בראשית ברא האדם אל אלהים בדמות צלמו האנושי והשאיל לו את משאלותיו ותשוקותיו הוא. מסתבר, כשאתה בא לעמוד על אפיה של אומה, בחון תחלה את האלהים שבראה לה; כהבדל האלים, הבדל העמים. אלָהּ של אומה זו מוצא קורת רוח בנאפופיהם של בני־האדם, אינו מתרצה ואינו משרה את ברכתו על ברכת עצים אלא אם־כן איש ואשה מזדוגים תחת הענפים; ואלָהּ של אומה זו מוצא קורת־רוח באהבה שבין אדם לחברו, בעשית צדק ומשפט. והרבה כיוצא בהם. כל המדות שאנו מונים באלהינו אינם אלא מעידים על מדותינו אנו.
וקרבנות בנים למולך, יכול הם מעידים על תאות בני־אדם לדם ילדיהם? לדעתי, הם מסמנים איזו התקדמות בהתפתחות היחסים שבין האדם והאלהים. הקרבנות הללו לא באו בשביל לעשות נחת־רוח לאלהים ולמלא את תאותו, אלא בשביל לכפר את פניו על ידי עונשים קשים שהתחילו בני־האדם להטיל על עצמם. מעין כך ובהטיה אחרת הסביר גם הרמן כהן אותו החזיון.
למדת, יש להפריש בין פולחן של הנאה ובין פולחן של צער. זה מגלה לנו את תאוותיו של האדם, התולה אותן באלהיו וצר אותו בדמותו הוא, וזה מגלה לנו את ראשוני פרפוריו של המוסר.
הגרמנים הקדומים, שהקריבו לאלהים קרבן מן האדם, היו מתנבאים על העתיד עפ"י האותות של בני־המעים. אימת־העתיד וחזון־העתיד הם מזעזועיו הגסים של מוסר־כליות אפלולי.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.