עֲקִיבָא בֶּן יוֹסֵף הָיָה רוֹעֵה צֹאן, / בָּחוּר בֶּן-חַיִל, עַז נֶפֶשׁ וְחָסֹן, / אֵין כָּמוֹהוּ בִּמְלַאכְתּוֹ מָהִיר, / כָּל תֵּל וְכָל שְׁבִיל בָּאָרֶץ לוֹ נָהִיר.
פַּחַד לֹא יֵדַע וּלְכָל סַכָּנָה הוּא לוֹעֵג, / רִאשׁוֹן הוּא לָקוּם עַל אַרְיֵה שׁוֹאֵג, / וּמִמַּלְתְּעוֹתָיו הַחַדּוֹת אֶת הַטֶּרֶף יַצִּיל!
עַם הָאָרֶץ – אַךְ לִבּוֹ נָדִיב וְאָצִיל. / וְתַעֵב יְתַעֵב אֶת “הַחֲזִיר הַזֶּה” / – רוֹמִי! – הַמְכַרְסֵם אֶת יִשְׂרָאֵל בְּכָל פֶּה.
בְּשׁוּטוֹ עִם צֹאנוֹ בֶּהָרִים, וְהוּא תָר / אַחֲרֵי מִרְעֶה טוֹב בֵּין הַר-מֶלֶךְ וּבֵיתָר – / עֵינוֹ הַחַדָּה תְּחַפֵּשׂ וּתְגַל / כָּל נְתִיב-סְתָרִים, כָּל מְעָרָה וְכָל גַּל! / בְּעִקְּבֵי הַמַּכַּבִּים יַנְחֵהוּ הָרוּחַ, / קְדוֹשִׁים לוֹ יָצִיצוּ מִכָּל נָקִיק וְחִסּוּחַ, / וּבַת-קוֹל הַגְּאֻלָּה לוֹ קוֹרְאָה וּמְנַהֶמֶת: / “הִכּוֹן, עֲקִיבָא, לְיוֹם דְּרוֹר וּמִלְחֶמֶת!”
יֶלֶד עוֹדֶנּוּ, וְיוֹסֵף אָבִיו, / מִשְּׁיָרֵי הַקַּנָּאִים, שֶׁבְּלִבּוֹ הַשְּׁבִיב / שֶׁל מְרִי וּמֶרֶד עוֹד הָיָה עֵר וְלוֹהֵט! – / עַל פֻּלְמוֹס טִיטוּס בְּקוֹל רוֹעֵד / עִמּוֹ סִפֵּר, עַל קְרָבוֹת וְנָקָם / וּמוֹת גִּבּוֹרִים עַל חֵרוּת הָעָם. / וַיַּקְשֵׁב עֲקִיבָא… וּבְלִבּוֹ עַד מוּת / בְּאַהֲבַת עוֹלָם נֶחֶרְתָה הַדְּמוּת / שֶׁל אוֹתָם אֲנָשִׁים, הָעַזִּים וְהַמְעֻלִּים, / שֶׁהֻכּוּ וְהוּקְעוּ, אוֹ הוּבְלוּ שְׁלוּלִים / בְּכַבְלֵי עַבְדוּת לִכְרַכֵּי הַיָּם, / וְקוֹל חַיֵּיהֶם וּמוֹתָם עוֹד לֹא נָדַם!
בְּלִגְיוֹנוֹת מַלְכוּת-הָרִשְּׁעָה הֵם פָּרְצוּ פְּרָצוֹת – / אוֹת לִבְנֵי מֶרֶד בְּרַחֲבֵי אֲרָצוֹת, / וַיֵּדַע הַנַּעַר כִּי חֶלְקוֹ יְהִי יַחַד / עִם הַחַיִּים בִּגְבוּרָה וּמֵתִים בְּלִי פַּחַד.
בְּלֵילוֹת אֲפֵלָה נֶאֱסָפִים הָרוֹעִים / סְבִיב עֲקִיבָא בֶּן יוֹסֵף בְּאַחַד הַמַּחֲבוֹאִים, / שָׁם יַמְתִּיקוּ סוֹדָם בְּזַעַם כָּבוּשׁ / וְעֵצָה יְטַכְּסוּ לְהַתִּיר אֶת יִשְׂרָאֵל הֶחָבוּשׁ. / הַנֶּפֶשׁ רוֹגֶשֶׁת, הוֹמִים הַלְּבָבוֹת… / וַעֲקִיבָא – דְּבָרָיו חוֹצְבִים לֶהָבוֹת: / נָקָם וְשִׁלֵּם לְמַלְכוּת הַדָּמִים! / וּגְאֻלַּת מָחָר… וְצֶדֶק עוֹלָמִים!
וּדְבַר הָעֶלֶם הָרוֹעֶה וְשִׁמְעוֹ / עוֹבֵר מִפֶּה לָפֶה כְּפֶלֶא, וְעִמּוֹ / אַלְפֵי לְבָבוֹת הוֹלְמִים בְּעֹז / וּלְצַו מְחַכִּים – בַּחֶרֶב לֶאֱחֹז!
וַיְהִי הַיּוֹם וְיוֹסֵף אֲבִי עֲקִיבָא הַסַּתָּת / עָמַד עִם קַרְדֻּמּוֹ בְּיָדָיו וְחָטַט / בְּצֵלַע הָהָר, וְהוּא מַכֶּה מִמֶּנּוּ / צְרוֹרוֹת, וּבְצִפֹּרֶן בַּרְזֶל יְכַרְסְמֶנּוּ; / סוֹתֵר וְעוֹקֵר וְלַגַּי מַגִּיר – / וְהִנֵּה צָנַח וְנָפַל גּוּשׁ אֶבֶן גִּיר, / וַיִּפְגַּע בְּחַיָּל נָכְרִי שֶׁעָבַר שָׁם מִתַּחַת!
וַיִּצְעַק הַגּוֹלְיָר: “יְהוּדָאִי, שֵׁד מִשַּׁחַת! / בְּגַיָּס רוֹמִי יָדְךָ מִתְנַקֶּשֶׁת?” / וַיִּיר בּוֹ הַבְלִיַּעַל חֵץ מִקֶּשֶׁת – – – / וַיִּצְנַח הָעוֹבֵד, הִתְגַּלְגֵּל מַטָּה כִּצְרוֹר. / וְהַחַיָּל מְחָרֵף, צָעוֹק וְאָמוֹר: / “בַּרְבָּרִי, אִי לָכֶם פֶּרֶא-עַם עָלוּב! / כֻּלּוֹ, יֵשׁ יוֹם, יְהֵא תָלוּי וְצָלוּב! / אִי הוֹמַנְיָא מוֹרֶדֶת! חֵי הַקֵּיסָר, / לַעֲבָדִים נִמְכָּרְכֶם בְּדִינָר הַתְּרֵיסָר!”
נִתְיַתֵּם עֲקִיבָא מֵאָבִיו בְּאִבּוֹ, / וְחֵץ הַזָּדוֹן כְּמוֹ בָּא בְּלִבּוֹ: / עֹנִי, עֶלְבּוֹן, וַחֲמַת אֵין-אוֹנִים / מְנַת חֶלְקוֹ מֵעַתָּה! וְדַם הַבִּרְיוֹנִים / בְּנַפְשׁוֹ תּוֹסֵס, לֹא יִתֵּן לוֹ דֳמִי, / וַתִּגְדַּל שִׂנְאָתוֹ שִׁבְעָתַיִם לְרוֹמִי.
הִשְׂכִּיר עַצְמוֹ הַבָּחוּר לְכַלְבָּא שָׂבוּעַ, / מֵעֲשִׁירֵי יְרוּשָׁלַיִם, לְרוֹעֶה קָבוּעַ, / וַיְהִי עֲקִיבָא לְאַבִּיר רוֹעָיו, וַאֲדוֹנוֹ יֶאֱהָבֶנּוּ וַיְהִי לוֹ כְּמוֹ אָב: / עַל שֻׁלְחָנוֹ הוּא סָמוּךְ בְּחַג וּבְשַׁבָּת. / אַךְ יוֹתֵר מִכֻּלָּם אֲהֵבַתּוּ הַבַּת – / רָחֵל הַיָּפָה. וּמִכָּל בֵּן נָדִיב / הוּא בְּעֵינֶיהָ יָקָר וְנֶחְמָד וְחָבִיב. / נִתְקַדְּשָׁה לוֹ בַַּסֵּתֶר!… שָׁמַע הָאָב – / וַיּוֹצִיאָהּ מִבֵּיתוֹ בָחֳרִי-אַף / וּמִכָּל נְכָסָיו הִדִּירָהּ בְּנֶדֶר!
וְשָׁנִים עוֹבְרוֹת, אֵין מָזוֹן וְאֵין חֶדֶר… / וְהָיוּ גָרִים שְׁלָשְׁתָּם בְּחשֶׁךְ, – בְּמַתְבֵּן, – / עֲקִיבָא, וְרָחֵל אִשְׁתּוֹ, וִיהוֹשֻׁעַ הַבֵּן. / לֹא שֻׁלְחָן וּמִטָּה, לֹא כְּסוּת וְכַר, / הַדֶּלֶף טוֹרֵד, וּבַלַּיְלָה מַה קַּר! / בַּבֹּקֶר הָיָה טוֹרֵחַ וּמְלַקֵּט הַקַּשׁ, / שֶׁבְּשִׁפְעַת שְׂעָרָהּ הַנִּפְלָא נוֹקֵשׁ. / שִׁדְּלָהּ בִּדְבָרִים: "אִם יִהְיֶה לִי הוֹן רַב – / אֶתֵּן לָךְ בְּמַתָּנָה ‘עִיר שֶׁל זָהָב!’ / וְלִכְשֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ רוּחַ אַפֵּנוּ, / וְהַמִּקְדָּשׁ יִבָּנֶה בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, / וְצִיּוֹן שׁוּב תִּהְיֶה עִיר הָעֹז וְהַשֶּׂגֵב, / מִגִּבְעוֹן בַּצָּפוֹן, עַד בֵּית-צוּר שֶׁבַּנֶּגֶב – / נְזַמֵּר בְּכָל יוֹם לְאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, / לֵאמֹר: ‘וְהַנֵּצַח – זוֹ יְרוּשָׁלַיִם!’ " / וַתַּאֲמֵן רָחֵל וַתַּעַן בְּקוֹל רַךְ: / נָחַמְתַּנִי, עֲקִיבָא שֶׁלִּי הַמְבֹרָךְ!
פַּעַם בָּא אֲלֵיהֶם אֵלִיָּהוּ בִּדְמוּת אִישׁ עָנִי, / עָמַד בַּפֶּתַח וְקָרָא: “אִשָּׁה, קְצָת תֶּבֶן לִי תְּנִי! / שֶׁאִשְׁתִּי יָלְדָה וְאֵין לִי בַּמֶּה לְהַשְׁכִּיבָהּ!”
וּלְרָחֵל הַתַּמָּה אָז שָׂח עֲקִיבָא: / “רְאִי נָא, אָדָם זֶה אֲפִילוּ תֶבֶן מְעַט / אֵין לוֹ: וְלָנוּ מַתְבֵּן יֵשׁ נֶחְמָד!”
יֵשׁ יָמִים – וַעֲקִיבָא מִבֵּיתוֹ נֶעְדָּר, / וְאֵין אִישׁ יוֹדֵעַ הֵיכָן הוּא דָר. / אֶחָד רָאָהוּ בְּבֵית-נְטוֹפָה, בְּדָרוֹם, / וְאֶחָד בְּחָצוֹר, לְיַד מֵי-מֵרוֹם, / בִּכְפַר-חֲרוֹב, בַּגֻּנְדָּא שֶׁל “שְׁנֵי הָאַחִים”, / הָאוֹרְבִים לְגֵיסוֹת רוֹמִי בַּדְּרָכִים – / רָאוּהוּ פּוֹשֵׁט יָדוֹ בַּגְּדוּד – – – / וּפַעַם יָצָא הַקּוֹל שֶׁנָּפַל שָׁדוּד, / בָּאֶסְטְרַטְיָא הַגְּדוֹלָה שֶׁל הַקַּנַּאי / מֵעֵמֶק הַשָּׁרוֹן, אֱלִיעֶזָר בַּר-דִּינַאי.
וְרָחֵל מְחַכָּה בְּלֵב חָרֵד וְנִכְאָב, / וְהַבֵּן שׁוֹאֵל: “מָתַי יָבוֹא הָאָב?”… / וְהַשְּׁאֵלָה שֶׁל הַיֶּלֶד אֶת לֵב הָאֵם מַכְאִיבָה… / וּפִתְאֹם בַּלַּיְלָה חוֹזֵר עֲקִיבָא. / חֶרֶשׁ הוּא דוֹפֵק: “רָחֵל, נָא פִּתְחִי!” / מְבוּכָה וְשִׂמְחָה, וּצְחוֹק וּבְכִי: / “לָמָה עֲזַבְתַּנִי, עֲקִיבָא, אִישִׁי” / וְהוּא מְדַבֵּר בְּקוֹל חֲרִישִׁי: / “רָחֵל רַעְיָתִי, יָצָאתִי אֶל אַחַי, / לִרְאוֹת הַעוֹד עַם יִשְׂרָאֵל חַי? / אִם לֹא נִרְמַס עֲדַיִן בַּסַּנְדָּל הַגַּס… / אִם יוּכַל עֲמֹד בִּפְנֵי הַקַּלְגָּס! / רָאִיתִי אֶת עַמִּי וְהוּא אֵיתָן כַּצּוּר – / יֵשׁ גְּבוּרָה בְּיִשְׂרָאֵל, וְאוֹנוֹ בּוֹ עָצוּר, / כַּמַּיִם בַּתְּהוֹם, כְּמוֹ בָּהָר הָאֵשׁ – – – / גַּע בּוֹ – וּפָרַץ וְזִנֵּק, וְהִתְגָּעֵשׁ – / נְהַר-דִּי-נוּר שֶׁל כֹּחַ וּמְרִי! / הִנֵּה קָם מֵרִבְצוֹ יִשְׂרָאֵל כָּאֲרִי, / וְאֶל אוֹיְבָיו יִתְמַרְמֵר, וְיַךְ וִישַׁבֵּר, / זְרוֹעַ אַף קָדְקֹד, וְעַל צָרָיו יִתְּגַּבֵּר, / גְּאֻלָּה תְהִי לָעָם, פִּדְיוֹם לַמּוֹלֶדֶת!”
וְרָחֵל – עֵינָהּ דִּמְעָה יוֹרֶדֶת: / “עֲקִיבָא שֶׁלִּי! אַתָּה אוֹצָר בָּלוּם! / יוֹם יָבוֹא, אֶרְאֶה, וְכִקְלִפַּת הַשּׁוּם / כָּל חַכְמֵי הָאֻמּוֹת יִהְיוּ לְעֻמָּתֶךָ, / אָז תִּדְרֹךְ כְּכוֹכָב עַל שְׁמֵי אֻמָּתֶךָ… / לֹא סְתָם ‘עֲקִיבָא’ בְּלִי תוֹרָה, בְּלִי אוֹר, / כִּי רַבִּי עֲקִיבָא – פַּרְנַס הַדּוֹר!”
וְהוּא אָז כְּבֶן אַרְבָּעִים שָׁנָה, / דָּבָר לֹא לָמַד וּמְאוּמָה לֹא שָׁנָה. / פַּעַם בְּעִיר לוּד עָמַד עַל-יַד הַבְּאֵר, / צוֹפֶה בַּמַּיִם וּבָאֶבֶן, וּמְהַרְהֵר: / “מִי חָקַק אֶֶבֶן זוֹ?” – שָׁאַל תָּמֵהַּ, / וּלְפֵשֶׁר דָּבָר לִבּוֹ כָּמֵהַּ. / אָמְרוּ לוֹ: “עֲקִיבָא, אֵין אַתָּה קוֹרֵא: / ‘אֲבָנִים שָׁחֲקוּ מַיִם!’ בּוֹא וּרְאֵה: / הַטִּפּוֹת הַנּוֹפְלוֹת עָלֶיהָ תָּדִיר, / חָקְקוּ תוֹכָהּ כְּמוֹ בְּצִפֹּרֶן שָׁמִיר”. / אָמַר: “וְכִי לִבִּי קָשֶׁה מֵאֲבָנִים?” / וַיֵּלֶךְ וַיִּלְמַד עִם כָּל הַקְּטַנִּים.
הָלַךְ לְבֵית-הַסֵּפֶר וְאֶת עֵינָיו נָתַן / בַּלּוּחַ, יַחַד עִם בְּנוֹ הַקָּטָן. / אוֹתִיּוֹת הַקֹּדֶשׁ הַמּוֹרֶה לוֹ כָּתַב, / וּלְמָדָן מַהֵר מֵאָלֶף וְעַד תָּו. / וְהָיָה לוֹמֵד וְהוֹלֵךְ בִּשְׁקִידָה עֲצוּמָה, / עַד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה יָדַע עַד תֻּמָּהּ.
שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה שָׁנָה תְמִימוֹת לִפְנֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ יָשַׁב. / וְאַחַר-כָּךְ עִם שְׁנֵים-עָשָׂר אֶלֶף תַּלְמִידִים אֶל בֵּיתוֹ שָׁב. / וַיְהִי בְּהַגִּיעַ הַשְּׁמוּעָה אֶל רָחֵל רַעְיָתוֹ, / יַחַד עִם כָּל גְּדוֹלֵי הָעִיר יָצְאָה לִקְרָאתוֹ. / אָמְרוּ לָהּ שְׁכֵנוֹתֶיהָ: “רָחֵל, זֹאת עֲשִׂי: / שַׁאֲלִי לָךְ בְּגָדִים נָאִים וּבָהֶם הִתְכַּסִּי! / כִּי אֵיךְ זֶה תָּבוֹאִי אֵלָיו בֵּין כָּל הַבָּאִים – / וּבְגָדַיִךְ סְמַרְטוּטִים וְקִרְעֵי-קְרָעִים?!” / עָנְתָה: “לֹא הַלְּבוּשׁ מוֹסִיף אוֹ גוֹרֵעַ, / עֲקִיבָא אֶת נֶפֶשׁ רָחֵלוֹ יוֹדֵעַ!”
בָּאָה אֶצְלוֹ וְנָפְלָה עַל פָּנֶיהָ, / רַגְלָיו מְנַשֶּׁקֶת וּדְמָעוֹת בְּעֵינֶיהָ. / דְּחָפוּהָ תַלְמִידִים. אָמַר לָהֶם רַבִּי עֲקִיבָא: “הַנִּיחוּהָ! / שֶּׁלִּי וְשֶׁלָּכֶם – שֶׁלָּה הוּא… בָּרְכוּהָ!”
בָּא כַּלְבָּא שָׂבוּעַ וְנָשַׁק לוֹ לֶחָתָן, / וּמַחֲצִית הוֹנוֹ לְרַבִּי עֲקִיבָא נָתַן; / וְיָצְאָה רָחֵל בִּ“ירוּשָׁלַיִם שֶׁל זָהָב”, / כְּמוֹ שֶׁהִבְטִיחַ לָהּ עֲקִיבָא בִּימֵי עֹנִי וְרָעָב.
וַתִּזְכֹּר רָחֵל יְמֵי עָנְיָהּ וּמְרוּדֶיהָ, / עֵת רָעֲבָה לְלֶחֶם הִיא וִילָדֶיהָ, / וְשֶׁבַח נָתְנָה לָאֵל וּתְהִלָּה, / וּפִיהָ פָּתְחָה בְּתוֹדָה וּבִתְפִלָּה: / “זָרַעְתִּי בְּדִמְעָה – בְּרִנָּה אֶקְצֹר, – / אֱלֹהִים! אֶת עֲקִיבָא לְעוֹלָם נְצֹר! / דָּמִי וְחֶלבִּי בְּעַד תּוֹרָתוֹ הִקְרַבְתִּי – – – / שָׁמְרֵהוּ לִי לָעַד, כִּי רַק אוֹתוֹ אָהַבְתִּי!”
וּבִרְאוֹת רַבִּי עֲקִיבָא אֶת רָחֵל בַּעֲדָיֶיהָ, / תַּכְשִׁיטִין עַל לִבָּהּ וּצְמִידִים עַל יָדֶיהָ, – / בָּכָה… כִּי זָכַר לָהּ חֶסֶד נְעוּרִים – – – / אָמַר: “חֲבִיבִים, בִּתִּי, יִסּוּרִים! / זָהָב וָכֶסֶף נִצְרָפִים בַּלֶּהָבָה, / וְלֵב אָדָם – בְּצַעַר וּבְאַהֲבָה”.
*
וְגַם שִׂנְאָתוֹ לְאוֹיְבֵי עַמּוֹ זָכַר וְשָׁמַר! / וְאֶת מַעְגַּל חַיָּיו בְּמִלְחָמָה גָמַר. / וּמַה שֶּׁעָשָׂה וּפָעַל בִּימֵי מְרוֹד / הַמּוֹרְדִים וּבַר-כּוֹכְבָא – מָלֵא עֹז וְנוֹרָא-הוֹד! / וְהוּא כָּתוּב בִּכְתָב אֱמֶת וּבְדָם / עַל גְּוִילִים קְדוּמִים – וּבְלֵב הָעָם!
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.