”

*

עֹפֶר הָאַיָּלִים רָץ אֶל נַחַל לִשְׁבֹּר צְמָאוֹ —

אָז בַּמַּעֲרָב מַלְכַּת־אוֹרָה מֵתָה מִיתַת־פָּז,

וּבַיַּעַר עוֹפוֹת־לַיְלָה עָפוּ עוּף וְדָאֹה;

כְּהֵלֶךְ־נוֹדֵד פֹּה הִשְׂתָּרֵעַ אֹפֶל סָפוּג רָז!

כְּקוֹסֵם עַתִּיק־יוֹמִין יִלְחַשׁ לְחִישׁוֹתָיו־פֶּלֶא

מִלְמְלוּ הָעֵצִים אָז רְווּיֵי שִׁיר וּדְמִי;

וְהַנַּחַל יָרוּץ לוֹ כְנָס מִתּוֹךְ הַכֶּלֶא,

אֶל גְּדוֹתָיו גַּלָּיו חִישׁ מִשְׁתַּבְּרִים מִתּוֹךְ בְּכִי!

עֹפֶר־הָאַיָּלִים אֶל הַנַּחַל רָץ — לַמַּיִם:

שָׁם הַיָּעֵן עָמַד כְּבָר וְגָמָא גְמִיאוֹת־קֹר;

תְּאוֹ וָזֶמֶר שָׁתוּ אָז, אַבִּירֵי הַקַּרְנַיִם —

וּבַמַּעֲרָב בְּעֶרֶשׂ־פָּז אָז גָּוְעָה מַלְכַּת־אוֹר!

כָּל הַיּוֹם הִשְׁתּוֹבֵב עָלֵז זֶה הָעֹפֶר־נַעַר

לְנֹגַהּ שֶׁמֶשׁ נְדִיב־הָאוֹר עַל מַחְשׂוֹף יַעַר שָׂב;

עֵשֶׂב דָּשֵׁן מָלֵא עָסִיס לִחֵךְ בִּשְׂדֵה־יַעַר;

עִם בְּנֵי־מִשְׁפַּחְתּוֹ רָקַד: צָבָא עָצוּם, רָב!

עֹפֶר־הָאַיָּלִים רָץ בָּעֶרֶב אֶל הַנַּחַל

לֹא יָדַע אֻמְלָל קָט מָה אוֹרֵב לוֹ מִשָּׁם…

פִּתְאֹם מִסְּבַךְ שִׂיחַ עָב הֵגִיחַ אַכְזָר־שַׁחַל — —

צַעֲקַת־מָוֶת…פִּרְפּוּר עַז…וְטִפְטוּף, טִפְטוּף דָּם — — —

---

בְּעוֹלַם הַדְּמָמָה

מאת

מרדכי גולדנברג

מִכּוֹכָבִים אַעַשׂ לִי אֳנִיָּה

וְאָטוּשׁ, אָטוּשׁ בְּתוֹךְ יַם־הַדֻּמִּיָּה:

דֹּם יִשְׂתָּרַע שָׁם בִּמְרוֹמֵי־מָעְלָה

עַד לַשְּׁמָשׁוֹת וּמֵהֶם וָהָלְאָה.

יַם־דֻּמִּיָּה! דְּבִירֵי שִׁירֵי־אֵלֶם

עוֹמְדִים גֵּאִים עַל אִיֵּי־הַנְּגֹהוֹת,

פִּרְחֵי־רָז שָׁם צוֹמְחִים עַל כָּל תֶּלֶם

וּמַנְגִּינוֹת־חֶרֶשׁ דּוּמָם תּוֹעוֹת.

מִכּוֹכָבִים אַעַשׂ לִי אֳנִיָּה —

וְהָיְתָה עֵינִי עַד אֵין־סוֹף צוֹפִיָּה

וְצָדָה אָזְנִי בְחַכַּת־קִסְמָהּ צְלִילִים —

צְלִילֵי־שֶׁקֶט — בְּלִי קוֹל וּבְלִי מִלִּים.

צְלִילִים אֵלּוּ פָרְצוּ כָל הַגְּבוּלִים

וַיַּעַבְרוּ עַד לְאֵין אַפְסָיִם;

צְלִילֵי־קֹדֶשׁ, שֶׁמִּסְגֶּרֶת־מִלִּים

בַּל תְּכִילֵם לְקַצֵּר הַכְּנָפָיִם…

סוֹד הַדְּמָמָה! — הַקְשֵׁב בּוֹ הָרִנָּה:

מַה נֶּהְדָּרָה בְלִי קוֹל הַמַּנְגִּינָה!

רְאֵה נָא מְחוֹל צִלְצוּלִים, כְּפַרְפָּרִים —

פַּרְפְּרֵי־נֹגַהּ — רוֹקְדִים מֵעֲבָרִים.

רֶגֶשׁ קֹדֶשׁ יָסֹךְ בְּאֶבְרוֹתָיו

אָז עַל לִבְּךָ — תִּשְׁטְפוֹ אוֹרָה חַמָּה,

חִישׁ יִבָּקְעוּ מַעְיְנוֹת־מֵי־דִּמְעוֹתָיו

וּבִבְכוֹתוֹ — יֵהָפֵךְ לְיוֹנָה תַמָּה…

---

עַל שְׂפַת הַיָּם

מאת

מרדכי גולדנברג

הִלְבִּין הַתֹּרֶן —:

כְּמוֹ נִפְנְפוּ לִי בִכְנַף אוֹרָם נְעוּרַי

מִשְּׁדֵמוֹת, מִגֹּרֶן.

קָרְנוּ זַהֲרוּרַי —:

כְּמוֹ צָחֲקָה לִי שְׁכִינָה בַת גַּלִּים נֶחְמָדָה,

וַתִּקְסֹם לִי קִסְמֵי אַגָּדָה…

וּדְמָעוֹת חִנְּקוּנִי:

אֵין דֶּרֶךְ לִנְעוּרִים שֶׁחָלְפוּ, אֵין דֶּרֶךְ —

וּזְקוּנִים כִּתְּרוּנִי…

נִשְׁמָתִי כַקֶּרַח —

הוֹי, צַר לִי עָלַיִךְ, שְׁכִינָתִי, בַּת־גַּלִּים:

הֵן צְחוֹקֵךְ לֹא יַשְׁחִיר תַּלְתַּלִּים…

---

מֶרְחַקִּים

מאת

מרדכי גולדנברג

מֶרְחַקִּים נֶהְדָּרִים! אֲלֵיכֶם

נִמְשַׁכְתִּי כְּפַרְפָּר לְשַׁלְהָבֶת.

אֲלֵיכֶם מִקִּרְיָה הוֹמִיָּה

חוּט נֶעֱלָם מְשָׁכַנִּי בְעַצָּבֶת.

מֶרְחַקִּים! מַה סָפוּן בְּחֻבְּכֶם,

כִּי כָכָה אֶרְחָמְכֶם? — כְּאִלּוּ

נְעוּרַי שֶׁחָלְפוּ רְוֵי־שֶׁמֶשׁ

מֵחֵיקְכֶם לִי פָנִים יַצְהִילוּ.

כְּאִלּוּ נִגּוּנוֹ שֶׁל אַבָּא,

הַסָּפוּג עַצֶּבֶת עֲדִינָה,

יְרַחֵף עֲלֵיכֶם בְּטָהֳרוֹ,

וְיִמְשֹׁךְ הַלֵּב בִּיגוֹן־רִנָּה.

כְּאִלּוּ לְטִיפַת יַד־אִמִּי

אַט עוֹבְרָה עַל צַמְרוֹת יַעֲרֵיכֶם

וּמוֹתְחָה קַו־חֵן עַל הַשְּׁדֵמָה

וְתַרְנִין זְהַב שִׁבֳּלֵיכֶם.

כְּאִלּוּ צְלִיל־קוֹל אֲהוּבָתִי,

צְלִיל־אָשְׁרִי שֶׁנָּדַם לְעוֹלָמִים,

עַל מַרְבַד־כָּרֵיכֶם עוֹד יֵתַע

וִיבַקֵּשׁ חֲזוֹן נַעַר תָּמִים…

מֵעָרִים רְחוֹקוֹת וַאֲרָצוֹת,

מִשִּׁמְמוֹן הַחַיִּים הַמְדַכְּאִים,

מִשִּׂנְאַת הָאָדָם וּזְדוֹנוֹ —

אֲלֵיכֶם לְבָבִי, מֶרְחַקִּים!

---

בַּדֻּמִּיָּה

מאת

מרדכי גולדנברג

בְּלֵיל זֶה, לֵיל דֻּמִּיָּה — מִתְעַרְטְלִים רָזֵי בְרֵאשִׁית

וּשְׂפֻנֵּי הַיְּצִירָה תָבִינָה;

נַפְשְׁךָ כִּי תַּעֲרֹג — שְׁזֹר מִגַּעְגּוּעִים לָךְ רֶשֶׁת

וְצוּד קְסָמִים טְמִירִים מִיַּמֵּי הַנְּגִינָה…

כִּי תִכְלֶה הַנְּשָׁמָה — לְסִבַּת־הַסִּבּוֹת נִכְסָפָה,

לִמְרוֹם כֵּס־הַכָּבוֹד — מִתַּחְתָּיו חֻצָּבָה —

הִתְפַּשֵּׁט מִלְּבוּשֵׁי הַחֹמֶר, הִתְעַלֵּה, הִתְרוֹמֵם,

הִבָּלַע בַּדְּמָמָה הַגְּדוֹלָה וּקְפָא וְהִשְׁתּוֹמֵם:

אָז תֵּדַע וְתָבִין…וְנִכְסַפְתָּ לְמִיתַת־הַנְּשִׁיקָה;

עוֹלָמוֹת נִשְׂרָפִים בְּלַהַב־הַדְּבֵקוּת הַנּוֹרָא;

כּוֹכָבִים מִתְאַהֲבִים…בַּחַיִּים לֹא תֵחַד עִם אֵלְךָ.

הִשְׁתַּחְרֵר מִגּוּפְךָ — וּבְלָעַתְךָ הָאַהֲבָה הַטְּהוֹרָה!

בְּלֵיל זֶה, כַּאֲשֶׁר תֵּתַע בַּדְּמָמָה שֶׁכֻּלָּה צִפִּיָּה,

יַעֲבָרְךָ אֵשׁ־זֶרֶם — וְנַפְשְׁךָ כְּמֵהָה, הוֹמִיָּה;

עֵינֶיךָ צוֹפִיּוֹת לִרְוָחָה…בַּשֶּׁקֶט הַגָּדוֹל

מַה־טּוֹב, הָהּ, לְהִמּוֹג כַּמַּיִם, כֹּה הִמּוֹג וְחָדֹל.

מַה־טּוֹב, הָהּ… — וּסְפֹג אֶת הַיִּפְעָה — אַךְ לֹא, לֹא עַד תֻּמָּהּ!

פֶּן תָּקוּץ, בֶּן אָדָם, בְּשִׂמְחַת הַחַיִּים הַמְּדֻמָּה! —

כָּל עוֹד עַל אֲדָמוֹת תִּתְהַלֵּךְ — לֵךְ שׁוּב אֶל אַחֶיךָ!

הַמְּשַׁחְרֵר הַגָּדוֹל — הַמָּוֶת — אֶל אֵלְךָ יַעֲלֶךָ!

---

בְּצָהֳרֵי קַיִץ

מאת

מרדכי גולדנברג

שָׁקֹט תִּשְׁקֹט תֵּבֵל כֻּלָּה בְּצָהֳרֵי־קַיִץ יְגֵעִים נָמִים,

רַק הַדְּרוֹר עַלִּיזָה תָעוּף וְהַזְּבוּבִים הוֹלְלִים פּוֹרְחִים;

וּבֵין שְׂדֵרוֹת, זוֹרְקוֹת צְלָלִים, שְׁבִיל יִתְפַּתֵּל רַךְ וְחָמִים –

נִמְשָׁךְ מֵעַרְפַּלֵי־מֶרְחָק אֱלֵי־כְּפָרִים שְׁלֵוִים, זוֹרְחִים.

עוֹבְרֵי־אֹרַח יְשָׂרְכוּ דַרְכָּם: מִי אֶל מִסְגָּד רָחוֹק יֵלֶךְ,

תַּרְמִיל־גּוֹלִים עַל שִׁכְמֵהוּ, לִבּוֹ מָלֵא רַחֲשֵׁי תְפִלָּה;

מִי הַנֶּחְפָּז לַאֲהוּבָתוֹ וּמֵעֵינָיו תִּקְרַן גִּילָה;

מִי אֶל מְעוֹנוֹ עָיֵף יָשׁוּב – זָקֵן נוֹדֵד תּוֹמֵךְ פֶּלֶךְ.

עַלְמָה יְחֵפָה שְׁזוּפַת־שֶׁמֶשׁ שָׁטָה עוֹבְרָה בֵין הַשְּׂדֵרוֹת,

עוֹטָה לֹבֶן־בַּד וְרֹאשָׁהּ – כְּלִיל־תִּפְאֶרֶת נוֹצֵץ שָׁחוֹר,

נוֹשְׂאָה בְצִקְלוֹנָהּ תְּנוּבָה וַעֲשׂוּיֵי־שַׁעֲוָה נֵרוֹת –

אֶל הַמִּנְזָר תָּבִיא בְּרָכָה, לִפְנֵי אֵל־יָהּ לְהִזָּכֵר…

אִשָּׁה זְקֵנָה – מֵעֵינֶיהָ יָצִיץ חֶסֶד שְׁקִיעַת־זֹהַר,

תֵּיְּשִׁיר צַעֲדָהּ אֶל בָּנֶיהָ יוֹגְבִים שְׁלֵוִים בִּנְוֵה־שָׁלוֹם:

שָׁם בְּקִנֵּי גוֹזָלֶיהָ תַּחֲלֹם, תִּזְכֹּר עֶדְנַת־נֹעַר,

לִבָּה לִקְרַאת פַּעֲמֵי־עָבַר יֵעוֹר, יִדְפֹּק הַךְ וְהָלֹם.

וַאֲנִי עַל אֵם הַדְּרָכִים אֶעֱמֹד אַבִּיט וְאֶשְׁתּוֹמֵם:

אָנָה תוֹבִילֵנִי דַרְכִּי? אֵי הַמָּקוֹם גַּם בִּשְׁבִילִי?

דַרְכֵי כֻלָּם לְמַטָּרָה, רַק אָנֹכִי – אָח לְצִלִּי –

רֵיק וְגַלְמוּד אֶעֱמֹד אַבִּיט לְיַד הַדֶּרֶךְ כְּפֶסֶל דּוֹמֵם…

שָׁקֹט תִּשְׁקֹט תֵּבֵל כֻּלָּהּ בְּצָהֳרֵי־קַיִץ רוֹגְעִים, נָמִים:

לוּ לִי הָיְתָה תֵּבֵל שׁוֹקְטָה כַּעֲרִיסָה לְיֶלֶד יָשֵׁן!

שְׂבַע־נְדוּדִים הֵן עָיַפְתִּי – לוּ יָשַׁנְתִּי כְּעוֹלָל תָּמִים! –

שׁוֹמְמִים חַיַּי, אָהֳלִי מָט וְנֶר־נִשְׁמָתִי דוֹעֵךְ עָשֵׁן…

---

בַּלַּיְלָה

מאת

מרדכי גולדנברג

מַעְיְנוֹת הַלַּיְלָה אַט־חֶרֶשׁ יִזְרֹמוּ;

זִיוָנִים עֲדִינִים לְאוֹר־סַהַר יַחְלֹמוּ:

הֵם קוֹרְאִים וְשׁוֹנִים,

לְעֻמָּתָם חִישׁ עוֹנִים

שְׂרָפִים, שֶׁאָבַד מִשְׁעוֹלָם בַּיַּעַר…

מַה־טּוֹב אָז בַּדְּמָמָה דֹם לַחֲלֹם כַּנַּעַר!

הָרוּחַ — כִּכְרוּב נִתְּנָה חֻפְשָׁה לוֹ — דּוֹאֶה,

מַפְרִיעַ שְׁנַת־פְּרָחִים וְלוֹחֵשׁ וְתוֹעֶה;

אַט נִגָּשׁ לַחַלּוֹן

וּמְדוֹבֵב שָׂב־אַלּוֹן

וְנִשָּׂא בִּיעָף אֶל כּוֹכָבִים נֶחְמָדִים

וּמוֹרִיד מִמְּרוֹמִים אַגָּדוֹת לִילָדִים.

וּמַקְשִׁיב הַלַּיְלָה בְּאַהֲבָה וְיִרְאָה

לְפַחַד קַר־עָמֹק שֶׁל קַדְמַת־הַיְצִירָה:

אַט יָרַד כְּמַלְאָךְ

וְשֶׁפִי יִתְהַלָּךְ

וְיַשְׁרֶה עַל הַכֹּל עַצֶּבֶת עֲדִינָה —

וְהַסַּהַר עַל נִבְלוֹ־פָּז יִרְקֹם מַנְגִּינָה — — —

וְטוֹבֵל הַלַּיְלָה בְטַלְלֵי־נְגֹהוֹת

מִתְקַדֵּשׁ, מִטַּהֵר וְעֵינָיו הָרוֹאוֹת:

הַבּוֹרֵא, כִּבְיָכוֹל —

הוּא יָצָא בְמָחוֹל

עִם מְאוֹרוֹת וְעוֹלָמוֹת וּשְׁמָשׁוֹת וִירָחִים —

וְנוֹשְׁקִים אִישׁ אָחִיו בְּאַהֲבַת הַנְּצָחִים:

אָז יֵרֵד כְּרוּב קָטָן, כֹּל־רוֹאֶה וְטָמִיר,

וְיִגַּע בְּמֵיתְרֵי־כִּנּוֹרוֹ שֶׁל זָמִיר —

תִּשָּׁמַע אָז שִׁירָה

גְּאֵיוֹנָה, אַדִּירָה

וּמַקְשִׁיב הַלַּיְלָה וְהוּא קָדוֹשׁ וְטָהוֹר…

מִתְאַהֵב בּוֹ כוֹכָב וְנוֹפֵל — וְהוּא נָאוֹר!

---

בַּמִּקְדָּשׁ

מאת

מרדכי גולדנברג

עֲתַר־עֲנַן־הַקְּטֹרֶת עָלָה מִן הַמַּחְתָּה

כְּאֵדֵי־תְּכֵלֶת עַל הָהָר עִם שָׁחַר,

וְשִׁירַת־הַכֹּהֲנִים — שְׁכִינַת־הוֹד לְקַחְתָּהּ

יָרְדָה מִנִּי רוֹם עֲטוּיָה מַעֲטֵה־צָחַר.

וַיִּפְצַח רִנָּה אָז הָעוּגָב רְוֵה־מַנְגִּינוֹת

וְקֶרֶן־פָּז אָז סִלְסְלָה אֹדֶם־זְהַב־שְׁפַתָּיִם;

וּבְעַד הַחַלּוֹן חָדְרוּ סְנוּנִיּוֹת עֲדִינוֹת

וְצִפְצוּף קֹדֶשׁ לָמוֹ כְקוֹל בְּנֵי־שָׁמָיִם!

וְנִדְמָה רֶגַע: כְּאִלּוּ חָלַף שְׁאוֹן־הַחַיִּים

וְעִם אֶרְאֶלָּיו יָרַד אֵל בְּעַרְפְּלֵי־טֹהַר;

מִמְּצוּלוֹת־לֵב כַּפְּרָחִים פּוֹרְצִים מַאֲוַיִּים,

טְבוּלִים בְּטַל־הַיַּלְדוּת, רְחוּצִים בְּאוֹרוֹת־זֹהַר;

וַיְהִי בַלְּבָבוֹת חַג וְעַל רֹאשׁ־הָעָם הַשָּׁמֶשׁ,

וּרְסִיסֵי דִמְעוֹת בְּדֹלַח נוֹצְצוּ בָעַפְעַפָּיִם…

וַיִּשְׁכַּח אָדָם אָז אֶת חַיָּיו — חַיֵּי רֶמֶשׂ —

וַיִּכְרַע נִכְנָע דֹּם וְעֵינָיו לַשָּׁמָיִם.

---

בְּכִי יֶלֶד בַּלֵּיל

מאת

מרדכי גולדנברג

לזכר ב.נ. סילקינר ז"ל

כּוֹאֵב יֶלֶד קָטָן, בּוֹכֶה יֶלֶד קָטָן.

עֵינָיו — אוֹיָה, לִבִּי נִפְצָע מִמַּבָּטָן!

אֵלִי, אָב הָרַחֲמִים! אַפְּךָ אֵיךְ לֹא יִחַר

אִם מִכְּאֵב וּזְעָקָה גְרוֹן הַיֶּלֶד נִחַר?!

בּוֹכֶה יֶלֶד קָטָן בְּכִיָּה זָרָה, מָרָה;

אִמּוֹ הִרְגִּיעַתּוּ, שָׁרְקָה לוֹ גַם שָׁרָה —

שָׁוְא עֲמָלָהּ! — בּוֹכֶה, בּוֹכֶה יֶלֶד קָטָן,

עֵינָיו, נוּגוֹת, תּוֹבְעוֹת רַחֲמִים בְּמַבָּטָן!

בְּעַד הַחַלּוֹן צוֹפֶה לֵיל־אֲפֵלָה זוֹעֵף,

וְהַקָּט הַיֶּלֶד בּוֹכֶה מַר וְכוֹאֵב;

עֹנֶשׁ־מִי פֹה יִסְבֹּל פָּעוּט בְּלִי הֲפוּגָה?

מִי פֹה שָׁתַל עֵץ הַצַּעַר וְהַתּוּגָה?

מָרוֹם אֶשָּׂא עֵינִי: — רוֹבְצָה שָׁם חֲשֵׁכָה.

וּמִתְעַנֶּה יֶלֶד, בּוֹכֶה מַר חֵלֵכָה;

לִבִּי יֶהֱמֶה עָלָיו, לִבִּי בִי יִשָּׁבֶר:

יֶלֶד אֻמְלָל זֶה בִכְאֵבוֹ יֵרֵד קָבֶר…

פִּתְאֹם מִן הַחוֹרִים, מִכָּל סְדָק וּפִנָּה

עָלוּ וְהוֹפִיעוּ דְמֻיּוֹת אוֹמְרוֹת קִינָה…

וְהַלַּיְלָה נוֹרָא, וְהַיֶּלֶד בּוֹכֶה.

וְעֵינַי צוֹפוֹת, דּוֹמְעוֹת, וְלִבִּי מוֹחֶה, מוֹחֶה.

---

כֻּלָּם מֵתוּ...

מאת

מרדכי גולדנברג

כֻּלָּם מֵתוּ, כֻּלָּם נִפְטְרוּ לְעוֹלָמָם —

וַאֲנִי יְחִידִי תוֹעֶה;

וּבְהִתְעוֹרֵר בִּי גַעְגּוּעִים, אֵשֵׁב דּוּמָם

עִם זִכְרוֹנוֹתַי וְלִבִּי נוֹהֶה.

כֻּלָּם מֵתוּ. כָּל הַיָּקָר נִכְחַד מִן הָעוֹלָם —

וַאֲנִי עוֹד בֵּין הַחַיִּים נוֹדֵד;

כִּי אִיעַף — אֶפְרֹשׂ כַּפַּי אֶל הַנֶּעֱלָם:

“הוֹי, כַּסֵּנִי־נָא גַם אָנִי, הֵלֶךְ בּוֹדֵד!”

יָדַעְתִּי: לַיְלָה יָבֹא וַאֲנִי בָאֹפֶל —

וְיָרְדוּ אֵלַי קְרוֹבַי, כְּמוּסִים וְנַעֲלָמִים,

וְרָמְזוּ לִי לַגֹּבַה: "נְגֹהוֹת בָּעֲרָפֶל;

עֲזֹב גַּיְא שָׁפָל זֶה, אִתָּנוּ עוּף לָרָמִים!" —

אָז אֶפְרֹשׂ אֵבֶר, אֵרוֹם, אָעוּף אֶל הַנְּצָחִים;

וְלֹא יָבִין אָדָם בִּי, כִּי דַרְכִּי לָמוֹ זָרָה,

כִּי בוֹדֵד אֲנִי פֹה וְנִשְׁכָּח בֵּין נִשְׁכָּחִים…

אַךְ אֵי־שָׁם בְּעוֹלָם אַחֵר יוֹפַע לִי נְהָרָה…

וְיָמִים כִּי יִנְקֹפוּ, עִדָּן וְעִדָּנִים,

וְנָפַל זְהַב חֶזְיוֹנִי כְגֶשֶׁם עַל אֲדָמוֹת

וּפָרְחוּ אָז בַּלְּבָבוֹת רִגְשׁוֹת אוֹר־עֲדָנִים

וְעָרַג אָז כָּל לֵב וְשָׁאַף אָז לָרָמוֹת.

אָז יִזְכְּרוּ הַבּוֹדֵד — תָּעָה בֵין הַחַיִּים —

וְנָהֲרוּ אֶל קִבְרִי לְהַסִּיךְ עָלָיו דִּמְעָה;

וַאֲנִי אָז מֵעוֹלָמִי אָעִיף עַיִן

וְאֶצְהַל לְמוּלָם מֵעַל סַף הַבְּלִימָה…

---

מָוֶת

מאת

מרדכי גולדנברג

עִם עָרֶב. זוֹמְמִים צוֹפִים בִּי הַכְּתָלִים.

וְגַלְמוּד אָנִי, בּוֹדֵד עִם הַצְּלָלִים…

עֲבָרִי שָׁב לִי: כָּל דַּלְתוֹתָיו פְּתוּחוֹת:

בַּחֲדָרָיו מִי שָׁם? — תּוֹעִים רוּחוֹת:

דְּמֻיּוֹת דּוֹדִים, דּוֹדוֹת, אַבָּא, אִמָּא…

גּוּפָם זֶה־כְּבָר הָיָה נַחְלַת רִמָּה

אַךְ פָּנֵימוֹ, שׁוּר, לְעֻמָּתִי זוֹרְחִים:

“פֹּה נָבַלְנוּ; אַךְ שָׁם — אָנוּ פוֹרְחִים!”

שָׁם! — וְאֶשָּׂא עַיִן אֶל מְרוֹמִים —

וּבִלְבָבִי כְמֵיתְרֵי־כִנּוֹר הוֹמִים

מַאֲוַיִּם טְמִירִים וְנַעֲלָמִים:

אָמְנָם כְּגֵר נֶהְלַכְתִּי כָל הַיָּמִים…

עַכְשָׁו נִגְלָה רָז לִי בָאֲפֵלָה:

מָוֶת מָשַׁךְ לִבִּי בְקִסְמוֹ סֶלָה!

וּבְהִתְהַלְּכִי פֹה עִם כָּל הַחַיִּים

תָּעָה רוּחִי בְגַנֵּי הַשָּׁמָיִם…

---

בְּבֵית־עָלְמִין עַתִּיק

מאת

מרדכי גולדנברג

פֹּה עוֹלָם מֵת. דּוֹר סָאַן בִּשְׁאוֹן־דָּכְיוֹ —

וְהִנֵּה אֲנִי דוֹרֵךְ עַל עַצְמוֹתָיו;

מַאֲוַיֵּי לִבּוֹת וְרַחֲשֵׁי אֲבִיב־נֹעַר —

הַמָּוֶת פָּרַשׂ עַל הַכֹּל כַּפּוֹתָיו.

אַךְ גַּלִּים סָבִיב וּמַצֵּבוֹת רְעוּעוֹת;

וּמְרַשְׁרְשִׁים אִילָנֵי בֵּית־הָעוֹלָם:

"הַיִּלּוֹדִים לָמוּת. הֵנָּה לִמְלוֹן־רָקָב

יִסָּחֲפוּ חַיִּים בְּחַגָּם וּבִמְחוֹלָם!"

מִסָּבִיב דְּמָמָה וַאֲנִי עוֹמֵד קָפוּא,

מִשְׁתָּאֶה, מַחֲרִישׁ דֹּם לִגְאוֹן הַחִידָה:

"מִי־אֵפוֹא הַבַּנַּאי זֶה הַנֶּעֱלָם? —

הוֹי, מֶרְחַב־עוֹלָם, פְּתָר־נָא לִי, הַגִּידָה!

מִי הַבַּנַּאי — בּוֹנֶה דְבִירִים רָמִים

נִפְלָאִים וּגְאֵיוֹנִים וּמַפִּילָם?"

וְהַס מִסָּבִיב. עוֹרְבִים שְׁחוֹרִים צוֹרְחִים.

שֶׁמֶשׁ שׁוֹקְעָה. עֵצִים פּוֹרְשִׂים צִלָּם.

בַּמֶּרְחָק מְאוֹרוֹת: שָׁם הַקִּרְיָה הוֹמָה;

שָׁם סוֹעֵר יָם וְתוֹסְסִים הַמַּאֲוַיִּים…

הוֹי, שְׁכוּרֵי יֵין־הָרֶגַע, נֶצַח זוֹמֵם

פֹּה עֵר וּמְחַכֶּה לְבַלַּע כָּל הַחַיִּים!

וּכְחוֹזֶה קוֹדֵר, סְבוּא תַרְעֵלַת־מָוֶת,

עוֹד אֵתַע אַט וְאֶדְרֹךְ עַל עֲצָמוֹת…

מִסָּבִיב לָיְלָה, יַנְשׁוּף יֵבְךְ בַּסֵּתֶר…

וְרָחוֹק — זֹהַר, עִיר וְחוֹמוֹת רָמוֹת…

---

אַלְמָוֶת

מאת

מרדכי גולדנברג

אִם לֹא בְעוֹלָם זֶה — בְּעוֹלָם אַחֵר אֶהְיֶה,

גַּם שָׁם הַיּוֹם — רְוֵה־אוֹר, הַלַּיְלָה — אָפֵל, כֵּהֶה,

וְעַל כָּל שׂוֹכַת אִילָן תְּצַפְצֵף צִפּוֹר שִׁירָהּ;

וְחֶלְקַת יְאוֹר כִּשְׁבִיל־פָּז רוֹתְתָה מַזְהִירָה,

גַּם שָׁם בַּנְּעָרוֹת קֶסֶם לִשְׁבּוֹת לִבּוֹת נְעָרִים

וּפְנִינֵי־טַל יְנוֹצְצוּ עֲלֵי מֶרְחַב כָּרִים…

וְאִם פֹּה אָמוּת, אֶגְוַע, זָקֵן, חַלָּשׁ, לֵאֶה —

בְּעוֹלָם אַחֵר אַעַל, יֶלֶד בָּהִיר, גֵּאֶה

וּבֵין שׁוֹשַׁנִּים אֶרְקֹד; פַּרְפְּרֵי־חֵן לִי רֵעִים;

אֶתְרוֹעַע עִם כּוֹכָבִים בְּשֶׁקֶט לֵילוֹת כֵּהִים;

עִם רוּחַ קַל אֲרַפְרֵף בְּדִמְמַת הַלַּיְלָה

וְאַקְשִׁיב לְצַעֲדֵי שְׁכִינָה, בְּאֵלֶם־סוֹד מְטַיְלָה…

וְאִם פֹּה יִשְּׂאוּ לְבֵית־עוֹלָמָהּ גְּוִיָּתִי

וִיעוֹרְרוּ לִוְיָתָן וּתְמָרֵר רַעְיָתִי —

נִשְׁמָתִי אָז בְּעוֹלָם נֶהְדָּר, נִפְלָא

תִּתְעַלֵּס, תִּלְבַּשׁ הוֹד וּכְפַרְפַּר־גַּנִּים תִּיף לָהּ;

עִם יוֹנִים וְעִם נְשָׁמוֹת, עַל זְהַב יַם־שִׁבֳּלִים,

תְּשׁוֹטֵט, לְשִׁיר שִׁנְאַנִּים בְּצֶלְצְלִים וּנְבָלִים.

וְאִם פֹּה תֶאֱבַל אֶבֶן — עַל גַּל־קִבְרִי עֵדָה.

וְאִשְׁתִּי — לֹא־נֻחָמָה — תֶּעְגַּם שָׁם בּוֹדֵדָה

וְעַל מַצַּבְתִּי תֵבְךְ, תִּתְרַפֵּק בְּעֶצֶב שׁוֹמֵם —

מֵאֶשְׁנַב־כּוֹכַב־פָּז אָז אַבִּיט וְאֶשְׁתּוֹמֵם…

בְּמַשַּׁק כְּנָפַי אַשִּׁיב שֵׁנָה אָז עָלֶיהָ —

וּבַחֲלוֹמָהּ יִקְרַן בַּעַל־נְעוּרֶיהָ.

---

מִסֵּפֶר הַמִּסְתּוֹרִין

מאת

מרדכי גולדנברג

א בִּצְפַת

בִּסְבִיבוֹת צְפַת, בְּרֶדֶת שֶׁפַע־טַל

אַט הָלַךְ הָאֲרִ"י, עִם רֵעוֹ חַיִּים וִיטַל;

מִסָּבִיב הָשְׁלַךְ הָס…מֵרָחוֹק נְגִינַת עוֹף

הִקְסִימָה אֶת הַלֵּב כְּלַחַשׁ בַּעֲלַת־אוֹב.

וְסֻלַּם־כֶּתֶם הוּרַד: בּוֹ מַלְאֲכֵי־רוֹם

חִישׁ יָרְדוּ חֲגוּרֵי־גִיל וְקוֹרְנִים כְּבַחֲלוֹם —

הִתְעוֹרֵר הָאֲרִ"י וַיֹּאמֶר לְוִיטָל:

— "הוֹי, אָחִי! שָׂא עֵינֶיךָ, תּוּר מֶרְחַקֵּי־עָל!

וְשָׁם בַּסּוּף, רְאֵה: נִצְטוֹפְפוּ עַד אֵין סְפוֹר

נְשָׁמוֹת, שֶׁהִדִּיחוּן לִבְלִי לִרְאוֹת אוֹר —

וּלְ“תִקּוּן” תְּחַכֶּינָה…הֲתִשְׁמַע קוֹל־הַבְּכִי

וְיִלְלַת־הַנְּכָאִים עוֹלָה בָדֳמִי? —

לְיַד אַלּוֹן עַתִּיק צַקוּן־לַחַשׁ נִשָּׂא, אָח

וְטָהֲרוּ הַנְּשָׁמוֹת — וּמִשְׂגָּב נְהִי לַדָּךְ —

וְעָלוּ מָעְלָה, מָעְלָה, וְכִי תִדְפֹּקְנָה דֹם —

יִפָּתַח לָמוֹ שַׁעַר וּבָאוּ לְהֵיכַל־רוֹם —

וְטָבְלוּ בְנַחַל־אֵשׁ וְיָצְאוּ טְבוּלוֹת־זִיו

וְזָכוּ לִרְאוֹת הָדָר — לְתָאֲרוֹ יֵלֶא נִיב!"

כֹּה דִבֵּר הָאֲרִ"י — וְתַחַת אַלּוֹן שָׂב

עִם רֵעוֹ עַל הַנְּשָׁמוֹת עוֹרֵר רַחֲמֵי־אָב.

ב יֶשְׁנָה שָׁעָה…

יֶשְׁנָהּ שָׁעָה בַלַּיְלָה, שָׁעָה קְדוֹשָׁה עִם חֲצוֹת,

מַאֲזִין־מַקְשִׁיב הָעוֹלָם, מִתְגַּעְגֵּעַ עַד כְּלוֹת;

מִשָּׁמַיִם כְּרוּב־עֵדֶן נִמְלַט פִּתְאֹם וָנָס —

וְהוּא שָׁט לוֹ בַתְּכֵלֶת בִּדְמוּת סַהַר שֶׁל פָּז.

וְהוּא שָׁט וּמִתְעַצֵּב, כִּי הִתְעָהוּ הַלֵּיל,

פִּתְאֹם בָּא בִסְבַךְ־עָנָן, וַיֵּחָבֵא בַצֵּל.

וְהוּא בוֹכֶה שָׁם חֶרֶשׁ — וְקוֹל־בִּכְיוֹ בַלֵּב

כְּכִנּוֹר־פְּלָאִים יְעוֹרֵר תּוּגָה רַבָּה וּכְאֵב.

יֶשְׁנָהּ שָׁעָה בַלַּיְלָה — שְׁעַת מִסְתּוֹרִין וְסוֹד…

לָמָּה תִישַׁן, בֶּן־אָדָם? קוּם וּסְפֹג אֶת הַהוֹד,

עֵת כָּל חַי בַּמַּחְבּוֹאִים, רַק הָרוּחַ בַּלָּט

מַנְעִים מֶלֶל לָעֵצִים, לוֹחֵשׁ לַחַשׁ וְשָׁט.

לוֹחֵשׁ לַחַשׁ וְעוֹבֵר…מֶרְחַב־עוֹלָם אָז שָׁר,

לֹא, אֵין קוֹל וְאֵין קֶשֶׁב, רַק הַדְּמָמָה בִיקָר

תַּפְלִיט שִׁירָה אִלֶּמֶת, שִׁירַת זֹהַר וְזִיו, —

תָּאֵר יָפְיָהּ וְטָהֳרָה לָאֹה יֵלֶּא כָל נִיב!

יֶשְׁנָהּ שָׁעָה בַלַּיְלָה, שְׁעַת פְּנִינִים וָטָל,

אֲשֶׁר לֵב לוֹ וְעַיִן יָרוּם־יַמְרִיא אֶל עָל;

שַׁעֲרֵי מָרוֹם נִפְתָּחִים — וְהוּא יִרְאֶה וָחַי…

אַךְ הַתְּנוּמָה מְחַבְּקָה כָל הַיְּצוּרִים אֲזַי…

שָׁעָה גְדוֹלָה נֶהְדָּרָה…נַתְּקוּ כַבְלֵי הַשְּׁנָת

וְכָמוֹנִי צְאוּ לִרְאוֹת יֹפִי עֶלְיוֹן בְּלִי־חָת;

בְּעוֹדִי יֶלֶד רְאִיתִיו וּמֵאָז — כַּחֲלוֹם

אֲנִי נוֹשֵׂא בְלִבִּי זוֹ תִפְאֶרֶת הָרוֹם!

---

בַּיַּעַר

מאת

מרדכי גולדנברג

מַה יֵּבְךְּ בַּיַּעַר שָׁם וְיֶהֱמֶה? מִי יִדְכֶּה שָׁם וּמִי יָשֹׁחַ?

הַמָּוֶת הֵנִיף גַּרְזֶן־כְּלָיָה עַל לִבְנֶה, אַלּוֹן וַאֲשׁוֹחַ!

פֹּה גָּדְלוּ, עָבוּ וַיָּנוּבוּ, הִתְעָרוּ שְׁלֵוִים בְּנֵי־הַיַּעַר

וּכְרוֹזְנֵי־קֶדֶם חָלְמוּ רָמוֹת, וַיִּשְׂחֲקוּ לִזְּדוֹן הַסַּעַר.

כִּי יִבְרֹק בָּרָק – צְחוֹק קִדְּמָהוּ; וּכְמִזְמוֹר נָעַם קוֹל הָרָעַם;

וּבְעֹנֶג קָשְׁבוּ בְלֵילֵי־חֹרֶף יְלֵל הַסּוּפָה, בְּכִי הַזָּעַם.

וּבְעַרְבֵּי־אָבִיב מָתַק לָמוֹ זְהַב־שִׁיר הַזָּמִיר בָּעֳפָאִים,

וּבְרֹךְ יְלַוּוּ אֹרְחַת עָבִים, הַמְשָׂרְכָה דַרְכָּה בַּשָּׁמָיִם.

בַּצָּמָא שָׁתוּ זִיו־הַשֶּׁמֶשׁ, כְּמֵי־בְּדֹלַח סָפְגוּ אוֹר יָרֵחַ;

כִּי נָפַל כּוֹכָב – זְרוֹעוֹת פְּתוּחוֹת בְּאַהֲבָה חִבְּקוּ הָאוֹרֵחַ.

גַּם זְאֵבִים מָצְאוּ בָם חֲנִינָה וּבְצִלָּם חִכּוּ לְחֶשְׁכַּת עֶרֶב –

וְגָחוּ אָז מִמַּחְבּוֹאֵיהֶם וְשָׁטוּ לָתוּר לָמוֹ טֶרֶף.

כֹּה נָב הַיַּעַר, רָם וַיִּזְקַן וּבָנָיו גָאוּ; כָּל טוּב רָאוּ –

עַד נִשְׁמַע שְׁאוֹן עֲגָלוֹת חוֹרְקוֹת וְחוֹטְבִים מְזֻיָּנִים בָּאוּ.

אָז הָיָה בֹקֶר זַךְ וְרַעֲנָן, עֲגִילֵי־טַל עַל עָלִים תְּלוּיִים,

כָּל עֵץ כְּמֶלֶךְ יִיף בַּהֲדָרוֹ, עַל רֹאשָם כִּתְרֵי־פָז עֲדוּיִים.

וּפִתְאֹם – רַעַד בָּאֵיתָנִים, הִתְחַלְחֲלוּ גַם הַצִּפֳּרִים,

וְצִפְצוּף־פְּחָדִים נִשְׁמַע סָבִיב, וּשְׁרִיקַת־אֵימָה מֵעֲבָרִים:

הַכּוֹרֵת עָלָה! – וּבִגְזָעִים גַּרְזִנִּים פָּגְעוּ וּמַשּׂוֹרִים.

אַלּוֹנִים זְקֵנִים גּוֹנְחִים פְּצוּעִים וְנוֹפְלִים אַרְצָה פְּשׁוּטִים, עוֹרִים.

גַּם קִנִּים עִם אֶפְרֹחִים רַכִּים נֶהֶרְסוּ חִישׁ מִתִּגְרַת זֵדִים;

אַרְנָבוֹת וְשׁוּעָלִים פְּזִיזִים לְנַפְשָׁם נִמְלְטוּ חֲרֵדִים…

הַשָּׂב־הַיַּעַר מַר גּוֹנֵחַ וְדִמְעוֹת־שְׂרָף יַזִּילוּ עֵצָיו;

וְעַל הַגַּל הַשּׁוֹמֵר עוֹמֵד וְרֹאשׁוֹ מוּרָד, לִבּוֹ נֶעֱצָב:

הֵן כֻּלָּם רֵעוּ לוֹ כְאַחִים וְלִבּוֹ עֵר לְחַיֵּי גִילָם,

וַיֶּאֱהַב שְׁמֹעַ הֵד־הֲגִיגָם, וַיְהִי לוֹ חַג בְּדִמְמַת־צִלָּם –

וּפִתְאֹם בָּא אֲסוֹנָם – אוֹיָה! כְּחֶתֶף שָׁט וַיַּעַשׂ שַׁמָּה!

עֲרִירִי יֵתַע שׁוֹמֵר זָקֵן: הֵן שִׁירַת־חַיָּיו פִּתְאֹם תַּמָּה!

עִם עֶרֶב יָשׁוּב אֶל נָוֵהוּ וְקוֹדֵר יַעֲלֶה עַל מִשְׁכָּבוֹ

וּשְׁנָתוֹ תִּדַּד מֵעֵינֵיהוּ וְאֵימוֹת יֶהְגֶּה לוֹ לְבָבוֹ:

בַּלַּיְלָה יִשְׁמַע דְּפִיקוֹת אֶצְבַּע: מִחוּץ יְתוֹפְפוּ בַחַלּוֹן;

שָׁם נִשְׁמוֹת הָאִילָנוֹת דּוֹפְקוֹת: אַשּׁוֹחַ, לִבֶנה, אֹרֶן, אַלּוֹן.

הַשּׁוֹמֵר מַאֲזִין וּמִתְהַפֵּךְ עַל עַרְשׂוֹ, נֶאֱנָח, דַּךְ, וְלֹא נָם –

וְעַד הַבֹּקֶר יִשְׁמַע דְּפִיקוֹת: הָעֵצִים תּוֹבְעִים אֶת עֶלְבּוֹנָם…

---

הַשָּׂבָה וְהַנֶּכְדָּה (אִידִילִיָּה)

מאת

מרדכי גולדנברג

זְקֵנָה אַט תּוֹעָה בַיַּעַר

בְּלֵיל סוּפַת־זַעַם וָסַעַר,

אוֹסְפָה לָהּ קִסְּמִים וַחֲרָיוֹת

וְנוֹשְׂאָה אֶל בֵּין הַגֵּאָיוֹת;

עוֹמֵד שָׁם בֵּיתָהּ הַקָּט –

יָשָׁן הוּא, נוֹשָׁן וָמָט.

הוֹלְכָה וְדוֹפְקָה בְמַקְלָהּ.

נֶכְדָּה נֶחְמָדָה מִסְתַּכְּלָה,

יוֹשְׁבָה וְסוֹפְרָה הָרְגָעִים,

נִדְמֶה לָהּ: צְעָדִים נִשְׁמָעִים;

הוֹלְכָה וּפוֹתְחָה – מַבִּיטָה:

זְקֵנָה מִתְנַהֲלָה לְאִטָּהּ!

– “הוֹי, מָה הֵבֵאת לִי, הַזְּקֵנָה?” –

– "תָּעֹה תָּעִיתִי עַד הֵנָּה;

כּוֹכְבֵי־שָׁמַיִם נֶחְבָּאוּ;

רוּחוֹת מְיַלְלוֹת מַר גָּעוּ.

קִסְּמִים יְבֵשִׁים אֶל בֵּיתִי

לְחַמֵּם וּלְהָאִיר הֵבֵאתִי!"

– “הוֹי, מַה יָּרֵאתִי, שָׂבָתִי!”

– "תּוֹדָה לְאֵל, עַתָּה בָאתִי…

אוֹרְבִים הַזְּאֵבִים בֵּין שִׂיחִים

וּמִכָּל פִּנָּה מְגִיחִים…

חֲרָיוֹת וַעֲנָפִים אָסַפְתִּי

אָסֹף וּלְקֹט – עַד עָיָפְתִּי!"

חָשָׁה הַזְּקֵנָה – הִבְעִירָה

אֵשׁ, שָׁפְתָה סִיר עַל הַכִּירָה;

קִסָּם דַּק הֵאִיר הַפִּנָּה;

צַרְצוּר הִשְׁמִיעַ מַנְגִּינָה…

דְּמָמָה וָשֶׁקֶט. בַּחַלּוֹן

יַךְ בַּעֲנָפָיו הָאַלּוֹן.

עוֹסְקָה הַזְּקֵנָה בִדְמָמָה.

מַחֲשָׁה הַנֶּכְדָּה נִפְעָמָה,

חוֹלְמָה עַל זְאֵבֵי־הַיַּעַר,

נִלְחָץ לְבָבָהּ מִצַּעַר.

תַּקְשִׁיב לְיִלְלַת הַסְּעָרָה –

שָׁם בָּאֲרֻבָּה תֵבְךְּ מָרָה.

אַךְ הִנֵּה הוּכְנָה אֲרוּחָה.

סוֹעֲדוֹת שְׁתֵּיהֶן בִּמְנוּחָה,

פּוֹרְסוֹת לֶחָתוּל מִפִּתָּן –

גָּר הוּא זֶה־שָׁנִים פֹּה אִתָּן;

גַּם לַתַּרְנְגֹל, לְיַד הֶחָבִית,

יֻתְּנוּ פֵרוֹרִים בַּזָּוִית.

אַחַר אֲרוּחָה זוֹ רָזָה

תִּלְחַץ הַשָּׂבָה לְחָזָהּ

נֶכְדָּה חֲבִיבָה, נֶחְמָדָה

וְתִלְחַשׁ בְּאָזְנָהּ אַגָּדָה.

יִדְעַךְ הַקִּסָּם בַּלָּט.

נִרְדַּם הַבַּיִת הַקָּט.

---

בְּלֵיל־קָיִץ

מאת

מרדכי גולדנברג

צֹהַר בָּעֲנָנִים

נִקְרַע בְּלֵיל־מַחֲשַׁכִּים:

סַהַר חִוֵּר־פָּנִים

מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים.

עוֹמֵד עוֹלָם נָאוֹר –

כֻּלּוֹ דִמי־הִגָּיוֹן;

רוֹאֶה: מַלְאָךְ טָהוֹר

מְרַחֵף בַּחִזָּיוֹן.

דְּמִי וְלַחַשׁ־סְתָרִים…

פִּתְאֹם רוּחַ קַלִּיל

יָבִיא בָשְׂמֵי כָרִים,

פְּלִיטֵי צְלִילֵי חָלִיל;

יְדוֹבֵב אִילָן עָנֵף,

יִלְאַט רָז לַפְּרָחִים –

וְחִישׁ קַל יִכָּנֵף

וְנָם בַּעֲבִי הַסְּבָכִים.

תָּשׂר שׁוּב הַדְּמָמָה;

סַהַר בָּא בֶּעָבִים…

לְתֵבֵל־יָהּ נִרְדָּמָה

יְגַחֵךְ זוּג כּוֹכָבִים.

פִּתְאֹם נֵעוֹר זָמִיר,

יְסַלְסֵל פְּנִינֵי־צְלִילִים,

כְּאִלּוּ צַדִּיק טָמִיר

שָׁר מִזְמוֹרֵי תְהִלִּים…

---

הָעוֹלָם מְחַכֶּה...

מאת

מרדכי גולדנברג

הָעוֹלָם מְחַכֶּה לְנִגּוּנוֹ שֶׁיָּבֹא וּגְאָלוֹ –

וְעַד אָז יִתְעַנֶּה וְיֵבְךְּ תַּחַת לַחַץ גּוֹרָלוֹ.

כִּי תֵצֵא יְחִידִי בְצָהֳרֵי יוֹם־קַיִץ בַּכָּרִים

וְרָאִיתָ הָעוֹלָם כְּכִנּוֹר עֲרוּךְ־הַמֵּיתָרִים,

הַתָּלוּי בְעֶצֶב וּמַמְתִּין לַשְׁמִיעַ הוֹד־צְלִילָיו,

כְּנָבִיא שֶׁנָּדוֹן לְהַסְתִּיר בְּחֻבּ קוֹל־מִלָּיו.

אָז יָגוֹן יִתְקָפְךָ עַל יֹפִי שֶׁלֹּא בָא לְעוֹלָם,

וּבְצַעַר הַיְצוּרִים תִּשְׁתַּתֵּף, מִקְּטַנָּם וְעַד גְּדוֹלָם.

אָז תִּכְרֶה לְךָ אֹזֶן לַחֲתֹר לְנִבְכֵי הַדְּמָמָה:

אַיֵּהוּ הַנִּגּוּן הַגּוֹאֵל? – אַךְ אֵלֶם וּשְׁמָמָה!

וְסָבִיב אִילָנוֹת וַאֲנָשִׁים כִּמְעֻלְּפֵי־צִמָּאוֹן,

וּכְאִלּוּ כְבָר נוֹאָש הַיְקוּם וִיקַו לְמַשָּׁאוֹן.

גַּם רוֹעֶה לְיַד עֶדְרוֹ נָד זָעֵף וְכֶבֶד־הִרְהוּרִים,

וּמַחְשְׁבוֹת־יָגוֹן תִּרְבַּצְנָה בַחֲרִיצֵי הַצּוּרִים…

אָז תִּשָּׂא עֵינֶיךָ לַמָּרוֹם וְלִבְּךָ נִיב־תְּפִלָּה:

אֵל אָדוֹן! פְּדֵה אֶת הַנִּגּוּן וְהָבֵא אוֹר־גִּילָה.

כִּי כֻסָּה הָעוֹלָם בַּחֲרוּלֵי הַיָּגוֹן הַשּׁוֹמֵם –

וְאוֹי לוֹ לְכִנּוֹר שֶׁנּוֹצַר לִנְגִינוֹת – וְהוּא דוֹמֵם!

נָא הַתֵּר הַנִּגּוּן מִכְּבָלָיו וִימַהֵר וְיָבֹא,

בְּטֶרֶם שֶׁנָּבַל הָעוֹלָם וּמֵת בּוֹ לְבָבוֹ!

---

עִם שְׁעַת בֵּין־הַשְּׁמָשׁוֹת

מאת

מרדכי גולדנברג

בְּרֶדֶת אֹפֶל, עִם שְׁעַת בֵּין עַרְבָּיִם,

עֵת סוּפַת־שֶׁלֶג תֵּילִיל בָּאֲרֻבָּה,

לְיַד תַּנּוּרִי אַקְשִׁיב, סְגוּר־עֵינָיִם,

לִבְכִי הַסַּעַר בְּהֶמְיַת־לֵב מְרֻבָּה.

הַחֶדֶר נִבְלַע כְּבָר בְּצִלְלֵי הַחֲשֵׁכָה,

דִּמְמָתוֹ כִנּוֹר־צַעַר יַרְעִיד בִּמְשִׁי־צְלִילוֹ;

וַאֲנִי – לִקְרַאת זִכְרוֹנוֹת־עָבַר אָז אֵלֵכָה,

וּפַנַּס־קְסָמִים יַזְהִיב שְׁבִילִי, אוֹר בְּהִלּוֹ.

וּבְלִבִּי אָז תִּשְׁתַּפֵּךְ תּוּגָה רַכָּה,

וּבְזֵר־עִנּוּיִים אֲקֻדַּשׁ אָז, אֲטֹהַר;

מֵעֵינִי דִמְעַת־בְּדֹלַח אַט מְפַכָּה,

וּבְנַפְשִׁי נִפְתָח פִּתְאֹם מַעְיַן־זֹהַר…

מַה תֶּעְדַּן אָז הַתּוּגָה, עִם שְׁעַת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת!

וּבְרַק הַגִּיל מַה־יוּעַם לְשֵׁמַע בְּכִי הַסּוּפָה! – –

זַכֵּנִי, אֵל, בְּכוּר פֻּרְעָנִיּוֹת חֲדָשׁוֹת,

אַךְ תֵּצֵא נַפְשִׁי נָא מִסִּיגֵי בְדִילָּהּ צְרוּפָה!

---

הדממה בלילה

מאת

מרדכי גולדנברג

הַדְּמָמָה בַלַּיְלָה קְרָאַתְנִי הַחוּצָה:

הִתְעַלְּסוּ אֱלִילוֹת שָׁם, בְּנוֹת הַחֲלוֹם,

וְכוֹכְבֵי־רוֹם לָחֲשׁוּ סוֹדוֹת בְּרֵאשִׁית –

וַאֲנִי מֶה עָיַפְתִּי מִסֵּבֶל הַיּוֹם!

הַדְּמָמָה הִתְדַּפְּקָה בַלָּט עַל חַלּוֹנִי:

בֶּן־אָדָם! אַיֶּכָּה? – הֵן נֶהְדָּר הַלֵּיל,

אֵין גְּבוּל וְאֵין מַעֲצוֹר לַדִּמְיוֹן הַמַּאֲבִיר.

רְצוֹנְךָ – וְתַמְרִיא לַשְּׁחָקִים, אֶל אֵל!…

הַדְּמָמָה הִתְדַּפְּקָה – וַאֲנִי עַל יְצוּעִי

דָּמַמְתִּי מִכְאֵבִי כְּנֶשֶׁר בִּכְלוּב.

הוֹי, חַיֵּי יוֹם־יוֹם הוֹגִיעוּנִי שׁוֹמֵמִים,

גַּם כְּנָפַי לִי אָבְדוּ וְאֵין אוֹנִים לָעוּף!

---

אָז

מאת

מרדכי גולדנברג

אָז יִשְׁטְפוּ גַלֵּי חַשְׁמַל תֵּבֵל־אֵל וּמְלֹואָהּ

וּמֵת הַחשֶׁךְ אָז; – יוֹם־שֶׁמֶשׁ וְלֵיל־נְגֹהוֹת,

וְכֻלָּם סְבוּאֵי־אוֹר וְעֵינֵי כֻלָּם רוֹאוֹת –

וְזִיו זָרוּעַ עַל כָּל בּוֹר וּפִנַּת־שׁוֹאָה.

וְאָז תִּתְעַלֵּף פִּתְאֹם נֶפֶשׁ יָפָה, תּוֹעָה

וְכָלְתָה אֶל הַצֵּל, עֵינֶיהָ לֵאוֹת נוֹהוֹת

אֶל רָזֵי אֹפֶל פֶּלִאי בְּמִסְתְּרֵי מַחְבּוֹאוֹת –

אַךְ הָהּ! גַּם שָׁם יַדְבִּיקָהּ זִיו וְעַיִן רוֹאָה!

וּזְעָקָה תִפְרֹץ אָז מֵעֶרְיַת מַחֲשׂוֹף גָּדוֹל:

– "הוֹי, הַחֲשֵׁךְ, אֵל, וְנִמְלָא עוֹלָם קִסְמֵי־סְתָרִים,

כִּי עֻרְטַל עַד הַיְסוֹד וְחָזוֹן חָדַל חָדֹל;

שְׁטָפָנוּ מַבּוּל־אוֹר – וְנִגְלָה קְלוֹן הַחַיִּים!

הוֹי, הָצֵל בִּכְנַף לֵיל, כַּסֵּנוּ בְצֵל הֲרָרִים –

וְנָשׁוּב תְּעוֹת וְהַאֲמֵן, שֵׂאת עַיִן לַשָּׁמָיִם!

---

וַלְס

מאת

מרדכי גולדנברג

לֹא מֶזֶג צְלִילִים שֶׁהִתְלַכְּדוּ לְמַנְגִּינָה –

פֹּה מוֹקְדֵי לֵב, פֹּה נֶפֶשׁ עָל מְשַׁוְּעָה;

וְצֶמֶד־חֶמֶד – הוּא וְהִיא עֲדִינָה

כְּפַרְפְּרֵי־חֵן יִסְתּוֹבְבוּ בְאַהֲבָה.

יִתְחַטֵּא כִנּוֹר, יֶהֱמֶה, יִתְגַּעְגֵּעַ

וְעָנְתָה בְקוֹלָהּ הַחֲצוֹצְרָה,

וְחָלִיל דַּק יְצַפְצֵף: "שְׁמַע־נָא, רֵעַ,

חֲטֹף הַטּוֹב, תְּבֹרַךְ יָד הַבּוֹצְרָה.

בְּגַן הַחַיִּים פְּרִי הַמָּלֵא עָסִיס;

בְּטֶרֶם יִשְׁקַע שִׁמְשׁוֹ יָגֵל אִישׁ וְיָשִׁישׁ;

כָּל רֶגַע יָקָר – וּבַשְּׁאוֹל אֵין אַהֲבָה…!"

וְהִקְשִׁיב עֶלֶם זַךְ לְקוֹל הַשִּׁיר הַלּוֹהֵט –

וִיאַמֵּץ הַבַּחוּרָה לְלִבּוֹ, חַם וְרוֹעֵד,

לְאָזְנָהּ יִלְחַשׁ רָזֵי אֵשׁ וְתַאֲוָה…

---

הַכֹּהֵן בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים

מאת

מרדכי גולדנברג

וּבְאֵימַת־כָּבוֹד נִכְנַס לְקֹדֶשׁ־הַקֳּדָשִׁים…

זַרְזִיפֵי־זָהָב נִתְּזוּ עָלָיו מִן הַכְּרוּבִים:

כְּתָאֳמֵי־אַחִים צָפוּ, טוֹבִים וַאֲהוּבִים,

וַיַּעֲמֹד כֹּהֵן שָׂב – וּשְׂעִפָּיו בּוֹ נִרְעָשִׁים.

וְדִמְמַת־רָזִים קְדוֹשָׁה פָּרְשָׂה כַּנְפֵי אוֹרָה

וַתִּרְקֹם בְּנֹעַם־חֵן אֶת מַטְוֵה סוֹד־הַנֶּצַח –

וְנִגּוּן שֶׁקֶט לָהּ, וְחִיּוּךְ יוֹנָה צְחוֹרָה –

וַיִּשְׂמַח כֹּהֵן שָׂב וַיִּקְרַן זִיו־הַמֵּצַח.

וּמִן הַמַּחְתָּה עָל הִתְאַבְּכוּ אֵדֵי־קְטֹרֶת

וְעָנָן כָּחֹל צָף בְּקֹדָשׁ הַקֳּדָשִׁים –

וּבְלֵב הַכֹּהֵן חַג, וְעֵינָיו לַכַּפֹּרֶת:

“אֵל עֶלְיוֹן! מִי וָמָה לְמוּלְךָ בֶּן־אֲנָשִׁים?”

וּבְרַק נְגֹהוֹת רָמִים פִּתְאֹם עֲבָרָהוּ

וַיִּקְדַּשׁ אָז וַיֶּחְכַּם כֹּהֵן שָׂב וְנָאוֹר –

וּבְלִבּוֹ נִפְתַּח פִּתְאֹם מַעְיָן זַךְ וְטָהוֹר –

וַיַּאֲמֵן אָז וַיֵּדַע וְעֵינָיו רָאֹה רָאוּ…

וּתְפִלָּה מִפִּיו יָצְאָה בְאַהֲבָה אָז וּבְיִרְאָה…

וְעָקֵב בְּצַד אֲגֻדָּל יִצְעַד אֲחוֹרַנִּית –

וּפָנָיו אֶל הַכְּרוּבִים: בְּגִילַת־פָּז הִזְהִירָה

בַּת־קֶרֶן־אוֹר עַל רֹאשָׁם, כְּקוּר יְלִיד־חֹם עַל מַעֲנִית.

---

סִפְרֵי הַסָּבָא...

מאת

מרדכי גולדנברג

סִפְרֵי הַסָּבָא וְסִפְרֵי הַסַּבְתָּא

צְהֻבֵּי־הַדַּפִּים, עִם כְּתָמִים שֶׁל חֵלֶב

וְעִקְּבוֹת הַדְּמָעוֹת מִשָּׁנִים נִשְׁפָּכוּ,

כִּי אֶפְתְּחֵם עַתָּה – כְּרֵיחַ קִנָּמוֹן

יְגָרֶה נְחִירַי; הִרְהוּרִים בֶּהָמוֹן,

כִּדְבוֹרֵי פָז פִּתְאֹם בְּמֶתֶק־זִמְזוּמָן,

יִתְנַפְּלוּ עָלַי, יַזְכִּירוּנִי נִשְׁכָּחוֹת –

וְעָבָר מַה־נֶהְדָּר קָם, מִבְּלִי־הִמָּחוֹת!

סִפְרֵי הַסָּבָא וְסִפְרֵי הַסַּבְתָּא,

כְּרוּכֵי־עוֹר בָּלֶה וּנְקוּבֵי־עָשׁ כֻּלָּם,

כִּי אֶפְתְּחֵם – יֻצַּב לְנֶגְדִּי הַסֻּלָּם,

בּוֹ אַעַל בְּעִקְּבוֹת הַדּוֹרוֹת עָבָרוּ

אֶל מִקְדְּשֵׁי־אֵל בְּאוֹר תּוֹרָה הוּאָרוּ,

אֶל יָמִים בְּזֹהַר אֵל־מָרוֹם נָהָרוּ;

מִמַּעְיְנוֹת־הַקֹּדֶשׁ אָז אַשְׁקִיט צִמְאוֹנִי –

וְקָרְנוּ לִי חַיַּי וּמָתַק יְגוֹנִי!

סִפְרֵי הַסָּבָא וְסִפְרֵי הַסַּבְתָּא –

אֲדַפְדֵּף, אֲעַלְעֵל – וְנִגְלִים פַּרְצוּפִים

שֶׁל יְהוּדִים הַנּוֹשְׂאִים עֹל־עָנְיָם בְּשָׂשׂוֹן,

כְּאִלּוּ רַק הָיוּ נְשָׁמוֹת בְּלִי גוּפִים;

שֶׁגַּם בִּשְׁחוֹר־בּוֹרָם, בַּאֲפֵלַת הָאָסוֹן,

זִיו־חַגִּים זָרוּעַ עֲלֵיהֶם בֶּהָדָר;

הַנָּדִים לָאוֹיֵב, הֶעָלוּב בִּגְאוֹנוֹ:

הֵן לָמוֹ הֶעָתִיד, וְלוֹ – גְּמוּל עֲווֹנוֹ!

סִפְרֵי הַסָּבָא וְסִפְרֵי הַסַּבְתָּא!

מָה אֹהַב הִתְבּוֹדֵד עִם דִּמְמַת־חֶדְרִי;

מֵרוּם אֲרוֹן סְפָרַי אוֹרִידְכֶם בִּרְחִימוּ,

דַפֵּיכֶם אֶהֱפֹךְ, אַף אַקְשִׁיב וְאַבִּיט,

וּצְלִילִים – נֶאֶלְמוּ בְמֶרְחַק־הָעִתִּים –

יָשׁוּבוּ־יֵעוֹרוּ… – וּצְלָלִים מַבִּיטִים;

בֵּין צִלְלֵי הֶעָבָר גַּם נַפְשִׁי אַכִּירָה:

בְּבֵית־אֵל עוֹבְדָה בוֹרְאָה בְּאַהֲבָה וּבְיִרְאָה!

---

כִּי מָה הִיא הַשִּׁירָה?

מאת

מרדכי גולדנברג

כִּי מָה הִיא הַשִּׁירָה? וּמָה הִיא הַנְּגִינָה?

אַךְ כְּמִהָה לֹא־בְּרוּרָה לְמַה שֶׁאֵין כָּאן;

כְּמִהָה הַמְפַעֲמָה כָל לֵב רַגָּשׁ, עָדִין

מִיּוֹם גֹּרַש אָדָם מֵעֵדֶן־הַגָּן.

וְכָרֵי־הַנּוֹף הַמִּשְׂתָּרְעִים בְּיָפְיָם:

הַיְשִׁימוֹן, הַיְּעָרִים, הֶהָרִים, הַיָּם –

כָּל אֵלֶּה לֹא יֹפִי, אַךְ רְמָזִים לְיֹפִי

וּלְיוֹצְרוֹ הַכַּבִּיר, הַנִּשְׂגָּב וָרָם!

הַיֹּפִי – זֶה נֶעְלָם. רַק חוּטִים מִלְּבָבוֹת

לָרוֹם וְלַמְּצוּלוֹת נִמְתָּחִים דַּק־דָּק;

וְיֵשׁ נֶאֱחָזִים בְּגֵץ מְכִתַּת־זְכוּכִית,

וְיֵשׁ הַנִּדְבָּקִים בְּצִיץ נוֹבֵל, מָק.

וְיֵשׁ שֶׁבְּלֵיל־חֹרֶף, לֵיל נְכָאִים וְחשֶׁךְ,

הֲרַת סוֹד הַיָּגוֹן הַפֶּלִאי, מֵרוֹם

נְשָׁמָה עֲדִינָה נִתְלֶשֶׁת בֶּעֱזוּזָהּ,

כִּי מָצְאָה הַיֹּפִי בְקֶבֶר־הַתְּהוֹם.

וְיֵשׁ בַּמַּחֲשַׁכִּים, בִּילֵל הַיַּנְשׁוּפִים,

נְשָׁמָה שֶׁיְּסוֹדָהּ הַבְּכִי תַחַז רָב –

וְאַחַר בַּחֲרוּזֵי פְנִינֵי הַשִּׁירָה

אֶל דּוֹרוֹת־הַנְּצָחִים תְּצַוֶּה צַו־צָו.

כִּי מָה הִיא הַשִּׁירָה? – גַּעְגּוּעִים עֲדִינִים

הַמּוֹצְאִים בִּטּוּיָם בְּמִלִים, בִּצְלִיל;

הַיּוֹרִדִים לַלְּבָבוֹת וּמַפְרִים רְגָשׁוֹת

וְנִימֵי נְפָשׁוֹת יַרְעִידוּ בְחִיל…

וְיֵשׁ שֶׁמֵּאֶשְׁנָב – נֵר דּוֹעֵךְ, נֵר גּוֹסֵס

לַנְּשָׁמָה שֶׁלֹּא מָצְאָה תִקּוּנָהּ יַט זִיו –

מִכְּנַף אֶרֶץ פִּתְאֹם אָז זְמִירוֹת תַּעֲלֶינָה,

הַבּוֹרְאוֹת לַסּוֹד שֶׁבַּמָּוֶת יְפִי־נִיב.

וְיֵשׁ שֶׁבְּהִתְחוֹלֵל הַסַּעַר הַנּוֹרָא

וְשֶׁלֶג בִּיעָף – נֶפֶשׁ דַּכָּא אָז גִּיל

כְּמַדָּהּ לָהּ תַּעַט: פֹּה מָצְאָה יְסוֹד־מוּסָד;

לַמֶּרֶץ שֶׁחָסֵר לָהּ מָצְאָה הַשְּׁבִיל.

וְלֹא רַק הַנֶּפֶשׁ; גַּם כּוֹכָב יֵשׁ יִפֹּל,

כִּי מָצָא הֶחָסֵר לוֹ – בְּעֵמֶק־הַשְּׁחוֹר;

יָרֵחַ יְחַפֵּשׂ צֶל שֶׁמֶשׁ הַיָּפָה,

וְשֶׁמֶשׁ – פְּלַג־גּוּפָהּ תְּחַפֵּשׂ דּוֹר־דּוֹר…

הַיֹּפִי – זֶה זָרַע חֲצָאֵי גַּרְעִינִים

בָּרַעְיוֹן, בָּרֶגֶשׁ, בַּדּוֹמֵם, בֶּחָי;

וְעוֹרֵג הַחֵצִי אֶל חֶצְיוֹ בֶן־גִּילוֹ,

לִהְיוֹת תַּמִּים יַחְדָּו, יְלִידֵי הַנּוֹי…

כִּי מָה הִיא הַשִּׁירָה? כִּי מָה הַגַּעְגּוּעִים

אִם לֹא כְמִהָה רַבָּה לִשְׁלֵמוּת, לָאֵל –

הוּא אֶבֶן־שׁוֹאֶבֶת; כֻּלָּנוּ נִמְשָׁכִים

וּבוֹ נֶאֱחָזִים כִּבְאוֹרָה – הַצֵּל…

---

וּמָה הוּא הַפִּרְסוּם?

מאת

מרדכי גולדנברג

וּמָה הוּא הַפִּרְסוּם? – רַק שֵׁם שֶׁל בֶּן־אָדָם

הַנִּשָּׂא עַל רִבְבוֹת אַלְפֵי שְׂפָתָיִם,

עֵת נוֹשְׂאוֹ כְבָר הָיָה לְבָרוֹת לָרִמָּה

וְרוּחוֹ כְבָר תּוֹעֶה בַחֲלַל הַשָּׁמָיִם.

כִּי מָה הוּא הַפִּרְסוּם? – אִי־מְנוּחָה לֶעָיֵף,

שֶׁעָזַב שְׂבַע־עָמָל אֶת אֶרֶץ־הַחַיִּים

וּבְרִדְתּוֹ אֲכוּל־אִשּׁוֹ שְׁאוֹלָה – יְזַעְזְעוּהוּ

עַל עָזְבוֹ לְדוֹר־אֱנוֹשׁ רְגָשׁוֹת, מַאֲוַיִּים.

כִּי הֵרִיק רַעְיוֹנוֹ בָעֵט אוֹ בַזִּמְרָה

וַיִּסְגֹּר אֶשׁ־לִבּוֹ בַפֶּסֶל, בַּבִּנְיָן –

מַה־יִּתְרוֹן לַיּוֹצֵר, אִם מַעֲשָׂיו בִּלּוּהוּ

וְהוּא כְבָר בַּמֵתִים וְקִבְרוֹ לוֹ קִנְיָן.

אוֹ אוּלַי רִגְשׁוֹתָיו־רַעְיוֹנָיו, שֶׁכְּלָאָם

בְּמַחְצְבֵי־אֶבֶן וּבְצִלְצְלֵי־שִׁירָה,

יִתְנַשְּׂאוּ כִנְשָׁרִים וּלְרוּחוֹ הַתּוֹעֶה

יְעַטְּרוּ בְרָב־הָדָר עֲטֶרֶת מַזְהִירָה?

הוֹי, מָה הוּא הַפִּרְסוּם? – וְאוּלַי הַשִּׁכְחָה

הַמְּכַסָּה בְכַנְפֵי־צְלָלֶיהָ עַל מֵתִים –

הִיא תִנְעַם לְבֶן־הָאַלְמָוֶת רַב יוֹתֵר,

כִּלְהֵלֶךְ בַּמִּדְבָּר צֵל דְּקָלִים וְזֵיתִים?

---

בֵּית־הַמְּשֻׁגָּעִים

מאת

מרדכי גולדנברג

נִדָּח מִן הָעוֹלָם עוֹמֵד בַּיִת זֶה

וְקוֹרֵא בְּכָל פֶּה:

– – "אִפְּכָא כַאן מִסְתַּבְּרָא;

הָאֱמֶת הַחֲשׂוּפָה – הִיא פֹה הַמְדַבְּרָה!

הַנֶּפֶשׁ בְּמַעֲרוּמֶיהָ פֹּה תֵרָאֶה –

לֹא יַאֲהִיל עַל הַלֵּב כַּאן שֶׁקֶר נָאֶה;

וּבְתוּלָה חוֹשְׁקָה דוֹד –

מַכְרִיזָה בְכָל פֶּה וּמְגַלָּה אֶת הַסּוֹד!

גַּם חוֹזִים יֶשְׁנָם פֹּה כְבוּשֵׁי דְמָמָה:

הֵם רָאוּ אֶת הָעוֹלָם כְמִדְבַּר־שְׁמָמָה,

וְאֶת הָאָדָם – נִתְעָב, נָד כַּשֶּׁרֶץ –

וַיִּפְרְקוּ מֵעֲלֵיהֶם עֹל שֶׁל דֶּרֶךְ־אֶרֶץ!

וַיִּפְרקוּ אֶת כַּבְלֵי הַנִּמּוּסִים

וַיִּבְחֲלוּ בַּ“מֻּשְׂכָּלוֹת הַלְּעוּסִים” –

וּבְסֵתֶר־פִּנָּה יֵשְׁבוּ עַל הַמְּדוֹכָה

וְדָנִים עַל אֲדָמָה זוֹ: “מַה־כֹּחָהּ?”

וְיֵשׁ כִּי צְחוֹק יִשָּׁמַע: "כַּאן הַגְּבוּל

לְאַנְשֵׁי־קֹדֶשׁ – סְגוּרִים פֹּה בַלּוּל,

לְמַעַן לֹא יִטָּמְעוּ בֵּין הַחֻלִּין…

חַ־חַ־חַ־חַ! – הַטֻּמְאָה מֵעֵבֶר גְּבוּלִין!"

וְיֶשְׁנָם פְּרוּעִים מִתְקוֹמְמִים בִּמְרִידָה,

צַעֲקָתָם רוֹם וּתְהוֹם מַרְעִידָה;

וַאֲיֻמּוֹת אֵל הַנְּפָשׁוֹת, מִמַּבָּטָן

יִכָּנְעוּ אֱלֹהִים, הָאָדָם וְהַשָּׂטָן" – – –

יְחִידִי עוֹמֵד בַּיִת זֶה עַל תִּלּוֹ

וְגַן רַב־פֹּארוֹת יַשְׁלִיךְ עָלָיו צִלּוֹ;

כַּאן סִבְלוֹת אָדָם נִגְלוּ עַרְטִילָאִים –

פֹּה בְמִקְלַט הַמְּשֻׁגָּעִים.

וְיֵשׁ כִּי תַיָּר יָבֹא לִרְאוֹת הָאֲסוּרִים,

שֶׁהִשָּׁם אֵל אוֹר־זָהֳרוֹ וְהֵם פֹּה חַיִּים קְבוּרִים;

הָהּ, שַׁל נְעָלֶיךָ, אָחִי, בְּגִשְׁתְּךָ הֵנָּה:

פֹּה צַעַר־אָדָם מֻשְׁלָךְ בְּמַדְמֵנָה!

---

נְכָאִים

מאת

מרדכי גולדנברג

נִכְאֵי סְתָו אֲפֵלִים נָחוּ עַל עוּגָבִי…

מִדֵּי קָרְבִי אֵלָיו יִבְכֶּה בִּי לְבָבִי,

חֹשֶׁךְ בְּאָהֳלִי, אוֹרְבִים לִי הַצְּלָלִים

וּבַחַלּוֹן דּוֹפְקִים עֵצַי הַנִּגְזָלִים.

הָבָה וַאֲחַפֵּשׂ: אוּלַי קֶרֶן־אוֹרָה –

פְּלִיטַת־קַיִץ – מְחַכָּה לִי בְּפִנָּה שְׁחוֹרָה?!

חֶזְיוֹן שָׁוְא יַתְעֵנִי, – סָבִיב אַךְ אֲפֵלָה

וּבַחוּץ יָחֹלּוּ עָלִים בְּמַקְהֵלָה.

הֵיכַן כְּרוּב־נְעוּרַי, בַּעַל הַהֲזָיָה, –

בָּא אֵלַי בַּקַּיִץ, זְהוּב־תַּלְתַּלִּים הָיָה,

עַל מִפְתָּנִי חִכָּה, שָׁר לוֹ שִׁירַת זֹהַר –

רָן אָז גַּם עוּגָבִי – הֵיכַן כְּרוּב־הַנֹּעַר? –

עַל מִפְתָּנִי פִזֵּז, מְעֻלַּף סוּת־נְגוֹהוֹת,

דְּבוֹרֵי־פָּז לוֹ רֵעוּ – מְזַמְזְמוֹת וְדוֹאוֹת –

שַׂר הַחשֶׁךְ בָּא וַיְגָרְשׁוֹ מֵאָהֳלִי…

עַכְשָׁו בּוֹדֵד אָנִי: מִי לִי עוֹד וּמָה לִי? –

נִכְאֵי סְתָו חֲשֵׁכִים רָבְצוּ עַל עוּגָבִי…

מִדֵּי קָרְבִי אֵלָיו יִבְכֶּה בִי לְבָבִי.

---

הָאֹשֶׁר

מאת

מרדכי גולדנברג

הָאשֶׁר – גִּלּוּהוּ הֲזָיוֹת נֶחְמָדוֹת

וַיְקַשְּׁטוֹ הַסָּב בְּאַגָּדוֹת.

בִּמְקוֹם אֵין אֲנָשִׁים לוֹ קֵן בַּמִּסְתָּרִים –

וְעָף הוּא אַוְרִירִי בֶהָרִים.

כִּי תֵצֵא יְחִידִי עִם לֵיל בָּעֲרָבָה –

וְנַפְשְׁךָ לֹא מְתֹעָבָה –

אָז תִּשְׁמַע בַדְּמָמָה כְמַשַּׁק כְּנָפַיִם:

הָאשֶׁר לְךָ יֵרָא בַחַיִּים…

וְסֻכָּה קְטַנְטַנָּה בְצֵל דְּקָלִים בַּפִּנָּה,

וְיוֹנָה בָעֳפָאִים מַרְנִינָה.

וְנִמְשַׁךְ אָז לִבְּךָ בְּטֹהַר הַדְּמָמָה,

וְרֹן וּכְנָפַיִם לַנְּשָׁמָה.

---

אז אשר ככרוב

מאת

מרדכי גולדנברג

אָז אשֶׁר כִּכְרוּב קָט יְרַפְרֵף וְלָחַשׁ –

וּמֵת בָּךְ כָּל רַעַל וְכָל נָחָשׁ…

וּכְמַלְאָךְ אָז תִּזַּךְ. בְּעֵינַיִם טְהוֹרוֹת

חִישׁ תַּחְדֹּר עַד קֵץ כָּל הַדּוֹרוֹת.

וְחָכַמְתָּ כְּנָבִיא וּכְחוֹזֶה תִּסְתַּכֵּל

וְנָעֲמוּ גַּם כִּכָּר וְגַם מַקֵּל…

בְלִבְּךָ אוֹר־חַג וּבְפִיךָ רַק הַלֵּל…

לְאשֶׁר זֶה כָל חָסִיד יִתְפַּלֵּל…

---

עִם עֶרֶב־קָיִץ

מאת

מרדכי גולדנברג

רָמְחֵי־פָּז הַשֶּׁמֶשׁ

תָּקַע בַּעֲבִי יַעַר,

עַל פְּנֵי כַר וָעֵמֶק

נִתְלָה מַבַּט־צַעַר.

עַטְרוֹת־אוֹר לְרֹאשׁ עֵצִים,

וּבִלְבָבָם – פַּחַד;

שָׁם בַּעֲרוּץ־גֵּאָיוֹת

צְלָלִים נוֹסְדוּ יַחַד…

שָׁב לוֹ אַט הָעֵדֶר,

בְּעֵינָיו – יְגוֹן הַשְּׁקִיעָה;

חָלִיל נוּגֶה יֶהֱמֶה

עַלְמָה דֹם בּוֹכִיָּה:

שְׁכִינָה עוֹטְיָה תֵּתַע,

תְּבַכֶּה יוֹם כִּי חָלָף;

בְּעִקְּבוֹתֶיהָ לַיְלָה

יִרְדֹּף כַּלְבֵּי־צְלָלָיו.

---

בְּלֵיל־קָיִץ

מאת

מרדכי גולדנברג

צֹהַר בָּעֲנָנִים

נִקְרַע בְּלֵיל־מַחֲשַׁכִּים:

סַהַר חִוֵּר־פָּנִים

מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים.

עוֹמֵד עוֹלָם נָאוֹר –

כֻּלּוֹ דִמי־הִגָּיוֹן;

רוֹאֶה: מַלְאָךְ טָהוֹר

מְרַחֵף בַּחִזָּיוֹן.

דְּמִי וְלַחַשׁ־סְתָרִים…

פִּתְאֹם רוּחַ קַלִּיל

יָבִיא בָשְׂמֵי כָרִים,

פְּלִיטֵי צְלִילֵי חָלִיל;

יְדוֹבֵב אִילָן עָנֵף,

יִלְאַט רָז לַפְּרָחִים –

וְחִישׁ קַל יִכָּנֵף

וְנָם בַּעֲבִי הַסְּבָכִים.

תָּשׂר שׁוּב הַדְּמָמָה;

סַהַר בָּא בֶּעָבִים…

לְתֵבֵל־יָהּ נִרְדָּמָה

יְגַחֵךְ זוּג כּוֹכָבִים.

פִּתְאֹם נֵעוֹר זָמִיר,

יְסַלְסֵל פְּנִינֵי־צְלִילִים,

כְּאִלּוּ צַדִּיק טָמִיר

שָׁר מִזְמוֹרֵי תְהִלִּים…

---

מַלְכַּת־הַסְּתָו

מאת

מרדכי גולדנברג

I

אֵי שָׁם בַּיַּעַר הַקּוֹדֵר, הָעָב

תַּתע בּוֹדֵדָה לָהּ מַלְכַּת־הַסְּתָו:

קְוֻצּוֹת לָהּ צְחוֹרוֹת, בְּעֵינֶיהָ – שְׁחוֹר־לֵיל

דּוּמָם אַט תֵּלֵךְ, עֲגֻמַה כַּצֵּל.

סוּסָהּ – פַּז עֲלֵי־שַׁלֶּכֶת וְנֵר

שְׁקִיעַת־אַרְגָּמָן בְּיָדָהּ. כַּזֵּר

סַבּוּ לְרֹאשָׁהּ צִפֳּרֵי־הַנְּדוֹד

טֶרֶם הִרְחִיקוּ לְאַרְצוֹת־הַהוֹד.

נָדָה הַמַּלְכָּה. עַל יַד הָאֲגָם

תַּעֲמֹד, תִּסְתַּכֵּל: בַּסּוּף בַּרְבּוּר נָם;

תַּמָּה שִׁירָתוֹ – וּמַה לוֹ עוֹד שָׁם?

בּוֹכָה הַמַּלְכָּה עַל יַד הָאֲגָם…

II

תּוֹעָה הַמַּלְכָּה, בָּעֵמֶק, בָּהָר

תִּזְרַע יְגוֹנָהּ הַקּוֹדֵר, הַמָּר;

יַעֲלוּ אָז פִּרְחֵי־הַיֵּאוּשׁ לָרֹב –

יַחְפֹּז וּקְטָפָם הַקּוֹסֵם בָּאוֹב.

בָּאָה הָעִירָה. – וּבְבֵית־אֱלֹהִים

נֵר־שֶׁל־נְשָׁמָה יֵאָבֵק לוֹ עִם

צִלְלֵי הַלַּיְלָה הַשָּׁחוֹר; – שְׁעַת־אוֹר

הוֹי, מַה רְחוֹקָה! – מִסָּבִיב אַךְ שְׁחוֹר!

תַּעֲמֹד אָז מַלְכַּת־הַסְּתָו וּבִכְאֵב

תַּבִּיט, תִּתְבּוֹנֵן, – מַה יֶהְמֶה הַלֵּב!

תִּקְרַע אַז בִּגְדֵי־תִּפְאַרְתָּה מִגֵּו,

תֵּבְךְּ מָר – וְעָנָה לְקוֹלָהּ הַזְּאֵב…

שבת:

מאת

מרדכי גולדנברג

---

עִם בּוֹא הַשַּׁבָּת

מאת

מרדכי גולדנברג

שָׁבְתָה מְלֶאכֶת יוֹמִי –

וּבְחֶדְרִי הָס וּפְרוּשִׂים הַמַּרְבַדִּים;

בַּפִּנָּה מַלְכַּת־שַׁבָּת עוֹמְדָה דֹם וּמְחַכָּה –

מַה תָּכְלוּ גָבְהֵי־זִיו וַיִּיפוּ שִׁבְעָתַיִם

כָּל תִּקְווֹתָי,

וְכֹל שֶׁהִרְחִיק מֶנִּי יוֹם־הַחֹל, שְׁאוֹן־הַשְּׁוָקִים –

כְּפַרְפְּרֵי־נֹגַהּ קָרְבוּ וַיֶּאֱתָיוּ

וַיְהִי הָאוֹר בִּלְבָבִי:

הַשַּׁבָּת בָּאָה –

צְעִיף אַרְגָּמָן עָטוּ קְצוֹת־שָׁמַיִם

בְּפַאֲתֵי יָם.

הָס:

שָׁם אֶחָד מֶלֶךְ קָדוֹשׁ יָצָא מֵהֵיכָלוֹ,

בְּרֹאשׁוֹ זֵר־כּוֹכָבִים, בְּיָדוֹ נֵרוֹת־בְּרָכָה,

וּמַשַּׁק כַּנְפֵי כְרוּבִים טְהוֹרִים

כְּהֶמְיַת רוּחַ־מֶשִׁי יַעֲבֹר:

"עִם הַמֶּלֶךְ וְעִם עֲבָדָיו,

דָּרֵי מַטָּה וְדָרֵי מַעְלָה,

לְכוּ וְנֵצֵא לִקְרַאת כַּלָּה!"

---

לֵיל הַשַּׁבָּת

מאת

מרדכי גולדנברג

אִמִּי! בְּחֶשְׁכַּת חַיַּי

מִתְּהוֹם־עֲבָרִי פִּתְאֹם אוֹרֵךְ יַעַל

וְנָגַהּ אוֹר בִּלְבָבִי.

בַּקֹּדֶשׁ אֶרְאֵךְ: לֵיל־הַשַּׁבָּת פָּרַשׂ

עַל כָּל הָעוֹלָם כַּנְפֵי־קְדֻשָּׁתוֹ

וְאַתְּ בְּלַחַשׁ־רָז תַּעַמְדִי עַל הַנֵּרוֹת.

בַּחֶדֶר הָס. לַשֻּׁלְחָן לֹבֶן־קְדֻשָּׁה.

מִמְּנוֹרוֹת־כֶּסֶף עוֹלִים שְׁבִיבֵי־בְּרָכָה

וְאַתְּ מְפַלֶּלֶת.

מְחֻטָּבוֹת שַׁיִשׁ זַךְ, כְּתָאֳמֵי לוּחוֹת־קֹדֶשׁ,

כַּפַּיִךְ עַל עֵינַיִךְ,

וַאֲנִי בַפִּנָּה אַקְשִׁיב – וְגַן־לִבִּי

לִמְטַר־מִלַּיִךְ יִפְרֶה.

וּפִתְאֹם אֵדַע: אַתְּ בַּת־שַׁבָּת צְנוּעָה;

וְעַל צְנִיף רֹאשֵׁךְ כְּרוּבֵי־שָׁלוֹם עָפִים

וּפִרְחֵי־יָהּ הֵבִיאוּ שַׁי לָךְ.

הוֹי, אִמִּי! מָה אָרְכָה לָךְ הַתְּפִלָּה!

מֵרָחוֹק חַכַּת־אָזְנִי כְּדַג־פָּז צָדָה מִלָּה:

"יָאִירוּ עֵינֵי־בְּנִי בַתּוֹרָה…

וְיִרְאָתְךָ תְּהִי עַל פָּנָיו". – – –

אִמִּי! מַצַּבְתֵּךְ שַׁחָה כְבָר עַל גַּל־עֲפָרֵךְ:

בִּדְמִינְ־עוּרַיִךְ עַפְתְּ כַּיּוֹנָה מִמִּשְׁפַּחְתֵּךְ

אַךְ מִדֵּי רוֹאִי נֵרוֹת־שַׁבָּת

וְקָרַן לִי כַּשֶּׁמֶשׁ זִיו פָּנַיִךְ

וְנָגַהּ אוֹר בִּלְבָבִי…

---

הַנֵּרוֹת גּוֹסְסִים

מאת

מרדכי גולדנברג

הַנֵּרוֹת גּוֹסְסִים דֹּם וּצְלָלִים בַּזָּוִיּוֹת:

הָאֵם פּוֹשֶׁטֶת שְׁבִיסָהּ, נְכוֹנָה לִקְרַאת שֵׁנָה,

וַאֲנִי עוֹד עֵר, אַךְ כְּרוּב־הֲזָיוֹת יְרַפְרֵף סְבִיבִי –

וְלִבִּי דֹם מִתְרוֹנֵן.

עוֹד פְּסוּקֵי בִרְכַּת־מָזוֹן נוֹשְׁרִים מִפִּי אַבָּא

כִּשְׂרִידֵי עֲלֵי־סְתָו בְּמִלְמוּל רַךְ, חֲרִישִׁי;

וְהִנֵּה לָקַח כְּבָר חוּמָשׁוֹ עַב־הַכֶּרֶס

וְאֶצְבְּעוֹתָיו הוֹפְכוֹת בְּדַפָּיו הַכְּחַלְחַלִּים.

וְהִנֵּה צָדָה אָזְנִי נֵפֶץ דַּרְגוֹת־תְּבִירִין;

שָׁם פָּזֵר גֵּא מִסְתַּלְסֵל וְנִשָּׂא מַעְלָה, מַעְלָה,

וּתְלִישָׁא־קְטַנָּה בָאָה וּשְׁאֵלַת תָּם בְּפִיהָ

וּכְמֶלֶךְ רַב אֶתְנַחְתָּא יִסְגֹּר עַל נִפְזָרִים.

וּמוּנָח לְיַד רְבִיעִי יִרְבַּץ רַךְ וְנוּגֶה

וְזָקֵף־גָּדוֹל נִצָּב, קַו וּנְקֻדָּתָיִם;

וְקֶסֶם בְּפִי אַבָּא, כְּכִנוֹר־פְּלָאִים יְנַגֵּן –

וְעֵינַי כְּבַר אֲחוּזוֹת בְחַבְלֵי שַׂר־הַשֵּׁנָה…

וְהִנֵּה בָאוּ כֻּלָּם: קִדוּשׁ “יוֹם הַשִּׁשִׁי”

עִם כּוֹס־הַבְּדֹלַח מְלֵאָה יַיִן וְעֵינָיו – זֹהַר,

וְ“כָל מְקַדֵּשׁ” – זֶה הֶעָדִין עֲדוּי־תַּכְשִׁיטָיו,

עִם “יָהּ־רִבּוֹן” הַיָּשִׁישׁ מְלַטֵּף זְקָנוֹ הָדוּר.

וְהֵנֵּה סָב עִם “טַייטְשׁ־חוּמָשׁ” – הַסֵּפֶר הַפִּקֵּחַ,

שֶׁאִמָּא קוֹרְאָה בוֹ בְצָהֳרֵי־שַׁבָּת שְׁקֵטִים,

הַמָּלֵא אִמְרוֹת זִיו שֶׁל בְּחַיֵּי וְחֶזְקוּנִי –

וְכֻלָּם עוֹמְדִים סְבִיבִי וְלוֹחֲשִׁים עָלַי בְּרָכָה…

וְגִחוּךְ מָתוֹק, דַּק אַט יַרְחִיב שְׂפָתַי פִּתְאֹם

וְזִמְרַת כִּנּוֹר־פֶּלֶא, שִׁיר אֵרְאֶלֵּי קֹדֶשׁ;

וְאַבָּא מַטְעִים עוֹד פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ –

אַךְ נַפְשִׁי תְרַפְרֵף כְּבָר בְּעֵדֶן גַּן הַשַּׁבָּת.

---

עִם צֵאת הַשַּׁבָּת

מאת

מרדכי גולדנברג

מַלְאָכִים נוּגִים, קוֹדְרִים נִצְּבוּ בְּפִנוֹתַי

וְהַדְּמָמָה תְעַלַּע בִּכְיָם.

וּבְלִבִּי כִּנּוֹר־סְתָרִים יֶהֱמֶה

עַל יֹפִי הוֹלֵךְ וּמִסְתַּלֵּק.

וִימֵי־הַחֹל לְמוּלִי שׁוֹלְחִים לָשׁוֹן

וּבְיָדָם צְרוֹרוֹת עֹל וּדְאָגָה:

"כֹּף רֹאשְׁךָ, צֵא לִקְרַאת חַתְחַתִּים וְכִשְׁלוֹנוֹת,

בֶּן־אָדָם דַּל וּמְשׁוֹרֵר!"

וּבְעַד הָאֶשְׁנָב

נְגֹהוֹת־סַהַר זוֹלְפִים, קְדוֹשִׁים־דּוֹמְמִים,

כִּכְרוּבֵי־מָרוֹם.

וְעַל הַקִּיר מְפַזְּזִים –

וְנִיצוֹץ אַחֲרוֹן פִּתְאֹם חַי יִתְעוֹרֵר בִּי:

הוֹחִילָה!

מִסֵּתֶר־צְלָלִים יַעַל קוֹל שֶׁל סָבָה רוֹעֵד:

“אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב!” –

וּכְמוֹ מִתְּהוֹם־נְשִׁיָּה צְלִיל אֵלַי יַגִּיעַ,

עַל לִבִּי אַט יִתְרַפֵּק:

"אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב –

שִׂים בּוֹ תוֹחַלְתְּךָ וְצֵא לְחַיֵּי־חֹל;

לֵךְ טָהוֹר, גֵּא וְנָאוֹר, שָׂא הָעֹל

לְזֹהַר שַׁבָּת נִצְחִית נוֹסְסָה מֵרָחוֹק!"

---

כָּל־נִדְרֵי

מאת

מרדכי גולדנברג

הַהֵיכָל מוּאָר. עֲטוּפֵי לֹבֶן

יַעַמְדוּ כֻלָּם, אֲחוּזֵי שֶׁקֶט;

וּכְמוֹ בְאַגָּדַת־מִסְתּוֹרִין דּוֹלְקִים

הַנֵּרוֹת וְרִשְׁפֵּי אֵשׁ־פָּז יַתִּיזוּ;

בַּמַּעֲרָב יַאְדִים עוֹד פַּס־הַשְּׁקִיעָה

וּבְרַחֲבֵי עוֹלָם הַדְּמָמָה תָּשׂר:

לִקְרַאת יוֹם־דִּין הַתְּכוּנָה רַבָּה –

וְאֵימָה כְפוּלָה בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת.

וּפִתְאֹם עָבַר בַּמַּחֲנֶה רֶטֶט

לְקוֹל “כָּל־נִדְרֵי” מִפִּי הַחַזָּן

בְּסִלְסוּל נִגּוּן רְוֵה־נְכָאִים

כְּגַּל מִתְקוֹמֵם בַּבַּיִת עָבָר.

“כָּל־נִדְרֵי” – הֵד זֶה בָּא מִמֶּרְחַקִּים,

מֵעַרְפְּלֵי יָמִים וּמִמַּרְתֵּפִים,

עֵת חֶרֶב עוֹפְפָה עַל רֹאשׁ עַם בָּזוּז,

בְּדַם־לִבּוֹ שָׁמַר מוֹרֶשֶׁת אָבוֹת.

“כָּל־נִדְרֵי” – עֶלְבּוֹן נְצָחִים יֶהֱמֶה

עַם עוֹלָם יֵבְךְּ בּוֹ אַף יִתְיַפֵּחַ:

אוֹר יָהּ בְּחֶשְׁכַּת הַדּוֹרוֹת נָשָׂא

וַיִהי מְנָת חֶלְקוֹ אַךְ בּוּז וָהֶרֶג.

“כָּל־נִדְרֵי” – תִּינוֹק רַךְ־לֵב מִתְחַטֵּא

וּמְתַנֶּה מִתּוֹךְ בְּכִי־כְּאֵב עֱנוּתוֹ –

וּכְעִנְבָּל רָחוֹק הֵד־פִּיּוּס חֶרֶשׁ

יְצַלְצֵל תּוֹכוֹ לְאֹזֶן עֵרָה.

פֹּה בְכִי וּסְלִיחָה בְלוּלִים יַעֲלוּ;

וְשׁוֹמְעָה עֵדָה עֲטוּפַת לֹבֶן

וְיַם אֲנָחוֹת מִלִּבּוֹת דְּווּיִים

יִתְנַשֵּׂא מָרוֹם וִיעוֹרֵר רַחֲמִים…

וּבַחַלוֹנוֹת לֵיל תְּכֵלֶת־סַפִּיר,

וּבְבֵית־הַכְּנֶסֶת הַתְּפִלָּה הוֹמָה,

אֵי־שָׁם בַּמָּרוֹם יָרֵחַ עָמַד,

מִשְׁתּוֹמֵם צוֹפֶה וְהוֹזֶה נוּגוֹת.

---

הפנות שבחדרי

מאת

מרדכי גולדנברג

הַפִּנוֹת בְּחֶדְרִי מַזְמִינוֹת לִתְפִלָּה:

דֵּי צַעַר בָּעוֹלָם, רֹב דְּוַי וְיִסּוּרִים…

הֵן רוֹמְזוֹת אֵלַי בְּאֵלֶם, בְּלִי מִלָּה:

– "עֲמֹד בְּצִלֵּנוּ, בֶּן־אָדָם, הִתְפַּלֵּל,

כִּי צַעַר בָּעוֹלָם וְנוֹבְלִים הַנְּעוּרִים

וְשֵׁם יוֹצֵר־אָדָם־וְחשֶׁךְ מִתְחַלֵּל!"

הַפִּנוֹת בְּחֶדְרִי – עֵת יִקְדַּר הָעֶרֶב

וּצְלָלִים מִתְעַבִּים וְאוֹרְגִים שְׁחוֹר־רֶשֶׁת –

תִּקְרֶאנָה: – בֶּן־אָדָם! הַיּוֹם הָיָה טֶרֶף

לְשִׁנֵּי הַלַּיְלָה – וְלָמָּה נֶאֱלַמְתָּ?

הַאֻמְנָם לֹא תָהִין עָדֵינוּ לָגֶשֶׁת?

הַאֻמְנָם רֵיק לִבְּךָ, כִּי כָכָה דָמַמְתָּ?

הַפִּנוֹת בְּחֶדְרִי לִתְפִלָּה מַזְמִינוֹת…

וְיֵשׁ כִּי הַחַמָּה בְעָבִים שׁוֹקַעַת,

אָז תַּזְהִיב בְּמוֹתָהּ אֶת אַחַת הַפִּנּוֹת –

וְכָמַהּ הַלֵּב אָז לִתְפִלָּה שׁוֹקֵטָה:

עַל חַיִּים שֶׁנָּבְלוּ, עַל סְפִינָה טוֹבַעַת,

עַל מָוֶת וְאָדָם הַנִּרְדָּף לְלֹא־פְּלֵטָה.

---

צְלִילֵי לָיְלָה

מאת

מרדכי גולדנברג

I

פָּרַשְׂתִּי אֶת יָדַי לַכְּאֵב הָעוֹלָמִי:

“חַבְּקֵנִי!”

וַיִּקְרָא הַמָּוֶת מֵרַהֲטֵי דָמִי:

“הִנֵּנִי!”

וּבְתָחֳבִי מַבָּטִי בְאָפְלוֹ הַנּוֹרָא –

קָפָאתִי

וְעַל גַּבִּי הָעִנּוּי, הַצַּעַר, הַמּוֹרָא,

נָשָׂאתִי!

II

אָבֹאָה בֵית־אֵל וְעַל דַּלְתוֹת הָאָרוֹן אֶדְפֹּקָה:

רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם! הַדֶּרֶךְ אֵלֶיךָ כֹּה רְחוֹקָה –

וַאֲנִי עוֹלָל רַךְ מִבֵּית אָבִי בַחשֶׁךְ תָּעִיתִי,

וְאִם אָמוּת לָנֶצַח – הָהּ, לָמָּה זֶה אֵפוֹא חָיִיתִי?

וּכְאִישׁ הַנּוֹסֵעַ בְּלֵיל חֹרֶף בְּשֶׁלֶג וּסְעָרָה

וְיָלִיט אֶת פָּנָיו לְבַל יָחוּשׁ אֶת שִׁלְטוֹן הַקָּרָה,

כַּךְ אֶכְבּשׁ אֶת פָּנַי וְאֶחְלֹם חֲלוֹם חַיֵּי עוֹלָם:

אֵין מָוֶת בַּמָּוֶת, רַק מַעֲבָר מֵעוֹלָם אֶל עוֹלָם

III

עַל חָרְבוֹת־דְּבִירֵי חַיַּי צוֹרְחִים, קוֹרְאִים

עוֹפוֹת־לַיִל שְׁחוֹרִים;

פִּרְחֵי־רַעַל צִמְחֵי־מָוֶת גָּדְלוּ פֶרֶא:

גַּן יֵאוּשִׁי אֶרְאֶה!

בּוֹכֶה רוּחַ, כְּכֶלֶב חֲסַר־שִׁנַּיִם –

לְקוֹלוֹ אֵין אָזְנַיִם –

רַק הַלַּיְלָה וַאֲנִי הַחוֹלֵם, שׁוֹמֵר הֶחֳרָבוֹת

שׁוֹמְעִים אֶת הַיְבָבוֹת.

---

בַּמַּחֲשַׁכִּים

מאת

מרדכי גולדנברג

מֵרָחוֹק אֵשׁ לִי מְנַצְנֶצֶת:

בֹּא, אָדָם, בְּצֵל קוֹרָתִי מְנוּחָה.

תִּפְגָּשְׁךָ עַלְמָה בִצְחוֹק־וֶרֶד

וּבְאַהֲבָה תַּגִּישׁ לָךְ אֲרוּחָה.

אֵם זְקֵנָה לָהּ מוֹרֶטֶת נוֹצוֹת

וְאָב דֹּם לוֹחֵשׁ תְּפִלַּת־שֵׁנָה.

בֹּא, אֻמְלָל נוֹאָשׁ, פֹּה תֵרָגַע

עִם הַמִּשְׁפָּחָה הַמִּסְכֵּנָה.

לֹא עשֶׁר פֹּה כִמְלוֹן מְאֻשָּׁרִים:

בִּמְנוֹרַת־עֶשֶׁת נֵר יְהַבְהֵב;

מֵאֲרוֹן זְכוּכִית כְּלֵי־נְחשֶׁת

יָצִיצוּ בִּבְרַק־גִּיל מְלַבֵּב.

שַׂק־טַלִּית־תְּפִלִּין עַב־הַכֶּרֶס

מִמְּרוֹם הַקִּיר לָךְ יִרְמֹז בְּרָכָה:

בְּאֹהֶל דַּלִּים יֵשׁ אֱמוּנָה

וְאַהֲבָה טְהוֹרָה וּמְזֻכָּכָה!

וְשָׁעוֹן עַתִּיק יִסְפֹּר רְגָעָיו

וְיוֹנָה תֶהְגֶּה דֹּם בַּפִּנָּה –

פֹּה תִמְצָא נֹפֶשׁ, אֻמְלָל נוֹאָשׁ,

פֹּה יִמְצָא לִבְּךָ לוֹ חֲנִינָה!

---

עֲצַבְתִּי

מאת

מרדכי גולדנברג

לַוִּינִי־נָא, עֲצַבְתִּי הָעֲדִינָה,

מוֹרֶשֶׁת אָבוֹת, סְפוּגַת צַעַר־קְדוּמִים

שֶׁדּוֹרוֹת רַבִּים בְּנֵי־עַם דַּל בְּרִנָּה

טִפְּחוּךְ בְּחַיֵּי־עָנְיָם הָעֲגֻמִים;

שֶׁבְּעֵינֵי אָבִי דָלְקוּ לַהֲבוֹתַיִךְ,

וְאִמִּי – מִדֵּי בָּרְכָהּ עַל הַנֵּרוֹת

הֵצִיצוּ מֵעֵינֶיהָ פְּנִינַיִךְ,

כְּהָצִיץ רְסִיסֵי־טַל עַל דִּשְׁאֵי חֲצֵרוֹת.

עִם חֹם צַח בָּהִיר בְּבֹקֶר אָבִיב נָעִים; –

לַוִּינִי־נָא, עֲצַבְתִּי הָרַכְרַכָּה;

הִקְשַׁבְתִּי לָךְ בְּקוֹל רַבִּי אִישׁ־הַפְּלָאִים,

בְּכִבְשַׁן־סְפֵקוֹת נַפְשׁוֹ כִי נָמַקָּה.

וּבְצָלְלוֹ בְּנִבְכֵי הַקַּבָּלָה;

רְאִיתִיךְ פַּעַם גַּם בְּעֵינֵי אָחִי,

בְּמוֹת אִמֵּנוּ הָעֲלוּבָה, הָאֻמְלָלָה,

וְגַם עַל קִבְרָהּ כְּשָׁתִיל רַךְ תִּצְמָחִי.

---

בַּנֶשֶׁף

מאת

מרדכי גולדנברג

I

הוֹי לְבָבִי!

אֵי הַנָּבִיא

יָבֹא יַטִּיף לָּךְ נִחֻמִּים

עַל יָמֶיךָ הַנִּגְזָלִים,

אֲשֶׁר דֹּעֲכוּ כִצְלָלִים,

בַּמַּחֲשַׁכִּים הָעֲגֻמִּים?

בַּמַּחֲשַׁכִּים הָעֲגֻמִּים

הוֹלִיכוּנִי אוֹרוֹת מְדֻמִּים

(חָמַד לָצוֹן שָׂטָן שׁוֹדֵד) –

וְנִתְעֵיתִי וְנִמְשַׁכְתִּי,

לְעֵבֶר חַיִּים כֹּה הֻדַּחְתִּי –

גֵּר וּבוֹדֵד.

גֵּר וּבוֹדֵד

צִלִּי נוֹדֵד

בֵּין חֳרָבוֹת שֶׁל מַאֲוַיִּים –

עַד כִּי יִדְבְּקֵנִי עֶרֶב…

שְׂרִידִי יִהְיֶה לוֹ לְטֶרֶף –

כָּכָה אֵצֵא מִן הַחַיִּים…

II

עַל מוֹקְדָה כְבָר עָלָה עוֹלָמִי

וְלֹא תוּשַׁר שִׁירָתִי פַּעֲמַיִם;

הַשָּׂטָן – זֶה עוֹמֵד עַל דָּמִי

וְהִנְנִי מֵעֵבֶר לַחַיִּים.

לְיַד דֶּרֶךְ פֹּה אֵשֵׁב בֵּין סְלָעִים;

חֶשְׁבּוֹנִי כְבָר תַּם עַל אֲדָמוֹת:

נָדַדְתִּי מִצָּרוֹת אֶל פְּגָעִים,

עַד בָאתִי אֶל גַּל שֶׁל עֲצָמוֹת.

רַד יוֹמִי. הוֹי, הָבָה אֶתְפַּלֵּל!

אַךְ אוֹיָה, בְּפִי אֵין גַּם תְּפִלָּה!

רִבּוֹנִי! שִׁיר חַיַּי נִתְחַלֵּל –

וְעַל סִפְּךָ – בִּלְשׁוֹנִי אֵין מִלָּה!

---

יָגוֹן

מאת

מרדכי גולדנברג

א

פְּרָסִים בָּאוּ – טָרְפוּ רֶגַע

כָּל הַיּוֹנִים.

יָמִים תְּפֵלִים. מַה עוֹד נִשְׁאַר?

כּוֹס הַיְגוֹנִים!

כּוֹס הַיְגוֹנִים! הוֹ, שָׁתִיתִי

דַּי מִכּוֹסִי…

בְּיוֹם הִוָּלְדוֹ מֵת וְנִקְבַּר

זְמִיר־מְשׂוֹשִׂי.

יָמִים תְּפֵלִים. כְּצֵל בַּחַיִּים

אֵתַע כּוֹשֵׁל.

אֶרְאֶה זָדוֹן צָץ וַיִּפְרַח

וְרָשָׁע מוֹשֵׁל.

וַאֲנִי רוֹאֶה אָוֶן סָבִיב

וּמִסְתַּכֵּל –

הָהּ, נִלְאֵיתִי, אֵל, סָלַחְתִּי

לָךְ עַל הַכֹּל;

שַׁחְרְרֵנִי מֵעוֹלָמְךָ

וְאֵלֵכָה

אֶל מֶמְשֶׁלֶת הַחִדָּלוֹן

בַּחֲשֵׁכָה…

כּוֹס הַיְגוֹנִים. כּוֹס הַיְגוֹנִים –

כְּבָר נִלְאֵיתִי;

אֵלְכָה לִי אֶל מְעוֹן הַצְּלָלִים –

שָׁם לִי בֵיתִי!

אֵלְכָה לִי אֶל מְעוֹן הַצְּלָלִים

שָׁם אֶשְׁלָיָה;

אָדָם נוֹלָד, סוֹבֵל, נָמוֹג

כַּהֲזָיָה…

ב

סָחוּ לִי עַל אשֶׁר גָּנוּז

וָאַאֲמִינָה.

אָנָה אֵפֶן? אָנָה אֵלֵךְ?

שְׂמֹאלָה? יְמִינָה?

אוּלַי שׁוֹלָל הוֹלִיכוּנִי

כָּל הַסָּחִים:

כִּי שָׁאַלְתִּי לוֹ לָאשֶׁר

עַל כָּל דְּרָכִים –

וְאֵינֶנוּ. “לֹא רָאִינוּ!” –

דִּבְּרוּ כֻלָּם.

אוּלַי צָפוּן הוּא בַמָּרוֹם –

וְאֵי הַסֻּלָם?

כְּבָר שָׂבַעְתִּי דֵי מַמְרוֹרִים;

אֵי הַדֶּרֶךְ

אֶל הָאשֶׁר? – שָׁם דַּךְ, כּוֹשֵׁל

אֶכְרַע בֶּרֶךְ

וְאֶתְפַּלֵּל: "אָנָּא, אָנָא

בֹּא, הַצִּילָה,

נִלְאָה עוֹלָם גַּם מִיָּגוֹן,

גַּם מִתְּפִלָּה.

נִלְאָה גַּם מִזֹּהַר־תַּרְמִית,

מֵאֲפֵלָה –

וּמִתְגַּלְגֵּל הוּא בְאַשְׁפָּה,

שְׁכוּר־תַרְעֵלָה".

---

כִּכְלוֹת...

מאת

מרדכי גולדנברג

שָׁוְא תְּלַבִּי אֶת הַמְּדוּרָה:

חשֶׁךְ קַר בְּלֵב יְדִידֵךְ;

מַה שֶׁלֹא טִפַּחַתְּ בֶּעָבַר,

לֹא תְרַבִּי בַעֲתִידֵךְ.

וְלָמָה בָאת אֵלַי כְּדַלָּה

וּרְעֵבַת־אַהֲבָה תִּתְעַצָּבִי?

נִדַּלְדֵּל עָשְׁרִי. רְאִי חֻרְבָּנִי:

רַק אוּדִים חֲרוּכִים בִלְבָבִי!

בִּימֵי נְעוּרַי צָמֵאתִי לְטַלֵּךְ –

וַתִּמְנְעִי מִמֶּנִּי טוּבֵךְ;

וְלָמָה בָאת עִם שְׁקִיעַת חַיַּי?

וְלָמָה כֹה אֵחַרְתְּ בְּשׁוּבֵךְ?

הוֹי, עַלְמָה גֵאָה! כְּקַמְצָנִית

גָּנַזְתְּ רְכוּשֵׁךְ, גָּדַרְתְּ בַּעֲדִי.

וְעַתָּה נִבְלִי בַּאֲשֶׁר תִּבְּלִי

וְגַם אֲנִי פֹה אֶבֹּל לְבַדִּי!

---

לָאָדָם

מאת

מרדכי גולדנברג

א

הוֹי. אָדָם! קְרַע נָא אֶת הַמָּסָךְ

הַמַּבְדִיל בֵּינִי וּבֵינֶךָ!

הֵא לִבִּי גָלוּי מִבְּלִי חָשָׂךְ,

נָא קְרַע גַּם אַתָּה סְגוֹר לִבֶּךָ!

כִּי לָמָה נַאֲפִיל עַל רָזֵינוּ

וְנַעֲמֹד זֶה מוּל זֶה כְצָרִים?

אִם לִא רוֹם אֶחָד עַל רָאשֵׁינוּ?

בַּאֲדָמָה אַחַת לָנוּ קְבָרִים!

ב

אַל תִּגַּשׁ אֶל בְּנֵי־אָדָם כְּאֶל מַלְאָכִים;

לְיֵצֶר־רָע יֵשׁ שִׁלְטוֹן־עַד בַּחַיִּים;

וְדַע, כִּי רְעֵבִים סְבִיבְךָ וְנִדָּחִים

וְאִישׁ־אִישׁ שׁוֹאֵף לְמַלֵּא הַמַּאֲוַיִּים.

וּרְאֵה: אֻמְלָלִים הֵם בְּנֵי־הָאָדָם!

וְאַל תְּבַהֵל לִרְגֹּז וְאַל תְּקַלֵּל; –

הֵן חוּט־גּוֹרָלָם אָחוּז לֹא בְיָדָם…

הוֹי, סְלַח לָהֶם, בִּשְׁלוֹמָם נָא הִתְפַּלֵּל.

ג

גַּל־רַחֲמִים פִּתְאֹם יְצִיפֵנִי –

וְזַךְ הוּא כֻלּוֹ, חַם וּמְאָדָּם –

וְאָז לַמָּרוֹם אֶשָּׂא עֵינִי

וְכֻלִּי תְפִלָּה עַל בְּנֵי־אָדָם!

– "הוֹי, רַחֵם! כֻּלָּם הֵם אֻמְלָלִים,

עֲקוּדֵי גוֹרָל כְּקָרְבָּנוֹת:

הַבּוֹנִים דְּבִירִים וּמִגְדָּלִים

וְנוֹפְלִים תַּחַת הַחֻרְבָּנוֹת!

הוֹי, רַחֵם! כֻּלָּם הֵם עֲלוּבִים,

הַמְגַשְּׁשִׁים, עִוְּרִים, עַד סַף־מָוֶת;

כִּיתוֹמֵי־נוֹד, מֵאֵל עֲזוּבִים,

יְשַׁוְּעוּ נֶצַח בְּעַצָּבֶת!"

ד

הוּרַם הַוִּילוֹן – וְאוֹר נֶעֱלָם נִפְלָא

מֵעֵבֶר לַחַיִּים לִי נִרְאָה וַיִּדְעָך…

מֵאָז נַפְשִׁי נוֹשְׂאָה בְגִיל נֵטֶל סִבְלָהּ;

תֵּן יָדְךָ וְנֵלֵךְ בַּעֲרָפֶל, אָח נִדָּח!

---

בָּעֶרֶב

מאת

מרדכי גולדנברג

פַּעֲמוֹן הַתְּפִלָּה בָעֶרֶב

עוֹרֵר גַּעְגּוּעַי הַחֲתוּמִים:

כְּקַו־אוֹר שֶׁל יַלְדוּת עֲדִינָה

הֵאִיר מַבָּטַי עֲגֻמִּים;

כַּחֲלוֹם מָתוֹק, פֶּלְאִי וְנֶהְדָּר

נָגַע בִּלְבָבִי בִכְנָפָיו;

כְּטַל בְּרוּךְ־אֱלֹהַּ עַל פְּצָעַי

הִטִּיף כַּכֶּסֶף נְטָפָיו,

נִחֲמַנִּי אָז צִיץ רַךְ וְנֶחְמָד:

“טָהוֹר, זַךְ הִנְּךָ, כָּמוֹנִי!” –

אֲנִי דֹם הֶאֱזַנְתִּי… הַשַּׁחַק

הָיָה לִי פִתְאֹם כִּמְעוֹנִי…

עַד נָדַם צְלִיל פַּעֲמוֹן־הַתְּפִלָּה

וְהֵדוֹ עַד אָבַד בַּדְּמָמָה –

הִקְשַׁבְתִּי, הֶאֱזַנְתִּי, וְלִבִּי

מִכְּאֵב מָתוֹק נָהָה וְהָמָה.

---

עַל עֶרֶשׂ דְּוָי

מאת

מרדכי גולדנברג

א

הָבָה אֶשְׁטַח לִקְרַאת שֶׁמֶשׁ

יְצוּרֵי גֵוִי הַחַלָּשִׁים:

כָּל עוֹד רוּחִי בִי אֶתְעַנָּג,

כָּל עוֹד אֶחְיֶה בֵין אֲנָשִׁים!

הוֹי, מַה מָתוֹק אוֹר־הַשֶּׁמֶשׁ

רְאֵה: הַסְּנוּנִיּוֹת הַפְּזִיזוֹת

אֵיךְ מְנַתְּרוֹת, אֵיךְ מְרַחֲפוֹת,

אֵיךְ מְצַפְצְפוֹת עַלִּיזוֹת!

רְאֵה: הָאִילָן פִּתַּח פְּקָעָיו,

הוֹצִיא עָלָיו לִקְרַאת שָׁמֶשׁ,

וּמֵחַגְוֵי אֶרֶץ יָצְאוּ

לִקְרַאת אוֹרָה בְנֵי הָרֶמֶשׂ!

גַּם הֶחָתוּל, רְאֵה, יִתְעַדֵּן

לוֹ עִם גוּרָיו מוּל הַזֹּהַר;

מְכִיתַּת־זְכוּכִית – וּרְשָׁפֶיהָ

יַעֲלוּ בְכָל־לֵב גִּיל נֹעַר.

הָבָה אֶשְׁטַח גַּם אָנֹכִי

לִקְרַאת חַמָּה גֵוִי חַלָּשׁ –

עַד לֹא חָשַׁךְ לִי הַשֶּׁמֶשׁ,

עַד בְּשַׁחַת־בְּלִי אֶתְפַּלָּשׁ.

ב

כִּנּוֹר בּוֹכֶה בַּמֶּרְחַקִּים,

מַנְגִּינָתוֹ רְוַת־עַצָּבֶת:

כְּאֵבִי נֶעְכָּר, יְצוּרַי נְמַקִּים,

לִבִּי נִבָּא לִי הַמָּוֶת!

מַשַּׁק כַּנְפֵי־שְׁחוֹר עַל רֹאשִׁי,

וּבְרַק־חֶרְמֵשׁ לָעֵינַיִם…

הוֹי, הוֹפִיעָה, אֵלִי־קְדוֹשִׁי,

מְשֵׁנִי־נָא מִתְּהוֹם הַחַיִּים!

ג

לֵילוֹת־אֹפֶל יַפְחִידוּנִי,

יִלְלַת־סַעַר הַנּוֹרָאָה:

תְּהוֹם לְרַגְלַי פֶּה פוֹעֶרֶת

וְאֵין מוֹצָא מִן הָרָעָה!

סָח לִי כּוֹכָב עַל תִּפְאֶרֶת

נַעֲלָמָה שֶׁבַּמְּרוֹמִים –

וַאֲנִי אַךְ חַיִּים אֶחְפֹּץ,

לְחַיֵּי־אֶרֶץ מֵעַי הוֹמִים!

ד

אָנָה אֵלֵךְ אַחֲרֵי מוֹתִי?

הוֹי, מִי יִפְתָּר־לִי הַחִידָה?

“רַבִּי” הָיָה לִי, תְּמִים־דֶּרֶךְ,

גַּם הוּא נִלְאָה לְהַגִּידָהּ!

הוֹי, מָה אִירָא אֶת הַסּוֹדוֹת, –

וְהַמָּוֶת עָטוּף שְׁחוֹרִים,

וְעַל שִׁבְעִים שְׁנוֹת חַיֵּינוּ

אוֹרְבוֹת מַחֲלוֹת מִן הַחוֹרִים!

מַחֲלוֹת שׁוֹנוֹת – צִירֵי־מָוֶת –

גְּבוּל הַזִּקְנָה רָחוֹק, רָחוֹק…

דּוֹרוֹת אַחֲרֵי דוֹרוֹת חוֹלְפִים

וְהַמָּוֶת יִצְחַק צָחֹק!

ה

בַּמֶּרְחַקִּים מִמַּחֲשַׁכִּים

נְקֻדּוֹת זֹהַר עוֹלוֹת, צָפוֹת,

וּבֵינֵיהֶן נְשָׁמוֹת רוֹקְדוֹת,

נִשְׁמוֹת־קֹדֶשׁ טְהוֹרוֹת, יָפוֹת!

בַּמֶּרְחַקִּים צְלִיל־מַנְגִּינָה

אַט־אַט רוֹעֵד מָלֵא רָזִים!

זְמִירֵי־יַעַר מִכָּל פִּנָּה

שָׁמָּה, שָׁמָּה חִישׁ נֶחְפָּזִים!

מִמַּחֲשַׁכִּים צְחוֹק־אוֹר עוֹלֶה –

שִׂמְחָה תִּלְבַּשׁ אָז הַנְּשָׁמָה:

אָבִין סוֹד־הַמָּוֶת מָה הוּא,

אָבִין חַיֵּי־הָאֲדָמָה!

ו

שְׁרִיקוֹת־אֵימִים, יִלְלוֹת־צַעַר –

לָמָּה תִבְכֶּה כָּכָה, סַעַר?

אִם תְּבַכֶּה גוֹרַל אֱנוֹשׁ,

סוֹבֵל, נִרְדָּף, מֻכֶּה, נֶעֱנָשׁ,

אוֹ יִסּוּרֵי אֵל תְּתַנֶּה

עַל עוֹלָמוֹ דַךְ וְנַעֲנֶה?

אוֹ עַל חִידַת כָּל הַבְּרִיאָה,

סַעַר, נַפְשְׁךָ הוֹמִיָּה:

מִשְׂחַק זָדוֹן, דָּם וְקָלוֹן –

וְתִתְפַּלֵּל לְחִדָּלוֹן? –

גַּם אֲנִי לַמָּרוֹם עֵינִי:

"אֵלִי, אֵלִי! נָא, רַפְּאֵנִי!

חוֹלֵה מַחֲלַת חַיִּים אָנִי –

וְאֵמוּן הוֹרַי עֲזָבָנִי…

יָמַי נוֹפְלִים – עָלִים בָּלִים –

וּמִסֵּתֶר גָּחוּ צְלָלִים

וְהַצְּלָלִים – קִרְבָּם אֵימָה…

אֵלִי! אָנָה אֵעָלֵמָה?

אֵלִי! אָנָה זֶה אֵלֵכָה? –"

בּוֹכֶה רוּחַ בַּחֲשֵׁכָה –

לַשָּׁמַיִם אֶשָּׂא עַיִן:

עַב־עֲרָפֶל – וְכוֹכָב אָיִן!

ז

בּוֹכֶה רוּחַ בָּאַרֻבָּה,

– שָׁם בַּיַּעַר תּוֹעָה דֻבָּה,

דֻּבָּה זְקֵנָה עִם גּוּרֶיהָ –

יְלָדֶיהָ.

שֶׁלֶג נוֹפֵל מִבְּלִי הֶרֶף…

כָּכָה נוּגֶה, רַךְ הָעֶרֶב –

– וְכִמְשֻׁגָּע יֶהֱמֶה סַעַר

שָׁם בַּיָּעַר.

אֲנִי עָצֵב, אֲנִי בוֹדֵד,

בֹּא־נָא הֵנָּה, רֵעַ נוֹדֵד – –

– וְהַדֻּבָּה רְעֵבָה תוֹעָה

בְּלֵיל־הַשּׁוֹאָה.

רֹאשִׁי, רֹאשִׁי! לִבִּי, לִבִּי!

עוֹדִי פֶּרַח רַךְ בְּאִבִּי…

– וְהַדֻּבָּה שׁוֹקְקָה מָרָה

בְּלֵיל־הַסְּעָרָה.

וּבַחַלּוֹן צוֹפֶה לַיִל…

– וְלַיַּעַר נִדַּח אַיִל:

שִׁבֵּר רִפְתּוֹ וַיִּתְפָּרֶץ

לְשֹׁד וְקָרֶץ.

נֵרִי דוֹעֵךְ עַל הַכְּתָלִים

מַה יִשְׁתּוֹבְבוּ הַצְּלָלִים – – –

– שָׁם בַּיַּעַר כֵּרָה שְׁמֵנָה

לְדֻבָּה זְקֵנָה…

ח

פָּרַשׂ הַלַּיְלָה צְעִיף־קַדְרוּת עַל הַכֹּל

וִילָדַי הַהוֹמִים הִרְגִּיעַ;

עַל יַד עַרְשׂוֹתֵיהֶם מְלֵא־רַחֲמִים אֶתְיַצֵּב,

אֶל אָזְנִי אַנְחָתָם תַּגִּיעַ.

מַה־גּוֹנְחִים הַיְּלָדִים מִשְּׁנָת! לִפְנֵי רֶגַע

רְאִיתִים עַלִּיזִים וְהוֹמִים;

וְעַתָּה הִשְׂתָּרַע עַל פְּנֵיהֶם הָעֶצֶב:

מִי אֵלֶּה? – יְתוֹמִים, יְתוֹמִים!

ט

לֵילֵי סַהַר. כֶּסֶף כָּחֹל

נִגָּר מִן הָרוֹם הַחוֹלֵם.

יוֹצְאִים רַצֵּי־יְאוֹר בְּמָחוֹל –

וְלִבִּי חוֹלֶה, לִבִּי הוֹלֵם.

לֵילֵי סַהַר. וְהַנְּעָרוֹת

כְּצַלְמֵי־קֶסֶם, דְּמֻיּוֹת לְבָנוֹת–

הוֹזוֹת אַהֲבָה. לוֹחֲשׁוֹת, שָׁרוֹת

שָׁם בִּשְׂדֵרוֹת הָאִילָנוֹת.

לֵילֵי סַהַר. וַאֲנִי הוֹלֵךְ.

כְּאֵב בְּלִבִּי וְחֹם־שַׁלְהָבֶת.

אֵל־הָאַהֲבָה עַתָּה מוֹלֵךְ –

וַאֲנִי חוֹלֶה, שְׁבוּי־עַצָּבֶת.

לֵילֵי סַהַר. צְלִילֵי זָמִיר.

כּוֹס־הָאַהֲבָה לֹא בִשְׁבִילִי;

לִבִּי חוֹלֶה… בְּעוֹלָם טָמִיר –

שָׁם נַעֲרָתִי, שָׁם בַּת־גִּילִי!

י

מֵאַיִן? – אֶל אָן? –

כִּי תָרוּם כַּנֶּשֶׁר

הֲתִמְצָא הַפֶּשֶׁר? –

וְאָדָם מַה־בָּן?

חַיֶּיךָ כַּגֶּשֶׁר;

לְכָאן וּלְכָאן

אַךְ עַרְפְּלֵי־חֶשֶׁר –

וּמָה אַתָּה דָן?

אַךְ סָפֵק וְשֶׁמָּא

וְאֵין נִיצוֹץ אוֹר

וְאָדָם – כַּבְּהֵמָה

בְּלֵיל אֹפֶל וּשְׁחוֹר.

בַּלָּהוֹת וְאֵימָה:

“הוֹי, מִי שָׁם? וְזֶה מָה? –”

אַךְ דְּמָמָה שׁוֹמֵמָה

וְלַיְלָה וָקֹר!

הַמָּוֶת, הַחַיִּים –

הוֹי, חֶשְׁכַּת מִצְרַיִם!

תִּסְתַּכֵּל, תָּפוּנָה:

אֵי מוֹצָא? אֵי חוֹף?

אַל תַּחְתֹּר! אַל תַּעְפִּיל!

קְרָא בִרְכַּת “הַמַּפִּיל”

וְהוֹדֵה לְאֵל טוֹב

אַךְ תִּקְוָה, אֱמוּנָה

לְיִלְדֵי חֲלוֹף:

לֹא תַסְפִּיק הַתְּבוּנָה

בַּעֲרָפֶל אֵין־סוֹף!

---

מֵ"חוֹבוֹת הַלְּבָבוֹת"

מאת

מרדכי גולדנברג

I

אִם יִכְבְּשׁוּךָ מְצוּקֵי־שְׁאוֹל,

וְכָרַעְתָּ תַּחַת עֹל –

דַּרְכְּךָ עַל בּוֹרַאֲךָ גֹּל,

קַוֵּה, אָח לִי צָעִיר.

כֹּה רָאִיתִי: שֶׁמֶשׁ־אוֹר –

שָׁתוּ עָלָיו עַנְנֵי־שְׁחוֹר –

הוּא בֶּעָבִים יִקֹּב חוֹר,

יַעַשׂ יוֹמוֹ בָּהִיר.

אִם יְסִיתְךָ שֵׁד לַחֲטֹא –

נָא, בַּל תֹּאבֶה שְׁמוֹעַ לוֹ;

זְכֹר, כִּי רַק בֵּית־מָלוֹן פֹּה –

וְהַמָּוֶת נוֹצְרוֹ;

נַפְשְׁךָ תָּשׁוּב חִישׁ אֶל עָל,

חֶשְׁבּוֹן תִּתֵּן שָׁם עַל כָּל

פְּעֻלּוֹתֶיהָ… הוֹי, לַדָּל

טִמֵּא חֵלֶק יוֹצְרוֹ!

II

הָאֵל – זֶה מְסוֹבֵב הַגַּלְגַּלִּים,

עוֹלָמוֹת בָּרָא וְחַשְׁמַלִּים,

לַיָּם גְּבוּל עָשָׂה, חֹק לַגַּלִּים –

אַל תִּכְפֹּר, בְּנִי, בְּעִקָּר!

הַאִם רָאִיתָ זוּ אֲדָמָה,

שֶׁבְּלִי מַחֲרֵשָׁה גִדְּלָה קָמָה

וּבְלִי עֲמַל הָאִכָּר?

וּדְיוֹ שֶׁנִּשְׁפְּכָה עַל הַנְּיָר

וְחִישׁ נִצְטַיְּרוּ עִיר וּכְפָר,

עֲדִי־תִפְאֶרֶת, פִּרְחֵי־כָר

מֵעַצְמָם – הֲרָאִיתָ?

יַד־אֳמָן עָמְלָה עַל כָּל זֹאת!

וְזֶה, בֶּן־אָדָם, לְךָ הָאוֹת:

כִּי טַבע – יָהּ כִּנִּיתָ!

---

מפלצתי – חידלון

מאת

מרדכי גולדנברג

מִפְלַצְתִּי – חִדָּלוֹן, וּפַחְדִּי – הַשִּׁכְחָה!

אֵיךְ אֶעֱשֶׂה וְזִכְרִי לֹא יִמַּח עַד עוֹלָם?

קִיר־נֶצַח לְפָנַי – צִפָּרְנַי בּוֹ אֶתְחַב.

כְּנֶשֶׁר הַדּוֹרֵס אֶת טַרְפּוֹ הַמְּפַרְפֵּר

וְאֶחֱרֹת בּוֹ שְׁמִי לְזִכָּרוֹן!

וְגֵוִי כִי יִהְיֶה לְבָרוֹת לָרִמָּה

וְחוּט שִׁדְרָתִי יְפֹרַק לְחֻלְיוֹתָיו –

אָז שְׁמִי עוֹד יִנָּשֵׂא בְּפִי דוֹר־הֶעָתִיד

וְיַצִּית שְׁבִיב־אוֹרָה בְעֵינֵי אֲנָשִׁים

וּלְשׁוֹן עַלְמוֹת־חֶמֶד לְזִכְרִי עוֹד תָּרֹן! –

חִדָּלוֹן וְשִׁכְחָה יָרֵאתִי!

וְאַחֲרֵי שְׁנוֹת מֵאוֹת – נִשְׁמָתִי כִי תִפְעַם

בְּלֵב מֶלֶךְ־אַדִּירִים, אוֹ דַל עֲמוּס־עָנְיוֹ,

וּשְׁמִי עוֹד יְצַלְצֵל כְּפַעֲמוֹן בַּמֶּרְחָק

וְיַהֲלֹם כָּל לֵב וִינַצְנֵץ כָּל אִישׁוֹן –

אָז אֶשְׁמַע וְאֶרְעַד, כְּאִלּוּ נִזְכַּרְתִּי,

כְּאִלּוּ לִי בְאַסְפַּקְלַרְיָה מְאִירָה

בְּעֶצֶם־טָהֳרָהּ יֵשׁוּתִי נִגְלָתָה –

כְּהִשָּׁקֵף דְּמוּת־אָדָם בִּרְאִי נַחַל־בְּדֹלַח –

וְאָשׁוּב לְגִלְגּוּלִי הָרִאשׁוֹן…

הוֹי, שְׁמִי! שְׁמִי, הֵחָרֵת עַל לוּחוֹת־הַנֶּצַח

וּבָהִיר עוֹד תִּנּוֹן בְּסוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת:

כַּשַּׁחַק, כָּאֲדָמָה – בֵּין שְׁנֵיהֶם גֻּדַּלְתִּי –

כַּיּוֹם וְכַלַּיְלָה וּכְצִבְאוֹת הַמְּאוֹרוֹת. –

חִדַּלוֹן וְשִׁכְחָה יָרֵאתִי!

---

לְרָעָב שִׁיר

מאת

מרדכי גולדנברג

לֹא בֵין עֲשִׁירִים – אֵל שְׁלֵוֵי־עוֹלָם, הָעוֹשִׂים פִּימָה עֲלֵי כְסָלִים,

בְּהֵיכְלֵי־עֹנֶג יְבַלּוּ חֶלְדָּם, בֵּין שְׂכִיּוֹת־חֶמְדָּה וְכָל יְקָר,

אֵל רוֹגְעֵי־אֶרֶץ, הַסְּרוּחִים שְׂבֵעִים עַל עַרְשׂוֹת־יֹפִי וּבִגְדֵי־כָבוֹד

לְגֵוָם יַעֲטוּ וּבְגַאֲוָה קוֹרְאִים: “בַּל תָּהִין גֶּשֶׁת, אִיש עָנִי, זָר!”

לֹא, לֹא בֵין עֶגְלֵי־זָהָב דְּשֵׁנִים עַל בְּלִיל־אֵבוּסָם בַּטּוֹב מִתְעַנְּגִים,

מִזֵּעַת דַּלִּים, מִיגִיעַ אוֹבְדִים יִתְכַּסּוּ חֵלֶב וּפֶדֶר רָךְ;

אַף עֲוִילֵיהֶם יְשַׁלְּחוּ חוּצָה בַנֹּעַם לָנוּב, בַּזִּיו הִתְהוֹלֵל;

מַקְשִׁיחֵי לִבָּם מִדִּמְעַת אֻמְלָל וּמַפְנִים עָרְפָּם מִמְּצוּקַת מָךְ;

לֹא בְקִירוֹת חֲטוּבִים מַעֲשֵׂה־אֳמָן, עֲדוּיֵי־גָאוֹן – עֲתֶרֶת צְבָעִים,

בֵּין זָהֳרֵי בְדֹלַח וִיפִי־אַרְגָּמָן, בֵּין מַרְאוֹת־הָדָר וּתְמוּנוֹת־הוֹד –

לֹא שָׁם שִׁירָתִי בַחֲרוּזֵי־נֹעַם, בְּצִלְצְלֵי־נֹגַהּ לֵב שַׁאֲנָן תַּרְנִין,

לֹא שָׁם זְמִירָתִי לָהּ אִוְּתָה מִשְׁכָּן, לֹא שָׁם תְּגַלֶּה תִפְאֶרֶת־סוֹד!

בִּמְקוֹם הַדַּלּוּת לָהּ מָצְאָה נָוֶה, בִּיוֵן־הִתְנַוְּנוּת בַּשְּׁחוֹר קִנֵּנָה,

שָׁם הַשַּחֶפֶת תִּשְׁבְּ שִׁבְיָהּ בְּטוּחָה, לֹא יַחְרִידֶנָּהּ כָּל הֶגֶה, קוֹל;

פַּת לֶחֶם־סֹלֶת בֶּחָזוֹן יִרְאוּ, עַל סוּס־הַמַּחֲסוֹר הָרָעָב יִרְכַּב –

יָרִיעַ אַדִּיר, יַצְרִיחַ גֵּאֶה: “פֹּה תְהוֹם־אֲבַדּוֹן, פֹּה פֶתַח־שְׁאוֹל!”

בִּמְקוֹם הַבָּנוֹת בִּדְמִי תַחְלֹמְנָה לְאוֹר הַסַּהַר, בְּלֵילֵי־שֶׁקֶט

עַל נַחֲלֵי־שֶׁמֶן, פְּרִי טוֹב וָמֶגֶד, וְשִׂמְלָה – לְכַסּוֹת מַעֲרוּמֵי־גֵּו,

וְאִמּוֹת בָּלוֹת תַּמְסֶינָה עַרְשָׂן בִּנְדוּדֵי־שֵׁנָה: הָהּ, שָׂבְתָה בִתָּן –

וְחָתָן אָיִן – עִקְּבוֹתָיו נִמְחוּ – מָה עַז הַצַּעַר, מָה רַב הַכְּאֵב!

בִּמְקוֹם הָאָבוֹת אַט־אַט יִמַּקּוּ, בְּמָנְעָם אֹכֶל מִנַּפְשָׁם דַּכָּה,

יַצְפִּינוּ פִתָּם בִּשְׁבִיל יַלְדֵיהֶם: “בַּל יֵדְעוּ הֵמָּה שׁוֹט כָּפָן עָז!”

וְיוֹנְקֵי־דַדִּים – מֶה חָטְאוּ אֵלֶּה? – מֵחִתּוּלֵיהֶם קוֹל־צִפְצוּף לָמוֹ!

“הָהּ, לָמָּה בָאנוּ לְעֵמֶק־עָכוֹר? – בִּשְׁבִיל הַמָּוֶת שֶׁיָּבֹז בָּז?”

שָׁם, שָׁם שִׁירָתִי בְּפִנַּת־טַחַב, בְּדִמְמַת־קַדְרוּת, בִּשְׁחוֹר־עֲרָפֶל –

כִּדְרוֹר רִאשׁוֹנָה הַמְּבַשְּׂרָה תְחִיָּה, תְּרַחֵף נוּגָה וְתַטִּיף טָל –

טַל־תְּחִיָּה תַרְעִיף וּפֶרַח תִּקְוָה בְכָל לֵב־דַּךְ תִּשְׁתֹּל, תַּבְטִיחַ יֶשַׁע

וּתְנַבֵּא גְאֻלָּה וְיוֹם עֲלִיָּה מִבּוֹר־רִקָּבוֹן לָעָם הַדָּל!

*

גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי אתה עמדי…

תהלים כ"ג, ד.

---

לא הסיר אל

מאת

מרדכי גולדנברג

לֹא הֵסִיר אֵל מִמֶּנִּי חַסְדּוֹ וַאֲמִתּוֹ,

מִיּוֹם הֱיוֹתִי פֹה הָלַכְתִּי אַחֲרָיו, אִתּוֹ.

חוּט תְּכֵלֶת־פָּז מְשָׁכַנִי – וּבְהִמְנוֹנֵי תְהִלָּה,

שְׁכוּר בָּשְׂמֵי אַהֲבַת־עוֹלָם, וּבְלֵב מָלֵא גִילָה,

הָלַכְתִּי בְמַעְגְּלֵי חַיִּים… לֹא הָלְכוּ עָלַי אֵימִים

עַרְבוֹת־חוֹל, מֶרְחַקִּים זְרוּעֵי קוֹץ שׁוֹמֵמִים

וַיְהִי בִקְרָב יְגוֹנִי לְהוֹלִיכֵנִי שׁוֹלָל –

וַיִּפְרֹץ שְׂשׂוֹנִי פִתְאֹם וָאֱהִי כְעוֹלָל,

שֶׁאַךְ זֶה פָקַח עֵינָיו, מְלֵאוֹת תֹּם־אֱמוּנָה –

וְהַכֹּל יָפֶה כֹה: אֵין סֶלֶף וְאֵין תְּלוּנָה…

וַיְהִי כִי שָׁחֲרוּ עָלַי פִּתְאֹם שְׁמֵי־נְעוּרַי –

וַיֵּדֶא כְרוּב־דִמְיוֹנִי וַיַּז עָלַי זַהֲרוּרַי,

וּשְׁטוּף־נְגֹהוֹת תַּרְתִּי יַמִּים וַאֲרָצוֹת

וּלְפָנַי תָּדוּץ דְּאָבָה, עֹנִי לְבוּשׁ־מַחֲלָצוֹת;

מִתַּחַת נִכְאֵי סְתָו לִי קָרְאָה צַהֲלַת אָבִיב

וְלִוְיַת־חֵן עַל הַכֹּל שָׁת הַכְּרוּב הֶחָבִיב,

כִּי נֵפֶץ־זְכוּכִית קוֹרֵן לִקְרַאת שֶׁמֶשׁ־אוֹרָה

עָנַד נֵזֶר־שָׂשׂוֹן עַל כַּל עַצְבוּת שְׁחוֹרָה,

וּלְצִפְצוּף דְּרוֹר־חֵן עָלְזָה נַפְשִׁי וְשָׁכָחָה

מְרִי גוֹרָל אַכְזָר, וּבִרְנָנָה וּבִבְרָכָה

פָּגַשְׁתִּי בֹקֶר־יוֹם, כִּי הֵצִיץ עָלַי שָׁחַר…

גַּם עַתָּה כִי זָקַנְתִּי וְרֹאשִׁי יָרַד, צָחַר –

עוֹד אָשִׂישׂ בִּמְנָת־חֶלְקִי; כְּשָׂכִיר לְצֶל־עַרְבָּיִם

אֲחַכֶּה דֹם לְמוֹתִי וְעֵינַי לַשָּׁמָיִם.

כִּי פַחַד לֹא יָדַעְתִּי – אֵלִי, אָבִי אִתִּי;

הוּא לוֹחֵשׁ לְנִשְׁמָתִי: “לְדוֹדֵךְ בֹּאִי, בִּתִּי!”

וְקוֹלוֹ יַרְנִין לִבִּי… פַּחַד לֹא יָדַעְתִּי

וּכְלִקְרַאת מָחוֹל אֵלֵךְ כִּי תַגִּיעַ שַׁעְתִּי.

---

בעד אשנב ילדות

מאת

מרדכי גולדנברג

בְּעַד אֶשְׁנַב־יַלְדוּת,

כְּפֶלֶא גָדוֹל, עָמֹק וּמִסְתּוֹרִי,

לִי נִרְאָה עוֹלָם

בְּעוֹד טַל־הַשַּׁחַר בִּקְוֻצּוֹתַי לָן.

וּנְתִיבוֹת רַבּוּ,

וּמֶרְחַקֵּי נְגֹהוֹת מְשָׁכוּנִי –

וְלִבִּי לְעֻמָּתָם

כְּעוּגָב רַב־מַנְגִּינוֹת רָן.

וְשָׁנִים עָבְרוּ,

כִּגְמַלִּים טְעוּנֵי יָגוֹן כִּבְדֵי־צַעַד,

וּבְדַרְכֵי תֵבֵל

חֲרוּלִים לְפָנַי וְקִמְשׁוֹנַי־סְבָךְ…

הוֹי, עוֹלַם־יַלְדוּת

עֲלוּף הֲזָיוֹת, רְקוּם זָהֳרֵי־קֶסֶם,

לוּ שַׁבְתִּי לָנוּב

בְּגַן־פְּלָאֶיךָ כְּיוֹנֵק נֶחְמָד, רַךְ!

חֲזוֹן־תַּעְתּוּעִים!

לֹא יָקוּם פַּעֲמַיִם בֹּקֶר־אָדָם:

אִם נָטָה שִׁמְשׁוֹ –

וּפָרַשׂ עָלָיו שְׁחוֹר־הַמָּוֶת צֵל…

הוֹי, עוֹלָם־נְעוּרָי!

קִוִּיתִי לִמְצֹא אשֶׁר בָּךְ וְאַהֲבָה –

אַךְ רֵיק וּמְיֻאָשׁ,

כְּאוּד מִשְּׂרֵפָה אָשׁוּב אֱלֵי אֵל!

---

עִם שְׁקִּיעַת הַחַמָּה

מאת

מרדכי גולדנברג

I

הַשֶּׁמֶשׁ גֹּוֵע:

כַּךְ גָּוַע גַּם אָשְׁרִי בְצָהֳרֵי חַיָּי.

וּצְלָלִים בְּחֶדְרִי:

צִיּוּנֵי־מַצֵּבוֹת עַל רָאשֵׁי מַאֲוַיָּי,

וְצַר לִי, וְצַר לִי,

כִּי בָאתִי כַזָּמִיר לְשַׁבַּח וּלְהַלֵּל –

וְקוֹלִי נִשְׁתַּתֵּק:

כִּי לָמָה אֲקוֹנֵן וְלָמָה אֲחַלֵּל?

II

נֶעֱלַם זְהַב יוֹמִי וְנִסְגַּר הַשַּׁעַר;

מִסְתַּנֵּן שְׁחוֹר־לַיְלָה אֶל לִבִּי, אֶל לִבִּי.

עַל שִׁמְשׁוֹת חַלּוֹנִי מִתְדַפֵּק הַצַּעַר –

וְעוֹדֶנִּי כְשָׁתִיל בֶּן־יוֹמוֹ בְּאִבִּי,

וְכוֹבֵש שַׂר קוֹדֵר וְאָיֹם גְּבוּל יוֹמִי

וְרוּחַ יְקוֹנֵן: “הִנֵּהוּ הַלַּיְלָה!”

הוֹי, הֵיכָן זְהַב יוֹמִי? אַיֶּכָּה, חֲלוֹמִי?

בַּלָּהָה וְאֵימָה – וְנַפְשִׁי וַי־וַי לָהּ!

מַה נִּשְׁאַר לִי? – סִדּוּר מֵאָב וּמִסָּבָא!

הָבָה אֶתְעַטֵּף בִּתְפִלָּה חֲשָׁאִית;

אַאֲמִינָה: יֵשׁ רוֹם – וּכְאֵב נֶפֶשׁ נֶעֱצָבָה

יַעֲלֶה, יַגִּיעַ לְאֹזֶן אַבָּאִית.

הוֹי, אָבִי בַמָּרוֹם! הַלַּיְלָה מְלֵא־אֵימָה?

מִתְּהוֹם־הָאֲפֵלָה, אֲפוּף פַּחַד סְתָרִים,

מַר אֶגְעֶה בְעִוְּרוֹנִי אֵלֶיךָ כַּבְּהֵמָה:

“שְׁלַח אוֹרְךָ, כָּל עוֹד קִרְבִּי חַי אֵמוּן־הוֹרִים!”

---

שֶׁלֶד

מאת

מרדכי גולדנברג

בְּפִנַת חֶדְרִי יַלְבִּין,

וּצְחוֹק שֵׁד־שַׁחַת אִלֵּם,

וּצְחוֹק־רִקָּבוֹן,

לֹא יַחֲלֹף מִבֵּין שִׁנָּיו.

מֵחֶשְׁכַּת חוֹרֵי עֵינָיו

לִי יִרְמֹז בּוֹר־הַבְּלִי:

"בֶּן־אָדָם!

קְצֵה חוּט־חַיֶּיךָ

אַךְ לִי, אַךְ לִי, אַךְ לִי!"

וְיֵשׁ כִּי יֵרְדוּ צְלָלִים

וִימַלְּאוּ חַדְרִי בְכִי.

אָז אַבִּיט מִמּוֹשָׁבִי, רַךְ כַּיֶּלֶד,

אֶל הַשֶּׁלֶד!

– "מִי אַתָּה?

הֲכָמוֹנִי פֹה בַחַיִּים הִתְהַלַּכְתָּ,

עָמַלְתָּ וְלֹא נַחְתָּ

וַתִּשָּׂא נֵטֶל יָגוֹן

מִבְּלִי רָגֹן?

אוֹ אוּלַי זָרְחָה שֶׁמֶשׁ־בְּרָכָה

עַל שְׁמֵי־חַיֶּיךָ

וְזָהֳרֵי שָׂשׂוֹן וְהַצְלָחָה

לִוּוּךָ בְּחֶלְדֶךָ

וַתֵּשְׁתְּ לְשָׁכְרָה מִכּוֹס הַחַיִּים,

עַד הֲקִיאוֹתָם

בְּהִמָּלֵא סִפְקֶךָ –

וְאָז נָבַלְתָּ

כְּאֵשֶׁת־זְנוּנִים

וַתְּקַלֵּל יוֹמְךָ

בַּחֲמַת פְּתָנִים?"

אָז רַחֲמִים גְּדוֹלִים פִּתְאֹם יִתְקְפוּנִי

וַאֲחַבֵּק שֶׁלֶד־אָדָם:

– "הוֹי, אָחִי, הוֹי, אָח נִדָּח!

עוֹד יָמִים, עוֹד יְרָחִים –

וְנֵרִי גַם הוּא יִדְעָךְ;

וְשִׁלְדִי – מִי יוֹדֵעַ?

אוּלַי עַל מִבְנֵהוּ

כָּמוֹנִי עַכְשָׁו יַעֲמֹל עֶלֶם צָעִיר

וְיִלְמַד חָכְמַת הַנִּתּוּחַ?"

וְיֵשׁ כִּי יִפֹּל נֹגַהּ־חַמָּה

עַל הַגֻּלְגֹּלֶת –

אָז תַצְהִיר פִּתְאֹם בְּאוֹר עִילָאִי…

וְגִיל חֲשָׁאִי

אָז יַחְדְּרֵנִי:

– “הוֹי, שֶׁלֶד!”

– “הִנֵּנִי!”

– “לְאָן הַחַיִּים שׁוֹטְפִים?”

וְקוֹל יַעֲנֵנִי:

– "אַל תִּהְיֶה מִן הָרוֹדְפִים

אַחַר רָזִים טְמִירִים;

דַּי לְךָ,

כִּי שְׁחָקִים עַל רֹאשְׁךָ מַזְהִירִים

וְתַחְתְּךָ תֻּצַּע אֲדָמָה;

חֲיֵה אֶת חַיֶּיךָ

כָּל עוֹד יֵשׁ בְּקִרְבְּךָ נְשָׁמָה…

וְאִם בְּלִבְּךָ חַי סַפִּיר־אֱמוּנָה,

שֶׁנִּשְׁאַר מִטַּלְלֵי הַשַּׁחֲרִית,

כְּמַתָּנָה מִמָּרוֹם נְתוּנָה –

שָׁמְרֵהוּ לְאַחֲרִית, לְאַחֲרִית!"

---

פַּנָּס

מאת

מרדכי גולדנברג

בְּקֶרֶן־רְחוֹב כְּשׁוֹמֵר הֻצַּב וּבַיוֹם

יְנַמְנֵם לוֹ, עֲטוּף יְגוֹן חֲלוֹם;

וּבְטַיֵּל סַהַר בְּרַחֲבֵי תְכֵלֶת־רֹם

גַּם אָז לֹא יִפְקַח עַיִן וְנִשְׁכָּח יֶעְגַּם דֹּם,

אַךְ חֶשְׁכַּת לֵיל כִּי תַעֲטֹף הָעֲיָרָה –

אָז יֵעוֹר פִּתְאֹם

וְעַל הַמֶּרְחָב סָבִיב יִצֹּק גַּלֵי נְהָרָה.

וּבָחֲרוּ בוֹ נְעָרוֹת הוֹזוֹת, עֵת

בִּלְבָבָן חֶמְדָה וְנַפְשָׁן תְּכַל לָצֵאת

כְּפַרְפְּרֵי־לַיִל, חוֹשְׁקֵי אוֹר־לֶהָבָה,

לְיַד הַפַּנָּס הוֹלְכוֹת כְּבוּשׁוֹת־סוֹד,

וּפִתְאֹם יָבֹא רוּחַ־הָעֲרָבָה

וּבְאָזְנָן יִלְחַשׁ, שׁוֹבָב, אַהֲבַת דּוֹד

וְשָׁבוּ אָז הַבַּיְתָה אֲכוּלוֹת־יְקוֹד.

וּבַחֲצוֹת לֵיל.

בַּבָּתִּים כִּי יִשְׂתָּרַע שְׁחוֹר־הַצֵּל,

חַלּוֹנוֹת כָּבוּ

וּרְחוֹבוֹת רֵקִים נֶעֱצָבוּ –

אָז יִפְרֹץ פִּתְאֹם כֶּלֶב דַּל וְרָעֵב

מִסֵּתֶר פִּנָּה

וּלְמוּל הַפַּנָּס, דַּךְ וְיָעֵף,

יְקוֹנֵן קִינָה:

"הָהּ, לָמָּה כָּכָה דַל אָנֹכִי?

מְעֻנֵּה כָּפָן, קֹר – תַּם כֹּחִי!"

אָז תִּרְחַב רֶגַע עֵין הַפַּנָּס

וּפִתְאֹם רָעֲדָה וַתִּתְכַנָּס:

"הוֹי, אֻמְלָל, נוֹדֵד,

כָּמוֹךָ גַּם אָנֹכִי בוֹדֵד;

גּוֹרָלִי – לִרְאוֹת חֶשְׁכַּת לֵיל

וְגַלְמוּד לַעֲמֹד מְעֻלַּף־צֵל…

קַו־אוֹר נָא קַח נִדְבָתִי –

וְתֵעָרֵב לְךָ מִנְחָתִי

כְּמַבַּט־רַחֲמִים מִשְּׁמֵי־אֵל!"

---

לִפְנֵי דַף הַזִּכְרוֹנוֹת (אֶלֶּגִיָּה)

מאת

מרדכי גולדנברג

בַּלַּיְלָה הִתְדַּפְּקוּ אִילָנוֹת בִּבְכִי

וָאַקְשִׁיב מְסֹעָר (מֶה הָמָה הָרוּחַ!)

בַּחֶדֶר הֵעִיבוּ הַצְּלָלִים וַאֲנִי

כַּצֵּל הִתְהַלַּכְתִּי, לֹא לִבִּי יָנוּחַ.

שׁוּר: דַּף זִכְרוֹנוֹתַי בּוֹ אוֹרָה וָצֵל,

גַּם אַהֲבָה וּבְגִידָה, וּפְגִישׁוֹת אֵין־סְפוֹרוֹת

וּדְמֻיּוֹת חִישׁ עוֹבְרוֹת, וּכְרִיעוֹת לַבֵּל,

חִיּוּכֵי זְהַב־תַּרְמִית וּרְשָׁתוֹת מְזֹרוֹת.

כֹּה עָפוּ הַיָּמִים וְנָדַם הַצְּלִיל

וְעַתָּה שִׁמָּמוֹן וּפִהוּק־בַּטָּלָה…

בַּחוּץ יֶהֱמֶה רוּחַ; בַּבַּיִת אֵין גִּיל;

וַאֲנִי בְּפִנָּתִי סָב כּוֹשֵׁל שֶׁבָּלָה.

וְיָגוֹן בַּבַּיִת. מִסָּבִיב לַנֵּר

יְעוֹפֵף זְבוּב חַלָּשׁ וִיזַמְזֵם נְכָאִים.

תַּרְדֵּמָה וּמְנוּחָה; אָנֹכִי רַק עֵר –

אָנֹכִי וְרוּחוֹת הַלַּיְלָה הָרָעִים.

וְצַר לִי עַל חַיִּים שֶׁחָלְפוּ בְּלִי שׁוּב,

רַק צִלָּם עוֹד טָמוּן בְּדַף־הַזִּכְרוֹנוֹת;

מִי יִתֵּן לִי אֵבֶר – וְעַפְתִּי עוּף־עוּף

וְאֵבְךְּ עַל גַּל־קִבְרָם, כְּפוּף נֵטֶל־עֶלְבּוֹנוֹת.

וְאֵבְךְּ עַל גַּל קִבְרָם עַד יֵרֵד צֶל־דֳּמִי

וְיָסֹךְ עָלַי בִּכְנַף שַׁלְוָה נִצַּחַת…

– הוֹי, אֵלִי, רִבּוֹנִי! – מִסָּבִיב אַךְ בְּכִי

וּבְעִקְּבוֹת הַחַיִּים אוֹחֶזֶת יַד שַׁחַת!

וְנִדמָה לִי פִתְאֹם: מְתוֹפֵף הַסְּתָו

עַל שִׁמְשׁוֹת חַלּוֹנִי, כְּלוֹעֵג לַשָּׁבֶר:

"נְעוּרִים וְאַהֲבָה וְזֹהַר – אַךְ שָׁוְא,

אִם סוֹפָם קֹר־זֹקֶן וְחֶשְׁכַּת הַקָּבֶר!"

---

רתמני גורלי (חֲתִימָה)

מאת

מרדכי גולדנברג

רְתָמַנִּי גוֹרָלִי לְעֶגְלַת קְשִׁי־יוֹמִי

וּבוֹסְסוֹת רַגְלַי הַכּוֹשְׁלוֹת בַּבֹּץ;

חָלַמְתִּי, שָׁאַפְתִּי – וְהִנֵּה חֲלוֹמִי:

עַל תֵּל תִּקְוַת־חַיַּי אַךְ עָלָה לִי קוֹץ.

וּכְסוּס עָיֵף, תַּחַת עֹל־חַיָּיו כּוֹרֵעַ,

אֶתְנַהֲלָה לְאִטִּי מְנֻדָּח וְדָךְ,

וְשִׁירִי – כַּנֶּשֶׁר הַמְפַרְפֵּר יָגֵעַ –

לְלַעַג זֵדוֹנִים – בְּחַבְלֵי הַפָּח.

וּבְטֶרֶם יַגִּיעַ לְאֹזֶן צְלִיל־שִׁירִי,

וּבְטֶרֶם לוֹ יַעַן מֵרָחוֹק הֵד־קוֹל –

כְּפֶרַח בַּצִּיָּה פֹּה אֶבֹּל עֲרִירִי

וְלִבִּי טְעוּן־עָשְׁרוֹ כֹה יֵרֵד שְׁאוֹל.

וְעָמְדוּ הָעוֹרְבִים וְקוֹנְנוּ עַל קִבְרִי:

קְרַע־קְרַע! עֲלוּב־גּוֹרָל וּבוֹדֵד וְדָל!

כַּצֵּל נָד בְּחַיָּיו הַמְשׁוֹרֵר הָעִבְרִי

וַיִּמְצָא מְנוּחָתוֹ פֹה תַּחַת הַגָּל!