המטיף, המוכיח, הדברן – הוא אחד מחזיונות ההערמה, שהנשמה מערימה על עצמה.
הלה ששורש חייו בהטפה ודברנות, נשמתו חיה מעין חיי טפּיל, חיה על חשבונן של הנשמות שהוא מעורר ומרעיש, שואנת בשאון שהיא מעלה בקרב אחרים, נהנית מעוקצו של המוסר שהיא מטלת באלו.
אדם פשוט אין בטוי למוסר לבו אלא חרטה ואין תקנה לחטאו אלא תשובה. ואִלו המטיף כמעט שאינו טועם מעולם טעם מרדות שבלב. שכן ממציא הוא בטוי למוסר לבו עם כשהוא מיסר את אחרים; הוא מוצא את תקנתו בתקנתם הם, בתוכחות שהוא מוכיחם ובפרכוסים שהוא מפרכסם. בענוייהם שהוא מענם.
אדם פשוט אינו נפטר מתביעת הטוב אלא אם־כן הוא עושה בעצמו מעשה טוב. ואִלו המטיף מספיק יום־יום את צרכי־הטוב את נשמתו בזה, שהוא מעורר אחרים למעשים טובים, במה שהוא מעשה אותם.
אף זו. מתוך עסוקו תדיר בתביעות של מוסר יש והוא עצמו אינו נתבע לו כלל. הוא התובע – ואיך יהיה הוא גם הנתבע?
הזהרו מפני המטיפים.
*
דומה, הנשמה הדברנית היא בעלת מום מטבע־בריָתה. אין היא כנוסה ומכוונת כלפי פנים, נשמה שמוטה היא, שמוטת־חוץ, דלולה ויוצאת אל הקהל.
יצאנית היא והצניעות זרה לה. על־כן היא שטופה בדבור.
החוצפה היא תמיד בעלת־לשון.
הכל חולין בה; על־כן היא מדברת גבוהות על הקדושה. הכל קר בה; היא מציתה אש בלב אחרים, מתחממת ואינה בוערת באשם.
אף כשהיא נלחמת על האמת, יש בה מדה מרובה של זיוף.
עורק חיותה הוא הפתּוס, זה הצנור שדרך בו היא מריקה ומוציאה החוצה את יצריה הטובים עד שהיא מתרוקנת. מקום־חיותה – משפך.
הזהרו מפני הדברנים.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.