“במסתרים תבכה נפשי מפני גווה, ודמוע תדמע ותרד עיני דמעה, כי נשבה עדר ה'”.
במסתרים תבכה הנפש מפני גווה וקלקולי גווה, מכאוביו וחורבנו, משלקח גו החיים פורשת הנפש אל סתרי החיים, ובוכה בסתרי תורה על מר גורלה.
במסתרים תבכה נשמת ישראל “כי נשבה עדר ה'”, כי היתה כנסת ישראל מרמס לחיות פרא, ודמה נעשה הפקר, וכל שותיו לא ייחנקו בו, לא יבוא הדם כרעל בעצמותיהם לצבות בטן ולנפיל ירך.
כל שעה שיד עשו הרשע ניטתה על ישראל, כל שעה שחרבו של אדום לטושה-נטושה על עדר ה'. פורשת כנסת ישראל לסתרי תורה לתנות ענותה הרחק מרשות החיים שבגדו בה גם בגדו. סתרי תורה הם הנאד לדעת ישראל, והם גם הנרתיק לנשמת ישראל.
קשים החיים, נוראים החיים, ומה גם לבניהם החורגים. ואולם סתרי החיים הם המנוס מן החיים, המקלט והמשגב מפני תעלולי החיים ואכזריותם. מהו כל השטח העליון שעל גבי ים החיים, שעינו של אדם קצרת רואי ומעוטת תפיסה מקפת אותו. כלפי הגודל והעומק שמתחת לשטח, כלפי מצולות הים, תהומותיו ומסתריו?
קשים המכאובים, נוראים המכאובים, והכואב האומלל הרובץ תחת סבלם בורח מפניהם, קופץ לסתרי תורה ורואה את העולם כולו ואת המכאובים כולם ראיה חדשה “מחוג השקפת הנצח”. בנבכי המסתרים תטהר הנפש הפצועה. בים הנצח תבקש להשקיע את מכאוביה, תבקש לטבול את נגעיה.
אין ריפוי לנגע, אין תיקון לקלקול הנגע, וגם כי יירפא – חריץ יישאר ממנו למזכרת שלא תימחה. הקלקול גם כי יתוקן – לא יעברו סימניו. עמוקים סימני הנגעים והפצעים, ועמוקים מהם סימני הפגעים והקלקולים. בצפורן שמיר חרותים המה על לוח לבב, חרותים באש ובדם על דפי הנשמה.
בנגע היחיד, בפצע הרגע, נאמרו הדברים. על אחת כמה וכמה בנגע העם, בפצע העולמי, במכאובה של כנסת ישראל. היש מכאוב כמכאוב ישראל? היש פצע כפצע ישראל? הנשפכה בעולם דמעה מרה וממאירה, דמעה בוערת צורבת, כדעת ישראל שיורדת בכל דור ודור, ונשפכת מעיני כל אדם מישראל?
ואף על פי כן! בכוח נטיה טבעית עזה, יסודית, קופצת כנסת ישראל לעיתות קשות ביותר לתוך ים הרזים, למעמקי מסתרים ותעלומות עולם וחידותיו. וראה זה פלא! במסתרים תבכה נשמת ישראל, ומן המסתרים תצא מלובנת, מאוששת, אל מלחמת החיים, אל המלחמה כנגד טומאת החיים בעד טהרת החיים. זה הכוח אשר לסתרי תורה, הכוח הנסתר והנעלם כסתרי-התורה עצמם, ואפילו יותר מהם.
בסתרי תורה תדבר הנפש ישר אל הנפש בלשון הנפש. מי יבין סוד שיח הרוחות המספרות, והנפשות המדברות? אי היודע את לשון הנפש הנעלמה מכל נעלם?
סתרי התורה הם הנאד לדמעת ישראל הגדולה מני ים, העמוקה כמכאוב ישראל; סתרי תורה הם הנרתיק לשמור על נשמת ישראל מפני מלתעות החיים; סתרי תורה הם נהר די נור המפרנס את כוח ישראל, הנותן לו חום ועוז לחזור ולהתחדש, ולהתנער כפעם בפעם מן הקרח הנורא הנטוי מעליו.
[1922, “שאר ישוב”].
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.