בַּיָמִים הָהֵם וּפַרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם שָכַב בְּמִשְכַּב הַלַיְלָה וַיַחֲלוֹם חֲלוֹם: וְהִנֵה הוּא עוֹמֵד עַל שְׂפַת הַיְאוֹר, הוּא נְהַר שִיחוֹר אוֹ נִילוּס¹, וְשֶבַע פָּרוֹת בְּרִיאוֹת בָּשָׂר וִיפוֹת מַרְאֶה עָלוּ מִן הַיְאוֹר; וְאַחֲרֵיהֶן יָצְאוּ עוֹד שֶבַע פָּרוֹת רָעוֹת הַמַרְאֶה וְדַקוֹת הַבָּשָׂר וַתִּבְלַעְנָה אֶת הָרִאשוֹנוֹת, וּמַרְאֵיהֶן רַע כְּבַתְּחִילָה. וַיִיקֶץ פַּרְעֹה וַיַרְא וְהִנֵה חֲלוֹם. וַיִישַן שֵנִית וַיַחֲלוֹם עוֹד: וְהִנֵה שֶבַע שִבֳּלִים מְלֵאוֹת עוֹלוֹת בְּקָנֶה אֶחָד, וְאַחֲרֵיהֶן צָמְחוּ עוֹד שֶבַע שִבֳּלִים רֵיקוֹת וַתִּבְלַעְנָה אֶת הָרִאשוֹנוֹת. וַיִיקַץ פַּרְעֹה בַבֹּקֶר וַיִזְכֹּר אֶת חֲלוֹמוֹתָיו וַתִּתְפָּעֶם רוּחוֹ מְאֹד. וַיִקְרָא לְכָל חֲכָמָיו וְחַרְטֻמָיו וַיְסַפֵּר לָהֶם אֶת חֲלוֹמוֹתָיו וַיִדְרֹש מֵהֶם כִּי יִפְתְּרוּ אוֹתָם. וַיַעֲנוּ הַחַרְטֻמִים פֶּה אֶחָד: הַמֶלֶךְ לְעוֹלָם יִחְיֶה! – זֶה פִּתְרוֹן חֲלוֹמֶךָ: שֶבַע הַפָּרוֹת הַיָפוֹת שֶבַע בָּנוֹת תִּוָלַדְנָה לָךְ; וְאֲשֶר רָאִיתָ כִּי בָלְעוּ אוֹתָן שֶבַע פָּרוֹת רָעוֹת-הַמַרְאֶה – פֶּשֶר הַדָבָר הִיא: כִּי הַבָּנוֹת תָּמֹתְנָה בְּיוֹם אֶחָד בְּחַיֶיךָ. וַאֲשֶר חָלַמְתָּ, כִּי שֶבַע שִבֳּלִים מְלֵאוֹת צָמְחוּ בְקָנֶה אֶחָד – זֶה פִּתְרוֹנוֹ: שֶבַע עָרִים תִּבְנֶה לָךְ; וַאֲשֶר רָאִיתָ כִּי שֶבַע שִבֳּלִים שְדוּפוֹת-קָדִים צָמְחוּ אַחֲרֵיהֶן וַתִּבְלַעְנָה אוֹתָן – זֶה אוֹת כִּי שֶבַע הֶעָרִים הָאֵלֶה תֶּחֱרַבְנָה כֻלָן בְּחַיֵי הַמֶלֶךְ. – וַיְהִי כִּכְלוֹת הַחַרְטֻמִים לְדַבֵּר, וַיִקְצֹף פַּרְעֹה עֲלֵיהֶם וַיֹאמַר: אַךְ כָּזָב וָשֶקֶר הוֹצֵאתֶם מִפִּיכֶם; וְאִם לֹא תִפְתְּרוּ לִי אֶת חֲלוֹמִי אֶל-נָכוֹן – מוֹת תָּמוּתוּ כֻלְכֶם. וַיְצַו הַמֶלֶךְ לְסָרִיסָיו כִּי יַעֲבִירוּ קוֹל בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם לֵאמֹר: מִטַעַם הַמֶלֶךְ וּגְדוֹלֵי הַמַלְכוּת: מִי הָאִיש הַיוֹדֵעַ וּמֵבִין לִפְתֹר חֲלוֹמוֹת וְלֹא יָבוֹא לִפְנֵי הַמֶלֶךְ מוֹת יוּמָת; וְהָאִיש אֲשֶר יִפְתֹר אֶת חֲלוֹמוֹ אֶל-נָכוֹן – כָּבוֹד וּגְדֻלָה יִנְחַל מִמֶנוּ. וַיָבֹאוּ כָּל הַחֲכָמִים וְהַחַרְטֻמִים וְהַמְכַשְפִים וְהַקוֹסְמִים אֲשֶר בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וּבְגֹשֶן וּבְתַחְפַּנְחֵס וּבְצֹעַן וּבְכָל גְבוּלָן וַיַעַמְדוּ לִפְנֵי הַמֶלֶךְ: וַיְסַפֵּר לָהֶם פַּרְעֹה אֶת חֲלוֹמוֹתָיו, וַיִתְמְהוּ כֻלָם וַיִתְחַלְקוּ בְדֵעוֹתֵיהֶם וּבְפִתְרוֹנֵיהֶם: מֵהֶם פָּתְרוּ כִּי שֶבַע הַפָּרוֹת הָרָעוֹת – שִבְעָה שָׂרִים יָקוּמוּ עֲלֵיהֶם וִיאַבְּדוּם; וְשֶבַע הַשִבֳּלִים הֵם שִבְעַת שָׂרָיו הַגְדוֹלִים אֲשֶר יִפְּלוּ בִידֵי שִבְעַת שָׂרֵי אוֹיְבֵיהֶם הָרָפִים וּמְעַטִים מֵהֶם. וָיֵש אֲשֶר פָּתְרוּ לֵאמֹר: שֶבַע הַפָּרוֹת הַטוֹבוֹת הֵן כָּל עָרֵי מִצְרָיִם הַחֲזָקוֹת, וְהַפָּרוֹת הָרָעוֹת הֵן שִבְעַת גוֹיֵי כְנַעַן אֲשֶר יַעֲלוּ עַל מִצְרָיִם וּלְכָדוּהָ; וְשֶבַע הַשִבֳּלִים הַטוֹבוֹת וְהָרָעוֹת הֵן אוֹת כִּי עוֹד תָּשוּב מַלְכוּת מִצְרָיִם לְבֵית הַמֶלֶךְ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו כְּבָרִאשוֹנָה וְהִכּוּ אֶת שִבְעַת גוֹיֵי כְנַעַן לְפִי חָרֶב. – וַיִשְמַע פַּרְעֹה אֶת הַפִּתְרוֹנִים הַשוֹנִים וְלֹא יָשְרוּ כֻלָם בְּעֵינָיו. וַיֵדַע בְּחָכְמָתוֹ כִּי לֹא נְכוֹנָה הִגִידוּ לוֹ חַרְטֻמָיו, וַיִחַר אַפּוֹ בָהֶם וַחֲמָתוֹ בָּעֲרָה בּוֹ עַד לְהַשְחִית, וַיִצַו וַיוֹצִיאוּ אֶת כֻּלָם מִלְפָנָיו בְּחֶרְפָּה וּבְבֹשֶת-פָּנִים.

וְהַדָת נִתְנָה לְהַמִית אֶת כָּל חַכְמֵי מִצְרָיִם וְחַרְטֻמֶיהָ, כִּי לֹא פָתְרוּ נְכוֹנָה אֶת חֲלוֹמוֹת הַמֶלֶךְ. וַיְהִי כַּאֲשֶר הֵחֵלוּ לְקַצוֹת בְּחַכְמֵי מִצְרָיִם בְּמִצְוַת פַּרְעֹה, וַיָבֹא אֵלָיו מָרוֹד שַׂר הַמַשְקִים וַיִשְתַּחֲווּ לוֹ וַיאֹמַר: יְחִי הַמֶלֶךְ לְעוֹלָם! אַתָּה קָצַפְתָּ עַל עַבְדְךָ לִפְנֵי שְנָתַיִם יָמִים וַתִּתֵּן אוֹתִי בַמִשְמָר בֵּית שַׂר הַטַבָּחִים, אוֹתִי וְאֶת שַׂר הָאוֹפִים. וְשָם אִתָּנוּ נַעַר עִבְרִי, עֶבֶד לְשַׂר הַטַבָּחִים. וַנַחַלְמָה חֲלוֹם בְּלַיְלָה אֶחָד, אֲנִי וְשַר-הָאוֹפִים, וַיְהִי בַּבֹּקֶר וַנְסַפֵּר אֶת חֲלוֹמוֹתֵינוּ לַנַעַר הָעִבְרִי וַיִפְתְּרֵם לָנוּ. וְכַאֲשֶר פָּתַר כֵּן הָיָה: אוֹתִי הוֹשִיב אֲדוֹנִי הַמֶלֶךְ עַל כַּנִי וְאֶת שַׂר הָאוֹפִים תָּלָה. וְעַתָּה אַל נָא יָמִית הַמֶלֶךְ אֶת חַכְמֵי מִצְרָיִם! יִקְרָא נָא לַנַעַר הָעִבְרִי וְהוּא יִפְתֹר אֶת חֲלוֹם הַמֶלֶךְ אֶל-נָכוֹן. – וַיִצַו פַּרְעֹה כִּי יֶחְדְלוּ לְהַכּוֹת בְּחַכְמֵי מִצְרָיִם וּלְהָבִיא אֶת יוֹסֵף לְפָנָיו. וַיָרִיצוּ אֶת יוֹסֵף מִן הַבּוֹר וַיַחֲלִיפוּ אֶת בִּגְדֵי כִלְאוֹ וַיְגַלְחוּהוּ וַיַצִיגוּהוּ לִפְנֵי פַרְעֹה. והַמֶלֶךְ יוֹשֵב עַל כִּסְאוֹ לָבוּש בִּגְדֵי מַלְכוּת וְכָל אַבְנֵי יְקָר הִתְנוֹצְצוּ בַעֲטַרְתּוֹ. וְהַכִּסֵא אֲשֶר יָשַב עָלָיו פַּרְעֹה הָיָה מְצֻפֶּה זָהָב וָכֶסֶף וְאַבְנֵי שֹהַם וְלוֹ שִבְעִים מַעֲלוֹת. וּמִשְפַּט כָּל אֶרֶץ מִצְרָיִם הָיָה: כִּי כָל אִיש אֲשֶר יָבֹא לְדַבֵּר אֶל הַמֶלֶךְ, אִם שַׂר וְחָשוּב הוּא בְעֵינָיו – וְעָלָה עַל הַכִּסֵא עַד הַמַעֲלָה הַשְלֹשִים וְאַחַת, וְיָרַד הַמֶלֶךְ עַד הַמַעֲלָה הַשְלֹשִים וָשֵש וְדִבֵּר עִמוֹ.

וְאִם אַחַד הָעָם הוּא הָאִיש וְעָלָה עַד שָלֹש מַעֲלוֹת וְיָרַד הַמֶלֶךְ עַד הָרְבִיעִית לְדַבֵּר אִתּוֹ. וְהָיָה מִשְפָּטָם, כִּי כָל אִיש הַיוֹדֵעַ שִבְעִים לָשוֹן וְעָלָה עַד שִבְעִים מעלות עַד הַגִיעוֹ אֶל הַמֶלֶךְ, וְכָל אִיש אֲשֶר אֵינֶנוּ יוֹדֵע אֶת כָּל הַלְשוֹנוֹת וְעָלָה בַמַעֲלוֹת רַק בְּמִסְפַּר הַלְשוֹנוֹת אֲשֶר יָבִין לְדַבֵּר בָּהֶן. וּמִשְפַּט מִצְרָיִם הָיָה בַיָמִים הָהֵם, אֲשֶר לֹא יִמְשֹל עָלֶיהָ כִּי אִם אִיש הַיוֹדֵעַ לְדַבֵּר בְּכָל שִבְעִים הַלְשוֹנוֹת. וַיְהִי בְּבוֹא יוֹסֵף לִפְנֵי פַּרְעֹה וַיִשְתַּחוּ וַיַעַל עַד ג' מַעֲלוֹת. וַיֵרֶד הַמֶלֶךְ עַד הַמַעֲלָה הַרְבִיעִית וַיאֹמַר: חֲלוֹם חָלַמְתִּי וּפוֹתֵר אֵין אוֹתוֹ. וַאֲנִי שָמַעְתִּי עָלֶיךָ כִּי תִשְמַע חֲלוֹם וּפָתַרְתָּ אוֹתוֹ אֶל-נָכוֹן. וַיְסַפֵּר פַּרְעֹה אֶת חֲלוֹמוֹתָיו לְיוֹסֵף. וְרוּח ה' לָבְשָה בָעֵת הַהִיא אֶת יוֹסֵף וַיַעַן אֶת פַּרְעֹה לֵאמֹר: אַל יַחֲשֹב הַמֶלֶךְ כִּי שְנֵי חֲלוֹמוֹת הֵם, אַךְ חֲלוֹם אֶחָד חָלַם אֲדֹנִי, וְזֶה פִתְרוֹנוֹ: שֶבַע הַפָּרוֹת הַשְמֵנוֹת וְשֶבַע הַשִבֳּלִים הַמְלֵאוֹת שֶבַע שְנוֹת שָׂבָע הֵן אֲשֶר תִּהְיֶינָה בְּמִצְרַיִם; וְשֶבַע הַשִבֳּלִים הָרֵיקוֹת – הֵן שֶבַע שְנוֹת רָעָב אֲשֶר תָּבאֹנָה עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם, וְנִשְכַּח הַשָׂבָע מִפְּנֵי הָרָעָב. וְאַתָּה אִיעָצְךָ לֶאֱסֹף בָּר בְּכָל הֶעָרִים בִּשְנוֹת הַשָׂבָע לְפִקָדוֹן לְמִחְיַת הָאָרֶץ בְּשֶבַע שְנוֹת הָרָעָב.

וַיאֹמֶר הַמֶלֶךְ לְיוֹסֵף: וּמָה אוֹת כִּי כֵנִים דְבָרֶיךָ? – וַיַעַן יוֹסֵף: הִנֵה הַמַלְכָּה יוֹלֶדֶת לְךָ בֵן, וּבְיוֹם הִוָלְדוֹ יָמוּת בִּנְךָ בְכוֹרְךָ אֲשֶר יָלְדָה לְךָ לִפְנֵי שְנָתָיִם. – וַיְהִי כִּכְלוֹת יוֹסֵף לְדַבֵּר אֶל הַמֶלֶךְ וַיָבֹאוּ שָׂרָיו וַיְבַשְׂרוּהוּ, כִּי בֵן שֵנִי נוֹלַד לוֹ, וַיִשְׂמַח פַּרְעֹה מְאֹד. וּבְצֵאת הַמְבַשְׂרִים מֵאֵת פְּנֵי הַמֶלֶךְ וַיָבֹאוּ סָרִיסָיו וַיַגִידוּ לוֹ: הִנֵה בְּנוֹ בְכוֹרוֹ נָפַל אַרְצָה וַיָמֹת. – אַחַר הַדְבָרִים הָאֵלֶה צִוָה פַּרְעֹה וַיֶאֱסְפוּ אֶת כָּל שָׂרָיו וְחֲכָמָיו, חַרְטֻמָיו וְקוֹסְמָיו וַיאֹמֶר לָהֶם: הִנֵה שְמַעְתֶּם אֶת הַפִּתְרוֹן אֲשֶר פָּתַר לִי הָאִיש הָעִבְרִי וְאֶת עֲצָתוֹ אֲשֶר יָעָץ. יוֹדֵעַ אָנֹכִי כִּי גַם פִּתְרוֹנוֹ גַם עֲצָתוֹ נְכוֹנִים הֵם, וְעַתָּה עוּצוּ נָא לִי אַתֶּם עֵצָה אֵיךְ לְהַצִיל אֶת אַרְצֵנוּ מֵרָעָב; בַּקְשוּ נָא וּרְאוּ אוּלַי תִּמְצְאוּ אַתֶּם אִיש חָכָם וְנָבוֹן אֲשֶר אוּכַל לְהַפְקִידֵהוּ עַל כָּל מַמְלַכְתִּי וְאָסַף בָּר בִּשְנוֹת הַשָׂבָע לְמִחְיַת הָאָרֶץ בִּשְנוֹת הָרָעָב. וַיַעֲנוּ כָּל שָׂרֵי פַּרְעֹה וַחֲכָמָיו: טוֹבָה הָעֵצָה אֲשֶר יָעַץ הָעִבְרִי, וְאַתָּה אֲדוֹנֵנוּ הַמֶלֶךְ, הִנֵה אַרְצֵנוּ לְפָנֶיךָ – כַּטוֹב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה. –