וַיַעֲשׂוּ הָאַחִים כִּדְבַר יוֹסֵף וַיַעֲלוּ מִמִצְרַיִם לָשוּב אֶל יַעֲקֹב אֲבִיהֶם. וַיְהִי בַּדֶרֶךְ וַיֹאמְרוּ אִיש אֶל אָחִיו: אֵיכָה נוֹדִיעָה אֶת אָבִינוּ בְשׂוֹרָה טוֹבָה כָּזאֹת וְהוּא לֹא יַאֲמִין לָנוּ אוֹ כִּי יָמוּת מִשִׂמְחַת-פִּתְאֹם. וַיְהִי כַּאֲשֶר קָרְבוּ הָאַחִים אֶל גְבוּל בְּאֵר-שֶבַע, מוֹשַב בֵּית יַעֲקֹב, וַיִרְאוּ וְהִנֵה שֶׂרַח בַּת אֲשֶר יוֹצֵאת לִקְרָאתָם. וְהַנַעֲרָה טוֹבַת שֵׂכֶל מֵאֵין כָּמוֹהָ וְיוֹדַעַת לְנַגֵן בְּכִנוֹר עַד לְהַפְלִיא. וַיְסַפְּרוּ לָהּ הָאַחִים אֶת כָּל הַקוֹרוֹת אוֹתָם וַיאֹמְרוּ לָהּ: עֲשִׂי נָא אַתְּ בְּחָכְמָתֵךְ וְהוֹדִיעִי אֶת אָבִינוּ הַזָקֵן, כִּי עוֹד יוֹסֵף בְּנוֹ חָי… וַתֵּלֶךְ שֶׂרַח וַתִּקַח אֶת כִּנוֹרָהּ וַתֵּשֶב לִפְנֵי יַעֲקֹב כְּדַרְכָּהּ תָּמִיד וַתְּנַגֵן וַתָּשַר בְּנֹעַם קוֹלָהּ:

"יוֹסֵף דוֹדִי חַי לֹא מֵת,

מִשְנֵה פַּרְעֹה הוּא כָעֵת!" –

וַיִשְמַע יַעֲקֹב אֶת דִבְרֵי שִירָתָהּ וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ וַיאֹמֶר לָהּ: בִּתִּי! זַמְרִי, שִירִי נָא עוֹד-פַּעַם שִירֵךְ זֶה, כִּי הֶחֱיִיתִנִי בוֹ… עוֹדֶנוּ מְדַבֵּר וְהִנֵה הָאַחִים קָרְבוּ אֶל בֵּית אֲבִיהֶם בְּסוּסִים וּבְכִרְכָּרוֹת וּפָרָשֵי פַּרְעֹה רָצִים לִפְנֵיהֶם עַל סוּסִים אַבִּירִים… וַיְהִי כִּרְאוֹת יַעֲקֹב אֶת כָּל בָּנָיו וְאֶת הַכְּבוּדָה אֲשֶר לְרַגְלֵיהֶם וַיֵצֵא לִקְרָאתָם לְדַרְכָּם. וַיאֹמֶר לוֹ יְהוּדָה: הִתְבַּשֵׂר נָא, אָבִי, כִּי עוֹד יוֹסֵף בִּנְךָ חַי וְכִי הוּא, הוּא הַמוֹשֵל בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם… וַיִשְמַע יַעֲקֹב אֶת הַדְבָרִים הָאֵלֶה וַיָפָג לִבּוֹ, כִּי לֹא הֶאֱמִין לָהֶם. וַיִשָבְעוּ לוֹ הָאַחִים כִּי אֱמֶת הַדָבָר. וַיַרְא יַעֲקֹב אֶת מִרְכֶּבֶת הַמִשְנֶה וְאֶת עַבְדֵי פַרְעֹה וְאֶת כָּל הַכְּבוּדָה אֲשֶר אִתָּם וַיֵדַע כִּי נָכוֹן הַדָבָר, וַיִצְעַק בְּקוֹל בֶּכִי: רַב לִי! עוֹד יוֹסֵף בְּנִי חַי… אֵלֵךְ וְאֶרְאֶנוּ – וְאַחַר אָמוּת… וַיְסַפְּרוּ לוֹ הָאַחִים כָּל הַקוֹרוֹת אוֹתָם, וַיִתְּנוּ לְאִיש-אִיש אֶת מַתָּנָתוֹ אֲשֶר שָלַח יוֹסֵף וַתְּחִי רוּחָם וַיִשְׂמְחוּ מְאֹד. וַגם כָּל יוֹשְבֵי אֶרֶץ כְּנַעַן שָׂמְחוּ בְּשִׂמְחַת יַעֲקֹב וּבֵיתוֹ וַיָבֹאוּ מַלְכֵי הָאָרֶץ וּגְדוֹלֶיהָ לְבָרְכוֹ. וַיַעַשׂ לָהֶם יַעֲקֹב מִשְתֶּה שְלֹשָה יָמִים, וַיְבָרְכּו כֻּלָם אֶת ה‘. וַיאֹמֶר יַעֲקֹב אֶל בָּנָיו: אֵלְכָה וְאֶרְאֶה אֶת יוֹסֵף בְּנִי בְּטֶרֶם אָמּות, וְאָשוּבָה אַרְצָה כְּנַעַן, כִּי חֶפְצִי לְהִקָבֵר בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתִּי וּבְנַחֲלַת אֲבוֹתַי. וְהִנֵה דְבַר ה’ הָיָה אֵלָיו בַּמַחֲזֶה לֵאמֹר: אַל תִּירָא מֵרְדָה מִצְרַיִמָה, כִי לְגוֹי גָדוֹל אֲשִׂימְךָ שָם.

וָיָקם יַעֲקֹב וְכָל בֵּיתוֹ לָרֶדֶת מִצְרַיִמָה, כַּאֲשֶר אָמַר לוֹ ה'. וַיֵצְאוּ מִבְּאֵר שֶבַע בְּשִׂמְחָה וּבְצָהֳלָה וְכָל יוֹשְבֵי הָאָרֶץ מְלַוִים אוֹתָם בְּשִירִים, בְּתֻפִּים וּבִמְחוֹלוֹת. וַיְהִי בְּקָרְבָם אַרְצָה מִצְרַיִם וַיִשְלַח יַעֲקֹב אֶת יְהוּדָה לְבַשֵׂר אֶת יוֹסֵף עַל דְבַר בּוֹאוֹ. וְיוֹסֵף אָסַר אֶת מֶרְכַּבְתּוֹ וַיַזְעֵק אֶת כָּל גִבּוֹרָיו וְאֶת כָּל שָׂרֵי מִצְרַיִם לָצֵאת לִקְרַאת יַעֲקֹב אָבִיו. וַיְהִי מִמָחֳרָת וַיַעֲלוּ כֻלָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם לְבוּשֵי בִּגְדֵי בוּץ וְאַרְגָמָן וַחֲמֻשִים בִּכְלֵי-נֶשֶק וּבַחֲצוֹצְרוֹת וּבִמְצִלְתַּיִם, וַתִּרְעַש הָאָרֶץ מִקוֹל הַתְּרוּעָה. וַיְהִי כַּאֲשֶר קָרַב יוֹסֵף אֶל מִרְכֶּבֶת אָבִיו כַּחֲמִישִים אַמָה וַיֵרֶד מֵעַל מֶרְכַּבְתּוֹ וַיֵלֶךְ רַגְלִי לִקְרַאת אָבִיו, וְגַם שָׂרֵי פַּרְעֹה עָשׂוּ כַדָבָר הַזֶה. וַיַרְא יַעֲקֹב מֵרָחוֹק אֶת יוֹסֵף וְלֹא הִכִּירוֹ וַיִשְאַל אֶת יְהוּדָה: מִי הוּא הָאִיש הַהוֹלֵךְ לִקְרָאתִי לָבוּש בִּגְדֵי מַלְכוּת וְכֶתֶר בְּרֹאשוֹ? וַיַעַן יְהוּדָה: הֲלֹא זֶה יוֹסֵף בְּנֶךָ… וַיִקְרַב יוֹסֵף אֶל אָבִיו, וַיִשְתָּחוּ לְפָנָיו, וְכֵן עָשׂוּ כָל הַשָׂרִים אֲשֶר הָלְכוּ מִסָבִיב לוֹ. – וַיֵרֶד יַעֲקֹב מֵעַל מֶרְכַּבְתּוֹ וַיָרָץ לִקְרַאת יוֹסֵף וַיִפּוֹל עַל צַוָארָיו – וַיֵבְךְ וַיִתְיַפַּח, וְיוֹסֵף בָכָה עַל צַוָארָיו.

וַיָבֵא יוֹסֵף אֶת אָבִיו מִצְרַיִמָה וַיַצִיגֵהּו לִפְנֵי פַרְעֹה. וַיְבָרֶךְ יַעֲקֹב אֶת פַּרְעֹה וַיוֹדֵהוּ עַל כָּל הַגְדוּלָה אֲשֶר עָשָׂה לִבְנוֹ. וַיאֹמֶר פַּרְעֹה לְיוֹסֵף: בְּמֵיטַב אֶרֶץ מִצְרַיִם הוֹשִיבָה אֶת בֵּית אָבִיךָ כִּי עוֹד חָמֵש שָנִים רָעָב בָּאָרֶץ. וַיוֹשֵב יוֹסֵף אֶת בֵּית אָבִיו בִמְדִינַת גֹשֶן, וְיַעֲקֹב בֶּן שְלֹשִים וּמְאַת שָנָה בָּעֵת הַהִיא. וַיְכַלְכֵּל יוֹסֵף אֶת אָבִיו וְאֶת כָּל בֵּיתוֹ בַלֶחֶם וְאֶת כָּל מִקְנֵיהֶם בְּמִסְפֹּא כָּל יְמֵי הָרָעָב, וְלֹא חָסְרוּ דָבָר. וּשְנֵי בְנֵי יוֹסֵף מְנַשֶה וְאֶפְרַיִם, יוֹשְבִים תָּמִיד בְּבֵית יַעֲקֹב כִּי לִמְדָם אֶת תּוֹרַת ה'.