זכה עקיבא אטינגר והתקופה הסוערת והפוריה ביותר בתולדות ההתישבות של התנועה הציונית – תקופת השנים תרפ“ב–תרפ”ז – קשורה קשר אמיץ בשמו, והוא היה מאדריכליה ומבצעיה העיקריים.
אטינגר הועמד בראש המחלקה להתישבות לאחר המלחמה הקודמת, עם ראשית ההתישבות הגדולה בעמק, אשר הקימה את עין־חרוד ותל־יוסף, בית־אלפא וגבע, כפר־יחזקאל ונהלל ויתר הישובים, שהם פינות היסוד של ההתישבות העובדת.
והוא לא הכזיב. את כל אוצר ידיעותיו, מסירותו ואהבתו העמיד לרשות מפעל־בראשית זה של ההתישבות בעמק, שממנו יתד ופינה לכל פעולות ההתישבות שבאו אחריו. עליו היה לסלול דרך למשק החקלאי המעורב החדש והמודרני1, החורג בעוז מהמסגרת של החקלאות הקיימת בארץ והפורץ למרחבים לא־שוערו. והיתה העזה גדולה במבצע זה. הקשיים האוביקטיביים היו עצומים, המתישבים היו מחוסרי כל הכשרה ומסורת בעבודה ובחקלאות; מעשה בראשית משקי היה כרוך במעשי־בראשית חברתיים, ורבות היו ההפרעות מצד גדולים ותקיפים בתנועה הציונית ובישוב, אשר הביטו בעין רעה על “הנסיונות המבזבזים את כספי העם”. ואם עלה לו למפעל ההתישבות להתגבר על כל מכשוליו, ולעלות על כל התקוות שתלו בו נושאיו ותומכיו ולהיות כיום המעוז העיקרי של ארץ־ישראל העברית החדשה – הרי זה הודות למסירותם ועקשנותם של שני השותפים למפעל: של העובדים בוני המשקים ושל העומדים בראש עבודת ההתישבות מטעם התנועה הציונית – אשר עקיבא אטינגר וארתור רופין היו מהראשונים ורבי הפעלים שבהם.
עקיבא אטינגר לא רק מילא באמונה את התפקידים שהוטלו עליו מטעם התנועה הציונית, אלא גם תרם ממחשבתו ופעולתו להאדרת מפעל התישבות העובדים בראשות2 תנועת העבודה, בהיותו הוא עצמו דבק בתנועה זו ונמנה עליה. עוד זמן רב לפני שקם המפעל הכספי העצמאי של ההסתדרות להתישבות בדמות “ניר”, הגה ויזם אטינגר את תכנית “חברת ההתישבות” ברשות העובדים והטיף לה.
לא כאן המקום לעמוד על זכויותיו של אטינגר בעצם פיתוח החקלאות לענפיה, בהישגים הגדולים שהנחיל לחקלאות בסיגול זני עצי פרי וגפנים באיקלום צמחים חדשים, בפיתוח משתלות, ביישוב הרים, ביעור, בפעולותיו המגוונות על שדה ההתישבות והחקלאות. עד לכך המפעל המשגשג ופורה. וכל מי שעמד קרוב לעבודתו של אטינגר ועבד במחיצתו – נהנה מנעימות אופיו, מנועם הליכותיו. איש רעים ושיחה היה. ללא מחיצה. בכל תקופות פעולתו היה חבר לאלה שאתם פעל. אהוב ומכובד.
ועל כן ראינו כולנו מתוך כאב את סילוקו של אטינגר מתוך מרכזי העשייה של עבודת ההתישבות והחקלאות בארץ בתקופת חייו האחרונה בעוד היה בכוחו לתת הרבה להתישבות ולהעניק לה מברכתו. ועל־כן מיוחד היה כאבנו עם הסתלקותו הפתאומית, בעודו מלא תכניות לפעולה ספרותית, שלה הקדיש רוב זמנו בתקופה האחרונה.
ינון שמו של עקיבא אטינגר בפנתיאון התפארת של מפעלי התישבות העובדים בארץ.
י“ד אדר תש”א
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.