ושב נשפך דם יהודי בדרך ירושלים ושוב יכוסה רצח מחריד זה כמו שכוסו כל מקרי הרצח המרובים במקום הדמים ההוא, סביבת אבו גוש והר הקסטל.

ואין פלא בדבר, אם מקרים אלה חוזרים תכופות כל כך ויחזרו עוד ולא ייפסקו אלא בשעה שיעלה לרצון מלפני המרצחים עצמם להפסיקם. כי הנה בטח הם הולכים בדרכם וכל סכנה אינה נשקפת להם, לבטח הם חוזרים אל מאורותיהם – ואין מחריד. כמעט שלא קרה שייתפס שופך־דם וייענש כדי רשעתו, לא בתקופת תרצ"ו ולא בחדשים האחרונים של הטרור המחודש – מה, איפוא, ירסן אותם?

האמנם נעשה מצד השלטון הכל כדי לבער את קן־המרצחים בסביבה זו? האם נתבעו לאחריות תושבי הכפרים הסמוכים, אשר בלי ספק תנועת המרצחים ומיהותם גלויים לפניהם? לא נאַמין כי אין עצה ואין תבונה נגדם, כי ייתכן הדבר אשר קומץ מרצחים ישתלט חדשים רבים על דרך־מלך מרכזית, ללא כל יכולת של מעשה מכריע מצד השלטון. הן ראינו כמה זריזות ופעילות גילה השלטון במקום אחר, כשקרה מקרה ופועלים יהודים מחוסרי עבודה תקפו פרדסן יהודי מנשל (מעשה שכולנו מתנגדים לו): כאן הועמדה מיד כל המשטרה על הרגלים, ואף שלטון המחוז הוחרד ממנוחתו, ופועלים יהודים ניצודו ונאסרו, ומנהיגי פועלים מפתח־תקוה נקראו לאחריות והוזהרו – וידי כל המכונה מלאות עבודה. מדוע אין אנו רואים בדומה לזה זריזות ופעילות והחרדת כל מכונת השלטון לגבי התעללוּת איומה זו מצד קומץ מרצחים בשלטון, במשטר בטחון אֶלמנטרי?

עד מתי יימשך משטר הדמים אשר השליטו רוצחי אבו־גוש ועין־כרם וסביבת הר־הזיתים ודרך שיך־אבריק?

גם הישוב העברי שלנו אשם. אין להבין את השקט הזה שלנו למראה המסגרת השחורה המופיעה חדשות לבקרים. ואנו הולכים כל אחד לעבודתו ולעסקיו כאילו לא קרה דבר, כאילו דמים נשפכים אלה לא דמינו הם, כאילו לא בלבנו פוגעים הכדורים המרובים האלה, הנשלחים אלינו יום יום. היכן קול מחאתנו? היכן תגובתנו, תגובת גוף חי הנפגע בלבו? היכן הביטוי לכאכ היחיד והכלל ולעלבון הצורב היורדים עלינו יום יום?

כל הישוב וראשיו התעוררו – ובצדק – לאחר יום דמים בירושלים לפני כחדשיים ובתגובה נמרצה וחריפה הפסיקו את דרך הנקמה מצד יחידים מתפרעים כלפי אנשים חפים. הדברים השפיעו, ומאז לא חזר אף מקרה אחד של מעשה דומה, למרות מעשי הרצח המרובים שקרו מאז. כולנו מעונינים שלא ישנו מקרים כאלה. אולם זה מחייב את השלטון למעשים אשר יוכיחו כי הוא פועל בכל הרצינות ובכל הדרכים שברשותו לביעור קני המרצחים ולהשלטת סדר ובטחון. לדאבוננו אין אנו רואים את המעשים האלה ואין בנו ההכרה, כי נעשה כל מה שצריך לעשות. רק היום, חדשים רבים לשלטון ההפקרות והרצח בסביבת אבו־גוש, התבשרנו על שמועה בדבר קביעת משמר קבוע של המשטרה במקום זה. כמה דמים צריכים היו להישפך כדי שהמשטרה תתעשת ותתחיל לחשוב על דבר אלמנטרי כמשמר במקום המועד לפורענות?

אחד האמצעים החשובים ביותר להשלטת הבטחון בדרכים הוא זיון האנשים הנמצאים תדיר בדרכים, לבל יהיו עוד מופקרים, חסרי אפשרות עמידה על נפשם מול התנפלויות רוצחים מזוינים בנשק חדיש.

בל נחשה ובל נשקוט עד אשר תישמע זעקת הישוב היהודי המתבוסס בדמו וייעשה המעשה אשר יפסיק את סיוט הדמים המהלך בינינו זה שנתים.

שבט תרצ"ח