“La flamme du Shabbath” – זה שם ספרו של יוסף ארליך “שבת”, שהופיע בתרגום צרפתי בהוצאת הספרים הנודעת “Plon” בפאריס. כותרת המשנה של הספר “השבת – רגע של נצח בחיי משפחה יהודית בפולין”.

הספר “שבת” של יוסף ארליך, מן המקוריים בסופרי אידיש בישראל, הופיע בישראל באידיש לפני כעשר שנים. פרופ' דב סדן הקדים לו מבוא. הסיפור מתאר כברת־חיים יהודית בעיירה ווֹלבּרוּם, בפולין שלפני מלחמת־העולם האחרונה. כתיבתו של יוסף ארליך מצטיינת בפשטות, כמעט בהיוליות. המצויים אצל ספרות אידיש מגדירים את לשונו של ארליך כ“לשון בזלת”. יהודי־העיירה של ארליך אינם מלינים ומתוקננים, רק נאבקים על הקיום האנושי, על קיום ביתם ועל המשך חישולה של מסורת־דורות. ארליך קרוב לדמויותיו, מעורב בהן ודגלו עליהן אהבה.

הוצאת הספרים “Plon” – שבחרה בספר זה על השבת היהודית במסגרת שלוחה מיוחדת שלה לידיעת עמים, הוסיפה לסיפור כאחרית־דבר פרקים שונים הנוגעים לשבת היהודית, לרבות פיוטים, מזמורים ופרקי תהילים. כן מובאת בסוף הספר סקירה על הקהילות היהודיות בפולין מעטו של אלכסנדר דרצ’אנסקי.

הספר הופיע בהידור, בכריכת בד ובעטיפה אמנותית. התרגום מאידיש – מארק ולאה ריטל. הטלוויזיה הצרפתית ייחדה להופעת הספר מקום בולט בסקירת הספרים שהופיעו באחרונה.

במבוא למהדורה באידיש כותב דב סדן, בין השאר:

– – – "ועיקר הספר – דין וחשבון אֶפּי, פעמים פלסטי מאוֹד, על היום האחד־ויחיד בשבוע ועל שלל החוויות שהוא מלא אותן. אבל זה יותר מדין וחשבון. זוהי רמיזה לקורא להרהר האם תופסים אנו מה הפסידו ערים וכפרים בארצנו שאין יום השבת שלהם דומה ליום השבת בקהילה היהודית התוססה – והוא היה שם יום אחר לגמרי, מזיגה מופלאה של מנוחה וקדושה; להרהר אם אנו מבינים כי – איפכא מסתברא: אם שם, בנכר, יכולנו לדעת גדולה כזאת – כאן, בביתנו, לא כל שכן.

“אולי לא זאת היתה כוונת המחבר, אבל ספרים טובם טבעם שהם חזקים מכוונת מחבריהם. ואתמול גדול, כשבת המצוירת לפנינו, טבעו שנמשך אל מחר גדול.”

25 בינואר 1979