רקע
דוד ליבנה
תחי מדינת ישראל רצינו ואין זו אגדה

כל הנכנס תלה מיד מבטו בכתובת. נעצר ונדם תחתיו, כששפתיו אוכלות את הכתובת, לבו וכל רמ"חיו מעכלים אותה היטב, היטב בחיל וברעד פנימי.

כשהתמלא האולם הרים כוסית הקשיש בחברים. לחיי המדינה! – לחיי אחינו בנינו ובנותינו המפוזרים בשעה זו על המשלטים הסמוכים והרחוקים. לחיי כובשי בית שאן! תהילת נצח למגיני גוש עציון!

גוש־עציון הייתה הגלולה המרה ביותר שצריך היה לבלוע עם עוגת המדינה.

שלא כרגיל שרר שקט יחסי באולם המלא מכיסא לכיסא. לא שנמנעו מלדבר. אי אפשר היה לאנשים להישאר שתוקים. השתוקקו להחליף רשמים, אלא שדיברו בלחש כדי שמיעה באוזן קשובה, מחשש לחלל את הקדושה שריחפה בחלל, מעל ראשי כולם. ובכל זאת לא האריכו לשבת. החוץ משך. מה משך בחוץ?

כשיצאנו למרפסת המרווחת שקרועה אל ההר, הביט עלינו חרמשו של ירח צעיר תמים כתמיד מירח אל משנהו. המקבל את כל התמורות המתחוללות על פני כדור הארץ מחוללו בשוויון נפש ללא שינוי בארשת פניו. בחינת אין כל חדש. כבר אני גס לכל זה. גורל אחד צפוי לכולכם בסופו של דבר. בהר היתפצחו יריות בודדות ומצפון־מזרח הגיעו הדים עמומים של פגזי תותחים, או מרגמות. זה משם. מעמק הירדן.

– אחזור מיד, אמרתי להורי, אגש אל חדר הקריאה לשמוע חדשות אחרונות בקול ישראל. ידעתי שאבי רוצה להשמיע משהו באוזנינו בקשר למאורעות של הימים האחרונים. יתכן שהטרידה אותו המחשבה שזוהי שבת אחרונה לשבתי בתוכם זמן ממושך מכל הזמנים במשך שנתיים ושמונה חדשי שירותי בפלמ"ח. ביום ראשון אני מפליג. הייתה לי כתובת היכן להתייצב. לכתובת זו ולהתייצבות זו הייתה עכשיו מטרה מוגדרת היטב. אבל הורים היו רשאים לחשוב שבנם מפליג אל הבלתי נודע. אל מחוז משחקו של הגורל. זה היה נכון גם לגבי אפיק מחשבותיי בהרהוריי על העתיד הקרוב, אבל התעלמתי ממנו. חייב הייתי להתעלם ממנו, שאם לא כן אף לוחם לא היה מסוגל למלא את המוטל עליו.

שהיתי ליד המקלט שעה ממושכת יותר מכפי ששיערתי. לוחמים אחדים הגיעו לשהות־מה מבית־שאן. היה משום אתגר מושך לנסוע בלילה בכביש הזה שהיה סגור בפניהם עד לפני יומיים מתוך הכרה שהם עתה השליטים הבלעדיים עליו. אתגר זה הדביק גם את שומעיהם. אפשר לרדת לכביש אפילו לטיול אהבים. מה דרוש עוד. אתם רואים, אמרתי להורי הנה קם הדבר הבלתי מושג קודם והיה לעובדה. הכוח הסמוי של המנצח, מאמציו והשפעתו נפרשים אל מעבר לתחום נגעו הישיר. ועוד בשורה הייתה בפי, שארצות הברית של אמריקה הכירה ראשונה במדינת ישראל. לאחר שתי בשורות אלו שהבאתי עמי פנתה מסיבתנו לערוץ מעודד יותר ומכונפת תקוות ורודות יותר.


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 53048 יצירות מאת 3099 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־31 שפות. העלינו גם 21985 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!