אָדָם יֹאהַב זִכְרוֹנוֹתָיו

וּמִדֵּי פַּעַם שִׂיג וָשִׂיחַ הוּא קוֹשֵׁר אִתָּם.

כְּמוֹ פִּרְחֵי דֻבְדְּבָנִים

נוֹשְׁרִים אֵלֵינוּ רוֹנְנִים

יְמֵי יַלְדוּת צוֹחֶקֶת

וְחִיּוּכִים מְרַפְרְפִים כְּפַרְפָּרִים קַלִּים:

אוֹתוֹת־בְּשׂוֹרָה לָאַהֲבָה הָרִאשׁוֹנָה –

וְשׁוּב פּוֹרְחוֹת הָעֲרוּגוֹת, אֲשֶׁר בָּהֶן

הָיָה עָתִיד שֶלָּנוּ פֶּרַח בֵּין פְּרָחִים,

וּפְרִי בֵּין הַפֵּרוֹת.

אָדָם יֹאהַב זִכְרוֹנוֹתָיו

וּמִדֵּי פַּעַם שִׂיג וָשִׂיחַ הוּא קוֹשֵׁר אִתָּם.

אַךְ יֵשׁ גַּם זִכְרוֹנוֹת, שֶׁלְּסַלְּקָם נֹאבֶה,

וְהֵם יְמָאֲנוּ לִנְטשׁ אוֹתָנוּ.

כִּבְנֵי־שִׂיחָה טוֹרְדָנִיִּים דְּבֵקִים הֵם בָּנוּ,

וּבַאֲשֶׁר נֵלֵךְ יֵלְכוּ וּבְפִיהֶם תָּמִיד:

“הֲלֹא תִזְכֹּר! הָיָה זֶה בֹּקֶר מְעֻנָּן…”

וְאָנוּ עַל כָּרְחֵנוּ מַקְשִׁיבִים

וּלְעִתִּים אַף נִתְפַּתֶּה וְכוֹס שֶׁל תַּרְעֵלָה

נַקִּישָׁה עִמָּהֶם לְאוֹת בְּרָכָה.

אֶת הַשִּׁקּוּי נִלְגֹּמָה בַּצָּמָא,

כִּי רוּחַ הָעַצְבוּת שֶׁהֵם נוֹסְכִים, אָהַבְנוּ!

תִּשְׁעָה בְּמַרְס, תִּשְׁעָה בְּמַרְס, תִּשְׁעָה בְּמַרְס!

הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה – לְמִי הַכֹּחַ לְגָרְשׁוֹ?

הוּא בָּא אֵלֶיךָ כְּיָדִיד וָתִיק –

כְּלוּם לֹא תַסְבִּיר פָּנִים לוֹ?

הִנֵּה, יוֹשֵׁב בְּנַחַת, מְצַפֶּה כִי תְכַבְּדֵהוּ.

מַה תַּעֲשֶׂה לוֹ? הוּא יוֹשֵׁב!

תִּשְׁעָה בְּמַרְס, תִּשְׁעָה בְּמַרְס, תִּשְׁעָה בְּמַרְס!

עֵת אָרְחֵי־פָּרְחֵי מְשַׂחֲקִים בְּקֻבִּיּוֹת,

אֶל מִשְׂחָקָם יַטִּילוּ עֵרָבוֹן,

אֲשֶׁר עֶרְכּוֹ לֹא־כְלוּם.

וְרֹאשׁ הַיְּהוּדִי? – מַה הוּא דוֹגֵר שָׁם?

יֵשׁ לוֹ גֻלְגֹּלֶת מְשֻׁנָּה

וְאַף אָרֹךְ בּוֹלֵט עַל פַּרְצוּפוֹ

וְזֶה הָאַף דּוֹמֶה…

– נִחַשְׁתֶּם וַדַּאי עַל נְקַלָּה –

דּוֹמֶה הוּא לְסִימַן־הַשְּׁאֵלָה!

וּשְׁאֵלָה כָּזֹאת – לְוַאי תֵּרֵד שְׁאוֹלָה –

נוֹקֶפֶת לֵב רַבִּים!

לַשְּׁאֵלָה פִּתְרוֹן נָקוּב,

חַד־מַשְׁמָעִי, מַתְרִיעַ:

"אִם אֵיזֶה אַף אָרֹךְ מַפְרִיעַ,

יֵשׁ לְעָקְרוֹ מִן הַפַּרְצוּף!"

וְעוֹד אוֹמְרִים, כִּי גֻלְגָּלוֹת עִם אַף כָּזֶה

מוֹנְעוֹת מֵעִם טוֹרְפִים לְמִינֵיהֶם

אֶת כִּיסֵיהֶם בְּכֶסֶף לְפַטֵּם.

לָכֵן, הַלָּלוּ בְּשַׂחֲקָם בְּקֻבִּיּוֹת

אֶל מִשְׂחָקָם יַטִּילוּ עֵרָבוֹן,

אֲשֶׁר עֶרְכּוֹ לֹא־כְלוּם.

הָעֵרָבוֹן –

וַדַּאי אֵין זֶה מַדְהִים –

הוּא רֹאשׁ הַיְּהוּדִים!

תִּשְׁעָה בְּמַרְס, תִּשְׁעָה בְּמַרְס, תִּשְׁעָה בְּמַרְס!

בּוּלְגַרְיָה נֶהֶפְכָה לִמְאוּרַת־טוֹרְפִים

מְכֻרְבָּלִים בִּפְרַאק בַּעַל צוּרָה נָאָה.

נְשׁוֹתֵיהֶם מָשְׁחוּ צִפָּרְנֵיהֶן הַמַּבְרִיקוֹת

בְּדָם וְלֹא בְּלַכָּה.

הֵן שַׁי־דָּמִים הֵבִיאוּ הַגְּבָרִים

מִידֵי לוֹחֲמֵי־הַחֹפֶשׁ, שֶׁנָּפְלוּ

בְּיַעֲרוֹת־בַּלְקָן וּבְבָתֵּי־כֶּלֶא.

אַךְ הָאֱמֶת נִתְּנָה לְהֵאָמֵר:

אָמְנָם, אִבְּדָה בּוּלְגַרְיָה קְצָת

מֵעשֶׁר מַצְפּוּנָהּ: לְעֻמַּת זֹאת

הָיְתָה לְאֶרֶץ רַבָּתִי וּמְאֻחֶדֶת!

אָכֵן, אֵין לְזַלְזֵל בָּזֹאת, חָלִילָה.

מַדּוּעַ? הַפֵּרוּשׁ פָּשׁוּט מְאֹד:

כִּי כַּר־נִרְחָב־לַעֲשִׂיָּה נִפְתַּח: לַשֹּׁד!

שֻׁדַּד הָעָם

בְּלֹא חֶמְלָה

בְּיַד טוֹרְפִים וּבְנֵי חֶלְאָה.

אֲשֶׁר גִּזְעָם

פָשִׁיסְטִי מְזֻהָם.

וּבְאָזְנֵי הַכֹּל הִשְׁמִיעוּ הַשֵּׁדִים

פִּזְמוֹן אַרְסִי:

“הִזָּהֲרוּ מִיהוּדִים!”

תְּנוּבַת שָׂדֶה וָכֶרֶם

הֵם שָׁלְחוּ לְגֶרְמַנְיָה חוֹגֶגֶת

וְקֵבַת רְעֵבִים זוֹעֶקֶת

בִּקְּשׁוּ לְהַלְעִיט בִּכְרָזוֹת וּדְגָלִים,

שֶׁבָּהֶם חֹרְתוּ הַמִּלִּים:

“הִזָּהֲרוּ מִיהוּדִים!”

אֶת עַצְמָם אָהֲבוּ הַבּוֹגְדִים

וְסָגְדוּ לְאוֹתוֹת־שֶׁבַח זָרִים.

לֶהָמוֹן הִטִּיפוּ שִׂנְאָה עַזָּה:

"יִלְמַד נָא לִשְׂנֹא הָאֶזְרָח

וְשׁוּב עַל אַרְצֵנוּ תִזְרַח

הַשֶּׁמֶשׁ עַלִּיזָה!"

*

הַזְּאֵב וְהַנֵּץ בְּעוּטָם עַל שָׁלָל

נוֹהֲגִים לְסַמֵּן קָרְבָּנָם. אוֹתוֹ כְּלָל

שֶׁל טוֹרְפִים נָקְטוּ הַפָשִׁיסְטִים

וְטָבְעוּ אֶת הָאוֹת,

שֶׁצּוּרָתוֹ כּוֹכָב מְשֻׁשֵּׁה־צְלָעוֹת

עַל גּוּף קָרְבָּנָם הַיְּהוּדִי.

כּוֹכָבִים

מְשֻׁשֵּׁי־צְלָעוֹת צְהֻבִּים

קוֹלְטִים לְעֵת יוֹם

חִצִּים לוֹהֲטִים

וְגוֹנְחִים בַּלֵּילוֹת:

“מִי יִתֵּן וּמָחָר יִמְצָאוּנוּ מֵתִים!”

*

בְּטֶרֶם יָבוֹא אֶל עִיר־מוֹלֶדֶת – כְּבָר

רָאוּ הַיְּהוּדִים בַּחֲלוֹמָם הַמַּר:

תִּשְׁעָה בְּמַרְס!

וְהוּא, גָּמִישׁ וַחֲמַקְמַק צָעַד

כְּמוֹ חָתוּל בַּחשֶׁךְ, הָאוֹרֵב בַּלָּאט.

הַיְּהוּדִים כְּנוּעִים וְעַנְוֵי־רוּחַ

הֵגִיפוּ בִּשְׁקִידָה

כָּל דֶּלֶת וְכָל תְּרִיס פָּתוּחַ –

אֶת חַיֵּיהֶם סָגְרוּ בָּעֲלָטָה.

הָיָה בָּרוּר מְאֹד:

לְמַעַן יְחַיּוּ נַפְשָׁם יֵשׁ לַעֲבֹד,

אַךְ מִי יוֹרֵם כֵּיצַד, אֵיפֹה וּמָה?

עַד שֶׁעָלְתָה הַמַּסְקָנָה הָעֲגוּמָה:

"הַכֹּל אָבַד.

אַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל – מַה זֶּה אִכְפַּת!"

אִמְרִי, אִמִּי שֶׁלִּי, אַיֵּהוּ אַבָּא?

הַאִם יָשׁוּב וִיסַפֵּר לִי אַגָּדָה?

– יָשׁוּב, יָשׁוּב לָבֶטַח, יֶלֶד־מֹתֶק,

עַכְשָׁו הוּא בְּמַחֲנֵה הָעֲבוֹדָה.

וּמִי נוֹתֵן לָךְ כֶּסֶף בִּשְׁבִיל לֶחֶם?

הֲלֹא צָרִיךְ מִקֹּדֶם לְשַׁלֵּם?

– הַכֹּל מֻכְרָח אַתָּה לָדַעַת, מֹתֶק?

שְׁכַב אֶל חֵיקִי, יַלְדִּי, וְהֵרָדֵם!

אִמִּי, אִמִּי, רָצִיתִי שֶׁתִּקְנִי לִי,

כְּמוֹ לָאֲחֵרִים, כּוֹכָב צָהֹב!

– מְחִיר יָקָר מִדַּי עוֹלֶה הוּא לָנוּ.

דַּי לְפַטְפֵּט! תִּישַׁן, יַלְדִּי הַטּוֹב!

אִמְרִי נָא לָמָּה זֶה שׂוֹנְאִים אוֹתָנוּ?!

הָגִּידִי זֹאת וְאָז עֵינַי אֶסְגֹּר.

– אֲנִי עַצְמִי אֵינִי יוֹדַעַת לָמָּה.

חִידָה זוֹ בַּחֲלוֹם, אוּלַי, תִּפְתֹּר.

הַאִם בּוֹכָה אַתְּ? גַּם אֲנִי אֶבְכֶּה לִי.

אוּלַי גַּם אַבָּא שָׁם שׁוֹפֵךְ דְּמָעוֹת…

– דַּי! בִּשְׂמִיכָה חַמָּה זוֹ הִתְכַּרְבֵּל נָא.

חֲשֹׁב עַל אַבָּא! הוּא בּוֹדֵד מְאֹד.

*

עַל מִשְׁכָּבוֹ רָדוּם

יִשְׁמַע הַיֶּלֶד

אֵיךְ אַבָּא מְלַחֵשׁ לוֹ: קוּם!

אָז יְהַלְּכוּ יַחְדָּו

תַּחַת כִּפַּת הַתְּכֵלֶת

הָאָב

וּלְצִדּוֹ הַיֶּלֶד.

שְׂמֵחִים מְאֹד

יָשִׁירוּ וְיֹאכְלוּ סֻכָּרִיּוֹת.

הַכֹּל יָפֶה, אֲבָל

קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ שׁוֹבָבוֹת

וּמַה חֲבָל,

שֶׁהֵן דּוֹפְקוֹת עַל הַחַלּוֹן

וּמְגָרְשׁוֹת אֶת הַחֲלוֹם!

עַל מִשְׁכָּבוֹ הַיֶּלֶד מִתְמַתֵּחַ,

עֵינָיו פּוֹקֵחַ

עַל בַּיִת כֹּה עָצוּב.

הוּא עַל סְבִיבוֹ מַבִּיט

וְאֶת אִמּוֹ

שוֹאֵל הוּא לְתֻמּוֹ:

כְּלוּם כָּל הַלַּיְלָה, אִמָּא, אַתְּ בָּכִית?

*

בְּטֶרֶם עוֹד יָבוֹא אֶל עִיר־מוֹלֶדֶת – כְּבָר

צִפּוּ הַיְּהוּדִים אֶל הַתִּשְׁעָה בְּמַרְס.

וְהוּא, גָּמִישׁ וַחֲמַקְמַק צָעַד

כְּמוֹ חָתוּל בַּחשֶׁךְ, הָאוֹרֵב בַּלָּאט.

הַבֶּהָלָה

הָיְתָה הַגְּבֶרֶת הַמְלַוָּה תָדִיר

אֶת כָּל הַיְּהוּדִים, שֶׁשּׁוֹטְטוּ בָּעִיר.

הַבֶּהָלָה מִשְּׂמֹאל, וּמִמּוּלָהּ

נִשְׂרֶכֶת הַתִּקְוָה

צוֹלַעַת עֲנָוָה,

אֲבָל כְּדִין אִשָּׁה חוֹשֶׁשֶׁת לִכְבוֹדָהּ,

לָחֲמָה גַם הַתִּקְוָה בְּצָרָתָהּ.

דִּמּוּי זֶה מְגֻחָךְ קִמְעָה,

אַךְ הַתְּמוּנָה הָיְתָה דַי עֲגוּמָה.

פָשִׁיסְטִים הִסְתַּכְּלוּ בָּהּ בְּבַת־שְׂחוֹק צוֹנֶנֶת.

יִשְׁרֵי־הַלֵּב כָּבְשׁוּ אֶת כַּעֲסָם.

אֲבָל הָיוּ גַם יְדִידִים, לְצַעֲרֵנוּ

כֹּה הֲגוּנִים וְכֹה נֶאֱמָנִים,

שֶׁטָעֲנוּ, כְּגֹדֶל צְבִיעוּתָם,

כִּי הַדָּבָר מַכְאִיב מְאֹד,

מַדְאִיב מְאֹד,

וְתַחַת לְמַסְוֵה פְּנֵיהֶם רָטְנוּ בַּסָּךְ:

לַיְּהוּדִים אוֹ כָּךְ – אוֹ כָּךְ!

*

בְּמַחֲנֵה־הָעֲבוֹדָה שָׁמַעְתִּי

כְּלוּם רַק אֲנִי בִּלְבַד? –

עַל דְּבַר־הַשְּׁלַאגֶר הֶחָדָשׁ,

שֶׁגֶּרְמַנִּים הֵבִיאוּ לָעוֹלָם:

וּבֹו לֹא גֵ’ז בְּתַאֲוָה רָעַשׁ,

לֹא תֹף רָעַם,

כִּי אִם כְּלִי־יְרִיָּה מַמָּשׁ

וּלְקוֹל הַסַּכְּסוֹפוֹנִים

הִתְיַלְלוּ מִילְיוֹנִים –

מִילְיוֹנִים בְּנֵי אָדָם!

מִכָּל פִּנָּה שֶׁל חֲשֵׁכָה שָׁמַעְתִּי –

כְּלוּם רַק אֲנִי בִּלְבַד? –

עַל גֵּיהִנֹּם חָדִישׁ וּמְשֻׁכְלָל,

שֶׁגֶּרְמַנִּים הֵבִיאוּ לָעוֹלָם

וּבוֹ – בְּתוֹךְ דּוּדֵי־עֲנָק רוֹתְחִים –

בְּלִי גַעַשׁ וְשָׁאוֹן

נֶהֶפָּכִים

בְּכֹחַ הָאֵדִים

רוּסִים וּפוֹלָנִים וִיהוּדִים

לַחֲרִיצֵי סַבּוֹן.

שָׁמַעְתִּי. כֵּן. שָׁמַעְתִּי.

כְּלוּם רַק אֲנִי בִּלְבַד? –

וְשׁוּב שָׁאַלְתִּי וְתָמַהְתִּי:

כְּלוּם רַק אֲנִי?

זוֹ רַק שְׁמוּעָה, אוּלַי?

הַלְוַאי!

*

וּבַלֵּילוֹת

מְשַׂחֲקִים הַיְּהוּדִים “בֵּלוֹט”.¹

אַגַּב מִשְׂחָק יְגַלְגְּלוּ שִׂיחָה כָּזֹאת:

– נִשְׁבָּע אֲנִי בִּכְבוֹד אִשְׁתִּי,

וּבִילָדַי

גַּם בְּחַיַּי שֶׁלִּי: הֵן חֲמָתִי

בּוֹעֶרֶת – הַאֲמֵן לִי –

כָּל פַּעַם שֶׁעוֹלֶה עַל דַּעְתִּי,

כֵּיצַד מִתְעַלְלִים בִּבְנֵי עַמֵּנוּ!…

עַשֵּׁן לְךָ בְּשֶׁקֶט. שְׁכַח!

הַמָּוֶת לֹא כּוֹאֵב כָּל כָּךְ.

–הֲרֵי שָׁמַעְתָּ! כָּל הַיְּהוּדִים כֻּלָּם

מִמָּקֵדוֹנְיָה וְעָרִים עַל חוֹף הַיָּם

הוּבְלוּ לְפוֹלִין בִּקְרוֹנוֹת שֶׁל בְּהֵמוֹת…

– פָשִׁיסְטִים! נְשָׁמוֹת טְמֵאוֹת!

– אוֹמְרִים כִּי אַחַר כָּךְ יָבוֹא תוֹרֵנוּ

– לֹא הֲבִינוֹתָ, יְדִידִי. זֶה לֹא יִקְרֵנוּ.

– אוּלַי. אַךְ לַנָּשִׁים אַף לֹא מִלָּה

פֶּן יִתָּפְסוּ לְבֶהָלָה!

אַף עַל פִּי כֵן, אֵין לְזַלְזֵל

– כָּל זְמַן שֶׁבֶלֶב² חַי.

– וַדַּאי.

כָּל זֶה פּוֹלִיטִיקָה, לַעֲזָאזֵל!

וּבֶלֶב

הוּא מְלַחֵךְ פִּנְכָּה. סְתָם כֶּלֶב!

– מַה יֵּשׁ לַחֲשֹׁב? נִשְׁתֶּה עוֹד סֵפֶל חַם

מְרִירִי כְּמוֹ חַיֵּינוּ וְשָׁחוֹר כְּמוֹתָם…

וְהַגַּלְגַּל עוֹד יִתְהַפֵּךְ, אוּלַי…

שִׂים סָכָרִינָה… לֹא יוֹתֵר מִדַּי!

*

שָׁעָה שֶׁבְּבָתֵּי־קָפֶה הַיְּהוּדִים

הִמְתִּיקוּ סוֹד יַחְדָּו כִּמְנֻדִּים;

שָׁעָה שֶׁתַּחֲנַת שִׁדּוּר שֶׁבַּמַּחְתֶּרֶת

הָיְתָה לָהֶם גַּם לֵב גַּם אֹזֶן מְסַבֶּרֶת

שָׁעָה שֶׁלְּבֵיתָם חָזְרוּ בְּתֵשַׁע

חֲפוּיֵי־רֹאשׁ, אֲחוּזֵי־חֶשֶׁד;

שָׁעָה שֶׁהִתְאַמֵּץ מֹחָם לָדַעַת

כֵּיצַד תַּשִּׂיג יָדָם לְבֶגֶד אוֹ לְנַעַל,

אוֹתָהּ שָׁעָה נִתְקַלְתִּי אָנֹכִי

בְּאִישׁ־מַכָּר שֶׁשְּׁאֵלַנִי:

        “מַה שְּׁלוֹמְךָ, אָחִי!”

חָשַׁבְתִּי בְּלִבִּי: “הֲרֵי לְךָ צָבוּעַ!”

הָיָה הוּא לֶגְיוֹנֵר³ יָדוּעַ,

שֶׁפִּיו סֻכָּר

וּלְבָבוֹ פִּלְפֵּל חָרִיף וָמַר.

פָּתַחְתִּי וְעָנִיתִי בִּקְצָרָה

וּבְשָׂפָה עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר בְּרוּרָה:

"בְּאֵין עִנְיָן הַמַּעֲסִיק אוֹתְךָ

וּבְאֵין צָרָה הַמְצִיקָה לְךָ,

מוֹצֵא אַתָּה בַּיְּהוּדִים

נוֹשֵׂא לְשִׂיחַ מְעַנְיֵן,

לֹא כֵן?

מָה! דַּם שִׁישָׁה מִילְיוֹנִים יְהוּדִים

שָׁתוּ הַנְּשָׁרִים הַגֶּרְמָנִים?

אָיֹם! – אַתָּה אוֹמֵר – פָּשׁוּט, לֹא יִתָּכֵן, –

"אָכֵן, אַתָּה עוֹמֵד נִדְהָם,

רוֹתֵחַ עַל הַזֵּד וְעַל הַתָּם.

אֵין קַל מִזֶּה. דָּבָר לֹא תְסַכֵּן,

לֹא כֵן?

" הַיְּהוּדִים – פְּקַעַת סְבוּכָה עַד לְהַפְחִיד.

אַתָּה מַתִּיר אוֹתָהּ בְּאֵשׁ וּבְגָפְרִית,

אַךְ פֶּתַע חַשְׁתָּ בְּרָעָב, זְמַנְּךָ דוֹחֵק,

לֹא כֵן?

"אֲכַבֶּדְךָ, אֵפוֹא, אָחִי!

הַסְּעֻדָּה הַיּוֹם אַגִּישׁ אֲנִי לְךָ:

עַל הַשֻּׁלְחָן תִּרְאֶה קְבָרִים פְּתוּחִים…

בָּשָׂר וָדָם וַעֲצָמוֹת כְּחֶפְצְךָ!

"אַתָּה נוֹשֵׁךְ שְׂפָתֶיךָ וּפוֹכֵר יָדַיִם

בְּגַלּוֹתְךָ בְּנֵתַח שֶׁל בָּשָׂר אָדֹם

עֵינַיִם שׁוֹאֲלוֹת בְּתֹם:

“מַדּוּעַ?”

זֶה חִזָּיוֹן תָּמוּהַּ?

קָשֶׁה לָשֵׂאת!

רוֹצֶה אַתָּה לְהִמָּלֵט?

חַכֵּה נָא, אֹרֶךְ־רוּחַ!

יֵשׁ עוֹד מָנָה פֹּה לְקִנּוּחַ!

הִנֵּה, צְלִי־לֵב… הָרֹטֶב הוּא דְמָעוֹת שֶׁל אֵם.

אֲרוּחָתְךָ הַרְשֵׁה לִי לְסַיֵּם

בִּנְגִינַת קוֹנְצֶרְט!

“אָיֹם”, אַתָּה גוֹזֵר,

“קוֹלוֹת נָשִׁים וִילָדִים!”

– כֵּן, בַּקּוֹלוֹת הַלָּלוּ מִתְמָרְדִים זְמַנִּים

שֶׁלֹּא יָדְעוּ כְּנִיעָה מֵעוֹלָמִים!!

אָכֵן, חָוְרוּ פָּנֶיךָ. הַפְּגִיעָה חַדָּה

וְרַק עַכְשָׁו תָּחוּשׁ עֲקִיצָתָהּ!

הַיְּהוּדִים – נוֹשֵׂא לְשִׂיחַ מְעַנְיֵן,

לֹא כֵן?

וּמַכָּרִי, שֶׁבִּשְׁלוֹמִי דָרַשׁ,

הֵעִיף עָלַי מַבָּט אַכְזָר

וְהִסְתַּלֵּק בְּרַחֲשֵׁי אֵיבָה עַזָּה,

כְּמוֹ הִכִּישׁוֹ נָחָשׁ.

תַּחַת שְׂפָמוֹ וַדַּאי מִלְמֵל: "צָרָה צְרוּרָה!

דְּבָרָיו אֶמְסֹר לִידִיעַת הַמִּשְׁטָרָה!"

וְהַשּׁוֹטְרִים בְּעִיר־מוֹלֶדֶת כְּבָר

עָמְדוּ עַל הַמִּשְׁמָר

בְּצִפִּיָּה לְיוֹם תִּשְׁעָה בְּמַרְס!

וְהוּא, גָּמִישׁ וַחֲמַקְמַק צָעַד

כְּמוֹ חָתוּל בַּחשֶׁךְ, הָאוֹרֵב בַּלָּאט.

*

בִּטְרַקְלִינֵי מִשְׂרַד הַפְּנִים

נָשְׂאוּ־נָתְנוּ עַל סַחַר־חוּץ

עִם בְּנֵי־הַבְּרִית הַגֶּרְמַנִּים

וְשָׁם קָבְעוּ

הַדֶּרֶךְ לִיצוּא־יְבוּא.

סְעִיף “יְבוּא” דִּבֵּר עַל אֶמְצָעִים דְּרוּשִׁים

לְחִזּוּקָה שֶׁל עָרִיצוּת

תּוֹצֶרֶת רַיְיךְ שְׁלִישִׁי:

אֶלֶף טוֹנָה רֹעַ לֵב

וְאֶלֶף טוֹנָה “אָדָם לְאָדָם זְאֵב”

וְכָךְ וְכָךְ כְּלֵי־נֶשֶׁק רְעוּעִים,

פְּרוֹפֶסוֹרִים, מַדְרִיכִים…

סְעִיף “יְצוּא” וּבוֹ נָקוּב מִסְפַּר

הַטּוֹנוֹת שֶׁל טַבַּק מֻבְחָר,

דְּגָנִים, פֵּרוֹת, שֶׁמֶן־וְרָדִים

וּפוֹעֲלִים וִיהוּדִים…

כָּל הַסְּחוֹרָה יֵשׁ לְכַנֵּס בַּמַּחְסָנִים.

אָז הַשְּׁמוּעָה יָצְאָה לָשׁוּט בָּעִיר:

"הַאִם תֵּדְעוּ לְמַעַן מָה

בְּקֶצֶב כֹּה מָהִיר

עוֹרְכִים וּמַתְקִינִים

דִּירִים וּמַחְסָנִים?"

"אוֹמְרִים, כִּי בָּם יַשְׁכִּינוּ יְהוּדִים.

אַחֲרֵי אִסּוּר עַל טִיּוּלִים

בֵּין הַשְּׂדֵרוֹת וּבַגַּנִּים;

אַחֲרֵי אִסּוּר עַל בִּקּוּרִים

בַּתֵּיאַטְרוֹן וּבַקּוֹלְנוֹעַ

נִגְזַר עַל יְהוּדִים לִשְׁכֹּן בְּמַחְסָנִים!"

כִּי הַשְּׁמוּעָה יָצְאָה לָשׁוּט בָּעִיר

וּבְאָזְנֵי הַכֹּל לָחֲשָׁה

הִיא בַּחֲשַׁאי:

"הֱיֵה זָהִיר,

שְׁמֹר זוֹ הַחֲדָשָׁה

בְּסוֹד:

נוֹדַע לִי מִמָּקוֹר מֻסְמָךְ מְאֹד:

עוֹמְדִים לִכְלֹא הַיְּהוּדִים בְּמַחֲנוֹת,

אֲשֶׁר הוּקְמוּ בִּתְחוּם הַמְּדִינָה. כָּזֶה הַצַּו!"

– “אֵינִי יוֹדֵעַ: לְהַאֲמִין אוֹ לָאו”.

*

"לוּ בַּעֲלִי הָיָה פֹּה, אָז הַכֹּל הַכֹּל

יָכֹלְתִּי אֵיכְשֶׁהוּ לִסְבֹּל,

וְלֹו, אוּלַי, עוֹד לֹא נוֹדַע דָּבָר…

שָׁמַעְתָּ בְּוַדַּאי: הַשִּׁלְטוֹנוֹת דּוֹרְשִׁים

כִּסְאוֹת וְשֻׁלְחָנוֹת וְדַרְגָּשִׁים

כֵּלִים שׁוֹנִים מִסִּיר וְעַד תַּרְוָד…

הָא, בְּלִי סָפֵק, פֹּה מִתְרַחֵשׁ דְּבַר־מָה.

אַךְ מָה? אֲנִי לִפְתֹּר זֹאת לֹא יוֹדַעַת!

מִ’לֹּא יוֹדַעַת' זֶה אֲנִי כְּבָר מִשְׁתַּגַּעַת!"

*

וְאָנֹכִי רָץ כָּל הַיּוֹם לִשְׁמֹעַ

מִפִּי הַפַּרְנָסִים מִלָּה אוֹ שְׁתַּיִם.

גַּם הֵם סוֹבְלִים. וּבְכָל זֹאת יֵשׁ בָּם כֹּחַ

לְהַעֲלוֹת חִיּוּךְ, לוֹמַר דִּבְרֵי עִדּוּד:

“יִהְיֶה עוֹד טוֹב. קְצָת סַבְלָנוּת”

הָא, לֹא, אֲנִי אוֹמֵר. מוּטָב לָמוּת!

לִחְיוֹת בְּחֹסֶר וַדָּאוּת?

הֲלֹא זֶה כִּלָּיוֹן חָרוּץ!

– נָקֵל לָמוּת מִן הַשָׂפָה לַחוּץ!

לָמוּת אֵינִי רוֹצֶה!

הַיַּעַר לֹא רָחוֹק. אֵלֵךְ לְשָׁם,

אֶקַּח נָקָם…"

אַתָּה יוֹצֵא, אַךְ מַה יֵּצֵא מִזֶּה לְאָח קָטָן וָאֵם?

אֲנִי דוֹאֶגֶת רַק לָהֶם, לָהֶם!

– עֲשִׂי נָא כְּאַוַת נַפְשֵׁךְ!

אֲנִי הוֹלֵךְ!

אֶת הַחֵרוּת לֹא בִּתְפִלּוֹת נָשִׁיב…

– לֵךְ בְּשָׁעָה טוֹבָה!

אֲנִי הוֹלֶכֶת לְהַשִּׂיג

בְּגָדִים לִילָדַי!

אוֹמְרִים, כִּי הָרוּסִים

אֶל גְּבוּלוֹתֵינוּ מִתְקַדְּמִים כְּמוֹ סוּפָה

וְאָז אוּלַי"…

וְהַשְּׁמוּעָה יָצְאָה לָשׁוּט בָּעִיר.

הַיְּהוּדִים עַצְמָם הוֹלִיכוּ אֶת רַגְלֶיהָ.

וְצֵל־תִּקְוָה נִשְׂרָךְ בְּעִקְּבֵיהֶם צוֹלֵעַ.

נָתְנוּ כַּפּוֹת וְסַכִּינִים, סִירִים, דְּלָיִים,

כִּסְאוֹת וְשֻׁלְחָנוֹת וּשְׁאָר מִטַּלְטְלִים,

וּבְלִבָּם חָשְׁבוּ, שֶׁלֹּא כָּלוּ כָּל הַקִּצִּים,

שֶׁדֶּרֶךְ הַשּׁוֹאָה אֵינָהּ סוּגָה רַק בְּקוֹצִים!

סוֹכְנֵי בּוֹלֶשֶׁת, קוֹמִיסָרִים וְשׁוֹטְרִים

קָרְצוּ בְּעַיִן זֶה לָזֶה בְּתִמָּהוֹן:

" הַיְּהוּדִים, הַאִם הֵם כֹּה עִוְרִים,

עַד כִּי אֵינָם רוֹאִים אֶת גֹּדֶל הָאָסוֹן?"

הַיְּהוּדִים יוֹדְעִים! הַיְּהוּדִים יוֹדְעִים!

יוֹדְעִים כִּי רַכָּבוֹת שְׁחוֹרוֹת תַּגַּעְנָה,

שֶׁנְּעָרוֹת, נָשִׁים וִילָדִים תִּבְלַעְנָה

וְאַחַר כָּךְ תִּסַּעְנָה,

וְרַק הַשֵּׁד יוֹדֵעַ אָנָה…

בָּתִים וַחֲצֵרוֹת,

גַּנִּים, עֵצִים, גְּדֵרוֹת

קוֹדְרִים יֹאמְרוּ בְּצַעַר מַר:

הַכֹּל, הַכֹּל נִגְמַר…

דְּמֻיּוֹת וְזִכְרוֹנוֹת מֵתִים

יָקוּמוּ לִתְחִיָּה

וְשׁוּם דָּבָר לֹא עוֹד יִהְיֶה

כְּשֶׁהָיָה…

כִּי רַכָּבוֹת שְׁחוֹרוֹת תַּגַּעְנָה,

וְרַכָּבוֹת תִּסַּעְנָה.

עֵינֵי הַכֹּל תִּשְׁאַלְנָה:

מַה הָלְאָה?

אֱמֹר מַה הָלְאָה, אִישׁ?

אַךְ הַשּׁוֹטֵר יַחֲרִישׁ.

עֲשַׁן הָרַכָּבוֹת יַשְׁחִיר

וְיִתַּמֵּר לְמַעְלָה.

מַה הָלְאָה?

שׁוּב הֶעָשָׁן יַחְוִיר

וְיִתְפַּזֵּר וְאַחַר כָּךְ

הוּא יִשָּׁכַח.

הַיְּהוּדִים יָדְעוּ! הַיְּהוּדִים יָדְעוּ!

פַּעֲמוֹנֵי הַכְּנֵסִיּוֹת לֹא זָעֲמוּ

וְהַתֻּפִּים לֹא רָעֲמוּ,

הַלְּבָבוֹת רַק פָּעֲמוּ

עַזִּים מִקּוֹל הַתֹּף.

רָמִים מֵהֹלֶם פַּעֲמוֹן,

כִּי הָאִיּוּם עַל בּוֹא אָסוֹן

רוֹקֵם גִּידִים:

הַיְּהוּדִים יוֹצְאִים מֵעִיר מוֹלֶדֶת כְּבָר

בְּיוֹם תִּשְׁעָה בְּמַרְס!

*

אִשָּׁה קוֹרֵאת מִכְתָּב מִבַּעֲלָהּ,

שֶׁבָּא מִמַּחֲנֵה הָעֲבוֹדָה:

"אִשְׁתִּי הַיְקָרָה, תּוֹדָה

עַל הַבְּרָכוֹת וְעַל הַחֲבִילָה.

פֹּה הַשְּׁמוּעוֹת לֹא מְשַׂמְּחוֹת עַכְשָׁו

אַתְּ לֹא כּוֹתֶבֶת כְּלוּם, מַדּוּעַ?

הַגִּידִי לַשּׁוֹבָב:

פַּרְוַת־כְּבָשִׂים אֶקְנֶה לוֹ. זֶה בָּטוּחַ.

שׂוּמָה עָלָיו לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלֵךְ. לִשְׁקֹט.

יִשְׁלַח אִגֶּרֶת לִי קְטַנָּה.

וּנְשִׁיקוֹת רַכּוֹת

וְכָל לִבִּי לָכֶם בְּמַתָּנָה.

עוֹד נִתְרָאֶה אִם יְאִירֵנוּ הַמַּזָּל.

מִבַּעֲלֵךְ – אִישׁ־מַחֲנֶה אֻמְלָל".

אִשָּׁה קוֹרֵאת מִכְתָּב מִבַּעֲלָה,

שֶׁבָּא מִמַּחֲנֵה הָעֲבוֹדָה.

בַּעֲדִינוּת הִיא מְטִילָה

אֶת הַנְּיָר בַּמִּזְוָדָה

בְּטֶרֶם צֵאת לַדֶּרֶךְ.

לְשֵׁם מַזְכֶּרֶת.

*

וּבּוּלְגָּרִים טוֹבִים לֹא הֶאֱמִינוּ,

כִּי יְהוּדִים זָקֵן וָטַף

הוּבְלוּ כְּעֵדֶר לַשְּׁחִיטָה,

כִּילָדִים לְיַעַר עֲלָטָה.

אֲבָל הֵם שָׁאֲלוּ תְמֵהִים:

אִמְרוּ, מָה אַשְׁמָתָם שֶׁל יְהוּדִים?

כָּךְ גּוֹרָלוֹ

שֶׁל עַם שֶׁאֵין לוֹ אֶרֶץ מִשֶּׁלּוֹ.

אַךְ מִי אָשֵׁם בְּכָךְ? כְּלוּם הוּא עַצְמוֹ?

הָיוּ שָׁם בּוּלְגָּרִים טוֹבִים

שֶׁלְּבָבָם נִגַּף.

רַק נְחָשִׁים מִסְפָּר שָׁרְקוּ בְּעֹנֶג רַב.

*

הַיְּהוּדִים חָפְזוּ, הִתְרוֹצְצוּ

רָכְשׁוּ סַלִּים וּמִזְוָדוֹת וְנַרְתִּיקִים

וּנְעָרִים פָשִׁיסְטִים לוֹצְצוּ

וְסַכִּינֵי גִּחוּךְ דַּקִּים

בַּיְּהוּדִים יָרוּ.

נָשִׁים דְּמוּעוֹת־פָּנִים תָּפְרוּ

בְּגָדִים עָבִים לַפָּעוֹטוֹת,

כִּי מִי יֵדַע הֵיכָן רוּחוֹת רָעוֹת

יָפִיחוּ עֲלֵיהֶם שִׂנְאָה?

הוֹי, יִשְׁמְרֵם הָאֱלֹהִים מִסַּכָּנָה!

אֲבָל הָאֱלֹהִים.

שׁוֹכֵן גְּבָהִים

וּמֶלֶךְ –

הַרְחֵק מֵהַרְרֵי אֶלֶף.

רַק הַחַיָּה שֶׁבָּאָדָם

עוֹדֶנָּה מְיַלֶּלֶת…

*

הַיְּהוּדִים הִתְרוֹצְצוּ,

מָכְרוּ הַכֹּל

בֵּין שֶׁרָצוּ וּבֵין שֶׁלֹּא רָצוּ.

מָכְרוּ בִּדְאָבָה וּשְׁכוֹל,

בְּאֶצְבָּעוֹת פְּצוּעוֹת.

שְׁכֵנִים צָבְאוּ עַל הַדְּלָתוֹת

מֵהֶם לָתֵת יָד שֶׁל עֶזְרָה

מֵהֶם לִטֹּל

כָּל חֵפֶץ שֶׁיִּצְלַח גַּם לְבֵיתָם.

פּוֹגְרוֹם שָׁקֵט,

פּוֹגְרוֹם בְּלִי דָם!

*

הַיְלָדִים צָהֲלוּ: נִסַּע בָּרַכֶּבֶת!

נִהְיֶה גִבּוֹרִים

בַּעֲלִילָה מַרְהֶבֶת,

מַמָּשׁ כְּמוֹ בַּסִּפּוּרִים!

הֵם יֵצְאוּ לַבִּירָה

בְּחֻלְצוֹת־סְפּוֹרְט,

בִּנְעָלִים מְסֻמָּרוֹת

וּלְמָחֳרַת הַיּוֹם יִהְיוּ בִּקְיוּסְטֶנְדִיל – ⁴

בַּחֲזָרָה!

"אִמָּא, אֲנִי צָרִיךְ תַּרְמִיל

שֶׁל עוֹר נוֹצֵץ!

אַבָּא, קְנֵה אֶקְדָּח לִי! שֶׁיִּהְיֶה שֶׁל עֵץ!"

הַיְלָדִים נַפְשָׁם נִסְעֶרֶת

כְּאִלּוּ הֻזְמְנוּ לַחֲזוֹת בְּסֶרֶט,

וּבוֹ יִרְאוּ עַל בַּד

אֶת הַמַּלָּח סִינְבַּד,

אֶת צַ’רְלִי לֵץ כַּבִּיר,

וְהַכֶּלֶב כֹּל־מֵבִין,

הוּא רִין־טִין־טִין!

*

וְהָרוּחַ –

נָבַח מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב

כְּמוֹ כֶּלֶב רָעֵב וּפָצוּעַ.

נָבַח עַל אַחַי הַמְעֻנִּים

מֵעֹרֶף, מִפָּנִים.

בְּלִי הֶרֶף

נָבַח הָרוּחַ

וּבְלִי דַעַת מַדּוּעַ!

בְּעִצּוּמוֹ שֶׁל יוֹם

לְפֶתַע פִּתְאֹם

הוֹפִיעַ כַּבַּאי עִם תֹּף.

מְשֻׁנֶּה! הוּא תָפַף תְּפִיפָה

וְגָרַם לִשְׂרֵפָה!

מַה קָּרָה?

בְּקוֹל נִרְגָּשׁ

הִכְרִיז הַבַּרְנָשׁ

כִּי בְּתִשְׁעָה בְּמַרְס

שְׁעַת־עֹצֶר תֻּנְהַג בְּעִירֵנוּ.

הַיְּהוּדִים הִתְלַחֲשׁוּ:

בִּשְׁבִילֵנוּ! בִּשְׁבִילֵנוּ!

שְׁעַת־עֹצֶר תֻּנְהַג.

בְּחוּצוֹת הָעִיר יִמְלֹךְ הַשֶּׁקֶט.

כָּל אָדָם יָבִין וְיִפְסֹק:

בְּבוּלְגַרְיָה יֵשׁ חֹק

וְיַד הַחֹק שׁוֹלֶטֶת:

שְׁעַת־עֹצֶר תֻּנְהַג!

*

שׁוֹטְרִים יַבוֹאוּ וְיַכּוּ בַּדֶּלֶת.

הַיְּהוּדִים קְרוּעֵי־עֵינַיִם יְקַדְּמוּם.

הֵם יִכָּנְסוּ וְהַנָּשִׁים מֻכּוֹת בְּהֶלֶם

יָרִימוּ צְעָקָה שֶׁל פַּחַד וְטֵרוּף.

וְהַגְּבָרִים אוֹתָן יְנַחֲמוּ, יַשְׁקִיטוּ

בְּדִבּוּרִים שֶׁאֵין בָּהֶם נִחוּם.

וְהַקְּטַנִּים בְּתִמָּהוֹן יַבִּיטוּ

אֶל אִמָּא, שֶׁנּוֹהֶגֶת בְּטִמְטוּם.

אָז הַשּׁוֹטֵר יֹאמַר, כִּי עֵת לָלֶכֶת

וְהֵם יֵצְאוּ דְווּיִם וּבְגוּף רָצוּץ

לִקְרַאת קְבוּרַת עַצְמָם, שֶׁנֶּעֱרֶכֶת

בְּתוֹךְ רַכֶּבֶת כַּאֲרוֹן־מֵתִים עָצוּם.

וְאַחַר כָּךְ? לֹא כְלוּם! וּבְהָאִיר הַבֹּקֶר

יָקוּם הָעָם מִשְּׁנָת וִיחַפֵּשׂ בַּנּוֹף

שְׁכֵנָיו הַיְּהוּדִים, אֲבָל… וְאָז כַּנֹּהַג

יֵשׁ שֶׁיִּצְטַלְּבוּ וְיֵשׁ שֶׁיִּקְפְּצוּ יָד לְאֶגְרוֹף.

וְהָרַכֶּבֶת לֹא תִסְטֶה מִכִּוּוּנָהּ

וְלֹא תִפְנֶה אֶל מוֹצָאָהּ וְשָׁבָה,

עַד אִם יִרְאוּ תַחֲנָתָם הָאַחֲרוֹנָה:

הַמָּוֶת!

הַיְּהוּדִים נֶאֶבְקוּ, חָתְרוּ

וּבוּלְגָרִים טוֹבִים יָדָם הוֹשִׁיטוּ.

הֵם הִשְׁתַּדְּלוּ, עָמְלוּ, דִּבְּרוּ

וְעַל מֹאזְנֵי־הַקְּרָב בְּלִי חַת הֵשִׁיתוּ

אֶת כְּבוֹד הָעָם.

עַל־פְּנֵי זֶרֶם שֶׁל חִדְלֵי־אִישִׁים

וּבְנֵי־זָדוֹן

נִסּוּ לִמְתֹּחַ גֶּשֶׁר אֱנוֹשִׁי,

כִּי הַגַּלִים הַגּוֹעֲשִׁים

וַעֲקֻבִּים מִדָּם

גָּרְפוּ לַאֲבַדּוֹן

זַאֲטוּטִים, גְּבָרִים, נָשִׁים…

*

בְּטֶלֶפוֹנִים תּוֹפְפוּ

וּמִבְרָקִים הִתְעוֹפְפוּ.

"מָה עוֹד בְּפִיו שֶׁל הַבַּרְנָשׁ?

בַּקָּשָׁתֵנוּ שׁוּב יִדְחֶה בְּקַשׁ?

הָרְגָעִים כֹּה יְקָרִים.

וְכֹה חַסְרֵי־בִּינָה הֵם הַשָּׂרִים.

וְכִי אֵינָם רוֹאִים אֲשֶׁר קָרָה פֹּה?

הֵם נִלְכְּדוּ כְּמוֹ דָגִים

בְּרֶשֶׁת הַגֶּסְטַפּוֹ!…

אַף עַל פִּי כֵן, רָטְנוּ הַיְּהוּדִים:

אוּלַי…

אֶת סַעֲרַת־נַפְשָׁם,

הַצַּעַר וְהַדְּוַי

הָאשֶׁר שֶׁאָבַד

הִבִּיעוּ בְּמִלָּה אַחַת: אוּלַי…

*

הָיוּ יָמִים שֶׁל חַג: פּוּרִים!

עֵת לְחֶדְוָה, תִּקְוָה, שִׁירִים…

תִּשְׁעָה בְּמַרְס, תִּשְׁעָה בְּמַרְס, תִּשְׁעָה בְּמַרְס!

הַיְּהוּדִים זָכְרוּ אֶת הַמַּלְכָּה.

אֶסְתֵּר הַחֲסוּדָה וְהָרַכָּה.

"אֶסְתֵּר יְפֵהפִיָּה,

אוּלַי, תּוֹפִיעִי בַּשְּׁנִיָּה…"

גַּם לַשּׁוֹטְרִים חִכּוּ בַּלַּיְלָה, אַךְ לָרִיק.

כְּלוּם לֹא יָבוֹאוּ לְהַקִּישׁ וּלְהַזְעִיק?

עִם בֹּקֶר בְּהַפְצִיעַ אוֹר מֵעָב

כֻּסּוּ סִיּוּטֵיהֶם חִצֵּי־זָהָב.

אָכֵן, הַיּוֹם אֲנַחְנוּ פֹּה! כֵּן, גַּם הַיּוֹם!

וְעַיִן שָׁבָה לְגַלּוֹת תִּקְוָה בְּעַיִן!

וְשֶׁמָּא הִסְתַּדֵּר דְּבַר־מָה פִּתְאֹם?

אוֹמְרִים, כִּי לֹא הַכֹּל אָבוּד עֲדַיִן!

אֱמֶת, אֱמֶת! אֲנַחְנוּ נִשָּׁאֵר!

הַחֲדָשָׁה הַטֶּלֶפוֹן בִּשֵּׂר!

רְאוּ, רְאוּ! פְּנֵי הָרָקִיעַ נוֹהֲרִים.

בִּשְׁעַת פְּרִידָה

פְּנֵי הַבְּרִיּוֹת לֹא כָּכָה מְאִירִים!

אֲנַחְנוּ נִשְׁאָרִים! אֲנַחְנוּ נִשְׁאָרִים!

*

יְהוּדִיּוֹת נָשְׂאוּ אֶל בֵּית־הַכְּנֶסֶת

פַּכִּים קְטַנִּים שֶׁל שֶׁמֶן.

וְהַגְּבָרִים חִיְּכוּ חִיּוּךְ חִוֵּר

מֵהִתְרַגְּשׁוּת הוֹרֶסֶת.

הַנְּעָרִים מְאֻכְזָבִים הָיוּ בְּדֶרֶךְ כְּלָל

עַל שֶׁמַּסע הַהַרְפַּתְקָה הַמְיֻחָל

בֻּטַּל.

כָּךְ יְהוּדֵי בּוּלְגַרְיָה שָׁבוּ לְחַיִּים

וְזֶה הַיּוֹם הָיָה לָהֶם כְּדֶגֶל שֶׁהוּנַף

בַּקְּרָב

נֶגֶד אוֹיֵב שׁוֹאֵף־דָּמִים,

אֲשֶׁר כְּמוֹתוֹ לֹא קָם עַל בְּנֵי אֱנוֹשׁ

מֵעוֹלָמִים.

הַצְּעִירִים

טִפְּסוּ בְּמִדְרוֹנֵי הָרִים

וּבֵין רֻכְסֵי סְלָעִים מְיֹעָרִים

חָבְרוּ אֶל הַלּוֹחֲמִים הָאֲחֵרִים.

מִשָּׁם יָרוּ כְּלַפֵּי שַׁאֲנַנִּים לְמִינֵיהֶם

צְרוֹרוֹת שֶׁל חֲלוֹמוֹת וְכַדּוּרִים.

הַצְּעִירִים טִפְּסוּ בְּמִדְרוֹנֵי הָרִים.

אֵמִיל וַחֲרָבוֹן

זַ’אק, קְלֵרְצֵ’טוֹ וְזַ’אקוֹ שְׁוַרְץ

וְעוֹד רַבִּים כְּלִגְיוֹן,

שֶׁבְּדָמָם הָרַעֲנָן

חָרוּת

הַמְפֹאָר בְּכָל צַוֵּי הַזְּמַן:

אֱהַב אֶת הַחֵרוּת!