אומרים: הכח זה היש האמתי. ומכאן שכל אותם חוקי מוסר הבאים להגן על החלש, אינם אלא בוראים ערכים של ישות בדויה ומדומה.
אבל כשאנו באים לעמוד על אפיו של שלטון־הכח, אנו מוצאים, שפעמים הוא עצמו מתקים קיום של ישות מדומה ואינו בעקרו אלא חזיון נפשי, כח פסיכולוגי ולא כח ממשי.
יחיד מושל ורודה בעם, יחיד מטיל אימה על הצבור והמוני בני־אדם משועבדים לו ועובדים אותו מתוך יראה. את מי הם יראים? הן בכח שבמציאות עולים הללו עליו, העבדים על המושל, אלא שכל אחד מהם רואה עצמו יחידי כנגד המושל וכל אחד מהם רואה עצמו יחידי כנגד חבריו המשועבדים כמותו. יש והם רוצים למרוד אלא שהם יראים זה את זה. יש ואחד מהם מעיז ומורד וחבריו אנוסים ליסרו, אף־על־פי שכולם מתאוים או זוממים לעשות כמעשהו. לא מפני המושל הם מתיראים, אלא מפני עבדיו עושי־רצונו, מפני עצמם. חולשתם פיקציה, חולשתם היא טעות, טעות־עבדים.
כחו של המושל בכך, שהוא משתף כחות לצרכו על־ידי שהוא מפריד בין עבדיו ובין צרכיהם המשותפים: הרבים רואים עצמם יחידים, יחידים זה כנגד זה, כל פרט רואה עצמו משועבד על־ידי כלל חבריו המשועבדים – ובכחה של טעות־גומלים זו, טעות רבים, מתקימת ממשלת היחיד.
לפיכך, עם הכרת טעות זו, הכרת סודה של אותה יראה משותפת, חוזר כח הרבים לבעליו. בטלה הונאת־עצמם ופקע כח הפיקציה של התקיף.
כל שחרור של עבדים הוא שחרור נשמתם מאותה טעות קטנה. ולכאורה כל מהפכה גדולה אינה אלה תקון־טעות מעין זה, תקון טעות קטנה.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.