הָאַגָּדוֹת הַלָּלוּ אֲשֶׁר סִפַּרְתִּי וְחָרַזְתִּי, / מִתּוֹךְ גְּוִילִים יְשָׁנִים לִקַּטְתִּי וְאָרַזְתִּי: / נִיצוֹץ לְנִיצוֹץ בֵּין הַשִּׁיטִין אָסַפְתִּי, / וְהָאוֹר הַגָּנוּז מִן הַשִּׁיתִין חָשַׂפְתִּי… / וַתֵּצֵא הַמַּחֲרֹזֶת הַזֹּאת קַן לָקָו! תִּנְעַם לְךָ, יְדִידִי הַקּוֹרֵא, אֲקַו; / תִּשְׂבַּע נַחַת עֲשָׂרָה קַבִּים וָקַב, / מִן הַקַּל וְהַכָּבֵד, מִן הַבְּכִי וְהַלָּצוֹן – – – אָמֵן, וְכֵן יְהִי רָצוֹן!

אמונה וגבורה

מאת

משה בן־מנחם

---

הַר הַזָּהָב

מאת

משה בן־מנחם

א

הָיֹה הָיָה מֶלֶךְ בְּאֶרֶץ סֻלְמָאדִפְרָת, / בֵּין הַנָּהָר הַגָּדוֹל וּבֵין הָרֵי אֲרָרָט, / שֵׁם הַמֶּלֶךְ אָסְנַפַּר-רַבָּא-יַקִּירָא, / וְשֵׁם עִיר מַלְכוּתוֹ – סוּמִירַכַּד הַבִּירָה. / וְלוֹ בַּת יְחִידָה וּשְׁמָהּ שְׁפַרְפָּרָא, / כְּאַיֶּלֶת הַשַּׁחַר יָפָה וּבָרָה, / וְהִיא טוֹבָה לְאָבִיהָ מִבָּנִים עֲשָׂרָה.

מִבָּבַת עֵינוֹ הַבַּת לוֹ תִיקַר, / הִיא שַׁעֲשׁוּעָיו כָּל הַיּוֹם, אֵין דָּבָר יָקָר / – יִמְנַע מִמֶּנָּה. וּבְטֶרֶם תִּשְׁאַל, / כָּל חֵפֶץ לָהּ יִתֵּן וִימַלֵּא כָּל מִשְׁאָל.

וַיְקַנְאוּ בָהּ אַחֶיהָ וּבְלִבָּם שְׂנַאוּהָ, / וַיְעַקְּמוּ פְּנֵיהֶם בְּכָל עֵת שֶׁרָאוּהָ, / וַיִּתְנַכְּלוּ לָהּ לְהָטִיל בְּגוּפָה מוּם, / אַךְ לֹא יָכְלוּ לַעֲשׂוֹת לַנַּעֲרָה מְאוּם: / הַמֶּלֶךְ מָגֵן לָהּ; וַאֲשֶׁר בָּהּ פּוֹגֵעַ, / בְּבָבַת עֵינוֹ הוּא נוֹגֵעַ.

וַיְהִי הַיּוֹם וְהַמֶּלֶךְ עִם בִּתּוֹ מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ, / בְגִנַּת הַבִּיתָן: הוּא “הַגַּנָּב” הַפּוֹשֵׁעַ, / וְהִיא הַשּׁוֹטֵר. וַתָּשָׂם עַל יָדָיו הַכְּבָלִים, / וַתִּקְרָא: “הוֹי, נָבָל בֶּן נְבָלִים! / מִיָּדַי לֹא תִמָּלֵט, בֶּן-בְּלִיַעַל אָרוּר, / שְׁמַע וְאוֹדִיעֲךָ דָּבָר בָּרוּר: / תָּלֹה אֶתְלְךָ עַל עֵץ גָּבוֹהַּ, / וּפִגְרְךָ יִהְיֶה מַאֲכָל לָעַיִט וְלַצָּבוֹעַ!”

וַיִתְחַלְחַל הַמֶּלֶךְ… וַיִּמָּלֵא זַעַם, / וַיְהִי כְּאִלּוּ הִכָּהוּ הָרַעַם, / וַיִּקְרָא בַּחֲמָתוֹ: “הָה, קֶשֶׁר וָמַעַל, / אוֹבַי בַּנֶּפֶשׁ עָלַי יַשְׁלִיכוּ נַעַל, / אוֹי לִי כִּי יִמְסְכוּ בְּשִׁקּוּיִי רַעַל!” / וְצַעֲקַת יֵאוּשׁ מִלִּבּוֹ תִּתְפָּרֶץ, / וַיִּמְרֹט זְקָנוֹ וַיִּגְהַר לָאָרֶץ, / וַיִּקְרַע הַפֻּרְפּוּרְיָה וַיִּפֹּל חֲשׂוּף שַׁת, / וַיְמַלֵּל וַיְקַלֵּל וְלֹא יָכֹל לְהִתְעַשֵּׁת, / וַיַּפְלֵט בְּרֹב חֵמָה: “יִקָּחֵךְ הַשֵּׁד!”

עוֹדוֹ מְדַבֵּר – הָהּ לַשֶׁבֶר וְלַצָּרָה! / וּמִן הַמִּדְבָּר הַנּוֹרָא פָּרְצָה סְעָרָה, / וַיְהִי קוֹלוֹת וּבְרָקִים: רָגְזָה שְׁאוֹל מִתַּחַת, / כָּל הַגַּן נִמְלָא שֵׁדֵי שַׁחַת, / הָעֵצִים וְהָאֲבָנִים רָקְדוּ כְאֵילִים, / שׁוֹמְרֵי רֹאש הַמֶּלֶךְ נֶחְבְּאוּ אֶל הַכֵּלִים, / אַרְמוֹן הַזְּכוּכִית הָפַךְ תִּלֵּי-תִלִּים, / נָשְׁרָה רַעְמַת הָאֲרָיוֹת, נָפְלוּ שִׁנֵּי הַפִּילִים, /בֵּית-הַנָּשִׁים הֻכָּה בְּקִיעִים וּרְסִיסִים, /וִילֵל פִּילַגְשִׁים וְצִוְחַת סָרִיסִים! / הַצְּעִיפִים וְהָרְעָלוֹת פּוֹרְחִים כָּעֲנָנִים, / וְנָשִׁים מִתְרוֹצְצוֹת חֲשׂוּפוֹת שֹׁבָל וּפָנִים, / וְקוֹל קוֹרֵא מִתּוֹךְ הָאֵשׁ הַמִּתְלַקַּחַת: / “אֶת בִּתְּךָ, הַמֶּלֶךְ, בָּאתִי לָקַחַת! / אֶת כַּלָּתִי, חוֹתְנִי, מַהֵר לִי הַב, / נִשְׁבַּעְתִּי כִּי לְעוֹלָם אוֹתָה אֹהַב!”

עוֹד רֶגַע וְהַנַּעֲרָה הַמִּתְעַלֶּפֶת, / בִּידֵי הַשֵּׁד הַגָּדוֹל נֶחְטֶפֶת. / וְעוֹד טֶרֶם יַסְפִּיק הָאָב לִצְעֹק / וַתֵּעָלֵם הָעֵדָה תּוֹךְ לַעַג וּצְחוֹק.

…דְּמָמָה מִסָּבִיב, יוֹם בָּהִיר בַּשְּׁחָקִים, / שִׁירַת צִפֳּרִים, קוֹל מַיִם מְפַכִּים, / וְהַמֶּלֶךְ נֵעוֹר כְּמוֹ מֵחֲלוֹם חֶזְיוֹן לֵיל, / וּמִמַּעֲמַקֵּי לִבּוֹ יִקְרָא. בִּילֵל: / בִּתִּי, הָהּ, בִּתִּי, אַיֵךְ? שָׁכֹלְתִּי! / מִי יִתֵּן וְלָמוּת תַּחְתַּיִךְ יָכֹלְתִּי! / אַהָהּ לַקְּלָלָה מִפִּי עֲקַרְתִּיהָ, / אָנֹכִי, אָנֹכִי בִּידֵי הַשֵּׁד הִסְגַּרְתִּיהָ

ב

וַיָּקוּמוּ כָּל עֲבָדָיו מִגָּדוֹל וְעַד קָטָן / לְנַחֲמוֹ. וַיִמָאֵן וְלֹא נָתַן. / וַיֵבְךְּ וַיָּצָם וַיִּלְבַּשׁ שַׂק, / לְעִנְיָנֵי הַמְּלוּכָה לִדְאֹג פָּסַק. / וַתְּהִי מְהוּמָה וּמְבוּכָה בָּעִיר סוּמִירַכַּד, / אַף פַּרְתֵּם אֶחָד לַמְּדִינָה לֹא חָרַד / לֹא שָׁמַר וְלֹא שָׁקַד: / הַיּוֹעֵץ לֹא יָעַץ וְהַשּׁוֹפֵט לֹא שָׁפַט, / כִּי לַמֶּלֶךְ וּלְבִתּוֹ כָּל אִישׁ סָפַד.

וַיְהִי הַמִּסְפֵּד, הַבְּכִי וְהַקִּינָה / לִלְשׁוֹן הָעָם וְלִשְׂפַת הַמְּדִינָה: / רַק אוֹי וְהוֹי, נְהִי וָהִי! / אוֹי לְאוֹתוֹ עָם וְלַמְּדִינָה הַהִיא.

וַיִּרְבּוּ בָּאָרֶץ הַפֶּשַׁע וְהַחֵטְא, / כִּי הַמֶּלֶךְ כָּל יָמָיו עִם צַעֲרוֹ הִתְיַחֵד, / וְרֶסֶן הַמִּשְׁפָּט מִיָּדָיו שִׁלַּח, / אָבְדַן בִּתּוֹ כַּחֵץ אֶת לִבּוֹ פִּלַח, / בָּכֹה יִבְכֶּה, וְיִגְנַח גָּנֹחַ / וְגַם בְּכִסֵּא הַמְּלוּכָה אֵין נֹחַם וּמָנוֹחַ. / וּבַאֲסוֹנוֹ – וַיְהִי כְּאַחַד הָאָדָם! / כִּי גַם מֶלֶךְ הוּא רַק בָּשָׂר וָדָם…

וּבַצַּר לוֹ מְאֹד וְלֹא הָיָה בּוֹ עוֹד כֹּחַ, / שְׂאֵת מַשָּׂא חַיָּיו הַקָּשִׁים – / וַיִּשְׁתּוֹלֵל, וּבְיָדָיו כָּרַת הָרָאשִׁים / שֶׁל חֲכָמָיו וּפַרְתְּמָיו וְכָל רַבֵּי הַמָּג; / וַיִּרְצַח עַל יָמִין וְעַל שְׂמֹאל הָרַג, / וַיִּתְנַכְּלוּ לוֹ עֲבָדָיו לְהַכְרִיתוֹ! / וַיַּרְא הַמֶּלֶךְ כִּי מָרָה תְּהִי אַחֲרִיתוֹ – / וַיְצַו לַהֲרֹג אֶת כֻּלָּם יַחַד! / וְכָל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה הָיָה אֲחוּז פַּחַד, / וְלֹא יָדַע עוֹד בְּרוּחוֹ הָרָעָה לִמְשֹׁל / וְאֵשׁ שִׂנְאָתוֹ בּוֹעֶרֶת כִּשְׁאוֹל.

ג

וְלַמֶּלֶךְ מִשְׁנֶה, הוּא הַוִּיזִיר הָעֶלְיוֹן, / וּשְׁמוֹ נְבוּשַׁזְבָּן-בָּל-בֵּל-אוֹן, / רַב-פְּעָלִים, פֶּלֶא-יוֹעֵץ, וַחֲכַם-חָרָשִׁים, / וְהַמֶּלֶךְ אֲהֵבוֹ, כָּל הַדְּבָרִים הַקָּשִׁים / יָבִיא אֵלָיו, וַעֲצָתוֹ כַּעֲצַת אֲחִיתֹפֶל, / וַיִּקְרָא לוֹ: חָשְׁרָז-אוֹר-בָּאֹפֶל. / כָּל סָתוּם לֹא עֲמָמָהוּ, לֹא אָנֵס לוֹ כָּל רָז, / וַיְגַדְּלוֹ הַמֶּלֶךְ וְאוֹרוֹ עָלָיו פָּרַשׂ. / וּכְיָאוּת לְשַׂר גָּדוֹל וְנָגִיד / צִוָּה לִקְרֹא לְפָנָיו: “בְּרַךְ-סְגִיד!” / רַק כִּסְאוֹ יִגְדַּל מִמֶּנּוּ, וְכָל הַשְּׁאָר – / נָתַן בִּידֵי מִשְׁנֵהוּ הַיָּשָׁר.

אַךְ מֵאָז אֶת הַבַּת לָקַח הַשֵּׁד הַנּוֹרָא, / הוּא אֶל הַמֶּלֶךְ לָבוֹא לֹא קֹרָא, / וַיֵּדַע כִּי כָלְתָה אֵלָיו הָרָעָה!

בַּחֲלוֹמוֹ עֵץ גָּבֹהַּ שִׁשִּׁים אַמָּה רָאָה, / וְעָלָיו מִתְנוֹדֵד גּוּפוֹ הַסָּרוּחַ, / וְהָעַיִט אוֹכֵל אֶת רֹאשׁוֹ הַקָּרוּחַ, / בַּבֹּקֶר וַתִּפָּעֶם בּוֹ הָרוּחַ, / וַיָּבוֹא אֶל הַמִּקְדָּשׁ, וַיִּקְרֹס בַּמָּבוֹא, / וַיִּתְפַּלֵּל, וַיִּשְׁאַל: “הוֹי, אָדוֹן, הוֹי, נְבוֹ! / הַאֶתְיַצֵּב לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וַאֲנִי לֹא נִקְרֵאתִי? / עֲנֵנִי, אָבִי, כִּי מְאֹד יָרֵאתִי, / פֶּן הַמֶּלֶךְ אֶת חֲמָתוֹ בִּי יְכַל / וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם אֶת בְּשָׂרִי יִתֵּן מַאֲכָל”.

וְכֹהֵן בֵּל וּנְבוֹ, שַׁמְשְׁרַי בֶּן פּוּטִיבַעַל, / מִיַּרְכְּתֵי הַהֵיכָל קַל-רֶגֶל, רַךְ-שַׁעַל / בָּא מִתְקָרֵב אֶל הַשַּׂר הַכּוֹרֵעַ, / וְאֶת צְקוּן לַחֲשׁוֹ הוּא שׁוֹמֵעַ.

וְשַׁמְשְׁרַי אִישׁ שָׁמֵן מְאֹד / וְכֻלּוֹ אוֹמֵר קְדֻשָּׁה וְכָבוֹד, / מִן הַמִּקְדָּשׁ לֹא יָצָא זֶה יָמִים אַרְבַָּעָה, / כִּי הִגִּיעָה לְאָזְנָיו הַבְּשׂוֹרָה הָרָעָה, / כִּי הַמֶּלֶךְ אִבֵּד אֶת רַבֵּי הַמְּלוּכָה, / וְגַם אֵלָיו חֶרֶב הַדָּמִים שְׁלוּחָה! / וְכִרְאוֹת הַכֹּהֵן אֶת נְבוּשַׁזְבָּן, / וַיִּשְׂמַח בְּלִבּוֹ, וּמַהֵר אָז בָּן, / כִּי מִמֶּנּוּ לוֹ תִצְמַח הַתְּשׁוּעָה.

וַיִּשָּׂא אֶת עֵינָיו אֶל פֶּסֶל נְבוֹ, / הַמַּבִּיט בּוֹ בְּעֵינֵי אֵשׁ מֵאֶבֶן הַשְּׁבוֹ, / וַיָּנַע אֶת מְעִיל הַתְּכֵלֶת וַיְמַלְאוֹ תְשׁוּאָה, / וַיִּשָּׁמְעוּ קוֹלוֹת הַפַּעֲמוֹן וְהָרִמּוֹן הַדַּקִּים, / כְּקוֹל כַּנְפֵיהֶם שֶׁל כְּרוּבִים זַכִּים.

– "הִתְנַעֵר מֵעָפָר נְבוּשַׁזְבָּן-בָּל-בֵּל-אוֹן! / כִּי אֱלֹהִים שָׁמַע תְּפִלָּתְךָ. מִמְּעוֹן / קָדְשׁוֹ, וַיְצַוְּךָ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ כְּרֹעַ בֶּרֶךְ, / וּבַקֵּשׁ: עֶבֶד, סוּס, וְצֵידָה לַדֶּרֶךְ.

וְהָלַכְתָּ הַמִּדְבָּרָה וּמָצָאתָ אֶת הַבַּת, / וֶהֱשִׁיבְךָ הַמֶּלֶךְ עַל כַּנְּךָ כַּמִּשְׁפָּט". / וְעוֹד טֶרֶם יָקוּם הַשַּׂר מֵעֲפָרוֹ, / נֶעְלַם הַכֹּהֵן, אַךְ לֹא נֶאֱלַם דְּבָרוֹ.

ד

וּדְבַר הַכֹּהֵן נִהְיָה וָקָם: / הַמֶּלֶךְ לֹא הֵשִׁיב אֶת פְּנֵי הַמִּשְׁנֶה רֵיקָם. / וּגַּם הֵשִׁיב חַרְבּוֹ אֶל הַנָּדָן, / דִּין עָנִי וְאֶבְיוֹן דָּן, / וְנַפְשׁוֹ מָלְאָה אֱמוּנָה בִטָּחוֹן, / כִּי בִתּוֹ אֵלָיו תָּשׁוּב אֶל נָכוֹן.

וּבְכֹחַ הַתִּקְוָה הַכֹּל יְכוֹלָה – / חָיְתָה רוּחַ הַמֶּלֶךְ הַחוֹלֶה!

וַיִּצְטַיֵּד הַמִּשְׁנֶה וַיֵּלֶךְ לְמַסָּעָיו, / וּבַמִּדְבָּר הַגָּדוֹל נָדַד וְנָסַב, / וְלַשָּׁוְא, לַשָּׁוְא!

לֹא נוֹדְעוּ עִקְּבוֹתֶיהָ. אַךְ נוֹאָשׁ לֹא אָמַר, / אַחַת בְּנַפְשׁוֹ הֶחְלִיט וְגָמַר: / לֹא לָשׁוּב לְאַרְצוֹ וּבַת הַמֶּלֶךְ לֹא אִתּוֹ! / כִּי יָדַע מָרָה תְהִי אַחֲרִיתוֹ.

וַיִּזְכֹּר דְּבַר שִׁלְטוֹן: אִם תִּמְצָאֶנָּה – / לְךָ לְאִשָּׁה תְאַמְּצֶנָּה.

ה

וַיְּהִי הַיּוֹם וְאֶל לֵב הַמִּדְבָּר הִגִּיעַ, / וּמֵרָחוֹק שְׁבִיל זָהָב לְעֵינָיו הִגִּיהַּ. / וַיִּרְכַּב חִישׁ קַל בַּנָּתִיב הַזֶּה הַצַּר / וַיָּבוֹא עַד קָצֵהוּ, וְשָׁם מִבְצָר, / מֻקָּף אַנְשֵׁי צָבָא, מַחֲנֶה גָדוֹל מְאֹד, / עוֹד לֹא רָאָה כָּזֶה מִבְצָר לְחֹסֶן וּלְהוֹד. / וַיִּתְפַּלֵּא כִּי הָיָה הַדָּבָר לְנֵס, / וְהָיָה מִתְיָּרֵא לְתוֹכוֹ לְהִכָּנֵס.

וַיַּעֲמֹד מֵרָחוֹק וְלֹא יָדַע מַה יַּעֲשֶׂה, / אַךְ לִבְסוֹף אָמַר: “הָבָה וַאֲנַסֶּה!”

וַיִּטּשׁ הַסּוּס עַל עַבְדּוֹ וַיִּגַּשׁ לַמִּבְצָר, / וְשׁוּם אִישׁ בַּדֶּרֶךְ אוֹתוֹ לֹא עָצַר, / וְהוּא הוֹלֵךְ וְהוֹלֵךְ וְאֵין מַכְלִים וּמַפְרִיעַ, / עַד לְפַלְטִין גְּדוֹלָה הִגִּיעַ.

וּבַפַּלְטִין יוֹשֵׁב מֶלֶךְ וַעֲטַרְתּוֹ בְּרֹאשׁוֹ מַזְהִירָה, / וְשָׂרִים עוֹמְדִים לְפָנָיו וְאוֹמְרִים שִׁירָה, / וְהַוִּיזִיר הַמִּשְׁתּוֹמֵם עַל פְּנֵיהֶם עָבַר, / וְהַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים לֹא שְׁאֵלוּהוּ דָבָר.

וַיַּרְא שָׁם מַאֲכָלִים וּמַשְׁקִים טְעִימִים, / וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיִּשְׁכַּב בַּנְּעִימִים. / וּמִקֶּרֶן-זָוִית הִשְׁקִיף לִרְאוֹת, / מַה יֵּעָשֶׂה שָׁם, וְהַמֶּלֶךְ נָתַן אוֹת, / אֶת הַמַּלְכָּה לְפָנָיו בִּתְכוּנוֹת גְּדוֹלוֹת: / בְּשִׁירָה וּבְזִמְרָה, בְּתֻפִּים וּמְחוֹלוֹת. / וְכִסֵּא שֵׁן לָהּ הֶעֱמִידוּ עַל-יַד מוֹשַׁב הַקִּיר, / הֵצִיץ בָּהּ הַמִּשְׁנֶה – וּמִיָּד הִכִּיר, / כִּי הִיא בַּת הַמֶּלֶךְ, יְבַקְשֶׁנָּה זְמַן רָב.

אַף הִיא בּוֹ הֵצִיצָה וַתַּכִּירֵהוּ, וַתִּקְרַב / אֵלָיו. “הֲתַכִּירֵנִי?” – “אַכִּירֵךְ! מִי אוֹתָךְ הֵנָּה הֵבִיא?”

– “הַשֵּׁד שֶׁנִּבְרָא מִקִּלְלַת אָבִי!”

ו

וַיְסַפֵּר לָהּ הַשַּׂר עַל צַעֲרוֹ שֶׁל הָאָב, / וְכִי אוֹתוֹ שָׁלַח כְּמוֹשִׁיעַ וָרָב, / וַיִּשְׁאַל אוֹתָהּ חֶרֶשׁ: “הַאוּכַל לְקַחְתֵּךְ אִתִּי, / הֲתֹאבִי לָלֶכֶת אַחֲרַי, בִּתִּי?” / וַתַּעַן בַּת הַמֶּלֶךְ וַתְּדַבֵּר אֶל הַשָּׁלִיחַ: / “בְּזֹאת אֵאוֹת לְךָ, וְרַק אָז תַּצְלִיחַ: / אִם מְקוֹם סֵתֶר תִּבְחַר לְךָ לָשֶׁבֶת, / וְרַק אֵלַי תְּשׁוּקָתְךָ, וְעָלַי תַּחְשֹׁב מַחֲשֶׁבֶת, / אַף לְרֶגַע מִמֶּנִּי אֶת דַּעְתְּךָ לֹא תַסִּיחַ, / וְיוֹמָם וָלַיְלָה בִּי תֶהְגֶּה וְתָשִׂיחַ, / וְהִתְעַנֵּיתָ כָּל הַשָּׁנָה, וּבַיּוֹם הָאַחֲרוֹן לַמּוֹעֵד / לֹא תֹאכַל וְלֹא תִשְׁתֶּה וְלֹא תִישַׁן מֵעֵת-לְעֵת, / רַק תִּתְפַּלֵּל עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת! / אִם כָּךְ תַּעֲשֶׂה – וִיהִי לָנוּ הָאֵל לְמוֹשָׁעוֹת”.

וַיְדַבֵּר הַוִּיזִיר: “בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ וְהַמּוֹלֶדֶת! / וּבְשֵׁם הָאַהֲבָה הָעַזָּה אֲשֶׁר בְּלִבִּי יוֹקֶדֶת! / וּבְשֵׁם בַּל, נְבוֹ וּנְגוֹ וְכָל הַמָּגִים וְהָאַשָּׁפִים! / קְדוֹשִׁים לִי דְבָרַיִךְ, טוֹבִים וְיָפִים! / לֹא יִפָּלֵא מִמֶּנִּי דָבָר, וְיָדִי לֹא תִקְצַר, / עַד חֶפְצֵךְ אֲמַלֵּא וְאוֹצִיאֵךְ מִן הַמֵּצַר. / מַה שָּׁנָה שֶׁל תּוֹחֶלֶת לְנֶפֶשׁ אוֹהֶבֶת? – / הֲלֹא כָּמוֹהָ כְּאַיִן, כְּרוּחַ נוֹשֶׁבֶת, / מְעוּף עַיִן אֶחָד – וְעָבְרָה כַּחֲלוֹם! / בָּרוּךְ שֶׁהֱבִיאַנִי עַד הֲלוֹם, / וַאֲנִי רוֹאֶה פָּנַיִךְ הַמְּאִירִים וְהַזַּכִּים, / כְּעֶצֶם הַשָּׁמַיִם, אַשְׁרֵי הַמְחַכִּים!”

וַתַּעַן בַּת הַמֶּלֶךְ: “מִפַּנַג וּמִדְּבַשׁ / לִי מָתוֹק דְּבָרְךָ, הוּא לִבִּי כָּבַשׁ. / אָכֵן לְאִמְרֵי חֵן מֵעוֹדְךָ הִסְכַּנְתָּ! / אוֹדְךָ כִּי אֶת חַיֶּיךָ לְמַעֲנִי סִכַּנְתָּ, / אַתָּה הַגֶּבֶר הָאַחֲרוֹן וְהָרִאשׁוֹן, / אָהַבְתִּי! וְזָכַרְתָּ: לֹא לֶאֱכֹל וְלֹא לִישׁוֹן, / בְּתֹם הַשָּׁנָה: רַק אֱמַץ וַחֲזָק!”

דִּבְּרָה וַתֵּעָלֵם כְּמַרְאֵה הַבָּזָק.

ז

וַיֵּצֶא הַוִּיזִיר מִלִּפְנֵי בַּת הַמֶּלֶךְ, / מְלֵא תִקְוָה וְשִׂמְחָה. וַיֵּלֶךְ וַיֵּלֶך, / וּמְקוֹם סֵתֶר בְּדַרְכּוֹ הַקָּשָׁה לוֹ תָר. / וַיַּגִּיעַ לְקִיר אֲבָנִים, וְחָתַר / וַיִּמְצָא מְעָרָה וַיֵּשֶׁב בַּמִּסְתָּרִים, / וְלֹא תְּשׁוּרֵהוּ עֵין זָרִים.

יוֹמָם וָלַיְלָה בַּמְּעָרָה יָשַׁב, / וּבְבַת הַמֶּלֶךְ הָגָה וְחָשַׁב, / גַּם בַּחֲלוֹמוֹ לָהּ יֵעָגֵן, / וַיְהִי אַךְ שָׂמֵחַ וְלֹא יֵרָגֵן.

וּבְאַחֲרִית הַשָּׁנָה, יוֹם אַחֲרוֹן כִּי תָם, / יָצָא מִמַּחֲבוֹאוֹ וְהָלַךְ לְהָתָם. / וְהוּא רָעֵב וְיָעֵף מֵאִי-שֵׁנָה וָצוֹם, / עוֹד מְעַט וְיִפֹֹּל וְאֶת עֵינָיו יַעֲצֹם! / אַךְ תִּקְוָתוֹ סְמָכַתְהוּ וַיִּתְנַחֵם: עוֹד מְעַט, / בַּת-מַלְכָּה בְּיָפְיָהּ אֶחֱזֶה! וְלֹא מָעַד.

וַיֵּלֶךְ וַיֵּלֶךְ וּלְדַרְכּוֹ אֵין קֵץ; פִּתְאֹם נִפְקְחוּ עֵינָיו וּלְפָנָיו עֵץ: / תַּפּוּחַ רַב פֹּארוֹת וּפֵרוֹת מְשֻׁבָּחִים, / וַיָּבוֹא בְּאַפּוֹ רֵיחַ הַתַּפּוּחִים / וַיְשַׁכְּרֵהוּ כַּיַּיִן הַטּוֹב, / וַיֹּאכַל מִפִּרְיוֹ – קָטֹף וְחָטֹף.

עוֹד הַתַּפּוּחַ בֵּין שִׁנָּיו יֶאְדַּם, / וַיִּפֹּל לָאָרֶץ וּמִיָּד נִרְדַּם. / הַמְשָׁרֵת מְעִירוֹ וּמְעוֹרְרוֹ: “הָקֵץ!” / לַשָּׁוְא. אֵין עֵצָה נֶגֶד פְּרִי הָעֵץ.

וְיָמִים רַבִּים כֹּה שָׁכַב נִשְׁעָן, / תַּחַת הָעֵץ, וַיִּישַׁן וַיִּישָׁן.

יוֹם אֶחָד נֵעוֹר מִשְׁתּוֹמֵם וְנִבְהָל: / “הֵיכָן אֲנִי בָּעוֹלָם?” – אֶת עַבְדּוֹ יִשְׁאַל, / וַיְסַפֵּר לוּ הָעֶבֶד כְכָל הַחִזָּיוֹן, / כִּי אָכַל מִן הָעֵץ וְלֹא עָמַד בַּנִּסָּיוֹן, / וַיֵּבְךְּ מְאֹד, וְדַי קֶצֶף וּבִזָּיוֹן.

ח

וַיֵּלֶךְ אֶל בַּת הַמֶּלֶךְ וַיִּמְצָאָהּ עַל שְׂפַת יוּבַל, / רוּחָה נְכֵאָה וְנַפְשָׁהּ תֶּאֱבַל. / "הָהּ לַשָּׁוְא לְךָ חִכִּיתִי! בַּיוֹם הָאַחֲרוֹן, / מִלֵּאתָ לִבִּי צַעַר, אַף וְחָרוֹן, / אוֹי לְךָ מִיִּצְרְךָ, מִמְּךָ לֹא יַרְפֶּה!

נִרְפֶּה אַתָּה נִרְפֶּה!

וְעַתָּה מְקוֹם סֵתֶר חָדָשׁ לְךָ תָתוּר, / וְלַשָּׁנָה הָאַחֶרֶת מִן הַצּוֹם אַתָּה פָּטוּר! / רַק הִזָּהֵר מִשֵׁנָה וְהִנָּזֵר מִתִּירוֹשׁ, / לֵךְ בְּכֹחֲךָ וְהָרֵם הָרֹאשׁ!"

בַּיֹוֹם הָאַחֲרוֹן שֶׁל הַשָּׁנָה שׁוּב הָלַךְ אֵלֶיהָ.

הַשֶּׁמֶשׁ מַכָּה עַל רֹאשׁוֹ בְּקַרְנֶיהָ, / וַיִּצְמָא מְאֹד, – עוֹד מְעַט וְהוּא גֹוֵעַ

פִּתְאֹם רָאָה מַעְיָן נוֹבֵע, / מַרְאֵהוּ אָדֹם וְרֵיחַ לוֹ כְּיַיִן… / וַיֵּרֶד וַיִּשְׁתֶּה מִן הָעַיִן! / וַיִּפֹּל שָׁם וַיִּישַׁן עִדָּן וְעִדָּנִים, / כִּי בָּא אֶל קִרְבּוֹ שִׁקּוּי הָעֲדָנִים… / וְהַמְשָׁרֵת עוֹמֵד עַל יַד הַמַּעְיָן הַמְפַכֶּה.

וּמְחַכֶּה, וּמְחַכַּה.

וְהִנֵּה זֶה בָּאָה שִׁפְעַת קַלְגַּסִּים, / וְרֶכֶב וּפָרָשִׁים אֶת עֵין הָאָרֶץ מְכַסִּים, / וַיִּתְחַבֵּא הָעֶבֶד בֵּין הַהֲדַסִּים, / וַיַּקְשֵׁב וַיִּתְבּוֹנֵן פָּנִים וְאָחוֹר, / וַיָּצֶץ מִמַּחֲבוֹאוֹ כְּעַכְבָּר מִן החֹר.

וְהַגְּדוּדִים עוֹבְרִים לַאֲלָפִים וְלִרְבָבוֹת, / וְצַבִּים וְשֶׁנְהַבִּים וְרַעַשׁ מֶרְכָּבוֹת, / וַתְּהִי חִתַּת אֱלֹהִים עַל כָּל הַיְקוּם, / וְהַמִּשְׁנֶה יָשֵׁן וְלֹא יוּכַל לָקוּם.

וְהִנֵּה כִּרְכָּרָה שֶׁל זָהָב בָּאָה בָּאַחֲרוֹנָה, / וְתוֹכָהּ יוֹשֶׁבֶת בָּדָד הַמַּטְרוֹנָה, / וַיְהִי כִּי קָרְבָה הַמֶּרְכָּבָה עָדֵיהוּ, / וַתַּכִּירוֹ, וַתֵּרֶד וַתֵּשֶׁב עַל יָדֵיהוּ, / וְהוּא יָשֵׁן וְעַל פָּנָיו בַּת-צְחוֹק מְרַחֶפֶת.

הֲיִרְאֶנָּה בַּחֲלוֹם וְלָהּ נַפְשׁוֹ נִכְסֶפֶת?

וַיִּכָּמְרוּ רַחֲמֶיהָ עַל נַפְשָׁהּ וְעָלָיו, / כִּי עָבְרוּ הַיָּמִים וְהַזְּמַן חָלַף, / וְעוֹדֶנָּה בַּשֶּׁבִי. וּבְשֶׁל יוֹם אֶחָד / – הַיּוֹם הָאַחֲרוֹן – אָשְׁרָם אָבַד.

וַתָּקָם וַתָּסַר מֵעַל רֹאשָׁהּ הַמִּטְפַּחַת, / וַתִּכְתֹּב עָלֶיהָ בְּדִמְעָה רוֹתַחַת: / וַתְּכַסֵּהוּ בָּהּ, וַתִּסַּע בְּנֶפֶשׁ עֲגוּמָה, / וְהוּא יָשֵן וְלֹא יָדַע בְּשִׁבְתָּה וּבְקוּמָה.

פִּתְאֹם הִתְהַפֵּךְ וַיָּחֶל לְהִתְעוֹרֵר, / וְשֶׁבַע פְּעָמִים פִּהֵק וַיְזוֹרֵר, / פָּקַח עֵינַיִם וְעָלָיו הַמִּטְפַּחַת! / וַיִּשְׁאַל אֶת עַבְדּוֹ בְּתִמָּהוֹן וָפַחַד: / “הֵיכָן אֲנִי בָּעוֹלָם וּלְמִי הָרְעָלָה הַזֹּאת? / וּמִי אֶת פָּנַי הֵעֵז לְכַסּוֹת?”

וַיְסַפֵּר לוֹ הָעֶבֶד כִּי הָיְתָה בָּזֶה הַנְּסִיכָה, / וַתִּשְׁפֹּךְ לְפָנָיו אֶת מְרִי שִׂיחָהּ, / וַתֵּבְךְּ, וְהַדִּמְעָה אֶת פָּנֶיהָ מְצִיפָה, / וּבְדֶמַע כָּתְבָה דְבָרֶיהָ עַל צְעִיפָהּ.

וַיִּפְרֹשׂ הַמִּטְפַּחַת וַיִּקְרָא אֶת הַכְּתָב: / "קוּם וְעָלִיתָ אֶל הַר שֶׁל זָהָב!

בְּמִבְצָר שֶׁל מַרְגָּלִיֹות אֲחַכֶּה כָּל הַיָּמִים, / כִּי לִבִּי לְךָ לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים.

וְיָדַעְתָּ: אֵלַי מוֹבִילוֹת כָּל הַדְּרָכִים / מִן הַנֶּצַח וּלְנֵצַח נְצָחִים".

ט

וַיַּעֲזֹב אֶת עַבְדּוֹ וְלַמִּדְבָּר שָׂם פָּנָיו, / כִּי אָמַר: בַּיִּשּׁוּב אֵין הַר שֶׁל זָהָב, / יָמִים אֵין מִסְפָּר בַּיְשִׁימוֹן תָּעָה, / וְאַף צֵל שֶׁל הַר לֹא רָאָה: / פִּתְאֹם וּלְנֶגְדּוֹ אִישׁ רָם כָּעֲנָקִים, / וּבְיָדוֹ אִילָן וְרֹאשׁוֹ בַּשְּׁחָקִים, / וַיִּגַּשׁ אֵלָיו וְאֶת לִבּוֹ עָרַב, / לִשְׁאֹל: “אֵי הַדֶּרֶךְ לָהָר שֶׁל זָהָב?”

וַיִּצְחַק הָעֲנָק שָׁלֹש פְּעָמִים – / וּצְחוֹקוֹ מִדַּרְדֵּר וּמִתְגַּלְגֵּל כִּרְעָמִים, / וַיַּחֲזֶק בּוֹ וַיְנִיפֵהוּ תְּנוּפָה לֶחָלָל, / וַיַּרְעֵם: "הַר זָהָב אֵינוֹ בְּנִמְצָא כְּלָל!

הוֹי, פֶּתִי מַאֲמִין לְכָל דְּבַר שְׁטוּת! / אֵיךְ נִפְתָּה לִבְּךָ לְזֹאת הַבְּדוּת? / רַק אִישׁ רוּחַ מְשֻׁגָּע מְרַדֵּף רֵיקִים, / הַר-זָהָב בְּדִמְיוֹנוֹ לוֹ מֵקִים".

וַיֵּבְךְּ הַנּוֹדֵד בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ, / אַךְ מַאֲמַר הָעֲנָק אֶת רוּחוֹ לֹא הֶחֱלִישׁ, / וַיִּפְצַר בּוֹ מְאֹד: “אָנָא, מָרִי! / עֲנֵנִי וְהַרְאֵנִי הַדֶּרֶךְ לְהָרִי, / בִּלְעָדָיו בַּחַיִּים מְאוּם לִי לֹא שָׁאַר”.

וְהָאָדָם הַמְשֻׁנֶּה אֶת פִּיו פָּעַר, / וַיִּצְחַק: “הָ-הָ, הָ-הָ, הָ-הָר!” / וְכִכְפִיר אֲרָיוֹת נָהַם וְנָעַר: / “יָדַעְתִּי, בַּר-נַשׁ, כִּי שָׁוְא תְּבַקֵּשׁ, / אַךְ מִפְּנֵי שֶׁאַתָּה כֹּה מִתְעַקֵּשׁ, / אֶעֱשֶׂה לְמַעַנְךָ, אִישׁוֹן מְשֻׁנֶּה! / הִנֵּה אֲנִי עַל כָּל הַחַיּוֹת מְמֻנֶּה, / אֶקְרָא לָהֶן, לָרָצוֹת שׁוּב וְרָצוֹא. / אוּלַי תּוּכַלְנָה אֶת הָהָר לִמְצֹא”.

וַיִּקְרָא לַחַיּוֹת מִגָּדוֹל וְעַד קָטָן: / הָאַרְיֵה וְהָאַרְנֶבֶת, הַנָּמֵר וְהַתַּן, / וַיִּשְׁאַל: “הַרְאִיתֶם אֶת אֵלֶּה הַפְּלִיאוֹת: / הַר שֶׁל זָהָב וּמִבְצַר מַרְגָּלִיֹות?” / וְעָנוּ וְאָמְרוּ כָּל הַחַיּוֹת: / “לֹא רָאִינוּ מִיָּמֵינוּ כָּאֵלֶּה בְּדָיוֹת”.

וַיְדַבֵּר הַנָּפִיל לֵאמֹר: / “לֹא אוּכַל לְךָ לַעֲזוֹר, / שְׁמַע לַעֲצָתִי וְלַאֲחוֹרֶיךָ חֲזֹר”.

וַיִּתְחַנֵּן הַוִּיזִיר: “הָהּ, גָּדוֹל אֲסוֹנִי, / לֹא אוּכַל לָשׁוּב אֶל הַמֶּלֶךְ אֲדוֹנִי, / וְאֶל הָהָר הַטּוֹב לֹא הִגַּעְתִּי, / וּבַת הַמֶּלֶךְ לֹא מָצָאתִי”.

וַיִּתְעַשֵּׁת הָעֲנָק וַיֹּאמַר: “אָנֹכִי, / לֹא יָדַעְתִּי אַיּוֹ, אוּלַי אָחִי, / הַמְמֻנֶּה עַל כָּל עוֹפוֹת הַצִּיָּה / לֹא נִדְחוּ מִמֶּנּוּ עֵצָה וְתוּשִׁיָּה, / לֵךְ אֵלָיו. רְאֵה אֲנִי שְׁלַחְתִּיךָ, / וְאָמַרְתָּ לוֹ: ‘בָּאתִי בְּשֵׁם אָחִיךָ: / חוּשִׁים-בַּר-לְטוּשִׁים מִמִּשְׁפַּחַת רָם, / מִבְּנֵי פּוֹכֶרֶת הַצְבָיִים וְהַזּוּזִים בְּהָם’, / וּקְרָא אֶת הַדַּיָּה, הָאַיָּה וְהַבַּז, / וְיוֹרוּךָ אֶת הַדֶּרֶךְ לְהַר הַפָּז”.

י

וַיַּעַשׂ כֵּן. וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ וַיַּגִּיעַ. / וַיְהִי כַּאֲשֶׁר לְפָנָיו הוֹפִיעַ, / אֶת הָעוֹף לְמִינֵהוּ חִישׁ מַהֵר אָסַף, / וַיִּשְׁאַל: “מִי מִכֶּם בְּעֵינוֹ שָׁזַף, / מִבְצָר שֶׁל מַרְגָּלִיּוֹת וְהַר שֶׁל זָהָב?” / וַיֹּאמְרוּ פֶּה אֶחָד: “שֶׁקֶר וְכָזָב! / לְעוֹלָם יִחְיֶה אֲדוֹנֵנוּ הַיָּקָר, / הַר כָּזֶה לֹא נִבְרָא וְלֹא נֶחְקַר! / רַק אוֹרְחִים פּוֹרְחִים אוֹהֲבֵי רָהָב, / בּוֹדִים מִלִּבָּם הָרִים / שֶׁל זָהָב”.

אָמַר לוֹ הַמְמֻנֶּה: “אֵינֶנּוּ, בַּדַּאי!”

וְהַמִּשְׁנֶה מְצַעֵק: “הוּא יֶשְׁנוֹ בְּוַדַּאי!”

וַיּוֹסֶף: “רַחֲמֵנִי בְּשֵׁם אָחִיךָ, הַבְּכוֹר, / כִּי לֹא אוּכַל בְּגַפִּי לְהִסּוֹב לְאָחוֹר!”

וַיֵּאוֹת לוֹ הָעֲנָק וַיֹּאמַר: "אָנֹכִי / לֹא יָדַעְתִּי מְקוֹמוֹ, אוּלַי אָחִי, / הַמְמֻנֶּה עַל הָרוּחַ, הָרָץ הַנִּמְהָר, / יוֹדֵעַ אֶת הַדֶּרֶךְ אֶל זֶה הָהָר.

וַיֵּלֶךְ וַיַּגִּיעַ גַּם אֶל זֶה הָאָח, / וַיִּפֹּל לְרַגְלָיו וְדִמְעָה שָׁפַךְ: / “אַתָּה הַקִּיקְלוֹפּ הַגָּדוֹל, כָּמוֹךָ לֹא קָם, / אַל תְּשִׁיבֵנִי מִלְּפָנֶיךָ רֵיקָם, / הוֹי, זֶרַע הָאֵימִים, הַזַּמְזוּמִים וְהַנְּפִילִים, / לְךָ נְהִירִים כָּל הַשְּׁבִילִים, / וּמִי כָמוֹךָ, שַׂר הָרוּחַ וְהַסּוּפָה, / לְרוּחִי הַנְּכֵאָה יִמְצָא תְרוּפָה!”

וַיֹּאמֶר הָעֲנָק: “הֶחָכָם אֲנִי מִשְּׁלֹמֹה? / הַר זֶה אִוִּיתָ – לֹא יָדַעְתִּי מְקוֹמוֹ!”

וְהַמִּשְׁנֶה מִתְחַנֵּן: “תִּהְיֶינָה עֵינֶיךָ פְּקוּחוֹת / עָלַי, עַבְדְּךָ, וְקָרָאתָ לָרוּחוֹת, / הֵן לְקַצְוֵי תֵבֵל כַּנְפֵיהֶן שְׁלוּחוֹת, / וּבְשׁוּטָן בָּאָרֶץ, בָּעֲרָבוֹת וּבַמִּדְְבָּרִיּוֹת, / הֲלֹא רָאוּ אֶת הָהָר עִם מִבְצַר הַמַּרְגָּלִיּוֹת”.

וַיִּשְׁרֹק שַׂר הָרוּחוֹת פַּעַם וּפַעֲמַיִם / וַיִּקָּבְצוּ אֵלָיו כָּל רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם, / הַסּוּפָה הַדְּחוּפָה מֵאֶרֶץ חַדְרָךְ, / וְהָרוּחַ הַנָּפוּחַ מִקַּצְוֵי שַׁדְרַךְ, / הַקֶּטֶב הַמְּרִירִי מֵאֲבַדּוֹן וּשְׁאוֹל, / וּמֵ“אֶרֶץ שִׁבְעַת הַנְּהָרוֹת” הָעַלְעוֹל – / בָּא רָכוּב עַל עַנְנֵי חוֹל, / מֵהַר-מוֹעֵד, מֵחַדְרֵי תֵימָן, וּמִיַּרְכְּתֵי צָפוֹן, / בְּדַהֲרוֹת-אֲוִירָיו בָּא הַטִּיפוֹן, / וּמֵאַרְעָא-דְרוֹמָא, מֵאוֹצְרוֹת חשֶׁךְ וּמִמְּזָרִים, / בָּא “הַרְנוֹפֵל”, הַמַּעְתִּיק הָרִים.

וְכֻלָּם כְּאֶחָד – שִׁבְעָה וְשִׁבְעִים, / אָמְרוּ: “אֵין זֹאת כִּי רוּחַ עִוְעִים, / בְּקֶרֶב זֶה הָאִישׁ מָסַךְ אֵל שַׁדַּי, / רַעְיוֹנוֹ – רַעְיוֹן רוּחַ, וּלְשׁוֹנוֹ – הֲבַאי”.

יא

וְאֶל נֶפֶשׁ הַוִּיזִיר כְּבָר הִתְגַּנֵּב הַשֶּׂפֶק הַמָּר: / הֶבֶל הַמִּבְצָר וְשֶׁקֶר הָהָר! / וְהַנְּסִיכָה – אַף הִיא שֵׁד מִשַּׁחַת, / וְאֵין מַמָּשׁ בְּאוֹתִיּוֹת הַמִּטְפַּחַת.

עוֹד מְעַט וְרָפוּ יָדָיו וְנַפְשׁוֹ תִיעַף!

וְהִנֵּה רוּחַ קַלִּילָה בָּאָה בִּיעָף, / וְרֵיחָהּ כַּאֲפַרְסָמוֹן, בַּלְסָמוֹן וּקְטָף, / וַתָּנַע כְּנָפֶיהָ וַתְּרַחֵף לָהּ לְאַט, / וַתְּהִי כְּצִפּוֹר מִתְנוֹדֶדֶת עַל בַּד.

לְמַרְאֶהָ הַמְמֻנֶּה נָתַן קוֹל צְעָקָה, / פִּפָּה בְּיָדָיו וּבְרַגְלָיו רָקַע, / נִזְדַּעְזְעָה הָאֲדָמָה לְקוֹלוֹ וַתִּבָּקַע, / וַתְּהִי לִרְסִיסִים, פְּצִימִים וּבְקִיעִים, / וַיִּרְעַם הַיָּם, וַיִּפָּתְחוּ הָרְקִיעִים, / וְרוּחַ זַעְמוֹ סוֹעֵר וּמְפַעְפֵּעַ, / מִפִּיו יַז קֶצֶף עָכוּר וּמְבַעְבֵּעַ, / כְּאַדְוָה שֶׁל מַיִם בַּסְּפִינָה מִתַּחַת: / תּוֹסֶסֶת, מִתְרוֹסֶסֶת, רוֹתֶתֶת וּמַרְתַּחַת.

וַיִּגְעַר בָּהּ – וְקוֹלוֹ רוּחַ כַּבִּיר וָרַעַם: / "אֵיךְ מְלָאֵךְ לִבֵּךְ לַמְרוֹת פִּי הַפַּעַם, / בַּת מַרְדּוּת, מִרְשַׁעַת וְקַלַּת דַּעַת!

הַאִם לֹא שָׁמַעַתְּ, הַאִם לֹא יָדַעַתְּ? / כִּי עַל כָּל הָרוּחוֹת נִגְזְרָה הַגְּזֵרָה, / לַעֲמוֹד וּלְהִתְיַצֵּב לְפָנַי מְהֵרָה, / וְכָל הַמַּמְרֶה יִשָּׁלַח לְאֶרֶץ גְּזֵרָה!"

יב

וַתַּעַן הָרוּחַ בְּרֹב טַעְמָהּ וְחִנָּהּ: / "אֲדוֹנִי רַב-הַחֶשֶׁד, תִּפֹּל לְפָנֶיךָ תְּחִנָּה, / שֶׁל אֲמָתְךָ הַכֵּנָה וּבַת-הַמִּשְׁמַעַת: / חָלִילָה לִי מִמְּרֹד! אָנֹכִי שׁוֹמַעַת / לְמוֹצָא פִּיךָ כְּאָז כֵּן עַתָּה, / וּמִקּוֹל גַּעֲרָתְךָ נַפְשִׁי חַתָּה.

עִם כָּל רוּחוֹת הָעוֹלָם בָּעֲרָבוֹת רָכַבְתִּי, / וּבְשֵׁשׁ כְּנָפַי הִתְעוֹפַפְתִּי וְרִחַפְתִּי, / (לָבֹא בַּזְּמַן תָּמִיד אָהַבְתִּי…) / כִּי לֹא נָאֶה לָרוּחַ לְהִתְמַהְמֵהַּ, / כְּמוֹ לֹא נָאֶה הַמֵּרוֹץ לְזָקֵן צוֹלֵעַ!"

אַךְ פִּתְאֹם – בַּת-קוֹל לִי קוֹרְאָה, וְצַו: “בַּת-מַלְכָּה שָׂא לְהַר שֶׁל זָהָב!”

וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ הַמְמֻנֶּה כָּל זֹאת, / וַיָּנַח מִזַּעְפּוֹ כַּיָּם עִם זוֹט, / וַיָּנַע רֹאשׁוֹ וַיָּבֶן וַיִּסְלַח.

וְלָרוּחַ אָמַר: "רְכַב וּצְלַח / עִם אוֹרְחִי הַנִּכְבָּד אֶל הַר הַזָּהָב – / כִּי אוֹתוֹ יְבַקֵּשׁ וְלוֹ הוּא נִכְסָף!

‘מְגַלְגְּלִין זְכוּת עַל יְדֵי זַכַּאי’, וּמִן הַדִּין / שֶׁאַתָּה תִּהְיֶה לוֹ רֵעֶה וְשׁוֹשְׁבִין".

וַתּוֹרֶד הָרוּחַ כְּנָפֶיהָ וַתִּכַּף, / וַיַּעַל הַמִּשְׁנֶה עַל גַּבָּה וַיִּרְכַּב, / וַיֵּדֶא חִישׁ-קַל עַל כַּנְפֵי רוּחַ, / יוֹמָם לֹא יִשְׁבֹּת, לַיְלָה לֹא יָנוּחַ: / שָׁנִים וְיוֹבְלוֹת כָּךְ יַחַד הִמְרִיאוּ, / וְאֶל מְחוֹז חֶפְצָם לֹא הִגִּיעוּ.

הֲתָעָה הָרוּחַ, אוֹ שִׁקֵּר לַנְּפִיל? / וְאֶת הָהָר לֹא יָדַע וְלֹא יַכִּיר אֶת הַשְּׁבִיל? / וְאוּלַי מִמְּקוֹמוֹ הָעְתַּק הָהָר? – / אֵין מַעֲנֶה בְּפִי הָרוּחַ הַנִּמְהָר.

רַק מַשַּׁק הַכְּנָפַיִם שֶׁאֵינוֹ נָדַם / אוֹמֵר: “הַדֶּרֶךְ לֹא תָּם, לֹא תָּם!”

אֲהָהּ לְגוֹרַל הָאָדָם הָעוֹרֵג, / לְעוֹלָם יְרַחֵף בֶּחָלָל הָרֵיק, / רוּחוֹ יִשָּׂאֶנּוּ מַעְלָה-מָעְלָה – / וְהַר הַתִּקְוָה מִמֶּנּוּ וָהָלְאָה. – – –

---

שׁוֹשַׁנַּת הַזָּהָב

מאת

משה בן־מנחם

א

בְּבֵית הַקְּבָרוֹת הַיָּשָׁן בְּעִיר לְבוּב הַמְפֻרְסֶמֶת / מַצֵּבָה עַתִּיקָה עוֹמֶדֶת, מִשִּׁנֵּי הַזְמַן מְכֻרְסֶמֶת. / עֲצֵי-אֹרֶן רָמֵי-קוֹמָה סָבִיב לוֹ לוֹחֲשִׁים בְּאֵבֶל: / “כַּחֲלוֹם-עוֹבֵר – הַחַיִּים, טוּבָם וְיָפְיָם – רַק הֶבֶל! / אַךְ צְדָקָה וָחֶסֶד וּמַעֲשִׂים טוֹבִים בִּלְבַד / יַעַמְדוּ לְעוֹלָם, יָנוּבוּ לָעַד!”

עָמֹק בְּחֵיק הָאֲדָמָה, הַדּוֹמֵמָה, הַקַּשּׁוּבָה, / טְמוּנָה אִשָּׁה גְדוֹלָה, יְקָרָה וַחֲשׁוּבָה. / מַעֲשֶׂיהָ הַטּוֹבִים הִלְּלוּהָ בַּשַּׁעַר, / הָיְתָה אֵם בְּיִשְׂרָאֵל בְּעֵת צָרָה וָצַעַר, / לִפְנֵי מְלָכִים הִתְיַצְּבָה, הִתְהַלְּכָה עִם רוזְנִים וְשָׂרִים, / נְסִיכִים לְפִתְחָהּ הִשְׁכִּימוּ וְכַעֲבָדִים לְמִשְׁמַעְתָּהּ הָיוּ סָרִים, / וַתְּהִי אַהֲבָתָהּ לְעַמָּהּ מְנָת חֶלְקָה הָאַחַת בַּחֶלֶד, / כִּי עֲרִירִית הָלְכָה הַצַּדֶּקֶת, עֲקָרָה וְאֵין לָהּ יֶלֶד.

לֹא רַבּוֹת הִתְהַלְּכָה פֹּה עֲלֵי אֲדָמוֹת, / כִּי אֵת אֲשֶׁר יֶאֱהַב אֲדוֹן הָעוֹלָמוֹת, / אוֹתוֹ יִקַּח אֵלָיו – אֶל הֵיכַל הַנְּשָׁמוֹת. / מָשָׁל לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם, / הַקּוֹרֵא לְאוֹהֲבוֹ הַיָּשָׁר וְהַתָּם, / וּמַעֲנִיק לוֹ אֶת הַזְכוּת, / לָשֶׁבֶת לִימִינוֹ רִאשׁוֹנָה בַּמַּלְכוּת.

וְנָשִׁים צִדְקָנִיּוֹת אֶל הַקֶּבֶר הַקָּדוֹשׁ בָּאוֹת, / מִשְׁתַּטְּחוֹת עַל עֲפָרוֹ וְשׁוֹפְכוֹת כַּמַּיִם דְּמָעוֹת, / קוֹל שִׂיחָן וּבִכְיָן אֶת לֵב הַשָּׁמַיִם קוֹרֵעַ, / וְהַקָּדוֹש-בָּרוּךְ-הוּא אֶת צְקוּן תְּפִלָּתָן שׁוֹמֵעַ: / לָעֲקָרָה יִתֵּן בֵּן, לָעֲנִיָּה – עֹשֶר, / וְהַכֹּל בִּזְכוּת הַצַּדֶּקֶת מְלִיצַת-הַיּשֶׁר.

וְזֶה נֹסַח הַמַּצֵּבָה: “פּ”נ – פּה נִטְמֶנֶת, / אִשָּׁה צְנוּעָה וּכְשֵׁרָה, לְעַמָּהּ וְלֵאלֹהֶיהָ נֶאֱמֶנֶת, / הַגְּבִירָה מָרַת שׁוֹשַׁנָּה, בַּת הַקָּצִין רַבִּי יַעֲקֹב, / טוֹב מִשֶּׁמֶן טוֹב – שְׁמָהּ הַטּוֹב. / הָלְכָה לְעוֹלָמָהּ שְׁנַת שׁצ“ה לְפַ”ק, / עַל זֹאת קִינָה אֹמַר וְאֶבְכֶּה מַר, וּמְרִי צַעֲרִי לֹא פָג. / בְּכוּ בָכוֹ לְהוֹלֶכֶת, אֵשֶׁת חַיִל מִי יִמְצָא כָּמוֹהָ בִּבְנוֹת מְלָכִים, / תְּהֵא נַפְשָׁהּ צְרוּרָה בִּצְרוֹר חַיֵּי נְצָחִים".

ב

עוֹד יַלְדָּה שׁוֹשַׁנָּה – אֲהֵבוּהָ רַבִּים, / בַּחוּץ כִּי תַעֲבֹר לְתֻמָּהּ – יָצִיצוּ בָּהּ מֵאֶשְׁנַבִּים, / מִתְפַּלְּאִים עַל יָפְיָהּ וְחִנָּהּ: “רְאוּ אֶת הַנְּסִיכָה!” / וַיְהִי שְׂעָרָהּ הַנִּפְלָא בְּפִי כֹּל לְשִׂיחָה, / כִּי בִּזְרֹחַ הַשֶּׁמֶשׁ עַל מְשִׁי תַּלְתַּלֶּיהָ – / כְּנֵזֶר זָהָב הִתְנוֹסֵס עָלֶיהָ! / עַל כֵּן כִּנּוּהָ גַּם יֶלֶד גַּם שָׂב: / “דִי גוֹלְדִינִי רוֹיזֶה”, לֵאמֹר: שׁוֹשַׁנַּת הַזָּהָב. / וְהִיא חַכְמַת לֵב, טוֹבַת שֵׂכֶל וּבְרוּכַת טַעַם… / אַךְ, אֲהָהּ, כָּל יָקָר לֹא יוֹעִיל בְּיוֹם זַעַם, / גַּם בֶּחָסֹן שֶׁבָּעֵצִים יַכֶּה הָרַעַם!

בַּיָּמִים הָהֵם וּבָעִיר לְבוּב מָשַׁל הֶגְמוֹן רָשָׁע כְּהָמָן, / וּלְיִקְרַת הַבָּנוֹת הֶעָרִיץ פַּח טָמַן! / כִּי פַּעַם אֶת שׁוֹשַׁנָּה הַיָּפָה בִּרְחוֹב הָעִיר רָאָה, / וַיִּתֶּן בָּהּ הַבְּלִיַעַל אֶת עֵינוֹ הָרָעָה, / יְפִי תָאֳרָהּ, חִין טָהֳרָהּ וְהִלוּכָהּ בְּגָאוֹן / הִכּוּ אֶת לִבּוֹ שֶׁל הַצּוֹרֵר בְּתִמָּהוֹן. / וַתֹּאכְלֵהוּ הַקִּנְאָה כָּעָשׁ, וְהַתְּשׁוּקָה בּוֹ כָּאֵשׁ קוֹדַחַת, / וְנַפְשׁוֹ כָּלְתָה לְשׁוֹשַׁנָּה, כַּלַּיְלָה לַשֶּׁמֶשׁ הַזּוֹרַחַת. / וַיִּתְנַכֵּל לָהּ, וַיְחַבֵּל תַּחְבּוּלוֹת זָדוֹן וָפֶשַׁע, / וְלִבּוֹ זוֹמֵם כָּל הַיּוֹם מְזִמּוֹת אָוֶן וָרֶשַׁע.

וַיֹּאמֶר הַכֹּמֶר: כָּל עוֹד חַי רַבִּי נַחֲמָן, בַּעַל נְעוּרֶיהָ, / יָדִי תִּקְצַר מִלְּהַגִּיעַ עָדֶיהָ! / אַשְׁבִּית זִכְרוֹ רִאשׁוֹנָה, בַּעֲלִילָה חַיָּיו אַכְרִית, / וְאָז שׁוֹשַׁנָּה הַגֵּאָה תִרְאֶה מַה תְּהִי לָהּ אַחֱרִית. / וַיָּעַד עֵדֵי שֶׁקֶר בְּרַבִּי נַחֲמָן, כִּי רָאוּהוּ זוֹרֵק אֶבֶן בַּ“תָּלוּי” עַל הַצְּלָב, / וּשְׁמָעוּהוּ מְקַלֵּל אֶת הַפָּסוּל וּמְצַחֵק עָלָיו!

הוּא בְּבֵית-הַכְּנֶסֶת הַגָּדוֹל בְּבֹקֶר יוֹם הַשַּׁבָּת – / וְשׁוֹטְרֵי הַהֶגְמוֹן פָּרְצוּ וַאֲסָרוּהוּ בְּלִי דִין וּמִשְׁפָּט, / הַבּוֹרָה הִשְׁלִיכוּהוּ אַנְשֵׁי הַדָּמִים וְהָרֶצַח, / וְשָׁם נָמַק הַצַּדִּיק בִּיגוֹנוֹ לָנֶצַח. / וַיִּבֶז בְּעֵינֵי הָרָשָׁע לִשְׁלֹחַ יָד וְלִנְּקֹם רַק בּוֹ, / וַיְצַו אֶת בֵּית-הַכְּנֶסֶת לִסְגֹּר מֵהִכָּנֵס וּמִבּוֹא, / וְכָל יְהוּדִי לִשְׁעָרָיו אִם יָהִין לְהִתְקָרֵב – / אַחַת דָּתוֹ – בְּעוֹדוֹ חַי לְהִשָּׂרֵף!

וַיִּגְדַּל הָאֵבֶל בִּקְהִלַּת לְבוּב הַקְּדוֹשָׁה, / וַתֵּבְךְּ הָעֵדָה עַל רַבִּי נַחֲמָן, נְשִׂיאָהּ וְרֹאשָׁהּ, / וְלִב כָּל יְהוּדִי, אֲנָשִׁים, נָשִׁים וָטַף, / יִדְוֶה בִּדְוַי שׁוֹשַׁנַּת-הַזָּהָב, / וְרוּחַ יְגוֹנִים אֶת כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל עָטַף.

וְהַזֵּד הַיָּהִיר בְּלִבּוֹ שָׂמֵחַ, כִּי חָשַׁב: / לוֹ תִהְיֶה עַתָּה לְאִשָּׁה שׁוֹשַׁנַּת-הַזָּהָב, / כִּי אָמַר: הַיְּהוּדִיָּה בְּרוּחָהּ הַקָּשָׁה / אֵלָיו תָּבוֹא בִּתְחִנָּה וּבַקָּשָׁה, / כִּי יָחֹן אֶת בַּעְלָהּ וִירַחֲמֶנּוּ – / וּמִי יַצִּילָהּ אָז מִמֶּנּוּ? / אַךְ נִשְׁבְּעָה הַצַּדֶּקֶת שְׁבוּעַת אֱמוּנִים, / לִפְנֵי הַהֶגְמוֹן לֹא לָבוֹא בְּתַחֲנוּנִים, / בְּדַעְתָּהּ כִּי מְבַקֵּשׁ הוּא אַךְ תּוֹאֲנָה… / וַתִּשְׁמֹר אֶת שְׁבוּעָתָהּ וְרוּחָהּ אֵיתָנָה. / אַךְ לִבָּהּ גָּעַשׁ כַּיָּם מִיִּסּוּרִים, / וְנַפְשָׁהּ יוֹצֵאת לְבַעַל-הַנְּעוּרִים.

ג

רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֵב רָשָׁע עַכּוּ"ם, / וַעֲצַת אֲדֹנָי אַךְ הִיא תָקוּם! / בִּרְאוֹת הַכֹּמֶר כִּי חֶפְצוֹ לֹא יַצְלִיחַ, / וְאֶת לֵב שׁוֹשַׁנָּה מֵעָלָיו אַךְ הִדִּיחַ – / וַיִּפֶן אֶל הָעָרְמָה: שָׁלַח לְרַבָּהּ שֶׁל לְבוּב שָׁלִיחַ, / לֵאמֹר: “מֵת רַבִּי נַחֲמָן. בּוֹאוּ וְהוֹצִיאוּהוּ מִן הַבּוֹר, / וְהוֹבִילוּהוּ בְּקֶבֶר הַמִּשְׁפָּחָה לִקְבּוֹר! / נִחַמְתִּי כִּי גְזַלְתִּיו מֵחֵיק אִשְׁתּוֹ הָעֲדִינָה, / אֵין כָּמוֹהָ לְיֹפִי וְחָכְמָה בַּמְּדִינָה, / סִלְחוּ לִי! וַאֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חַי, / יִסְלַח גַּם לַחֲטָאֵיכֶם וְיַעֲמֹס לָכֶם יֶשַׁע עַד בְּלִי דַי, / אַל תִּטְּרוּ לִי אֵיבָה, בְּשֵׁם אֵל שַׁדַּי”.

וְשׁוֹשַׁנָּה וַעֲשָׂרָה מִטּוֹבֵי הָעִיר בָּאוּ אֶל בּוֹר הַכֶּלֶא. / וַיִּקְחוּ אֶת גּוּפַת הַקָּדוֹש, וּרְאֵה זֶה פֶּלֶא: / עַל פָּנָיו בַּת-צְחוֹק הוֹפִיעָה וְגוּפוֹ נָתַן רֵיחַ שׁוֹשַׁנִּים עִם וְרָדִים, / וַיִּתְפַּלֵּץ לֵב הַהֶגְמוֹן וַאֲבָרָיו מִתְעַוְּתִים וְנִרְעָדִים! / וַיִּקְרָא בְּחִיל: “מִי טָבַל בְּוַרְדִּינוֹן אֶת בְּשָׂרוֹ? וּמִי אֶת גְּוִיָּתוֹ בְּמֹר הֶעֱבִיר? / רֵיחַ גַּן-עֵדֶן אֲנִי מֵרִיחַ מִסָּבִיב, מְרַוֶּה וּמְבַשֵּׂם אֶת הָאֲוִיר!”

וְהַכְּמָרִים תָּמְהוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וַיַּבִּיטוּ אֶל הַבִּישׁוֹף בְּמוֹרָא, / וַיִּירְאוּ לְנַפְשָׁם מְאֹד, פֶּן תְּהִי אַחֲרִיתָם כְּאַחֲרִית סְדוֹם וַעֲמוֹרָה! / “הָהּ, כִּי יָשְׁלַךְ בְּשָׂרֵנוּ לְגֵיהִנֹּם, כִּי שָׁפַכְנוּ דַם נָקִי, / וְגַם הָאֲדָמָה אֶת גּוּפוֹתֵינוּ תָּקִיא! / כִּי נֶאֱמַר: עַיִן תַּחַת עַיִן, וְדָם תַּחַת דָּם, / וְנֶאֱמַר: הֱיוּ תְמִימִים וְאֶהֱבוּ אֶת הָאָדָם!” / וַתְּהִי חֶרְדַּת אֱלֹהִים עַל הַהֶגְמוֹן וְכָל הַכְּמָרִים יַחַד, / וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם בְּבֶהָלָה, וְלֹא קָמָה בָּהֶם רוּחַ מִפַּחַד.

וְרַבִּי נַחֲמָן הַקָּדוֹשׁ הוּבָא לְקֶבֶר יִשְׂרָאֵל כַּדִּין וְכַדָּת, / וַתְּחִי רוּחַ קְהִלַּת לְבוּב, וְגַם שׁוֹשַׁנָּה הִתְנַחֲמָה מְעָט.

ד

וַיִּגֹּף אֱלֹהִים אֶת הַבִּישׁוֹף הָרָשָׁע, / וַיַּכֵּהוּ וַיְבַעֲתֵהוּ בְּרוּחוֹ הַקָּשָׁה, / רַעְיוֹנוֹתָיו יַבְהִילוּהוּ עַד לְשִׁגָּעוֹן, / נַפְשׁוֹ חוֹלָה, נִשְׁבַּר הַגָּאוֹן, / לֹא יֹאכַל, לֹא יֵשְׁתְּ, לֹא יֵדַע שָׁלֵו, / רַק תְּמוּנַת שׁוֹשַׁנָּה יֶחֱזֶה בַּלֵּב, / וּבַחֲלוֹמוֹת יִרְאֶה אֶת רַבִּי נַחֲמָן מְעֻנֶּה וְזוֹרֵחַ, / וּבָא בְּאַפּוֹ מֵאַפּוֹ אוֹתוֹ הָרֵיחַ – / וְשָׂם מַחֲנָק לְלִבּוֹ וְאֶת גְּרוֹנוֹ יְשַׁנֵּק, / וְיָד אֲרֻכָּה אֵלָיו שְׁלוּחָה לְחַנֵּק לְחַנֵּק…

וַיְהִי מִנְהָגוֹ לְהִתְחַפֵּשׂ, וְאֶל הַגֶּטּוֹ יִתְגַּנֵּב וְיָבוֹא, / שָׁם יִרְאֶה מִנֶּגֶד אֶת שׁוֹשַׁנָּה חֶמְדַּת לְבָבוֹ, / כַּצֵּל יְשׁוֹטֵט סְבִיב בֵּיתָהּ וּבַחֲצוֹת הַלַּיְלָה יָשׁוּב אֶל נָווֹ, / וְהוּא נוֹהֵם וּמְיַלֵּל כַּכֶּלֶב בִּרְעָבוֹ, / וְנִתְיַבְּבוּ כָּל הַכְּלָבִים אִתּוֹ יַחַד, / וַיִּרְגְּזוּ מִמְּקוֹמָם כָּל שֵׁדֵי שַׁחַת. / וּבִגְבֹר שִׁגְעוֹנוֹ מְאֹד – לָמוּת נִכְסַף וְעָרַג! / וַיְהִי לַיְלָה, וַיָּבוֹא חֶרֶשׁ לַחֲצַר בֵּית-הַכְּנֶסֶת וַיִּשָּׂא עֵינָיו לַגָּג, / וַיַּעַל… וַיִּתְנַפֵּל אַרְצָה וַיֵּהָרַג, / וַיְהִי אֵבֶל לַגּוֹיִם וְלַיְּהוּדִים הָיָה חָג.

בַּלַּיְלָה הַהוּא וְשׁוֹשַׁנָּה חוֹלֶמֶת חֲלוֹם: / מִשְּׁבִיס-שַׁבַּתָּהּ נָפַל יַהֲלוֹם… / וַתִּפָּעֶם רוּחָהּ וּבְנַפְשָׁהּ אֵין שָׁלוֹם. / וַתֵּלֶךְ לִדְרשׁ אֶל פּוֹתֵר-חֲלוֹמוֹת. / וַיַּעַן וַיֹּאמַר: “לַנְּגִידָה מָרַת שׁוֹשַׁנָּה רֹב בְּרָכוֹת וּשְׁלוֹמוֹת! / ‘יַ–הֲלוֹם’, גַּם הֲלוֹם חֲלוֹם טוֹב חָזִית! / הָלַמְתְּ רֹאשׁ רָשָׁע, וְלֹא עוֹד יָזִיד… / כְּסִיסְרָא לְרַגְלֵי יָעֵל הוּא נָפַל וְכָרַע, / כֵּן יֹאבְדוּ כָּל אוֹיְבֶיךָ וְיִפְּלוּ בָּרָע, / וּלְשׁוֹשַׁנַּת יַעֲקֹב שִׂמְחָה וְאוֹרָה”. / וַיַּעֲמֵד פָּנָיו רַבִּי גֵץ וַיּוֹחֶל רֶגַע קָט / וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר: “בָּא גָד! / ‘יַהֲלוֹם’ – יָהַל יוֹם. מַזָּלֵךְ כָּאוֹר יָהֵל, / וְשָׁלוֹם עָלַיִךְ, הַנְּגִידָה, וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל!”

ה

וּבֵית-הַכְּנֶסֶת שֶׁל רַבִּי נַחֲמָן זַצַ"ל סָגוּר וּמְסֻגָּר, / שְׁעָרָיו אֲבֵלִים וּכְבוֹדוֹ לָאָרֶץ מֻגַּר, / דָּשְׁאוּ שְׁבִילָיו בְּאֵין בָּאִים חֲצֵרוֹ, בְּשַׁבָּת וּבְיוֹם-טוֹב לֹא יָאִיר נֵרוֹ, / עֶצֶב סְבִיבוֹ וּדְמִי הַקְּבָרִים / וְהַקּוֹל קוֹל יַעֲקֹב, יֵבְךְּ בַּמִּסְתָּרִים.

גַּם שׁוֹשַׁנָּה הָאַלְמָנָה תֵּבְךְּ בְּאֵין שֵׁמַע, / נוּגָה נַפְשָׁהּ וּבְעֵינֶיהָ הַדֶּמַע, / מָה עשֶׁר וְכָבוֹד לָהּ, מַה הוֹד וְהָדָר / אִם בַּעַל-נְעוּרֶיהָ אֵינֶנּוּ, וְלָאָרֶץ קָדַר / זִיו בֵּית-הַכְּנֶסֶת שֶׁהוּא בֵּית חַיֶּיהָ / וְכָל תִּקְוָתָהּ וְרֹאשׁ כָּל מַאֲוַיֶּיהָ. / וַתִּדֹּר נֶדֶר שׁוֹשַׁנָּה: / לִגְאֹל אֶת הַקֹּדֶשׁ לִתְקוּפַת הַשָׁנָה, / כָּל מְחִיר לֹא יִיקַר לָהּ, הִיא תַקְדִּישׁ כָּל הוֹנָהּ / וְרַק “תַּכְרִיכִים” תַּשְׁאִיר לְעַצְמָהּ בַּאֲרוֹנָהּ.

ו

וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת הַהֶגְמוֹן הַנָּבָל / (כֵּן יֹאבְדוּ כָּל שׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל וְכָל זֵד וְעַוָּל!) / וַיָּקָם הֶגְמוֹן חָדָשׁ בִּמְקוֹמוֹ, / וַיִּתֵּן לַיְהוּדִים אֶת בְּרִית שְׁלוֹמוֹ, / וְאֶת דְּבַר חַסְדּוֹ לַיְּהוּדִים כָּתַב וְחָתַם בְּאִגֶּרֶת, / וַיְשִׂימָהּ סוֹפֵר-הַקָּהָל בַּפִּנְקָס הַיָּשָׁן לְמַזְכֶּרֶת.

וַיְהִי דְבַר הַהֶגְמוֹן גַּם לַנּוֹצְרִים בְּנֵי עֲדָתוֹ: / “יְחִי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹכֵנוּ בֶּאֱמוּנָתוֹ וְדָתוֹ, / אָב אֶחָד לְכֻלָּנוּ וְלָמָּה וּמַדּוּעַ / נָרֵע לְאַחֵינוּ גֶּזַע אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ? / זִכְרוּ אֶת דְּבָרוֹ בְּעָמְדוֹ עַל הָהָר לִפְנֵי אֲבוֹתֵיכֶם: / ‘אָמֵן אֲנִי אוֹמֵר, אֶהֱבוּ אֶת אוֹיְבֵיכֶם!’ / ‘אַשְׁרֵי עוֹשֵׂי שָׁלוֹם!’” – וַיִּשְׁמְעוּ וַיֶּחֶרְדוּ כָּל בְּנֵי חָם, / וַיַּעֲנוּ אָמֵן אַחֲרָיו בְּעַל כָּרְחָם, / לְצַו הַהֶגְמוֹן הִרְכִּינוּ רֹאשׁ, / וַיִּירְאוּ עַל גַּבּוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל לַחֲרשׁ.

ושֵׁם הַבִּישׁוֹף הֶחָדָשׁ בְּפִי כָּל הַיָהוּדִים מְבֹרָךְ, / אַךְ שׂוֹנְאֵיהֶם יֵרָגְנוּ בְּסֵתֶר בַּכְּפָר וּבַכְּרָךְ. / מִיֹוֹם בּוֹאוֹ לְבוּבָה לְכַהֵן בָּהּ פְּאֵר, / לֹא נֶאְשַׁם יְהוּדִי בְּהַרְעָלַת בְּאֵר, / וַ“עֲלִילַת דָּם” – / לֹא תִזָּכֵר עוֹד שָׁם. / לִפְנֵי הַפַּסְחָא כָּל עָרֵל יִשְׁמַע אֶת קוֹל הַבִּישׁוֹף מַזְהִיר וּמוֹכִיחַ: / “אֵין דָּם בַּמַּצּוֹת, כִּי אוֹתָן אָכַל גַּם יֵשׁוּ הַמָּשִׁיחַ! / וּבַפֶּסַח הָאַחֲרוֹן שֶׁלּוֹ שְׁנֵים-עָשָׂר תַּלְמִידָיו אָכְלוּ מַצּוֹּת בִּמְסִבּוֹ, / וַיִּבְצַע וַיִּתֵּן לָהֶם מִדָּמוֹ וּמִלִבּוֹ”. / וִידֵי עֵשָׂו הָרָשָׁע, הַמּוּעָדוֹת לְהַכּוֹת / בְּגוּפוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל – נִלְאוּ לְחַכּוֹת, / וְעֵינֵי הָרְשָׁעִים כָּלוֹת וּנְמַקּוֹת.

וּשְׁמוּעָה טוֹבָה פָּשְׁטָה בָּעִיר וַתַּעַשׂ לָהּ כְּנָפַיִם וָאֵבֶר: / הַבִּישׁוֹף כָּתַב לְשׁוֹשַׁנָּה אִגֶּרֶת שְׁלוֹמִים בִּשְׂפַת-עֵבֶר, / וּפַתְשֶׁגֶן הַכְּתָב: בֵּית-הַכְּנֶסֶת הַגָּדוֹל עוֹד מְעַט יִפָּתֵחַ, / וּבִידֵי שׁוֹשַׁנָּה הַנְּגִידָה יִנָּתֵן הַמַּפְתֵחַ. / אָכֵן נוֹדַע לְשׁוֹשַׁנָּה כִּי קָרוֹב קָרוֹב הַיּוֹם! / וַתִּזְכֹּר אֶת חֲלוֹמָהּ – חֲלוֹם הַיַּהֲלוֹם! / וַתִּתְפַּלֵּל לֵאלֹהִים, שָׁפְכָה לִבָּהּ כַּמַּיִם / וַתְּעוֹרֵר בִּתְפִלָּתָהּ אֶת נִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים בַּשָּׁמַיִם. / וְעַל קֶבֶר בַּעְלָהּ הַקָּדוֹשׁ בְּכָל יוֹם וָיוֹם הִשְׁתַּטָּחָה, / וְלִבָּהּ הַמֻּרְתָּח לְפָנָיו פָּתָחָה, / לֹא נָתְנָה דֳמִי לוֹ… עַד כִּי הַיּוֹם הִגִּיעַ, / וְלִפְנֵי הַַהֶגְמוֹן הַגָּדוֹל לְקַבֵּל הַמַּפְתֵּחַ הוֹפִיעָה.

ז

וַיְהִי בְּבוֹאָהּ, אַךְ רָאָה אֶת פָּנֶיהָ, / וַיָּקָם מִכִּסְאוֹ הַהֶגְמוֹן וַיַּעֲמֹד בְּחִיל לְפָנֶיהָ. / וַיְהִי כְּחוֹלֵם, כְּגֶבֶר יַיִן עֲבָרוֹ, / וּפִתְאֹם – נָפַל לְרַגְלֶיהָ וַיְדַבֵּר בִּרְתֵת דְּבָרוֹ: / “גְּבֶרֶת מְאֹד נַעֲלָה! רַק עַתָּה יָדַעְתִּי, / כִּי רַב יָפְיֵךְ מִכָּל אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי! / כְּמַלְאַךְ אֳלֹהִים הַיּוֹם לְפָנַי הוֹפַעַתְּ, / רָחֲפוּ כָּל עַצְמוֹתַי מִשִּׂמְחַת גִּיל וּמֵרַעַד, / עַבְדֵּךְ אָנֹכִי, אָנָּא צַוִּי – / וְאֶת כָּל חַיַּי לָךְ קָרְבָּן אָבִיא!”

וַתִּתְחַלְחַל הָאִשָּׁה מְאֹד וַתִּסֹּג בְּבֶהָלָה אָחוֹר, / כִּי אֶת הַהֶגְמוֹן הָרָשָׁע רָאֲתָה פִּתְאֹם בִּדְמוּת כֶּלֶב שָׁחוֹר, / וְאֶת אֲשֶׁר עוֹלֵל לָהּ גַּם זָכְרָה זָכוֹר! / אַךְ רֶגַע מִשְׁנֵהוּ – וְעַל פָּנֶיהָ נָגַהּ אוֹר… / וַתִּקְרָא בְּקוֹל מְצַוֶּה: "יָקוּם נָא הַבִּישׁוֹף הַגָּדוֹל וְהָרָם! / מָה רָאִיתָ כִּי לִפְנֵי אִשָּׁה, בָּשָׂר וָדָם, / אַפַּיִם אַרְצָה כָּרַעְתָּ וְקָרַסְתָּ / וְעַל כְּבוֹד אֳלֹהִים בַּשָּׁמַיִם לֹא חַסְתָּ? / זְכֹר אֶת בּוֹרַאֲךָ גְדָל-הַכֹּחַ, רַב-הַהוֹד, / כִּי רַק לוֹ נָאֶה לְשַׁבֵּחַ, לֶאֱהֹב וְלַעֲבֹד!

ח

וּבְצֵאתָהּ מִן הָאַרְמוֹן וּבְיָדָהּ הַמַּפְתֵּחַ – / קִדֵּם אֶת פָּנֶיהָ נֹגַהּ הַיָּרֵחַ, / וְהוּא עָצוּב וְכָאוּב, וּכְמוֹ אֵלֶיהָ נִכְסָף… / וַתָּבוֹא הַבַּיְתָה שׁוֹשַׁנָּה, וַתִּפֹּל מִתְעַלֶּפֶת עַל הַסָּף, / “הִיא מֵתָה! הוֹשִׁיעוּ!” – וּבֶהָלָה, וְרוֹפְאִים, / וַתִּפְקַח אַט-אַט אֶת עֵינֶיהָ וּדְמָעֶיהָ שׁוֹפְעִים, / רוֹחֲצִים אֶת פָּנֶיהָ הַחִוְּרִים כְּמוֹ סַהַר / הַמֵּצִיץ מֵעֲנָנִים בְּלֵיל סוּפָה וָסַעַר. / וַאֲנָחָה עַל אֲנָחָה אֶת לִבָּהּ שׁוֹבֶרֶת / וְאֵין מֵבִין וְאֵין יוֹדֵעַ מַה לָּשׁוֹן הִיא דוֹבֶרֶת: / “אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, אֵל רַחוּם וְסַלָּח, / לְךָ הַנְּשָׁמָה, וְהַגּוּף פָּעֳלָךְ, / לְמַעַנְךָ עָשִׂיתִי וְלֹא לְמַעַן הַגַּלָּח!” / וַיַּחְשְׁבוּהָ לְחוֹלָה, הַדּוֹבֶבֶת מֵחֹם הַקַּדַּחַת: / “נִבְהֲלָה נַפְשָׁהּ, אָמְרוּ, מִשֵּׁד מִשַּׁחַת – / חַשְׁמָן שָׁמֵן, זֶרַע עֲמָלֵק, שֹׁרֶשׁ בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר”. / וַיַּבְהִילוּ אֶת רַבִּי טוֹדְרוֹס הַלּוֹחֵשׁ, בְּכוֹר בֶּן בְּכוֹר, / וְהוּא נְבוֹן-לַחַשׁ, הַמְלַחֵשׁ עַל מַכָּה וְעַל עֵינָא בִּישָׁא, / וַיַּעַשׂ בִּלְחָשָׁיו, לְחִישָׁה, רְקִיקָה וּלְחִישָׁה, / וַיַּחֲזֵק אֲגוּדַל יְמִינוֹ בִּשְׂמֹאלוֹ, וַאֲגוּדַל שְׂמֹאלוֹ בִּימִינוֹ לָקַח, / וַיּוֹשֶׁט לְשׁוֹנוֹ וַיְנַפַּח נְחִירָיו וַיֹּאמֶר כָּךְ: / “בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף, בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן, / הִסְתַּכְּלִי בִּי, אִשַָּׁה – וְכָל חֲלוֹמוֹתַיִךְ כְּאֶפֶס וּכְאָיִן! / עַל קַרְקַפְתּוֹ שֶׁל אֲרִי וְעַל חָטְמָהּ שֶׁל לְבִיאָה מְצָאתִיו לַשֵּׁד בַּר-שִׁירִיקַאי-פַּנְדַּאי, / בַּעֲרוּגָה שֶׁל חָצִיר חֲבַטְתִּיו וּבִלְחִי חֲמוֹר הִכִּיתִיו, וַיִּצְעַק וַי, וַי,! / אָרוּר, שָׁבוּר, מָחֳרָם וּמְשֻׁמָּת, / בַּר-טִיט, בַּר-טָמֵא, הַיּוֹם אַתָּה מוּמָת!” / וַתְּזוֹרֵר, וַתְּפַהֵק, וַתְּגַהֵק הָאִשָּׁה, / וַיֵּדְעוּ הַכֹּל כִּי אָכֵן הָיְתָה זֹאת עֵינָא בִּישָׁא.

ט

וְהָעִיר לְבוּב צוֹהֶלֶת. נָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה, / שַׁעֲרֵי בֵּית-הַכְּנֶסֶת פְּתוּחִים לִרְוָחָה. / תֹּף וְכִנּוֹר, מְצִלְתַּיִם וָנֵבֶל, / וְקוֹלוֹת שָׂשׂוֹן תַּחַת בְּכִי וָאֵבֶל. / הָרְחוֹבוֹת הוֹמִים מֵאָדָם, רוֹקְדִים גְּדוֹלִים עִם קְטַנִּים, / וְעַל כֹּל נַחַת וְחֶדְוָה – חֻפַּת חֲתָנִים: / עַל-יַד בֵּית-הַכְּנֶסֶת, אֶל מוּל פְּנֵי הַשַּׁעַר, / נִכְנְסוּ לַחֻפָּה לְמַזָּל-טוֹב נַעֲרָה יְתוֹמָה עִם נַעַר. / גַּם סֵפֶר תּוֹרָה חָדָשׁ הוּבַל שַׁי לַהֵיכָל בְּשִׁיר וּשְׁבָחָה, / עַל שֵׁם רַבִּי נַחֲמָן הַקָּדוֹשׁ, זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה.

וּתְהִלַּת שׁוֹשַׁנָּה הַכֹּל יְתַנּוּ בְּלִי גְבוּל, / לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה יְדַמּוּהָ, לִיְהוּדִית הַגִּבּוֹרָה מִבְּתוּל, / רַבִּים וְכֵן שְׁלֵמִים יְבָרְכוּהָ וִיהַלְּלוּהָ, / אַךְ נִדְמֶה לְשׁוֹשַׁנָּה כְּמוֹ כֻּלָּם יְקַלְּלוּהָ… / הוֹי, פָּנָה הוֹדָהּ, פָּנָה זִיוָהּ, וּזְהָבָהּ הוּעַם, / וְהִיא בְּחַדְרֵי חֲדָרִים מִתְחַבְּאָה מִקּוֹל תְּרוּעַת הָעָם, / יֵשׁ תִּפְרֹץ בְּבֶכִי, יֵשׁ תִּצְעַק בְּקוֹל רָם:

“סִגְרוּ הַשְּׁעָרִים, הַצִּילוּנִי מִידֵי הֶהָמוֹן, / כִּי בָּאוּ לְהַסְגִּירֵנִי בִּידֵי הַהֶגְמוֹן! / שִׁמְעוּ, הוּא מְדַבֵּר, וּמַה נֶּחְמָדִים אֲמָרָיו… / הַצִּילוּנִי מִמֶּנּוּ וּמִמֶּתֶק דְּבָרָיו! / נַחֲמָן אִישִׁי, אוֹי, לָמָה עֲזַבְתָּנִי? / אַל תַּאֲמֵן לַכֹּמֶר… רַק אַתָּה אֲהַבְתָּנִי! / הוֹי, מַה לְּךָ, נַחֲמָן, וּמַה זֶּה רוּחֲךָ כּה יַעְכֹּר?”

וַיְּהִי לַיְלָה, לֵיל חֹשֶךְ, לֵיל סוּפָה וָקֹר, / וַתַּחֲלֹם שׁוֹשַׁנָּה: בֵּית-הַכְּנֶסֶת בָּאֵשׁ הֻצַּת, / וְהָאֵשׁ בּוֹ אוֹחֶזֶת סָבִיב, מִכָּל צַד, / שָׁאוֹן וּמְהוּמָה, פִּיּוֹת נִפְעָרִים, / וּצְעָקוֹת: “הַצִּילוּ, יְהוּדִים, אֶת הַסְּפָרִים!” / אַךְ אִישׁ לֹא יָזוּז, וְאִישׁ אֶת יָדוֹ לֹא יָרִים… / וְרוֹצָה שׁוֹשַׁנָּה לִצְעֹק, לִצְרֹחַ, / אַךְ קוֹלָהּ נֶחְבָּא בִּגְרוֹנָהּ בְּלִי כֹּחַ, / וְלִבְכּוֹת הִיא חֲפֵצָה, לְהִתְחַנֵּן: “הַצִּילוּ!” / וְהֶגֶה מִפִּיהָ לֹא תוֹצִיא אֲפִילוּ… / וַתִּשָּׂא עֵינֶיהָ לְמַעְלָה – וַתֵּרֶא: / מִמִּגְדַּל הַנּוֹצְרִים בָּא בִּיעָף סוּס פֶּרֶא, / וּכְנָפַיִם לַסּוּס, וְהֵן שְׁחוֹרוֹת וּמְאוּסוֹת, / וְעַל כָּל הָעִיר סָבִיב הֵן פְּרוּשׂוֹת… / וּפִתְאֹם – קוֹל רַעַש, קוֹל שַׁוְעַת הָמוֹן! / וְעַל הַגָּג הַבּוֹעֵר הוֹפִיעַ הַהֶגְמוֹן, / וְהוּא קוֹרֵא: “הוֹי, שׁוֹשַׁנָּה, רַק אַתְּ / אֶת בֵּית-הַכְּנֶסֶת הַקָּדוֹשׁ בָּאֵשׁ הִצַתְּ! / קוּמִי וַעֲלִי עַל הַגָּג מְהֵרָה, / וּבְדָמַיִךְ, שׁוֹשַׁנָּה, כַּבִּי אֶת הַבְּעֵרָה! / גָּדוֹל עֲוֹנֵךְ, אִשָּׁה חוֹטֵאת, / וּבַשָּׁמַיִם אֶת הַדִּין אַתְּ עֲתִידָה לָתֵת!”

י

וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה, וַתָּקָם וַתֵּצֵא מִבֵּיתָהּ בַּלָּאט, / וְגוּפָה בִּגְדֵי לֹבֶן עָטוּף וּמוּלָט – / “תַּכְרִיכִים” הֵם, הֵכִינָה וְהִנִּיחָה בַּקַּמְטָר מִתַּחַת, / בֵּין שִׂמְלַת הַחֻפָּה וּבֵין הַמִּטְפַּחַת… / לֵיל אֹפֶל, דִּמְמַת אֵימִים עַל תֵּבֵל שְׁפוּכָה, / וְעֵין כּוֹכָבִים עַל הַכֹּל פְּקוּחָה. / וַתֵּלֶךְ וַתְּמַהֵר וְעַד לְבֵית-הַכְּנֶסֶת הִגִּיעָה, / שָׁם עָמְדָה מִלֶּכֶת וַתִּשָּׂא עֵינֶיהָ לָרָקִיעַ. / וְהִנֵּה הוּא קוֹרֵץ לָהּ בְּרִבְבוֹת עֵינֵי-רֶשֶׁף… / אֵלֶם הֲרֵה-סוֹד אוֹרֵב מֵאַפְסָיִם, / וְאֵין אָדָם, וְאֵין קוֹל וְאֵין קֶשֶׁב, / כְּמוֹ תַמּוּ הַחַיִּים תַּחַת הַשָּׁמָיִם.

וְלֵב שׁוֹשַׁנָּה כַּיָּם יֶהֱמֶה וְיִשְׁאָג – – – / וַתִּשָּׂא עֵינֶיהָ אֶל עָל – לַגָּג, / וַתַּעַל… עוֹד רֶגַע וְהַלַּיְלָה הָחֳרַד, / מִצַּעֲקַת פֶּתַע, קוֹל אִשָּׁה חַד: / שְׁמַע יִשְׂרָאֵל – – אֲדֹנָי אֶחָד!

הִנֵּה הִיא מוּטֶלֶת מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָהּ! / וְהַכֹּל נָח כְּקֶדֶם, שֶׁקֶט וּדְמָמָה. / רַק רוּחוֹת מְסַפְּרוֹ חֶרֶשׁ, בַּחֹרֶשׁ בֵֵּין עֳפָאִים, / אֵי-שָׁם בָּאֹפֶל בִּשְׂדֵה הָרְפָאִים: / “רְאוּ נִשְׁמַת אִשָּׁה לַשָּׁמַיִם הִרְקִיעָה, / וְעִם נִשְׁמוֹת צַדִּיקֵי עוֹלָם הֲדַר זִיוָהּ שָׁם מַגִּיהַּ”.

כָּךְ מְסַפְּרוֹת הָרוּחוֹת… וַאֲשֶׁר אֲנִי כָּאן סִפַּרְתִּי – / מֵעַל דַּפֵּי פִּנְקָס יָשָׁן הֶעֱלֵיתִי וְחִבַּרְתִּי, / וַתֵּצֵא הַמַּעֲשִׂיָּה הַזֹּאת, דַּף אַחַר דַּף, / בָּהּ חָזוֹן וֶאֱמֶת נוֹשְׁקִים יַחְדָּו.

---

קְפִיצַת נַחְשׁוֹן

מאת

משה בן־מנחם

בְּשָׁעָה שֶׁיָצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם,

דָּמוּ לְיוֹנָה שֶׁבָּרְחָה מִצִּפָּרְנַיִּם

שֶׁל נֵץ וְלִנְקִיק הַסֶּלַע בָּאָה, –

וְנָחָשׁ מְקַנֵּן שָׁם מָצָאָה:

תִּכָּנֵס פְּנִימָה? – הַנָּחָשׁ יְשׁוּפֶנָּה.

לַאֲחוֹרֶיהָ תַּחֲזֹר? – הַנֵּץ יִטְרְפֶנָּה!

וַיֵּרַע לַיּוֹנָה… הִתְחִילָה צוֹוַחַת,

בַּאֲגַפֶּיהָ מַכָּה וּמְטַפַּחַת, –

כִּי יִשְׁמַע בַּעַל-הַשּׁוֹבָךְ וְיוֹפִיעַ,

וּמִפִּי טוֹרְפִים אוֹתָהּ יוֹשִׁיעַ.

לְיוֹנָה זוֹ הָיוּ מְשׁוּלִים – – –

לָרֶדֶת לַיָּם לֹא הָיוּ יְכוֹלִים –

שֶׁעֲדַיִן לָהֶם לֹא נִקְרַע.

יִסּוֹגוּ אָחוֹר? – יִפְּלוּ בָּרָע:

פַּרְעֹה הָרָשָׁע אַחֲרֵיהֶם נוֹסֵעַ

וּכְחַיָּה רָעָה אוֹתָם יְשַׁסֵּע!

מֶה עָשׂוּ? – צָעֲקוּ לֵאלֹהֵי הַשָּׁמַיִם,

כִּי יָבוֹא וְיַצִּילֵם מִיַּד מִצְרַיִם.

…וְהַיָּם סוֹגֵר, וְהָאוֹיֵב רוֹדֵף,

וְאִישׁ אֶת אָחִיו דּוֹחֵף וְהוֹדֵף:

– “קוּם רֵד לַיָּם וּמַעֲשֶׂה עֲשֵׂה!”

– “קְפֹץ תְּחִלָּה אַתָּה, כֹּחֲךָ נַסֵּה!”

– “לָמָה אָנֹכִי?” הַשֵּׁנִי מוֹחֶה,

וּרְאוּבֵן אֶת שִׁמְעוֹן מְזָרֵז וְדוֹחֶה.

וּכְבָר רֶכֶב הַשּׂוֹנֵא נִרְאֶה – “ּפַּרְעֹה!”

וּמשֶׁה מַאֲרִיךְ בִּתְפִלָּה, וְקָרֹא

יִקְרָא לֵאלֹהִים: "אֶת עַמְּךָ הוֹשַׁע,

וּמַיִם עַזִּים הֲפֹךְ לְיַבָּשָׁה!"

מַה גָּדוֹל כְּאֵב הַנָּבִיא הֶעָנָו – – –

רוּחוֹ סוֹעֵר כַּיָּם שֶׁלְּפָנָיו,

כַּפָּיו פְּרוּשׂוֹת בְּתַחֲנוּן הַשָּׁמַיְמָה,

דְּמָעוֹת יוֹרְדוֹת מֵעֵינָיו הַמַּיְמָה…

הֲיִגְבַּר יִשְׂרָאֵל? אִם יִפֹּל בִּידֵי צַר?

הֲיַד אֲדֹנָי מֵהוֹשִׁיעַ תִּקְצַר?!

וְהַלֵּב הַנֶּאֱמָן שֶׁרַבַּת סָבַל,

בְּלַחַץ יְגוֹנוֹ – עוֹד מְעַט וְנָפַל.

וְהִנֵּה קוֹל אַדִּיר בַּמָּרוֹם יַרְעֵם:

– "משֶׁה, עַל הָעָם מַטְּךָ הָרֵם!

מַה תִּצְעַק אֵלַי? – אֲלֵיהֶם צְעַק,

וְרוּחַ גְּבוּרָה הַאֲצֵל וְצַק

בְּנֶפֶשׁ הָעֲבָדִים! דַּבֵּר: שְׂאוּ

רַגְלֵיכֶם לַיָּם הַהוֹמֶה, וּסְעוּ!!

אֵין גְּאֻלָּה בְּלִי פְּעֻלָּה, – עֹז וּקְרָב!

וְעַם שֶׁלִּבּוֹ לֹא עָרַךְ, לֹא עָרַב

בְּלֵב יַמִּים לִמְצֹא נָתִיב, –

גַּם אֱלֹהִים רִיבוֹ לֹא יָרִיב!"

וְנַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב אִישׁ גִּבּוֹר חַיִל,

רַב-פְּעָלִים וְקוֹפֵץ כְּאַיִל,

אַמִּיץ-לֵב, עַז-נֶפֶשׁ, – רָאָה בִּדְחֹף

שֵׁבֶט אֶת שֵׁבֶט, וְאֵין זָז מִן הַחוֹף –

הַיָּמָּה לִקְפֹּץ וּמַלֵּא אֶת הַצַּו:

– “סַע יִשְׂרָאֵל, מַה לְּךָ נִצָּב?!”

מַה נָּבוֹךְ הָעָם, מַה דַּל מַרְאֵהוּ,

מִן הַיָּם יֵחַת וּמִפַּרְעֹה יָרֵא הוּא…

אָזְלַת-יָד, פַּס מִפְלָט, הוֹי, אָנָה יִבְרַח?

וְרוּחוֹ נוֹפֶלֶת וּלְבָבוֹ יֵרַךְ – – –

דָּרַךְ עֹז נַחְשׁוֹן! וּבְלִי חֵת וְחִילָה,

לְמִשְׁבְּרֵי הַיָּם קָפַץ בַּתְּחִלָּה!

– “הוּא טוֹבֵעַ! צוֹלֵל!” וּמְרִי וָצַעַר, –

וּפִתְאֹם לִדְמָמָה קָם הַסַּעַר,

רוֹגֵעַ הַיָּם, אַף גַּל לֹא יָנוּע,

וְכֻלּוֹ כְּעֵין הַשָּׂדֶה הַצָּנוּעַ…

וּמשֶׁה בְּמַטֵּהוּ אוֹתוֹ בּוֹקֵעַ

לִשְׁנַיִם, וּשְׁבִיל בְּלִבּוֹ רוֹקֵעַ.

…וּבִשְׁקֹט הָרַהַב – קָם נֵעוֹר הָעָם

בִּמְחִי נַחְשׁוֹל זִנֵּק אֶל הַיָּם, –

עָלָיו הִשְׂתָּעֵר בְּאוֹן שִׁבְעָתַיִם,

עַד צַוָּאר, עַד אַפָּיו, חָצָה בַּמַּיִם!

וּרְאֵה פֶּלֶא: עַד נֶפֶשׁ הַמַּיִם כִּי בָּאוּ –

נִצְּבוּ כְּמוֹ נֵד, קָפְאוּ, לֹא נָעוּ;

וַיַּעֲבֹר יִשְׂרָאֵל בְּתוֹכָם בַּיַּבֶּשֶׁת, –

נִרְתַּע הַיָּם מִן הַגְּבוּרָה הַכּוֹבֶשֶׁת.

עַל כֵּן יֵאָמַר לַפּוֹרֵץ הָרִאשׁוֹן:

קִדֵּם וְקָפַץ “קְפִיצַת נַחְשׁוֹן!” –

הוּא נַחְשׁוֹן לְמַטֵּה יְהוּדָה נָשִׂיא,

שֶׁאָמַץ וְאִמֵּץ וְעָלָה לְשִׂיא!

לִמְצוּלוֹת יָם הוּא נַפְשׁוֹ הִפִּיל –

אוֹת וּמוֹפֵת לְכָל חָלוּץ וּמַעְפִּיל.

וְאַשְׁרֵי הַדּוֹר הַדּוֹהֵר וְנוֹהֵר

אַחֲרֵי כָּל “נַחְשׁוֹן” לַנַּחְשׁוֹל הַסּוֹעֵר!

הוּא יָם יַחֲרִיב, הוּא מִדְבָּר יַפְרִיחַ

הוּא יִזְכֶּה לְקַבֵּל אֶת פְּנֵי הַמָּשִׁיחַ. – –

---

יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל זָהָב

מאת

משה בן־מנחם

עֲקִיבָא בֶּן יוֹסֵף הָיָה רוֹעֵה צֹאן, / בָּחוּר בֶּן-חַיִל, עַז נֶפֶשׁ וְחָסֹן, / אֵין כָּמוֹהוּ בִּמְלַאכְתּוֹ מָהִיר, / כָּל תֵּל וְכָל שְׁבִיל בָּאָרֶץ לוֹ נָהִיר.

פַּחַד לֹא יֵדַע וּלְכָל סַכָּנָה הוּא לוֹעֵג, / רִאשׁוֹן הוּא לָקוּם עַל אַרְיֵה שׁוֹאֵג, / וּמִמַּלְתְּעוֹתָיו הַחַדּוֹת אֶת הַטֶּרֶף יַצִּיל!

עַם הָאָרֶץ – אַךְ לִבּוֹ נָדִיב וְאָצִיל. / וְתַעֵב יְתַעֵב אֶת “הַחֲזִיר הַזֶּה” / – רוֹמִי! – הַמְכַרְסֵם אֶת יִשְׂרָאֵל בְּכָל פֶּה.

בְּשׁוּטוֹ עִם צֹאנוֹ בֶּהָרִים, וְהוּא תָר / אַחֲרֵי מִרְעֶה טוֹב בֵּין הַר-מֶלֶךְ וּבֵיתָר – / עֵינוֹ הַחַדָּה תְּחַפֵּשׂ וּתְגַל / כָּל נְתִיב-סְתָרִים, כָּל מְעָרָה וְכָל גַּל! / בְּעִקְּבֵי הַמַּכַּבִּים יַנְחֵהוּ הָרוּחַ, / קְדוֹשִׁים לוֹ יָצִיצוּ מִכָּל נָקִיק וְחִסּוּחַ, / וּבַת-קוֹל הַגְּאֻלָּה לוֹ קוֹרְאָה וּמְנַהֶמֶת: / “הִכּוֹן, עֲקִיבָא, לְיוֹם דְּרוֹר וּמִלְחֶמֶת!”

יֶלֶד עוֹדֶנּוּ, וְיוֹסֵף אָבִיו, / מִשְּׁיָרֵי הַקַּנָּאִים, שֶׁבְּלִבּוֹ הַשְּׁבִיב / שֶׁל מְרִי וּמֶרֶד עוֹד הָיָה עֵר וְלוֹהֵט! – / עַל פֻּלְמוֹס טִיטוּס בְּקוֹל רוֹעֵד / עִמּוֹ סִפֵּר, עַל קְרָבוֹת וְנָקָם / וּמוֹת גִּבּוֹרִים עַל חֵרוּת הָעָם. / וַיַּקְשֵׁב עֲקִיבָא… וּבְלִבּוֹ עַד מוּת / בְּאַהֲבַת עוֹלָם נֶחֶרְתָה הַדְּמוּת / שֶׁל אוֹתָם אֲנָשִׁים, הָעַזִּים וְהַמְעֻלִּים, / שֶׁהֻכּוּ וְהוּקְעוּ, אוֹ הוּבְלוּ שְׁלוּלִים / בְּכַבְלֵי עַבְדוּת לִכְרַכֵּי הַיָּם, / וְקוֹל חַיֵּיהֶם וּמוֹתָם עוֹד לֹא נָדַם!

בְּלִגְיוֹנוֹת מַלְכוּת-הָרִשְּׁעָה הֵם פָּרְצוּ פְּרָצוֹת – / אוֹת לִבְנֵי מֶרֶד בְּרַחֲבֵי אֲרָצוֹת, / וַיֵּדַע הַנַּעַר כִּי חֶלְקוֹ יְהִי יַחַד / עִם הַחַיִּים בִּגְבוּרָה וּמֵתִים בְּלִי פַּחַד.

בְּלֵילוֹת אֲפֵלָה נֶאֱסָפִים הָרוֹעִים / סְבִיב עֲקִיבָא בֶּן יוֹסֵף בְּאַחַד הַמַּחֲבוֹאִים, / שָׁם יַמְתִּיקוּ סוֹדָם בְּזַעַם כָּבוּשׁ / וְעֵצָה יְטַכְּסוּ לְהַתִּיר אֶת יִשְׂרָאֵל הֶחָבוּשׁ. / הַנֶּפֶשׁ רוֹגֶשֶׁת, הוֹמִים הַלְּבָבוֹת… / וַעֲקִיבָא – דְּבָרָיו חוֹצְבִים לֶהָבוֹת: / נָקָם וְשִׁלֵּם לְמַלְכוּת הַדָּמִים! / וּגְאֻלַּת מָחָר… וְצֶדֶק עוֹלָמִים!

וּדְבַר הָעֶלֶם הָרוֹעֶה וְשִׁמְעוֹ / עוֹבֵר מִפֶּה לָפֶה כְּפֶלֶא, וְעִמּוֹ / אַלְפֵי לְבָבוֹת הוֹלְמִים בְּעֹז / וּלְצַו מְחַכִּים – בַּחֶרֶב לֶאֱחֹז!

וַיְהִי הַיּוֹם וְיוֹסֵף אֲבִי עֲקִיבָא הַסַּתָּת / עָמַד עִם קַרְדֻּמּוֹ בְּיָדָיו וְחָטַט / בְּצֵלַע הָהָר, וְהוּא מַכֶּה מִמֶּנּוּ / צְרוֹרוֹת, וּבְצִפֹּרֶן בַּרְזֶל יְכַרְסְמֶנּוּ; / סוֹתֵר וְעוֹקֵר וְלַגַּי מַגִּיר – / וְהִנֵּה צָנַח וְנָפַל גּוּשׁ אֶבֶן גִּיר, / וַיִּפְגַּע בְּחַיָּל נָכְרִי שֶׁעָבַר שָׁם מִתַּחַת!

וַיִּצְעַק הַגּוֹלְיָר: “יְהוּדָאִי, שֵׁד מִשַּׁחַת! / בְּגַיָּס רוֹמִי יָדְךָ מִתְנַקֶּשֶׁת?” / וַיִּיר בּוֹ הַבְלִיַּעַל חֵץ מִקֶּשֶׁת – – – / וַיִּצְנַח הָעוֹבֵד, הִתְגַּלְגֵּל מַטָּה כִּצְרוֹר. / וְהַחַיָּל מְחָרֵף, צָעוֹק וְאָמוֹר: / “בַּרְבָּרִי, אִי לָכֶם פֶּרֶא-עַם עָלוּב! / כֻּלּוֹ, יֵשׁ יוֹם, יְהֵא תָלוּי וְצָלוּב! / אִי הוֹמַנְיָא מוֹרֶדֶת! חֵי הַקֵּיסָר, / לַעֲבָדִים נִמְכָּרְכֶם בְּדִינָר הַתְּרֵיסָר!”

נִתְיַתֵּם עֲקִיבָא מֵאָבִיו בְּאִבּוֹ, / וְחֵץ הַזָּדוֹן כְּמוֹ בָּא בְּלִבּוֹ: / עֹנִי, עֶלְבּוֹן, וַחֲמַת אֵין-אוֹנִים / מְנַת חֶלְקוֹ מֵעַתָּה! וְדַם הַבִּרְיוֹנִים / בְּנַפְשׁוֹ תּוֹסֵס, לֹא יִתֵּן לוֹ דֳמִי, / וַתִּגְדַּל שִׂנְאָתוֹ שִׁבְעָתַיִם לְרוֹמִי.

הִשְׂכִּיר עַצְמוֹ הַבָּחוּר לְכַלְבָּא שָׂבוּעַ, / מֵעֲשִׁירֵי יְרוּשָׁלַיִם, לְרוֹעֶה קָבוּעַ, / וַיְהִי עֲקִיבָא לְאַבִּיר רוֹעָיו, וַאֲדוֹנוֹ יֶאֱהָבֶנּוּ וַיְהִי לוֹ כְּמוֹ אָב: / עַל שֻׁלְחָנוֹ הוּא סָמוּךְ בְּחַג וּבְשַׁבָּת. / אַךְ יוֹתֵר מִכֻּלָּם אֲהֵבַתּוּ הַבַּת – / רָחֵל הַיָּפָה. וּמִכָּל בֵּן נָדִיב / הוּא בְּעֵינֶיהָ יָקָר וְנֶחְמָד וְחָבִיב. / נִתְקַדְּשָׁה לוֹ בַַּסֵּתֶר!… שָׁמַע הָאָב – / וַיּוֹצִיאָהּ מִבֵּיתוֹ בָחֳרִי-אַף / וּמִכָּל נְכָסָיו הִדִּירָהּ בְּנֶדֶר!

וְשָׁנִים עוֹבְרוֹת, אֵין מָזוֹן וְאֵין חֶדֶר… / וְהָיוּ גָרִים שְׁלָשְׁתָּם בְּחשֶׁךְ, – בְּמַתְבֵּן, – / עֲקִיבָא, וְרָחֵל אִשְׁתּוֹ, וִיהוֹשֻׁעַ הַבֵּן. / לֹא שֻׁלְחָן וּמִטָּה, לֹא כְּסוּת וְכַר, / הַדֶּלֶף טוֹרֵד, וּבַלַּיְלָה מַה קַּר! / בַּבֹּקֶר הָיָה טוֹרֵחַ וּמְלַקֵּט הַקַּשׁ, / שֶׁבְּשִׁפְעַת שְׂעָרָהּ הַנִּפְלָא נוֹקֵשׁ. / שִׁדְּלָהּ בִּדְבָרִים: "אִם יִהְיֶה לִי הוֹן רַב – / אֶתֵּן לָךְ בְּמַתָּנָה ‘עִיר שֶׁל זָהָב!’ / וְלִכְשֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ רוּחַ אַפֵּנוּ, / וְהַמִּקְדָּשׁ יִבָּנֶה בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, / וְצִיּוֹן שׁוּב תִּהְיֶה עִיר הָעֹז וְהַשֶּׂגֵב, / מִגִּבְעוֹן בַּצָּפוֹן, עַד בֵּית-צוּר שֶׁבַּנֶּגֶב – / נְזַמֵּר בְּכָל יוֹם לְאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, / לֵאמֹר: ‘וְהַנֵּצַח – זוֹ יְרוּשָׁלַיִם!’ " / וַתַּאֲמֵן רָחֵל וַתַּעַן בְּקוֹל רַךְ: / נָחַמְתַּנִי, עֲקִיבָא שֶׁלִּי הַמְבֹרָךְ!

פַּעַם בָּא אֲלֵיהֶם אֵלִיָּהוּ בִּדְמוּת אִישׁ עָנִי, / עָמַד בַּפֶּתַח וְקָרָא: “אִשָּׁה, קְצָת תֶּבֶן לִי תְּנִי! / שֶׁאִשְׁתִּי יָלְדָה וְאֵין לִי בַּמֶּה לְהַשְׁכִּיבָהּ!”

וּלְרָחֵל הַתַּמָּה אָז שָׂח עֲקִיבָא: / “רְאִי נָא, אָדָם זֶה אֲפִילוּ תֶבֶן מְעַט / אֵין לוֹ: וְלָנוּ מַתְבֵּן יֵשׁ נֶחְמָד!”

יֵשׁ יָמִים – וַעֲקִיבָא מִבֵּיתוֹ נֶעְדָּר, / וְאֵין אִישׁ יוֹדֵעַ הֵיכָן הוּא דָר. / אֶחָד רָאָהוּ בְּבֵית-נְטוֹפָה, בְּדָרוֹם, / וְאֶחָד בְּחָצוֹר, לְיַד מֵי-מֵרוֹם, / בִּכְפַר-חֲרוֹב, בַּגֻּנְדָּא שֶׁל “שְׁנֵי הָאַחִים”, / הָאוֹרְבִים לְגֵיסוֹת רוֹמִי בַּדְּרָכִים – / רָאוּהוּ פּוֹשֵׁט יָדוֹ בַּגְּדוּד – – – / וּפַעַם יָצָא הַקּוֹל שֶׁנָּפַל שָׁדוּד, / בָּאֶסְטְרַטְיָא הַגְּדוֹלָה שֶׁל הַקַּנַּאי / מֵעֵמֶק הַשָּׁרוֹן, אֱלִיעֶזָר בַּר-דִּינַאי.

וְרָחֵל מְחַכָּה בְּלֵב חָרֵד וְנִכְאָב, / וְהַבֵּן שׁוֹאֵל: “מָתַי יָבוֹא הָאָב?”… / וְהַשְּׁאֵלָה שֶׁל הַיֶּלֶד אֶת לֵב הָאֵם מַכְאִיבָה… / וּפִתְאֹם בַּלַּיְלָה חוֹזֵר עֲקִיבָא. / חֶרֶשׁ הוּא דוֹפֵק: “רָחֵל, נָא פִּתְחִי!” / מְבוּכָה וְשִׂמְחָה, וּצְחוֹק וּבְכִי: / “לָמָה עֲזַבְתַּנִי, עֲקִיבָא, אִישִׁי” / וְהוּא מְדַבֵּר בְּקוֹל חֲרִישִׁי: / “רָחֵל רַעְיָתִי, יָצָאתִי אֶל אַחַי, / לִרְאוֹת הַעוֹד עַם יִשְׂרָאֵל חַי? / אִם לֹא נִרְמַס עֲדַיִן בַּסַּנְדָּל הַגַּס… / אִם יוּכַל עֲמֹד בִּפְנֵי הַקַּלְגָּס! / רָאִיתִי אֶת עַמִּי וְהוּא אֵיתָן כַּצּוּר – / יֵשׁ גְּבוּרָה בְּיִשְׂרָאֵל, וְאוֹנוֹ בּוֹ עָצוּר, / כַּמַּיִם בַּתְּהוֹם, כְּמוֹ בָּהָר הָאֵשׁ – – – / גַּע בּוֹ – וּפָרַץ וְזִנֵּק, וְהִתְגָּעֵשׁ – / נְהַר-דִּי-נוּר שֶׁל כֹּחַ וּמְרִי! / הִנֵּה קָם מֵרִבְצוֹ יִשְׂרָאֵל כָּאֲרִי, / וְאֶל אוֹיְבָיו יִתְמַרְמֵר, וְיַךְ וִישַׁבֵּר, / זְרוֹעַ אַף קָדְקֹד, וְעַל צָרָיו יִתְּגַּבֵּר, / גְּאֻלָּה תְהִי לָעָם, פִּדְיוֹם לַמּוֹלֶדֶת!”

וְרָחֵל – עֵינָהּ דִּמְעָה יוֹרֶדֶת: / “עֲקִיבָא שֶׁלִּי! אַתָּה אוֹצָר בָּלוּם! / יוֹם יָבוֹא, אֶרְאֶה, וְכִקְלִפַּת הַשּׁוּם / כָּל חַכְמֵי הָאֻמּוֹת יִהְיוּ לְעֻמָּתֶךָ, / אָז תִּדְרֹךְ כְּכוֹכָב עַל שְׁמֵי אֻמָּתֶךָ… / לֹא סְתָם ‘עֲקִיבָא’ בְּלִי תוֹרָה, בְּלִי אוֹר, / כִּי רַבִּי עֲקִיבָא – פַּרְנַס הַדּוֹר!”

וְהוּא אָז כְּבֶן אַרְבָּעִים שָׁנָה, / דָּבָר לֹא לָמַד וּמְאוּמָה לֹא שָׁנָה. / פַּעַם בְּעִיר לוּד עָמַד עַל-יַד הַבְּאֵר, / צוֹפֶה בַּמַּיִם וּבָאֶבֶן, וּמְהַרְהֵר: / “מִי חָקַק אֶֶבֶן זוֹ?” – שָׁאַל תָּמֵהַּ, / וּלְפֵשֶׁר דָּבָר לִבּוֹ כָּמֵהַּ. / אָמְרוּ לוֹ: “עֲקִיבָא, אֵין אַתָּה קוֹרֵא: / ‘אֲבָנִים שָׁחֲקוּ מַיִם!’ בּוֹא וּרְאֵה: / הַטִּפּוֹת הַנּוֹפְלוֹת עָלֶיהָ תָּדִיר, / חָקְקוּ תוֹכָהּ כְּמוֹ בְּצִפֹּרֶן שָׁמִיר”. / אָמַר: “וְכִי לִבִּי קָשֶׁה מֵאֲבָנִים?” / וַיֵּלֶךְ וַיִּלְמַד עִם כָּל הַקְּטַנִּים.

הָלַךְ לְבֵית-הַסֵּפֶר וְאֶת עֵינָיו נָתַן / בַּלּוּחַ, יַחַד עִם בְּנוֹ הַקָּטָן. / אוֹתִיּוֹת הַקֹּדֶשׁ הַמּוֹרֶה לוֹ כָּתַב, / וּלְמָדָן מַהֵר מֵאָלֶף וְעַד תָּו. / וְהָיָה לוֹמֵד וְהוֹלֵךְ בִּשְׁקִידָה עֲצוּמָה, / עַד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה יָדַע עַד תֻּמָּהּ.

שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה שָׁנָה תְמִימוֹת לִפְנֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ יָשַׁב. / וְאַחַר-כָּךְ עִם שְׁנֵים-עָשָׂר אֶלֶף תַּלְמִידִים אֶל בֵּיתוֹ שָׁב. / וַיְהִי בְּהַגִּיעַ הַשְּׁמוּעָה אֶל רָחֵל רַעְיָתוֹ, / יַחַד עִם כָּל גְּדוֹלֵי הָעִיר יָצְאָה לִקְרָאתוֹ. / אָמְרוּ לָהּ שְׁכֵנוֹתֶיהָ: “רָחֵל, זֹאת עֲשִׂי: / שַׁאֲלִי לָךְ בְּגָדִים נָאִים וּבָהֶם הִתְכַּסִּי! / כִּי אֵיךְ זֶה תָּבוֹאִי אֵלָיו בֵּין כָּל הַבָּאִים – / וּבְגָדַיִךְ סְמַרְטוּטִים וְקִרְעֵי-קְרָעִים?!” / עָנְתָה: “לֹא הַלְּבוּשׁ מוֹסִיף אוֹ גוֹרֵעַ, / עֲקִיבָא אֶת נֶפֶשׁ רָחֵלוֹ יוֹדֵעַ!”

בָּאָה אֶצְלוֹ וְנָפְלָה עַל פָּנֶיהָ, / רַגְלָיו מְנַשֶּׁקֶת וּדְמָעוֹת בְּעֵינֶיהָ. / דְּחָפוּהָ תַלְמִידִים. אָמַר לָהֶם רַבִּי עֲקִיבָא: “הַנִּיחוּהָ! / שֶּׁלִּי וְשֶׁלָּכֶם – שֶׁלָּה הוּא… בָּרְכוּהָ!”

בָּא כַּלְבָּא שָׂבוּעַ וְנָשַׁק לוֹ לֶחָתָן, / וּמַחֲצִית הוֹנוֹ לְרַבִּי עֲקִיבָא נָתַן; / וְיָצְאָה רָחֵל בִּ“ירוּשָׁלַיִם שֶׁל זָהָב”, / כְּמוֹ שֶׁהִבְטִיחַ לָהּ עֲקִיבָא בִּימֵי עֹנִי וְרָעָב.

וַתִּזְכֹּר רָחֵל יְמֵי עָנְיָהּ וּמְרוּדֶיהָ, / עֵת רָעֲבָה לְלֶחֶם הִיא וִילָדֶיהָ, / וְשֶׁבַח נָתְנָה לָאֵל וּתְהִלָּה, / וּפִיהָ פָּתְחָה בְּתוֹדָה וּבִתְפִלָּה: / “זָרַעְתִּי בְּדִמְעָה – בְּרִנָּה אֶקְצֹר, – / אֱלֹהִים! אֶת עֲקִיבָא לְעוֹלָם נְצֹר! / דָּמִי וְחֶלבִּי בְּעַד תּוֹרָתוֹ הִקְרַבְתִּי – – – / שָׁמְרֵהוּ לִי לָעַד, כִּי רַק אוֹתוֹ אָהַבְתִּי!”

וּבִרְאוֹת רַבִּי עֲקִיבָא אֶת רָחֵל בַּעֲדָיֶיהָ, / תַּכְשִׁיטִין עַל לִבָּהּ וּצְמִידִים עַל יָדֶיהָ, – / בָּכָה… כִּי זָכַר לָהּ חֶסֶד נְעוּרִים – – – / אָמַר: “חֲבִיבִים, בִּתִּי, יִסּוּרִים! / זָהָב וָכֶסֶף נִצְרָפִים בַּלֶּהָבָה, / וְלֵב אָדָם – בְּצַעַר וּבְאַהֲבָה”.

*

וְגַם שִׂנְאָתוֹ לְאוֹיְבֵי עַמּוֹ זָכַר וְשָׁמַר! / וְאֶת מַעְגַּל חַיָּיו בְּמִלְחָמָה גָמַר. / וּמַה שֶּׁעָשָׂה וּפָעַל בִּימֵי מְרוֹד / הַמּוֹרְדִים וּבַר-כּוֹכְבָא – מָלֵא עֹז וְנוֹרָא-הוֹד! / וְהוּא כָּתוּב בִּכְתָב אֱמֶת וּבְדָם / עַל גְּוִילִים קְדוּמִים – וּבְלֵב הָעָם!

אור וחסד

מאת

משה בן־מנחם

---

בִּזְכוּתוֹ שֶׁל יֶלֶד

מאת

משה בן־מנחם

מֻקְדָּשׁ לְאֵם הַיְלָדִים – לְחַיָּה

א

הַיוֹם יִפְנֶה, מַרְאֵה הוֹד לָרָקִיעַ, – / הַס… עֵת תְּפִלַּת נְעִילָה הִגִּיעָה. / רוּחַ חֲרִישִׁית בָּאִילָנוֹת רוֹחֶשֶת, / וּבְאָזְנֵי הָעוֹלָם בֻּרְתַת לוֹחֶשֶׁת: / – “הִכּוֹן לִקְרַאת נְעִילַת הַשַּׁעַר!” / חֲרָדָה תוֹקֶפֶת זָקֵּן וָנַעַר, / בִּיצִיעַ הַנָּשִׁים גּוֹבֵר הַיְלֵל, / וְאֶת לֵב הַשָּׁמַיִם הַקּוֹל יְחוֹלֵל.

תּוֹךְ לַהֲבוֹת אֵשׁ הַשֶּׁמֶשׁ בָּאָה – – / מְאֹד נַעֲלָה הִיא זֹאת הַשָּׁעָה! / … בָּרָקִיע הַשְּׁבִיעִי, בֵּין נֹגַהּ וְסַפִּיר, / עַל כִּסֵּא נִשָּׂא יוֹשֵב אֵל כַּבִּיר. / סֵפֶר הַזִּכְרוֹנוֹת לְפָנָיו פָּתוּחַ – / וּמֵאֵלָיו יִקָּרֵא…הָהָּ, אֵין בָּטוּחַ / מַה כָּתוּב וּמֶה חָתוּם / בַּסֵּפֶר הַנּוֹרָא… סוֹד הוּא סָתוּם!

אוֹיָה, עוֹד מְעַט וְהַשַּׁעַר יִנָּעֵל – – / וְאָנַה תָבוֹא תְּפִלַּת יִשְֹרָאֵל? / הֲתָשוּב רֵיקָם, חָלִילָה וְחַס, / וְצֵל הַשָּׂטָן עָלֶיהָ יְכַס?! / צוֹעֵק כָּל לֵב: “אָבִינוּ, נָא פְּתַח / שַׁעֲרַי רַחֲמִים וְדִין אַל תִּמְתַּח; / נְשׂוּאוֹת עֵינֵינוּ רַק לְךָ לְבַד, – / קוּם הוֹשִיעָה וְאַל נֹאבַד!”

וְהַקָּהָל בִּתְפִלָּתוֹ שָׁמַיִם מַרְתִּיחַ": / “אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, שְׁלַח אֶת מָשִׁיחַ, / שִֹים קֵץ לַגָּלוּת וְכֹבֶד עֻלָּהּ – / וּתְהִי הַשָּׁנָה – שְׁנַת פְּדוּת וּגְאֻלָּה!”

הַסְכֵּת! כָּל נֶפֶש תִּמָּלֵא רִנָּה – / צִפּוֹר תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה… / שׁוֹפְעוֹת הַפָּנִים אֱמוּנַָה, בִּטָּחוֹן, – / אֱלֹהִים אֶת עַמּוֹ חֹן יָחֹן!

ב

הַתְּפִלָּה גוֹבֶרֶת, וְהַבֶּעשְׁ"ט יַגְדִּיל!… / אַךְ מַה זֶּה הָיָה לְבִתּוֹ, לְאָדִיל, / כִּי לְבֵית־הַכְּנֶסֶת לֹא בָּאָה הָעֶרֶב? / הַצַּדִּיק תָּמֵהַּ… וְרֶגַע לֹא תֶרֶף / בְּלִבּוֹ לִפְעֹם זֹאת הַמַּחְשֶׁבֶת: / – “הֲלֹא דָבָר הוּא!”… בְּשָׁעָה זוֹ יוֹשֶׁבֶת / לְבַדָּהּ בַּבַּיִת הָאִשָּׁה הַצַּדֶּקֶת, / וְעִם יַלְדָּהּ הַנֶּחְמָד הִיא מְצַחֶקֶת: / חָלָה בָּרוּכְ’ל שֶׁלָּהּ, וַעֲדַיִן / לְאֵיתָנוֹ לֹא שָׁב. וּבְדִמְעָה בָּעַיִן / לִפְנֵי הָאֵם מִתְחַטֵּא הַקָּט, / בַּל תַּשְׁאִירֶנּוּ בָּעֶרֶב לְבַד.

מִבֵּית הַכְּנֶסֶת מִמּוּל מֵגִּיעַ / שְׁאוֹן מִתְפַּלְּלִים, וִידוֹבֵב וְיָנִיעַ / אֶת לֵב הָאִשָּׁה לָאֵל הִתְחַנֵּן! / אַךְ הַשּׁוֹבָב אֵינֶנּוּ נוֹתֵן: / מִתְרַפֵּק עָלֶיהָ, נוֹשֵק, לֹוטֵף, / אֶת הַ“מַּחֲזוֹר” מִיָדֶיהָ חוֹטֵף, – / הֵנָּה וְהֵנָּה הוֹפֵךְ הַדַּפִּים, / וְזִיו הַשְּׁכִינָה עַל פָּנָיו הַחַפִּים.

ג

לְמַרְאֵה הַבֵּן הַיַּקִּיר וְהַתָּם / לֵב הָאֵם יִרְחַב, יֵחַם: / אַהֲבָה רַבָּה גַָּלִּים בּוֹ תַךְ, / אֶל חֵיקָהּ תְּאַמְּצֵהוּ, וּבִתְחִנָּה תִפְתַּח: / “אֱלֹהִים! יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, / שֶׁתְִּשְׂבַּע נַחַת אַתָּה מִבָּנֶיךָ / כְּמוֹ אֶשְׂבְּעָה נַחַת אֲנִי – / אָדִיל בַּת יִשְׂרָאֵל – מִבְּנִי!..”

ד

וְהַבֶּעשְׁ"ט בְּעֵינָיו הַטְּהוֹרוֹת רוֹאֶה: / מִן הַשָּׁמַיִם כְּרוּב זַךְ דּוֹאֶה, / וְהַמִּלִּים הַפְּשׁוּטוֹת מִפִּי בִּתּוֹ / בְּסֵתֶר כְּנָפָיו יִשָּׂא אִתּוֹ: / בְּרֹאשׁ מַלְאָכִים עוּף יַגְבִּיהַּ, / וְהַתְּפִלָּה הַזַּכָּה, הָאֵם הִבִּיעָה – / יַעֲלֶה, יָבִיא גָבֹהַּ־גָּבֹהַּ – / מִמֶּנָּה כֶּתֶר יִקְשֹׁר לֶאֱלֹהַּ!

וּמְלֹא הַהֵיכָל שִׂמְחָה נִצַּחַת, / פְּנֵי שַׁדַּי קוֹרְנִים מִנַּחַת, – / כְּמֶלֶךְ בַּיּוֹם שֶׁעִטְּרוּהוּ שָׂרָיו! / מַלְאָכִים נֶחְפָּזִים: כְּרוּב וְשָׂרָף, / נָעִים בָּאִים מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל, / וּתְפִלּוֹת יִשְׂרָאֵל מֵהַיּוֹם וּמִתְּמוֹל / מְלֹא כַנְפֵיהֶם מְבִיאִים בִּיעָף – / וְהוּא יִתְבָּרֵךְ, בְּרַחֲמֵי אָב, / מְקַבְּלָן בְּאַהֲבָה, מְאַמְּצָן אֶל לֵב, / וּבְכֶתֶר הַמַּלְכוּת אוֹתָן יְשַׁלֵּב. – – –

---

רַבִּי לֵיבּ בֶּן שָׂרָה: מַעֲשִׂיָּה חֲסִידִית

מאת

משה בן־מנחם

א

רַבִּי לַיבּ הוּא יְהוּדִי רְחַב־גֶּרֶם וָרָם, / וְאֵין עָלָיו מוֹרָאוֹ שֶׁל בָּשָׂר וָדָם… / קוֹלוֹ – שַׁאֲגַת אַרְיֵה, זְקָנו – סְבָךְ עָבֹת, / וְעֵינַיִם בּוֹעֲרוֹת לוֹ כִּשְׁתֵּי לֶהָבוֹת.

מְמַעֵט בְּדִבּוּרִים רַבִּי לֵיבּ בֶּן שָֹרָה, / אַךְ “נוּ” שֶׁלּוֹ שׁקוּל כְּמַאֲמָרוֹת עֲשָׂרָה… / וּמֵעֹצֶם דְּבֵקוּתוֹ בַּבּוֹרֵא, יֵשׁ יִשְׁכַּח / לַחְמוֹ לֶאֱכֹל וְגוֹעֵר בּוֹ עַל כַּךְ / רַבּוֹ הַ“בַּעַל־שֵׁם”: “עַד מָתַי, לֵיבּ, תָּצוּם? / יְהוּדִי זָקוּק לְכֹחַ עָצוּם / לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם, וְלִסְבֹּל עֹל גָּלוּת; / רְאֵה, אַל תִּנְהַג בְּגוּפְךָ קַלּוּת!” / וַיַּעַן רַבִּי לֵיבּ: אֱלֹהִים יוֹדֵעַ / כִּי מִצָּרוֹת יִשְׂרָאֵל אָנֹכִי שָׂבֵעַ. – – –

ב

מְרֻבִּים הֵם שׂוֹנְאִי יִשְרָאֵל בְּכָל אֻמָּה, – / וּמִלְחָמָה לְרַבִּי לֵיבּ בַּשָּׂטָן בַּטֻּמְאָה, בְּרִשְׁעוּת הַגּוֹיִם, בַּשִּׁעְבּוּד, בַּדַּלּוּת, / בַּעֲלִילַת הַדָּם וּבְאֹרֶךְ הַגָּלוּת. / כִּבְשָׂה תְמִימָה בֵּין שִׁבְעִים זְאֵבִים / יִשְׂרָאֵל בָּאֻמּוֹת.. וְכֻלָּם תְּאֵבִים / לְגוּפוֹ הַטָּהוֹר, וְלוּלֵא הַצַּדִּיק – / וְהָיוּ לְבָרוֹת לְשִׁנֵּי הַמַּזִּיק!

וּבַאֲשֶׁר יְהוּדִי שָׁם נִרְדָּף וְעָשׁוּק – / רַבִּי לֵיבּ בֶּן שָׂרָה שָׁם! בִּימוֹת הַשּׁוּק, / בִּירִידֵי הַשָּׁנָה הַגְּדוֹלִים בְּעִקָּר, / יוֹפִיעַ – וּבֵין אִכָּרִים הוּא אִכָּר, / אִתָּם יִתְהַלֵּךְ, יִתְעָרֵב בְּשִׂיחָם, / יַזְכִּיר לְטוֹבָה אֶת הַשֵּׁם שֶׁל מְשִׁיחָם, / וְאַהֲבַת יִשְׂרָאֵל הוּא נוֹטֵע בְּדַם / עֵשָׂו הַשּׂוֹנֵא לְיַעֲקֹב הַתָּם.

הַבֶּעשְׁ“ט לוֹ קָמֵעַ מָסַר וּמַקֵּל, / וַיֹּאמֶר: “בְּאֵלֶּה, ר' לֵיבּ, תְּסַכֵּל / עֲצַת הָרְשָׁעים בְּקוּמָם לְהָמִיט / שׁוֹאָה עַל עַמַּנוּ! תְּחַיֶּה, גַּם תָּמִית, – / הַכֹּל לְפִי הַצֹּרֶךְ… וְכֹחֲךָ יִגְדַּל / מִכֹּח הַסַּ”ם, שֶׁיֵלֵךְ וְיִדַּל; / עַד בּוֹא הַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה וְיָבוֹא / מָשִׁיחַ! וְיִשְׂרָאֵל יַחֲזֹר לְנָווֹ”.

וְכָכָה לִשְׁלִיחַ־מִצְוָה הוּא מֻנָּה, וְהַשְּׁלִיחוּת הַקְּדוֹשָה גַּם מִלֵּא בֶּאֱמוּנָה. / וְכַאֲשֶׁר הַ“סִּטְרָא־אַחֲרָא” מִתְעַקֶּשֶׁת – / לוֹחֵשׁ הוּא מִין לַחַשׁ – וּכְחֵץ מִן הַקֶּשֶׁת / לִמְקוֹם הַסַּכָּנָה יְמַהֵר בְּבִטָּחוֹן; / וְתָמִיד הוּא מַגִּיעַ בַּזְּמַן הַנָּכוֹן! – / לְאוֹר שֶל הַיּוֹם וּבְאֹפֶל הָעֶרֶב!.. / כַּךְ דַּרְכּוֹ: יֵלֵךְ עַל חֻדָּהּ שֶׁל חֶרֶב / לְעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל עַם קְדוֹשִׁים, / אֲשֶׁר בִּמְדוּשַׁת הַיָּמִים הֵם נְדוֹשִׁים.

ג

בְּיַלְטִישְׁקוֹב, בְּאֶרֶץ פּוֹדוֹל, רַ' לֵיבּ גָּר, / וְרוֹאֶה הַנַּעֲשֶׂה בִּמְדִינַת הָגָר: / בְּסִירִינְץ‘, בְּהוּנְגַרְיָה, יֵשׁ נְשָׁמָה נִפְלָאָה / וְתִקּוּן גָּדוֹל הִיא צְרִיכָה, הַעֲלָאָה – – – / וּבְמוֹצָאֵי שַׁבָּת, אַחֲרֵי “הַבְדָּלָה”, / יְצַוֶּה הַצַדִּיק לְבַעַל הָעֲגָלָה / “לִנְסִיעָה רְחוֹקָה” הַסּוּסִים חִיש לִרְתֹּם; – / וְיוֹצֵא הוּא לַדֶּרֶךְ לְפֶתַע פִּתְאֹם! / וּמִנְהָגוֹ שֶׁל רַ’ לֵיבּ בֶּן שָׂרָה הוּא כַּךְ: / עַד עִבּוּרָהּ שֶׁל הָעִיר הָעֶגְלוֹן לָקַח / בְּיָדוֹ הַמּוֹשְׁכוֹת, וְלַתְּחוּם כִּי הִגִּיעַ – / רֵ' לֵיבּ בְּעַצְמוֹ אֶת הָרֶכֶב הִסִּיעַ, / בְּלִי רֶסֶן וָשׁוֹט… וְלַגּוֹי יִתֵּן צַו : / לַאֲחוֹרֵי הַסּוּסִים לַהֲפֹךְ אֶת הַגַּב! / וְתֵכֶף, מּובָן מֵאֵלָיו, הוּא נִרְדָּם! / אִם אֵין נְשָׁמָה יְתַרָה לָאָדָם / שָׁוְא יִסְתַּכֵּל וְיִשָּׂא הָעַין, / מִן הַבְּהַמָה כָּל יִתְרוֹן לוֹ אָיִן.

וְהַסּוּסִים כְּמוֹ רוּחַ דּוֹלְקִים־דּוֹהֲרִים, / הָאָרֶץ קוֹפֶצֶת, רוֹקֶדֶים הָהָרִים; / עָרִים וּכְפָרִים לְאָחוֹר נְסוֹגִים, / סְחוֹר־סְחוֹר נְהָרוֹת וְיעָרוֹת נְמוֹגִים; / זְאֵבֵי עֲרָבוֹת וּלְשׁוֹנָם לֶהָבָה – / עֲדָרִים עֲדָרִים יְסוֹבְבוּ הַמֶּרְכָּבָה; / זוֹרְדִים, מְקַפְּצִים, וְעֵינָם בְּרַק־אֵשׁ, / תִּקּוּן לְנַפְשוֹ כָּל אֶחָד מְבַקֵּשׁ: / “– רַחֵם נָא עָלֵינו, ר' לֵיבּ בֶּן שָׂרָה, / תּוֹעִים פֹּה אֲנַחְנוּ דּוֹרוֹת עֲשָׂרָה: / הָיִינוּ רוֹצְחִים, פָּרִיצִים גְּאֵיוֹנִים, / רָצַצְנוּ דַלִּים וְלָחַצְנוּ אֶבְיוֹנִים!” / " – בְּמוֹ יָדַי אָנֹכִי יְהוּדִי הָרַגְתִּי!" / " – אֲנִי עֹל תּוֹרָה וּמִצְווֹת פָּרַקְתִּי!" / " – אָנֹכִי!…" “אָנֹכִי!…” וְקוֹל בְּכִי וִילֵל – – – / וְהַיַּעַר בּוֹעֵר וְסוֹעֵר כֹּה הַלֵּיל; / וְרָצִים הַסּוּסִים בְּסוּפָה וּסְעָרָה! / גּוֹעֵר בַּזְּאֵבִים רַבִּי לֵיבּ בֶּן שָׂרָה: / " – שׁוּבוּ הַיַּעְרָה, בְּנֵי שַׁחַץ פְּרָאִים, / לְטֶרֶף נּתַתִּי לָכֶם – הָרְשָׁעִים: / בִּיהוּדִי אַל תִּגְּעוּ לְרָעָה מֵהַיּוֹם / וְאֶתְפַּלֵּל עֲלֵיכֶם לֵאלֹהִים בַּמָּרוֹם".

וְשֵׁנִית הוּא יוֹשֵב וְעֵינָיו עֲצוּמוֹת, / וְכֻלּוֹ שׁוֹפֵע קְדֻשַּׁת תַּעֲלוּמוֹת; / מַחְשַׁבְתּוֹ בְּ“מַעֲשֵׂה־מֶרְכָּבָה” מְחֻבֶּרֶת, / וְהַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָה מִגְּרוֹנוֹ מְדַבֶּרֶת. / וּבְהָנֵץ הַחַמָּה בְּחַלּוֹנֵי הָרָקִיעַ / רַבִּי לֵיבּ בֶּן שָׂרָה לְהוּנְגַרְיָה הִגִּיעַ.

ד

אַחַר הַתְּפִלָּה בַצִּבּוּר לוֹ יָצָא / לָשׂוּחַ בַּיַּעַר, וְשָׁמָּה מָצָא / נַעַר קָטֹן הָרוֹעֶה אַוָּזִים. / בָּעִיר הָאֲנָשִׁים אוֹתוֹ מְבַזִּים; / לְבוּשׁוֹ קְרָעִים, מֵאָבִיו הוּא יָתוֹם, / וּמֵרֹאשׁ וְעַד רֶגֶל אֵין בּוֹ מְתוֹם!/ שָׂמַח רַבִּי לֵיבּ בְּקִרְבּוֹ וְעָלַז: / כִּי נְשָׁמָה גְבוֹהָה לוֹ לַנַּעַר הַלָּז – / בִּקְלַסְתֵּר הַפָּנִים הוּא בִּן רֶגַע הִכִּיר… / וַיְמַהֵר נִיקְלשְׂפּוּרְגָה עִם הַבֵּן הַיַּקִּיר, / וּמְסָרוֹ לָרַבִּי שְׁמֶלְקִי בְּזֹאת הָאִמְרָה: / “כְּבוֹד תּוֹרָתוֹ! מֵהֵיכַל הַזִּמְרָה / נְשָׁמָה לוֹ הֵבֵאתִי רָמָה כְּמוֹ הָר, / יַתְקִין נָא מִמֶּנָּה כְּלִי מְפֹאָר!”

וְהַנַּעַר – הוּא ר' אַיְזִיק מִקַּלִּיב, הַ“מְנַגֵּן”, / זְכוּת נִגּוּנָיו עַל כֻּלָּנוּ תָגֵן! / הוּא הֶחֱזִיר אֶל הַשֹּׁרֶשׁ כָּל צְלִיל נָע וָנָד / שֶׁתָּעָה מֵעוֹלַם הַנְּגִינָה וְאָבַד / בֵּין הַגּוֹיִם!.. כִּי כְּבֵן שֶׁגָּלָה / מֵאַרְמוֹן הַמַּלְכוּת, בְּנֶפֶשׁ כָּלָה / יִשָּׂא אֶת עֵינָיו לְחַסְדֵי הָאָב, – / כֵּן נִשְׁמַת הַנִּגּוּן לְגוֹאֲלָהּ תִּתְאָו.

ה

אַף הוּא, רַבִּי לֵיבּ, הֶחֱזִיר אֶת לְשׁוֹן / הַ“נִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים” לִמְקוֹרָהּ הָרִאשוֹן… / וַיְהִי הַיּוֹם וּבַיַּעַר הָלַךְ לָנוּעַ / וּלְאָזְנָיו הִגִּיעַ קוֹל רַךְ וְצָנוּעַ, / שָׁר, מִשְׁתַּפֵּךְ שָׁם בְּזֶמֶר אָבֵל: / “– מַה גָּדוֹל אַתָּה, יַעַר עָמֹק וְאָפֵל, / שׁוֹשַׁנָּה, שׁוֹשַׁנָּה, מֶה רְחוֹקָה אַתְּ!… / אוּלַי קָטֹנְתָּ, הַיַּעַר, מְעַט – / הָיְתָה שׁוֹשַׁנָּה קְרוֹבָה אֵלַי, / אִלּוּ מִן הַיַּעַר, הוֹצִיאּונִי – אֲזַי / שְׁנֵינוּ הָיִינוּ לְבָשָׂר אֶחָד”.

יָשַׁב בִּמְקוֹם סֵתֶר מִתַּחַת אִילָן, / מַאֲזִין לַמִּלִּים הַנּוּגוֹת וּצְלִילָן; / וּשְׂפָתָיו תְּדוֹבֵבְנָה מִזְמוֹר שִׁיר חָדָשׁ / שֶׁבְּעֹמֶק הַנֶּפֶשׁ גָּדַל וְקָדַשׁ : / “שְׁכִינָה, שְׁכִינָה, מָה רְחוֹקָה אַתְּ! / גָּלוּת, הָהּ, גָּלוּת, מָה אֲרֻכָּה אַתְּ! / אִלּוּ קָצְרָה הַגָּלוּת – אֲזַי / הַשְּׁכִינָה הָיְתָה קְרוֹבָה אֵלַי. / לוּ מִן הַגָּלוּת הוֹצִיאוּנִי – מִיָּד, / שְׁנֵינוּ הָיִינוּ לְנֶפֶשׁ אַחַת!”

וְרַבִּי נַפְתָּלִי מֵרוֹפְּשִׁיץ הָיָה אוֹמֵר: / “שָׁעָה שֶׁרַבִּי לֵיבּ בֶּן שָׂרָה מְזַמֵּר / בִּירוּשֶָׁלַיִם שֶׁל מַעְלָה הַזֶּמֶר הַמָּתוֹק, – / לַב הַשְּׁכִינָה מֵרֹב נַחַת נָמוֹג, / וְצוּרַת יִשְׂרָאֵל, הַבֵּן הֶחָבִיב, / בְּכָל הָרְקִיעִים מִתְנוֹצֶצֶת מִזִּיו. / וְכִתִּין כִּתִּין שֶׁל מַלְאֲכֵי רַחֲמִים / מוֹדִים וּמְקַלְּסִים לַצַּדִּיק הַתָּמִים: / “יֹפִי לְךָ, לֵיבּ יַקִּירֵנוּ, קָלוֹס!” / וְהַפָּמַלְיָה שֶׁל מַעְלָה בַּזֶּמֶר תַּעֲלֹז!”

– – – –

בְּיוֹם דָּלֶת אֲדָר בֵּית, בִּשְׁנַת תַּקַנָ"א / נִפְטַר מִן הָעוֹלָם רַבִּי לֵיבּ הַקַּנָּא; / לֹא “אֹהֶל” עַל קִבְרוֹ הַפָּשׁוּט, לֹא “יָד” / רַק אַהֲבָתוֹ לְיִשְׂרָאֵל עוֹמֶדֶת לָעַד!

---

[רבי זושא והצפרים, ראה בכותר: 'במעלות השיר'](https://benyehuda.org/read/30377)

רבי זושא והצפרים, ראה בכותר: ‘במעלות השיר’

---

מוּל נֵרוֹת הַשַּׁבָּת: מִמַּרְאוֹת הַיַּלְדוּת

מאת

משה בן־מנחם

מוּל נֵרוֹת הַשַּׁבַּת: מִמַּרְאוֹת הַיַּלְדוּת

א

הַנֵּרוֹת בַּמְּנוֹרָה

מְפִיקִים אוֹר־סוֹד,

הַמַּפָּה הַטְּהוֹרָה

מַלְבִּינָה בְּהוֹד

חֵן שִׁבְעָתַיִם

לַבַּיִת, לָאֵם,

הַתַּנּוּר וְהַכִּירַיִם –

זִיו מֻצְנָע לָהֶם.

יַעֲלֹז הַשֻּׁלְחָן

וְכָל אֲשֶׁר עָלָיו;

רֹב חֵן יֻחַן

“סַפְסַל הֶחָלָב”.

בְּקֶרֶן זָוִית,

עַל יַד הַפֶּתַח,

מַטְאֲטֵא וְעָבִיט

נָחִים לָבֶטַח.

" – הַיּוֹם שַׁבָּת!"

חָזוּתָם תַּבִּיעַ,

"וְגַם לָנוּ כַּדָּת

מְעַט נַחַת מַגִּיעַ…"

וַאֲרוֹן הַסְּפָרִים –

זַחְתָּן וּמְיֻחָס,

יְחַיֵּךְ בַּמִּסְתָּרִים

לִגְמָרוֹת הַשַּׁ"ס.

שַׁ"ס וִילְנָא, דְּפוּס רָאם,

שֶׁאַבָּא קָנָה

מַהַמּוֹ"ס רַבּ אַבְרָם

בְּתַשְׁלוּמִים לְשָׁנָה.

ב

…וְהַשֶּׁלֶג הֶעָנָו,

חָסוּד וְנָאֶה,

מֵצִיץ בָּאֶשְׁנָב,

מַחֲרִישׁ, מִשְּׁתָּאֶה:

הַכֹּל צַח, רָחוּץ.

וּבְטֹהַר זוֹרֵחַ,

וְעַד לַחוּץ

מוּרָח הָרֵיחַ

שֶׁל דָּגִים מְתֻבָּלִים

בְּפִלְפֵּל וְסֻכָּר,

שְּקֵדִים וּבְצָלִים – – –

הָאֲוִיר מְשֻכָּר

נִיחוֹחַ סַמִּים

דַּק וְחָרִיף, –

כְּמוֹ גַן קְסָמִים

בָּשְׂמוֹ יַרְעִיף!

בְּאֵין שֶּמַע, לְאַט,

הַשֶּׁלֶג יִפֹּל,

וּבְרָז שֶׁל שַׁבָּת

יַעֲטִיף אֶת הַכֹּל…

ג

…הַס! אִמָּא מְבָרֶכֶת,

רַק שְׂפָתֶיהָ נָעוֹת,

וּבַכַּפַּיִם סוֹכֶכֶת

עַל עֵינֶיהָ הַנָּאוֹת.

עוֹמֶדֶת וְלוֹחֶשֶׁת

עַל נֵרוֹת שִׁבְעָה,

וּכְמוֹ רוֹחֶשֶׁת

כְּנַף כְּרוּב סְבִיבָהּ –

רוּחַ אֱלֹהַּ

זַךְ וָטוֹב,

שָׁלוּחַ מִגָּבֹהַּ

לְאָהֳלֵי יַעֲקֹב.

כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים

יַעֲבֹד, יַעֲמֹל

הַיְּהוּדִי הַתָּמִים, –

וּבַשְּׁבִיעִי יָהּ יִגְמֹל

אוֹתוֹ רֹב נַחַת

עַל פִּי פָעֳלוֹ,

וְאוֹר שִׂמְחָה נִצַּחַת

יָהֵל בְּאָהֳלוֹ!

ד

הִנֵּה גוֹמֶרֶת

אִמָּא הַתְּפִלָּה,

“שַׁבַּת שָׁלוֹם” אוֹמֶרֶת

בְּבַת־צְחוֹק שֶׁל הִלָּה.

וּבְאִמָּא־שֶׁל־שַׁבָּת

דְּבֵקָה עֵין יֶלֶד,

אַהֲבָה בַּמַּבָּט

וּתְמִיהָה שׁוֹאֶלֶת:

"לָמָּה הִסְתַּרְתְּ

פָּנַיִךְ, אִמָּא?

בְּעַד מִי הֶעְתַּרְתְּ

וַתִּשְׁפְּכִי דִמְעָה?"

"בַּעַדְךָ, נַעֲרִי,

אֶשָּׂא כַּפַּיִם;

כִּי תִהְיֶה בָּרִיא

וִירֵא־שָׁמַיִם.

תִּלְמַד תּוֹרַת אֵל

וְלִבְּךּ לֹא תַּקְשִׁיחַ,

שֶׁלְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל

יְבִיאֵנִי מָשִׁיחַ!

כִּי מְחַכֶּה הוּא לְךָ

מִיּוֹֹם גְּלוֹת הָעָם,

וְאִם תָּמִים פָּעָלְךָ

לֵאלֹהִים וְאָדָם, –

יוֹפִיעַ מְשִׁיחֵנוּ

בְּעֹז, בְּקַלּוּת,

וּלְצִיּוֹן יוֹלִיכֵנוּ –

וְהַקֵּץ לַגָּלוּת!

הוֹי, הַגָּלוּת… הַגָּלוּת!

בְּלִי קֵץ בָּהּ נִסְבֹּל

חֶרְפָּה, דַּלּוּת, –

וְכֹחֵנוּ יִבֹּל.

לֹא שָׂדֶה וְכֶרֶם,

לֹא כֹּחַ וָנוֹי;

הָיִינוּ לְחֵרֶם

בִּידֵי עַשָו גּוֹי!

כְּמוֹ בִּשְׁבִילוֹ נוֹצַר

הָעוֹלָם כֻּלּוֹ,

וְלַיְּהוּדִי כֹּה צַר

הַמָּקוֹם בִּגְבוּלוֹ!…

אַךְ שָׁם, בִּירוּשָׁלַיִם,

(כָּכָה כָּתוּב!)

הָאוֹר רַב כִּפְלַיִם,

וּמָה רַב הַטּוּב.

אֱלֹהִים הִצְפִּין

לְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ,

בְּקוּמוֹ בְּיוֹם דִּין

לִנְקֹם דָּמוֹ!

שָׁם מַרְשָׁעִים

יְהוּדִי לֹא יִפְחַד,

כִּי הַכֹּל נוֹשָׁעִים

רַק בְּאֵל אֶחָד!

שָׁם יֹאכַל לַחְמוֹ

בְּשֶׁפַע, בִּרְוָחָה,

כִּי יֵט שִׁכְמוֹ

לַעֲבוֹדָה וְלִמְלָאכָה, –

אַחֲרֵי הַמַּחֲרֶשֶׁת

יֵלֵךְ, יַחֲרשׁ,

וְעַל אַדְמַת מוֹרֶשֶת

יָרִים הָרֹאשׁ!"

– – – –

וְהַנֵּרוֹת מַקְשִׁיבִים

וּשְׂמֵחִים בִּנְעִימָה,

וְהֵם מְאִירִים וַחֲבִיבִים

כִּפְנֵי אִמָּא – – –

---

אוֹר זוֹרֵחַ מִסַּסּוֹב: מַעֲשִׂיָּה שֶׁל חֲסִידִים

מאת

משה בן־מנחם

לֵיל סְתָיו, הָעִיר סַסּוֹב שְׁנָתָהּ כְּבָר תָּנוּם, – / וּכְצֵל עֲלֵי דֶרֶךְ, אָרֹךְ וְצָנוּם, / הֵנָּה וָהֵנָּה בַּחֶדֶר צוֹעֵד, / הָרַב משֶׁה לֵיבּ, אִישׁ הַלֵּב הַלּוֹהֵט.

חֲצוֹת. כְּמוֹ בְּאֶלֶף כִּנּוֹר וְאַבּוּב / הָרוּחַ יַשְׁמִיעַ שִׁירוֹ הֶעָצוּב; / וּכְמִין זֶמֶר שֶׁל פַּחַד הוֹלֵךְ וְגוֹבֵר, / וְאֶת לֵב הַצַּדִּיק הוּא מַחֲרִיד וְשׁוֹבֵר: / מֵאֹפֶל הַלַּיְלָה, מִסּוֹד הַדְּמָמָה, / קוֹל בְּכִי יִשְׂרָאֵל בְּאָזְנָיו יִשָּׁמַע.

בּוֹכֶה משֶׁה לֵיבּ, וְהוּא מַשִׂיחַ עִם אֵל : / ”הֵיכָן הַמָּשִׁיחַ? אוֹי צוּר יִשְׂרָאֵל! / הִגִּיעָה הָעֵת כְּבָר הַבַּיְתָה לַחֲזוֹר, / וּמִי בִּלְעָדֶיךָ יָכוֹל לַעֲזוֹר? / קָשָׁה הַגָּלוּת, אֵין עוֹד כֹּחַ לִסְבֹּל, / שׁוֹשַׁנַּת יַעֲקֹב פֹּה תִבֹּל!"

חשֶׁךְ סָבִיב… רַב הַדְּמִי, אֵין עַר, / רַק הוּא לְבַדּוֹ לֹא יִישַׁן, וְהַנֵּר / עִמּוֹ בַצָּרָה, – אוֹר שֶׁל עֶצֶב יַרְעִיף, / וּכְיָרֵא מִן הַחשֶׁךְ לְהָאִיר לֹא יַרְהִיב…

גֶּשֶם. קוֹל רַחַשׁ עַנְפֵי הָאַלּוֹן – – – / וּמִי שֶׁהוּא פֶּתַע דּוֹפֵק בַּחַלּוֹן : / “יְהוּדִי, יְהוּדִי, אֶת הַשַּׁעַר נָא פְּתַח!” / עָמַד וְהִקְשִׁיב, וְלבּוֹ בּוֹ יְרִתַּח: / “מִי הַקּוֹרֵא לִי בַּלַּיְלָה בַּחֲצוֹת? / מָה רוֹצִים שׁוֹב מִמֶּנִּי: מוֹפְתִים וְעֵצוֹת?! / מַדּוּעַ אֵלַי רַק יָבוֹאוּ הַכֹּל?..” / “פְּתַח, יְהוּדִי!” לֹא יִדֹּם שָׁם הַקּוֹל. / וַיָצֶץ הַחוּצָה. – וַיַּרְא צֵל שָׁחוֹר / צָמוּד אֶל הַכֹּתֶל, – זֶה סְטַךְ הַשִּׁכּוֹר; / וְהוּא מִתְנוֹעֵעַ בְּמֶלֶל : “פְּתַח, זִ’יד, / פֶּן אֶת הַבַּיִת עָלֶיךָ אַצִּית”.

נְהִי בְכִי הָרוּחַ… וְקוֹלוֹ שֶׁל הַזָּר – / מָה רַב בּוֹ הַתַּחַן! וְהוּא גַם אַכְזָר: / “פְּתַח, יְהוּדִי!” הָהּ, אֵימֵי דוֹר וָדוֹר / בְּזֹאת הַקְּרִיאָה… עַד לַנֶּפֶשׁ תַּחְדֹּר.

וְהַגּוֹי מִתְדַּפֵּק וְקוֹרֵא הוּא בְּמַר: / “אֵלִי, הָהּ, אֵלִי, רַחֲמֵנִי, לִי קַר!” / “אֱלוֹהַּ…” וּלְבָבוֹ שֶׁל הָרַב מֶה חָרֵד, / רֶגַע יִרְגַּז, הַשֵּׁנִי–יִתְחָרֵט:

“כֵּיצַד מִן הַבַּיִת בַּקֹּר אִיש אָנִיס, / וְהבּוֹרֵא אֶל בֵּיתוֹ הֵן אוֹתוֹ כְּבָר הִכְנִיס… / עוֹלָם זֶה גָדוֹל – אַרְבָּעָה לוֹ רוּחוֹת, / וְלַיְלָה וָיוֹם דַּלְתוֹתָיו הֵן פְּתוּחוֹת; / וַאֲשֶׁר אֱלֹהִים יֶאֱהַב וִיקָרֵב, / הַאֲנִי, משֶׁה לֵיבּ, אֶדְחֶה, אֲסָרֵב?”

פָּתַח וַיַּצִּיעַ מִשְׁכָּב לַשִּׁכּוֹר, / פָּשַׁט אֶת הַבֶּגֶד לִכְסוּת לוֹ בַּקֹּר; / חשֶׁךְ. הַסַּעַר הוֹמֶה וּמְבַהֵל, / אַךְ בְּלֵב הַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ אוֹר יָהֵל. – – –

---

הרועה הנאמן

מאת

משה בן־מנחם

א

הָיֹה הָיָה נַעַר / רוֹעֶה בִּשְׂדֵה־יַעַר, / וְלוֹ רַק כִּבְשָׂה יְחִידָה וְאַחַת, / מֵאֵין כָּמוֹה טוֹבָה וְתַמָּה / עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. / וַתֵּתַע הַכִּבְשָׂה וַתֹּאבַד, / וַיִּשָּׁאֵר הַנַּעַר לְבַד, / נֶעֱזָב וְגַלְמוּד, / וַיִּשְׁאַל אֶת נַפְשׁוֹ לָמוּת. / וַיְהִי כִּי גָדְלָה בְּלִבּוֹ הַתּוּגָה / עַל אָבְדַן כִּבְשָׂתוֹ הָעֲנֻגָּה – / וַיִּקַּח הַיַּלְקוּט בְּיָדוֹ וּהַפֶּלֶךְ, / וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ / בִּנְתִיב לֹא דָרְכָה שָׁם כַּף רֶגֶל הֵלֶךְ, / הָלַךְ וְהָלַךְ וַיַּגִּיעַ / אֶל מָקוֹם שָׁם לָאָרֶץ נוֹשֶק הָרָקִיעַ, / וְעַנְנֵי צֶמֶר קַלִּים זַכִּים / מְשַׂחֲקִים בַּשְּׁחָקִים. / אָמַר בְּלִבּוֹ הָרוֹעֶה הַנֶּאֱמָן: / הִנֵּה כִּבְשָׂתִי שָׁם רוֹעָה / עַל גִּבְעָה גְבוֹהָה, / בֵּין סַפִּיר וְאַרְגָּמָן – – – / וַיִּשְׁלַח יָדוֹ לָקַחַת / אֶת הַכִּבְשָׂה הַנִּדַּחַת, – / אַךְ קָצְרָה יָדוֹ! / וַיֵּלֶךְ הַנַּעַר לְדַרְכּוֹ לְבַדּוֹ, / הָלֹךְ וּבַקֵּש יוֹמָם וָלֵיל, / הָלֹךְ וְחַפֵּשׂ בָּאוֹר וּבַצֵּל, / לֹא יָשֵׁן וְלֹא נָח, / רַק בָּכָה וְגָנַח: / “שׁוּבִי, הוֹי, שׁוּבִי, הַבַּת הָאוֹבֶדֶת, / בִּלְעָדַיִךְ אָבַדְתִּי, וְנַפְשִׁי בּוֹדֶדֶת / כְּאֶבֶן בַּדְּרָכִים; / רַק אוֹתָךְ אָהַבְתִּי לְנֵצַח נְצָחִים”.

וַיִּשָׂא אֶת עֵינָיו – / וַעֲגָלָה טְעוּנָה אֲבָנִים לְפָנָיו, / וַיֹּאמֶר הַמִּסְכֵּן: / " – עַצְמוֹת כִּבְשָׁׂתִי הֵן!" / וַיִּקְרָא: “אֲדוֹנִי, הָהּ, הַאִם לֹא שָׁמַעְתָּ, / הַאִם לֹא מָצָאתָ, / כִּבְשָׂה בּוֹדֶדֶת, / בַּדֶּרֶךְ נוֹדֶדֶת, / קוֹרְאָה לָרוֹעֶה כִּי יָבוֹא, / וְיַאַסְפֶנָּה לְנָווֹ? / הוֹי, אָנָה אֶמְצָאֶנָּה?” / – “מַהֲרָה וְצֵא נָא / בְּעִקְּבוֹתֶיהָ, הַנַּעַר, / כִּי רָאִיתִי נְשָׂאָהּ בִּכְנָפָיו הַסַּעַר, / רוּץ בְּכָל כֹּחַ, / אַל תִּתֵּן לְךָ מָנוֹחַ, / אוּלַי תַּצִּילֶנָּה, / וְאֶל בֵּיתְךָ תּוֹבִילֶנָּה”.

כַּךְ שָׂח הָאִישׁ, / וַיֵּעָלֵם חִישׁ.

ב

הָלַךְ לְדַרְכּו הַמִּסְכֵּן הָרוֹעֶה – / וַעֲגָלָה מְלֵאָה עֲנָפִים הוּא רוֹאֶה, /אָמַר בְּלִבּוֹ אָז: הִנֵּה הַקַּרְנַיִם… / אוֹי לָעֵינַיִם! / וַיִקְרָא: “אֲדוֹנִי, הוֹשִיעָה, / הַכִּבְשָׂה לִי הָבִיאָה! / כִּי אֵיךְ אָשׁוּב אֶל נָוִי, / בְּלִי אֱהוּבִת לְבָבִי?”

וַיַּעַן בְּלַעַג הָאִישׁ וּבִצְחוֹק: / " – הָלְכָה כִּבְשָׂתְךָ, נַעֲרִי, רָחוֹק; / עַל עֶבְרֵי פִּי פַּחַת / הִיא עוֹמֶדֶת, מִתְיַפַּחַת: / רוּץ אַחֲרֶיהָ, / וֶאֱחֹז בְּקַרְנֶיהָ, / וְהַצֵּל בְּדַל אֹזֶן וּשְׁתֵּי כְּרָעֶיהָ!"

ג

וַיֵּלֶךְ הַנַּעַר הָלֹךְ וְנָסֹעַ, / צָעֹד וּפָסֹעַ, / בְּכֹחַ וּבְחַיִל, / יוֹמָם וָלַיִל, / בַּצֵּל וּבָאוֹר, / בַּחֹם וּבַקֹּר, – / וְהִנֵּה עֲגָלָה לִקְרָאתוֹ בַּדֶּרֶךְ, / וְהִיא מְלֵאָה לָהּ אֱגוֹזֵי פֶּרֶךְ; / אָמַר הַנַּעַר: הִנֵּה הָרַגְלַיִם, / אוֹי לָעֵינַיִם! / וַיִקְרָא: “אֲדוֹנִי, הָהּ, הַאִם לֹא רָאִיתָ, / הַאִם לֹא חָזִיתָ, / כִּבְשָׂה קְטַנָּה, / כַּשֶּׁלֶג לְבָנָה, בַּדֶּרֶךְ תּוֹעָה, / וּמְבַקֶּשֶׁת אֶת רוֹעָהּ?”

וַיַּעַן הָאִישׁ בְּקוֹל מַר כַּלַּעֲנָה: / – “שְׁמַע, בֶּן־אָדָם! / רָאֹה רָאִיתִי כִּבְשָׂה קְטַנָּה / עַל אֵם הַדֶּרֶךְ. / מִפִּיהָ יֵז דָּם, / שְׁבוּרָה הַבֶּרֶךְ, / וּזְאֵב עֲרָבוֹת / אֶת שִׁנָּיו חֲרָבוֹת / בִּבְשָׂרָהּ תּוֹקֵעַ; / מְפָרֵק, מְלַקֵּק, וְאֶת הַלֵּב קוֹרֵעַ! / רוּץ אַחֲרֶיהָ, רוֹעִי הַדַּל, / אוּלַי עוֹד תַּצִּיל שְׁתֵּי כְּרָעַיִם וּבָדָל, / טֶרֶם כֻּלָּהּ תְּהִי לְטֶרֶף!” / וַיָּרָץ הַנַּעַר בְּכָל כֹּחַ, בְּלִי הֶרֶף – – – / וַיְהִי בֹּקֶר, וַיְהִי עֶרֶב: / הַשֶׁמֶשׁ שׁוֹקַעַת, הַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת, – – – / בְּכוּ לָרוֹעֶה וְלַכִּבְשָׂה הַנִּדַּחַת!

גאוה וקנאה

מאת

משה בן־מנחם

---

הרבי והשודד

מאת

משה בן־מנחם

א

בַּכְּפָר קַשְׁלוֹבִיץ, הַסָּמוּךְ לְיַזְלוֹבִיץ, שָׂמֵחַ : / הֶמְיַת שִׁכּוֹרִים בְּבֵית־הַמַּרְזֵחַ, / “אַיזִיק, הַב יַיִן!” כָּל גָּרוֹן צוֹרֵחַ: / וְאַיזִיק הַמּוֹזֵג גּוֹנֵח וְטוֹרֵחַ, / וְעוֹשֶׂה רְצוֹנוֹ שֶׁל כָּל אוֹרֵחַ־פּוֹרֵחַ, / לֹא יַחְסִיר הַמֶּזֶג לְאִיבַן וּלְיַן, / וְהַצִּמָּאוֹן הוֹלֵךְ וּמִתְגַּבֵּר כַּמַּעְיָן.

וּכְטוֹב לֵב הַגּוֹיִים בְּיַיִן שָׂרוּף, / הַמֹּחַ קוֹדֵחַ וְהַדָּם טָרוּף – / הַיָּד שֶׁל עֵשָׂו הוֹפֶכֶת לְאֶגְרוֹף! / כָּל עַיִן לוֹהֶטֶת כְּאוֹמֶרֶת לִטְרֹף… / “אַיּזִיק, הַב יַי”שׁ בְּלִי מָהוּל בַּמַּיִם! / ווֹדְקָה חָרִיף שֶׁיַהֲפֹךְ אֶת הַקְּרָבַיִם, / שֶׁיְמַלֵּא אֶת הַנְּשָׁמָה מְתִיקוּת וּמַאֲוַיִּים… / הָרֵק הַבַּקְבּוּק שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חִדּוּשׁ, / מִן הַמִּין הַמְשֻׁבָּח שֶׁנּוֹטְלִים לְקִדּוּשׁ, / מוֹשְקָה, חֲלָמַאי, / אַל תִּהְיֶה רַמַּאי, / הַב מֵאוֹתוֹ הַסּוּג, שֶׁאֵינֶנּוּ בַּשּׁוּק, / שֶׁהָרַב וְהָרַבָּנִית לוֹגְמִים בַּסֻּכָּה, וְאַל תְּהִי הַנְּשָׁמָה הַנּוֹצְרִית עֱשׁוּקָה!" / וְאַיזִיק מוֹזֵג וְהֵם מוֹצְצִים כַּעֲלוּקָה.

ב

נִכְנַס יַיִן – יָצָא שֵׁד… / רֵיחַ כֹּהֶל וְעָשָׁן בְּכָל הַחֶדֶר מִתְפַּשֵּׁט, / וְרוּח רָעָה נִכְנְסָה בָּעֲרֵלִים, / וּבַחֲמָתָם הֵם מְצַעֲקִים וּמְשַׁבְּרִים כֵּלִים, / יַד אִישׁ בְּרֵעֵהוּ – ווֹיְטָק בִּסְטַךְ, / וּמְטַר מַהֲלֻמּוֹת יוֹרֵד וְנִתָּךְ! / אַךְ בִּזְכוֹת הַמּוֹזֵג וּבְעֶזְרַת הַמַּשְׁקִים, / מִתּוֹךְ בְּכִי שֶׁל חֲרָטָה הֵם מִתְחַבְּקִים וּמִתְנַשְּׁקִים, / עָבַר הַזַּעַם, שָׁכַךְ הֶחָרוֹן, / נִשְׁמַע קוֹל: “יַנְטֶק עַל הַהַרְמוֹנְיָה יָרֹן!” / וְשָׁלוֹם עַל עֵשָׂו. וְאַיזִיק קוֹרֵא בַּגָּרוֹן: / “יַנְטֶק, יַנְטֶק! הֵיכָן הוּא הַצּוֹלֵעַ?” / וְיַנְטֶק יוֹשֵב וְהוּא זוֹלֵל וּבוֹלֵעַ / נִתְחֵי נַקְנִיק, קַדְלֵי דַחֲזִיר, / וְגַם מִן הַטִּפָּה הַמָּרָה אֵינֶנּוּ נָזִיר, / פָּנָיו צוֹהֲלִים וְעֵינוֹ תַּזְהִיר, / מָשָׁל לְמִשְׁנֵה הַמֶּלֶּךְ וּוָזִיר.

וּמִי מְמַלֵּא אֶת כְּרַסוֹ הַשְּׁמַנָה כַּדָּת? – / אַיזִיק הַמּוֹזֵג רַק הוּא לְבַד, / כִּי הוּא הַמּוזִיקַנְט הַטּוֹב שֶׁבַּכְּפָר, / וְכָל הַשְּׁאָר לְעֻמָּתוֹ – אֵפֶר וְעָפָר. / מֻשְׁלָם גָּדוֹל הוּא יַנְטֶק הַקֵּטֵּעַ, / וְכָל מִינֵי זֶמֶר הוּא מַכִּיר וְיוֹדֵעַ – / שִׁירִים וּמִזְמוֹרִים, עַל אַבִּירִ‏ים וְגִבּוֹרִים, / מִימֵי הַתְּקוּמָה וְהַמֶּרֶד: / לְשׁוֹנוֹ גְבוֹהָה־גְבוֹהָה מְדַבֶּרֶת / וְהַהַרְמוֹנִיקָה – גַּם עַלִּיזָה, וְגַם בִּבְכִי מְמָמֶרֶת.

וְיַנְטֶק בַּעַל־הַמּוּם – בַּר־נַשׁ עָרוּם וּפִקֵּח, / לְאִטּוֹ שּׁוֹתֶה וּלְאִטּוֹ מְקַנֵּחַ, / קוֹרֵץ עַיִן חֲצוּפָה כְּלַפֵּי הַמּוֹזֵג וְגוֹנֵחַ… / אַחַר הוּא תוֹפֵס אֶת הַהַרְמוֹנִיקָה הַיְדוּעָה, / וְעַל שִׁכְמוֹ בַּאֲלַכְסוֹן יִתְלָנָּה בִּרְצוּעָה. / מְנַעֲנֵע וּמוֹשֵךְ אֶת הַכְּלִי הַמִּתְנַפֵּחַ, / וְהַכְּלִי מִתְנַגֵּן עַל קְרָבָיו וּמִתְיַפֵּחַ, / וְשִׁיר וְזֶמֶר יְדַבֵּר וְיָפֵחַ. / פִּתְאֹם – וּקְרַקוֹבְיַק" עוֹלֶה וּפוֹרֵחַ! / וּכְמוֹ סַעַר מִתְחוֹלֵל בְּבֵית הַמַּרְזֵחַ – / שְׂמֵחָה כָּל נְשָׁמָה, / וְכָל רֶגֶל מוּרָמָה, / וְקוֹל נִשְׁמַע בְּרָמָה: / “הַיי קְרַקוֹבְיַק יֶדֶן”, / “דַּאנַא דַּאנַא מוֹי!” / וְטַעַם גַּן־עֵדֶן / טוֹעֵם כָּל גּוֹי.

וְיַנְטֶק הַשִּׁכּוֹר נִתְעַיֵף מַהֵר; / וּבְכָל הַכְּפָר אֵין מְנַגֵּן אַחַר, / וְהָרַגְלַיִם, רַגְלֵי עֵשָׂו־חָם, / רוֹצוֹת לִרְקֹד כְּחֹם הַדָּם. / “יַנְטֶק, יִכָּנֵס בְּךָ הַשֵּׁד, בַּעַל־מוּם! / לָמָּה תִּישַׁן וְלֹא תְנַגֵּן מְאוּם?” / “אַיזִיק, הָעֵר אֶת הָמְנֻוָּל, הַשִּׁכּוֹר! / וָלֹא – אֶת לְשּׁוֹנְךָ מִפִּיךָ נַעֱקֹר! / אוֹ נַגֵּן אַתָּה לָנוּ! הַיְהוּדִי כֹּל יָכוֹל! / לִשְׁתּוֹת וְלִרְקֹד צָרִיךְ הַחוֹחוֹל!”

וְאֶגְרוֹפִים מוּנָפִים, / וְכִסְאוֹת מוּעָפִים, / וְשֵׁבֶר זְכוּכִית! / אַךְ שׂוֹבֶתֶת הַמַּפּוּחִית, / וְיַנְטֶק עַל הָאָרֶץ בְּקִיאוֹ מִתְבּוֹסֵס, / וְהוּא נוֹשֵם וְנוֹשֵׁף וְנוֹחֵר כַּגּוֹסֵס, / וְאֵין לוֹ תְּקוּמָה, וְאֵין לוֹ עֲמִידָה! /שָׁתָה הַגּוֹי יֶתֶר עַל הַמִּדָּה. / בּוֹכֶה הַמּוֹזֵג: “הוֹי, מֵאַיִן יָבוֹא עֵזֶר?”

וְהִנֵּה נִפְתְּחָה הַדֶּלֶת וְנִכְנַס יִשְׂרָאֵל בֶּן אֱלִיעֶזֶר. / וְהוּא הַמְלַמֵּד בַּכְּפָר וְלֹא בָּא לְבַדּוֹ, / כִּי נַעַר קָטֹן הוּא נוֹהֵג בְּיָדוֹ – / שָׁאוּל בֵּן יַקִּיר. / וְהוּא מִיַּזְלוֹבִיץ הָעִיר, / וְשֵׁם אָבִיו שֶׁל שָׁאוּל – הָרַב רַבִּי מֵאִיר. / וְהַנַּעַר – אַף רֶגַע יָדוֹ הָרָזָה, / מִיַּד הַמְלַמֵּד אֵינוֹ זָזָה; / לִבּוֹ הוֹלֵם מִפַּחַד וְאֵימָה, / וְאֵין הוּא מֵבִין וְכֻלּוֹ תֵּמַהּ, / לָמָּה הֱבִיאוֹ הֵנָּה, יִשְׂרָאֵל, / לְגֹב הָאֲרָיוֹת!.. וְאֵינוֹ מִתְבַּהֵל.

ג

אִישׁ מוּזָר הוֹא יִשְׂרָאֵל וְדַרְכּוֹ מְשֻׁנֶּה, / בְּפִי רַבִּים “בַּעַל־שֵׁם־טוֹב” הוּא מְכֻנֶּה, / וּמַעֲשִׂיּוֹת שׁוֹנוֹת מְסַפְּרִים עָלָיו. / יֵשׁ אוֹמְרִים: בּוּר הוּא! – וְזוֹ דַעַת אוֹיְבָיו, / וְיֵשׁ אוֹמְרִים: צַדִּיק! אֶחָד מִלָּמֶד־וָו… / גָּר הוּא בִּמְעָרָה עַל שְׂפַת הַנָּהָר פְּרוּט / וְחַי בְּרֹב דֹּחַק, עָנִי מָרוּד. / יֵשׁ וְהוּא נֶעְלָם מֵעֵין רוֹאִים, / מִתְהַלֵּךְ בֵּין הָרֵי הַקַּרְפָּטִים הַגְּבוֹהִים, / וְשָׁם בַּמִּסְתָּרִים יַעֲבֹד אֶת אֱלֹהִים… / וּפִתְאֹם הוּא מִתְגַּלֶּה בְּאַחַד הַיְרִידִים, / מֻקָּף הֲמוֹן גּוֹיִים, רֵעִים וִידִידִים, / שֶׁכֵּן בְּטִיב בְּהֵמוֹת וְסוּסִים הוּא יוֹדֵעַ! / מְתַוֵּךְ בֵּין נִצִּים וְרִיב מוֹנֵעַ. / מֵיטִיב הוּא לְדַבֵּר בִּלְשוֹן הַחוֹחוֹלִים, / מְגָרֵשׁ “דִּבּוּקִים” וּמְרַפֵּא חוֹלִים, / וּמִי כָּמוֹהוּ בָּקִי בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיוֹת! / וְדֶרֶךְ סִפּוּרוֹ – תְּמִיהוֹת עַל תְּמִיהוֹת!… לוֹקֵחַ לְבָבוֹת וּמְמַלְאָם כְּמִיהוֹת, / וּכְרוּכִים אַחֲרָיו אַנְשֵׁי עֲבוֹדָה וְעָמָל, / אִכָּרִים, בַּעֲלֵי מְלָאכָה, הָמוֹן עָנִי וָדַל, / אִישׁ קָדוֹש וּפָלְאי בּוֹ יִרְאוּ כֻּלָּם, / וּבִדְבָרָיו הַטּוֹבִים יָקֵל אֶת עֻלָּם.

אַךְ נִכְנַס לְבֵית הַמַּרְזֵחַ, יִשְׂרָאֵל, / וְכָל אִישׁ וָאישׁ מִמֶּנּוּ נִתְפָּעֵל: / “הֵיי, שְׂרוּלוּ, שְׂרוּלִינְיוּ, מוֹשִיעַ וּמָגֵן! / מִי כָּמוֹךָ יוֹדֵעַ לָשִׁיר וּלְנַגֵּן! / קוֹלְךָ נָעִים, דִּבּוּרְךָ מָתוֹק מִדְּבָשׁ, / וְנֹעַם סִפּוּרְךָ אֶת לִבֵּנוּ כָּבַשׁ”. / וְיִשְׂרָאֵל מִתְקָרִֵב אֶל בַּרְטֶק וְאֶל יַאשׁ, / וְשׁוֹתֶה עִמָּהֶם יַחַד רְבִיעִית שֶׁל יַי"ש, /וַיִּשָּׂא אֵת מְשָׁלוֹ תּוֹךְ קֶשֶׁב וּדְמָמָה, /וְהַקָּהָל שׁוֹתֶה אֶת דְּבָרָיו בְּצָמָא:

“בַּיוֹם הָרִאשׁוֹן בַּשָּׁבוּע אֶשְׁתֶּה אַחַת, / הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד. / צָרִיךְ, אַחִים, לִהְיוֹת שָׂמֵחַ, / וְאֶת בּוֹרֵא הָעוֹלָם יֵשׁ לְהַלֵּל וְלְשַׁבֵּח. / הוֹי, אַחֲרֵי מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנִים, / חֶשְׁבּוֹן צֶדֶק נִתֵּן לְפָנָיו,בָּנִים! / עַל כֵּן נִשְׁפֹּךְ לִבֵּנוּ כַּמַּיִם, / וְהוּא יִשְׁמַע מִן הַשָּׁמַיִם”. / “בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי אֶשְׁתֶּה וַדַּאי, / הוֹי, קְרַע שָׂטָן, אַל שַׁדַּי! / צָרִיךְ לָדַעַת אֵיךְ הַשֵּׁנִי אֶשְׁתֶּה וַדַּאי, / הוֹי, קְרַע שָׂטָן, אֵל שַׁדַּי! / צָרִיךְ לָדַעַת אֵיךְ לִשְׁתּוֹת וְלָשִיר, / הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ הוּא עָשִיר”. / “בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי – יוֹם בּוּ הֻכְפַּל ,כִּי טוֹב, / אֶת גְּרוֹנִי הַיָּבֵשׁ בְּכוֹסִית אֵשְׁטֹף, / צָרִיךְ תִָּמִיד אוֹתוֹ לָדַעַת וְלִזְכֹּר… / אֲבָל אָסוּר, אָסוּר לִהְיוֹת שִׁכּוֹר”. / “בַּיּוֹם הָרְבִיעִי אֶשְׁתֶּה כּוֹס תְּמָד, /בֶּן אָדָם, עֲשֵׂה הַרְבֵּה וֶאֱמֹר מְעַט! / צָרִיךְ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, / זֶה מוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה”. / “בּיּוֹם הַחֲמִישִׁי – אַף לֹא טִפָּה שֶׁל יַי”שׁ! / וְאֶת הַיֵּצֶר הָרַע אֶדְחֶה בְּקַשׁ… / צָרִיךְ לָדַעַת תַּאֲוָה לשבר, / צריך על העוונות להתגבר".

“בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי, בְּעֶרֶב שַׁבָּת, / אֲקַדֵּשׁ עַל הַיַּיִן וְאֶשְׁתֶּה כַּדָּת, / צָרִיךְ לָדַעַת אֶת הַגּוּף לְהַעֲלוֹת, / וְאֶת הֶאוֹר הַגָּנוּז בַּנְּשָׁמָה לְגַלּוֹת”. / “וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת – כּוֹסִי רְוָיָה, / אֲשַׁוֶּה לְנֶגְדִּי רַק שֵׁם ‘הֲוָיָה’… / מְנוּחָה וְשִׂמְחָה בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, / בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה אֲמַלֵּא גְבִיעִי. / וְחֶשְׁבּוֹן־צֶדֶק כִּי עָשִׂיתִי, אַחַי, / אֵצֵא בְּמָחוֹל לִכְבוֹד אֵל חַי!”

ד

וּקְהַל הַגּוֹיִים מַקְשִׁיב בִּדְמָמָה… / פִּתְאֹם צָץ כְּמוֹ מִן הָאֲדָמָה, / שֶׁקֶץ צָעִיר – אִיבַן הַגַּנָּב, / וַיִּגַּשׁ לְיִשְׂרָאֵל וַיַּעֲמֹד לְפָנָיו, / וְעַיִן חֲצוּפָה בּוֹ תָקַע, כְּאוֹמֵר לְהוֹכִיחַ, / שֶׁאֶת דַּעְתּוֹ הַחֲזָקָה אֵין לְהָנִיחַ / בְּשִׁירִים יְהוּדִיִּים מִן הַ“בְּרִית הַיְשָׁנָה”! / מַה לּוֹ צֶדֶק אַחֲרֵי מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה, / חֶשְׁבּוֹן אַחֵר לוֹ עִם אֱלֹהִים וְהַבְּרִיּוֹת! / אֵין לִבּוֹ הוֹלֵךְ אַחֲרֵי מַעֲשִׂיּוֹת… / הִנֵּה, לְמָשָׁל, כָּל הַזִּ’ידִים הַשְּׁחוֹרִים, / שַׂקֵּי זָהָב הֵם טוֹמְנִים בַּחֹרִים. / וְהוּא, אִיבַן, / נוֹצְרִי, כַּמּוֹבָן, / עָנִי וְאֶבְיוֹן וְאֵין לוֹ כְּלוּם! / וְלָמָּה לֹא יּקַּח מִן הָאוֹצָר הַבָּלוּם? / וְהִנֵּה אַיזִיק הַמּוֹזֵג, יְהוּדִי “כָּשֵׁר”, / מִשֹּׁד עֲנִיִּים הוֹלֵךְ וּמִתְעַשֵּׁר, / וְלָמָּה לֹא יִתֵּן מֵהוֹנוֹ לַדַּל? / לָמָּה מִן הָאָרֶץ אֶבְיוֹן לא יֶחְדַּל?

אִיבַן גְּבַרְתָּן הוּא, בַּרְזֶל וָפֶלֶד! / אַךְ כְּרֹב גְּבוּרָתוֹ תָּמִים הוּא כַּיֶּלֶד, / וְרַעְיוֹנוֹת מְשֻׁנִּים מַטְרִידִים אֶת מֹחוֹ; /וְהִנֵּה הוּא נִצָּב פֹּה בִּמְלֹא כֹּחוֹ, / וּמַעֲמִיק לְעִינָיו שֶׁל יִשְׂרֵָאֵל הַמְלַמֵּד, / כְּמוֹ עִמּוֹ לְהֵאָבֵק הוּא מְחַמֵּד, / וּמִלְחֶמֶת עִינַיִם בֵּין נָמֵר וְלָבִיא… / וְגָבַר יִשְׂרָאֵל בְּמַבָּטוֹ הַלְּבָבִי… / נִרְתַּע אִיבַן וְנָסוֹג לְאָחוֹר, / כְּהִסּוֹג מִפְּנֵי הַיּוֹם הַלַּיְלָה הַשָּׁחוֹר, / נָהַם נְהִימָה שֶׁל רֹגֶז, כֶּחָתוּל, / וַיַּעַן וַיִּרְטַן: “עוֹד תִּרְאֶה, שְׂרוּל, / מִי הוּא אִיבַן, וּמַה הוּא יָכוֹל!” / “אִיבַן”, אָמַר יִשֱׂרָאֵל, “שְׁמַע, צֵא בְּמָחוֹל… / הִנֵּה שָׁאוּל, – הוּא יָשִׁיר לְפָנֶיךָ, / וְאַתָּה, שָׁמַעְתִּי, קַל בְּרַגְלֶיךָ, / כְּאַחַד הַצְּבָאִים בַּשָּׂדֶה וּבַיַּעַר. / צֵא בְּמָחוֹל, אִיבַן לְקוֹל שִׁיר הַנַּעַר!”

“טוֹבִים דְּבָרֶיךָ, שְׂרוּל, הִנְנִי מוּכָן!” / וּכְרֶגַע וְהַנַּעַר הָעֳמַד עַל שֻׁלְחָן, / מֻקָּף הֲמוֹן אִכָּרִים, גָּדוֹל וְקָטָן, / וְאֶת קוֹלוֹ הַנָּעִים בְּשִׁיר נָתַן, / מִשִּׁירֵי הַמְלַמֵּד וּמֻנִּגּוּנֵי הַתְּפִלָּה, / קוֹלוֹ כַּפַּעֲמוֹן, אַךְ בְּלִי אֹמֶר וּמִלָּה.

וְאִיבַן פָּשַׁט מֵעָלָיו אֶת הַחֲמִילָה, / רַק כֻּתָּנְתּוֹ לְעוֹרוֹ. וְהוּא מְכַרְכֵּר וְרוֹקֵד, / וּמַבַּט עֵינוֹ בּוֹעֵר וְיוֹקֵד, / וּלְעֵינֵי הַנַּעַר הוּא שָׁלוּח וּמְכֻוָּן: / “אַתָּה שׁאוּל וַאֲנִי אִיבַן!” / “אַתָּה שָׁאוּל וַאֲנִי אִיבַן!”

וְכָל הַקָּהָל מוֹחֵא כַּפָּיו, / לְרִקּוּדוֹ שֶׁל אִיבַן וְנִקּוּשׁ מַגָּפָיו, /הֶעָקֵב הַמְסֻמָּר מַכֶּה הַךְ־הַךְ, / קַל הוּא בְּרַגְלָיו וּכְמוֹ בָּאֲוִיר יִפְרַח, / עַד לַתִּקְרָה יִקְפֹּץ וְלֹא יִטְרַח. / וְשָׁאוּל – מְצַלְצֵל קוֹלוֹ הָרַךְ, / וְהוּא מַפְלִיא אֶת שׁוֹמְעָיו וְאֶת נַפְשָׁם יְחוֹלֵל; / הַס מִסָּבִיב, אֵין צוֹעֵק וּמִשְׁתּוֹלֵל, / כָּל עַיִן צְמוּדָה לְאִיבַן הַמְחוֹלֵל, / הַשּׁוֹפֵךְ אֶת נַפְשׁוֹ בָּמָּחוֹל הַגּוֹבֵר; /“אַתָּה שָׁאוּל וַאֲנִי אִיבַן” – בְּפִיו הוּא דוֹבֵר. / וְיִשְׂרָאֵל עוֹמֵד מִן הַצַּד וְרוֹאֶה. / אֵיךְ נַחְשׁוֹל הַהִתְלַהֲבוּת עוֹלֶה וְגוֹאֶה, / שָׁאוּל מְזַמֵּר, וְאִיבַן הַנִּלְהָב / יִקְרָא לְעֻמָּתוֹ: “עוֹד זֶמֶר לִי הַב!” / פִּתְאֹם – מַבַּט עַיִן, כֹּה עַז וְחָמוּר! / וַיָּבֶן הַנַּעַר מַה בּוֹ אָמוּר: / יִשְׂרָאֵל נָתַן צַו… וְקוֹלוֹ נִפְסַק, / וְאִיבַן נָפַל לָאָרֶץ כַּשַּׂק. / וּכְתֹם הַמָּחוֹל הַפִּרְאִי, הַטָּרוּף, / שׁוּב הִתְחִילוּ לִשְׁתּוֹת מִן הַיַּיִן הַשָּׂרוּף, / וַיֵּשְׁתְּ יִשְׂרָאֵל עִמָּהֶם גַּם יַחַד, / וְנִפְרַד מִכֻּלָּם בְּשָׁלוֹם וּבְנַחַת. / וּלְאִיבַן אָמַר: “הוֹי, בֶּן־אָדָם, / גַּם הַגִּבּוֹר הוּא רַק בָּשָׂר וָדָם; / וְזֶה הַדָּבָר בְּלִבְּךָ נָא שַׁמֵּר: / כָּל מָחוֹל סוֹפוֹ לְהִגָּמֵר, / וְזָכַרְתָּ אֶת זֶה הַלַּיְלָה – לֵיל סִיוָן / …הוּא שָׁאוּל וְאַתָּה – אִיבַן!”

ה

וְהַשָּׁנִים עוֹבְרוֹת אַחַת לְאַחַת, / לֹא יַעֲמֹד הַזְּמַן אַף לְרֶגַע קָט, / גְּדָיִים נַעֲשִׂים תְּיָשִׁים, / יְלָדִים – אֲנָשִׁים, / וְשָׁאוּל הַנַּעַר הָיָה לְרַבִּי שָׁאוּל מַרְגָּלִית, / לַמְדָּן וּשְׁתַדְּלָן וּבִקְהִלָּתוֹ שַׁלִּיט; / לוֹ מֶרְכָּבָה וּשְׁנֵי סוּסִים אַבִּירִים נְהוּגִים בִּידֵי רַכָּב. / וְהוּא נוֹסֵעַ בְּעָרִים וּכְפָרִים לְרֶגֶל עֲסָקָיו, / נְסִיכִים וְדֻכְּסִים יִשְׁאֲלוּ בַּעֲצָתוֹ, / כִּי נֶאֱמָן הוּא עֲלֵיהֶם בְּרֹב יָשְׁרוֹ וְחָכְמָתוֹ, / מִסְחָרוֹ פָּרַץ בָּאָרֶץ, עַד דַּנְצִיג יַגִּיעַ, / וּבְ“וַעַד אַרְבַּע הָאֲרָצוֹת” אֶת קוֹלוֹ יַשְׁמִיעַ.

וַיְהִי הַיּוֹם וְרַבִּי שָׁאוּל עוֹבֵר בַּיַּעַר, / הַסּוּסִים דּוֹהֲרִים־דּוֹלְקִים כַּסַּעַר, / אָץ לוֹ הַדֶּרֶךְ וְלִבּוֹ רוֹעֵד, / שֶׁמָּא, חָלִילָה, יְאַחֵר מִן הַמּוֹעֵד… / שְׁמוּעָה שָׁמַע הַיּוֹם כִּי הַפָּרִיץ, / פַּן בַּרְבַּרִינְסְקִי, הָרָשָׁע הֶעָרִיץ, / אֶת בַּת הַמּוֹכְסָן בְּלַשְׁקוֹבִיץ חָמַד, / וַיִּתְפְּסֶנָּה וַיִּמְסְרֶנָּה, אוֹיָה, לִשְׁמָד. / וְהַנַּעֲרָה בַּמִּנְזָר הָעַתִּיק עֲצוּרָה, / לוֹמֶדֶת “פַּסְלוּתָם” וְסוֹגֶדֶת לַצּוּרָה, / אוֹי וַאֲבוֹי לָאָב וְלָאֵם, / וְדַי קֶצֶף וְעֶצֶב וְחִלּוּל הַשֵּׁם!

וְהִנֵּה הוּא נוֹסֵעַ, הַגְּבִיר, וְנֶחְפָּז; / וְאִתּוֹ אַמְתַּחַת דּוּקָטִים שֶׁל פָּז, / לְפִדְיוֹן שְׁבוּיִים, – לְהוֹצִיא אֶת הַבְּתוּלָה, / מִידֵי הַטֻּמְאָה וְלָתֵת לָהּ גְּאֻלָּה. / “מַהֵר, מַהֵר, גֶּצִיל, אֵין זְמָן, אֵין פְּנַאי!” / אַךְ אוֹי, אֵין חֵקֶר לְדַרְכֵי אֲדֹנָי… / אֱנוֹשׁ בָּשָׂר וָדָם, אֶת הַקֵּץ דּוֹחֵק, / וְהַיּוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם לְמַחֲשַׁבְתּוֹ צוֹחֵק… / מַהֵר, מַהֵר, כְּחֵץ מִקֶּשֶׁת!.. / וְאֵי־שָׁם כְּבָר פְּרוּשָׂה וּמְזֹרָה הָרֶשֶׁת; / הַכֹּל בִּשְׁבִילְךָ מוּכָן וּמְזֻמָּן, / מַה לְּךָ מְמַהֵר? – תַּגִּיעַ בַּזְּמָן.

הוּא בַּדֶּרֶךְ – וְהַשָּׁמַיִם הִתְקַדְּרוּ בְּעַנְנֵי זַעַם, / הֶחְשִׁיךְ הַיַּעַר, וְהִנֵּה בָּרָק וָרַעַם! / וּסְעָרָה מִתְחוֹלֶלֶת, / וְסוּפָה מִשְׁתּוֹלֶלֶת, / אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחוּ, / זִרְמֵי מַיִם נִשְׁפָּכוּ, / לֹא הָיָה כָּמוֹהוּ עוֹד גֶּשֶׁם, שִׁטָּפוֹן! / מִזְרָח וּמַעֲרָב, דָּרוֹם וְצָפוֹן, / הָיוּ לַאֲחָדִים; / תְּהוֹם שֶׁל פְּחָדִים, / וְאֵין שְׁבִיל וְאֵין דֶּרֶךְ, / הִגִּיעוּ מַיִם זֵידוֹנִים עַד בֶּרֶךְ, / וְהָעֲגָלָה טוֹבַעַת בְּבֹץ וּבְרֶפֶשׁ. / “רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! הִגִּיעוּ מַיִם עַד נֶפֶשׁ”… / מִתְפַּלֵּל רַ' שָׁאוּל מִתַּחַת לַכִּלָּה, / אַךְ לַשָּׁוְא, אֵין שׁוֹמֵעַ לְקוֹל הַתְּפִלָּה, / וְהַיַּעַר בְּאַלְפֵי קוֹלוֹתָיו צוֹעֵק, / וּלְאֵיד הָאָדָם הָאוֹבֵד הוּא לוֹעֵג.

וְהָרַכָּב הַמִּסְכֵּן דּוֹחֵק וְדוֹפֵק, / וְגוּף הַסּוּסִים אֶת הַמַּכּוֹת סוֹפֵג, / צַעַר בַּעַלֵי חַיִּים!.. וּבִשְׁאֵרִית כֹּחָם, / בְּדֶרֶךְ לֹא־דֶרֶךְ יְעַבְּטוּ אָרְחָם. / פִּתְאֹם וַיִּתְנַעֲרוּ וַיַּתְחִילוּ לִדְהֹר, / הַעֲמֵק־הַעֲמֵק לַיַּעַר הַשָּׁחוֹר; / לַשָּׁוְא הָרַכָּב יִבְלֹם וְיַעְצֹר! / דַּהֲרַת אַבִּירִים כָּמוֹהָ עוֹד לֹא רָאָה; / וּגְדוֹלָה הַסַּכָּנָה מְאֹד וְרָעָה; / הִשְׁתּוֹלְלוּ הַסּוּסִים, אֲחָזָם הָפַּחַד, / עוֹד מְעַט וְיַפִּילוּ אֶת הָעֲגָלָה לַשַּׁחַת – – – / וְרַבִּי שָׁאוּל הַבָּהוּל – שִׁבְעָתַיִם מִתְבַּהֵל, / וְהוּא קוֹרֵא לֵאלֹהִים: “שְׁמַע יִשְׂרָאֵל!” / וְהִנֵּה עָמְדוּ הַסּוּסִים בְּמַעֲרֶה, עַל גִּבְעָה! / אַךְ אֵי־מִזֶּה צָצוּ שׁוֹדְדִים שִׁבְעָה, / כְּלֵי זֵינָם עֲלֵיהֶם, / וְסַכִּינִים בְּשִׁנֵּיהֶם, / וַיַּקִּיפוּ אֶת הַסּוּסִים וְהָרֶכֶב כַּרְקוֹם; / וַיִּצְעֲקוּ פֶּה אֶחָד: “עֲמֹד, אַל תָּזוּז מִן הַמָּקוֹם!” / וּבְדַבְּרָם וַיִּתְפְּסוּ הַשּׁוֹדְדִים הַנְּבָלִים, / אֶת רַבִּי שָׁאוּל הַמִּתְעַלֵּף וַיִּכְבְּלוּהוּ בִּכְבָלִים, / וְכֵן גַּם עָשוּ לְגֶצִיל הָרַכָּב. / וַיְחַפְּשׂוּ בְּכֵלָיו שֶׁל הַגְּבִיר וּבְשַׂקָּיו; / רֵאשִׁית כֹּל מָצְאוּ תְּפִלִּין וְטַלִּית, / וְהַסֵּפֶר “מֵאִיר נְתִיבִים” מֵאֵת רַ' מֵאִיר מַרְגָּלִית – / הוּא אֲבִי רַ' שָׁאוּל נֵרוֹ יָאִיר, / אֲשֶׁר שְׁבִילֵי הַחָכְמָה לוֹ נְהִירִים כִּשְׁבִילֵי יַזְלוֹבִיץ הָעִיר; / וּשְׁנֵי פִּרְחֵי גַזְלָנִים, זַאֲטוּטִים, / קָרְעוּ אֶת הַטַּלִּית וְהַסֵּפֶר לִסְמַרְטוּטִים, / וְאֶת הַתְּפִלִּין קָשְׁרוּ לְרָאשֵׁי הַסּוּסִים הַמֻּטִּים, / וַיִּצְחֲקוּ צְחוֹק רֶשַׁע מֵרֹב שִׂמְחָה וָנַחַת.

וְהַשּׁוֹדְדִים הַגְּדוֹלִים מָצְאוּ בְּחֵיק הָרֶכֶב מִתַּחַת, – / מְצִיאָה גְדוֹלָה – אֶת הָאַמְתַּחַת! / וְהִיא גְדוּשָׁה וּמְלֵאָה כָּרִמּוֹן דִּינָרִים; / וַיִּשְׂמְחוּ שׂמְחָה גְדוֹלָה הַנְּעָרִים. / וּבַעֲקֵב הַשִּׂמְחָה – שִׁגָּעוֹן רַב! / נָפַל רִיב בֵּינֵיהֶם, קָטֹן עִם גָּדוֹל רָב; / זֶה אוֹמֵר: “אֲנִי מְצָאתִיו!” / וְזֶה אוֹמֵר: “אֲנִי גִלִּיתִי אֶת הַנָּתִיב!” / “וְלוּלֵי אָנֹכִי”, הַשְּׁלִישִׁי מִתְעָרֵב, / “ל’גִבְעַת הַשֵּׁדִים' לֹא הָיִיתָ מִתְקָרֵב”. / "דֹּם, מְנֻוָּל, רַךְ לֵב וּפַחְדָּן! / אֲנִי רִאשׁוֹנָה רְאִיתִים וְלֹא אַתָּה הַזַּגְדָּן! / הַקָּטָן אוֹמֵר: “חֵלֶק כְּחֵלֶק נְחַלֵּק!” / וְהַגָּדוֹל יַעֲנֶנוּ: “שְׁתֹק וְהִסְתַּלֵּק!”

וַתְּהִי יַד אִישׁ בְּרֵעֵהוּ, יַכֶּה עֵשָׂו אֶת עֵשָׂו, / דָּם נִשְׁפַּךְ לָאָרֶץ וְכַמַּיִם הוּא זָב; / כִּי הֵטִיל בֵּינֵיהֶם הַשָּׂטָן אֶת זֻהֲמַת הַזָּהָב. / וּבְלַהַט הַבֶּצַע שָׁכְחוּ שָׁכוֹח, / אֶת רַ' שָׁאוּל הַמִּסְכִֵּן הַשּׁוֹכֵב בְּלִי כֹּחַ, / וְהוּא בּוֹכֶה וְקוֹרֵא לֵאלֹהִים מִן הַמֵּצַר, / שֶׁיַּצִיל אֶת נַפְשׁוֹ מִידֵי עַוָּל וָצַר. / עוֹד הוּא מוּטָל לָאָרֶץ, בּוֹכֶה וְגוֹנֵח – / וּכְמוֹ אוֹר גָּדוֹל בְּנָפְשׁוֹ זוֹרֵחַ, / פְּנֵי רַבּוֹ, הַבֶּעשְׁ"ט, לוֹ הוֹפִיעוּ, וְהַדְּמוּת, / עוֹטָה פַּרְוַת כְּבָשִׂים כְּמוֹ אָז עַל הַפְּרוּט… / מִבֵּין סִבְכֵי הַיַּעַר הוּא בָּא וּמִתְקָרֵב, / וּבֵין הַגַּזְלָנִים הָרָבִים הוּא מִתְעָרֵב, / מוֹשְׁכָם וּמְשַׁדְּלָם בִּדְבָרִים שֶׁל טַעַם, / וְהֵם שׁוֹמְעִים לְקוֹלוֹ, וְחָדַל זַעַם; / מִתְרַצִּים וּמִתְפַּיְּסִים תּוֹךְ נִשּׁוּק וּבְכִי, / וְגַזְלָן לְחַמְסָן יִקְרָא “אָחִי”… / וְהֵם שׁוֹתִים “לְחַיִּים” וְלִבְרִיאוּת הַגּוּף; / וְשׁותֶה עִמָּהֶם כּוֹס יַיִן שָׂרוּף, / גַּם הוּא – בַּעַל פַּרְוַת הַכְּבָשִׂים, הָאוֹרֵחַ, / כְּמוֹ אָז בְּיַלְדוּתוֹ בְּבֵית הַמַּרְזֵחַ.

וְהִנֵּה הֵם לוֹקְחִים אֶת שַׂק הַזָּהָב, / וּפֶלֶא – אֶל חֵיק הַמֶּרְכָּבָה הוּא מוּשָׁב! / וְגַם אוֹתוֹ וְאֶת גֶּצִיל הִשְׁלִיכוּ כַּצְּרוֹר, / אֶל תּוֹךְ הָעֲגָלָה, וְרוּץ וְדָהוֹר, / אֶל עֹמֶק הַיַּעַר, אֶל לֵב הַמַּחְשַׁכִּים, / וְקוֹרֵא רַ' שָׁאוּל לֵאלֹהִים מִמַּעֲמַקִּים. / וְגֶצִיל בּוֹכֶה עִמּוֹ בַּצָּרָה, / וְעוֹדָם מִתְפַּלְּלִים וּבוֹכִים מָרָה – / וְיַד בָּהֶם אוֹחֶזֶת, וְהֵם מֻשְׁלָכִים לִמְעָרָה.

ו

וּבַמְּעָרָה אוֹר, כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה בֵּין הָעַרְבַּיִם, / קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ מְפַזְּזוֹת בְּיַרְכָתַיִם; / הַמְעָרַת פָּרִיצִים זֹאת? אוֹ אַרְמוֹן נְסִיכִים? / כִּי מַה כָּל הַיְקָר, שְׂכִיּוֹת הַחֶמְדָּה, הַשְּׁטִיחִים, / זָהָב וָכֶסֶף, יַהֲלֹם וְאַחְלֹם, / הַנּוֹצְצִים מִסָּבִיב? – הַבְּהָקִיץ, אוֹ בַחֲלוֹם?

וְאַחַד הַלִּסְטִים הִנֵּה עוֹמֵד עָלָיו, / וּמֵסִיר מִמֶּנּוּ אֶת בַּרְזֶל כְּבָלָיו, / מַשְׁקֵהוּ יַיִן מִכּוֹס שֶׁל זָהָב טָהוֹר, / וְחָרוּת עָלֶיהָ כְּמוֹ בְּאוֹתִיּוֹת שֶׁל אוֹר: / “שַׁבַּת־קֹדֶשׁ”. וְהַכּוֹס לוֹ מֻכֶּרֶת בַּמַּבָּט, / פַּעַם אוֹתָהּ רָאָה בֶּחָג וּבַשַּׁבָּת. / וְהוּא זוֹכֵר: בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְהוּא יֶלֶד עוֹדֶנּוּ, / גַּנָּב לְבֵית אָבִיו פָּרַץ וַיְשֻׁדֶּנּוּ, / כָּל כְּלֵי הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב בָּזַז! / כִּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה כְּבָר עָבְרוּ מֵאָז, / וּכְאִלּוּ הַיּוֹם הַדָּבָר קָרָה… / רַב הָיָה הַצַּעַר עַל הַכּוֹס הַיְקָרָה, / מֵאֵן לְהִתְנַחֵם רַ' מֵאִיר הָרַב, / כִּי בִּירֻשָּׁה לוֹ בָּאָה מֵאֵת הוֹרָיו, / וַתֵּבְךְּ הָאֵם עַל יִקְרַת הַכֵּלִים, / שֶׁהָיְתָה לְשָׁלָל בִּידֵי הָעֲרֵלִים. / וְהִנֵּה הִיא מֻגֶּשֶׁת עַתָּה לִשְׂפָתָיו! / וְזֶרֶם דְּמָעוֹת מֵעֵינָיו שָׁטַף: / “רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הֲזֶהוּ הָאוֹת? / כִּי אֶל בֵּיתִי תְּשִׁיבֵנִי וְתַעֲשֶׂה לִי נִפְלָאוֹת?”

וְהַיָּמִים עוֹבְרִים וְעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה הִגִּיעַ! / אֵי עֵט סוֹפְרִים שֶׁיּוּכַל לְהַבִּיעַ / אֶת גֹּדֶל הַכְּאֵב וְעֹצֶם הַצַּעַר / שֶׁל רַ' שָׁאוּל שֶׁנָּפַל בִּידֵי שׁוֹדְדֵי יַעַר! / מַה חֶטְאוֹ, מַה פִּשְׁעוֹ, כִּי עָלָיו נִגְזַר / לִפֹּל בְּיָדָיו שֶׁל גַזְלָן אַכְזָר? / וְהוּא הֵן הָלַךְ בְּדֶרֶךְ הָאֵל, / לִפְדּוֹת מִשֶּׁבִי נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל! / “יוֹדֵעַ אֲדֹנָי דֶּרֶךְ צַדִּיקִים – – – " / “וּבִשְׁלוּחֵי מִצְוָה לֹא יִשְׁלְטוּ מַזִּיקִים”, / הֲיַעֲשֶׂה הַקָּבָּ”ה אֶת תּוֹרָתוֹ פְּלַסְתֵּר? / וְחָלִילָה, פָּנָיו מֵעַבְדּוֹ יַסְתֵּר? / אַךְ כַּמָּה שֶׁיַּחְקֹר בָּשָׂר וָדָם, / נִפְלָאִים מִמֶּנּוּ דַרְכֵי אֵל בָּאָדָם! / עַל כֵּן הִשְׁלִיךְ עַל אֱלֹהִים יְהָבוֹ, / וַיַּאֲמֵן בְּחַסְדּוֹ בְּכָל לְבָבוֹ, / כִּי יַצִּיל אֶת חַיָּיו וִישִׁיבֶנּוּ אֶל נָווֹ.

ז

וְרֹאשׁ הַגַּזְלָנִים, הַנִּקְרָא “רוֹזְ’דֶר הָעַיִט”, / שְׁלֹשָה יָמִים וּשְׁלֹשָׁה לֵילוֹת לֹא הָיָה בַּבַּיִת, / כִּי הָלַךְ לַיַּעַר לָצוּד צַיִד – / הוּא צֵיד אֲנָשִׁים, עֲשִׁירִים בְּעִקָּר. / כִּי לֹא פָּגַע הַ“הֶטְמַן” בְּפוֹעֵל וּבְאִכָּר, / רַק בְּכִיס הַסּוֹחֲרִים יָדוֹ שָׁלַח. / וְהוּא בֶּן עֲנִיִּים, פַּלָּח בֶּן פַּלָּח, / שׂוֹנֵא מֶלֶךְ וְשָׂרִים, “כְּלֵי־קֹדֶשׁ” וְגַלָּח; / וַיְהִי שִׁמְעוֹ לִזְוָעָה, מָגוֹר מִסָּבִיב! / אַךְ עַל דַּלַּת הָעָם הוּא אָהוּב וְחָבִיב, / כִּי רָאוּ בּוֹ נוֹקֵם נִקְמַת דָּמָם, / מִידֵי הַתַּקִּיפִים הָרוֹדִים בְּעַמָּם: / עַל כֵּן לֹא הִסְגִּירוּהוּ וְלֹא גִלּוּ מַחֲבוֹאוֹ, / וְהֵם יָדְעוּ דְרָכָיו, צֵאתוֹ וּבוֹאוֹ. / אַךְ אֹוי לְאִישׁ שִׁלְטוֹן וְאִיש שְׂרָרָה, / שֶׁנָּפַל בִּידֵי רוֹזְ’דֶר! – אַחֲרִיתוֹ מָרָה! / וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה – וְהוּא שָׁב לַמְּעָרָה, / עָיֵף מִן הָרְצִיחָה, צָמֵא וְרָעֵב. / וַיִּתְנַפֵּל עַל סִיר הַבָּשָׂר הַמָּלֵא כַּזְּאֵב, / וַיְמַלֵּא אֶת כְּרֵסוֹ בְּכָל מִינֵי מַאֲכָלִים, / צָלוּי עַל שַׁפּוּד וְאָפוּי עַל גֶּחָלִים, / זָלַל וְסָבָא וְדַי לֹא אָמַר, / וַיָּבִיאוּ לְפָנָיו יַיִן בִּכְלֵי זָהָב וְחֵמָר, / וַיְהִי הוּא מֵיטִיב אֶת לִבּוֹ וּמְעַנֵּג – / וַיְצַו לְזַמֵּר לְפָנָיו וּלְחַנֵּג, / כִּי אָהַב בַּר הַחַמְסָן שִׁיר וּמָחוֹל, / וְשָׁעוֹת עַל שָׁעוֹת לִרְקֹד הוּא יָכוֹל. / וּמִנְהָג בְּיָדוֹ אַחֲרֵי כָּל מַעֲשֵׂי שֹׁד, / לַעֲשוֹת הִלּוּלֵי וְחִנְגֵּי, לָשִׁיר וְלִרְקֹד; / וְיֵשׁ וְהָיָה מַכְרִיחַ אֶת אַחַד הָעֲשִׁירִים, / לִרְקֹד לְפָנָיו וְלָשִׁיר בְּשִׁירִים, / וְאִם הֵיטִיב לָשִׁיר וְאֶת לִבּוֹ לְשַׂמֵּחַ, / בְּשָׁלוֹם לְבֵיתוֹ הָיָה אוֹתוֹ מְשַׁלֵּח.

וּבַלַּיְלָה הַהוּא, אַחֲרֵי מַלְאוֹ אֶת כְּרֵסוֹ מַעֲדַנִּים, / הֻגַּד לוֹ מַה קָּרָה. דְּבַר הָרִיב וְהַמְּדָנִים, / וּמַחְשְׁבוֹת הַמֶּרֶד… שֶׁאָמְרוּ אֶת הַשָּׁלָל לָקַחַת, / וְאֶת נֶפֶשׁ הַיְּהוּדִי לְהוֹרִיד לַשַּׁחַת. / כִּי זֶה מִשְׁפָּטָם, אַחֲרֵי הַשְׁקִיטוֹ אֶת הָרְעָבוֹן, / לְהִתְוַדּוֹת לְפָנָיו עַל כָּל חֵטְא וְעָוֹן, / וְהוּא יִשְׁפְּטֵם בְּצֶדֶק, כְּחָכָם וְנָבוֹן. / וַיִּשְׂמַח רֹאשׁ הַשּׁוֹדְדִים עַל הַיְּהוּדִי וְלֹא שָׁת לִבּוֹ לְשַׂק הַדִּינָרִים… / וַיִּשְׁלַח מַהֵר אֶת אַחַד הַנְּעָרִים, / לְהָבִיא לְפָנָיו אֶת הַיְּהוּדִי הֶעָשִׁיר, / לְמַעַן יִצְחַק לְפָנָיו, יִרְקֹד וְיָּשִׁיר; / כִּי אָהַב רַב הַגַּזְלָנִים, תִּמְהוּ תָּמוֹהַּ, / אֶת נִגּוּנֵי הַיְּהוּדִים בְּיִחוּד לִשְׁמֹעַ! / אָכֵן, חַמְסָן מְשׁנֻּה הָיָה זֶה רֹאשׁ הַגְּדוּד!

וְאַךְ בָּא לְפָנָיו רַ' שָׁאוּל הַשָּׁדוּד – / וַיַכִּירֵהוּ, וַיִּקְרָא: “אַתָּה שָׁאוּל וַאֲנִי אִיבַן! / הֲתִזְכֹּר אֶת הַלַּיְלָה הַהוּא – לֵיל סִיוָן?! / אַתָּה שַׁרְתָּ וַאֲנִי רָקַדְתִּי בְּלִי סוֹף וְּבְלִי גְבוּל, / וְעַל יָדְךָ עוֹמֵד זֶה הַקָּדוֹשׁ – ‘שְׂרוּל’… / הוֹי, שְׁלשִׁים שָׁנָה עָבְרוּ מֵאָז, שָׁאוּל! / מָה אַתָּה נֶאֱנָח? עַל מָמוֹנְךָ אַתָּה בָּהוּל? / הֵי, נְעָרִים, הַחֲזִירוּ אֶת הַמַּטְמוֹן לָרַב! / נֶאֱמָן הוּא אִיבַן לִידִיד נְעוּרָיו… / אַתָּה שָאוּל וַאֲנִי אִיבַן! / נִשְׁתַּנּוּ הָעִתִּים מֵאָז, כַּמּוּבָן, / אַתָּה רַבָּן וְאָנֹכִי שׁוֹדֵד, / וֵאלֹהִים לְפִי מִדָּתוֹ שֶׁל הָאָדָם לוֹ מוֹדֵד! / הֵי, שָׁאוּל אָחִי, אַל תִּבְכֶּה, אַל תִּפְחַד, / שִׁיר נָא לְפָנַי עוֹד פַּעַם אַחַת, / אוֹתוֹ הַזֶּמֶר הַמָּתוֹק, הַנֶּחְמָד, / אֲשֶׁר שַׁרְתָּ לִי אָז… וּשְׂרוּל עַל יָדִי עָמַד! / חַם עוֹד דָּמִי וּבַלֵּב – רַב הַיְקוֹד! / אַתָּה תָּשִׁיר וְאָנֹכִי אֶרְקֹד; / אֲנִי אֶת דִּבְרֵי רַבְּךָ עוֹד אֶזְכֹּר וַאֲשַׁמֵּר: / ‘סוֹף כָּל מָחוֹל לְהִגָּמֵר….’ / אַךְ רְאִיתִיךָ – וָאֵדַע פִּתְאֹם: / הִגִּיעָה שַׁעְתִּי, אֲנִי עַל פִּי תְהוֹם! / חֲלוֹם חָלַמְתִּי זֶה הַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, / רַב יְהוּדִי שׁוֹתֶה מִגְּבִיעִי – / הוּא הַגָּבִיעַ הַקָּדוֹשׁ, גְּנַבְתִּיו מֵאָבִיךָ, / וְהַיּוֹם בּוֹ נָגַעְתָּ בְּמוֹ פִיךָ… / הִנְנִי אָמוּת! שָׂבַעְתִּי כְּבָר חַיַּי, אַךְ רְקֹד נָא לְפָנַי! / זֶה אַחֲרוֹן מַאֲוַיַּי… / שׁוּב נַעַר אֶהְיֶה בִּכְפַר הַמּוֹלֶדֶת, / מֵחֵטְא וָפֶשַׁע נַפְשׁוֹ סוֹלֶדֶת, / שְׂדוֹת תְּבוּאָה… בְּהֵמָה רוֹעָה בָּאָחוּ, / וּשְׁמֵי הַקַּיִץ כֹּה עָמְקוּ, כֹּה צַחוּ… / וְאִמָּא אוֹמֶרֶת: ‘יַלְדִּי’, בְּנִי' … / רְאֵה, אוֹצְרוֹת זָהָב לִי וְהִנְנִי כֹּה עָנִי! / אַתָּה צַדִּיק, וְשוֹדֵד אֲנִי, / פּוֹחֵחַ, רוֹצֵחַ, לֹא אֵם וְלֹא אָב, / וְתָמִיד לְדָם בִּי גָדוֹל הָרָעָב! / הוֹי, דָּם מְקֻלָּל, שֶׁלִּשְקֹט אֵינוֹ יָכוֹל! / שִׁיר, רַ' שָׁאוּל, וְאִיבַן יֵצֵא בְּמָחוֹל!”

וְהַלַּיְלָה לֵיל רֹאשׁ הַשָּׁנָה. דְּמָמָה וָשֶׁקֶט, / אֲפֵלָה גְדוֹלָה אֶת הַיַּעַר חוֹבֶקֶת, / וְנֶפֶשׁ הַשָּׁבוּי בְּקִרְבּוֹ נֶאֱבֶקֶת, / וְהִיא מְלֵאָה צַעַר, אֵימָה וּפְחָדִים; / “הַיּוֹם יַעֲמִיד בַּמִּשְׁפָּט, בָּנִים וַעֲבָדִים…” / וּפִתְאֹם – וְהַיַּעַר זָע, וְהוּא מְצַעֵק וּמִתְגָּעֵשׁ : / “מִי יִחְיֶה וּמִי יָמוּת, מִי בַמַּיִם וּמִי בָאֵשׁ!” / וְלִבּוֹ שֶׁל רַ' שָׁאוּל קוֹרֵא עִם כָּל הַקְּהִלָּה: / “אוֹי, מִי בַחֲנִיקָה וּמִי בַסְּקִילָה!” / “מִי יִתְיַסָּר וּמִי יִשָּׁלֵו!” / וּלְקִרְעֵי קְרָעִים יִקָּרַע בּוֹ הַלֵּב.

הַלַּיְלָה חָלַף, הַשַּׁחַר חָוַר, / הֲיַחֲלֹם? אוֹ בְּהָקַיץ בָּא הַדָּבָר? – / הִנֵּה שָׁמַע קוֹל: “הֱיֵה תָמִיד בְּשִׂמְחָה! / וִיהִי אֲדֹנָי אֱלֹהִים עִמְּךָ!” / וְהַקּוֹל – קוֹל הַבֶּעְשְׁ"ט, כְּמוֹ חַי הִתְיַצֵּב… / “וְהִזָּהֵר מְאֹד שֶׁלֹּא לְהִתְעַצֵּב! / הַבְּכִי הוּא עִנְיָן רַע מְאֹד, / שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ בְּשִׂמְחָה אֶת אֱלֹהִים לַעֲבֹד! / וְגַם אִם הוּא נִמְצָא בְּצָרָה וּבֶעֱנוּת, / אַל יִתְיָאֵשׁ מִן הַפֻּרְעָנוּת!”

וְהַלִּסְטִים צוֹעֵק: “מַה לְּךָ, עָצֵל? / זַמֵּר, שָׁאוּל, וְאֶת נַפְשְׁךָ הַצֵּל! / הֲתִרְצֶה, יְהוּדִי, כִּי אוֹתְךָ אַכְרִיחַ? / וְיָשָׁר לַשָּׁמַיִם אֶת נִשְׁמָתְךָ אַפְרִיחַ? / גּוּר לְךָ! הִנֵּה אַפִּי כְּבָר דָּם מֵרִיחַ!.. / אַל תְּשַׂחֵק בְּאִיבַן, יְהוּדוֹן עָשִׁיר! / אַחַת הִיא הַדֶּרֶךְ: לָמוּת אוֹ לָשִׁיר! / יָדַעְתִּי, יְדִידִי, רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְךָ הַיּוֹם / חַג קָדוֹשׁ לַיְּהוּדִים, נוֹרָא וְאָיֹם! / בְּיוֹם זֶה, לִפְנֵי שְׁלֹשִׁים שָׁנָה גָנַבְתִּי, / אֶת הַגָּבִיעַ הַקָּדוֹשׁ, כִּי לְזָהָב רָעַבְתִּי… / עַתָּה, מַה שָּׂבַעְתִּי הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב! / אַתָּה שָׁאוּל וַאֲנִי אִיבַן, אֶת שִׁירְךָ לִי הָב!”

וַיָּשַׁר רַ' שָׁאוּל וְלִבּוֹ כְּמוֹקֵד / (וְאִיבַן לְעֻמָּתוֹ מְכַרְכֵּר וְרוֹקֵד): / “לְאֵל עוֹרֵךְ דִּין, / לְבוֹחֵן לְבָבוֹת בְּיוֹם דִּין, / לְגוֹלֶה עֲמֻקּוֹת בַּדִּין, / לְדוֹבֵר מֵישָׁרִים בְּיוֹם דִּין, / לְכוֹבֵשׁ כַּעְסוֹ בַּדִּין, / לְמוֹחֵל עֲווֹנוֹת בַּדִּין / לְעוֹנֶה לְקוֹרְאָיו בְּיוֹם דִּין, / לְפוֹעֵל רַחֲמָיו בַּדִּין, / לְצוֹפֶה נִסְתָּרוֹת בְּיוֹם דִּין / לְרַחֵם עַמּוֹ בְּיוֹם דִּין, / לְשׁוֹמֵעַ אוֹהֲבָיו בַּדִּין, / לְתוֹמֵךְ תְּמִימָיו בְּיוֹם דִּין”.

וְהַשּׁוֹדֵד רוֹצֵד וּמְכַרְכֵּר וּמַרְנִין: / “דַּאנַא־דַאנַא – דִין, / דִּינִי – דִינִי – דַן, / אַתָּה שָׁאוּל וַאֲנִי אִיבַן, / אַתָּה שָׁאוּל וַאֲנִי אִיבַן!”

ח

לֵיל אֹפֶל. דִּמְמַת מָוֶת. בְּלַשְׁקוֹבִיץ הָכְּפָר. / רַק שַׁעֲטַת סוּסִים בְּדֶרֶךְ הֶעָפָר, / הַמּוֹבִיל בְּסֵתֶר לַחֲצַר הַמִּנְזָר, / בּוֹ הוֹשִׁיב אֶת בַּת הַמּוֹזֵג הַפָּרִיץ הָאַכְזָר. / וּלְפֶתַע פִּתְאֹם, – בְּזִנּוּק זְאֵבֵי־יַעַר, / שׁוֹדְדִים מְזֻיָּנִים פָּרְצוּ אֶת הַשַּׁעַר; / אֶת הַשּׁוֹמְרִים הַנִּבְהָלִים / הִפִּילוּ חֲלָלִים, / וַיָּמוּתוּ כֻּלָּם מוֹת פַּחְדָּנִים וּנְבָלִים, / רַק אֶחָד זָקֵן הֶחֱיוּ וַיְבִיאֵם לַתָּא, / בּוֹ סְגוּרָה עַל מַסְגֵּר הַנַּעֲרָה הַנִּבְעָתָה.

וַיִּקְחוּ אֶת הַנַּעֲרָה, / וַיִּרְכְּבוּ בְּדַהֲרָה, / דָּהוֹר וְחָתוֹר, / בְּלֵב הַלַּיְלָה הַשָּׁחוֹר; / וְעוֹד בְּטֶרֶם קַרְנֵי הַשַּׁחַר הִפְצִיעוּ / לַמְּעָרָה בַּיַּעַר הַשּׁוֹדְדִים הִגִּיעוּ, / וְלִפְנֵי רַ' שָׁאוּל הַנִּרְעָד אֶת הַנַּעֲרָה הֵבִיאוּ: / “הִנֵּה הִיא הַיְּהוּדִיָּה”, אָמַר אִיבַן בִּצְחוֹק, / וְאַתָּה אָמַרְתָּ: ‘אִי־אֶפְשָׁר, רָחוֹק!’ / וּמֵחֲמַת הַפָּרִיץ, אַל נָא תִירָא, / כִּי בּוֹעֶרֶת בָּאֵש שֶׁהִצַּתִּי הַטִּירָה! / וְלַפַּן הַגָּדוֹל אֲנִי בְּעַצְמִי דָאַגְתִּי: / בַּחֶרֶב הַזֹּאת אוֹתוֹ הָרַגְתִּי! / עַתָּה רַב לִי, יָנוּחַ לְבָבִי, / כִּי נָקַמְתִּי הַיּוֹם דַּם אָבִי, / אוֹתוֹ הַפָּרִיץ לַמָּוֶת עִנָּה… / עַתָּה חֵמָה אֵין לִי וְשִׂנְאָה. / נִגְמַר הָעִנְיָן, תַּם מְחוֹל הַדָּמִים! / אֱמֶת דִּבֵּר יִשְׂרָאֵל, הַצַּדִּיק הַתָּמִים".

– – – – –

בֵּין כֶּסֶא לְעָשֹוֹר – וַתֵּהוֹם כָּל הָעִיר: / חָזַר לְבֵיתוֹ רַ' שָׁאוּל בֶּן מֵאִיר, / וְהוּא שָׁלֵם בְּגוּפוֹ וּבְמָמוֹנוֹ שָׁלֵם, / גַּם אֶת הַנַּעֲרָה פָּדָה, בָּרוּךְ הַשֵּׁם, / וְהִיא יוֹשֶבֶת כְּקֹדֶם בְּבֵית אָבִיהָ! / וּפֶלֶא עַל פֶּלֶא – נִמְצָא הַגָּבִיעַ!

וּבְאוֹתָם הַיָּמִים הַשְּׁמוּעָה הִגִּיעָה: / נֶהֱרַג “רוֹזְ’דר הָעַיִט” בִּידֵי חֵיל הַקֵּיסָר, / וְאִתּוֹ כָּל הַכְּנוּפְיָה – שׁוֹדְדִים תְּרֵיסָר! / וַתִּגְדַּל הַשִּׂמְחָה בַּמְּדִינָה וַתֶּרֶב, / כִּי נָפַל רֹאש הָרַצְחָנִים בַּחֶרֶב, / וּזְאֵב הַיַּעַר הָיָה לַטֶּרֶף. / רַק אֶחָד לֹא שָׂמַח – הוּא רַ' שָׁאוּל מַרְגָּלִית… / “אִיבַן”… בְּצַעַר מִּפִּיו הִפְלִיט; / וּבְלִבּוֹ אָמַר: הַשֶּׁבַח לְבוֹרֵא עוֹלָם. / נִגְמַר הַמָּחוֹל, תַּם וְנִשְׁלָם.

---

סוּסָיו שֶׁל רַ' יִשְׂרָאֵל בַּעַל־שֵׁם־טוֹב

מאת

משה בן־מנחם

א

…כָּל אוֹתוֹ הַשָּׁבוּעַ, “פָּרָשַׁת נִצָּבִים”, / הָיוּ פְּנֵי הַ“בַּעַל־שֵׁם־טוֹב” נֶעֱצָבִים: / לֹא נָח, נֶאֱנַח, וְרוּחוֹ נֶעְכֶּרֶת, / אָכַל מְעַט וְהִרְבָּה לְעַשֵּׁן בַּמִּקְטֶרֶת; / וַיְהִי כִּמְרַחֵף בְּעַרְפִלֵּי טֹהַר – – – / הָיָה מֵצִיץ לִרְגָעִים בַּחַלּוֹן, בְּעַד הַצֹּהַר, / כִּמְחַכֶּה לְאוֹת וְלִפְתָק מֵרָקִיע, / וּמֹחוֹ הַגָּדוֹל לַשָּׁמַיִם מַרְקִיעַ.

וּכְשֶׁזָּכָה לְגִלּוּי אֵלִיָּהוּ – – פִּתְאֹם / צִוָּה הַסּוּסִים לָעֲגָלָה לִרְתֹּם, / וְלַדֶּרֶךְ יָצָא בֵּין הָרֵי הַקַּרְפַּט: / דָּהַר תַּ“ק פַּרְסָה לְשָׁעָה, גַּם תַּרְפַּ”ט, / כִּי אָץ לְדַרְכּוֹ – אֵין לוֹ זְמַן וְשָׁהוּת, / עוֹד הַיּוֹם יֵשׁ לַעֲבוֹר אֶת נְהַר הַפְּרוּט, / וּפִדְיוֹן שְׁבוּיִים הוּא “מִצְוַת עֲשֵׂה” – / זֶה יָדוּעַ גַּם לַגּוֹי, הָרַכָּב אֲלֶכְּסֵי.

ב

וּבְנֶפֶשׁ הַבְּהֵמוֹת זִיק הַקֹּדֶשׁ נִצַּת! / אָמְרוּ: “פְּעָמֵינוּ נָחִישׁ וְנִצְעַד / וְאֶל פֻנְדָּק נַגִּיעַ מַהֵר וְחִישׁ קַל, / שָׁם מִסְפּוֹא יַלְעִיטוּנוּ בְּלִי מִדָּה וּמִשְׁקָל; / נָנוּחַ כְּהֹגֶן, נִרְעֶה וְגַם נַשְׁתְּ… / הֵן יָדַעְנוּ אֶת נֶפֶשׁ צַדִּיקֵנוּ הַבֶּעְשׁ”ט: / אֵינוֹ מְקַפֵּחַ שָׂכָר שֶׁל סוּסָיו, / מוֹנִיטִין כְּבָר יָצְאוּ לְשַׂקָּיו וַאֲבוּסָיו! / גַּם לַסּוּס נְשָׁמָה מֵעָלְמָא דִקְשׁוֹט, – / עַל כֵּן לֹא יָרִים עַל גַּבֵּנוּ הַשּׁוֹט. / כְּדַאי הוּא שֶׁנַּעֲשֶׂה רְצוֹנוֹ וּכְדַאי! / וּשְׂכַר הֲלִיכָה נְקַבֵּל בְּוַדַּאי".

ג

וְהַדֶּרֶךְ קוֹפֶצֶת לִקְרַאת הַסּוּסִים – – – / וְאַף־עַל־פִּי שֶׁהָיוּ בְּנִסִּים מְנֻסִּים – / הִתְחִילוּ רוֹגְנִים בְּלִבָּם וּמְהַרְהֲרִים: / “הֵן כְּנִשְׁרֵי הַשָּׁמַיִם אֲנַחְנוּ מְמַהֲרִים, / דָּהֹר וְעָבֹר עֲלֵי עֵיר וְעַל כְּפָר, /קַפֵּץ וְדַלֵּג עַל מִרְעֶה וַאֲפָר, / וַחֲנָיָה אַף אַחַת לֹא נַעֲשֶׂה בְּאַכְסַנְיָה, – / אֵין עֵשֶׂב וָנַחַל, אָפְסָה אַפְסַנְיָה! / וְשֶׁמָּא אֵין אָנוּ סוּסִים רְגִילִים, / כִּי אִם בְּנֵי רֶכֶשׁ, מִגֶּזַע אֲצִילִים, / הַחוֹנִים בְּבָתֵּי הַמָּלוֹן בֶּעָרִים, / מְקוֹם בּוֹ עומְדִים הַשָּׂרִים, הַמְפֹאָרִים! / נָבוֹא שָׁם וִיכַבְּדוּנוּ בִּמְלֹא אֵבוּס בָּר: / אַסְפֶּסֶת, תִּלְתָּן, שְׂעוֹרָה וְכֻסְבָּר, / וּמַיִם בַּשֹּׁקֶת יַשְׁקוּנוּ כַּנָּהָר!” / שָׂמְחוּ לַבָּאוֹת, וּבַגַּיְא וּבָהָר / עָשׂוּ אֶת דַּרְכָּם כַּסּוּפָה בָּעֲרָבָה. / פֶּתַע עָלְתָה בְּמֹחָם מַחֲשָׁבָה: / “אֶפְשָׁר אֵין אֲנַחְנוּ סוּסִים… לַהֲדַם! – / לֹא מִמִּין הַבְּהֵמָה כְּלָל, אֶלָּא בְּנֵי־אָדָם, / וּמַה שֶּׁנַּפְשָׁם חֲפֵצָה הֵם עוֹשִים: / בִּרְצוֹתָם – יַעַמְדוּ, בִּרְצוֹתָם – הֵם נוֹסְעִים; / פַּעַם יַחֲנוּ עַל פָּרָשַׁת דְּרָכִים, / אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים מַעֲדַנֵּי מְלָכִים; / וּפַעַם יֵּחָפְזוּ כְּשֵׁדִים וְרוּחוֹת – / שָטֹה עַל נְאוֹת דֶּשֶא וּמֵי מְנוּחוֹת – – / אַף אָנוּ, מַשְׁמַע, לֹא נִרְצֶה לְפִי שָׁעָה / לֶאְכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלָפוּשׁ בַּהֲנָאָה”.

וְהָיוּ אָצִים וְרָצִים בְּלִי קֵץ וּבְלִי סוֹף! / הָאָרֶץ נָסָה, וּלְאָחוֹר כֹּל יִסֹּב; / אֵין פֻּנְדָּק, בֵּית מַרְזֵחַ, מִסְבָּאָה וּמָלוֹן. / חֹשֶׁךְ… זִיק אוֹר לֹא יִרְמֹז בְּחַלּוֹן, / אַף כֶּלֶב בַּכְּפָר לְשּׁוֹנוֹ לֹא יֶחְרַץ, / וְדִין הָעוֹלָם לִשְׁתִיקָה נֶחֱרַץ, – / כְּמוֹ לְתֹהוּ וָבֹהוּ חָזַר הַיְקוּם, / אֵין אָדָם וּבְהֵמָה, וְאֵין מַמָּשׁ שֶׁל כְּלוּם.

ד

וַיְהִי בְּהָצִיק לְבִטְנָם הָרָעָב, / וְהַדֶּרֶךְ קָשָׁה וְהַסֵּבֶל מָה רַב – / אָמְרוּ הַתְּמִימִים וְהֵם מִיֶּזַע לַחִים: / "וַדַּאי אֵין אֲנַחְנוּ אֶלָּא מַלְאָכִים, / שֶׁאֵין הֵם אוֹכְלִים, רַק עָפִים וְשָׁרִים, / וּמִי כְּמוֹהֶם יְצוּרִים מְאֻשָּׁרִים! / הִנֵּה אַף גּוּפֵינוּ הוֹלְכִים וְקַלִּים, / לְעֵינֵינוּ מַרְאוֹת מֻפְלָאִים מִתְגַּלִּים: / סוּסֵי־אֵשׁ גְּדוֹלִים, אֲדֻמִּים וּכְתֻמִּים, / פּוֹרְחִים בָּאֲוִיר לְעָבֵי־אֵשׁ רְתוּמִים; / אַרְבַּע כְּנָפַיִם לְכָל סוּס וָסוּס, – / בִּשְׁתַּיִם יְגָרְשׁוּ הַזְּבוּבִים מֵעַכּוּז, / וּבִשְׁתַּיִם יָנוּחוּ עַל אָחוּ וּבְאֵר, / יַנִּיחוּ הָרֹאשׁ עַל רֹאשׁוֹ שֶׁל חָבֵר, / וְיַחַד יָרֹנּוּ עִם כְּרוּבִים וְכוֹכָבִים: / ‘הַלְלוּהוּ עַל הַמַּיִם וְעַל כָּרִים רְחָבִים!’ "

– – – –

הִגִּיעַ הַבֶּעְשְׁ"ט לַמָּקוֹם שֶׁהִגִּיעַ – / וּבְמַיִם וְתֶבֶן אֶת סוּסָיו הִרְגִּיע; / שָׁתוּ וְאָכְלוּ עַל שְׂמֹאלָם וִימִינָם, / וְיָדְעוּ הַסּוּסִים כִּי סוּסִים הִנָּם.

---

הַלְּטָאָה, הָאַרְנֶבֶת וְהָרַכֶּבֶת

מאת

משה בן־מנחם

א

אָמְרָה הָאַרְנֶבֶת לַלְּטָאָה: / “שִׁמְעִי נָא, בְּרִיָּה נָאָה! / לָמָּה זֶה תָּמִיד תָּרוּצִי? / תְּמַהֲרִי תָּאוּצִי? / הוֹי, בּוֹרַחַת נִצַּחַת / וְאֵין נַחַת, / פַּחְדָּנִית מְטֹרֶפֶת, / אֵיזֹו רוּחַ אוֹתָךְ רוֹדֶפֶת? / מִי טִפֵּשׁ וָבַעַר, / יֶלֶד אוֹ נַעַר, / יִרְצֶה לְצוּדֵךְ, / בְּנוּעֵךְ וּבְנוּדֵךְ? / הֵן לֹא תִצְלְחִי, בְּרִיָּה דַלָּה, / ‘לֹא לְקִדּוּשׁ וְלֹא לְהַבְדָּלָה’! / לֹא יַחְמְדֵךְ הַנֶּשֶׁר, לֹא יָצִיץ בָּךְ הַנֵּץ, / תּוֹעֵבָה לַצַּיָּד אִישׁ הַחֵץ! / הוֹי, עֲלוּבָה, מִסְכֵּנָה! / לוּ הָיִית כֵּנָה, / כִּי עַתָּה אָרַחַתְּ לְחֶבְרָה עִם הַצָּב. / בַּעַל הַשִׁרְיוֹן עַל הַגַּב. / אַל לָךְ הִדַּמּוֹת לִי, הָאַרְנֶבֶת, / הַנְּעִימָה בְּחַיֶּיהָ וּבְמוֹתָהּ נֶאֱהֶבֶת! / הֲטֶרֶם יָדַעַתְּ כִּי בְּבָרְחֵךְ, / כִּפְלַיִם תְּסַכְּנִי אֶת אָרְחֵךְ, / וְרוֹאֵךְ יִתְאַוֶּה לִפְשֹׁט עוֹרֵךְ, / עוֹד לִפְנֵי הַגִּיעֵךְ בְּשָׁלוֹם לְחֹרֵךְ ?! / עַל כֵּן עֲצָתִי: בְּלֶכְתֵּךְ עַל הַשֶּׁטַח, / דִּרְכִי עֹז לְאַט וְלָבֶטַח, / אָז הַכֹּל יַחְשְׁבוּךְ לַחֲזָקָה וּבוֹטַחַת, / וְאִישׁ לֹא יָעֵז אֶת נַפְשֵׁךְ לָקַחַת, / וְלֹא יִרְדְּפוּךְ וְלֹא יִגְּעוּ לְרָעָה, / אַף בִּקְצֵה זְנָבֵךְ – זְנַב הַלְּטָאָה!”

כֹּה דִבְּרָה הָאַרְנֶבֶת בִּשְׁאָט וּבְבוּז / וַתְּפַצַּח בְּשִׁנֶּיהָ לוּז אַחַר לוּז!

ב

בְּיָדוּעַ: הַלְּטָאָה אֵינָהּ אוֹהֶבֶת / לִהְיוֹת נֶעֱלָבָה וְאֵינָהּ עוֹלֶבֶת!… / וַתַּעַן וַתֹּאמֶר בְּקוֹל רָם לָאַרְנֶבֶת: / "הוֹי, פַּטְפְּטָנִית נִמְהֶרֶת, / מוּגַת לֵב בְּעַמֵּךְ, / לְשׁוֹפְטָה וּלְמוֹכִיחָה בַּשַּׁעַר מִי שָׂמֵךְ? / מִי אַתְּ כִּי תִגְעֲרִי, גַם תִּנְזֹפִי,/ תַּהְבִּילִי, תַּשְׁפִּילִי, תְּדַבְּרִי דֹפִי / בְּמִשְׁפַּחַת הַלְּטָאוֹת הָמְפֻרְסֶמֶת / עוֹד מִתְּקוּפַת ‘בְּרֵאשִׁית’ הַמֻּקְדֶּמֶת?

מָה עִסְקֵךְ, דַּאֲגָתֵךְ וּמַה לָּךְ אִכְפַּת / אִם חִישׁ מַהֵר אֵלֵךְ, אוֹ לְאַט! / אֵין לִי אִתָּךְ כָּל שִׂיחַ וָשִׂיג / גַּם אֶת גְּבוּלֵךְ אֲנִי לֹא אַסִּיג! / מַה לִּי וָלָךְ, בַּת־שְׁפַנִּים אֱוִילָה, / תְּנִי כָּבוֹד לִזְנָבִי הַנּוֹדָע לִתְהִלָּה! / וּדְעִי: לֹא מִפַּחַד – כִּי מֵחֹסֶר פְּנַאי, / אָרוּץ, כִּי רַבָּה הַדֶּרֶךְ לְפָנַי – – – / וְיָדַעַתְּ הַיוֹם כִּי כָּמוֹנִי כָּרַכֶּבֶת: / הָאָצָה, רָצָה, וְאֵינָהּ מִתְעַכֶּבֶת!"

ג

אֶת זֶה הָרִיב וּדְבַר הַוִּכּוּחַ, / שָׁמֹע שָׁמְעָה בְּאָזְנֶיהָ הָרוּחַ, / בְּעָבְרָהּ לְדַרְכָּהּ בְּאַחַד הַיָּמִים, מִן הֶהָרִים אֶל לֵב הַיַּמִּים, / וַתְּסַפֵּר לְתֻמָּהּ בְּאָזְנֵי הָרַכֶּבֶת: / " – כֹּה אָמְרָה הַלְּטָאָה וְכֹה הָאַרְנֶבֶת!" / וַתִּצְחַק מְאֹד הָרַכֶּבֶת בְּקִרְבָּהּ!… / וּבְשׁוּטָהּ בָּאָרֶץ, בַּכְּפָר וּבָעִיר בָּהּ, / הִתְגַּלְגְּלָה בִּצְחוֹק – צְחוֹק בְּלִי הֶרֶף. / תָּמִיד: בֹּקֶר, צָהֳרַיִם וָעֶרֶב, / צִלְצֵל קוֹל צְחוֹקָהּ בְּיַעַר וּשְׁדֵמָה. / נִבְהֲלָה הַחַיָּה, חָרְדָה הַבְּהֵמָה! / וְעַד לְאָזִנֵי הָאַרְנֶבֶת וְהַלְּטָאָה, / בַּת הַצְּחוֹק הַלֵּזוּ נִשָּׂאָה! / אָז יֹאמְרוּ: הִנֵּה יָצְאָה סַעֲרַת חֵמָה, / וַיִּטָּמְנוּ בֶּעָפָר מִפַּחַד וְאֵימָה!

---

מִפְּנֵי מָה הוֹלֵךְ הָעוֹרֵב בִּרְקִידָה

מאת

משה בן־מנחם

וַיְהִי הַיּוֹם וְהָעוֹרֵב הַטּוֹרֵף רָאָה / יוֹנָה מְהַלֶּכֶת לָהּ הֲלִיכָה נָאָה: / בְּרֹב חֵן לְאָחוֹר אֶת רֹאשָׁהּ מַחֲזֶרֶת, / טוֹפֶפֶת בְּנַחַת וּבְעֶרְכָּהּ הִיא מַכֶּרֶת; / עֵינֶיהָ גְדוֹלוֹת וְחַדּוֹת וְנוֹגְהוֹת, / וְאַרְבַּע אֶצְבְּעוֹתֶיה בָּאָרֶץ נוֹגְעוֹת, – / וַתִּישַׁר בְּעֵינָיו הֲלִיכַת הַתַּמָּה!.. / אָמַר בְּלִבּוֹ: “יְהִי בָּרוּךְ טַעְמָהּ! / כְּמוֹתָהּ אַף אֲנִי אֲהַלֵּךְ וְאָנוּעַ / כִּי כָּמוֹהָ נָאֶה אָנֹכִי וְצָנוּעַ. / צִפֹּרֶן שָׁמִיר לִי, גַּם חוּשׁ הָרֵיחַ, / וּמִי לֹא שָׁמַע שֵׁם ‘הָעוֹרֵב הַפּוֹרֵחַ’?! / בַּאֲשֶׁר חֲלָלִים – אָנֹכִי שָׁם בִּן רֶגַע, / וְהָאֲוִיר אֲטַהֵר מִסִּרְחוֹן וּמִנֶּגַע: / אָכֵן, בִּלְעָדַי הָעוֹלָם יְהֵא חָסֵר / טַיִר גָּדוֹל, וְרַב־מָג וּמְבַשֵּׂר”.

וְהָיָה מִתְגַּבֵּר וּמְשַׁבֵּר עֲצָמָיו / לֵלֵךְ וּלְהַצִּיג כַּיּוֹנָה כַּף פְּעָמָיו, – / אַךְ לַשָּׁוְא! וְהָעוֹפוֹת לוֹ לוֹעֲגִים וּבָזִים: / “רְאוּ אֶת קוֹרְקוֹר הַמְכַרְכֵּר כָּאַוָּזִים; / מֵנִיד וּמֵנִיעַ גּוּפוֹ הַמְזֻפָּת, / וְרַגְלָיו מִתְעַרְסְלוֹת כַּתַּרְנְגוֹל הַמְכֻפָּת!”

הִתְבַּיֵּשׁ מַר עוֹרְבָא בְּהִלּוּכוֹ הַמְשֻׁנֶּה, / וּבִשְׁמוֹת הַגְּנַאי שֶׁבְּפִי כֹּל יְכֻנֶּה; / אָמַר: “אֶחֱזֹר לְדַרְכִּי הָרִאשׁוֹנָה, / לֹא טוֹבָה בְּעֵינַי הֲלִיכַת הַיּוֹנָה… / הַאֲנִי אֲפַזֵּז וַאֲהַדֵּס כְּמוֹתָהּ, / וְאֶדְמֶה לַ’צַּדֶּקֶת' הַזֹּאת הַפּוֹתָה? / גְּבַרְתָּן אָנֹכִי! לִי ‘אֶצְבַּע יְתֵרָה’, / וְלָזוֹ, הַמְנֻוֶּלֶת, אֶצְבַּע חֲסֵרָה. / אֲנִי אֶת רֹאשִי הַנֶּחְמָד, הַשָּׁחוֹר, / כַּבֻּבָּה בָּאֲרֻבָּה לֹא אָסֵב לְאָחוֹר! / לֹא אֱהִי הֹפְכִי־גָרוֹן, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, / שֶׁמִּפַּחַד אוֹיֵב יֵהָפֵךְ לְלֵיצָן! / מַה לִּי וּלְבַעֲלַת הַמַּקּוֹר הַפָּחוּס, / זוֹלֶלֶת הַזֶּרַע, הַחַרְדָּל וְהַנָּפוּס? / שְׂנֵאתִיהָ מֵאָז הַתֵּבָה שֶׁל שָׂב נֹחַ, / לֹא חָפַצְתִּי כָּמוֹהָ לְכַשְׁכֵּשׁ וְלִפְסֹחַ; / לֹא לִכְבוֹדִי הוּא… חָלִילָה וָחָס! / כִּי בֶּן גְּדוֹלִים אָנֹכִי וּמְיֻחָס: / אֲבוֹת אֲבוֹתַי הֵם הֵבִיאוּ הַטֶּרֶף / לַנָּבִיא אֵלִיָּהוּ, בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב, – / בָּשָׂר וְגַם לֶחֶם, בְּבָרְחוֹ מֵאַחְאָב, / וּבְנַחַל כְּרִית שָׁם הִתְחַבֵּא וְשָׁכַב. – – / מִי כָּמוֹנִי שׁוֹכֵן בְּכָל צוּר וְנָקִיק / עִם בְּנֵי מִשְׁפַּחְתִּי – הַקָּאָק וְהַקִּיק – / עוֹפוֹת שַׁם מֵעוֹלָם, זֶה אֶת זֶה אוֹהֲבִים, / מְגֻדָּלִים לִגְדֻלָּה וּלְמַעֲשִׂים נִשְׂגָּבִים, / חֶלְקִי לֹא יְהִי עִם בַּעֲלֵי דִבְיוֹנִים, / חֶרְפָּה לִי וּגְנַאי לְהַלֵּךְ כַּיּוֹנִים!”

בָּא לַחֲזוֹר – וְאֵינֶנּוּ יָכוֹל, / שֶׁשָּׁכַח הִלּוּכוֹ מִשִּׁלְשׁוֹם וּמִתְּמוֹל, / וַיְהִי כִּמְרַקֵּד וּכְיוֹצֵא בַּמָּחוֹל.

אָז יִתְמַרְמֵר וַיִּקְרָא בַּגָּרוֹן: / “אוֹי לִי מֵהִלּוּכִי הָרִאשׁוֹן וְהָאַחֲרוֹן, / לַשָּׁוְא מֵעַתָּה כָּל יְגִיעָה וּשְׁקִידָה!”

וּמֵאָז הָעוֹרֵב מְהַלֵּךְ בִּרְקִידָה.

---

הַיֶּלֶד וְהַלְּטָאָה

מאת

משה בן־מנחם

הַיֶּלֶד וְהַלְּטָאָה

דּוּ־שִׂיחַ

הַיֶּלֶד:

לְטָאָה, לְטָאָה, / מֵאַיִן אַתְּ בָּאָה, / וּלְאָן אַתְּ נֶחְפֶּזֶת, / כֹּה נִפְחֶדֶת וְנִרְגֶּזֶת? / אַל נָא תִרְאִינִי / כְּאוֹיֵב… הַאֲמִינִי, / לְטָאָה נִפְלָאָה, / לֹא אֶעֱשֶׂה לָךְ רָעָה. / רַק מֵרָחוֹק בָּךְ אַבִּיט, / כִּי מְאֹד יָפְיָפִית: / חֲצִי נָחָשׁ, חֲצִי צְפַרְדֵּע, / וְיֵשׁ בָּךְ גַּם דֵּעַ! / וְכַמָּה זֶה מְשַׁעֲשֵׁעַ – / עֵת כְּחֵץ מִקֶּשֶׁת / תָּעוּפִי, כִמְבַקֶּשֶׁת / אֵיזוֹ אֲבֵדָה / וּמַהִי לֹא אֵדַע.

הַאֱמֶת, יַקִּירָה, / שֶׁהִנָּךְ מַשְׁאִירָה / אֶת זְנָבֵךְ בְּכַף אִישׁ / הַתּוֹפְשֵׂךְ, וְחִישׁ / מַהֵר תָּנוּסִי / וְעַל הַזָּנָב לֹא תָּחוּסִי?

הַלְּטָאָה:

שְׁמָעֵנִי נָא, יֶלֶד, / עַל הַשְּׁאֵלָה הַנִּשְׁאֶלֶת / בְּחֵן מְשׁוּבָה / אֶתֵּן לְךָ תְּשׁוּבָה. / הַט אֹזֶן שׁוֹמַעַת / לְקוֹל חָכְמָה וָדַעַת, / וְאִם בְּכָל דְּרָכֶיךָ / רַק הָאֱמֶת תַּנְחֶךָ, – / תִּמְצָא טוֹב וְהַצְלָחָה / בְּכָל מַעֲרָכָה. / וּבְכֵן, / יֶלֶד חֵן, / עֲמֹד, אוֹ שֵׁב, / וְלִדְבָרַי הַקְשֵׁב:

נֶחְפֶּזֶת אָנֹכִי, / וְרָצָה בְּכָל כֹּחִי, / מִפְּנֵי הַמַּזִּיקִים, / וּמֵחֲמַת הַמְּצִיקִים – / הַשּׁוֹבָבִים הַיְלָדִים, / אֲשֶׁר בִּי אֶבֶן מְיַדִּים, / וּמִתְנַכְּלִים לְתָפְסֵנִי / וּלְבֵיתָם לְאָסְפֵנִי, / לִהְיוֹת אַסִּיר עָלוּב / כְּצִפּוֹר בַּכְּלוּב, / וְדֵי קֶצֶף וּבִזָּיוֹן! / אֵין חָכָם כְּבַעַל נִסָּיוֹן – הַמָּשָׁל אוֹמֵר. / וְאַשְׁרֵי הַשּׁוֹמֵר / בְּלִבּוֹ דִבְרֵי טַעַם / וְזוֹכְרָם מִדֵּי פַּעַם: / מַעֲשֶׂה וְאֶחָד מִבְּנֵי הַלְּטָאָה / בְּדַרְכּוֹ תָעָה: / טָס וָנָס, / לְבַיִת נִכְנַס / בְּעַד הַחַלּוֹן הַפָּתוּחַ, / וְאָמַר שָׁם לָנוּחַ, / עַל הַתִּקְרָה, אוֹ עַל הַקִּיר, / כִּי אֶת הַמָּקוֹם לֹא הִכִּיר. / וְהִנֵּה בֵּן יַקִּיר, / תַּכְשִׁיט שָׁחוֹר, / בָּא לוֹ מֵאָחוֹר! / (וְאָחִי אָז נִרְדַּם וְחָלַם…) / וְהַבָּחוּר הֵרִים יָד וְהָלַם / עַל גַּב הָאוֹרֵחַ, טָפַח, / וְאֶת דָּמוֹ שָׁפַךְ. / אַךְ נֵס וּמַזָּל / שֶׁכֹּחוֹ לֹא אָזַל, / וְגַם שִׂכְלוֹ בַּמֹּחַ / הָיָה טוֹב וְנָכֹחַ. / מֶה עָשָׂה הֶעָנָו? – / הִפְקִיר אֶת הַזָּנָב, / נִתְּקוֹ וְהִשִּׁירוֹ, / וּבִידֵי הָרָשָׁע הִשְׁאִירוֹ, / מְפַרְכֵּס וְגוֹסֵס, / וּבְדָמוֹ מִתְבּוֹסֵס! / וְכַךְ, בְּלִי זְנָבוֹ, / בָּא בְּגַפּוֹ לְנָווֹ, / בְּבשֶׁת אָחוֹר בָּא, / וְאֶל הַכֵּלִים נֶחְבָּא, / וַיְהִי לְלַעַג וְלִצְחוֹק – – –

וּמֵאָז הָיָה לְחֹק / לַקָּרוֹב וְלָרָחוֹק, / לְכָל לְטָאָה טְלוּאָה, / בֵּין צְעִירָה וּבֵין בְּלוּאָה: / לְהִזָּהֵר וּלְהִזָּהֵר, / וְחִישׁ מַהֵר / לָרוּץ כַּסּוּס בַּמִּלְחָמָה! / לֹא לַעֲמֹד בַּצֵּל, לֹא לָפוּשׁ בַּחַמָּה, / וְלֹא לַחֲלוֹם וְלַהֲזוֹת / עַל הָאֲדָמָה הַזֹּאת! / כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס וָשֹׁד, / עַל כֵּן גַּם בַּכְּשֵׁרִים צָרִיךְ לַחֲשֹׁד, / וְלֹא לִהְיוֹת פֶּתִי מַאֲמִין / עַל שְׂמאל וְעַל יָמִין… / וּנְקֹט בְּיָדְךָ זֶה הַכְּלָל / וְלֹא תִהְיֶה לְבִזָּה וּלְשָׁלָל: / בְּעַיִן פְּקוּחָה, / וּבְנֶפֶשׁ דְּרוּכָה, / לִקְרַאת הַמַּטָּרָה יָשָׁר זְחֹל – / וְאָז תִּמָּלֵט מִכִּשָּׁלוֹן וּשְׁכוֹל!

אֱמֹר מֵעַתָּה, / יַלְדִּי, גַּם אַתָּה: / אַשְׁרֵי הַנּוֹהֵג / לִהְיוֹת זָהִיר וְדוֹאֵג! / כִּי כָּל הַנִּזְהָר זוֹכֶה, / וּלְעוֹלָם אֵינֹו בּוֹכֶה. – –

---

הַנָּבִיא אֵלִיָּהוּ וְהָעֶגְלוֹן עֲצַלְיָהוּ: מַחֲזֶה בְּדֶרֶךְ־מָשָל

מאת

משה בן־מנחם

הַנָּבִיא אֵלִיָּהוּ וְהָעֶגְלוֹן עֲצַלְיָהוּ: מַחֲזֶה בְּדֶרֶךְ־מָשָׁל

יוֹם סְתָו גָּשוּם. דֶּרֶךְ בָּיַּעַר. עֲגָלָה טְעוּנָה, מְשׁוּכָה עַל־יְדֵי סוּס צָנוּם וְכוֹשֵׁל, שׁוֹקְעִים בַּבֹּץ.

הָעֶגְלוֹן (מְנוֹפֵף שוֹטוֹ בְּיִאוּשׁ וּמוֹשֵׁךְ בְּחָזְקָה בַּמּוֹשְׁכוֹת) : נַא, וִיּוֹ, דִּיּוֹ, הָרֵם רַגְלַיִם! / פֶּן תִּקַּח מִיָּדִי כֵּפֶל כִּפְלַיִם! / רוּץ וּקְפֹץ, / וְצֵא מִן הַבֹּץ, / קַח בְּחָזְקָה, מְשֹׁךְ וַחֲלֹץ!

הַסּוּס (כְּמִתְאַמֵּץ לִמְשֹׁךְ וְאֵינוֹ יָכוֹל).

הָעֶגְלוֹן (מְדַבֵּר תַּחֲנוּנִים) : מַה יִּהְיֶה הַסּוֹף? אוֹי וַאֲבוֹי! / לוּ בָּא לִקְרָאתִי אֵיזֶה גוֹי – / יְדֵי־עֵשָׂו, כַּכָּתוּב בַּתּוֹרָה, אָז – / הָיָה הַתַּכְשִׁיט שֶׁלִּי זָז וְזָז! / אֵין נֶפֶשׁ חַיָּה סָבִיב־סָבִיב, / אוֹי, עֶרֶב־שַׁבָּת, סוּסִי הֶחָבִיב! / מִימִינִי בִּצָּה, מִשְּׂמֹאלִי יַעַר, / וְעַל רֹאשִׁי, אוֹיָה, גֶּשֶׁם וָסַעַר… / רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! רְאֵה בְּצַעַר / עַבְדְּךָ עֲצַלְיָהוּ, אֶל בֵּיתִי הֲשִׁיבֵנִי / וְלִידֵי חִלּוּל שַׁבָּת אַל תְּבִיאֵנִי! / (חוֹבֵט בְּכֹחַ אֶת הַסּוּס, הַסּוּס קוֹפֵץ מִמְּקוֹמוֹ וְנִשְׁאָר שָׁקוּע בַּבֹּץ). הוֹי פֶּגֶר מוּבָס, יְצוּר רָטוּשׁ! / אֶת עוֹרְךָ אֶקְרַע, אֶת בְּשָׂרְךָ אָדוּשׁ! / לָמָּה תַּעֲמֹד? מָה הַחִדּוּשׁ? / הֲתֹאמַר עָצְרֵנִי פֹּה עַד לְקִדּוּשׁ? / (נוֹתֵן אֶת יָדוֹ עַל רֹאש הַסּוּס) שְׁמַע נָא, אֲדוֹנִי סוּס! / אִם לֹא תָזוּז, / וְעַל נַפְשִׁי לֹא תָחוּס – / בְּזֶה הַשּׁוֹט, / אֶת עוֹרְךָ אֶפְשֹׁט! / אֶהֱפֹךְ אוֹתְךָ לְגַל שֶׁל עֲצָמוֹת, / וְזֵכֶר לֹא יִשָּׁאֵר מִמְּךָ עַל אֲדָמוֹת! / (אַחֲרֵי הַפְסָקָה קְצָרָה. בְּקוֹל רַךְ שֶׁל לֶקַח טוֹב) אָמַר בְּחָכְמָתוֹ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, / בְּשִׁבְתּוֹ עַל מְקוֹמוֹ, / בְּעִיר הַקֹּדֶשׁ יְרוּשָׁלַיִם: / נֶגֶד סוּס רַע, מִתְנַהֵל בּעֲצַלְתַּיִם, / אֵין עֵצָה וְאֵין תְּבוּנָה, / אֶלָּא – מִיתָה מְשֻׁנָּה! / אִם כֵּן / בָּחוּר מִסְכֵּן, / שְׁמַע וְהָבֵן! / מַהֵר וְהָרֵם אֶת פְּעָמֶיךָ, / וֶהְיֵה סוּס הָגוּן בְּעַמֶּךָ! (חוֹבְטוֹ בַּשּׁוֹט אַחַת וּשְׁתַּיִם).

הַסּוּס (קוֹפֵץ לִצְדָדִין וּמַפְנֶה רֹאשוֹ כְּלַפֵּי הָעֶגְלוֹן) : אוֹי, מַכָּתִי אֲנוּשָׁה! / רָשָׁע מְרֻשָּׁע! / מַה לְּךָ מִתְנַפֵּל עָלַי כְּעַיִט? / צַעַר בַּעַל־חַיִּים! רַחֲמָנוּת? בַּעַל־בַּיִת! / אוֹי יְרֵכִי הַנּוֹפֶלֶת, אוֹי גַּבִּי הַכָּחוּשׁ! / הֲבַרְזֶל אָנֹכִי וּבְשָׂרִי נָחוּשׁ? / (מוֹרִיד רֹאשוֹ בְּעֶצֶב וְנוֹשֵׁם כְּבֵדוֹת) מֵאַיִן, אַכְזָר, יִהְיֶה בִּי כֹּחַ, / אִם יוֹם וָלַיְלָה לֹא תִתֵּן לִי מָנוֹחַ? / אַתָּה מְעַנֵּנִי, אַתָּה מַרְעִיבֵנִי, / וְעוֹד הֱיוֹת חָזָק אַתָּה מְצַוֵּנִי! / (מֵרִים רֹאשוֹ בְּחֻצְפָּה וּמְדַבֵּר מִשְׁפָּטִים) הַבּוּז לְךָ, רֹאש חֲמוֹר, / בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר, / רוֹצֵח, פּוֹחֵחַ, פּוֹשֵׁט עוֹר! / תֶּבֶן וּמִסְפּוֹא אֵינְךָ נוֹתֵן, / וְאֵיךְ אוּכַל לַעֲמוֹד הָכֵן? / פַּרְנְסֵנִי בְּתִלְתָּן, פַּיְּסֵנִי בְּשִׁבֹּלֶת, / וִיהִי בִּי הַכֹּח, וּתְהִי לִי הַיְכֹלֶת, / לְעָבְדְךָ בֶּאֱמוּנָה, הָלוֹךְ וְסָחוֹב / בְּגֶשֶׁם וָרֶפֶשׁ, בְּלִי מִכְשׁוֹל וּמַכְאוֹב!

הָעֶגְלוֹן (מַשְׁלִיךְ אֶת הַשּׁוֹט לָאָרֶץ, מַשְׁמִיט אֶת הַמּוֹשְׁכוֹת. מֵרִים יָדָיו וְעֵינָיו לַשָּׁמַיִם וְקוֹרֵא בְּיִאוּשׁ מַר) : עֲנֵנִי, אֱלֹהִים, עֲנֵנִי! / שְׁלַח לִי אֶת אֵלִיָּהוּ וּמִן הַבֹּץ יַעֲלֵנִי!

אֵלִיָּהו הַנָּבִיא (מוֹפִיעַ פִּתְאֹם מִן הַשָּׁמַיִם וּפָנָיו לֹא יֵרָאוּ): אֲנִי אֵלִיָּהוּ, נִשְׁלַחְתִּי לְעָזְרֶךָ! / עֲשֵׂה מַהֵר אֵת אֲשֶׁר אוֹרֶךָ!

הָעֶגְלוֹן (מֻפְתָּע, מַבִּיט עַל סְבִיבָיו, וּבַת צְחוֹק שֶׁל נַחַת עַל פָּנָיו הַקּוֹדְרִים): אֵלִיָּהוּ, אֵלִיָּהוּ! / הִנֵּה בָּא הוּא! / שָׁמַע אֵל תְּפִלָּתִי וּשְׁלָחָהוּ!

אֵלִיָּהו הַנָּבִיא (בִּלְתִּי נִרְאֶה. כְּמוֹ קֹדֶם): בֶּן־אָדָם! עַל סְבִיבֶיךָ הֵיטֵב תַּבִּיט! / הָסִירָה הָרֶפֶשׁ, הַשְׁלֵךְ הַטִּיט! / הָאוֹחֵז כְּמַסְמְרִים אֶת אוֹפַנֶּיךָ, / לֹא מַעְלָה, כִּי מַטָּה שִׂים עֵינֶיךָ!

הָעֶגְלוֹן (עוֹשֶׂה כַּמְצֻוֶּה, מַזִיעַ וְגוֹנֵחַ מַעֲבוֹדָה קָשָׁה).

אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא: אֶת הַפַּטִּישׁ הַגָּדוֹל בְּיָדֶיךָ קַח! / לֹא הַסּוּס – כִּי הָאֲבָנִים תַּךְ! / רַסֵּק, רַסֵּס, רְצֹץ וּשְׁבֹר! / וּמַלֵּא בְּחָצָץ אֶת זֶה הַבּוֹר!

הָעֶגְלוֹן (טוֹרֵחַ בְּלִי הֶרֶף. מוֹחֶה אֶת זֵעָתוֹ בְּסִפּוּק רַב): אֵלִיָּהוּ הַטּוֹב! מִלֵּאתִי אַחֲרֵי דְבָרֶיךָ!

אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא: עַתָּה עוֹרֵר הַשּׁוֹט וְזָרֵז סוּסֶךָ!

הָעֶגְלוֹן (קַל וְעֵר וְחָפֵץ פְּעֻלָה): הוֹי, הוֹי, סוּסִי, סוּסָתִי, / תַּמָּתִי, כִּבְשָׂתִי! / נוּסִי, מַלְּטִי! / חוּסִי, פַּלְּטִי!

הַסּוּס (מוֹשֵׁךְ בְּחָזְקָה וּמוֹצִיא אֶת הָעֲגָלָה מִן הַבֹּץ).

הָעֶגְלוֹן (רָץ וְדוֹחֵף וְכֻלוֹ שִׂמְחָה וְהַכָּרַת טוֹבָה): הֶאָח, הֶאָח, הוּצְאָה עֶגְלָתִי! / אֵלִי, אֵלִי, קַח בִּרְכָתִי! / וּבָרוּךְ אַתָּה גַם, אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא! / וְתוֹדָה רַבָּה מֵעֹמֶק לְבָבִי! / כִּי שְׁמַעְתַּנִי, / כִּי עֲזַרְתַּנִי, / וּמִיוֵן מְצוּלָה הוֹצֵאתַנִי!

אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא: בֶּן־אָדָם, שְׁמַע! לֹא אָנֹכִי – – – / בְּכֹחֲךָ הָלַכְתָּ, וְלֹא בְּכֹחִי! / לֹא יָדַי עֶגְלָתְךָ הוֹצִיאוּ, / כִּי סוּסְךָ וּזְרוֹעֲךָ לַעֲשוֹת הִפְלִיאוּ! / כִּי רַק לְפִי מַעֲשֶׂיךָ – / אֱלֹהִים יוֹשִׁיעֶךָ!

---

שְׁנֵי אוֹהֲבִים

מאת

משה בן־מנחם

א

לְמַטָּה מִסַּנְדּוֹמִיר, הַיּוֹשֶׁבֶת עַל הַר, / זוֹרֵם בְּבִטְחָה וִיסְלָא הַנָּהָר – / מוֹשֵׁךְ בַּאֲפִיקוֹ בְּרֹחַב וּבַעֲיָם, / וְעִם כָּל הַנְּהָרוֹת הוּא הוֹלֵךְ אֶל הַיָּם.

בְּדַרְכּוֹ יַעֲבֹר יְעָרוֹת חֲשֻׁכִּים, / נוֹשֵׂא בְּחֻבּוֹ סוֹד מַיִם עֲמֻקִּים, / וּבְזִרְמוֹ כִּי עַז, יִשָּׂא וְיִסְחֹף, / מֵעִיר לְעִיר וּמֵחוֹף אֶל חוֹף: / סִירוֹת וּסְפִינוֹת, אֲסָדוֹת וְרַפְסוֹדוֹת; / וְקוֹל פֶּלִאי לַמַּיִם – מֶלֶל רַב־סוֹדוֹת; / כְּמוֹ אֶרֶץ אַחֶרֶת נִרְאוֹת הַדּוֹבְרוֹת… / הַס! אַגָּדוֹת קֶדֶם שִׂפְתוֹתֵיהֶן דּוֹבְרוֹת: / עַל בְּנוֹת גַּלִּים יְפֵה־פִיּוֹת – נִימְפוֹת, רוּסַלְקוֹת, / הָעוֹלוֹת מִן הַמַּיִם, מְצִיצוֹת וּמִסְתַּלְּקוֹת.

וְהַנָּהָר הַגָּדוֹל – נִים וְלֹא נִים / הוֹלֵךְ לְדַרְכּוֹ וְשִׁירוֹ יַנְעִים, / בְּאָזְנֵי הָאֲדָמָה מִשְּׁתֵי גְדוֹתָיו… / כַּךְ יוֹמָם וָלַיְלָה יְדַבֵּר עַל אוֹדוֹתָיו! / כִּי כֵן דֶּרֶךְ הַגְּדוֹלִים מֵאָז וּמֵעוֹלָם: / רוֹצִים שֶׁיַּקְשִׁיבוּ אַךְ וְרַק לְקוֹלָם.

וִיהוּדֵי סַנְדּוֹמִיר הָעִיר שׁוֹלְחִים עֵצִים מֵאָז, / עַל פְּנֵי הַמַּיִם הָאַדִּירִים, הַזֶּרֶם הֶעָז, / לְדַנְצִיג הָעִיר בִּמְדִינַת אַשְׁכְּנַז. / וּבָרוּךְ הַשֵּׁם לוֹ הַתְּהִלָּה וְהַשֶּׁבַח, / לַחְמָם נִתָּן בְּשֶׁפַע וּפַרְנָסָתָם בְּרֶוַח.

ב

בְּאַחַד הָרְחוֹבוֹת הַנָּאִים, שָׁם בְּמַעֲלֵה הַתֵּל, / שְׁנֵי יְהוּדִים גָּרִים – רַבִּי גָד וְרַבִּי בְּצַלְאֵל: / הָרִאשׁוֹן אִישׁ עָנָו וְתָם, הַשֵּׁנִי גֵא וְיָהִיר, / אַךְ כָּזֶה כֵּן הָאַחֵר בַּמִּסְחָר מָהִיר: / עֲצֵי יַעַר יָשִׁיטוּ לְדַנְצִיג הָעִיר.

וְלִשְׁנֵי הַגְּבִירִים הַנַּ"ל, שְׁנֵי בָּנִים נָאִים: / יוֹחָנָן וּבִנְיָמִין הֵם בְּשֵׁם נִקְרָאִים, / חֲבֵרִים נֶאֱמָנִים וְלוֹמְדִים בְּצֶוֶת, / נַפְשׁוֹתֵיהֶם קְשׁוּרוֹת וְאַהֲבָתָם נִצֶּבֶת.

וּרְאֵה פֶּלֶא: הַבּוֹרֵא יִתְבָּרֵךְ בַּמְּרוֹמִים, / אֶת שְׁנֵי הָרֵעִים לֹא עָשָׂה דוֹמִים, / נִבְדְּלוּ הַשְּׁנַיִם בַּשֵּׂכֶל וּבַתְּבוּנָה – / הָאֶחָד תָּם וְיָשָׁר, הַשֵּׁנִי פִּקֵּחַ וְעַז־תְּכוּנָה; / בַּעַל שֵׂכֶל קָט וְנָמוּךְ יוֹחָנָן בֶּן גָּד, / וּבִנְיָמִין בֶּן בְּצַלְאֵל – מֹחַ חָרִיף וָחַד.

אַךְ עַזָּה אַהֲבָתָם וְנֶאֱמָנָה מְאֹד, / וַיַּאֲמִינוּ כִּי לְעוֹלָם הָרֵעוּת תַּעֲמֹד.

ג

לֹא לְעוֹלָם חֹסֶן, עשֶׁר וְתִפְאֶרֶת! / לְרַגְלֵי הָאָדָם תְּהוֹם נִפְעֶרֶת, / לֹא שָׁווֹת הָעִתִּים זוֹ לָאַחֶרֶת, / וְלֹא יֵדַע אֱנוֹש־אָנוּשׁ אֶת יוֹמוֹ וְעִתּוֹ, / וּמַה יוֹם מָחָר יָבִיא אִתּוֹ: / אִם יִפְשַׁע עַל פַּת לֶחֶם, אוֹ יֹאכַל בְּשַׁלְוָה אֶת פִּתּוֹ, / אִם רָעָה אוֹ טוֹבָה תְהִי אַחֲרִיתוֹ.

הָיְתָה שָׁנָה גְשׁוּמָה, אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחוּ, / נִסְתַּחֲפוּ שָׂדוֹת. אֲפָרִים וָאָחוּ: / עַל כָּל הָאָרֶץ יָצָא הַשֶּׁטֶף, וְגָאָה וְגָבַר! / וּוִיסְלָא הַנָּהָר עַל גְּדוֹתָיו עָבַר: / כָּל הַדּוֹבְרוֹת וְהָרַפְסוֹדוֹת, הוֹי, שֹׁד וָשֶׁבֶר! / נִגְרְפוּ וְנִפְזְרוּ לְכָל צַד וָעֵבֶר, / לֹא נִשְׁאֲרוּ שְׁנַיִם עֵצִים יַחַד, – / וְהוֹן הָרַפְסוֹדָאִים יָרַד לַשַּׁחַת.

יָרְדוּ גַם שְׁנֵי עֲשִׁירֵינוּ מַטָּה מַטָּה, / תַּחַת רַגְלֵיהֶם כְּמוֹ הָאֲדָמָה חַתָּה: / עוֹד תְּמוֹל – בְּנֵי עֲלִיָּה, בַּעֲלֵי רְכוּשׁ גְּאֵיוֹנִים, / הַיּוֹם – פּוֹשְׁטֵי רֶגֶל עֲנִיִּים וְאֶבְיוֹנִים! / רְאוּ נָא, אֵיךְ בִּדְאָגָה פְּנֵיהֶם נִבָּטִים, / וְהָיָה הַיָּשָׁר בְּעוֹרָם לִקְמָטִים… / וּמִכָּל קִנְיָנָם וְעִנְיָנָם שָׁאֲרוּ אַךְ הַבָּתִּים.

אַךְ הַבַּיִת בִּלְבַד, עִם כָּל הַטּוֹבוֹת וְהַמַּעֲלוֹת, / לֹא יַאֲכִילֵם בָּשָׂר וְדָגִים וְחַלּוֹת! / נִתְרוֹקְנוּ הַחֲדָרִים בְּשַׁבָּת וּבְחֹל, / אֵין בֶּגֶד לִלְבּשׁ, אֵין לֶחֶם לֶאֱכֹל, / וְהַדַּלּוּת מְצַפְצֶפֶת מִכָּל פִּנָּה וָסֶדֶק – – –

צַדִּיק אֱלֹהִים, וּמִשְׁפָּטוֹ צֶדֶק.

אָמַר לוֹ רַבִּי גָד לִבְנוֹ הַתָּם: / “יוֹחָנָן בְּנִי, כַּסְפִּי אָפֵס וָתַם, / כִּי כַּךְ בַּשָּׁמַיִם נִגְזַר מִן הַסְּתָם! / נַפְשִׁי לְךָ, בְּנִי, מְאֹד מְאֹד דּוֹאֶגֶּת, / אַךְ יָדִי תִקְצַר וְאֵינָהּ מַשֶּׂגֶת… / עַל כֵּן אִיעָצְךָ: לְמַד מְלָאכָה! / וֵאלֹהִים בְּמַעֲשֵׂה־יָדֶיךָ יִשְׁלַח הַבְּרָכָה”.

וּבְדַבְּרוֹ נֶאֱנַח, וְעֵינָיו זָלְגוּ דְמָעוֹת, / הַלֵּב מָלֵא, וְהַכִּיס רֵיק, אֵין בּוֹ מָעוֹת.

וּמַמָּשׁ אוֹתָם הַדְּבָרִים רַבִּי בְּצַלְאֵל שׂוֹחֵחַ, / בְּאָזְנֵי בִּנְיָמִין בְּנוֹ הַפִּקֵּחַ: / “בְּנִי, בְּעִנְיָן רַע כָּל הוֹנִי אָבַד, / לֹא אוּכַל הוֹשִׁיעֲךָ, – מְצָא דַרְכְּךָ לְבַד! / עֲצָתִי הִיא: לְמַד אוּמָנוּת הַמְחַיָּה אֶת בְּעָלֶיהָ, / וּבִרְכַּת אֱלֹהִים תָּבוֹא מֵאֵלֶיהָ”.

ד

הֵבִין הַבֵּן הַתָּם כִּי אָבִיו לֹא יַחְמֹד לוֹ לָצוֹן, / הָלַךְ וְלָמַד מְלָאכָה בְּחֵשֶׁק וּבְרָצוֹן; / כִּי אָמַר: "בְּקוֹל אָב לְהַקְשִׁיב וְלִשְׁמֹעַ – / מִצְוָה גְדוֹלָה הִיא, מֵאֵין כָּמוֹהָ! / ‘אֱהַב אֶת הַמְּלָאכָה’, לִמְּדַנִי הָרַב; / הַלּוֹמֵד אוּמָנוּת לְעוֹלָם לֹא יִרְעָב! / ‘מְלָאכָה – מְלוּכָה’, – הָיְתָה סַבְתָּא אוֹמֶרֶת, / וְ’הַמַּתְחִיל בַּעֲבוֹדָה אַל יַשְׁאִירָהּ לֹא־נִגְמֶרֶת!' / וְהַזְּקֵנָה, עָלֶיהָ הַשָּׁלוֹם, הָיְתָה אִשָּׁה כְּשֵׁרָה וַחֲכֶמֶת, / אוֹהֶבֶת כָּל אָדָם וְעַל כָּל בְּרִיָּה מְרַחֶמֶת.

וְהִיא, מְנוּחָתָהּ עֵדֶן, אָכְלָה לֶחֶם בְּזֵעַת אַפֶּיהָ, / וְגַם לְעֵת זִקְנָה הִתְפַּרְנְסָה מִיגִיעַ כַּפֶּיהָ: / סָרְגָה גַרְבַּיִם וַתִּמְכֹּר, גַּם מָרְטָה נוֹצוֹת, / וְאֶת נֵרָהּ כִּבְּתָה רַק לְאַחַר חֲצוֹת.

סַבְתָּא תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה בְּגַן־עֵדֶן נָחָה – – / אֶעֱשֶׂה לָהּ נַחַת רוּחַ וְאֶלְמַד מְלָאכָה".

בְּסָמוּךְ לְבֵית רַבִּי גָד, בְּאֹהֶל דַּל, הָיָה גָר / בַּעַל־מְלָאכָה עָנִי – סֶנְדֶּר הַסַּנְדְּלָר, / יְהוּדִי כָּשֵׁר וְיָשָׁר, אִישׁ פָּשׁוּט וְתָמִים, / מְכַבֵּד עֲשִׁירִים וּמוֹקִיר תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים; / נִכְמְרוּ רַחֲמָיו עַל יוֹחָנָן בֶּן גָּד, / וַיַּאַסְפֵהוּ אֶל בֵּיתוֹ הַדַּל וְהַקָּט. / יָשַׁב לוֹ הַנַּעַר עַל הַדֶּלְפַּק בַּצַּד, / מְזַפֵּת מְשִׁיחָה, אוֹ בַּפַּטִּישׁ דּוֹפֵק, / וְתוֹרַת רַבּוֹ לְאַט הוּא סוֹפֵג.

אַךְ לֹא כֵן בֶּן בְּצַלְאֵל, זֶה בַּר־הַדַּעַת וְהַהֲבָנָה! / הוּא לֹא שָׁמַע בְּקוֹל אָבִיו וְהִתְנַגֵּד לוֹ בְכַוָּנָה; / בִּמְלֶאכֶת עֲבוֹדָה לַעֲסוֹק לֹא רָצָה, / כָּל עִנְיָן וְטַעַם בָּהּ לֹא מָצָא; / אָמַר בְּגָלוּי: “נַפְשִׁי בְּזֹאת קָצָה! / הֶאָנֹכִי אֶעֱסֹק בְּמַעֲשֵׂה לְבוּשׁ אוֹ נְעָלִים? / וְיֵשׁ בָּעוֹלָם הַגָּדוֹל דְּבָרִים כֹּה נַעֲלִים! / כְּגוֹן: צִיּוּר וְכִיּוּר, חָכְמָה וָשִׁיר! / אֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת אָמָּן, חָכָם וְעָשִׁיר! / יַעֲשֶׂה יוֹחָנָן הַפֶּתִי בְּזֶפֶת וּמַרְצֵעַ… / אֲנִי לִגְדוֹלוֹת נוֹצַרְתִּי! אֶל הָעוֹלָם אֵצֵאָה, / עַד יַקְרֶה הַמִּקְרֶה לִי כִּלְבָבִי עִנְיָן – / אֶנְחַל עשֶׁר וְכָבוֹד, וְטוּב הָאָרֶץ לִי קִנְיָן!”

ה

וְהָיָה מְשׁוֹטֵט כָּל הַיָּמִים בַּשְּׁקָקִים וּבַחוּצוֹת, / וּבְעוֹבְרִים וְשָׁבִים עֵינָיו נְעוּצוֹת. / וַיְהִי הַיּוֹם וַיַּרְא מֶרְכָּבָה לִשְׁנֵי סוּסִים רְתוּמָה, / וַיִּגַּשׁ אֵלֶיהָ, וּתְשׁוּקָה עֲצוּמָה / בָּאָה בְּלִבּוֹ בָּה לָשֶׁבֶת וְלִנְסֹעַ / לְמֶרְחַקֵּי אָרֶץ, הַרְחֵק, גָּבֹהַּ: / לִמְדִינָה, שָׁם אָבִיב יִנְוֶה עוֹלָמִים, / וְהַזָּהָב וְהַכֶּסֶף בְּחוּצוֹתֶיהָ נֶעֱרָמִים.

וְהִנֵּה סוֹחֲרִים שְׁנַיִם, אֲנָשִׁים גְּבוֹהִים וְרָזִים, / בָּאִים לִקְרָאתוֹ – דְּמוּת אַשְׁכְּנַזִּים: / לְבוּשִׁים קְצָרוֹת, מְגֻלָּחִים, וּשְׂפָמָם מְגֻדָּל, / כְּמִין “קַדְמָא וְאַזְלָא” מְכֻדָּן אֶל עָל! / אָמַר: “שָׁלוֹם, רַבּוֹתַי, מֵאַיִן וּלְאָן?!” / גָּעֲרוּ בּוֹ: “גֶּשׁ הָלְאָה! מַה לְּךָ פֹּה, פְּלָן? / בְּרַח לְךָ יַנִּיק, זְעִירָא וּפַטִּיט, / לִמְקוֹם שָׁם הַפִּלְפֵּל הַשָּׁחוֹר יַנְבִּיט! / מַה פּוּם סָכוּר מְמַלֵּל וּמְשׂוֹחֵחַ? / מַה חֶפְצְךָ, יַחֲפָן, בַּעַל פִּילִיפּוּס, פּוֹחֵחַ?!”

וַיִּשָּׂא בִּנְיָמִין אֶת קוֹלוֹ וַיַּעַן: / "דְּבָרְךָ, אֲדוֹנִי, מַר הוּא כְּלַעַן! / עַל מַה תַּלְעִינֵנִי, וּתְעַנֵּנִי, וְלֹא תַעֲנֵנִי, / וְאָנֹכִי לְשָׁרֶתְךָ מוּכָן הִנֵּנִי! / מָה רַע וְעַוְלָה בִּי מָצָאתָ, הַגֵּד, / תַּלְבִּין פָּנַי עַל לֹא עָווֹן וָחֵטְא? / מַדּוּעַ וְלָמָּה, תַּגָּר גֵּר, בִּי תָרִיב? / וְדִבְרֵי נִמּוּס וּנְכוֹחָה לִי לֹא תָשִׁיב? / וְאִם עִנְיָנִי מִלִּבְּךָ רָחוֹק, אִישׁ תָּמוּהַּ, / שִׁקּוּצִים וְעִקּוּצִים עַל שׁוּם מָה וּמַדּוּעַ?

אַל נָא עָלַי תַּשְׁלִיכוּ נַעַל, / וְאַל תִּתְּנוּנִי לְבֶן־בְּלִיַּעַל! / בֶּן טוֹבִים אָנֹכִי, וְזֶה לֹא כְּבָר, / אָבִי הַסּוֹחֵר אָרְחוֹת יַמִּים עָבַר, / עַד דַּנְצִיג וּפּוֹזִין מִסְחָרוֹ פָּרַץ; / אַךְ אֱלֹהִים לַשֵּׁבֶט אֶת דִּינוֹ חָרַץ: / גֵּאוּת הַנָּהָר אֶת גַּאֲוָתוֹ הִשְׁפִּילָה, / יַד הַגּוֹרָל הָרַע אוֹתוֹ לָאָרֶץ הִפִּילָה, / לַשָּׁוְא אָמַר אָבִי: שׁוּב אֶסַּק וְאַעְפִּילָה! מַטָּה מַטָּה שָׁפַל וְיָרַד, / וּמִכָּל עָשְׁרוֹ וּכְבוֹדוֹ מְאוּם לֹא שָׂרַד.

וַאֲדוֹנִי אָבִי לִי אָמַר: ‘בְּנִי, / יָרַדְתִּי מִנְּכָסַי, הָיִיתִי אֶבְיוֹן וְעָנִי, / הַקֵּץ לַמַּטְעַמִּים, לָעֲדָנִים עִם שָׁנִי… / לֵב חָכְמָה לְךָ, רְאֵה, עַל בִּינָתְךָ הִשָּׁעֵן, / שְׁמַע לַעֲצָתִי וְאַל תְּמָאֵן: / קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לָרֹחַב וְלָאֹרֶךְ, / חֲזַק וְהִתְחַזֵּק, אַל פַּחַד וּמֹרֶךְ; / כִּי אֱלֹהִים מִצְעֲדֵי גֶבֶר יְאַשֵּׁר וְיָכִין, / אִם הוּא לִצְעֹד אַךְ יֹאבֶה וְיָהִין’".

וּבְדַבֵּר זֹאת הַנַּעַר שְׁתֵּי עֵינָיו הִדְמִיעוּ, / וְאֶת לִבּוֹת הַסּוֹחֲרִים אֲמָרָיו הִתְמִיהוּ.

אָכֵן, דִּבְרֵי אִישׁ הַנֶּאֱמָרִים בְּחֵן, / כְּ“יָכִין וּבֹעַז” יַעַמְדוּ הָכֵן! / אֶל הַלֵּב יִכָּנְסוּ וְאֶל הַנֶּפֶשׁ עָמֹק, / וְגַם לֵב קָשֶׁה כְּאֶבֶן לְשִׁמְעָם נָמוֹג.

ו

הֵשִׁיב לוֹ הָאַשְׁכְּנַזִּי מַר רַב־גָּאוֹן: / "חֲתֹם קִינָתְךָ, הוֹמָם־בֶּן־שָׁאוֹן! / אַל תַּרְבֶּה צְרִיחָה, תַּגְבִּיהַּ דִּבּוּרִים כְּהַר, / אַל תְּשַׁלַּח אֲמָרִים כְּרַפְסוֹדוֹת בַּנָּהָר! / אָבִיךָ פָּשַׁט אֶת הָרֶגֶל וְאַתָּה פּוֹשֵׁט יָד… / מוּטָב שֶׁתִּלְמַד מְלֶאכֶת הַחַיָּט – / בְּלוֹאֵי מִכְנָסֶיךָ לְהַטְלִיא טְלַאי! / לָמָּה זֶה, טַלְיָא, נִטְפַּלְתָּ אֵלַי? / לְשָׁרְתֵנִי תֹאמַר וְלִהְיוֹת עֶבֶד?! / יְהִי כֵן, עֲלֵה וְיָשַׁבְתָּ בַּמִּרְכֶּבֶת!

וְיָדַעְתָּ: שָׁלשׁ שָׁנִים, כִּשְׁנֵי הַשָּׂכִיר, / תַּעֲבֹד אוֹתָנוּ בְּלִי תַגְמוּל וּמְחִיר, / כִּי מָמוֹן הַרְבֵּה, דַּע, לָנוּ חָב / אָבִיךָ הָרַמַּאי; צְלַח וּרְכַב!"

וּבִנְיָמִין עָנָה בְּעָרְמָה: “מַה טּוֹב! / אֶעֱבָדְךָ בֶּאֱמוּנָה שָׁלשׁ שָׁנִים בַּחוֹב; / עַד הַפְּרוּטָה הָאַחֲרוֹנָה לְךָ תְשֻׁלַּם!” / וּבְלִבּוֹ חָשַׁב: אָשִׁיב לָהֶם בִּגְמוּלָם… / עַל כִּי גִנּוּ אֶת אָבִי וְקָרְאוּ לוֹ “גַנָּב”.

וַיַּעַל וַיֵּשֶׁב בִּקְצֵה הָרֶכֶב כֶּעָנָו, / צִמְצֵם אֶת יְשִׁיבָתוֹ כְּצִפּוֹר חוֹלָה בַּקֵּן, / הֶחֱרִישׁ, וּפִיו מִכָּל דִּבּוּר הִתְרוֹקֵן.

וְהַסּוּסִים מְהִירֵי מֵרוֹץ וְקַלֵּי רַגְלַיִם, / אַךְ שָׁרַק לָהֶם רַב־גָּאוֹן בְּמִצּוּץ שְׂפָתַיִם – / וַיִּשְׂאוּ אֶת הָרֶכֶב בִּיעָף וּבְדַהַר, / כְּמוֹ צְרָרָם בִּכְנָפָיו רוּחַ סַעַר: / עִקְּבֵי הַבַּרְזֶל הוֹלְמִים בְּקֶצֶב, / הָרֹאשׁ מוּרָם גֵּאוּת, הַפֶּה יֵז קֶצֶף: / הָאָרֶץ קוֹפֶצֶת לִקְרַאת הַמִּרְכֶּבֶת! / וּמַה טּוֹב וּמַה נָּעִים בְּחֵיקָהּ לָשֶׁבֶת, / לִשְׁאֹף אֲוִיר צַח וְהַבֵּט לַשָּׁמַיִם, / לִנְסֹעַ, לְהִנָּשֵׂא כְּמוֹ עַל כְּנָפַיִם!

נִרְדַּם הַנַּעַר מֵרֹב עֹנֶג וָרֹךְ, / וַיַּחֲלֹם: יַעַר עָבֹת, אָרֹךְ־אָרֹךְ… / עָמֹק, רַב־חשֶׁךְ, וְאֵין סוֹף לוֹ, וְאֵין קֵץ, / וּפֶלֶא: אֵין יֶרֶק בּוֹ, אֵין שִׂיחַ וָעֵץ; / רַק רִבְוֹת בְּנֵי אָדָם – – – / נִקְבְּצוּ יַחַד וְעוֹמְדִים עַל עָמְדָם, / וְכָל אֶחָד בִּמְקוֹמוֹ כַּמַּסְמֵר תָּקוּעַ! / וַיְהִי הַדָּבָר בְּעֵינָיו תָּמוּהַּ: / לָמָּה יַעַמְדוּ כֻּלָּם כְּעֵצִים וּבוּלִים, / וְאֵין הֵם אֲסוּרִים, וְאֵין הֵם כְּבוּלִים?! / וַיֹּאמַר לָגֶשֶׁת אֲלֵיהֶם וְלִשְׁאֹל – – – / וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ יָשָׁר בַּמִּשְׁעוֹל, / אַךְ כֹּה כְּבֵדוֹת רַגְלָיו, כִּנְתוּנוֹת בַּסַּד – / לֹא נִיעַ וְזִיעַ, לֹא פְּסִיעָה וּמִצְעָד!

…וְיַעַר־הָאָדָם הַמֻּבְלָע בַּצֵּל, / מִתְפַּלֵּל בְּלַחַשׁ: “אֱלֹהַּ, הַצֵּל! / הוֹשִׁיעֵנוּ וּפְדֵנוּ מִכַּבְלֵי הַכֶּשֶׁף!”

וְקוֹל בַּדְּמָמָה נִשְׁמַע, וַיַּקְשֵׁב רַב קֶשֶׁב: / “פֹּה יַעַר הַיִּסּוּרִים, פֹּה שְׂדֵה הַדְּוָי; / פֹּה תְהִי קְבוּרָתְךָ, לֹא תֵצֵא מִכָּאן חַי! / בּוֹא אֵלֵינוּ, הֱיֵה אִתָּנוּ, אַל תַּעֲמֹד מֵרָחוֹק!”

וַיִּפְעַר הַיַּעַר אֶת לֹעוֹ לִבְלִי חֹק, / וַיֹּאמֶר לִבְלֹעַ אוֹתוֹ בְּזַעַם! / וַיִּיקַץ… וְלִבּוֹ כְּהֹלֶם פַּעַם.

ז

חָלַף הַחֲלוֹם, אַךְ הַפַּחַד לֹא גָז! / וַיַּבֵּט סְבִיבוֹ נִרְעָשׁ וְנִרְגָּז: / יַעַר קְדוּמִים מִכָּאן וּמִכָּאן… / וְהָעוֹלָם דּוֹמֵם, שׁוֹמֵם וְרֵיקָן, / וּמַרְאֵה הָאֵימִים מִמֶּנּוּ לֹא יֶרֶף: / שׁוֹדְדִים מִסָּבִיב וְכָל מִינֵי חַיּוֹת טֶרֶף! / וְחֵפֶץ אֶל לִבּוֹ הִתְגַּנֵּב – לִבְרֹחַ! / וְעִם הָאֲנָשִׁים הַלָּלוּ לֹא לֶאֱרֹחַ, / כִּי מִי יוֹדֵעַ וּמִי יַגִּיד, / מַהוּ הַדָּבָר שֶׁבְּלִבּוֹ יָזִיד / הָאַשְׁכְּנַזִּי הַקִּפֵּחַ, אֲדֹם־הָאַף? / זֶה אֲשֶׁר קַבְּצָן וְרַמַּאי קָרָא לָאָב?! / וּבַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בְּלִבּוֹ חָשַׁב: / “אֵין זֹאת כִּי נָפַלְתִּי בִּידֵי אַנָּסִים וּנְבָלִים!” / אָמַר לִקְפֹּץ לְמַטָּה – וְהִנֵּה הוּא כָּבוּל בַּכְּבָלִים!

אָז יָדַע אֶל נָכוֹן כִּי נָפַל בַּפָּח! / אַךְ מָשַׁל בְּרוּחוֹ וְלֹא הִתְיַפַּח, / וְהָאָסוֹן לְשָׂשׂוֹן לוֹ נֶהְפַּךְ: / כִּי בְּרַגְלָיו אַךְ לֹא בְּיָדָיו אֻסַּר. / וַיְקַו כִּי הָאֵסוּר בַּיָּד יוּסַר. / וַיְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ: “בִּנְיָמִין, אַל תִּפְחַד!” / וַיּוֹצֵא מִכִּיסוֹ אֶת הָאוֹלָר הַחַד, / וּבְיָד חֲזָקָה, אַךְ לְאַט לְאַט, / בָּעֳבִי הַחֶבֶל גָּזַר וְחָתַךְ – / הִצְלִיחַ! וְהַמּוֹסֵרוֹת מֵרַגְלָיו פִּתַּח.

וְקַל כָּאַיָּלָה, בְּאֵין שֵׁמַע, בְּלִי טֹרַח, / קָפַץ לַדֶּשֶׁא בְּאֶמְצַע הָאֹרַח!

וּבְצֵאתוֹ לַחָפְשִׁי לֹא שָׁכַח לָקַחַת, / צֵידָה לַדֶּרֶך – הוֹן הַסּוֹחֲרִים בָּאַמְתַּחַת, / אֲשֶׁר שָׂמוּ בְּהֵחָבֵא בְּחֵיק הַמֶּרְכָּבָה מִתַּחַת.

וְהָאַשְׁכְּנַזִּים שֶׁלָּנוּ לִבָּם סָמוּךְ וּבָטוּחַ, / כִּי אִתָּם בָּעֲגָלָה הַנַּעַר סָרוּחַ, / יָשֵׁן שְׁנַת יְשָׁרִים וַחֲלוֹמוֹ לוֹ יֶעֱרַב!… / וַיִּשְׂמְחוּ הַחוֹטְפִים עַל הָעשֶׁר הָרַב, / שֶׁנָּפַל בְּחֶלְקָם דֶּרֶך אַגַּב. / אָמְרוּ: “הַבָּחוּר הוּא יְקַר הַמְּצִיאוּת: / נֶחְמָד וּמַשְׂכִּיל, וּלְגוּפוֹ יֵשׁ בְּרִיאוּת; / לִפְנֵי שָׂרִים וּנְסִיכִים יִתְיַצֵּב בְּגָאוֹן, / וּבִמְחִירוֹ נְקַבֵּל אַלְפַּיִם דַּרְכְּמוֹן!”

וַיִּקְרָא הָאָרֹךְ: "הוֹמָם בֶּן־שָׁאוֹן! / אַיֶּכָּה? קוּם נָא וַעֲלֵה אֵלֵינוּ! / עַד מָתַי אַתָּה נֶחְבָּא שָׁם אֶל כֵּלֵינוּ? – " / אֵין קוֹל וּמַעֲנֶה! וַיִּקְרָא בַּשְּׁנִיָּה: / “הוֹי, יֶלֶד שַׁעֲשׁוּעִים, הִגִּיעָה שְׁעַת אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה! / צֵא מֵחֹרְךָ, עַכְבָּרוֹן חַד הַשִּׁנַּיִם, / אֱכֹל מִשְׁמַנֵּי אֶרֶץ וּמִטַּל הַשָּׁמַיִם!”

דְּמָמָה מִסָּבִיב. רַק בַּעֲלֵי הַכְּנָפַיִם, / הֵנָּה וְהֵנָּה בָּאֲוִיר חָגִים, / מְשׁוֹרְרִים בְּשִׂמְחָה וּבְגִיל מַהְגִּים: / “צְוִיץ־צְוִיץ, טְרִילִי־לִיל, הַיֶּלֶד אֵינֶנּוּ, / עָף מִכְּלוּבוֹ, לַשָּׁוְא תְּחַפְּשֶׂנּוּ!”

וְרוּחַ בָּאִילָנוֹת הוֹמָה וּמְהַמָּה, / וְקוֹל דַּק עוֹלֶה מִתּוֹךְ הַדְּמָמָה – / לַחַשׁ עֳפָאִים… צַמֶּרֶת מוּנַעַת… / הַצְחוֹק הוּא, אוֹ בֶּכִי? – אֵין לָדַעַת.

ח

וַיְהִי כִּרְאוֹת הַחַמְסָנִים הַשְּׁנַיִם, / כִּי הַנַּעַר אֵינֶנּוּ וְעִמּוֹ הָרַגְלַיִם, / וַיִּמָּלְאוּ זַעַם וְחֵמָה כַּיָּם! / שָׁכְחוּ מְקוֹמָם וְלֹא יָדְעוּ אַיָּם, – / הֵנָּה וְהֵנָּה הִתְרוֹצְצוּ כִּמְטֹרָפִים, / נִתְקְלוּ בְּעֵצִים, נִסְתַּבְּכוּ בַּעֲנָפִים, / נָפְלוּ וְקָמוּ וְהִתְגַּלְגְּלוּ שִׁבְעָה, / יָרְדוּ לַבִּקְעָה וְעָלוּ לַגִּבְעָה, / קוֹרְאִים בַּגָּרוֹן וּבְחָרוֹן: “אַיֶּכָּה?! / מַהֵר שׁוּב אֵלֵינוּ פֶּן נֶפֶשׁ נַכֶּכָּה! / בְּנֵי מֵעֶיךָ נִשְׁפֹּךְ, אֶת שִׁנֶּיךָ נְעַקֵּר, / נִצְלְךָ חַי וְאֶת עֵינֶיךָ נְנַקֵּר! / מֶה עָשִׂיתָ, דַּרְדָּק מְפֻרְנָק, עָרִיק! / כַּסְפֵּנוּ גָזַלְתָּ, הִצַּגְתָּנוּ כְּלִי רִיק!… / אָנָה נָבוֹא? אוֹי, אֵין בָּנוּ מְתוֹם!”

וְקוֹל בַּיַּעַר צוֹחֵק: “אֱמֹר קַדִּישׁ־יָתוֹם!”

סוֹף סוֹף אָמְרוּ נוֹאָשׁ לִמְצֹא אֶת הָאֲבֵדָה. / וַיָּשׁוּבוּ לִמְקוֹמָם וְרוּחָם כְּבֵדָה, / חָשְׁבוּ: מוּטָב שֶׁנַּגִּיעַ לְמָקוֹם שֶׁל יִשּׁוּב, / נִבְרַח מִן הַיַּעַר הַמָּלֵא כִּשּׁוּף!

וַיֵּלְכוּ וַיִּתְעוּ וְרוּחָם נֶעְכָּרָה, / וַיִּלְאוּ לִמְצֹא אֶת הַסּוּסִים וְהַכִּרְכָּרָה. / וַתְּהִי מְרִיבָה בֵּינֵיהֶם, כִּי אַפָּם חָרָה: / אָמַר אֶחָד שְׂמֹאל – אָמַר הַשֵּׁנִי יָמִין, / וְאִישׁ בְּאָחִיו לֹא בָּטַח וְלֹא הֶאֱמִין.

וּבֵין כֹּה וָכֹה וְהָעֶרֶב הִגִּיעַ; / הַיַּעַר הִשְׁחִיר, הֶאֱפִיל הָרָקִיעַ, / וְצִפּוֹר לְצִפּוֹר שִׁיר־עֶצֶב יַבִּיעַ: / “בָּא לַיְלָה, אָתָה חשֶׁךְ, הוֹי, אֵימָה וָפַחַד, / אֵין סוּס וָרֶכֶב, וְאֵין כֶּסֶף בָּאַמְתַּחַת!”

וַיֵּשְׁבוּ לָאָרֶץ וַיִּבְכּוּ גַם יָחַד.

ט

וּבִנְיָמִין הַזָּרִיז אֶת צְרוֹר הַכֶּסֶף אָחַז, / וַיִּשָּׂא אֶת רַגְלָיו וְלִבְרֹחַ פָּחַז, / וַיָּרָץ וַיִּתְחַבֵּא בְּלֵב הַיַּעַר, / לֹא הַרְחֵק מִן הַדֶּרֶךְ; כִּי אָמַר הַנַּעַר: / “בְּיָדוּעַ שֶׁטִּפְּשִׁים הֵם כָּל הָאַשְׁכְּנָזִים, / וּשְׁטוּת עַל שְׁטוּת הֵם מוֹסִיפִים שָׁעָה שֶׁהֵם נִרְגָּזִים… / עוֹד מְעַט וְיַעַזְבוּ אֶת הַסּוּסִים וְהָרֶכֶב, / וְיִרְדְּפוּ אַחֲרַי לְהַשִּׂיגֵנִי תֵכֶף! / אֵשֵׁב לִי בַּסְּבָךְ פֹּה, יָשֹׁב וְאָרֹב” – – –

וַיְהִי בְּעָבְרָם עַל פָּנָיו מִקָּרוֹב – / יָצָא מִמַּחֲבוֹאוֹ חֶרֶשׁ וּבְשֶׁקֶט, / בָּא לוֹ לַסּוּסִים וּלְשׁוֹנוֹ לָהֶם שׁוֹרֶקֶת: / "אָפֹר וָחוּם, קוּמוּ נָא קוּם! / מַה לָּכֶם פֹּה עוֹמְדִים בַּיַּעַר הֶעָגוּם? / נֵצֵא לַמֶּרְחָב, לָרוּץ אֹרַח נָשׂוּשׂ, / שִׁבֹּלֶת־שׁוּעָל וְאַסְפֶּסֶת מְלֹא הָאֵבוּס, / שְׂכַר הֲלִיכָה וּבְרִיחָה יְקַבֵּל כָּל סוּס! / אַל תִּרְאוּנִי, שׁוֹשְׁבִינַי, שֶׁאֲנִי צָעִיר וְשָׁוָל, / אִישׁ יָשָׁר אָנֹכִי, לֹא תַחְשׁוֹן וְעַוָּל. / אָמְנָם בַּעֲלֵי נִסָּיוֹן אַתֶּם וְאָנֹכִי צְעִירוֹן, / אַךְ בְּהִלְכוֹת סוּסִים אֵינֶנִּי טִירוֹן: / אֲמַרְכָּל הָיִיתִי בְּאֻרְווֹת שְׁלֹמֹה בְּתַדְמוֹר, / עוֹר הָרַמָּכִים מָרַחְתִּי בְּשֶׁמֶן הַמֹּר, / רֹאשׁ הָרַכָּבִים שָׂמַנִי וְהָלַכְתִּי בְּעִקְּבֵי / הַסּוּסָה שֶׁל בַּת פַּרְעֹה הַבָּאָה מִקְּוֵה!

אֲנִי הָיִיתִי שׁוֹשָׁט לַפִּרְדָּה שֶׁל מַלְכַּת שְׁבָא – ‘רְאֵמָה’, / מֵאֵבוּס פָּז אֶחָד אָכַלְנוּ שַׁ“שׁ בְּחֶמְאָה, / עַל כֵּן יְכַבְּדוּנִי אָדָם וּבְהֵמָה!”

וּלְסִיּוּם הִפְעָה פְּעִיָּה שֶׁל טַעַם, / כְּמוֹצִיא מִפִּי צְלוֹחִית פְּקָק שֶׁל שַׁעַם, / פָּעֹה וּבָעֹה: “נָא, הַעֲלוּ אֵבֶר!”

אָז יִזְקְפוּ הָרְכָשִׁים אָזְנַיִם שֶׁל סֵבֶר: / “יָפֶה שָׁרַקְתָּ! אַךְ מַה בְּעִנְיַן צֵידָה וָשֶׁבֶר? / הַלְעִיטֵנוּ נָא קֹדֶם, בָּחוּר רַב־תַּכְסִיסִים, / כִּי סוּסִים עֲבָדֶיךָ, וְלֹא סִיסִים… / הַתְדַמֶּה בְּנַפְשְׁךָ כִּי חִנָּם, בְּלִי פְּרָס קַל, / נֵצֵא לַדֶּרֶךְ? – הַב לָנוּ הַטְּרַסְקָל – / שַׂק מָלֵא מִסְפּוֹא, מְזֻמָּן וּמוּכָן! / זוּנֵנוּ אַל תִּדְחֵנוּ, וְתַעֲלֶה לַדּוּכָן!”

אָמַר בִּנְיָמִין: “לוּ שְׁמָעוּנִי, אֲדוֹנַי! / לִסְעֻדַּת שְׁלֹמֹה בִּשְׁעָתוֹ אֵין לִי פְּנָאי! / אָץ לִי דַרְכִּי וְאָנֹכִי אָנוּס, / מִפְּנֵי רוֹדְפַי עַל נַפְשִׁי לָנוּס!”

עָלָה לַדוּכָן וְלָקַח הַמַּגְלֵב, / וְעַל גַּבֵּי הַבְּהֵמוֹת – צְלִיף וְהַצְלֵף! / “שֵׁבֶט לְגֵו סוּסִים!” – נָהַם וְרָטַן, / וְלַחוּם גַּם לָאָפֹר אֶת חֶלְקָם נָתַן.

הִרְטִיטוּ עַכּוּזִים וְקָפְצוּ אָז קַל, / שָׁכְחוּ אֵבוּס וּמִסְפּוֹא, וְכָל חֶמְדַּת טְרַסְקָל; / עוֹד שְׁרִיק וְעוֹד דְּחִיק – וְהַסּוּס הַיָּהִיר, / מוֹשֵׁךְ בִּדְהָרָה וְהַשְּׁבִיל לוֹ נָהִיר; / הָעַיִן הַחַדַָּה כְּבָר תָּרָה מֶרְחַקִּים! / כִּי אֵין כְּסוּס רָעֵב נָבוֹן וְחַכִּים, / וּבְעֵת צָרָה וְצוּקָה נֶאֱמָן הוּא כְּאָח! / וְגַם אַבִּירֵינוּ הַטּוֹבִים נָהֲגוּ כָּךְ: / מְגַמְּאִים אֶרֶץ כָּרוּח, וּבְזֵעָה מִתְכַּסִּים, / וְקָדִימָה, קָדִימָה שׁוֹטְפִים וְטָסִים.

הַשַּׁחַר כִּי עָלָה בְּשִׁפּוּלֵי הָרָקִיעַ – / וּבִנְיָמִין לִקְרָקָא, מְחוֹז חֶפְצוֹ, הִגִּיעַ.

י

וּקְרָקָא עִיר גְּדוֹלָה, יִקְרַת הַמְּדִינָה, / אֵין כָּמוֹהָ לְתוֹרָה, חָכְמָה וּבִינָה, / וּמַרְאֶהָ – כְּמַרְאֵה אֵשֶׁת־חֵן עֲדִינָה. / בֵּית מִדְרָשׁ עֶלְיוֹן בָּהּ לְחָכְמוֹת שֶׁבַע, / אֲקָדֶמְיָה לִרְפוּאָה, וְאֻלְפָּן לִידִיעוֹת הַטֶּבַע; / אַךְ בִּנְיָמִין גָּמַר אֹמֶר, כִּי לְפִי שָׁעָה, / יִלְמַד אֵיזוֹ חָכְמָה מוֹעִילָה וְנָאָה.

טוֹבָה תוֹרָה, אָמַר, עִם דֶּרֶךְ־אֶרֶץ בְּצִדָּה; / כִּי חָכְמָה בִּלְבַד – מִדָּה וְאֵינָהּ מִדָּה.

בָּא לְזֶהָב וְאָמַר: “לַמְּדֵנִי מְלָאכָה, / הַכֹּל בַּכֹּל – הַמַּעֲשֶׂה עִם הַהֲלָכָה!” / עָנוהוּ: “לְהוֹרוֹתְךָ אֲנִי מוּכָן וּמְזֻמָּן, / כִּי נִכָּר מֵעֵינֶיךָ שֶׁתִּהְיֶה אֻמָּן, / אַךְ הַקְדֵּם וְשַׁלֵּם לִי מָאתַיִם זְקוּקִים בִּמְזֻמָּן!”

שִׁלֵּם לוֹ, לָמַד רַק שְׁלשָׁה יְרָחִים, / וּפִי הַצּוֹרֵף מָלֵא קִלּוּסִים וּשְׁבָחִים: / רֹב חָכְמָתוֹ יְתַנֶּה וְרֹחַב לִבֵּהוּ / וּבְיָד אוֹהֶבֶת: “חֲזָק!” טָפַח עַל גַּבֵּהוּ: / “יִרְבּוּ כְּמוֹתְךָ אֻמָּנִים מְשְׁלָמִים, / לְעֻמָּתְךָ כָּל הַצּוֹרְפִים – קְלִפַּת שׁוּם וּגְלָמִים!” / וּכְתָב הַמְלָצָה נִמְלָץ בְּיַד בִּנְיָמִין נָתַן: “זֶה הַזָּעִיר יַזְהִיר כְּזֹהַר הָרָקִיעַ,/ זֶה הַצָּעִיר יַצְהִיר וְעַד לַכּוֹכָבִים יַרְקִיעַ, / מֻמְחֶה, בַּר־סַמְכָא גָדוֹל וְלֹא קָטָן, / אַשְׁרֵי הַבַּת לָהּ יִהְיֶה לְחָתָן!”

אָמַר בִּנְיָמִין: “אִם לָמַדְתִּי מְלָאכָה מֻבְחֶרֶת – / לֹא דַי לִי! אֶלְמַד עוֹד אֻמָּנוּת אַחֶרֶת: / כִּי מַה שֶׁנֶּחְשָׁב הַיּוֹם לְ’כַפְתּוֹר וָפֶרַח‘, / אֶפְשָׁר וּמָחָר הוּא סְרִיק וָסֶרַח. / הַיּוֹם חֲשׁוּבָה צָרְפִית שֶׁל זֶהָבִים, / מָחָר הַצּוֹרְפִים הֵם קַבְּצָנִים נֶעֱזָבִים, / וְ’צֵא, צֵא!’ יֵאָמֵר לָהֶם כְּלִמְצֹרָעִים וְזָבִים”

הָלַךְ וְלָמַד מַעֲשֵׂה לִטּוּשׁ יַהֲלֻמִּים, / וַיַּרְא בְּרָכָה בַּעֲמָלוֹ וַיִּמְצָא שִׁלּוּמִים: / בִּזְמַן קָצָר מְאֹד, – בִּשְׁלשָׁה חֳדָשִׁים, / יָצְאוּ לוֹ מוֹנִיטִין כַּטּוֹב שֶׁבַּלַּטָּשִׁים.

שְׁנֵי מִינֵי מְלָאכָה הוּא כְּבָר יוֹדֵעַ, / אַךְ לִבּוֹ לֹא יָנוּחַ, וְהוּא עוֹד תּוֹבֵעַ, / וּרְצוֹנוֹ לְהוֹסִיף דַּעַת עָלָיו הוּא כּוֹפֶה. / אָמַר: “אֶלְמַד רְפוּאָה וְאֶהְיֶה לְרוֹפֵא!”

וְחָכְמַת הַמֶּדִיצִינָה מְאִירָה כָּאֲבוּקָה, / הִיא כְּלִיל הַמַּדָּע, הִיא כַּיָּם עֲמֻקָּה; / לְשׁוֹן רוֹמָא, אֵם הַלְּשׁוֹנוֹת, לָּהּ מַסַּד וִיסוֹד, / וּבְחָכְמָה יְוָנִית הִיא מְשֻׁבֶּצֶת בְּהוֹד. / וּבַחוּרֵנוּ אִישׁ־הַשֵּׂכֶל וְרַב־הַהֲבָנָה, / לָמַד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ בְּחֹדֶשׁ וְשָׁנָה: / הֻכְתַּר לְ“מֶדִיקוּס” וְגַם לְדוֹקְטוֹר פִּילוֹסוֹף, / וְכָל הַפְּרוֹפֶסּוֹרִים הִלְלוּהוּ וַיְשַׁבְּחוּהוּ בְּלִי סוֹף.

אֵלָיו יָבוֹאוּ חוֹלִים מְסֻכָּנִים, / וְיָצְאוּ מִתַּחַת יָדוֹ שְׁלֵמִים וּמְתֻקָּנִים, / וַיְהִי שִׁמְעוֹ בְּכָל הָאָרֶץ כְּאֶחָד גָּדוֹל וְגָאוֹן, / מִי פִּלֵּל שֶׁכָּךְ יַגִּיעַ לְ“הוֹמָם בֶּן שָׁאוֹן”.

וּבִנְיָמִין יוֹם יוֹם חֶשְׁבּוֹן נַפְשׁוֹ יַעַשׂ… / וּרְאֵה, זֶה מָצָא: כָּל יָמָיו מַכְאוֹבִים וָכַעַס! / לֹא קָרוֹב לוֹ וְגוֹאֵל, לֹא אִשָּׁה וְיֶלֶד! / וַיֵּבְךְּ וַיֹּאמֶר: "לְמִי אֲנִי עָמֵל בַּחֶלֶד? / אָמְּנָם, עוֹד גֶּבֶר צָעִיר אָנֹכִי, / אַךְ מַה יִּקְרֵנִי לְעֵת־זִקְנָה, כִּכְלוֹת כֹּחִי? / לֹא יוֹעִיל הוֹן בְּיוֹם זִקְנָה וְשֵׂיבָה… / וּבְבוֹא הַיּוֹם הָאַחֲרוֹן וְאֶשְׁכַּב לְמַעֲצֵבָה – / מִי יַעֲצֹם עֵינַי בְּיוֹם הַמָּוֶת הַמַּר? / וּלְתִקּוּן נִשְׁמָתִי ‘קַדִּישׁ’ מִי יֹאמַר? / וְאִם אֶשָּׂא אִשָּׁה פֹּה, בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה – / לֹא ‘טוֹב’ אֶמְצָא, כִּי אִם מַכָּה טְרִיָּה! / כִּי כָּאן שׁוּם אָדָם אוֹתִי לֹא יַכִּיר! / אָשׁוּב לְבֵית אָבִי, שָׁם הָיִיתִי בֵּן יַקִּיר; / בַּת טוֹבִים לִי אֶקַּח, עֲנַף עֵץ־אָבוֹת, / שָׁם הַכֹּל יַכִּירוּנִי וְיִתְּנוּ לִי כָּבוֹד, / הַבְּרִיּוֹת יִגְמְרוּ עָלַי אֶת הַהַלֵּל: / ‘רְאוּ מֶה הָיָה לִבְנוֹ שֶׁל בְּצַלְאֵל! / נַעַר קָטָן וּמִסְכֵּן אֶת בֵּיתוֹ עָזַב, / וּבִרְכוּשׁ גָּדוֹל, גָּאוֹן, אֵלֵינוּ שָׁב. / מִי הֶאֱמִין לַשְּׁמוּעָה כִּי כֹה יַעֲשֶׂה נִפְלָאוֹת?! / גַּם דּוֹקְטוֹר, פִּילוֹסוֹף, וְרוֹפֵא לְמוֹשָׁעוֹת!’

וְהַכֹּל יֶאֱהָבוּנִי וִירוֹמְמוּנִי עַל הַכֹּל, / וּבְוַדַּאי יְשִׂימוּנִי קָצִין וַאֲמַרְכֹּל! / וּכְבוֹד בֵּית אָבִי שׁוּב אָרִים אֶל עָל, / וְיָדַע הָעוֹלָם בֵּן חָכָם מַה פָּעַל!"

צָרַר בִּנְיָמִין צְרוֹר הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב, / וַיָּשֶׂם בְּחֵיקוֹ וַיֵּלֶךְ לְמַסָּעָיו – / הָלֹךְ וְנָסֹעַ לְעִיר הַמּוֹלֶַדֶת! / וַיִּרְגַּז בַּדֶּרֶךְ וְנַפְשׁוֹ סוֹלֶדֶת; / כִּי מֵרֹב הַחָכְמָה וְעֹצֶם הַדֵּעַ, / לֹא מָצָא לוֹ אָדָם שֶׁעִמּוֹ יִתְרוֹעֵעַ… / וַיִּשְׁתֹּק בְּגַאֲוָתוֹ וּמְאוּם לֹא יְדַבֵּר, / וְאֵין אִישׁ שֶׁיִּרְצֶה אֵלָיו לְהִתְחַבֵּר. / וַיִּסְבֹּל מְרִי וְצַּעַר וְעֶלְבּוֹן לָרֹב; / כִּי לֹא טוֹב לוֹ לְאָדָם בְּאֵין רֵעַ וְקָרוֹב, / הַכֹּל כִּנּוּהוּ: אִסְטְנִיס וּבָא בִּטְרוּנְיָה, / טַרְזָן, גַּנְדְּרָן, מְבַקֵּשׁ כַּלָּה עִם נְדוּנְיָה! / “רְאוּ נָא טְקָסָיו שֶׁל בַּעַל הָאָסוּתָא! / חָכְמָתוֹ כֻּלָּהּ אֵינָהּ שׁוֹוָה פְּרוּטָה”.

עַל כָּל זֶה לֹא שָׂמַח בִּנְיָמִין מִן הַסְּתָם!

נַעַזְבֶנּוּ, וּנְסַפֵּר מַעֲשֵׂה יוֹחָנָן הַתָּם.

יא

יוֹחָנָן, שֶׁלֹּא יָדַע חָכְמוֹת וְלֵיצָנוּת, / לָמַד מִנְּעוּרָיו מְלֶאכֶת הָרַצְעָנוּת – / אִמֵּן אֶת יָדָיו בְּעָמָל וִיגִיעָה, / וְלֹא בָּא לִכְלָל הַשְּׁלֵמוּת וּלְתַכְלִית הַיְדִיעָה.

נָשָׂא אִשָּׁה, הוֹלִיד בָּנִים, וְעָסַק בַּמְּלָאכָה, / הִתפַּרְנֵס בְּדֹחַק וְלֹא רָאָה סִימַן בְּרָכָה. / עָמַל וְעָבַד מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב, / וְלֹא מָצָא דַי מִחְיָה לְבֵיתוֹ וָטֶרֶף.

גַּם לַחְמוֹ לֹא אָכַל בְּיִשּׁוּב הַדַּעַת, / כִּי הָיְתָה הָעֲבוֹדָה אוֹתוֹ בּוֹלַעַת, / וְ“הַב־הַב”, מִמֶּנּוּ תָּמִיד תּוֹבַעַת. / כִּי אֲשֶׁר לֹא נִתְמַחָה בִּמְלֶאכֶת כַּפַּיִם – / יַעֲבֹד כָּל יָמָיו כֵּפֶל־כִּפְלַיִם.

וּמִנְהָגוֹ בַּעֲבוֹדָה: רוֹצֵעַ בַּמַּרְצֵעַ, / וְנוֹגֵס מִפִּתּוֹ וּמְמַהֵר וּבוֹלֵעַ: / מְפַטֵּשׁ וּמְיַתֵּד בֵּין נְגִיסָה לִנְגִיסָה, / מְחָרֵר וְתוֹפֵר – וְלוֹעֵס לְעִיסָה! / מְנַקֵּשׁ בַּסֻּלְיָה וּמְזַמְזֵם לוֹ בְּקֶצֶב… / וַיְהִי אַךְ שָׂמֵחַ וְלֹא יָדַע עֶצֶב. / כָּל מַאֲכָל, כָּל מַשְׁקֶה, וְכָל לְבוּשׁ שֶׁרָצָה, / לֹא נִמְנַע מִמֶּנּוּ, לֹא יָגַע – וּמָצָא! / כֵּיצַד? – אוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ בִּמְתִינוּת וּבִמְנוּחָה: / “הָכִינִי לִי, רָחֵלָה, אֶת הָאֲרוּחָה!” / הֵבִיאָה פַּת קִבָּר וְאָכַל בְּתֵאָבוֹן.

אַחַר יֹאמַר לָהּ מִתּוֹךְ הָרְעָבוֹן: / “יַקִּירָתִי, לִבָּתִי, הָבִיאִי נָא אֶצְלִי, / אֶת הָאֲפוּנָה וְהַזּוּם, וּמַעֲשֵׂה הַצָּלִי!” / וְהָאִשָּׁה פַּת־לֶחֶם מְמַהֶרֶת וּמַגֶּשֶׁת, / וְהוּא מְהַלֵּל וּמְשַׁבֵּחַ: “אַי, מִנְחַת מַרְחֶשֶׁת! / טַעַם־גַּן־עֵדֶן, וְהָרֹטֶב בִּפְרָט! – / מֵאֵין כָּמוֹהוּ גַּם בֵּין חִדֶּקֶל וּפְרָת, / בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן וְעַל הַרְרֵי אֲרָרָט!” / “חֵן, חֵן, עַל הַפַּשְׁטִידָה, הַלֶּפֶד, וְכָל הַשְּׁאָר!” / הִיא לֶחֶם נוֹתֶנֶת וְהוּא לָהּ שָׁר / מִזְמוֹר לְתוֹדָה בְּרֹב תְּהִלּוֹת וּשְׁבָחִים: / “צַפִּיחִית בִּדְבָשׁ, פַּסְיוֹנִים, צְלוֹפָחִים, / תַּרְנְגוֹלֵי הֹדּוּ, יֵין הָרֶקַח וּמַעֲדַנֵּי מְלָכִים!”

וְאַף עַל פִּי שֶׁאָכַל רַק פַּת שְׂעוֹרִים בְּזָמִית, / לֹא יָדַע עָגְמַת נֶפֶשׁ, וַיְהִי שָׂמֵחַ תָּמִיד: / “זוּגָתִי הַיְקָרָה, כּוֹס יַיִן תְּנִי לִי!” – / וְהִיא מְבִיאָה בְּרָב־עֵסֶק מַיִם בִּכְלִי, / וְהוּא מְלַקְלֵק בַּלָּשׁוֹן וְקוֹרֵץ בָּעַיִן: / “אָה, כָּמָּה מְשֻׁבָּח הוּא וְטוֹב זֶה הַיַּיִן!”

“הָבִיאִי נָא דְבַשׁ!” – וַתַּשְׁקֵהוּ שׁוּב מַיִם… / וְהוּא מֵנִיעַ רֹאשׁוֹ וּמוֹצֵץ בַּשְּׂפָתַיִם: / “מַה נָּעִים, מַה מָּתוֹק! מֻבְלָע בָּאֲבָרִים!” / וְכֵן יַעֲשֶׂה תָמִיד בְּכָל שְׁאָר הַדְּבָרִים.

לְבוּשׁ אֶחָד הָיָה בַּבַּיִת – פַּרְוָה שֶׁל כְּבָשִׂים. / וְכָל מִינֵי לְבוּשִׁים מִמֶּנָּה יָשִׂים: / עֲטִיפָה שֶׁל מֶשִׁי, אֶדֶר הַיְקָר, / מִקְטֹרֶן, מַעֲפֹרֶת, סָגִין שֶׁל אִכָּר; / קַפְטָן, חֲלַאטִי"ל, בּוּרְנוּס וַחֲמִילָה, / ז’וּפִּיצָה, וּמְעִיל שִׁירָאִין לְבֵית הַתְּפִלָּה.

“אִשְׁתִּי, הוֹצִיאִי נָא מִן הָאָרוֹן אֶת הַיֻּפָּה, / וְלִבְשִׁי גַם אַתְּ אֶת שִׂמְלַת הַחֻפָּה, / הָרְקוּמָה בְּכֶסֶף וּבְזָהָב מְצֻפָּה, / וְנֵלֵךְ לְשַׂמֵּחַ חָתָן עִם כַּלָּה! / מַהֲרִי, רַעְיָתִי, וּבְרֶגֶל קַלָּה!”

וְהִיא בְּאַהֲבָה אֵלָיו מַבֶּטֶת – / וּמְבִיאָה לְפָנָיו אֶת הַפַּרְוָה הַמְרֻפֶּטֶת. / וְאֶת הַבֶּגֶד הַמְשֻׁנֶּה הוּא עוֹטֵף כְּמִין חָלוּק – / וּמְהַלֵּל וּמְשַׁבֵּחַ אֶת הַסָּגוֹס הַבָּלוּק.

הַיָה עוֹבֵד לְאִטּוֹ, כִּי לֹא הָיָה מִן הַזְּרִיזִים. / בְּגָמְרוֹ נַעַל עִם קְצָווֹת וְזִיזִים – / אֶת מַעֲשֵׂה יָדָיו אָז יָרִים אֶל עָל, / יְעַלֶּה וִיקַלֵּס בְּשִׂמְחָה אֶת הַמִּנְעָל: / “רָחֵלִי, הִסְתַּכְּלִי נָא בַּצּוּרָה וּבַדְּגָם! / מַעֲשֵׂה אָמָּן לְהִתְפָּאֵר, בְּלִי פְּחָת וּפְגָם! / רָאוּי לִהְיוֹת צָרוּר לְדוֹרֵי־דוֹרוֹת, / לְמַעַן יֵדַע כָּל סַנְדְּלָר וְכָל יוֹצֵר מֵעוֹרוֹת, / מֶה עָקֵב וְחַרְטוֹם, גִּלְדָּה וּפֶנֶת, / מַה כְּלִיל הַשְּׁלֵמוּת, מַעֲשֵׂה יָד מְחוֹנֶנֶת!”

וְכָאן הָאִשָּׁה שׁוֹאֶלֶת וּפָנֶיהָ עֲצוּבִים: / “אִישִׁי הַיָּקָר! מַדּוּעַ שְׁלשָׁה זְהוּבִים / שְׁאָר הַסַּנְדְּלָרִים נוֹטְלִים בִּשְׁבִיל זוּג נְעָלִים, / וְאַתָּה, אַלּוּפִי, אִישׁ רַב־פְּעָלִים, / יָדַיִם שֶׁל זָהָב, מֻמְחֶה וְאֻמָּן, / רַק מַחֲצִית הַטַּאלִי”ר נוֹטֵל בִּמְזֻמָּן? / הַיְנוּ, בַּחוּרִי הַנֶּחְמָד וְהָאָהוּב: / זָהוּב אֶחָד וּמַחֲצִית הַזָּהוּב?"

אָז יָשִׁיב אֲמָרִים לָהּ בְּנַחַת הַבַּעַל: / “אֵינָהּ דּוֹמָה, יַקִּירָתִי, נַעַל לְנַעַל!…/ בְּיָדוּעַ, וּלְמשֶׁה מִסִּינַי הִיא הֲלָכָה: / אֵין הַהֶדְיוֹטוֹת יוֹדְעִים בְּטִיב הַמְּלָאכָה, / כִּי לֹא הָאֵיכוּת לָהֶם עִקָּר, וְלֹא עֶצֶם הַמַּהוּת, / אֶלָּא דַוְקָא הַשֶּׁקֶר וּמַעֲשֵׂה הָרַמָּאוּת… / וְהָעוֹשֶׂה מְלַאכְתּוֹ רְמִיָּה וְכָזָב – / חָכָם יִקָּרֵא! וְלוֹ הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב! / אַךְ לָמָּה עַל אֲחֵרִים אַרְבֶּה שִׂיחַ? – / נַחְשֹׁב נָא יַחַד כַּמָּה אֲנִי מַרְוִיחַ: / הָעוֹר, הַגֶּלֶד, הַזֶּפֶת, וְכָל הַשְּׁאָר – / חֲצִי הַזָּהוּב! וּבְיָדִי נִשְׁאָר: / זָהוּב אֶחָד שָׁלֵם, עוֹבֵר לַסּוֹחֵר, / וְלָמָּה אֶת רוּחִי אֶהְיֶה עוֹכֵר? / הָעִקָּר, זוּגָתִי, שֶׁבְּסַלִּי יֵשׁ פַּת! / וְעִסְקֵי אֲחֵרִים – לִי לֹא אִכְפַּת, / כְּמוֹהֶם כָּמוֹנִי – עַכּוּז מְזֻפָּת”.

יב

בְּעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת הָיָה יוֹחָנָן לְלַעַג וּלְקֶלֶס, / הִתְקַלְּסוּ בּוֹ הַלֵּצִים אַנְשֵׁי שְׂחוֹק וָעֶלֶז. / “סַנְדַּלְפוֹן, דַּלְפוֹן, מַפִּיל סַנְדָּל, פּוֹחְלָץ”, / כִּנּוּהוּ גַם בְּפָנָיו, וְהוּא צָחַק וְעָלַץ.

“מָשׁוּל אֲנִי לַיַּיִן” – הָיָה הוֹלֵךְ וּמִשְׁתַּבֵּחַ, / “אֶת לֵב הָאֲנָשִׁים אָנֹכִי מְשַׂמֵּחַ! / כֻּלָּם לְמוֹצָא פִי עוֹמְדִים וּמְחַכִּים, / נְמוֹגִים מֵעֹנֶג וּמִצְּחוֹק מִתְפַּקְּעִים”.

וּבְשָׁמְעוֹ חֶרְפָּתוֹ, הָיָה מֵשִׁיב וּבוֹטֶה: / “כָּל הֶחָכָם מִמֶּנִּי – אֵינוֹ אֶלָּא שׁוֹטֶה”.

וְעִם הַלֵּצִים הָיָה מַתְנֶה בְּפֵרוּשׁ זֶה הַתְּנַאי: / “רַק בְּלִי לֵיצָנוּת! כִּי אֵין לִי פְּנַאי”. / וְנַעֲשָׂה זֶה פִּתְּגָם בְּפִי גָדוֹל וְקָטָן: / “רַק בְּלִי לֵיצָנוּת”, – כְּמַאֲמַר יוֹחָנָן.

אַךְ נַעֲזֹב נָא אֶת הַסַּנְדְּלָר עַל יַד הָאִמּוּם וְהַמַּרְצֵעַ, / וּבְעִקְּבוֹת הֶחָכָם הָבָה וְנֵצֵאָה.

יג

וַיְהִי הַיּוֹם וּבְכָל הָאִפַּרְכִיָּא עָבְרָה הָרִנָּה: / “בָּא בֶּן בְּצַלְאֵל הֶחָכָם לַמְּדִינָה!” / וַתְּהִי סַנְדּוֹמִיר הָעִיר כְּסִיר נָפוּחַ! – / מִתְמוֹגֶגֶת מִנַּחַת וּמִקֹּרַת רוּחַ, / מִלְּתָא זוֹטַרְתָּא, כָּזֶה אוֹרֵחַ!

וְרֹאשׁ הַקָּהָל עָמֵל וְטוֹרֵחַ, / וּפְקֻדּוֹת יוֹצִיא, צַו לָצָו: / לַשַּׁמָּשׁ, לַבַּלָּן, לַשּׁוֹחֵט, לַקַּצָּב! / לְמַעַן בִּנְיָמִין לֹא יֶחֱשֶׁה וְלֹא יִשְׁתֹּק; / אֶת הַמֶּרְחָץ יְשַׁפֵּץ וְאֶת הַהֶקְדֵּשׁ יִבְדֹּק, / עַל יַד בֵּית הַכְּנֶסֶת יְנֻקֶּה הַבֹּץ, / וְעַל תַּישׁ הַקָּהָל נֶאֱסַר לִקְפֹּץ, / הַקְּלוֹיז הַגָּדוֹל סֻיַּד בְּסִיד, / וְגָר מַשְׂכִּיל עִם כְּסִיל, וּמִתְנַגֵּד עִם חָסִיד.

וּבְבֵית הֶעָלְמִין הַיָּשָׁן תִּקְּנוּ אֶת הַגְּדֶרֶת, / וְאֶת מְשֻׁגַּע הָעִיר הִלְבִּישׁוּ אַדֶּרֶת, / וְשַׁעַר־כָּבוֹד, כָּתוּב: “בָּרוּךְ הַבָּא!” / בָּנוּ לְתַלְפִּיּוֹת לְהַאי גַּבְרָא רַבָּא.

וְשִׁבְעָה טוֹבֵי הָעִיר, עִם הַנָּשִׂיא וְהָרַב – / יָצְאוּ לְקַבֵּל פְּנֵי בִּנְיָמִין הַשָּׁב, / וְגַם יוֹחָנָן הַסַּנְדְּלָר הָיָה בֵּין הַבָּאִים! / וְהוּא עוֹטֵף פַּרְוָתוֹ – הַבֶּגֶד הַנָּעִים; / וַיְהִי לִצְחוֹק בְּעֵינֵי כָּל הָעִיר וְתָמוּהַּ, / וְכֻלָּם הִבִּיטוּ עַל הַלְּבוּשׁ הַמָּהוּהַּ, / שֶׁלָּבַשׁ הָאֻשְׁכָּף, מַטְלִיא הַטְּלָאִים, / לִכְבוֹד הֶחָכָם הַגָּדוֹל וְאִישׁ הַפְּלָאִים.

וּבִנְיָמִין הוֹפִיעַ בְּמֶרְכָּבָה מְרַקֵּדָה, / בְּהוֹד שָׂרִים לְעֵינֵי כָּל הָעֵדָה, / וַיְקַבְּלוּ פָּנָיו בִּתְרוּעַת גִּיל: / “יְחִי הֶחָכָם הַבָּקִי וְהָרָגִיל! / הֲדַר זִיו דּוֹרֵנוּ, פְּאֵר הָעִיר, / לַפִּיד הַחָכְמָה, נֵר הָרְפוּאָה הַמֵּאִיר!”

וּבֵין הָרוֹקְדִים כְּנֶגֶד הֶחָכָם הַנֶּהְדָּר, / גַּם יוֹחָנָן מוֹדָעֵנוּ לֹא נֶעְדַּר, / וְהוּא הִגְדִּיל – יָצָא מַמָּשׁ מִכֵּלָיו! / רִפֵּק לוֹ דֶרֶךְ וַיִּגַּשׁ אֵלָיו, / נָפַל עַל צַוָּארוֹ וְאֶל לִבּוֹ יְאַמְּצֶנּוּ, / חַבֵּק וְנַשֵּׁק, וְלֹא יַרְפֶּה מִמֶּנּוּ; / סִנֵּק הַצִּדָּה אֶת רֹאשׁ הַקָּהָל הַמְיֻחָס, / וְאַף עַל כְּבוֹד הַמָּרָא דְאַתְרָא לֹא חָס, / רַק הוּא לְבַדוֹ בּוֹ הֶחֱזִיק כָּל הַזְּמָן, / כָּרָאוּי לְחָבֵר מָסוּר וְנֶאֱמָן.

אַךְ בְּעֵינֵי הַדּוֹקְטוֹר, הָאוֹצָר הַבָּלוּם, / יוֹחָנָן הַסַּנְדְּלָר לֹא נֶחְשַׁב לִכְלוּם: / אַךְ נִגַּשׁ – אָמַר לְהָדְפוֹ אָחוֹר – / לְהִתְרַחֵק מִן הָאָדָם הַזֶּה הַשָּׁחוֹר! / וּבְלִבּוֹ חָשַׁב: הוֹי, צָרָה וְתוּגָה! / מָה רוֹצֶה מִמֶּנִּי הַהֶדְיוֹט וְהַמְּשֻׁגָּע? / אַךְ פִּתְאֹם זָכַר לוֹ חֶסֶד נְעוּרִים – – / וַיַּעֲצֹר בַּמִּלִּים וּבָרְגָשִׁים הָעֲכוּרִים, / שְׂמֹאלוֹ דוֹחָה וִימִינוֹ מְקָרֶבֶת – / וַיִּשָּׁקֵהוּ… וַיַּעֲלֵהוּ אֵלָיו לַמִּרְכֶּבֶת.

וְכָל הָעֵדָה רוֹאָה אֶת הַמַּעֲשֶׂה וּמִתְפַּלְּאָה: / מֶה הָיָה לֶחָכָם, אָדָם הַמַּעֲלָה, / כִּי כֹּה יִתְרַפֵּק עַל בַּעַל הַמַּרְצֵעַ? / אִי, תַּלְמִיד חָכָם שֶׁאֵין בּוֹ דֵעַ! / מָצָא מִין אֶת מִינוֹ… אִישׁ רֵעִים לְהִתְרוֹעֵעַ!

נִפְגְּעָה גַאֲוָתָם וּבְלִבָּם הִבְזוּהוּ, / וַיִּפֶן אִישׁ לְבֵיתוֹ, וְהַכֹּל עֲזָבוּהוּ.

יד

בִּמְקוֹם רֶגֶל אָדָם אֵינָהּ דּוֹרֶכֶת / שָׁם הָעֲזוּבָה וְהַשְּׁמָמָה דַּרְכָּהּ מְשָׂרֶכֶת / בֵּית בְּצַלְאֵל, מֵאֵין יוֹשֵׁב בּוֹ יְשִׁיבָה שֶׁל קֶבַע, / נֶחֱרַב. חַלּוֹן וְדֶלֶת, הַטִּיחַ וְהַצֶּבַע, / כְּמוֹ יֶאֶבְלוּ יַחַד וְיִפְּלוּ שֶׁבַע: / הַכֹּל פָּרוּץ וְסָדוּק, כָּל הַבִּנְיָן רָעוּעַ, / שְׁבִילֵי הֶחָצֵר דָּשְׁאוּ, נֶעֱקַר כָּל נָטוּעַ, / וְהַגַּן הַנָּאֶה קוֹץ וְדַרְדַּר זָרוּעַ.

וּבְדִמְמַת הַלַּיְלָה, בַּעֲטוֹף הַכֹּל צֵל, / מִן הַחֲדָרִים – אֵימָה: בְּכִי וִילֵל, / בּוֹכָה נִשְׁמָתוֹ שֶׁל רַבִּי בְּצַלְאֵל: / “אוֹי לִי כִּי בֵּיתִי שָׁמֵם וְחָרֵב, / וְלֹא יִשָּׁמַע בּוֹ קוֹל בְּנִי הַנָּעִים וְהֶעָרֵב”.

וְהִנֵּה בָּא בִּנְיָמִין לָגוּר בָּעִיר! / אַךְ אֶת בֵּית אָבִיו הַגָּדוֹל כִּמְעַט לֹא הִכִּיר… / אֵימָה חֲשֵׁכָה מְצִיצָה מֵחֲדָרָיו! / הָעַכְבָּר וְהָעֲטַלֵּף הֵמָּה דַיָּרָיו… / בְּעֵינַיִם נְקוּרוֹת מַבִּיט בּוֹ כָּל חַלּוֹן, / וְכָל חָזוּתוֹ – עֶצֶב, שִׁפְלוּת וְקָלוֹן.

הָלַךְ בִּנְיָמִין לָגוּר בְּבֵית מָלוֹן, / וְאֶת בֵּית יַלְדוּתוֹ עָזַב בַּאֲנָחָה – – – / אַךְ לִבּוֹ לֹא שָׁלֵו וְנַפְשׁוֹ לֹא נָחָה! / וְכָךְ אַכְסַנְיָה בְּאַכְסַנְיָה כַּמָּה פְּעָמִים הֵמִיר, / אַךְ מְנוּחָה לֹא מָצָא בְּכָל סַנְדּוֹמִיר.

וַיְהִי כִּרְאוֹת יוֹחָנָן, כִּי רֵעַ נְעוּרָיו / שָׁרוּי בְּצַעַר וְרַבִּים יִסּוּרָיו – / אָמַר לוֹ: "בִּנְיָמִין, בֵּיתִי לְפָנֶיךָ פָּתוּחַ, / בּוֹא אֵלַי, וּבְבֵיתִי תָגוּר וְתָנוּחַ! / לִי דַי בְּפִנַּת חֶדֶר, וְאַתָּה, רֵעַ, / כָּל מְעוֹנִי לְפָנֶיךָ, בְּכָל חֲלָלוֹ הִשְׂתָּרֵעַ! / לְאשֶׁר וּלְכָבוֹד לִי יֵחָשֵׁב, / אִם תּוֹאִיל בְּטוּבְךָ אִתִּי לֵשֵׁב.

הִסְכִּים בִּנְיָמִין וַיַּעַשׂ כֵּן, / עָבַר לְבֵיתוֹ שֶׁל הַסַּנְדְּלָר הַמִּסְכֵּן. / אַךְ גַּם שָׁם הָעֶצֶב לֹא עֲזָבוֹ אַף לְרֶגַע, / כָּל יוֹם לוֹ הֵבִיא צַעַר וָפֶגַע, / וְגַם כָּאן בַּבַּיִת פָּשָׂה הַנֶּגַע.

יוֹם אֶחָד בָּא אֶצְלוֹ שַׂר הַנָּפָה, / וְהִזְמִין טַבַּעַת זָהָב יָפָה; / עֲשָׂאָה כְּלוּלָה בְּיָפְיָהּ וַהֲדוּרָה, / וְאִילָן בָּהּ חָקַק וּשְׁאָר מִינֵי צוּרָה, / וְלֹא יָשְׁרָה בְּעֵינֵי הַשַּׂר זוֹ הַטַּבַּעַת, / כִּי מָצָא חִסָּרוֹן בַּמְּלָאכָה הַמְבֻצַּעַת! / וַיִּתְהַלֵּךְ הָאֻמָּן בַּחֲלִישַׁת הַדַּעַת – / הִתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ עַל רֹב הַיָּגִיעַ; / אָמַר: “לוּ לְאִיטַלְיָא זוֹ הַטַּבַּעַת הִגִּיעָה – / הָיוּ הַכֹּל אוֹמְרִים שֶׁזּוֹ מְלֶאכֶת מַחֲשֶׁבֶת, / וּלְפֶלֶא בְּעֵינֵי כֹּל הָיְתָה נֶחְשֶׁבֶת”.

וְדֻכָּסִית אַחַת, לַמַּלְכוּת קְרוֹבָה, / בָּאָה וְהֵבִיאָה אֶבֶן טוֹבָה, / וְאֶבֶן שְׁנִיָּה לְדֻגְמָה הֶרְאֲתָה לוֹ הַגְּבֶרֶת, / וַתֹּאמֶר: “כָּזוֹ רְאֵה וַעֲשֵׂה הָאַחֶרֶת!”

וַיַּעַשׂ בִּנְיָמִין בַּמִּדָּה וּבַמַּתְכֹּנֶת,/ וַיִּשְׂמַח לִבָּהּ שֶׁל הַמַּטְרוֹנֶת! / אַךְ שָׁגָה בִּנְקֻדָּה אַחַת קְטַנְטֹנֶת… / וְאִישׁ מִלְּבַדּוֹ לֹא הֵבִין אֶת הַשְּׁגִיאָה – / כִּי עֵין אִישׁ פָּשׁוּט לְסוֹד הַיְצִירָה לֹא מַגִּיעָה… / אַךְ בְּלֵב הָאֻמָּן מַה גָּדְלָה הַדְּאָגָה, / מִפְּנֵי שֶׁיָּדַע כִּי לֹא דָק וְשָׁגָה.

גַּם בִּרְפוּאָה עָסַק, כִּי אָהַב אֶת הַמִּקְצוֹעַ, / אַךְ נַחַת לֹא יָדַע וְלֹא מָצָא מַרְגּוֹעַ: / יֵשׁ וּמֵת הַחוֹלֶה, הַסַּם לֹא עָזַר! / כִּי בּוֹרֵא הָרְפוּאוֹת כָּכָה גָזַר; / הָרוֹפֵא פָּעַל כְּחֹק הָרְפוּאָה!… / אַךְ בָּעִיר פָּשְׁטָה מַהֵר הַשְּׁמוּעָה: / “הָרוֹפֵא אֶת הַתְּרוּפָה הַנְּכוֹנָה לֹא רָשַׁם”; / וּבְמוֹת הַמֵּת אַךְ הוּא נֶאֱשַׁם.

וְאִם קָרָה וְהַחוֹלֶה הֶחֱלִים מִיָּד – / אָמְרוּ: “מַה פֶּלֶא? – הֲלֹא מִקְרֶה הוּא בִּלְבָד!”

פַּעַם הִזְמִין בֶּגֶד אֵצֶל חַיָּט, / וְהוּא מְקֻבָּל וְיָדוּעַ בְּכָל הַסְּבִיבָה! – / וְגַם עִמּוֹ הִסְתַּכְסֵךְ וּבָא בִּמְרִיבָה! / חֲמִשָּׁה יָמִים הַמֻּמְחֶה טָרַח וְיָגַע, / וְלִבְסוֹף, מַעֲשֵׂה־שָׂטָן, טָעָה וְשָׁגָה: / דַּשׁ יָמִין לְדַשׁ שְׂמֹאל לֹא הָיָה מְכֻוָּן! / וְכָעַס וְרָגַז בִּנְיָמִין, כַּמּוּבָן. / אָמַר: “לוּ הָלַכְתִּי בְּדַשׁ כָּזֶה לִסְפָרַד, / פָּריז, סְטַמְבּוּל, קְרָקָא, אוֹ בַּגְדַּד, / אֶל וַרְשָׁה, אֶל לוֹנְדוֹן, וְכֵן יֶתֶר הַקְּרִיּוֹת – / לְלַעַג הָיִיתִי בְּעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת”.

וְהָיָה דָשׁ בַּעֲקֵבוֹ אֶת הַחַיָּט בַּעַל הַדַּשׁ, / כִּי מָצָא אֶת חֶטְאוֹ גָדוּשׁ וּמְגֻדָּשׁ, / וְאֶת כַּסְפּוֹ דָרַשׁ מִמֶּנּוּ בַּחֲזָרָה, / כִּי הַבֶּגֶד כֻּלּוֹ הָיָה לוֹ לְזָרָא.

קָם עָלָיו הַחַיָּט בְּמַגְהֵץ וּמִסְפָּרַיִם, / וַיִּבְעַט בּוֹ אַחַת וְאַחַת בָּאֲחוֹרַיִם, / אַחַר תְּפָסוֹ בְּדַשָּׁיו וַיַּשְׁלִיכֵהוּ לֵחוּץ: / “הִנֵּה דַשְׁתִּיךָ, שַׁפְתִּיךָ, וְאַתָּה גַם גָּהוּץ!” / וַיֵּלֶּךְ בִּנְיָמִין דָּחוּק וְלָחוּץ – – – / וַיִּצְעַק, וַיֵּבְךְּ, וַיְקַלֵּל אֶת יוֹמוֹ: / “אוֹי לוֹ לָאִישׁ לֹא יַכִּירֶנּוּ מְקוֹמוֹ”.

טו

וְהַתָּם, כְּמִנְהָגוֹ, בְּשִׂמְחָה נוֹהֵג, / וְלֹא הֵבִין מַדּוּעַ הֶחָכָם דּוֹאֵג. / שְׁאֵלוֹ: “חָכָם כִּשְׁלֹמֹה וְעָשִׁיר כְּקֹרַח – / מִפְּנֵי מָה הַחַיִּים עָלֶיךָ לָטֹרַח? / נַפְשְׁךָ עֲגוּמָה וְאַתָּה חַי עַל כֹּרַח? / כְּאִלּוּ, חָלִילָה, כְּפָאֲךָ הַשֵּׁד?!”

וַיִּגְעַר בּוֹ בִּנְיָמִין: "דֹּם, חֲשׂוּף־שֵׁת! / אֶת מִי תּוֹרֶה דֵעָה, בֶּן־בְּלִי־דַעַת, / רֹאשׁ רֵיק וּבוֹקֵק, נוֹצַר רַק לַמִּגְבַּעַת! / אֲנִי חָכְמָה קָנִיתִי עֲשָׂרָה קַבִּים, / שְׁמִי נוֹדָע לִתְהִלָּה בְּשַׁעַר בַּת רַבִּים, / אֲנִי אֲרָצוֹת עָבַרְתִּי בְּרֶכֶב וּבְצַבִּים! / אֲנִי בִּגְוִילִים עַתִּיקִים עִלְעַלְתִּי, / וְאַחַר דִּבְרֵי תוֹרָה וְחָכְמָה אִלַּלְתִּי, / וְכָבוֹד לִי יִתְּנוּ גָּדוֹל וְקָטָן.

אֲנִי רוֹפֵא, פִּילוֹסוֹף, אֻמָּן וּפַתָּן! / הַאַתָּה עַל פָּנַי תּוֹכִיחֵנִי, דַּרְדָּק? / הַאֶלְמַד מִפִּי רַב־מוֹק וְאִישׁ קוּרְדָק? / וְאֵין דַּעְתִּי מִשְׁתַּוֵּית עִם הֶעָנִי בְּדֵעַ! / כַּלֵּךְ לְךָ לְאִמּוּמְךָ, לְזֶפֶת וּמַרְמֵעַ! / אָכֵן, טוֹב עִם חָכָם אֲבָנִים הַסֵּעַ / מִשְּׁתוֹת יֵין קוֹנְדִיטוֹן עִם טִפֵּשׁ וּמְתַעְתֵּעַ! / הַאִם יִקָּווּ מַיִם בְּאֵין אֲדָמָה? / הֲתָעוּף בְּלִי כָּנָף צִפּוֹר בְּרָמָה? / אוֹ אִם כַּשֶּׁלֶג הָעוֹרֵב הַשָּחוֹר יַלְבִּין? – / כֵּן גַּם אַתָּה, הַכְּסִיל, תָּבוֹא בְּשַׁעֲרֵי הַבִּין".

וַיּוֹסֶף בַּחֲרוֹנוֹ: “מַה נִּמְלְצוּ אִמְרֵי ישֶׁר וְדֵעָה: / ‘יַהֲלָמְךָ, חָכָם, עֶשְׂרִים וּמֵאָה, / וּכְסִיל אֵין־לֵב, רֹאשׁ כֶּלֶב וַחֲמוֹר – / אַל יָסוּךְ רֹאשְׁךָ בְּשֶׁמֶן הַמֹּר!’ / הוֹי, עַקְרָב, לַעֲקֹץ אֶת הַמַּחַט חָפַצְתָּ? / עֹקֶץ חַד מֵעֻקְצְךָ בֶּן שַׁחַץ, עָקַצְתָּ! / הָיִיתָ בְּעֵינַי כַּחֹלֶד אֵין־עֵינַיִם, / וְאָנֹכִי – נֶשֶׁר אַדִּיר־כְּנָפַיִם! / אָכֵן, צָדְקוּ דִבְרֵי הַמָּשָׁל הַמְפֻקָּח: / ‘גַּם כִּי יִגְדַּל זְנַב הַחֲזִיר – תַּחַת הַסּוּס לֹא יְלֻקַּח!’ / סַנְדְּלָר! יַעַן בְּבֵיתְךָ לִמְגוֹרִי אָגוּר, / בְּחֻצְפָּה בִּי תִשְׁלַח אֶת אַפְּךָ כֶּעָגוּר? / דַּע, מַה לְּךָ אָסוּר – לִי הוּא מֻתָּר! / כִּי אָנֹכִי גָאוֹן, וְאַתָּה – סְמַרְטוּטָר!”

וְהָיָה הוֹלֵךְ וְסוֹנֵט בּוֹ עַד בְּלִי סוֹף. / וְיוֹחָנָן שׁוֹמֵעַ עֶלְבּוֹנוֹ וְשׁוֹתֵק כְּפִילוֹסוֹף; / רַק אַפּוֹ יַרְתִּית, רַק שִׁנָּיו יַחֲשֹׁף; / הַאִם מִפַּחַד? מֵאַהֲבָה? מִבּוּז? – מִי יוֹדֵעַ!! / כָּךְ עָמַד בְּשֶׁקֶט, וְחֶרְפָּתוֹ שׁוֹמֵעַ.

אַךְ בְּהַחֲרִישׁ הֶחָכָם, פָּתַח פִּיו הָאֱוִיל: / “וְאִם חָכַמְתָּ מִמֶּנִּי – אֵינְךָ אֶלָּא כְּסִיל!”

וַיּוֹסֶף בְּנַחַת: “מִי יִתֵּן, אָחִי, / וְתַגִּיעַ לַמָּקוֹם בּוֹ עוֹמֵד אָנֹכִי!”

הֵשִׁיב לוֹ בִּנְיָמִין: “זֶה יִקְרֶה רַק אָז, / אִם יוּעַם שִׂכְלִי הַטּוֹב וְהָעָז, / אוֹ אֶחֱלֶה – יִשְׁמְרֵנִי הַשֵּׁם מִתּוּגָה – / וְהָפַכְתִּי, חָלִילָה, לְבַעַר וּמְשֻׁגָּע! / אַךְ אַתָּה עָדַי לֹא תוּכַל לְהַגִּיעַ, / כְּמוֹ לֹא יִקְרַב לְעוֹלָם לָאֲדָמָה הָרָקִיעַ”.

וַיַּעֲנֵהוּ יוֹחָנָן וּבְמִלִּים לֹא עָצַר: / “שִׁנְנָא! הֲיַד אֱלֹהִים תִּקְצַר? / בִּרְצוֹתוֹ אָנֹכִי בִּמְקוֹמְךָ אֶעֱמֹד!” / וַיִּשְׁתֹּק בִּנְיָמִין כִּי חָרָה לוֹ מְאֹד.

טז

בְּסָמוּךְ לְסַנְדּוֹמִיר, בְּצַד מַעֲרָב מֵאָחוֹר, / יַעַר־עַד מִשְׂתָּרֵעַ – הוּא “הַיַּעַר הַשָּׁחוֹר”, / כָּל מִינֵי חַיָּה וְעוֹף בְּתוֹכוֹ מְצוּיִים, / בְּצֵל אַלּוֹנָיו הֵמָּה חֲבוּיִים: / בּוֹ חֲזִירֵי בָּר, אַרְנָבוֹת, אַיָּלוֹת וּצְבָאִים – / וְהַפְּרִיצִים מִכָּל הָאָרֶץ לָצוּד צַיִד בּוֹ בָּאִים: / הַמַּגְנָטִים וְהַנְּסִיכִים נוֹשְׂאֵי הַהוֹד – / לְיוּבּוֹמִירְסְקִי, קוֹנְצִיפּוֹלְסְקִי, טַרְנוֹבְסְקִי, וְעוֹד, – / כָּל גְּדוֹלֵי הַמַּלְכוּת הַמְדַבְּרִים בַּשַּׁעַר, / אַנְשֵׁי שֵׁם שֶׁבִּשְׁבִילָם נִבְרָא הַיַּעַר.

וַיְהִי הַיּוֹם וּמִן הַצַּיִד חָזַר הַמֶּלֶךְ,/ וְנִתְאַכְסֵן בְּסַנְדּוֹמִיר עִיר הַפֶּלֶךְ; / אָז כֵּרָה גְדוֹלָה רֹאשׁ הָעִיר לוֹ עָרַךְ, / וְיוֹם וְלַיְלָה הַמִּשְׁתֶּה אָרַךְ.

וּכְטוֹב לֵב הַמֶּלֶךְ וְשָׂרָיו בְּיֵין הַסְּעֻדָּה – / צִוָּה לְהָבִיא לְפָנָיו כָּל דִּפְתָּר וּתְעוּדָה, / וּמִפְקָד לָאֻכְלוֹסִיָּה פָּקַד לַעֲשׂוֹת: / לָדַעַת כַּמָּה לִגְיוֹנוֹת וְכַמָּה גְיָסוֹת, / יוּכַל לֶאֱסֹף בִּזְמַן מִלְחָמָה. – –

נִפְתְּחוּ הַסְּפָרִים וַתְּהִי הַדְּמָמָה… / וְסוֹפֵר הַמֶּלֶךְ סָפַר, וּמִסְפָּרִים סִכֵּם! / פִּתְאֹם וְהַמֶּלֶךְ אֶת אַפּוֹ עִקֵּם, / וְלַלִּבְלָר הַמְבֹהָל נָתַן רֶמֶז וָאוֹת! / הִפְסִיק הַקַּרְיָן וְלֹא קָרָא עוֹד.

וַיְהִי כִּי אָרְכָה הַדּוּמִיָּה – קָם נְצִיב הַפֶּלֶךְ, / וְאַפַּיִם אַרְצָה הִשְׁתַּחֲוָה לַמֶּלֶךְ, / וַיֹּאמֶר: “מַלְכִּי הַגָּדוֹל וְהָרָם! / מָה הַדָּבָר אֲשֶׁר הִרְגִּיזְךָ וּלְזַעַמְךָ גָּרַם? / מַה דֹּפִי מָצָאתָ בַּדִּפְתְּרָאוֹת שֶׁל הַמָּחוֹז?! / הוֹי, חִיל וּפַחַד אוֹתִי יֶאֱחֹז! / שֶׁמָּא הָרְשִׁימָה אֵינָהּ כַּדָּת וְכַדִּין, / וּבְנֶאֱמָנוּת עַבְדְּךָ אֵינְךָ מַאֲמִין? / וַאֲנִי, אֱלֹהִים עֵדִי, לֹא הֶעֱלַמְתִּי כְּלוּם, / וּמֵחָכְמַת הַמֶּלֶךְ דָּבָר לֹא עָלוּם!”

וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ: "נֶאֱמָן אַתָּה עָלַי, הַמְמֻנֶּה! / אַךְ, רְאֵה, דָּבָר אֶחָד מָצָאתִי מְשֻׁנֶּה: / אֶחָד ‘בֶּן־חָם’ וְאֶחָד ‘חָכָם’ בָּרְשִׁימָה מְכֻנֶּה! / הֲיִתָּכֵן כַּדָּבָר הַזֶּה בִּמְדִינָה נְאוֹרָה?! / וְהֵיכָן לָמַדְתָּ אֶת זֹאת הַתּוֹרָה – / לְהַפְלוֹת בִּכְתָב בֵּין אָדָם לַעֲמִיתוֹ?! / וּמִנַּיִן לְךָ אִם אֱמֶת הַדָּבָר לַאֲמִתּוֹ?! / אָמְנָם כֵּנִים אַתֶּם, בְּלִבִּי אֲנִי מַאֲמִין! / אֲבָל בִּדְבַר הָאֲנָשִׁים יוֹחָנָן וּבִנְיָמִין, / אֵינֶנִּי תוֹפֵס מַה פֹּה רְשַׁמְתֶּם, / וְלָמָּה אֶת שְׁמוֹ הַטּוֹב הִכְתַּמְתֶּם!

לֹא כֵן יֵעָשֶׂה, וְלֹא כָּךְ יֵרָשֵׁם! / עַתָּה הַגִּידוּ לִי הֵם ‘אַנְשֵׁי הַשֵּׁם’?!"

וַיְסַפְּרוּ לַמֶּלֶךְ אֶת כָּל קוֹרוֹתָם: / עַל עשֶׁר אֲבוֹתֵיהֶם וּדְבַר מוֹתָם; – / נִתְאַוָּה הַמֶּלֶךְ מְאֹד לִרְאוֹתָם! / וּתְשׁוּקָתוֹ בְּלִבּוֹ כָּאֵשׁ בּוֹעֶרֶת; / כִּי הָיָה הַמֶּלֶךְ בַּעַל נֶפֶשׁ סוֹעֶרֶת – / שׁוֹחֵר דַּעַת, אוֹהֵב חָכְמָה, וְשׁוֹאֵף נְצוּרוֹת, / וְרַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת בְּלִבּוֹ אֲצוּרוֹת.

כָּל יָמָיו עַל קַנְקַן הָאֲנָשִׁים תָּהָה, / אִזֵּן וְחִקֵּר וְלַלֵּב רָאָה, / בְּחֹנֶף וּבְמִרְמָה נַפְשׁוֹ קָצָה, / וְחָכָם אֲמִתִּי אַף בְּאֶלֶף לֹא מָצָא.

וַיְצַו הַמֶּלֶךְ לְהָבִיא לְפָנָיו / אֶת הֶחָכָם הַיָּהִיר וְאֶת הַתָּם הֶעָנָו.

אָמַר לַמֶּלֶךְ יוֹעֲצוֹ, הַוָּזִיר: / "אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, הֱיֵה נָא זָהִיר! / אִם פִּתְאֹם לְכָאן יָבוֹאוּ הַשְּׁנַיִם יַחַד – / תַּפִּיל עֲלֵיהֶם אֵימָה וָפַחַד: / הֶחָכָם – חָכְמָתוֹ מְאֹד תִּפָּגַע, / וְהַתָּמִים – סַכָּנָה שֶׁמָּא יִשְׁתַּגַּע.

עַל כֵּן עֲצָתִי לַעֲשׂוֹת כָּךְ: / אֶל הֶחָכָם לְחוּד אִישׁ חָכָם תִּשְׁלַח, / וּבְדִבְרֵי חָכְמָה וּמָשָׁל אֶת לִבּוֹ יִקַּח. / וְהַתָּם – תְּשַׁגֵּר אִישׁ תָּם אַחֲרָיו, / וּבְתֹם וּבְנֹעַם אֵלָיו יִקְרַב, / וּדְבַר הַמֶּלֶךְ כִּדְבַשׁ לוֹ יֶעֱרַב".

וַיִּמְצְאוּ דִבְרֵי הַוָּזִיר בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ חֵן – / וַיִּשְׁמַע לַעֲצָתוֹ וַיַּעַשׂ כֵּן.

וּבְאוֹתוֹ הַיּוֹם, וּבְאוֹתוֹ מַעֲמָד, / נִמְצָא אִישׁ חָכָם, נָעִים וְנֶחְמָד, / וְהוּא אִישׁ חָרוּץ וּבַעַל בְּעַמָּיו.

אַךְ אִישׁ תָּם מִי יִמְצָא בֵּין שָׂרֵי הַמֶּלֶךְ וַחֲכָמָיו? / הֵן יוֹעֲצָיו כֻּלָּם, שָׂרֵי הַמְּדִינָה, / כֻּלָּם חֲכָמִים, כֻּלָּם בְּנֵי בִּינָה!… / וַיַּחְפְּשׂוּ אַחֲרֵי תָם בְּכָל בַּיִת, בְּכָל פִּנָּה, / וְלֹא נִמְצָא כָּזֶה אִישׁ, תַּמּוּ הַתַּמִּים! / כָּל טִפֵּשׁ הוֹכִיחַ בְּקַ"ן טְעָמִים: / כִּי חָכָם הוּא כִּשְׁלֹמֹה וּפִקֵּחַ כַּאֲחִיתֹפֶל! / וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ: “יִקָּחֲכֶם אֹפֶל! / אִם אֵין בֵּינֵיכֶם אַף אֶחָד תָּם – / כֻּלְּכֶם כַּת שַׁקָּרִים וְרַמָּאִים מִן הַסְּתָם”.

נִזְכַּר הַוָּזִיר, כִּי שַׂר הָאוֹצָר – / אִישׁ תָּם הִנֵּהוּ וּמֹחַ לוֹ צַר, / כָּמוֹהוּ לֹא הָיָה עוֹד וְלֹא נוֹצַר; / כִּי חָכָם מַה הוּא אוֹמֵר: – “הַב, הָב!” / וּבְרָב חָכְמָתוֹ יְאַבֵּד הוֹן רָב… / עַל כֵּן הַמֶּלֶךְ עַל אוֹצַר הַמְּדִינָה / אִישׁ תָּם וְיָשָׁר הִפְקִיד וּמִנָּה.

וַיָּבוֹאוּ הַשָּׂרִים – הֶחָכָם וְהַתָּם: / וְהַמֶּלֶךְ אֶת הַתְּעוּדוֹת כָּתַב וְחָתַם, / וּבְיַד כָּל אֶחָד מֵהֶם אֶת הַמִּכְתָּב מָסַר: / לַשַּׂר הֶחָכָם, וְלַתָּם הַשָּׂר; / וְגַם בְּעַל־פֶּה אוֹתָם צִוָּה בְּמַפְגִּיעַ, / לִמְחוֹז חֶפְצָם מַהֵר לְהַגִּיעַ!

וַיֵּצְאוּ הַשְּׁלִיחִים וּבְיָדָם הָאִגֶּרֶת, / וַיֵּלֶךְ כָּל אֶחָד בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת, / וְלָעִיר סַנְדּוֹמִיר בְּשָׁלוֹם הִגִּיעוּ, / וּלְיוֹחָנָן וּלְבִנְיָמִין אֶת דְּבַר הַמֶּלֶךְ הֵבִיאוּ.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר קִבֵּל הַתָּם אֶת הַסֵּפֶר הֶחָתוּם, / אָמַר: “מַה זֹּאת? לֹא אָבִין בּוֹ מְאוּם!”

וַיַּעַן הַצִּיר: “עַל כֵּן אֲנִי לְךָ אַשְׁמִיעַ: / קָרוּא אַתָּה אֶל הַמֶּלֶךְ, זֶה הַכְּתָב מוֹדִיעַ; / רְאוֹת פָּנֶיךָ אֲדוֹנֵנוּ מְבַקֵּשׁ! אָכֵן, / בִּרְצוֹתְךָ תַּסְכִּים, בִּרְצוֹתְךָ תְּמָאֵן”. / תָּמַהּ הַתָּם: “בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ אֶמְצָא חֵן? / הַאֱמֶת דִּבַּרְתָּ? בְּלִי לֵיצָנוּת? אֱמֹר!”

הֱשִׁיבוֹ: “בְּלִי לֵיצָנוּת! אֲנִי פִּי מֶלֶךְ אֶשְׁמֹר!”

נִתְמַלֵּא יוֹחָנָן הַסַּנְדְּלָר שִׂמְחָה אֵין־קֵץ… / "אִשְׁתִּי, קָרָא, “הַמֶּלֶךְ בִּיקָרִי חָפֵץ!” / וַתִּתְפַּלֵּא הָאִשָּׁה: “מַדּוּעַ, בְּשֵׁם אֲדֹנָי?!” / אַךְ לַעֲנוֹת לָאִשָּׁה לֹא הָיָה פְּנָאי.

וַיְמַהֵר וַיִּלְבַּשׁ אֶת הַפֶּלְצִי"ל, וְאֶת רַגְלָיו נָשָׂא, / וְעִם שְׁלִיחַ הַמֶּלֶךְ הָלַךְ וְנָסַע, / נִכְנַס פְּנִימָה לְעֶגְלַת הַצָּב, / וַיִּלְבַּשׁ אֶת הַמַּחֲלָצוֹת – כַּכָּתוּב בַּצָּו. / וּכְרֶגַע רָאָה אֶת עַצְמוֹ כְּגַבְרָא רַבָּא! / וּמִי יְתָאֵר אֶת אָשְׁרוֹ וְשִׂמְחָתוֹ הָרַבָּה!

יז

בַּיָּמִים הָהֵם וּלְאָזְנֵי הַמֶּלֶךְ הִגִּיעָה דִבַּת רַבִּים, / כִּי נְצִיב הַמָּחוֹז עוֹכֵר אֶת הָעָם וּמְיַסְּרוֹ בְּעַקְרַבִּים: / מַצְדִּיק רָשָׁע עֵקֶב שֹׁחַד, וְאֶת הַצַּדִּיק יַרְשִׁיעַ, / וְיָתוֹם וְאַלְמָנָה לֹא יְרַחֵם וְלֹא יוֹשִׁיעַ… / וַיְסִירוֹ הַמֶּלֶךְ מִכַּנּוֹ, כִּי עֲווֹנוֹ נִכְתַּם! / אָמַר: אֲמַנֶּה בִּמְקוֹמוֹ אִישׁ יָשָׁר וָתָם, / וְהוּא יִנְהַג בָּעָם בְּצֶדֶק וּבְישֶׁר! / וְהִנֵּה גַם בָּאָה שְׁעַת הַכּשֶׁר – / הוֹפִיעַ הַתָּם דְּקַ"ק סַנְדּוֹמִיר! / וְהַמֶּלֶךְ אוֹתוֹ לְשַׂר הַגָּלִיל הֶאֱמִיר.

וּמִטַּעַם הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל יָצָא הַכָּרוֹז, / וַיִּקְרָא: "יוֹחָנָן בֶּן גָּד הָפְקַד לְשַׂר הַמָּחוֹז! / וְהוּא הַשַּׁלִּיט בְּכָל הָאִפַּרְכִיָּא וְרֹאשׁ הַשָּׂרִים, / וְאֶל מִשְׁמַעְתּוֹ הַכֹּל סָרִים, / וְהָיָה כִּי יָבוֹא אֶל הָעִיר יִפְתְּחוּ לְפָנָיו כָּל הַשְּׁעָרִים, / יְגַדְּלוּהוּ וִינַשְׂאוּהוּ בִּיקָר וְכָלִיל, / וְיִקְרְאוּ לְפָנָיו: “יְחִי שַׂר הַגָּלִיל!”

וַיְהִי בְּהַגִּיעַ יוֹחָנָן עַד לַשַּׁעַר – / יָצְאוּ לִקְרָאתוֹ זָקֵן וָנַעַר, / וְהִשְׁתַּחֲווּ לְפָנָיו אַפַּיִם אַרְצָה, / וּקְרִיאָה גְדוֹלָה מִפִּי כָּל הָעָם פָּרְצָה: / “יְחִי אֲדוֹנֵנוּ שַׂר הַמָּחוֹז! / הוּא הֶגֶה הַשִּׁלְטוֹן בְּיָדוֹ יֶאֱחֹז, / בְּיַד אֱמוּנִים, בְּצֶדֶק וָעֹז!”

וַיִּתְחַלְחַל הַסַּנְדְּלָר, וַיִּקְרָא בֶּעֱנוּת: / “הוֹי, כּוֹס שֶׁל חֵמָה, וְכוֹס שֶׁל פֻּרְעָנוּת! / הַאֻמְנָם אָנֹכִי? וּבְלִי לֵיצָנוּת?” / וַיַּעֲנוּ: “בְּוַדַּאי! בְּלִי לֵצוּת וּצְחוֹק! / מִצְוַת הַמֶּלֶךְ הִיא, דְּבַר מִשְׁפָּט וָחֹק!”

וַיִּשְׂמַח מְאֹד, וַיֹּאמֶר: “אִם כֵּן, / אֵינֶנִּי עוֹד יוֹחָנָן הַסַּנְדְּלָר הַמִּסְכֵּן, / וּנְעָלוֹת בָּלוֹת לֹא עוֹד אֲתַקֵּן, / וְעִם אִשְׁתִּי וִילָדַי בְּאַרְמוֹן אֶשְׁתַּכֵּן, / טוֹב מְאֹד, שַׁפִּיר, הֶאָח, אַדְּרַבָּא! / יֵדַע נָא בִּנְיָמִין מִי הוּא גַבְרָא רַבָּא: / אָנֹכִי אוֹ הוּא, הַלֵּץ הַיָּהִיר!”

וּבְרֹב פְּאֵר וּבְכָבוֹד גָּדוֹל נִכְנַס לָעִיר!

אָכֵן, נִתְמַזֵּל מַזָּלוֹ וְעָלָה פְּלָאִים! / וּמַזָּל, כַּיָּדוּעַ, מַחְכִּים פְּתָאִים… / וַיִּמְשֹׁל בְּיָד רָמָה בָּעִיר וּמְתִים, / אַךְ לֹא הִשְׁתַּמֵּשׁ, חָלִילָה, בְּכֹחוֹ לְרָעָה; / לְכָל דָּבָר וְחֵפֶץ כִּוֵּן אֶת הַשָּׁעָה, / לֹא רָדַף תַּעֲנוּגוֹת, לֹא עָשָׂה הוֹן וָעשֶׁר, / נָהַג שְׂרָרָה בִּצְדָקָה, בְּתֹם וּבְישֶׁר; / וַיְהִי מַשְׂכִּיל בְּכָל דְּרָכָיו וְלֹא אֵרַע בּוֹ פְּסוּל, / שָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים, תָּמַךְ עָשׁוּק וְגָזוּל, / לֹא נָשָׂא פָּנִים לִגְדוֹלִים, תַּקִּיפִים לֹא נִקָּה, / חִיֵּב אֶת הַחַיָּב וְאֶת הַזַּכַּאי זִכָּה. / הַכֹּל עָשָׂה בֶּאֱמֶת, בְּשִׁקּוּל־דַּעַת וּבְתָמִים, / בְּלִי עָרְמָה וּמִרְמָה וְיֶתֶר הַטְּעָמִים.

וּפֶלֶא: לֹא שָׁגָה בָּרוֹאֶה אַף פַּעַם; / דְּבָרָיו הִשְׁמִיעַ בְּנַחַת וּבְטַעַם / הִבְלִיג עַל כַּעְסוֹ וְלֹא הִפְלִיג בְּזַעַם; / וַיְכַבְּדוּהוּ, וַיֶּאֱהָבוּהוּ כָּל בְּנֵי הַמְּדִינָה, / וַיְהַלְלוּ בַּשְּׁעָרִים אֶת נַפְשׁוֹ הָעֲדִינָה.

וּלְיוֹחָנָן יוֹעֵץ פֶּלֶא, מֵלִיץ מַבִּיעַ חִידוֹת, / חוֹזֶה בַּכּוֹכָבִים וּמַגִּיד עֲתִידוֹת, / וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמֶר אִישׁ הַמִּדּוֹת: / "כְּתִפְאֶרֶת הָעֵץ בָּעֲנָפִים וּבַפְּרִי, / וּבְרַעְמַת הוֹדוֹ גְּדֻלַּת הָאֲרִי – / כֵּן חָכְמָה עִם בִּינָה לַשַּׁלִּיט תִּפְאֶרֶת, / מִכָּל צָרָה וְצוּקָה הִיא אוֹתוֹ שׁוֹמֶרֶת.

בְּנִי, אַל תֵּלֵךְ בַּדֶּרֶךְ וְזֵינְךָ בַּל עָלֶיךָ, / כִּי לֹא תֵדַע מָתַי יִפְגָּעֲךָ אוֹיְבֶךָ! / אִם יִפְגָּשְׁךָ שׂוֹנַאֲךָ וּמַחֲשַׁבְתּוֹ רֶשַׁע – / פְּגָעֵהוּ בְּחָכְמָה וּמָצָאתָ יֶשַׁע! / שְׂבַע תּוֹרָה כַּלֶּחֶם וְכַמַּיִם אוֹתָהּ רְוֵה, / וּבְצֵל הַדַּעַת בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה הֵחָבֵא! / הַשֵּׂכֶל מָשׁוּל לַתּוּת הַמֵּנֵץ לָאַחֲרוֹנָה, / אַךְ פִּרְיוֹ הַמָּתוֹק יֵאָכֵל לָרִאשׁוֹנָה. / בְּנִי, פִּי חָכָם שְׁמֹר, כִּי דָבָר טוֹב בּוֹ נָב! / דַּע, הַמֶּלֶךְ יִקְרָאֲךָ לָבוֹא לְפָנָיו, / וְאִם גַּם יָשָׁר אַתָּה, רוֹדֵף צֶדֶק וְעָנָו, / וְאֵין בְּךָ חֵטְא וְעֶרְוַת דָּבָר, – / לֹא דַי לְךָ בָּזֶה, בְּנִי הַטּוֹב וְהַנָּבָר! / כִּי הַמֶּלֶךְ בְּשִׂיחוֹ אֶל הַחָכְמָה יֵט, / אֶל הַמָּשָׁל וְהַמְּלִיצָה וּמָה הַפַּיְטָן מְפַיֵּט, / לְדִבְרֵי הַיָּמִים, אִצְטַגְנִינוּת וָטֶבַע; / וּמִן הָרָאוּי כִּי תַעֲנֵהוּ עַל אַחַת שֶׁבַע.

עַל כֵּן אֲלַמֶּדְךָ כְּתָב וּלְשׁוֹנוֹת, / אַשְׂכִּילְךָ בְּדֶרֶךְ הַחָכְמוֹת הַשּׁוֹנוֹת, / וְאִם לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ תַּעֲמֹד וְתִתְיַצֵּב – / לֹא יִפֹּל רוּחֲךָ, וְלֹא תִתְעַצֵּב".

נִתְקַבְּלָה הָעֵצָה עַל דַּעְתּוֹ וַיִּפָּת, / אָמַר: “אִם חָכְמָה אֶקְנֶה – מָה אִכְפַּת!” / וְהִנֵּה נִזְכַּר בְּבִנְיָמִין הַמִּתְפָּאֵר לָרִיק: / “לְעוֹלָם אֶת מַעֲלָתִי אַתָּה לֹא תַשִּׂיג!” / וּרְאֵה, בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם, לְמַעֲלָה רָמָה הִגִּיעַ, / וּמַזָּלוֹ כַּשֶּׁמֶשׁ בַּצָּהֳרַיִם מַגִּיהַּ.

לָמַד יוֹחָנָן וַיַּעַשׂ חַיִל וַיַּצְלִיחַ!

וַיְהִי הַיּוֹם וּמֵאֵת הַמֶּלֶךְ בָּא רָץ, שָׁלִיחַ, / וַיִּקְרָאֵהוּ מַהֵר לְפָנָיו לַעֲמֹד! / וַיִּשְׂמַח הַתָּם בְּלִבּוֹ מְאֹד, / כִּי חָכְמָה וּמַדָּע קָנָה וּבָן, / מִן הָאֵזוֹב אֲשֶׁר בַּקִּיר עַד לָאוֹלִימְפּוּס בְּיָוָן… / וַיְדַבֵּר עִמּוֹ הַמֶּלֶךְ בְּרָב־עִנְיָן / עַל הַנְהָגַת הַמְּדִינָה, עַל מִסְחָר וְקִנְיָן, / עַל מִסֵּי הַמֶּלֶךְ, גְּבוּלוֹת וּבִטָּחוֹן, / תַּכְסִיסֵי מִלְחָמָה, מַפָּלָה וְנִצָּחוֹן! / גַּם בְּעִנְיְנֵי חֹק וּמִשְׁפָּט הֵמָּה מְשִׂיחִים – / וְיוֹחָנָן מְדַבֵּר כְּאַחַד הַנְּסִיכִים.

וַיִּשְׁתָּאֶה הַקֵּיסָר מְאֹד, כִּי לְזֹאת לֹא פִּלֵּל!… / אָז שִׁבַּח אֶת נְצִיבוֹ, גַּם קִלֵּס וְהִלֵּל: / “בָּרוּךְ טַעַמְךָ הַטּוֹב, הַיָּשָׁר וְהַפָּשׁוּט! / יִרְבּוּ כְּמוֹתְךָ בֵּין גְּדוֹלֵי הָרָשׁוּת!” / וְלֹא אָמַר הַמֶּלֶךְ דַּי, וַיָּחֶל לְשׂוֹחֵחַ / בְּעִנְיְנֵי חָכְמָה עֲמֻקָּה עִם הָאוֹרֵחַ: / עַל “פְּרוֹמֵתֵאוּס” שֶׁל אַיְסְכִילוֹס, וְעַל אַנְטִיגוֹנָה לְסוֹפוֹקְלֶס, / וְעַל “תּוֹרַת הָאֵלִים” שֶׁל אֶמְפֵּידוֹקְלֶס.

אָמְנָם טָעָה יוֹחָנָן בְּשֵׁמוֹת, כְּגוֹן: “מַגְנָא חַרְטָא” וְ“אַנְדַּרְטָא”, / וְלֹא זָכַר בְּדִיּוּק מַה בֵּין אַתּוּנָא לְאַסְפַּרְטָא, / גַּם נִתְחַלֵּף לוֹ בֵּין הוֹרְדוֹס וּבֵין אַדְרִיָּנוּס, / וְשָׁכַח כַּמָּה רָאשִׁים הָיוּ לָאֵל יָנוּס… / וְעוֹד דָּבָר חָשׁוּב אֶחָד מֵרֹאשׁוֹ פָּרַח, / וְלַשָּׁוְא לְהִזָּכֵר בּוֹ בְּמֹחוֹ טָרַח: / מָתַי אֲלֶכְּסַנְדֶּר מֻקְדּוֹן בָּרַח / מִן הָאִי הַנִּדָּח “סַנְט־בּוֹנַפַּרְטָה”… / אַךְ הַמֶּלֶךְ לֹא הִקְפִּיד אִם לֹא דָק פּוּרְתָא, / כִּי הֵשִׁיב עַל הַכֹּל כָּרָאוּי וְכַנָּכוֹן: / עַל רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן, וְעַל אַחֲרוֹן אַחֲרוֹן; / אֵין שְׁאֵלָה וְחִידָה שֶׁאֵינֶנּוּ פּוֹתֵר!

וַיִּשְׂמַח הַמֶּלֶךְ יוֹתֵר וְיוֹתֵר, / אָמַר: “לֹא רָאִיתִי עוֹד אִישׁ כָּזֶה – / חָכָם כִּשְׁלֹמֹה וְתָמִים כַּשֶּׂה, / כְּלָל כָּל הַמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת כְּמוֹ לַאוֹטְסֶה. / אֶת לִבִּי לָנֶצַח בְּחָכְמָתְךָ קָנִיתָ – / אַשְׁרֵי הַסְּפִינָה שֶׁאַתָּה קַבַּרְנִיטָהּ!”

אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הַמֶּלֶךְ אוֹתוֹ מִנָּה / לִנְצִיב עֶלְיוֹן עַל כָּל הַמְּדִינָה, / וַיְצַו לִבְנוֹת לוֹ אַרְמוֹן הָדוּר, / וְשָׁמָּה בְּכָבוֹד גָּדוֹל יָדוּר! / וּתְעוּדָה חֲדָשָׁה לוֹ כָּתַב וְחָתַם: / “מִשְׁנֶה לְמֶלֶךְ, יוֹחָנָן הַתָּם”.

יח

אֲבָל בִּנְיָמִין הֶחָכָם לֹא קִבֵּל אֶת דְּבַר הַמֶּלֶךְ כִּפְשׁוּטוֹ: / חָקַר אֶת מַשְׁמָעוֹ, בָּדַק אֶת מַהוּתוֹ: / “מָה רָאָה הַמֶּלֶךְ אוֹתִי לְהַזְמִין? / וְאוּלַי פַּח וּמוֹקֵשׁ לְרַגְלַי יַטְמִין?!” / וַיַּהֲפֹךְ בָּאִגֶּרֶת שְׂמֹאל וְיָמִין, / וַיִּתְהַלֵּךְ בַּחֶדֶר הֵנָּה וַהֲלוֹם, / מְשַׁפְשֵׁף אֶת עֵינָיו כְּנֵעוֹר מֵחֲלוֹם, / וְהוּא רוֹטֵן: “מָה הַסִּבָּה לְאִגֶּרֶת הַמֶּלֶךְ? – / וְאָנֹכִי לֹא טִפְסָר וְלֹא שַׂר הַפֶּלֶךְ; / אָמְנָם אָדָם חָשׁוּב אֲנִי וְלֹא דַל וְהֵלֶךְ, אַךְ הַחֲסַר־חֲכָמִים הוּא? וְלָמָּה וּמַדּוּעַ / שָׁלַח דַּוְקָא אֵלַי? אָכֵן, הַדָּבָר תָּמוּהַּ!”

וְאֶל הַשָּׁלִיחַ הֶחָכָם אָמַר וְעָנָה: / “אֶשְׂמַח כִּי הַמֶּלֶךְ אֵלַי פָּנָה, / הוֹאִיל וְהָעִנְיָן מְאֹד חָשׁוּב וְרַב־עֵרֶךְ – / אֲבַקֶּשְׁךָ לָנוּחַ מֵעֲמַל הַדֶּרֶךְ, / כִּי עַל כֵּן בְּצֵל קוֹרָתִי בָּאתָ, / וּמִמֶּרְחָק רַב הֵנָּה נָסַעְתָּ; / חָכָם אַתָּה כָּמוֹנִי, אִישׁ שֵׂכֶל וָדַעַת, / וְתָבִין: בְּאֵין עֵצָה אֵין לָלֶכֶת אַף צַעַד! / לִין פֹּה הַלַּיְלָה וְלַבֹּקֶר הַמְתֵּן, / וּתְשׁוּבָה בְּרוּרָה לְךָ מָחָר אֶתֵּן”.

וַיַּעַשׂ לוֹ סְעֻדָּה וַיִּכְרֶה לוֹ כֵּרָה, / מִכָּל מַעֲשֵׂה אִלְפָּס וְצִיקֵי קְדֵרָה: / צְלִי יוֹן וּפַסְיוֹן, ג' לְשׁוֹנוֹת בְּחַרְדָּל, / כָּבֵד צָלוּי, עַל שַׁפּוּד, צַלְעִית עִם קָדָל, / צְלוֹפָח וְכִלְכִּית, אִלְתִּית וְשִׁבּוּטָא, / וְיֵין קַפְרִיסִין וְאַפְסִנְתִּין לֹא בְּיָד מְעוּטָה.

וְהַשָּׁלִיחַ הֶחָכָם אָכַל וְשָׁתָה, / פִּיו לֹא הִכְשִׁילוֹ וּבִשְׂפָתָיו לֹא חָטָא, / מַה שֶּׁאָמַר בַּעַל הַבַּיִת עָשָׂה וְלֹא מָחָה – / כָּל הַכּוֹסוֹת הֵרִיק וְכָל הַצַּלָּחוֹת מָחָה, / וּכְמֻמְחֶה בִּסְעֻדָּה מְמֻחָיָה נִתְמַחָה, / לְשׁוֹנוֹ – קִלְשׁוֹנוֹ, וּגְרוֹנוֹ מְפֻלָּשׁ, וַיָּגִיחַ אֶל תּוֹכוֹ אַיִל מְשֻׁלָּשׁ / לֹא אָנִין, לֹא אִסְטְנִיס וְלֹא בִּישׁ תֵּאָבוֹן, / שׁוֹתֶה מְלֹא לֻגְמוֹ וְטוֹחֵן בִּרְעָבוֹן; / לֹא אִצְטוֹמְכָא כִּי בֵּית־דֶּשֶׁן גָּדוֹל לוֹ בַּקֶּרֶב, / וַיִּבְלַע בַּלַּיְלָה הַהוּא בְּלִי הֶרֶף, / פַּגָּה וּבְשׁוּלָה וְכָל דָּבָר שֶׁל בֶּלַע, / בַּלְעָן מְלֻבָּן וְגַרְגְּרָן כִּקְנֵה־קֶלַע, / נִשְׁעָן עַל כְּרֵסוֹ וְעוֹמֵד כַּסֶּלַע; / נוֹטֵל הַסַּכִּין הַחַד, יוֹרֵד וְחוֹתֵךְ, / שׁוֹבֵר הַקָּשֶׁה וְאֶת הָרַךְ פּוֹתֵךְ, / בָּא לוֹ בַּיָּד וּבָאֶצְבַּע וּמְחַלֵּק, / הַטָּעוּן הֶפְרֵשׁ – מַפְרִישׁ וּמְפַלֵּג, / מְפַיֵּס בְּכוּתָח וּבְיַיִן מֵדִיחַ, / וְחָטְמוֹ הַתַּרְתָּן מַרְתִּית וּמַרְתִּיחַ.

וּכְטוֹב לֵב הַחֲכָמִים הַשְּׁנַיִם בָּאֲכִילָה וּבַשְּׁתִיָה, / אָמַר בַּעַל־הַבַּיִת: "בְּעֵינַי הִיא פְּלִיאָה, / מִי אָנֹכִי כִּי אָבוֹא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הַכַּבִּיר? / וַאֲנִי לֹא מִמִּשְׁפַּחַת רָם וְאַבִּיר! / עַל כֵּן אָמַרְתִּי, יְדִידִי הַיָּקָר: / טָעוּת כָּאן! – אֵין מֶלֶךְ כְּלָל וְעִקָּר, / וְהַכֹּל טוֹעִים בְּזוֹ הַשְּׁטוּת… / כְּאִלּוּ יֵשׁ מֶלֶךְ וְיֶשְׁנָהּ מַלְכוּת.

וּרְאֵה וְהָבֵן, אוֹהֵב וְיָדִיד: / הֲיִתָּכֵן שֶׁהָרַבִּים יִסְמְכוּ עַל יָחִיד? / וַאֲנִי נָתַתִּי אֶל לִבִּי, וּבָרִי לִי וּוַדַּאי: / אֵין מֶלֶךְ בְּנִמְצָא, כִּי בְּדָאוֹ בַּדָּאי!"

הֵשִׁיב לוֹ הַשָּׁלִיחַ הֶחָכָם הַנַּ"ל: / “מַה נּוֹאַלְתָּ, יְדִידִי, לְהַגִּיד שֶׁאֵין מֶלֶךְ כְּלָל! / יָצָא מִפִּיךָ עַזּוֹת וְעָתָק! / וַאֲנִי מִן הַמֶּלֶךְ לְךָ הֵבֵאתִי הַפְּתֶק!”

אָמַר לוֹ בִּנְיָמִין: “הֲמִיַּד הַמֶּלֶךְ מַמָּשׁ לְךָ הַכְּתָב נִמְסַר? / וְאוּלַי זֶה בָּא לְךָ מֵעִם אִישׁ זָר?”

וַיַּעַן הַשָּׁלִיחַ: “אָמְנָם, אִישׁ אַחֵר בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ לִי נָתַן אֶת הַכְּתָב!”

“אָכֵן, צָדַקְתִּי”, קָרָא בִּנְיָמִין, “הַמֶּלֶךְ – שֶׁקֶר וְכָזָב!” / וַיּוֹסֶף: “הֲלֹא בְּעִיר הַמְּלוּכָה הָיִיתָ, / אֱמֹר: הַבְּעֵינֶיךָ אֶת הַמֶּלֶךְ רָאִיתָ?”

הֵשִׁיב לוֹ בְּנַחַת: “לָאו כָּל אָדָם זוֹכֶה, / שֶׁבְּעֵינָיו יְהֵא אֶת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ שׂוֹכֶה! / כִּי רַק לְעִתִּים רְחוֹקוֹת הוּא לִפְנֵי הָעָם מוֹפִיעַ, / וּבְרֹב גִּנּוּנִים וּטְקָסִים אֶת נְתִינָיו יַפְתִּיעַ!”

אָמַר בִּנְיָמִין: “אִם לֹא רָאִיתָ עַיִן בְּעַיִן – / אוֹת הוּא כִּי הַמֶּלֶךְ אֶפֶס וָאָיִן”.

וְהַשָּׁלִיחַ הֶחָכָם כּוֹס אַחַר כּוֹס מֵרִיק… / וַיִּקְרָא: “כָּל דְּבָרֶיךָ הֵם הֶבֶל וָרִיק! / כִּי מִי, לְדַעְתְּךָ, אֶת הַמְּדִינָה מַנְהִיג?”

אָמַר בִּנְיָמִין: “תֵּדַע לְךָ כִּי בְּכָל אֲתַר וַאֲתַר, / מוֹשֵׁל בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ אֵיזֶה שַׂר, / וְהַכֹּל מַאֲמִינִים כִּי הוּא הַמֶּלֶךְ בֶּאֱמֶת וּבְתֹם – / וְאֵין הוּא אֶלָּא מְמַלֵּא מָקוֹם”.

נִכְנְסוּ הַדְּבָרִים עִם הַיַּיִן בְּלֵב הַמְשֻׁלָּח; / וְאַף־עַל־פִּי שֶׁחָרִיף הָיָה וּמְמֻלָּח, / נִרְאוּ לוֹ דִּבְרֵי הֶחָכָם הַמְאָרֵחַ, / כִּדְבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם טַעַם וָרֵיחַ… / וַיַּרְא אֶת הַמֶּלֶךְ כְּאָבָק פּוֹרֵחַ.

וְהַחֲכָמִים הַשְּׁנַיִם, שְׁנֵי צָפְנַת פַּעְנֵחַ, / הִסְכִּימוּ: אֵין מֶלֶךְ בְּנִמְצָא כְּלָל! / לֹא הָיָה וְלֹא נִבְרָא – אֶלָּא מָשָׁל.

יט

לַמָּחֳרָת יָצְאוּ לִרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר, / וּבִנְיָמִין לַשָּׁלִיחַ הֶחָכָם הֵעִיר: / “בּוֹא וְאַרְאֲךָ דָבָר בָּרוּר, / כִּי אַחֲרֵי הַכָּזָב הָעוֹלָם גָּרוּר, / וְהַשֶּׁקֶר הַמֻּסְכָּם הוּא רָעָה חוֹלָה, / וְעִנְיַן הַמֶּלֶךְ – טָעוּת גְּדוֹלָה”.

וַיְהִי בְּלֶכְתָּם וְהִנֵּה מִנֶּגֶד, בָּרְחָבָה, / מִתְהַלֵּךְ וּבָא לִקְרָאתָם אִישׁ־צָבָא; / נִגְּשׁוּ וַיִּשְׁאָלוּהוּ: “לְמִי אַתָּה עוֹבֵד, עֲנֵנוּ!” / וַיַּעַן: “אֲנִי עוֹבֵד אֶת הַמֶּלֶךְ אֲדוֹנֵנוּ!” / וַיִּשְׁאַל עוֹד הָרוֹפֵא: “הֲרָאִיתָ אֶת הַמֶּלֶךְ, בֶּן חַיִל?” / אָמַר: “רְאִיתִיו בַּחֲלוֹם הַלָּיִל!”

וַיּוֹסִיפוּ לִשְׁאֹל כָּל חַיָּל שֶׁעַל פְּנֵיהֶם חָלַף, / וְכֻלָּם עָנוּ פֶּה אֶחָד: “לָאו!”

וַיַּחְלִיטוּ הַחֲכָמִים לְפִי זוֹ הָעֵדוּת: / מְצִיאוּת הַמֶּלֶךְ הִיא כָּזָב וּבְדוּת!

אָז אָמַר בִּנְיָמִין אֶל בַּקְבֻּקְיָה הַשָּׁלִיחַ: / “הָבָה וְנִסַּע בְּכָל הָאָרֶץ וְאֶת הָאֱמֶת נוֹכִיחַ! / מַה בֶּצַע אִם רַק שְׁנֵינוּ אֶת הָאֱמֶת יוֹדְעִים, / וְלַמֶּלֶךְ הַבָּדוּי הַכֹּל מִשְׁתַּחֲוִים וּמוֹדִים!… / תְּעוּדַת הַמַּשְׂכִּיל הִיא, יְדִידִי הֶחָכָם: / בִּינָה וְדַעַת לְלַמֵּד אֶת הָעָם”.

וַיִּסְעוּ לְדַרְכָּם הַשְּׁנַיִם יַחַד, / וַיּוֹכִיחוּ לַטּוֹעִים אֶת הַטָּעוּת הַנִּצַחַת! / וּבְשָׁמְעָם דִּבְרֵי הֲבַאי יוֹצְאִים מִפִּי אָדָם – / אָמְרוּ: “זֶה שֶׁקֶר כְּמוֹ הַמֶּלֶךְ, לַהֲדָ”ם!" / וְכֹה יָמִים רַבִּים הֵם נָדְדוּ בַּדֶּרֶךְ, / נַעֲלָם בָּלְתָה וּלְבִגְדָם אֵין עֵרֶךְ, / וְהָיוּ סוֹבְלִים חֶרְפַּת רָעָב וְקוֹפְאִים בַּקֹּר, / וְסוּס אֶחָד מִן הַצֶּמֶד נֶאֶלְצוּ לִמְכֹּר. / לְבַסּוֹף גַּם אֶת הַנִּשְׁאָר מָכְרוּ בְּזוֹל, / כִּי אָפֵס כַּסְפָּם, וּפַת לֶחֶם אֵין לֶאֱכֹל; / וַיֵּלְכוּ בְּרֶגֶל וְגוּפָם חוֹלֶה וְנָגוּעַ… / וַיִּרְאוּ אֶת הָעוֹלָם בַּבַּעֲרוּת שָׁקוּעַ – – / וּמִהְיוֹתָם עֲנִיִּים וּלְבוּשָׁם קָרוּעַ – / בָּטֵל סִכּוּיָם וְעֶרְכָּם לֹא נֶחְשַׁב, / חָכְמָתָם בְּזוּיָה וּבִינָתָם לַשָּׁוְא, / וְאֵין רוֹאֶה, וְאֵין שׁוֹמֵעַ, וְאֵין מַשְׁגִּיחַ / בִּשְׁנֵי הַמִּסְכֵּנִים – הָרוֹפֵא וְהַשָּׁלִיחַ.

וַיִּקֶר הַמִּקְרֶה וּבְדֶרֶךְ לֶכְתָּם, / נִקְלְעוּ לָעִיר הַשַּׁלִּיט הַתָּם, / וַיָּנוּחוּ שָׁם מִן הַנְּדוּדִים וְהַתְּלָאוֹת.

וּבָעִיר אִישׁ קָדוֹשׁ, “בַּעַל־שֵׁם”, עוֹשֶׂה נִפְלָאוֹת, / אִישׁ תָּם וְיָשָׁר, צַדִּיק הַדּוֹר, / הַמֵּאִיר בַּחשֶׁךְ כְּמוֹ מִגְדַּלּוֹר… / וְגַם שָׂרֵי הַמְדִינוֹת וְחַכְמֵי הָאֻמּוֹת / יִתְּנוּ יְקָר וְכָבוֹד לְאִישׁ הַתְּרוּמוֹת.

וַיִּקְרְבוּ וַיַּעַמְדוּ חֲכָמֵינוּ אֵלֶּה / לִפְנֵי הַבַּיִת שֶׁל אִישׁ הַפֶּלֶא.

וַעַל יַד אוֹתוֹ הַבַּיִת צוֹבְאִים וּמַמְתִּינִים, / הֲמוֹן עָם, קַבְּצָנִים, גַּם שָׂרִים וּקְצִינִים, / כֻּלָּם יַחַד בֶּחָצֵר נָחִים, / מֵהֶם מְדַבְּרִים, מֵהֶם בּוֹכִים, וּמֵהֶם שׁוֹתְקִים וְנֶאֱנָחִים; / סָבַר בִּנְיָמִין: בְּוַדַּאי גָּר כָּאן דּוֹקְטוֹר, / וְהָעָם מִסָּבִיב מְחַכֶּה לוֹ בַּתּוֹר. / אָמַר: גַּם אֲנִי רוֹפֵא, – אֶכָּנֵס אֵלָיו כְּרֵעַ, / וּבְתוֹרַת הָרְפוּאָה אִתּוֹ אֶשְׁתַּעְשֵׁעַ, / וּבְעֵת צָרָתִי מִמֶּנוּ אֶוָּשֵׁעַ.

פָּנָה לְאֶחָד וּשְׁאַלוֹ: “מִי גָר כָּאן?” / עָנָהוּ: “שַׁמְגַּר ‘בַּעַל־שֵׁם’ אִוָּה לוֹ פֹּה מִשְׁכָּן!” / צָחַק בִּנְיָמִין וַיִּקְרָא: “הוֹי, רֵיקָן! / הֲמֵהֶדְיוֹט וּפָגָן יָקוּם פֻּרְקָן?! / שֶׁקֶר תְּדַבֵּר, הֲרֵי זֶה מִקְסַם כָּזָב! / אֵין ‘בַּעַל שֵׁם’, כְּמוֹ שֶׁאֵין מֶלֶךְ!” וְאֶת הַבַּיִת עָזַב.

וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו וַיִּקְרְאוּ בְּקוֹל רָם: / “הַמֶּלֶךְ וְכֵן הַ’בַּעַל־שֵׁם' – שֶׁקֶר!” וַיִּשְׁמַע הָעָם.

וּמִפְּנֵי שֶׁלֹּא סָעֲדוּ מִיּוֹם אֶתְמוֹל מְאוּם, / נִכְנְסוּ לְפֻנְדָּק לִסְעֻדָּה שֶׁל כְּלוּם, / וְהָיוּ מְשִׂיחִין בַּסְּעֻדָּה וְלוֹעֲגִים בְּמַר, / לְ“בַעַל הַשֵּׁם” הַבּוּר, שֶׁלֹּא סָבַר וְלֹא גָמַר… / וּרְאָיוֹת הֵבִיאוּ וְגַם הֶרְאוּ בַּעֲלִיל, / שֶׁאוֹתוֹ הַ“צַּדִּיק” הוּא רוֹפֵא אֱלִיל, / וְכֹחוֹ אֵינוֹ עָדִיף מִכֹּחַ דַּחְלִיל! / וּלְבַסּוֹף כִּנּוּהוּ “רוֹפֵא בְּהֵמוֹת” – – –

וְהַפֻּנְדָּקִי, אִישׁ זְרוֹעַ וּבַעַל חֵמוֹת – / כְּבַד בָּשָׂר כְּשׁוֹר הַבָּר וּבָרִיא אוּלָם, / אוֹי מֵאֶגְרוֹפוֹ!… וְהִנֵּה הוּא נִצָּב מוּלָם, / נוֹשֵׁף וְנוֹשֵׁם כַּפָּר בַּמַּקּוּלִין, / כֻּלּוֹ חֵלֶב וּפֶדֶר וְחֻלֵּי חֻלִּין; / פָּעַר פִּיו כַּגָּמָל, מְחַרְחֵר וּפוֹצֵחַ / מְגַמְגֵּם וּמְעַמְעֵם הַרְבֵּה וְרוֹתֵחַ: / "עָפָר לְפִיכֶם עִם גַּחֲלֵי רְתָמִים, / הִנֵּה אֲגַיֵּד גִּידֵיכֶם וַאֲשַׁבֵּר הָעֲצָמִים; / מַה לָּכֶם, אָרְחֵי־פָּרְחֵי לֵצִים, / כִּי תְפַתְפְּתוּ בְּאָזְנַי פֹּה פִּתְפּוּתֵי בֵּיצִים?! / הַאַתֶּם בְּאִישׁ קָדוֹשׁ וְצַדִּיק נִפְלָא / תְּדַבְּרוּ נְבָלָה וְתִתְּנוּ תִּפְלָה?! / הוֹי, פֶּה צָאוּי וְגָרוֹן מַסְרִיחַ, / מַה לַּעַז וְלַעַג עָלַי תַּטְרִיחַ?! / תֹּאכַל מְעַט וְהַרְבֵּה תַצְרִיחַ!

כַּלֵּךְ לְךָ וּבְרַח לְךָ, סוּס בַּטְלָן!"

וּבְטֶרֶם יִתְבּוֹנְנוּ – וְאֶגְרוֹף קַטְלָן / פָּגַע בְּגוּפָם פְּגִיעָה רָעָה! / וְהֶחָכָם בְּעֵינָיו כְּמוֹ גִצִּים רָאָה; / וְהַהוּא, הָאַלִּים, מוֹסִיף לָדוּשׁ אֶת בְּשָׂרָם, / וְנֶאֱמָן הוּא בַּעַל הַבַּיִת וּמְשַׁלֵּם שְׂכָרָם.

יָצְאוּ מִלְּפָנָיו בְּאָזְנַיִם מְקֻטָּפוֹת, / וְהוּא עוֹד שׁוֹלֵחַ אַחֲרֵיהֶם קְלָלוֹת וַחֲרָפוֹת, / פָּרָשַׁת “הַתּוֹכֵחָה” וְקִלְלַת הַר עֵיבָל, / וַיֵּרַע לַחֲכָמִים וְנַפְשָׁם תֶּאֱבַל.

אָמַר בִּנְיָמִין הַמֻּכֶּה וְהַפָּצוּעַ בִּלְבָבוֹ: / “אַרְמִילוּס רָשָׁע זֶה עַל עָנְשׁוֹ לֹא יָבוֹא? / אֶמְשֹׁךְ לַדִּין אֶת הַמְנֻוָּל וְהָאַנָּס! / אִם בְּעֵינָיו הוּא עֲנָק – בְּעֵינַי הוּא נַנָּס! / הַאֶמְסֹר אֶת הָעוֹלָם בִּידֵי הַשּׁוֹטִים, / וְלֹא אֶטֹּל הַקּוֹרָה מֵעֵינֵי הֶדְיוֹטִים? / וְהַדָּבָר הֵן בָּרוּר כַּשֶּׁמֶשׁ בַּצָּהֳרַיִם: / כִּי הַמֶּלֶךְ וּ’בַעַל הַנֵּס' – אֲחִיזַת עֵינַיִם! / לֹא אַפְקִיר דָּמִי לַכֶּלֶב הַמְנַבֵּחַ, / הַלִּסְטִים נִתְלֶה בַּמָּקוֹם שֶׁהוּא מְקַפֵּחַ! / יֵשׁ דִּין וְיֵשׁ דַּיָּן! אֵין הָעוֹלָם כִּסְדוֹם, / אֶת הָאֱמֶת אֲגַלֶּה וּפִי הַשֶּׁקֶר אֶסְתֹּם”.

הָלְכוּ שְׁנֵיהֶם אֶל הָרַב וַיְסַפְּרוּ לוֹ מַה שֶּׁקָּרָה, / וּבִקְשׁוּ מִמֶּנוּ עֶזְרָה בַּצָּרָה.

אָמַר הַזָּקֵן בְּקוֹל מָתוּן וְנָעִים: / "בְוַדַּאי אָסוּר לְהַכּוֹת אַכְסְנָאִים! / ‘כָּל הַמֵּרִים יָד – נִקְרָא רָשָׁע!’ – / כָּךְ קִבַּלְנוּ מִתּוֹרַת משֶׁה מוֹרָשָׁה… / אַךְ אַתֶּם, רַבּוֹתַי, לֹא צְדַקְתֶּם כָּל עִקָּר! / לְעַגְתֶּם לְאִישׁ צַדִּיק, אָדָם בִּיקָר, / הַאִם לֹא יְדַעְתֶּם, לֹא שְׁמַעְתֶּם מִימֵיכֶם, יְדִידַי, / כִּי שַׁמְגַּר ‘בַּעַל הַשֵּׁם’ גָּדוֹל הוּא עַד בְּלִי דַי?! / וְגַם עַל הַמֶּלֶךְ טְפַלְתֶּם שֶׁקֶר וּגְנוּת – – / וְאֵין פֶּלֶא כִּי הֲבֵאתֶם עַל עַצְמְכֶם פֻּרְעָנוּת!

‘כַּבֵּד אֶת הָאִישׁ’, הַמָּשָׁל מַטִּיף, / ‘אֲשֶׁר אֱלֹהִים עִמּוֹ מֵיטִיב!’ / לֹא אוּכַל לַעֲזָרְכֶם בְּזֶה הַמִּשְׁפָּט; / גָּדוֹל עֲווֹנְכֶם – שְׂאוּ הַחַטָּאת!"

רָאוּ שֶׁגַּם הָרַב חַי בְּטָעוּת, / וְאֵינוֹ אֶלָּא פַּחְדָּן וְאָדָם פָּעוּט; / וַיֵּלְכוּ וַיָּבוֹאוּ לִפְנֵי שׁוֹפֵט עַכּוּ"ם, / וְהִרְצוּ לְפָנָיו אֶת הָעִנְיָן הֶעָגוּם. / שְׁאֵלָם: “עַל מַה הֻכֵּיתֶם?” הֵשִׁיבוּ בִּקְצָרָה: / “יַעַן כִּי בְּ’בַעַל־הַשֵּׁם' הָאַשְׁמַאי דִּבַּרְנוּ סָרָה!” / וַיָּקָם עֲלֵיהֶם בַּחֲמָתוֹ הַשּׁוֹפֵט / וְהוּא דוֹחָם בְּאַמַּת הַבִּנְיָן וְשׁוֹבֵט / עַל גַּבָּם וּפְנֵיהֶם, מַכֶּה וְצוֹבֵט, / וּמֵרֹב הַכַּעַס וְהַחֵמָה הָרוֹתַחַת / נִשְׁמַט קַפְלֵטוֹ מִן הַקָּרַחַת – / וַתֵּרָאֶה גֻלְגָּלְתּוֹ עֲרֻמָּה וּמִתְבּוֹשֶׁשֶׁת… / תָּשַׁשׁ כֹּחוֹ, פָּנָה זִיווֹ וְהוֹדוֹ, / וַיְהִי כְּשִׁמְשׁוֹן הַגָּזוּז אַחֲרֵי הִוָּדַע סוֹדוֹ, / וְהוּא מַבִּיט סְבִיבוֹ בְּעַיִן נוֹאֶשֶׁת! / רִחֵם עָלָיו בִּנְיָמִין הָאוֹרֵחַ, / וַיָּשֶׂם אֶת הַקַּפְלֵט עַל רֹאשׁוֹ הַקֵּרֵחַ, / וּבַקְבֻּקְיָה יִשֵּׁר עָלָיו אֶת הַתַּלְתַּלִּים, / וַיִּקְרָא: “הוֹשִׁיעָה נָא, עוֹזֵר דַּלִּים!”

וְלִפְנֵי לֶכְתּוֹ אָמַר בִּנְיָמִין לְשׁוֹפֵט הַמְּדִינָה: / “נֶאֱמַר: ‘דִּינָא דְמַלְכוּתָא דִינָא!’ / וּבֶאֱמֶת אֵין מֶלֶךְ, דִּין וְדַיָּן, / וֶאֱמֶת וּצְדָקָה מִי יוֹדֵעַ אַיָּן?.. / הִכִּיתָ אוֹתָנוּ, שׁוֹפֵט שֻׁפְטָנָא! / כִּי הֶדְיוֹט אַתָּה, לֹא חָכָם וְתַנָּא! / אַף אַתָּה, עָנִי בְּדַעַת, קַבֵּל מִמֶּנִּי מַתָּנָה: / אֶצְבַּע מְשֻׁלֶּשֶׁת, שֶׁקּוֹרִין ‘תְּאֵנָה’ – / לְזֵכֶר עוֹלָם לְךָ אֶתֵּנָה!” / וּבְדַבְּרוֹ, אֶת הָאוֹת הַזֶּה עָשָׂה בְּכַפּוֹ, / וְהִגִּישׁוֹ לַשּׁוֹפֵט מִתַּחַת לְאַפּוֹ: / “קָחֶהָ, קֵרֵחַ מְקֻפְלָט וּמַפְאֶה, – / בַּעַל יָד חֲזָקָה וּמֹח רָפֶה.. / לֹא שֵׂכֶל בְּקָדְקָדְךָ, כִּי אִם פֵּאָה נָכְרִית, / אִי לְךָ, שׁוֹפֵט, לֹא תִשְּׂגֶּה בְּאַחֲרִית!”

וַיִּדֹּם הַשַּׂר, אַף מִלָּה לֹא יַפְלֵט, / רַק מְמַשְׁמֵשׁ בִּשְׂעָרוֹ וּמְסַלְסֵל בַּקַּפְּלֵט, / רַק עֵינָיו מְדַבְּרוֹת בַּעֲדוֹ תַחֲנוּנִים: / “עִזְבוּנִי לְנַפְשִׁי, קַבְּצָנִים שְׁנוּנִים!”

חָזַר בִּנְיָמִין עַל פֶּתַח כָּל שַׂר וּמוֹשֶׁל, / לִבּוֹ דַוָּי וְגוּפוֹ כּוֹשֵׁל, / לֹא נָתַן דֳּמִי לוֹ וְלֹא הִרְגִּיעַ, / עַד אֲשֶׁר אֶל הַמִּשְׁנֶה לְמֶלֶךְ הִגִּיעַ.

כ

וְלִפְנֵי אַרְמוֹן הַמִּשְׁנֶה יִתְהַלְּכוּ יוֹמָם וָלָיִל, / סָבִיב סָבִיב אַנְשֵׁי חָיִל – / חַרְבָּם עַל יְרֵכָם וְכִידוֹנָם בַּכַּף, / וְעֹז רוּחָם מִפְּנֵיהֶם נִשְׁקָף.

אַךְ רָאָם בִּנְיָמִין וְחִיל אוֹתוֹ תָקַף! – / וְעֵת עַיִן זוֹעֶמֶת נָתַן בּוֹ הַזָּקִיף, / נָשְׁתָה גְבוּרָתוֹ שֶׁל הֶחָכָם הַתַּקִּיף; / וַיְדַבֵּר תַּחֲנוּנִים: “אָנָּא, אָדוֹן!” / וְהַחַיָּל כִּוֵּן אֶל לִבּוֹ הַכִּידוֹן: / “עֲמֹד!” וַיִּתְחַלְחַל, כְּמוֹ לַמָּוֶת נִדּוֹן, / שִׁנָּיו נוֹקְשׁוֹת דָּא לְדָא, / סְחַרְחֹרֶת בְּרֹאשׁוֹ וּבְנַפְשׁוֹ רְעָדָה: / “אָנָּא, אֲדוֹנִי, אֲנִי רַק אִישׁ אֶחָד – / וְאִם תִּדְקְרֵנִי בַּדֶּקֶר הַחַד – / אָמוּת וְלֹא אֶחְיֶה וְאֶל הַמִּשְׁנֶה לֹא אָבוֹא, / וְסוֹדִי הַגָּדוֹל לֹא יִכָּנֵס לִלְבָבוֹ!” / הֵשִׁיב שׁוֹמֵר הַסַּף מֵעָלָיו כִּידוֹנוֹ, / וַיִּתֵּן לוֹ לַעֲבוֹר לְבֵית אֲדוֹנוֹ, / כִּי לֹא יָכֹל לַעֲמֹד מִפְּנֵי חֶרֶב לְשׁוֹנוֹ.

וַיְהִי כִּי נוֹדַע לְיוֹחָנָן מִפִּי נוֹשֵׂא כֵּלָיו, / כִּי אֶחָד, דּוֹרֵשׁ מִשְׁפָּט, צוֹעֵק אֵלָיו – / וַיִּתֵּן צַו לְהַכְנִיסוֹ. וְאַךְ רָאָהוּ – / בִּטְבִיעַת עַיִן רִאשׁוֹנָה הִכִּירָהוּ – / בִּנְיָמִין… הָרוֹפֵא, חֲכַם־הַחֲכָמִים! / וּבְלִבּוֹ נִכְמְרוּ רְגָשָׁיו הַחַמִּים, / וַיִּזְכֹּר לוֹ חֶסֶד יָמִים קְדוּמִים, / הִתְעוֹרְרוּ בַּנְּשָׁמָה זִכְרוֹנוֹת רְדוּמִים: / סַנְדּוֹמִיר, הַוִּיסְלָא, יַלְדוּת מְאֻשֶּׁרֶת… / עֵת נַפְשׁוֹ בְּנַפְשׁוֹ הָיְתָה מְקֻשֶּׁרֶת… / אַךְ הֶחָכָם הַמִּסְכֵּן לֹא יָדַע וְלֹא הִרְגִּישׁ, עִם מִי הַגּוֹרָל אוֹתוֹ הִפְגִּישׁ!

וַיִּתְוַדַּע אֵלָיו יוֹחָנָן חִישׁ – / אָמַר לְפִי תֻמּוֹ: “אֲנִי יוֹחָנָן הָרַצְעָן!” / וַיָּפָג לֵב בִּנְיָמִין וְדָמוֹ הֻצַּן – / פָּעַר פִּיו כְּמִין דָּג וְאֶת שְׂפָתָיו רִפָּה, / מִצְמֵץ בְּעֵינָיו וּבְיָדָיו פִּפָּה, / וְהוּא לוֹחֵשׁ בְּתִמָּהוֹן: “מִי פִּלֵּל, מִי צִפָּה! / הוֹי, פִּלְאֵי־פְּלָאִים, אוֹת וּמוֹפֵת!”

וַיִּתְאוֹשֵׁשׁ בִּנְיָמִין וַיִּקְרָא בִּרְתֵת: / “אֲדוֹנִי הַשַּׁלִּיט, הֱיֵה לִי לְשׁוֹפֵט!”

וּבְלִבּוֹ אָמַר: רֵיק זֶה וָבַעַר, / בְּוַדַּאי יְדַבֵּר אֶת אוֹיְבִי בַּשַּׁעַר, / הֲלֹא הוּא חֲבֵרִי וְאוֹהֲבִי מִנֹּעַר! / אֶת הָרָשָׁע כְּהֶרֶף עַיִן יַשְׁלִיךְ לְבֵית הַסֹּהַר, / וְאוֹתִי, הֶאָח, יַעֲשִׁיר עשֶׁר רָב! / כִּי לְכָבוֹד יֵחָשֵׁב לוֹ לִהְיוֹת אֵלַי מְקֹרָב! / וּבְנַפְשׁוֹ פְּנִימָה שָׂמַח, כִּי חָשַׁב: / אָכֵן, צָדַקְתִּי – הַכֹּל הֶבֶל וְשָׁוְא: / הַמֶּלֶךְ, “בַּעַל הַשֵּׁם”, וְזֶה הַוָּזִיר הַפָּעוּט, / הָעוֹלָם כֻּלּוֹ – יְסוֹדוֹ בְּטָעוּת!

אַךְ לִבּוֹ לְפִיו לֹא גִלָּה דָבָר.

וַיְסַפֵּר לִידִידוֹ מֶה עָלָיו עָבַר, / מֵעֵת לֶכְתּוֹ מֵאֶרֶץ אֶל אֶרֶץ וּמִגּוֹי אֶל גּוֹי, / וְהַמִּקְרֶה הָאַחֲרוֹן פֹּה, בְּבֵית הַתַּמְחוֹי, / וּדְבַר הָעֶלְבּוֹנוֹת, הַמַּכּוֹת וְהַנְּגָעִים! / וַיֹּאמֶר יוֹחָנָן: “הוֹי, רֵעִי הַנָּעִים! / שָׁמַעְתִּי כִּי תֶהְגֶּה אַך נְכָאִים; / גַּם בְּמוֹ עֵינַי אֶרְאֶה אֶת מַרְאוֹת הַנְּגָעִים, / אַךְ הַסִּבָּה לֹא שָׁמַעְתִּי: לָמָּה וּמַדּוּעַ?!”

וַיַּעַן הֶחָכָם הַמֻּכֶּה וְהַפָּצוּעַ: / “יַעַן כִּי חֶרֶב לְשׁוֹנִי עַל הַשֶּׁקֶר אָרִיק – / וּ’לְבַעַל הַשֵּׁם' קָרָאתִי נוֹכֵל וְאִישׁ רִיק! / עַל כֵּן עָלַי גָּבְרָה חֲמַת הַמֵּצִיק”.

אָמַר יוֹחָנָן: "אָכֵן, מֵאָז רַק לְעַצְמְךָ אַתָּה מַזִּיק, / כִּי בְּגַאֲוָתְךָ הָרֵיקָה עוֹדְךָ מַחֲזִיק! / וּמִיּוֹם יְדַעְתִּיךָ – / מוֹדֶה עַל הָאֱמֶת לֹא שְׁמַעְתִּיךָ, / וְהַגַּאֲוָה וְהָעַקְשָׁנוּת – / מְבִיאוֹת עָלֶיךָ יָגוֹן וּפֻרְעָנוּת!

זְכֹר מָה אָמַרְתָּ לִי בִּימֵי הַשֵּׁפֶל וְהַדַּלּוּת: / כִּי לַמַּדְרֵגָה שֶׁלִּי תּוּכַל לְהַגִּיעַ בְּקַלּוּת… / וְאִלּוּ אֲנִי מַעֲלָתְךָ לֹא אַשִּׂיג בְּוַדַּאי! / וְהִנֵּה יֵשׁ לִי רַב, וְעוֹד יוֹתֵר מִדַּי! / וְאַתָּה כְּעָנִי בַּפֶּתַח לְעֶזְרָתִי צוֹוֵחַ, / וַעֲמִידָתְךָ – עֲמִידָה שֶׁל קבְּצָן וּפוֹחֵחַ".

הִתְחִיל בִּנְיָמִין אִתּוֹ לְהִתְוַכֵּחַ, / וַיְדַבֵּר רְתֵת, וַיּוֹכִיחַ בְּוַדָּאוּת: / אֵין מֶלֶךְ וְאֵין מִשְׁנֶה, וְהָעוֹלָם בְּטָעוּת!

גָּעַר בּוֹ הַשַּׂר: “הוֹי, עַקְמָן וּפַתְלָן! / כָּל הָאוֹמֵר ‘אֵין מֶלֶךְ’ – הוּא כְּסִיל וּבַטְלָן! / בְּעֵינַי אֶת הַמֶּלֶךְ רָאִיתִי הַשָּׁבוּעַ, / וּדְיוֹקְנוֹ הַנֶּאֱצָל בְּלִבִּי טָבוּעַ”.

הֵשִׁיב הֶחָכָם בִּצְחוֹק מַר כַּלַּעַן: / “הֲבֶאֱמֶת וּבְתָמִים תָּעִיד וְתַעַן?! / כִּי זֶהוּ הַמֶּלֶךְ מֵאַיִן יָדַעְתָּ? / הֲלֹא כַּתֻּכִּי תָּקִיא מַה שֶּׁמִּפִּי אֲחֵרִים בָּלַעְתָּ! / וּבֶאֱמֶת אֵינְךָ אֶלָּא טוֹעֶה מְתַעְתֵּעַ, / אֵין מַמָּשׁ שֶׁל כְּלוּם בִּדְבָרֶיךָ, מִי כָּמוֹנִי יוֹדֵעַ”.

אָמַר הַמִּשְׁנֶה לְמֶלֶךְ: “דְּבָרִים שֶׁל שְׁטוּת! / שׁוֹטֶה אַתָּה, בִּמְחִילָה, וְחַי בְּטָעוּת… / וּמִן הַשּׁוֹטִים, כַּיָּדוּעַ, אֵין מְבִיאִים רְאָיָה – – / עוֹד תִּוָּכַח כִּי הַ’מֶּלֶךְ' אֵינוֹ בְּדָיָה!” / וַיּוֹסֶף יוֹחָנָן בְּרֶגֶשׁ שֶׁל הֲנָיָה: / “בְּצֶדֶק אָמְרוּ: ‘דַּל גֵּאֶה אֵין הַדַּעַת סוֹבֶלֶת’… / אָכֵן דְּרָכֶיךָ – רְעוּת רוּחַ, גַּאֲוָה עִם אִוֶּלֶת! / עַל כֵּן עֲצָתִי לְךָ, יְדִידִי, הֱיֵה זָהִיר וּשְׁתֹק! / כִּי לֹא יָאֶה לַמַּשְׂכִּיל לִפְרֹעַ חֹק, / וְאוֹי לוֹ לְאָדָם עֹל מַלְכוּת יִפְרֹק!”

אָמַר הֶחָכָם: “אִי לְךָ, שׁוֹר מוֹשֵׁךְ בָּעֹל! / הֲתֹאמַר בִּפְנֵי הָאֱמֶת דֶּלֶת לִנְעֹל? / סוֹפְךָ עַל תְּחִלָּתְךָ מוֹכִיחַ, חָבֵר, / כִּי בְּעוֹלַם הַמַּדָע תְּגַשֵּׁשׁ כְּעִוֵּר, / עֵינְךָ לֹא רוֹאָה, לִבְּךָ לֹא חוֹקֵר – – – / לֹא כֵן עִמָּדִי! אֲנִי הָרִים עוֹקֵר, / לֹא תַחַת נַפְשִׁי וְלֹא תֵרָתֵעַ, / מִן הַשֶּׁקֶר הַגַּס, מִן הַכָּזָב הַמְתַעְתֵּעַ! / אוֹי לְחָכְמָתְךָ – חָכְמַת אִשָּׁה בַּפֶּלֶךְ! / לֹא אַתָּה הֶגְמוֹן וְלֹא הוּא מֶלֶךְ!”

וַיִּצְעַק: “הוֹי, טָעוּת מָרָה וּמַמְאֶרֶת, / הַסִּכְלוּת אֶת פִּיהָ כִּתְהוֹם פּוֹעֶרֶת, / הַצֶּדֶק כַּחֶדֶק, וְהָאֱמֶת נֶעְדֶּרֶת, / וְכֻלָּם יִבְעֲרוּ, כַּגָּדוֹל כַּקָּטָן, / עוֹלָם מְרֻמֶּה, – יִקָּחֵהוּ בְּכוֹר שָׂטָן!”

– – – – –

עוֹד אֲרִירָתוֹ בְּפִיו כְּלַפֵּי הָעוֹלָם מוּטַחַת – / וּבַפֶּתַח הוֹפִיעָה דְּמוּת שֵׁד מִשַּׁחַת: / לְעֵינֵיהֶם הִתְהַפֵּךְ לְכַמָּה וְכַמָּה גְוָנִים, / וּפָנָיו אֶל מוּל פְּנֵי הֶחָכָם מְכֻוָּנִים.

וְהַתָּם רוֹאֶה וְלִבּוֹ חָרֵד, / וְנִשְׁמָתוֹ חִשְׁבָה מִגּוּפוֹ לְהִפָּרֵד, / וַיִּקְרָא: “הוֹי, אָבִי, הַצִּילֵנִי מִן הַשֵּׁד!”

וַיִּצְחַק הֶחָכָם: “הוֹי, טִפֵּשׁ וָבַעַר! / הֲתַאֲמִין בַּשֵּׁדִים כְּמוֹ יֶלֶד וָנַעַר?!”

וַיַּעַן: “אַאֲמִינָה גַם בַּטּוֹב וְגַם בָּרָע, / כִּי זֶה לְעֻמַּת זֶה אֱלֹהִים בָּרָא!”

וּמֵאֵימָה וְיִרְאָה לָאָרֶץ כָּרַע.

וְהַדְּמוּת קְרֵבָה וְהוֹלֶכֶת וְהִיא אוֹמֶרֶת בְּנַחַת: / “בּוֹא אִתִּי, חָכָם, לִמְקוֹם הָאֱמֶת הַנִּצַחַת! / הֵן אוֹתָהּ תְּבַקֵּשׁ בְּלִי מוֹרָא וָפַחַד… / הֲתֵלֵךְ אִתִּי? – אֲנִי הַשֵּׁד מִשַּׁחַת!”

“הִנְנִי וְהָלַכְתִּי!” – קָרָא הֶחָכָם בְּעֹז… / וַיִּשְׁלַח אֶת יָדוֹ וּבְיַד הַזָּר יֶאֱחֹז, / כֶּאֱחֹז בְּעֹגֶן הַצָּלָה וּמָעוֹז.

“אַל תֵּלֵךְ!” יוֹחָנָן מִתְחַנֵּן, אַךְ לַשָּׁוְא – – –

וַיֵּלֶךְ הֶחָכָם וְעַד הַיּוֹם לֹא שָׁב.

– – – – –

*

אָמַר הַמְחַבֵּר: לִכְאוֹרָה פֹּה תַּם, / מַעֲשֵׂה הַחֲבֵרִים, הֶחָכָם וְהַתָּם: / יוֹחָנָן נִשְׁאַר הָכָא, וּבִנְיָמִין הָלַךְ לְהָתָם, / וְהַמִּסְכֵּן אָבַד מֵעֵינֵינוּ וְנֶעְלַם… / אַךְ בֶּאֱמֶת הָעִנְיָן עוֹד טֶרֶם נִשְׁלַם, / וְאִם גַּם פִּי הֶחָכָם דּוּמִיָּה נֶאֱלַם!… / שָׁמַעְנוּ כִּי עַד הַיּוֹם הוּא תוֹעֶה בָּעוֹלָם, / וְאֶת הָאֱמֶת יְחַפֵּשׂ בִּשְׁבִילִים נַעֲלָמִים! / הַלְוַאי וְיִמְצֶאֶנָּה בְּיוֹם מִן הַיָּמִים, –

וְנִשְׂמַח גַּם אָנוּ בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים. – – –