כי תשפוך שיחה ¹

אֲנִי יַלְדָה עֲנִיָּה

יְתוֹמָה עַוֶּרֶת עָיִן

סוֹעֲרָה מִכֹּל דְּחוּיָה

וְאוֹהֵב לְנַפְשִׁי אָיִן.

עֲלֵי אָרְחוֹת הַחַיִּים

שֶׁמֶשׁ תִּפְרוֹשׂ כְּנָפֶיהָ;

וְעָלַי עַוֶּרֶת עֵינָיִם

חָשַׁךְ אוֹר בַּעֲרִיפֶיהָ.

עֵת חֲבַצֶּלֶת פּוֹרַחַת

וְשׁוֹשַׁנָּה לְרֵיחַ נִיחוֹחַ

אֶתְאַוֶּה לִקְטוֹף אַחַת –

וְעָלָה בְּיָדִי הַחוֹחַ.

וְכִי אָבוֹא בְנֶפֶשׁ מָרָה

וְעַל הַדֶּלֶת אֲבַקֵּשׁ לָחֶם

אַף הָאַכְזָרִים חָרָה

עֲלֵי אֲמֻלָּה מֵרָחֶם.

לָמָּה תִקְפְּצוּ יֶשַע?

אַף כִּי אֱלֹהַּ דִּכְּאָנִי

נִדְכֵּיתִי מִבְּלִי פֶּשַׁע

שַׂמְּחוּנִי כְּמוֹ עִנָּנִי.

הֵן טַל-דֶּמַע נְדָבוֹת

וּמַרְפֵּא לְשׁוֹן רַכָּה

הֲלֹא יְחַבֵּשׁ עַצָּבוֹת

וִיחַיֶּה לֵב דַּכָּא.

אַךְ אֵין חוֹלֶה עַל שֶׁבֶר

נוֹשֵׂאת חֶרְפָּה בְּרֶצַח

כִּרְפָאִים כְּשׁוֹכְבֵי קֶבֶר

לֹא תֵרֶא אוֹר לָנֶצַח.

אָכֵן לֹא! לֹא לָנֶצַח

עוֹטְיָה אֵלֵךְ בַּצָּרָה

יָבוֹא יוֹם וְאָרִים מֶצַח

וְתוֹפַע עָלַי נְהָרָה.

נֵר אֱלֹהִים יוֹפִיעַ

אֶחֱזֶה בְּקֶרֶב נִשְׁמָתִי

חָשְׁכִּי הֲלֹא יַגִיהַּ –

וְלֹא תֵדַע לְכַנֵּה מִלָּתִי.

בְּאוֹרוֹ אֵלֵךְ דַּרְכֵי נַחַת

וְלֹא יִמְעֲדוּן קַרְסֻלָּי;

שֶׁמֶשׁ צְדָקָה זוֹרַחַת

מַעְגְּלֵי יוֹשֶׁר מַעְגָּלָי.

שָׁם לֹא אֶשְׁמַע גְּעָרָה

לֹא אֲנוֹדֵר לְלֶחֶם שָׁמָּה

דַּרְכִּי לֹא נִסְתָּרָה

וְנַעֲלֵיתִי מֵעֳנִי אֲדָמָה!

כִּי אָבֹא חֶדֶר הוֹרָתִי

וְאֶשְׁתַּעשַׁע עַל בִּרְכֶּיהָ

הִיא תִמְחֶה דִמְעָתִי

וְכָל מַחֲסוֹרַי עָלֶיהָ.

גַּם אָבִי – נָתַן לִי חַיִּים

וּבְעוֹד יֶחֱמַתְנִי אִמִּי

הָלַךְ אֶל אַרְצוֹ – שָׁמַיִם

יְהִי שָׁם תָּמִיד עִמִּי.

אוֹתִי יִשּׁק שְׂפָתָיִם

לֹא תִשְׂבַּע עַיִן תִּרְאֶנִּי,

אָז לִי אוֹרוּ עֵינָיִם

וִיתוֹמָה עַוֶּרֶת אֵינֶנִּי. –