דבר אל הקורא

Und wer der Dichtkunst Stimme nicht vernimmt

Ist ein Barbar, er sei auch wer er sei.

Goethe

כותבי תולדות דורות שנות קדם יספרו לנו, כי לעת מלחמה וריב בעיר גדולה לאלהים בארץ יון, עת אנשי הצבא מהרו לצאת לקראת נשק וישליכו נפשם מנגד להציל ארץ מולדתם מכף צורריהם אזי חכם אחד נודע בשערים, כי זר מעשהו בכל אשר פעל ועשה, בא בחביתו כי שם ביתו, ויגול אותה לפניו ברחובות קריה, באמרו כי בחלה נפשו להוציא עצמו מן הכלל ולטמון לבדו ידו בצלחת בעצלתים בלי עשות מאומה, עת בני עירו וארצו יצאו לקרב ביד רמה ובזרוע נטויה.

הנה כן גם אנכי עמדי אחי ועמי! כי אבוא היום בתוך קהל ועדה במעשה שעשועים קבוצת שירים וזמירות, עת המלחמה כבדה בין המון לאומים בשדה קטל, ועת גם במערכות החכמה גדולים חקרי לב ילחמו עם סעפים והבלי שוא. להרים מכשול מדרך עמי. אמנם השיבותי אל לבי: כי מה טוב ומה נעים להקריב גם מעדנים ופרי מגדים מזמרת ארץ אבותינו להשיב נפש, אחרי ערכה החכמה שלחנה לתת להם אבירים ויין הטוב אל קרואיה אנשי לבב. כי חכמים גדולים באמת – אשר לא ילכו שבי אסירים בנחֻשתי ידיעה אחת לבדה מבלתי יכולת לנטות ממנה ימין או שמאל – גם אל זמרת נבל והגיון בכנור יטו אזן. לא כאלה בני בלי שֵם הדשים מקרוב באו המתפרצים על חמדת לשוננו באמרם: נחנו בחכמה עמוקה רחבה מני ים נשנה תמיד, ומה לנו לנגינות שר בשירים בשפת עבר אשר כבדה מזקן ובקהל רפאים תניה? – המה יחשבו להתפאר בהתוליהם זו לענם, וחרפתם אל היקם תשיב, והיו גם יהיו ללעג ולקלס ולחרפת עולם, כי בז לשירי עבר בגאיה ובגודל לבב מבלתי יכולת לעשות תושיה, אומר לכל: חסרתי טעם!

ומלבד אלה בוזי מליצת לשוננו הקדושה, הנה תִפָּתַח הרעה הזאת לנו בדורנו גם ממקום אחר. כי הנה חדשים מקרוב באו שוחרי תושיה רבים ונכבדים אשר כל ישעם וכל חפצם במחקרי קדמוניות ישראל, ואין דֵי תורה בפינו ובלבבנו כעל כל הטוב אשר נמלאו המה החוקרים אנשי השם: שי"ר, יאָסט, צונץ, לוצאטו, קראחמאל, ריגייו, יעללינעק, גייגער, וועסעלי, גראָץ, מונק, כרמולי, קעמפף, דוקעס, פֿירסט;

והבאים אחריהם: קאיזערלינג, שניאור ומ' זקש, יה“ש, פֿראנקעל, קירכהיים, בן-יעקב, ז' כוכב טוב, לעף, הערצפֿעלד, בעער, יג”ט ומש"ש וכהמה, איש איש כערכו ותכנתו ותבונות כפיו. – אולם זה רעה חולה בבני אדם ופועל כפיהם מימות עולם, אם יקום ויתהלך איש חי רב פעלים חוקר עד תכלית במסלה חדשה במחקרי חכמה רמה לא שערום אבותינו, אז קל מהרה יתלקטו אליהם אנשים קטני נפש עניי דעת בגאון ורום לבב, אשר לא ירדו לסוף דעת מוריהם, ובהערות דלות צנומות ושדופות יבלו כל ימיהם ותפארו עוד בכסלם לאמר: בסוד חכמים ונבונים גם אנו, ובקהל חוקרי קדמוניות תֵּחַד גם כבודנו!

חכמים בעיניהם אלה לא אל תוך הספרים ישימו עין לדעת יושר דברי אמת הטמון בְּחֻבָּם, כי אם אל שער הספר והקדמתו, אל דַפיו ואגפיו יתבוננו, ויחתרו למצוא בחקירה עצומה – שנת ומקום הדפוס, ומי האיש אשר זכה וזיכה את הרבים להזכיר הספר הזה ראשונה ברשימת הספרים! כמה נבזה בעיניהם כל חכמה, בלתי ידיעת מוצא הספרים לבדה, לדעת מתי נכתבו, ומי אביהם, ואנה יצאו לאור? כבואם אל אוצרות הספרים בערי הממלכה, אזי אל הדלת והשער ירצעו אזנם במרצע הבקורת, והבית סגור לפניהם מבוא, והיה סגור! אם נִתַּן לאיש מהם ספר לאמר: קרא נא זה, ואמר: לא ידעתי ספר, אך שערי הספרים פתוחים לפני, זה חלקי מכל עמלי, פה אשב כי אויתיהו! לעֻמת החכמים הגדולים באמת אשר פעלתם תהלתם, מנשלו מתחכמים כאלה למקוששי קש ורומסי טיט וחומר, אשר סביב חכמי הבנין יתהלכון, הבונים כמו רמים מקדש מלך נחמד למראה; ועת יעבדו אלה בפרך עבודתם וישאו בכתף אבני גיר מנופצים והחמר לחומר לעזרת בוני ההיכל במלאכת מחשבת, יקראו בקול גדול לכל הנצבים שמה: המשא הזה אשר

נשא ונסבול על שכמנו, זה הוא ההיכל הבנוי לתלפיות, ואם לא נגיש חמר ומלט במלבן לעושי המלאכה, לשוא עמלו בוניו בו! ומעשיהם כמעשה האיש חרש אבן הבא לבקר בהיכל מלך מלא כל הון יקר ונעים ושירות כל חמדה במלאכת מחשבת, ויהי בבואו יפנה עורף לכל הכבוד הזה ויחצוב אבן מקיר וכפיס מעץ בגרזן אשר הביא בידו, וברוב עמל ויגיעה ובזיעת אפים ישית לבו לדעת תכונתם ומשקלם, ארכם ורחבם, ולכל החמדה אשר סביבותיו לא ישית לב.

אולם בלי משל וחידות אדברה עמך, ידיד אהוב! כי אם בָּאֵר על הלוח למען ירוץ קורא בו: האנשים ההם אשר אתותם לא יְנַכְּרוּ כל יודעי בינה, לא יכבדו ספרי חכמה ושירי עבר בלתי אם כותביהם כבר נמו שְׁנָתָם, ובארץ רחוקה מצאו להם קבר ורמה תכסה עליהם לפני שנות דור ודור. אזי קדוש יאמרו להם; והנקבר בארץ ספרד לו עשר ידות! אמנם אנשים אשר לא הצליחו עוד להיות פגרים מתים על אדמת נכר, כי אם עוד יָעֵזוּ פנים להתהלך בין החיים ולהתענג בנועם ה' בתבל ארצה, ולכתוב הגיון לבם על ספר בארץ מולדתנו, אותם כלה גרש יגרשו מהסתפח בנחלת בעלי אסופות וּכְהָתַל באנוש נבזה יהתלו בם – בלי שום לב כי התוליהם על קדקדם וכלמתם אל חיקם תשוב! – גם השירים הישנים לא מפנים נועם המליצה והדרה יקרו בעיניהם, חלילה להם! כי אם מאשר יסכנו להיות למו ליתד לתלות עליו בלואי

סחבות הערותיהם על בלימה! ¹ – תחת אשר גדולים חקרי לב באמת לא למראה עין אשר הורו להם מרחוק דרך הבקורת בתעלומות ימי קדם, חִכָּם צוף דבש אמרי נועם יטעם לו באשר הוא שם, ישן או חדש, ולא אחת ולא שתים ישן מפני חדש יוציאו, אם הישן נושן, לא תואר ולא הדר לו, והחדש יגיה אורו לכבוד ותפארת.

ידידי הקורא, אשר רוח נכון לך לשפוט משרים, אתה תשפטו ולא אני אם לא השחוק היו לבית ישראל, להוציא משפט מעֻקל לאמר: אחרי כי מארץ ספרד יצאו לפנים מאורות החכמה וגדולי המשוררים: בן גבירול, יהודה הלוי, משה ואברהם אבן עזרא ומעטים כערכם. לכן איש ואיש יולד בה כותב ספרים ועושה חרוזים יקר ונעלה הוא מכל המשוררים חדשים מקרוב באו! מי ישמע הבלים כאלה ולא ימלא שחוק פיהו? ונמשלו בעלי בקורת אלה לאיש בא בגן המלך וישלח ידו לקחת מפרי עץ הגן, תפוח זהב נחמד למראה וטוב למאכל, ויקרא בגרון: האדמה הזאת פוריה ושמנה היא, לכן אגזור אומר ואחרוץ משפט כי גם תפוחי האדמה אשר יחפרו בעמק מתחת רגבי עפרה, טעמם כטעם תפוחי זהב ופרי עץ החיים! ²

אחי ועמי! לא עת עוד לחשות המכשלה הזאת. באה העת, הגיע היום להורות לנלוזי לב אלה בקברים ילינו, כי קורי עכביש מבטחם ולא יוסיפו עוד להקטין ולהשפיל כבוד ישראל בעט שקר קנה רצוץ ורוח כהה. – אמנם אל קנא ונוקם חי וקים! הוא לקח נקמתו מהם, נקמת לשוננו הקדושה. לא בחיל ולא בכח נקם ישוב לבנים שובבים אלה, כי אם ברוח מפשט ורוב בער. כי רגע יתגנבו מתחכמים אלה לבוא גם הם בחברת המחברים לעת מְצוֹא לדבר יהודית באזני בני עמם, אזי מפתח שפתם הבל ורעות רוח, לשון עלגים וסרת טעם, וראו כל בית ישראל כי עירומים הם מחכמה מכבוד, מלשון וספר. על מליצתם הנאלחה ילעגו ילדי בית הספר, ונערים יתקלסו במו. וכבר חכמים הגידו במכתביהם לעיני כל ישראל, איך יבערו ויכסלו באפם דעת, לא צחות בפיהם ולא תבונה בקדקדם, אף כי כל יגיעם ועמלם להזכיר עונות המחברים, אשר שערי ספריהם שומים בפיהם, ובאיבה וקנאה עזות פנים וחֹזֶק מצח יעבירו אותם תחת שבטם, שבט הנוגש בם! זאת נקמת אל קנא לשפוך בוז על כבודם אי-כבוד והיו גם יהיו בחייהם ובמותם ללעג ולקלס, לא יזכרו ולא יפקדו עדי יבוא באחרית הימים דורש אל המתים כמוהם ויהלל בשערים מעשיהם!

קנצי למלין! רב כבוד להם, כי העתרתי דברי עליהם עד הנה בתוך קהל ועדה לעיני זקני עמי! לא אשא את שמותיהם על שפתי, כי בני בלי שם המה; אמנם בלעדי אגיד, הקורא המבין יכירם, כי שמתי להם אות והתוותי תָו על מצחם, למען יכיר אותם כל מוצאם! והנה אנשי רוח אוהבי לשוננו הקדושה, הדבקים בה' ובתורתו אשר ידעו נאמנה כי שפת קדשנו עמוד התוך היא לאמונת בית ישראל, וכי בלעדיה היכל ה' נוטה לנפול – מרחוק ומקרוב ידרשוני ונפשם, בשאלתם, כי אוסיף להוציא לאור מחדש פרי מלאכת עבודתי מימי עלומי, כי הספרים ההמה כבר ספו תמו ואינם כי ארכו הימים למאז באו ראשונה בקהל רב, ועת כביר לא חדשו נעוריהם, ורבים ונכבדים נכספה נפשם לאסוף פרים אל בתיהם. ואני נדרשתי לאשר שאלוני, ואתנה כל השירים ההם ביד איש אמן במלאכת הדפוס³, להוציאם לאור ברב חן והדר תפארת לרגל המלאכה אשר לפניו, כאשר עיניךָ לנוכח יביטו, ולבי נכון ובטוח כי המנחה הזאת תמצא חן בעיני משכילי עמנו, ולא ימנע טוב מבעליו ויהי שכר לפעולתו.

עוד זאת יוָדע לך, קורא אהוב! כי בין אוהבי ורעי ברב ארצות האירופה, אשר העירו לבבי למלאכה הזאת, באו גם חכמי לבב אשר האירה הארץ מכבודם וחכמת לבם, כי מליצת לשון עבר לא דבר רֵק הוא מהם וידעו מאד במה כחה גדול על כל לב טהור ורוח נכון. בין המכתבים הרבים אשר באו עדי בדבר הזה יתנוסס כאבני קדש, אבן חן, מכתב אחד מלא אמרי נועם, אשר כתב לי ידיד נפשי ולבי הרב הגאון הגדול, חוקר עד תכלית, אבי כל דורשי קדמוניות, אשר לא סר טעמו עד זקנה ושיבה, מוהר“ר שלמה יהודה הכהן ראפאפרט, אב”ד בקהל פראג יע"א, כי ככחו אז כחו עתה בחקרי לבבו, ואהבתו עוד נאמנה לי ולפועל כפי; יקוד אשו אשדות לא כבה בקרבו וחסדו ואמתו לא נעדרו בפיו ובשפתיו, ואהבת אחים עוד תוסיף תת כחה לכל אהביו מימי קדם. כי פי שנים ברוחו: נפש עדינה ולב טוב אשר זער שם זער שם צמדים המה יחד באיש אחד! קח נא, קורא אהוב! את קצות דבריו אשר כתב לי האדם הגדול הזה לאות יקרת רוחו ולחותם אמת להגיון לבבו; ואלה הם:

"לכבוד ידידי החכם היקר, משורר נפלא בלשוננו

הקדושה, חן וטעם תטופנה שפתותיו, מוהר"ר

מאיר הלוי לעטעריס נ"י.

בזה הרגע באה אלי אגרתך הנחמדה ושמחתי מאד על בשורתך כי את נפשך לאסוף כל שיריך הנפלאים ויקרים אל מחברת אחת ולהוציאם לאור והיו לאחדים בידינו. צלח רכב על כנפי רוח נעלה ועל במתי מליצה נשגבה ותורך נעימות ימינָך נצח. ועוד לך תודה ממני כי השמעתני רצונך לשלוח לי במתנה הספר ההוא על נייר יפה, ואני מבטיחך כי לולא שלחתהו לי הייתי ממהר לקנותו בכסף מלא. – ואוחיל כי הקונים ירביון, ומעשי ידיך להתפאר ישאו לך ברכה וגם לאחינו בני ישראל הנבונים כי יעוררו האהבה בלבם אל אֵם ישרון היא שפה עבריה הקדושה. – שתה נוזלים מתוך בארך ושמח באהובת נעוריך אילת אהבים ויעלת חן, והנני אוהבך ומוקירך כל הימים בעבור המתנה הטובה לשון למודים הניתנה לך ממעל.

פראג, יום ד' ג' אדר שני תרי"ט.

שׁלמה יהודה כהן ראפאפרט"

**

השירים הבאים בחוברת הזאת נקבצים יחד לאגודה אחת יכילו כל נגינותי אשר יצאו לאור בספרי דברי שיר ואילת השחר, ועד שַׁתִּי עליהם נוספות גם אלה השירים המפוזרים ומפוררים בספרי אוסף הנה והנה, ובפרט במכתבי הצפירה אבני נזר, צפירת תפארה וכהמה, וגם מעשי ידי אשר לא יצאו עוד עד היום הזה לאור.

ואני כמעט לא שניתי בהם דבר, והנחתים כאשר יצאו מתחת ידי ראשונה לאור, בידעי נאמנה כי מחוקים דברי שירי בלבות אלפי ישראל בדמותם וצלמם הראשון; ואין ביד אדם להתחזק על ההרגל הנטוע בקרבו במסמר לא ימוט. אמנם איזה שגיאות נגד חקי הלשון ותהלוכותיה אשר פלטה אז עטי בחפזה, תקנתי עתה כיד ה' הטובה עלי, כאשר עיניך לנוכח יביטו.

וידוע תדע, קורא יקיר לי! כי עוד ידי נטויה להוציא לאור בקרב הימים שנית גם ספרי שירי הגדולים גזעי שי ושלום אסתר ואיזה כ"י ברצות ה' דרכי.

והנה נפשי יודעת מאד, כי לא בכחי ועצם ידי עשיתי לי כל הכבוד הזה, כי יאהבו וירוממו אצילי בני ישראל את פעלי ויגיע כפי מעודי עד היום הסה, רב מאשר נאוה לי ומאשר קויתי, כי אם בגלל אהבתי העזה כמות ללשוננו הקדושה, ועל כי בכל מאמצי כחי התאמצתי תמיד לפחת רוח חיים בפועל כפי ולהוציא הגיון לבי והגות רוחי לפעולת אדם בדבר שפתי. הנה כן כל שירי יצאו לאור וכל בהם חיי רוחי. כל זאת יכירו וידעו חכמי לבב, לכן הגדילו חסדם עמדי; לא לשמי ולזכרי יתנו כבוד ותהלה, כי אם לאם בישראל שפה העבריה, אשר עבד נאמן אנכי לה כל הימים. דברי אוהבכם ומכבדכם דורש שלומכם עד העולם.

וויען, ערב חג השבועות ה' תרי"ט.

מה"ל.

שִׁירָתִי אַחַי כָּעֵת לֹא יִשְׁמָעוּ,

לָמוֹ אֵת שִׁירַי הָרִאשׁוֹנִים שַׁרְתִּי;

אֹהֲבַי וְרֵעַי אִישׁ לְעֶבְרוֹ תָּעוּ

לִבָּם לֹא יֶהֱמֶה לִי בָּדָד נִשְׁאַרְתִּי.

עַתָּה בֵּין הָמוֹן זָר נְגִינוֹתַי נָעוּ

גַּם בִּתְהִלָּתוֹ שִׂמְחַת לֵב חָסַרְתִּי

וְאַחַי הַשּׂרִידִים בְּמוֹ נַפְשִׁי נִקְשָׁרוּ,

אִם עוֹדָם חַיִּים בַּתֵּבֵל נִפְזָרוּ! ¹

משאת נפשי

צמאה לך נפשׁי

כמה לך בשרי

בארץ ציה ועיף בלי מים

(תהלים ס"ג ב')

שׁלַח אוֹרְךָ אֵלִי! חָשְׁכִּי הַגִּיהַּ

כְּנַף-שַׁחַר תֵּן לִי אָז עוּף אַגְבִּיהַּ

עַד בֵּיתְךָ אֶדַּדֶּה מְעוֹן קָדְשֶׁךָ

שָׁם רוּחִי תְהַלֵךְ לִמְאוֹר פָּנֶיךָ.

שָׁם תֵּשֵׁב אֱמֶת שָׁם אוֹר הַחַיִּים

פֹּה חֹשׁךְ יַחְשִׁיךְ גַּם גְּלוּי עֵינָיִם –

אַךְ שַׂלְמַת אוֹרְךָ פֹּה עֵינַי תִּרְאֶינָה;

שָׁם מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ עֵינַי תֶּחֱזֶינָה.

פֹּה עֲמַל אֱנוֹשׁ יַכֵּהוּ שְׁאִיָּה

אָרְחוֹת חַיָּיו יוֹרְדוֹת שְׁאוֹל הַתַּחְתִּיָה

פֶּגַע קָטָן יִקְרֵהוּ וְדַרְכּוֹ נִסְתָּרָה

טָח עֵין בְּשָׂרוֹ וַיֵּלֶךְ בְּקֶרֶב צְרָה.

שָׁם לֵאוֹר בְּאוֹר אֵל רוּחוֹ יִשּׂאֵהוּ

אֶל-הֵיכַל קָדְשׁו עַל מוּת יְנַהֲגֵהוּ

בִּנְתִיבַת אַל-מָוֶת דֶּרֶךְ הַחַיִּים

יֵלֵךְ כֹּל נְכֹחוֹ כִּי אוֹרוּ עֵינָיִם.

שְׁלַח אוֹרְךָ אֵלִי! חָשְׁכִּי הַגִּיהַּ

כְּנַף-שַׁחַר תֵּן לִי אָז עוּף אַגְבִּיהַּ

עַד בֵּיתְךָ אֶדַּדֶּה מְעוֹן קָדְשֶׁךָ

שָׁם רוּחִי תְהַלֵךְ לִמְאוֹר פָּנֶיךָ.

פֹּה בְּתֵבֵל בְּבוֹר שָׁאוֹן אֱנוֹשׁ יָשֹׁחַ

אָסוּר בְּחַבְלֵי-עוֹנִי שָׁדוּד וְאֵין כֹּחַ

חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים תַּשּׂיגֵהוּ אֲנָחָה –;

שָׁם בִּנְאוֹת שָׁלוֹם יֵצֵא לִרְוָחָה.

פֹּה עַל מוֹת יָחִיד תִּדְאַב אֵם קוֹדֶרֶת

כִּי הָלַךְ נְדוֹד אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת;

שָׁם בְּסוֹד קְדוֹשִׁים תִּגְבַּהּ לָשָׁבֶת

תִּמְצָא מַחֲמַד בִּטְנָהּ וְתָנוּס עַצָּבֶת.

פֹּה דַכָּא יֵבְךְּ בְּכִי תַמְרוּרִים

כִּי שָׂךְ אֱלֹהִים דַּרְכּוֹ בַּסִּירִים

שָׁם עֵת נְעִימוֹת יָהּ יִשׁקוֹל בְּמאֹזְנַיִם

מֵהֶבֶל אָז יַעֲלֶה חֶלְקוֹ בַּחַיִּים.

פֹּה נֶאֱנַח גֶּבֶר תָּם מֵיטִיב לֶכֶת

כִּי יָעֹז מֱעַוֵּל וְדַרְכּוֹ מְבֹרֶכֶת

עוֹד תָּבִין לְאַחֲרִית רָעֵי כַפָּיִם

שָׁם בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן בִּנְאוֹת שָׁמָיִם!

פֹּה תוֹעֶה בּשָׂפֶק לִבּוֹ לֹא יָנוּחַ

וְעָלָיו בְּיוֹם צְרָה נַפְשׁוֹ תָשׁוּחַ –;

שָׁם בְּיָהּ יְשַׁעֲשָׁע יִפְקַח עֵינָיִם

יֵרֶא צֶדֶק נִשְׁקַף מִשּׁמָיִם.

לָכֵן יַאֲמֵץ לִבְּכֶם שׁוֹתֵי חֲמַת שַׁדַּי!

לִפְעֻלַּתְכֶם אִם טוֹבָה יֵשׁ שָׂכָר לְמַדַּי

תֵּבֵל הִיא לַצַּדִּיק כִּמְלוֹן אוֹרֵחַ

אַךְ בִּמְרוֹמֵי עַד אֹהֶל יְשָׁרִים פּוֹרֵחַ!

¹ מִנִּקְרוֹת צוּרִים נָהָר פְּלָגָיו יִסְעָרוּ

כָּרַעַם בַּגַּלְגַּל יֶהֱמוּ יֶחְמָרוּ

יְפוֹצֵץ הָרִים רִגְבֵיהֶם יִתְפָּרָדוּ

אֵלֵי חֹסֶן יְשָׁרֵשׁ אֶרֶץ יוּרָדוּ –

הַמְּהַלֵּךְ כִּי יִקְשַׁב הֶמְיַת שְׁאוֹנֵהוּ

מִתְעַנֵּג בִּרְעָדָה יַעֲמוֹד עַל עָמְדֵהוּ

מַיִם מִצּוּר שׁוֹטְפִים אָזְנָיו יִשְׁמָעוּ

אָכֵן תּוֹצְאוֹת שִׁטְפָם לֹא לוֹ נוֹדָעוּ;

כָּכָה גַּלֵּי זִמְרָה כָּכָה יִזְרָמוּ

מִמּוֹצָאֵי סִתְרָה מֶנּוּ נֶעֱלָמוּ.

אַיֵּה לֵב אֶבֶן בַּל יוּצַק כַּמָּיִם

מֵעֹז נֹעַם זִמְרַת אֲהוּב שָׁמָיִם?

אִם בְּתַעֲצוּמוֹת אֵל נַפְשׁוֹ תִּתְחַבֵּרָה

מִי זֶה יַעֲמוֹד מוּל רֶגֶשׁ עוֹרֵרָה?

כְּמַטֵּה אֱלֹהִים חֻקֵּי תֵבֵל הִפְרִיעַ

כֵּן בְּרָב כֹּחוֹ מוֹרָשֵׁי לֵבָב יַכְרִיעַ

לְתַחְתִּיּוֹת אָרֶץ בְּחֶפְצוֹ יוֹרִידֵמוֹ

וּלְגָבְהֵי שְׁחָקִים בְּאַוָּתוֹ יַגְבִּיהֵמוֹ

עַל מַשְׂכִּיּוֹת לֵב כֹּל יָשִׂים מִשְׁטָרוֹ

גַּם עוֹזְרֵי רַהַב שַׁחוּ עֵת בֹּא דְבָרוֹ.

עֵת בֵּין מִשְׁפְּטֵי שַׁדַּי תֵּבֵל יַרְגִּיעוּ

שׁוֹד פִּתְאוֹם בָּאָדָם מִשּׁחָקִים יַשּׁיאוּ

מִבַּלְהוֹת פְּעָמֵיהוּ בְּזַעַם יִצְעָדוּ

יִסּוֹג אֱנוֹשׁ אָחוֹר עֲצָמָיו יֶחֱרָדוּ

יָדָיו תִּרְפֶּינָה בַּל יַעֲשׂוּ תוּשִׁיָּה

כִּי תִגְרַת צָרָתָה תַּכֵּהוּ שְׁאִיָּה

אָפֵס כָּל-מִסְעָד כָּל-עֶצֶב יִכָּפֵל

יִכָּנַע גֵּר-חֶלֶד רוּחוֹ יִשּׁפֵל –

אֵת אֵל מְחוֹלְלוֹ יַכִּיר יָדוֹ כִּי קָשָׁתָה

וּמַחֲסֶה כָּזָב יִכְלֶה אֱמֶת עֵת נִגְלָתָה;

כֵּן יִתְנַשּׂא הַגֶּבֶר לִמְרוֹם שָׁמַיִם

עֵת הַזִּמְרָה תָרִיעַ חֶמְדַּת הַחַיִּים;

מִמּוֹטוֹת הֶבֶל תַּחְתֵּיהֶן יָשֹׁחַ

בְּמוֹשַׁב אֱלֹהִים הֵן יִמְצָא מָנוֹחַ

בִּנְעִימוֹת אֵלִים חֲבָלָיו נָפָלוּ

חֶפְצֵי חֹמֶר בַּל בָּמוֹ יִתְבּוֹלָלוּ

כָּל-תְּשׁוּקָה כָּל-מִפְעָל שַׁלִּיטֵי חַיֵּיהוּ

כֻּלָּמוֹ יִדְּמוּ אֵין מִי יַפְרִיעֵהוּ

וְעֵת פָּנָיו רָעֲמוּ לָאָרֶץ קָדָרוּ

מִזֹּהַר הַזָּמִיר יָשׁוּבוּ יִנְהָרוּ.

וּכְבֵן שׁוֹבֵב אֶרֶץ מְכוּרָתוֹ זוֹנֵחַ

יְקָר הוֹרָתוֹ יְנַבֵּל טוּבָהּ שׁוֹכֵחַ

אַחֲרֵי כּוֹס חֲמַת עִתִּים שָׁתָה לָרְוָיָה

לְרַגְלֵי אֵם יְתֻכֶּה מוֹרַת רוּחָהּ הָיָה;

כֵּן נְעִים הַזָּמִיר שֵׁבֶט מִישׁוֹר הִנֵּהוּ

אֵת בֶּן-אָדָם אֶל נְוַת צִדְקוֹ יַנְחֵהוּ

עֵת בְרִשְׁתּוֹת גֵּאיוֹנִים רַגְלָיו נִלְכָּדוּ

וּפַעֲמֵי תֻמּוֹ בְּמַעֲלָלָם מָעָדוּ

אֶל שַׁלְוַת הַשְׁקֵט תּוֹבִילֵהוּ הָרְנָנָה

מֵרִגְשׁוֹת מַדּוּחִים בָּם רוּחוֹ קֻנָּנָה.

בְּרִדְתָּם שְׁאוֹל חַיִּים ¹

קֹולִי אֶל יְיָ אֶקְרָא

מִבֶּטֶן שְׁאוֹל שִׁוַּעְתִּי

הַעַל מִשּׁחַת חַיָּי

וְאַל אֶטְבְּעָה בְּנַחלֵי מָוֶת

צַו לָאָרֶץ וּתְקִיאֵנִי

פֶּן תִּסְגּוֹר בְּרִיחֶיהָ לָעוֹלָם

אוֹי לִי כִּי אֶפּוֹל פְּלָאִים

אוֹי לִי כִּי בַיְיָ מָרִיתִי.

מֵרָחוֹק אַבִּיט עִמְקֵי שְׁאוֹל

אֲפָפוּהוּ בַּלְהוֹת צַלְמָוֶת

שַׁעֲרֵי שׁאוֹל נִפְתָּחוּ

וּלְפֶתַח חַטָּאת רוֹבֵץ

תִּגְרַת יָדָהּ תַּחְתּוֹף רָשָע

וְתַצעִידֵהוּ לְמֶלֶךְ בַּלָּהוֹת

כְּצֵל נָטוּי יִתְהַלֵּךְ –

וְרִשׁעוֹ נִלְוָה עִמּוֹ.

בְּמַחֲשַׁכִּים יֵשֵׁב בְּכוֹר מָוֶת

בְּגֵיא אֲבַדּוֹן סֶלָה

בֵּיתוֹ אַבְנֵי בֹהוּ

חוֹשֶׁךְ וְעֵיפָה רְפִידָתוֹ

נָקָם כְּבֶגֶד יַעֲטֶה

שֵׁבֶט עֶבְרָה שֵׁבֶט מַלְכוּתוֹ

בֶּהָלוֹת וּבְעָתָה סָבִיב לוֹ

מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים.

כְּפֶתֶן חֵרֵשׁ יַאְטֵם אֹזֶן

לֹא יִשְׁמַע דַּכְּאֵי רוּחַ

מֵעָפָר יִלְלָתָם תְּצַפְצֵף

יְלֵל תֹּהוּ יְיֵלִילוּ.

שָׁם בְּרוֹב פִּשְׁעֵימוֹ יִדַּחוּ

בְּמִכְשׁוֹל עֲוֹנָם מֵתֵי עוֹלָם

כְּרֻכְסֵי נָחָשׁ סְבִיבוֹת עָקֵב

סְבִיבוֹת רְשָׁעִים חַטֹּאתָם:

בְּעַצְמוֹת גֵּאֶה רֶצַח

כִּי נִגְדַּע לֶעָפָר קַרנוֹ;

מְקַנֵּא בְּמַצְלִיחַ דַּרְכּוֹ

עֵינָיו בְּחֹרֵיהֶן נָמַקּוּ;

הַתַּאֲוָה לִבְנֵי תַעֲנוּגֶיהָ

מַפַּח נֶפֶשׁ סֶלָה;

וְחָמָס מְגוֹלָל בְּדָמִים

מְעֻנֶּה עַד הָעוֹלָם.

אַלְלַי לִי כִּי פָשַׁעְתִּי

נְפוּגוֹתִי נִדְכֵּיתִי מִמַּרְאֶה עֵינָי

גַּם עָלַי יַעבוֹר הַכּוֹס

וְעַד דַּכָּא אֶשְׁתֶּה רַעַל

אוֹי לִי כִּי חָטָאתִי

וְחַטָּאתִי אֶל חֵיקִי תָשׁוּב

נוֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע!

אַל נָא תִקְפּוֹץ בְּאַף רַחמִים

אֶעֱזוֹב דַּרְכִּי רַחֲמֵנִי

אַל תִּבְלָעֵנִי שַׁחַת חַיִּים

רוֹמְמֵנִי מִשּׁאוֹל וְחַלְּצֵנִי

אַז אוֹדְךָ בְּקָהָל רָב.

¹

בְתַחְתִּיּוֹת אֶרֶץ בְּחֵיק הָאֲדָמָה

נַחֲבוֹשׁ בַּטָּמוּן פֹּעַל כַּפָּיִם

כִּי צִמְחוֹ יְבוֹרַךְ וְהָיָה לְקָמָה

יָחִיל זוֹרֵעַ בְּזֵעַת אַפָּיִם.

גַּם זְרוּעֵי חֶמְדָה בְּעָפָר יִטְמוֹנוּ

בְּנֵי תְמוּתָה בְּצַלְמָוֶת דּוּמָה יִשְׁכּוֹנוּ

עוֹד בְּיוֹם אַחֲרוֹן מִשּׁנַת מָוֶת יָקִיצוּ

וּמִבֶּטֶן שְׁאוֹל כָּעֵשֶׂב יָצִיצוּ! –

מִי זֹאת נֶאֱנָחָה

פַּרְשָׂה כַּפָּיִם

כַּצֵּל נֶהֱלָכָה

בְּשִׁבְרוֹן מָתְנָיִם? –

אֵם שְׁכוּלָה מִשּׁאֵרִית תַּנְחוּמֶיהָ

שָׁם תֵּרֵד בַּבֶּכִי בְּכִי תַמְרוּרֶיהָ

קָדְרָה וְשָׁחָה נַאֲקַת שֶׁבֶר עוֹרֵרָה

כִּי בִתָּהּ תַּרְחִיק נְדוֹד – לֹא תָשׁוּב מְהֵרָה.

גַּם אַלּוּף נְעוּרֶיהָ תִּדְמַע עֵינֵהוּ

עַל אַיֶּלֶת אֲהָבִים אֵשֶׁת חֵיקֶהוּ

עַל יְלָדָיו הָרַכִּים מֵעָיו יֶהֱמָיוּן:

אֵלֶּה הַצּאֹן בְּצֵל מִי עַתָּה יֶחֱסָיוּן? –

מִי עַל מֵי מְנוּחוֹת עַתָּה יוֹבִיֵלמוֹ?

אִמָּם בְּאֶרֶץ נְשִׁיָּה לֹא עוֹד תִּזְכְּרֵמוֹ!

יַרְכְתֵי בַיִת אָבְלוּ, וְזָרָה נוֹקֶטֶת

בַּבָּנִים לֹא לָהּ תַּחְתֶּיהָ שַׁלֶּטֶת! –

אֲבָל עוֹד תִּהְיֶה אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה

עוֹד תִּדְרוֹשׁ שָׁלוֹם נְוַת בַּיִת צְלֵחָה

יוֹם בְּנֵי תְמוּתָה מִשּׁנַת עוֹלָם יָקִיצוּ

וּמִבֶּטֶן שְׁאוֹל כָּעֵשֶׂב יָצִיצוּ.

¹

Ballade.

הַשּׁחַר יְפֵה עֵינָיִם

נִשְׁקַף מֵחֲרַכֵּי שָׁמָיִם

וְדָוִד הָלַךְ לָשׂוּחַ

וְנַפשׁוֹ עָלָיו תָּשׁוּחַ.

שִׂיחוֹ יִשְׁפּוֹךְ בּנֶּבֶל:

"שָׁוְא כָּל אָדָם הֶבֶל

לְעָמָל יוּלַד וְתוּגָה

כָּל יָמָיו מַכְאוֹבִים

וּבְחַדְרֵי לִבּוֹ אוֹיְבִים

יְמָרְרֻהוּ בִּבְלִי פוּגָה."

הַשּׁמַיִם כְּסַפִּיר טָהָרוּ

רֶגַע – מֵעָבִים קָדָרוּ

וַיַּרְעֵם עֶלְיוֹן בַּשּׁחָקִים

וְחִצִּים רָב וּבְרָקִים

אַרְזֵי לְבָנוֹן נִשְׁבָּרוּ

וּמִטְרוֹת עוֹז סָעָרוּ.

וְהִנֵּה אֵל אֱלֹהִים

מוּעָף עַל כַּנְפֵי רוּחַ

וְחֹשֶׁךְ מִנֶּגְדוֹ זָרוּחַ

נִרְאָה מִמְּכוֹן גְּבוֹהִים.

וַיִּשְׁתַּחוּ דָּוִד אַפָּיִם

לְאֵל רוֹכֵב שָׁמָיִם

לְבָבוֹ יֶהְגֶּה פָּחַד

וְעַצְמוֹתָיו יָחִילוּ יָחַד.

וַאֲדֹנָי יִתֶּן אמֶר:

"הַטֵּה אֹזֶן בֶּן-חֹמֶר!

לֹא שִׁלַּחְתִּי בְּחִירִי תֵּבֵל

לָלֶכֶת בְּקֶרֶב צָרָה

צַלְמָוֶת וְלֹא נְהָרָה

וְלִנְשֹׂא כַּעַשׂ וָאֵבֶל".

"עֵת בָּרָאָתִי בְּנֵי אָדָם

נָתתִּי טוּבָם בְּיָדָם

שׁוֹמֵר טוֹב אַשְׁרֵיהוּ

שִׂמְחַת עוֹלָם חֶלְקֵהוּ;

אַךְ חוֹטֵא נַפְשׁוֹ מָרָה

יִפּוֹל בַּשּׁחַת כָּרָה.

גַּם נַפְשֶׁךָ עָתָּה

לֹא לַשּׁוְא תָרִיעַ

וְקוֹל בַּמָּרוֹם תַּשְׁמִיעַ

בּחֶטְאָהּ שָׁחָה מָטָה".

"קוֹל דְּמֵי אוּרִיָּה!

מִשּׁעֲרֵי שאוֹל תַּחְתִּיָּה

מַר אֵלַי יִצְעָקוּ

הֵם אַחֲרֶיךָ ידְלָקוּ

יְזָרוּ בּעַצְמוֹתֶיךָ רֶצַח

וִימָרְרוּ חַיֶּיךָ לָנֶצַח –

שְׁמַע! בְּחַר לְךָ אַחַת

וּתְכֻפָּר חַטַּאת נַפְשֶׁךָ

תִנָּתֵן בִּידֵי אוֹיְבֶיךָ

אוֹ זַרְעֲךָ יֵרֵד שַׁחַת".

רוּחַ הַמֶּלֶךְ חֻבָּלָה

נַפְשׁוֹ עָלָיו אָבָלָה

עֵינוֹ יוֹרְדָה מָיִם

נָשָׂא לִשְמֵי שָׁמָיִם

נַפְשׁוֹ בְּעֵינָיו יָקָרָה

עַל בָּנָיו רוּחוֹ נִשְׁבָּרָה

נִדְהָם כְּאִישׁ אוֹרֵחַ

סְבִיבָו צִפְעוֹנֵי צִיָּה

וּלְפָנָיו בּוֹר תַּחְתִּיָּה

אָן מִפְּנֵיהֶם בּוֹרֵחַ?

וַיְשַׁוַּע: אֵלִי! הוֹשִׁיעֵנִי

מִמְצוּקוֹת לִבִּי הוֹצִיאֵנִי –

אֵרְדָה לְגֵיא צַלְמָוֶת,

מְרוֹמְמִי מִשּׁעֲרֵי מָוֶת!

וּבַעֲוֹנִי אַל יִגְוְעוּ בָנָי

בְּנַפְשָׁם כָּל מַעְיָנָי.

אוֹי לִי רַע כַּפַּיִם

אִם אֲנִי הַגֶּבֶר

עֲרִירִי אֵרֵד קֶבֶר

לָמָה לִי עָמֵל חַיִּים?

לְדַבֵּר כִּלָּה הַמֶּלֶךְ

וֵאלֹהִים סָר וַיֵלֵךְ. –

הַשּׁמַיִם מֵעָבִים קָדָרוּ

רֶגַע כְּסַפִּיר טָהָרוּ

וּבֶן יִשַׁי יָדַע נֶאֱמָנָה

כִי אִמְרַת אֵל הוּכָנָה.

וַיֵּלֶךְ וַיַּרְא אַיָּלָה

עוֹמֶדֶת תַּחַת אָהֳלִים

שׁוֹתָה מֵאֲפִיק נְחָלִים

וַתִּרְאֵהוּ וְנַפְשָׁהּ נִבְהָלָה.

וַתָּרָץ בְּחָפְזָה הַיָּעַר

שְׁלוּחָה כְּסוֹעָה וְסָעַר

כְּמַהֵר זֶרֶם הַמָּיִם

כַּבָּרָק יְרוֹצֵץ שָׁמָיִם.

וּממֶּלֶךְ נָסָה אֲנָחָה

וְרוּחוֹ בְּקִרְבּוֹ נָחָה

וּלְהַשּׂיגָהּ רָדַף אַחֲרֶיהָ

בֵּין בִּתְרֵי הֶהָרִים

בֵּין סִבְכֵי הַיְעָרִים

וְהִיא לָפְתָה אָרְחוֹתֶיהָ.

וַיִּרְדּוֹף אַחֲרֶיהָ בַּקֶּשֶׁת

עדַ אֶרֶץ פְּלֶשֶׁת –

אֶת גֶּזֶר וְהֵיכָלֶיהָ,

לָעָב יַעֲלוּ מִגְדָּלֶיהָ,

עֵינָיו לֹא תִצְפֶּינָה

וְרַגְלָיו עוֹד תְּעוּפֶנָה.

הַפְּלִשְתִּים רָאוּ נִבְהָלוּ

מִפְּנֵי מוֹשֵׁל בָּאָדָם

רבּוֹת בָּאַף רָדָם

מִקֶּשֶת נְחֻשְׁתּוֹ חָלוּ.

וַיָּרִיעּו וַתִּרְגַז הָאֲדָמָה

וַיֵּאָסְפוּ אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה

לִמְחוֹץ רֹאשׁ אוֹיְבָם

נוֹתֵן מוֹרֶךְ בִּלְבָבָם.

וְיִשְׁבִּי חֲגוּ חֲדָשָׁה

חֶרֶב גְּדוֹלָה וְקָשָׁה

כַּנָּמֵר עָבַר לִפְנֵיהֶם

אַחֲרָיו רֶכֶב וּפָרָשִׁים

נִגעֵי וְשֵׁבֶט אֲנָשִׁים

פְנֵי לְהָבִים פְּנֵיהֶם.

והַמֶּלֶךְ רַעַד יֹאחֲזֵהוּ

כִּי אוֹיְבוֹ רָאוּ עֵינֵיהוּ

לִבּוֹ לָעַג לרִבּוֹתָיִם

נָמֵס וַיהִי לְמיִם

יַד אֵל כִּי קָשָׁתָה

עַתָּה עָלָיו נִגְלָתָה!

וַיֹּאחְזֵהוּ יְלִיד הָרָפָה

וַיִּזְעַק: "בְּיָדִי נָפַלְתָּ

כִּי עָקֵב הִגְדַּלְתָּ

וְחֵילֵנוּ רוּחֲךָ שָׁאָפָה."

"בְּחִיר עַמִּי מוֹתַתָּ

גָּלְיַת מֵחַיִּים כָּרַתָּ

עַתָּה אֶקּוֹם שִׁבְעָתַיִם

בְּלִיַּעַל וְרַע כַּפָּיִם!"

וַיִּדּוֹם דָּוִד – לֹא עָנָה

כִּי אִמְרַת אֵל הוּכָנָה.

וַיִּשְׁמְטֵהוּ יִשְׁבִּי לְבֵיתוֹ

וַיָּשֶׂם בַּסַּד רַגְלֵיהוּ

וְאֶבֶן מַעֲמָסָה עָלֵיהוּ

וְגָדַר בְּעַד צֵאתוֹ.

וַיִּשְׁלַח אַחֲרֵי הַסְּרָנִים

בֶּהָמוֹן חוֹגֵג וּרְנָנִים

לְמַעַן כְּלָּם יֶאֱתָיוּן

וּבְרָעַת הַמֶּלֶךְ יֶחֱזָיוּן.

וַאֲבִישַׁי בֶּן צְרוּיָה,

אִישׁ זְרוֹעַ נְטוּיָה,

הָלַךְ לְגַנּוֹ שָׂמֵחַ

וַיַּרְא עַל אֲפִיקֵי מָיִם

יוֹנָה יְפַת עֵינָיִם

בְּפָרֵשׂ כְּנָפֶיהָ תִּתְיַפֵּחַ:

"הֵילֵל בֶּן-שַׁחַר נָפַלְתָּ

כִּי בַעֲוֹנְךָ כָּשַׁלְתָ!

בְּאַדְמַת נֵכָר אוֹרֵחַ!

מוֹסְרֶיךָ מִי יְפַתֵּחַ?

הֵילֵל בֶּן-שַׁחַר נָפַלְתָּ

כִּי בַעֲוֹנְךָ כָּשַׁלְתָּ!"

וַיִּלְבַּשׁ אֲבִישַׁי חֲרָדָה

מַשְכִּיּוֹת לבּוֹ עָבָרָה:

כִּי צְבִי יִשְׂרָאֵל בַּצָּרָה

וּבְרֶשֶׁת רַגלוֹ נִלְכָּדָה.

וַיָּרָץ הַהֵיכָל מְהֵרָה

אַחֲרֵי כֵן הַשּׁעֵרָה

לָדַעַת מַלְכּוֹ אַיּהוּ?

וַיְּבַקֵּשׁ וְלֹא יִמְצָאֵהוּ.

הַיָּמִים יְמֵי מִלְחָמָה

וַיִּקְרָא: הִנֵּהוּ שָׁמָּה!

עוֹד מִלָּתוֹ עַל לשׁוֹנוֹ

רָץ אֶרֶץ פְּלֶשֶׁת

לַחֲזוֹת אֵיפֹה הָרֶשֶׁת

בָּהּ נִלְכַּד אֲדוֹנוֹ.

וַיִּדְרוֹךְ סוּסוֹ מְהֵרָה

וְנַפְשׁוֹ לַמָּוֶת הֶעֱרָה.

לְשַׁעַר הָעִיר הִגִּיעַ

וַיִּשְׁמַע קוֹל מְרִיעַ:

"יִפּוֹל שָׁדוּד עַתָּה

וְתִקְוַת יִשְׂרָאֵל חַתָּה!"

כָּרַעַם יְרוֹעַ אַלּוֹן

אָחֲזָה לִבּוֹ זַלְעָפָה!

וַיָּרָץ וַיַּרְא אֶת הָרָפָה²

נִשְׁקְפָה בְּעַד הַחַלּוֹן.

כְּמֶלֶךְ בַּלָּהוֹת מַרְאֶיהָ

וּפֶלֶךְ תָּמְכוּ כַפֶּיהָ

וַתְּחַשּׁב כִּרְאוֹתהּ אֲבִישַׁי:

זֶה יַעֲזוֹר בְּנוֹ יִשַׁי!

וַתַּשְׁלֵךְ אַחֲרָיו הַפֶּלֶךְ

וַתַּעַן: “מוּת אַתְּ וָמֶלֶךְ!”

וַתַּחְטִיא הָרָפָה הַמַּטָּרָה –

וְלֹא אֵחַר בֶּן צְרוּיָה

וַיְרִימֵהוּ בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה

וַחֲמָתוֹ בּוֹ בָעָרָה

וַיְקַלַּע הַפֶּלֶךְ בְּמִצְחָהּ

וַיַּז לָאָרֶץ נִצְחָהּ

וְּכֶרַגע הֵרִים פְּעָמֵיהוּ

לְהַצִיל נֶפֶשׁ מַלכֵּהוּ.

הַרְחֵק כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת

רָאָה גְדוּדֵי פְלֶשֶׁת

כֻּלָּם נֶאֶסְפוּ יָחַד

וְדָוִד אָסוּר בִּנְחֻשְׁתַּיִם

עַל מַטְבֵּחַ רְפֵה יָדַיִם

נִצָּב בְּחִיל וּפָחַד;

כִּי אֱלֹהִים הֲדִמָּהוּ

זְרוֹעַ מוּסָרוֹ הֶרְאָהוּ!

וַיִּשְׁאַג אֲבִישַׁי כְּלָבִיא:

חֲזַק נָא, אָבִי אָבִי!

וַיִּשְׁלוֹף הַחֶרֶב מִתַּעַר

וַיַּךְ כַּחוֹטֵב בַּיַּעַר

וַיִּפְּלוּ רַבִּים חֲלָלִים

הַנִּשְׁאָרִים כָּשְׁלוּ נָפָלוּ

נִמְלְטוּ בַּאֲשֶׁר יָכָלוּ

וַיָּבוֹאוּ בְמַחְבֵּא מִגְדָּלִים.

עַל נֶפֶשׁ צַדִּיק יָגֹדּוּ

הֵם עַל נַפְשָׁם יַעֲמוֹדוּ

וַאֲבִישַׁי חָשׁ לְפַתֵּחַ

מוֹסְרוֹת הַמִּשְׁתֹּחֵחַ.

וּכְצוּר אַמִּיץ בִּסְעָרָה

הִתְחַזָּק יִשְׁבִּי בַּצָּרָה

וְנִחַת בָּאַף הַקֶּשֶׁת

לְדַכֵּא מוֹשֵׁל תָּמִים

עָז מֵאֶלֶף קָמִים

וְלִקְרוֹא דְרוֹר פְּלֶשֶׁת.

וַיְמַהֵר בְּנוֹ צְרוּיָה

וַיְחַלְצֵהוּ מִבּוֹר תַּחְתִּיָּה

סוֹכְכֵהוּ בְמָגִנּוֹ רָגַע

טֶרֶם הַחֵץ בּוֹ פָגַע

וַיִּקְרָא לָאוֹיֵב בְּזַעַם:

“נִלָּחֲמָה יַחַד הַפַּעַם!”

וַיִּלָחֲמוּ שְׁנֵיהֶם יָחַד;

לַהַב חֲנִית וְחֶרֶב

וְחָרוֹן כִּזְאֵבֵי עֶרֶב

זֵרוּ סְבִיבֹותָם פָּחַד.

כִּמְעַט אֲבִישַׁי יָשֹׁחַ

וַיַּחְלִיף בַּצַּר לוֹ כֹחַ

וַיַּחְגּוֹר שְׁאֵרִית חֵמָה

וִימִין עֻזּוֹ רוֹמֵמָה

וַיַּרְעֵם בְּקוֹלוֹ: "אִמֶּךָ

בְּשַׁעֲרֵי שְׁאוֹל תְּקַדְּמֶךָ

מִיּוֹשְׁבֵי חָדֶל חָדֵלָה!"

אָז יְדֵי יִשְׁבִּי רָפוּ

וּקרָבָיו מֵחֲנִית נִקָּפוּ

וַיִּפּוֹל שָׁדוּד סֶלָה.

ביום קום אלופי וידיד נפשי, הרב החכם הכולל מוה' נחמן הכהן קראָחמל מערש דוי, ויחי מחליו

Ode.

שׁוֹד כִּי יָבוֹא פִתְאוֹם אֶרֶץ יָרְאָה וְשָׁקָטָה;

סַעַר יַכֶּה גַּלִּים וַיָּנֹס הַיָּם מִזַּעֲמוֹ;

רַעַם יְרוֹצֵץ בַּגַּלְגַּל וַיִּמַּס כָל לֵב סֶלָה;

הִנֵּה כֵן נָמַס לִבִּי וְרָחֲפוּ עַצְמוֹתַי כֻּלָּם

שְׁמוּעָה רָעָה בָּאַתְנִי כִּי תַגִּיעַ עַד שַׁעֲרֵי מָוֶת.

"סְגוֹר נָא שַׁחַת דְּלָתֶיךָ אֲבַדּוֹן פִּתְחֵי עוֹלָם!

אֱטָר-נָא שְׁאוֹל פִּיךָ, מָוֶת לֹא יֵדַע שָׂבְעָה!

לֹא אִישׁ מָלֵא דֶשֶׁן כִּסָּה פָנָיו בְּחֶלְבּוֹ

יַעֲמוֹד עַל יַרְכְתֵי בוֹר וְרַגְלָיו חִשּׁבוּ לִנְפּוֹל;

אָכֵן אִישׁ רְפֵה כֹחַ מִנֹעַר יְדוּעַ חוֹלִי

בֵּית חָמְרוֹ מָט וַיָּשֹׁחַ אֲבָל עַזָּה נְוַת בָּיִת

וְהִיא בְחֶבְלְךָ לֹא תִפּוֹל בְּסוֹד קְדוֹשִׁים מָעוֹן לָהּ

בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן סֶלָה!"

כָּכָה בִקְּשָׁה נַפְשִׁי וּמֵעַי בְּתוֹכִי יֶהֱמוּ –

וַתֶּאֱטַר בְּאֵר פִּיהָ וּמָוְתָה שָׁב תַּחְתִּיּוֹת

שָׁם חָרַק שׁנָּיו כִּי מִשּׁנָּיו הָשְׁלַךְ טָרֶף

גַּם נַחֲלֵי בְּלִיַעַל זָעָמוּ תְּהוֹמוֹת שִׁבְעָתַיִם יָרָדוּ.

וּמַלְאַךְ שָׁלוֹם מִמָּרוֹם עוֹטַה שַׂלמַת אוֹר

נָשָׂא כַנְפֵי שָׁחַר, כֵּן צִוָּהוּ אֵלִי,

וַיָּבֵא בִכְנָפָיו מַרְפֵּא צֳרִי נוֹתֵן כֹּחַ.

שִׂישׂוּ נָא בֵית צַדִּיק! הַצַּדִּיק יִפְרַח כַּתָּמָר,

עוֹד מִנַּחַל עֲדָנָיו יַשְׁקֶה נִטְעֵי נַעֲמָנָיו רְוָיָה –

גַּם אַחַי שִׂישׂוּ מָשׂוֹשׂ, שִׂישׂוּ אִתִּי מָשׂוֹשׂ!

לִבִּי ובְשָׂרִי יְרַנֵּנוּ קֶרֶב וָלֵב יָגִילוּ

אַלּוּפִי! בִּישׁוּעָתְךָ סֶלָה. –

כי תשפוך שיחה ¹

אֲנִי יַלְדָה עֲנִיָּה

יְתוֹמָה עַוֶּרֶת עָיִן

סוֹעֲרָה מִכֹּל דְּחוּיָה

וְאוֹהֵב לְנַפְשִׁי אָיִן.

עֲלֵי אָרְחוֹת הַחַיִּים

שֶׁמֶשׁ תִּפְרוֹשׂ כְּנָפֶיהָ;

וְעָלַי עַוֶּרֶת עֵינָיִם

חָשַׁךְ אוֹר בַּעֲרִיפֶיהָ.

עֵת חֲבַצֶּלֶת פּוֹרַחַת

וְשׁוֹשַׁנָּה לְרֵיחַ נִיחוֹחַ

אֶתְאַוֶּה לִקְטוֹף אַחַת –

וְעָלָה בְּיָדִי הַחוֹחַ.

וְכִי אָבוֹא בְנֶפֶשׁ מָרָה

וְעַל הַדֶּלֶת אֲבַקֵּשׁ לָחֶם

אַף הָאַכְזָרִים חָרָה

עֲלֵי אֲמֻלָּה מֵרָחֶם.

לָמָּה תִקְפְּצוּ יֶשַע?

אַף כִּי אֱלֹהַּ דִּכְּאָנִי

נִדְכֵּיתִי מִבְּלִי פֶּשַׁע

שַׂמְּחוּנִי כְּמוֹ עִנָּנִי.

הֵן טַל-דֶּמַע נְדָבוֹת

וּמַרְפֵּא לְשׁוֹן רַכָּה

הֲלֹא יְחַבֵּשׁ עַצָּבוֹת

וִיחַיֶּה לֵב דַּכָּא.

אַךְ אֵין חוֹלֶה עַל שֶׁבֶר

נוֹשֵׂאת חֶרְפָּה בְּרֶצַח

כִּרְפָאִים כְּשׁוֹכְבֵי קֶבֶר

לֹא תֵרֶא אוֹר לָנֶצַח.

אָכֵן לֹא! לֹא לָנֶצַח

עוֹטְיָה אֵלֵךְ בַּצָּרָה

יָבוֹא יוֹם וְאָרִים מֶצַח

וְתוֹפַע עָלַי נְהָרָה.

נֵר אֱלֹהִים יוֹפִיעַ

אֶחֱזֶה בְּקֶרֶב נִשְׁמָתִי

חָשְׁכִּי הֲלֹא יַגִיהַּ –

וְלֹא תֵדַע לְכַנֵּה מִלָּתִי.

בְּאוֹרוֹ אֵלֵךְ דַּרְכֵי נַחַת

וְלֹא יִמְעֲדוּן קַרְסֻלָּי;

שֶׁמֶשׁ צְדָקָה זוֹרַחַת

מַעְגְּלֵי יוֹשֶׁר מַעְגָּלָי.

שָׁם לֹא אֶשְׁמַע גְּעָרָה

לֹא אֲנוֹדֵר לְלֶחֶם שָׁמָּה

דַּרְכִּי לֹא נִסְתָּרָה

וְנַעֲלֵיתִי מֵעֳנִי אֲדָמָה!

כִּי אָבֹא חֶדֶר הוֹרָתִי

וְאֶשְׁתַּעשַׁע עַל בִּרְכֶּיהָ

הִיא תִמְחֶה דִמְעָתִי

וְכָל מַחֲסוֹרַי עָלֶיהָ.

גַּם אָבִי – נָתַן לִי חַיִּים

וּבְעוֹד יֶחֱמַתְנִי אִמִּי

הָלַךְ אֶל אַרְצוֹ – שָׁמַיִם

יְהִי שָׁם תָּמִיד עִמִּי.

אוֹתִי יִשּׁק שְׂפָתָיִם

לֹא תִשְׂבַּע עַיִן תִּרְאֶנִּי,

אָז לִי אוֹרוּ עֵינָיִם

וִיתוֹמָה עַוֶּרֶת אֵינֶנִּי. –

Romance

גָּוְעוּ שׁוֹכְנֵי חָלֶד

יַחַד שָׂב וָיָלֶד

בַּמַּבּוּל מַיִם טָבָעוּ

מִמַּעַל שָׂעֲרוּ שָׁמָיִם

מִתַּחַת גָּאוּ הַמָּיִם

מִתְּהוֹם רַבָּה נָבָעוּ.


הָרַעַם יִתְגּוֹלֵל בַּסָּאוֹן

הַסַּעַר יִתְהוֹלֵל בַּשָּׁאוֹן

וַיִּרְגְּזוּ מוֹסְדֵי הָרִים

הַתְּהוֹמוֹת רָגְזוּ וְעָלוּ

עַל פֶּרֶץ מַיִם הִתְגַּלְגָּלוּ

גְּוִיּוֹת חֳמָרִים חֳמָרִים.


הַרְרֵי אֵל נִבְלָעוּ

וְגִבְעוֹת עוֹלָם טָבָעוּ

אַךְ הַר אֲרָרָט יֵרָאֶה!

שִׂיאוֹ יַגִּיעַ שָׁמָיִם

לֹא שָׁטַף זֶרֶם הַמָּיִם

לֹא עוֹד שְׁמָמָה יִשָּׁאֶה.


גַּם עֶלֶם וְעַלְמָה נִשְׁאָרוּ

כְּעַפְעַפֵּי שַׁחַר נֶאְדָּרוּ

סַפִּיר גִּזְרָתָם יָחַד

לִבּוֹתָם בְּתּוֹם הָלָכוּ

בַּעֲבֹתוֹת אַהֲבָה נִמְשָׁכוּ

הִיא עֶזרָתָה בַּפָּחַד!


יוֹאָשׁ וְרַעֲיָתוֹ אֲבִיגָיִל

בַּצַּר לָהֶם אָזְרוּ חָיִל

לַעֲלוֹת הֶרָה הֶעְפִּילוּ

אַחֲרֵיהֶם הַגַּלִּים נִדָּפוּ

בַּלְהוֹת צַלְמָוֶת רָדָפוּ

וְהֵמָּה אֶת נַפְשָׁם הִצִּילוּ.


עַתָּה בַּיַּבֶּשֶׁת עָמָדוּ

עַתָּה לְבָבָם יֶחֱרָדוּ

וּכְאִלֵּם דוּמִיָּה נֶאֱלָמוּ

מִפַּחַד מֵחתַּת בֶּהָלָה

מִמְּצוּקוֹת אֵימָה וְחַלְחָלָה

בְּרִפְיוֹן כֹּחַ נִדְהָמוּ.


כְּרֶגַע נֵערֹוּ הַנִּרְדָּמִים

מֵרֹגֶז קוֹל הָרְעָמִים

וְעָמְדוּ כִּמְגַשְׁשֵׁי אֲפֵלָה

עַל צַוָּארָיו נָפְלָה הָעַלְמָה

מִמּוֹרֶךְ דֻּמִיָּה נַעֲלָמָה

וְנַפְשָׁהּ עֲיֵפָה עֲמֵלָה.


לְחָיֶיהָ, מִפְּנִינִים אָדָמוּ,

מִיָּגוֹן וּתְלָאָה רָעָמוּ

וּמִשֶּׁטֶף הַזֶּרֶם יִרְטָבוּ.

“הַצִּילָה אֵלִי! הַצִּילָה!”

שְׂפָתֶיהָ נָעוֹת בְּחִילָה

וְעֵינֶיהָ דִּמְעָה יְזֹרָבוּ.


הִנֵּה כֵן שָׁפְכָה שִׂיחַ

וַתִּדּוֹם מִקּוֹצֶר רוּחַ

וּדְאָבָה תֶּהֱמֶה בְּחֻבָּהּ

בֵּין זְרוֹעוֹת דּוֹדָהּ נָחָה

כִּמְעַט נַפְשָׁהּ נָפָחָה –

וַיְדַבֵּר הָעֶלֶם עַל לִבָּהּ:


"מִנְעִי בִכְיֵיךְ רַעֲיָתִי!

חַיֵּי רוּחִי, יוֹנָתִי!

אַל תִּרְאִי בַּלְהוֹת צַלְמָוֶת!

שׁוֹד שׁוֹטֵף לֹא יַפְרִידֵנוּ

כִּי יַד עֶלְיוֹן תֹּאחְזֵנוּ

בֵּינֵינוּ לֹא יַפְרִיד הַמָּוֶת".


"שָׁמָּה – גַּל! אֶרְאֵהוּ

הַמָּוֶת יִדְרוֹךְ עָלֵיהוּ

יְמַהֵר יָחִישׁ פְּקֻדָתוֹ

אִחְזִינִי רַעֲיָתִי אִחְזִינִי

שָׂא נָא אֵל! עֲוֹנִי – "

וַיִּשְׁטְפֵם הַגַּל בַּחֲמָתוֹ.

שיר הלולים אל הגילה/ מאיר הלוי לטריס

¹

גִּילָה! שַׁעֲשׁוּעֵי יוֹשְׁבֵי שָׁמַיִם!

מְשַׂחֶקֶת בְּתֵבֵל! חֶמְדַּת הַחַיִּים!

בְּהַדְרֵי-קֹדֶשׁ נָבוֹאָה עָדָיִךְ

אַשְׁרֵי הַקָּרֵב לִשְׁכּוֹן חֲצֵרָיִךְ!

אַתְּ תִּקְשְׁרִי בָאֲהָבִים בְּחַבְלֵי אָדָם

שְׁפָלִים עִם רוֹזְנִים טוּבָם בְּיָדָם

בְּסֵתֶר כּנָפַיִךְ מַה-נָּעִים שָׁבֶת!

שָׁם לִימִין גַּאֲוָה עַנְנָה נִצָּבֶת.

להקת המשוררים

הִנָּשְׂאוּ בְנֵי-אִישׁ! גִּילוּ וְשִׂמְחוּ!

כָּל מְלוֹא תֵבֵל, מְרִי שִׂיחַ תִּשְׁכְּחוּ

אַחַי! עַל רֹאשׁ כּוֹכָבִים שִׂמְחָה רָנוּ

שָׁמָּה חֶבְיוֹן-יָהּ אָב אֶחָד לָנוּ!

מִי זֶה הָאִישׁ מֵרְבָבָה צוֹלֵחַ

מְצוֹא אָח לַצָרָה בְּטוּבוֹ שָׂמֵחַ

אוֹ מְצוֹא אִשּׁה יַעֲלַת חֵן וָנַחַת

גַּם אֲשֶׁר עָשָׂה אַךְ נֶפֶשׁ אַחַת –

יֶאֱזוֹר נָא שִׂמְחָה גִּיל עַל מָתְנָיִם

מַה-טּוֹב מַה-נָעִים מִן אֶחָד הַשּׁנָיִם!

וְגֶבֶר עֲרִירִי זֶה שִמְחָה לוֹ זָרָה

יִתְגַנֵּב מִזֶּה – וּבַת עֵינוֹ נִגָּרָה!

להקת המשוררים

יוֹשְׁבֵי חוּג אָרֶץ! וְכָל נִלְוֶה עִמָּכֶם

קֶשֶׁר הַנְפָשׁוֹת קֹדֶשׁ יְהִי לָכֶם!

הוּא הַמְאַחֵז פְּנֵי כֵּס שׁוֹפֵט רָמִים

כּוֹנֵן תֵּבֵל לְבַל תִּמּוֹט עוֹלָמִים.

כּוֹס רְוָיָה גִּילָה! נְעִימוֹת עֲדָנֶיהָ

יַשְׁתְּ מְלוֹא-תֵבֵל מִשּׁוֹד תַּנְחֻמֶּיהָ

דּרָכֶיהָ נֹעַם לַמְיַשּׁרִים אָרְחוֹתָם

לְאוֹרָהּ יֵלְכוּ גַּם מַטּיִם נְתִיבוֹתָם

אֵת יַעֲלַת הַחֵן הִיא תַלְבִּישׁ הָדָר

פְנֵי עִלְזֵי לֵב תַּצהִיל בְּגֶפֶן סְמָדָר

עָשׁ זוֹחֵל עָפָר תַּשְקֶה עֲדָנִים –

וּכְרוּב יֵדֶא כֵס יָהּ עַל כְּנַף-רְנָנִים.

להקת המשוררים

תְנִי עֹז נַפְשִׁי! עֹז לַאֲדוֹנָיִךְ

הִשְתַּחֲוִי לִפנֵי כּבוֹד אֱלֹהָיִךְ

מָרוֹם בַּקְשִׁיהוּ נֶפֶשׁ יִחֵלָה!

כִּי מָרוֹם וְקָדוֹשׁ יִשְׁכּוֹן יהּ סֶלָה.

גִּילָה מְכוֹן תֵבֵל פִּנַּת יִקְרוֹתֶיהָ

לַמֵּזַח תָּמִיד מְלֹא תֵבֵל יַחְגְּרֶהָ

הִיא תִתֵּן לַשּׁמֶשׁ אוֹר שִׁבְעָתָיִם

אַף תּוֹצִיא צְבָא-שַׁחַק רִבּוֹ רִבּוֹתָיִם

בְּרָכָה וָדֶשֶׁן מַעְגָּלֶיהָ יִרְעָפוּ

בֵּין כּוֹכְבֵי מָרוֹם פְּעָמֶיהָ מַה-יָּפוּ!

מַזָרוֹת תָּגוֹל בְּרַחְבֵי שָׁמָיִם

לֹא יְדָעֵם חוֹבֵר גְּלוּי-הָעֵינָיִם.

להקת המשוררים

כִּמְשׂוֹשֹ הַשּׁמֶשׁ עֵת עוּף יַגְבִּיהַּ

לָרוּץ חִישׁ אָרְחוֹ תֵּבֵל הַגִּיהַּ

כֵּן עַל דְּבַר-אֱמֶת אֶרְכַּב צוֹלֵחַ

כַּגִּבּוֹר לָאוֹרֵחַ אָרוּץ שָׂמֵחַ.

עֵת מִמְּעוֹן קָדְשָׁהּ אֱמֶת תּוֹפִיעַ

גִּילָה חִקְרֵי לֵב נַחַת תַּשְׂבִּיעַ

אֶל מְכוֹן נְוַת-צֶדֶק שִׁבְתּוֹ בְּעוֹז-הָרִים

גִּילָה תִּתְמוֹךְ תְּנַהֵל הוֹלְכֵי מֵשָׁרִים

בְּהַרְרֵי-קֹדֶשׁ מְקוֹם יָצְאָה תוֹרָה

הֵרִימָה נֵס וַתְּהִי לָנוּ אוֹרָה;

וּבְעַד שַׁעֲרֵי-מָוֶת כִּי נִשּׂא עֵינָיִם

בְּסוֹד-קְדוֹשִׁים נִשְׁקָפָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים!

להקת המשוררים

בְּנֵי תֵבֵל! לִסְבּוֹל הַטּוּ שִׁכְמֵכֶם

כִּי נְתִיבַת אַל-מָוֶת נֹכַח פְנֵיכֶם

צַדִיק בְּקֶרֶב צָרָה אֵל יֵדָעֵהוּ

שְׂכָרוֹ אִתּוֹ לֹא יְאַחֵר שַׁלְּמֵהוּ.

מָה נָשִיב לָאֵל עַל כָּל גְּמוּלֵיהוּ?

אַךְ טוֹב לַגֶּבֶר לָלֶכֶת בְּדַרְכֵּהוּ!

לְכוּ עָמָל וְעוֹנִי! מֶה תִּשְׁתּוֹחָחוּ?

חַדּוּ פְנֵיכֶם בּסוֹד עַלִיזִים שְמָחוּ;

גַּם נָקָם וְשִׁלֵּם! רְדוּ אֶרֶץ נְשִׁיָּה

בְּסוֹדֵנוּ אָל תָּבוֹא זְרוֹעַ נְטוּיָה

אוֹיְבֵנוּ לֹא יִדאַב בְּנֶפֶשׁ מָרָה

לֹא יִסְפּוֹק עַל יָרֵךְ בְּרוּחַ נִשְׁבָּרָה.

להקת המשוררים

כָּל-עָוֹן כָּל-חֵטְא נִשּׂא כֻלָּנוּ

שָׁלוֹם בַּמְּרוֹמִים וְשָׁלוֹם יְהִי לָנוּ

אִם נַחְנוּ בַּשּׁפֶל נְכַסֶּה עַל פֶּשַׁע

גַּם שׁוֹפְטֵנוּ עֶלְיוֹן לֹא יַחֲשׁוֹב רֶשַׁע!

גִּילָה בְּיָפְיָהּ נֶחֱזֶה בְּמִזְרְקֵי-יָיִן

אוֹר פָּנֶיהָ בַּכּוֹס יִתֵּן עָיִן

אַכְזָר בְּדַם-עֵנָב שׁוֹתֶה עֲנָוָה

עֹז וָחַיִל תָּמוֹץ נֶפֶשׁ דְאָבָה

הִתְנַשּׂאוּ אַחַי! נָא מִשּׁבְתֵּכֶם

עֵת כּוֹס מְלֹא חָמֶר יִסּוֹב עֲלֵיכֶם

כּוֹס-שְׂמָחוֹת שׂאוּ נָא כּוֹס מָלֵא מֶסֶךְ!

לָרוֹכֵב עֲרָבוֹת נַסְּכוּ לוֹ נֶסֶךְ!

להקת המשוררים

לְמִי כּוֹכְבֵי בוֹקֶר לְמִי יְרַנֵּנוּ

וּבְנֵי אֱלֹהִים זְמִירוֹת יִתֵּנוּ?

לָרוֹכֵב עֲרָבוֹת; נַסְּכוּ לוֹ נֶסֶךְ!

כּוֹס-שְׂמָחוֹת שׂאוּ נָא כּוֹס מָלֵא מֶסֶךְ!

יַאֲמֵץ לִבְּכֶם כִּי תִכְבַּד אֲנָחָה

עַנוָה-צֶדֶק הוֹצִיאוּ לִרְוָחָה

אֵת נִשְׁבַּעְתֶּם לָעַד לֹא תָמִירוּ

מוּל רֵעַ וְאוֹיֵב אֱמֶת הַכּיִרוּ

אַל תַּעֲשׂוּ עַוְלָה אַל תִּבגְּדוּ בֶגֶד

אַף אִם חַיֵּיְכֶם תְּלֻאִים מִנֶּגֶד

עֲטֶרֶת כָּבוֹד לְעוֹשֵׂי תוּשִׁיָּה!

אֵד לְפוֹעֲלֵי אָוֶן עוֹשֵׂי רְמִיָּה!

להקת המשוררים

הִקָּבְצוּ וְשִׁמְעוּ יִשְׁרֵי לֵב קְהָלֵנוּ!

הִשּׁבְעוּ לָאֵל שִׂמְחַת גִּילֵנוּ,

כִּי בוֹ נִתְפָּאֵר בּוֹ נִתְהַלֵּלָה,

נְדָרֵינוּ לְשַׁלֵּם עַד עוֹלָם סֶלָה.

אֵיכָה יִדְלַח עָמָל עֵדֶן מְקוֹר הַחַיִּים!

הַחֲלוֹם כָּל חֶלְדֵּנוּ נוֹדֵד כְּנָפַיִם?

מִקְרֶה כָּל אָדָם דַּרְכּוֹ הִיא נִסְתָּרָה?

אוֹ אֵל כָּתַב בַּסֵּפֶר: לֵךְ אֱנוֹשׁ בַּצָּרָה!

הוּא לְאֵד לַעמַל אֱנוֹשׁ שָׂמֵחַ

וְחִצֵּי אַפּוֹ לוֹ לְמַטָּרָה שׁוֹלֵחַ? –

הֲלֹא הוּא מֵרֹאשׁ כֹּל חוֹלֵל מְתֹּהוּ

אֶרֶץ יְסָדָהּ לְעוֹלָם מִי יַעֲשֶׂה כָּמוֹהוּ?

כָּאֹהֶל לָשֶׁבֶת מָתַח רָקִיעַ

וְכלּוֹ אֹמֵר כָּבוֹד חַסְדּוֹ יַבִּיעַ;

אֵיכָה יַחֲרִישׁ עֵת אֱנוֹשׁ יִתְיַפֵּחַ

וּבְהִכָּנַע בְּחִירוֹ חַנּוֹת שׁוֹכֵחַ?

הֵן דְבָרוֹ עוֹלָם נִצָּב בַּשָׁמַיִם

שֶׁמֶשׁ בִּמְסִלָּתוֹ לֹא יְעַקֵּשׁ דְּרָכַיִם

חֹרֶף נָד – וַיְחַדֵּשׁ פְּנֵי אֲדָמָה

יֵלֵךְ קַיִץ – וְכָל תִּפְאֶרֶת נֶעֱלָמָה;

אוּלָם אֶל יוֹשְׁבֶיהָ אַבִּיט וְאֵין סְדָרִים

כִּי עַד דַּכָּא אוֹיָה! נִכְּאוּ מֵשָׁרִים.

מַדּוּעַ שֹׁד וְחָמָס יַגְבִּיהוּ לָשָׁבֶת

וְתֻמַּת יְשָׁרִים תַּנְחֵם – לְגֵיא צַלְמָוֶת?

אִם פְּנֵי כִסֵּא עֶליוֹן נַפְשׁנוּ רָאָתָה

טֶרֶם לְאֶרֶץ צוּקָה נִגְלֹה נִגְלָתָה

אֵיךְ יִשְׁכַּח מֵרַחֵם יַעֲלִים עֵינֵיהוּ

וְסַעַר מִתְחוֹלֵל עַל נְטַע שַׁעֲשׁוּעֵיהוּ?

אַךְ מָה אֶשּׂא נֶהִי? מָה אָפוּנָה?

מָה אֶתְאוֹנֵן וְאֶהֱגֶּה תְלוּנָה?

אַךְ מַעְיָנַי בִּי מַעְיָן נִרְפָּשׂ יָקֵרוּ

הֵם עַל נְקַלָּה זַעֲקַת שֶׁבֶר יְעוֹעֵרוּ

נַהֲמַת לִבִּי תִּתֵּן בְּפִי דְבַר סָרָה

אֵלֶּה דַּרְכֵי אֱנוֹשׁ לְעִתּוֹת בַּצָּרָה!

אֵיךְ תֹּאמְרִי, נַפְשִׁי! "נָפַלְתִּי שַׁחֹתִי

אֵל יִקְפּוֹץ רַחֲמָיו לֹא יָשוּב לִרְאוֹתִי!"

רְאִי שֶׁמֶשׁ כַּכַּלָּה תַּעְדֶּה כֵּלֶיהָ,

מַרְפֵּא בִכְנָפֶיהָ עֲדָנִים בַּעֲרִיפֶיהָ,

הֵן הִיא כָּל-הַחַיִּים בְּהוֹדָהּ מְשַׂמַּחַת

וְלִי הִיא בְּעֵת צָרָה – כַּנֵּר בְּעִמקֵי שַׁחַת.

הוֹחִילִי לֵאלֹהִים! לֹא יִקְצוֹף לָנֶצַח

לֹא לְעוֹלָם יִשְׁלַח בְּעַצְמוֹתַי רֶצַח

עוֹד בַּת תִּקְוָה גַּם בְּמַהֲמוֹרוֹת תַּנְחֵנִי

מִמָּרוֹם תִּשְׁלַח יָד וְנִפְלָאוֹת תַּרְאֵנִי –

עֵת אָרִיד בְּשִׂיחִי וּשְׁאוֹל כִּי אַצִּיעַ

קוֹל בְּקִרְבִּי אֶשְׁמַע: " יֵשׁ אַחֲרִית הַרְגִּיעַ!"

¹

יִגְעַשׁ הַסַּעַר

יִרְעַשׁ הַיַּעַר

וְעַלְמָה יוֹשֶׁבֶת

לַחוֹף נֶעֱצֶבֶת

בָּמֳתֵי יָם גָּאוּ וְסוּפָה הוֹמִיָּה

לִבָּהּ בָּהּ נִשְׁבָּר עֵינָהּ בּוֹכִיָּה

בַּלַּיְלָה תִּבְכֶּה וְתָרִיד תַּאֲנִיָּה:

אוֹי לִי עֲנִיָּה

הַתֵּבֵל שְׁאִיָּה

תּוֹחַלְתִּי נִכְזָבָה

וַאֲנִי נֶעֱזָבָה.

הוֹי! אֲנִי רָאִיתִי תַּאֲוַת עֵינָיִם

פֹּה יֵשׁ נָחַלְתִּי אַהֲבָה וְחַיִּים

רַב לִי אֱלֹהָי! קַח נַפְשִי שָׁמַיִם!

קול ממרום

"לְשָׁוְא פִּלְגֵי מָיִם

יֵרְדוּ עֵינָיִם;

יְשֵׁנֵי אֶרֶץ נְשִׁיָּה

לֹא תָעִיר תַּאֲנִיָּה,

אַךְ שַׁאֲלִי מִנִי צֳרִי לְמַכְאֹבָיִךְ

כִּי הָלַךְ דּוֹדֵךְ וּמְקוֹר חַיָּיִךְ

שְׁאַל וְאֶתֵּנָה אֲנִי אֱלֹהָיִךְ."

יֵרדוּ עֵינָיִם

לְשָׁוְא פַּלְגֵי מָיִם!

יְשַׁן אֶרֶץ נְשִׁיָּה

לֹא תָעִיר תַּאֲנִיָּה!

הֵן עַל דּוֹדִי עֵת בּשִׂיחִי אָהִימָה

וּמֵרְאוֹת בַּטּוֹב עַיִן אַעֲלִימָה

עַל נְהִי אַבְלִיגָה עַד שְׁנָתִי אָנוּמָה.

¹

לשמחת פורים

שְׁתֵה קוֹדֵר, לְעָפָר מְשְׁתּוֹחֵחַ!

מוֹאֵס דַּם עֵנָב הוֹדוֹ זוֹנֵחַ

שְׁתֵה נָא יָיִן!

לִבְךָ תְּשַׂמַּח פָּנִים תַּצְהִילָה

כִּנּוֹר תָּעִירָה תְּרַנֵּן בְּגִילָה

וִיפֵה עָיִן!

אוֹדְךָ בְכִנּוֹר, אֵלִי! אוֹדֶךָ

כִּי פְאֵר כָּל נֶטַע כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ

לִי נָתתָּ

כּעַפְעַפֵּי שַׁחַר כְּנַף אֶרֶץ יָאִירוּ

הַדְרֵי גֶפֶן לָעַיִן יַזְהִירוּ

בַּכּוֹס עָתָּה!

עֵת יִדְוֶה לִבִּי וְנַפְשִׁי תָשׁוּחַ

כּוֹס רְוָיָה אֶשּׂא אָז לִי יָנוּחַ

וְיָנוּב חֵילִי!

גַּם נֵזֶר רוזְנִים מוֹשֵׁל בָּאָדָם

הִנְעִים בִּזְמִירוֹתָיו יַיִן מְאָדָם

שִׂמחַת אֵלִי.

וּמִי זֶה יֶחֱרַשׁ נֶאֱלָם דֻּמִּיָּה

בַּל יָשִׁיר תְּהִלַּת גֶּפֶן פּוֹרִיָּה

יֵין מִשְׁתֵּהוּ?

כָּל-יֶחֱזֶה בּוֹ כַּחֲבַצֶּלֶת יַפְרִיחַ

אִישׁ לֹא נֶעְדָּר לְבָבוֹ יַקְשִׁיחַ

מִן גִּילֵהוּ.

“מַה-טֹּבוּ מָיִם!” שָׁרוּ בּוֹזֵי יָיִן

"כְּעֶצֶם שָׁמַיִם נֶחְמָדוּ לָעָיִן

יְרַוּוּ נָחַת!

מִי זֶה הָאִישׁ בְּמַיִם יִשְגֶּה נֶצַח

יַשְׂכִּיל יַצְלִיחַ גַּם יָרִים מֶצַח

יֵשְׂטְ מִשּׁחַת!"

לְכוּ נָא מַיִם! רַוּוּ הַרְהִיבוּ

מְנַבְּלֵי הוֹד חָמֶר בְּיָפְיוֹ יַלְעִיבוּ

רָעֵי עָיִן;

אָכֵן מֶנִּי רַחֲקוּ מְגָרֵי דְאָגָה!

מִשְכְּנוֹת הָרְמָשִׂים! מְגוּרֵי הַדָּגָה!

וְאֶשְׁתֶּה יָיִן.

¹

מַחְשַׁכֵּי יְעָרוֹת! מְקוֹם אוֹר לֹא יוֹפִיעַ

מְקוֹם סֵתֶר חָשְׁכָּם בַלְהוֹת שַׁחַת יוֹדִיעַ;

תּוֹעֲפוֹת צוּרִים! עַד שָׁמַיִם יַגִּיעוּ

וּבֵין נִקְרוֹתָם תַּנִּים וְאִיִּים יָרִיעוּ;

אַגְמֵי נֶפֶשׁ! בִּמְקוֹם שׁוֹאָה יְזֹרָבוּ

יִלָּפְתוּ אָרְחוֹת תֹּהוּ דָּלְלוּ וְחָרָבוּ;

אַתְּ אֶרֶץ צָרָה! חֶזְיוֹן שַׁמּוֹת נֶצַח!

מִי יִתֵּן וְתַעַרְכוּ לִי דְּמוּת מוֹת וָרֶצַח!

אִצְלוּ נָא פַּלָּצוּת לְנַפְשִׁי בְּחַיַּי נָקָטָה

וּתְהִי לִי מַזְכֶּרֶת נֶצַח הָגוּת לִבִּי עָתָּה.

אָחִי הָלַךְ ואְיֵנֶנּוּ –

שְכִיּוֹת לִבִּי עוֹד יַעֲבוֹר לִרְגָעִים אֲשׁוּרֶנּוּ

מִפְתַּח שְׂפָתָיו אֶחֱזֶה בַּהֲגִיגִי אָזִין קוֹלֵהוּ

בְּמוֹ מַעְיָנַי יַעֲמוֹד וָאַכִּיר מַרְאֵהוּ;

אוּלָם בִּשְאוֹל יְצוּעוֹ בְּצַלְמָוֶת נָוֵהוּ

שָׁמָּה בִּזְרוֹעַ רָמָה הַנֵּצַח יֹאחֲזֵהוּ!

לִבּוֹ לֹא תַחֲלֶה עוֹד תּוֹחֶלֶת מְמֻשּׁכָה

בַּעֲמַל אֱנוֹשׁ אֵינֵיהוּ וְרוּחוֹ שָׁכָכָה

פֹּה יְגוֹנוֹת צְרָרוּהוּ – הַמָּוֶת לְכָדוֹ בְרִשְׁתּוֹ

וְאָבְדוּ בַתֹּהוּ רֶגַע הִכְבִּיד נְחֻשְׁתּוֹ.

עַתָּה בִּמְעוּף צוּקָה רִבְעוֹ בִּשְׁאוֹל תַּחְתִּיָּה

אַךְ צַעֲדֵי מֶלֶךְ בַּלָּהוֹת עֵינוֹ צוֹפִיָּה

זֹאת מְנָת אָדָם חַי! דּוּמָם בַּקֶּבֶר הִנֵּהוּ

הַתְּשׁוּקָה הָעֲלוּקָה אַךְ הִיא תַּצִּיקֵהוּ.

וּמָה יְהִי גוֹרָלִי? הַמִּבְּנֵי אֱלֹהִים אָנִי?

כְּמוֹ הָיָה הִנֵּנִי וְכָמוֹהוּ אֵל הֲדִימָנִי.

הֵן יָמַי כְּצֵל נָטוּי יָנוּסוּ כָמוֹהוּ

אוֹר הַחַיִּים יֶחְדַּל וְיֹאבְדוּ בַתֹּהוּ

לֵיל דּוּמָה יֶאֱתֶה אַחֲרֵי יוֹמִי פָנָה

וּבְיַרְכְּתֵי בוֹר נֶצַח הַמָּוְתָה אִישָׁנָה.

נֵצַח! מְבוּכַת יַם נוֹרָא! יָכִיל יְמֵי עוֹלָם!

“אַתְּ גּוֹחִי מִבֹּהוּ!” מְלֹא תֵבֵל יִתְּנוּ קוֹלָם

מְלוֹא תֵבֵל כָּנַן אֵל מֵעִמְּךָ נוֹצָרוּ

אַף חָרְבוֹת דּוֹר דּוֹר מִיָּדְךָ נִגְזָרוּ.

שְׂכִיּוֹת חֶמְדָּה אַחֲרוֹן עַל עָפָר יָקוּמוּ

עַל שַׁמּוֹת אֲשֶׁר תָּשִׂים בְּחָסְנָם יָרוּמוּ.

בְּלִי קֵץ! מִי יִסְפּוֹר שָׁנֶיךָ מִסְּפוֹר נִשְׂגָּבוּ?

גַּם שְׁנוֹת עוֹלָמִים נֶגְדֶּךָ מֵאֶפֶס נֶחְשָׁבוּ.

מִי יוֹדֵעַ טֶרֶם שִׁמְשֵׁנוּ רָכַב שָׁמָיִם

כַּמָּה מְאוֹרוֹת דּוֹעֲכוּ לִפְנֵי שְׁנוֹת רִבּוֹתָיִם? ²

כִּי גַם מַזָּרוֹת עָל לֹא לָעַד יָעֳמָדוּ

בִּדְבַר אֵל הָיוּ – יִרְאֶה בָּם וְיִתְנוֹדָדוּ

יִדְעֲכוּ מִמְּקוֹמָם יֵהָפְכוּ כְּחוֹמֶר חוֹתָם

אָמְנָם אַתָּה הֵן תַּעֲמוֹד וְלֹא תַחְשׁוֹב אוֹתָם.

כּוֹכְבֵי שָׁמַיִם מְסִלּוֹתָם יֵלְכוּ וָאוֹרוּ

וּשְׁבוּעוֹת חֻקּוֹת שָׁנִים לָנוּ יִשְׁמוֹרוּ

כְּצִיץ הֵמָּה נֶגְדֶּךָ כַּחֲבַצֶּלֶת בַּבּוֹקֶר פּוֹרָחַת

לָעֶרֶב יְמוֹלָלוּ וַחֲמוּדָם עַל עָפָר נָחַת.

טֶרֶם מִבֶּטֶן תֹּהוּ אֶרֶץ וְחוּצוֹת יָצָאוּ

וּבִדְבַר פִּי אֵל נִכְבַּדֵּי מַיִם נִבְרָאוּ

עַד לֹא אִמֵץ מִמַּעַל גָּבְהֵי שָׁמַיִם

וַיִּתֵּן לִצְבָאָיו חוֹק וּלְפָעֳלוֹ יָדַיִם

בְּהִלּוֹ נֵרוֹ עֲלֵי אֹפֶל וְצַלְמָוֶת

וְאֶרֶץ צְבִי מִלֹּא סְדָרִים יָצַר לָשָׁבֶת

אַתָּה כַּיּוֹם אָז לִימִין עֶלְיוֹן דָּאִיתָ

עַד לֹא אָמַר וַיֶּהִי שַׁעֲשׁוּעָיו הָיִיתָ.

וּבְהָמִיר אָרֶץ עֵת שְׁמֵי קֶדֶם יֶחְרָבוּ

נְמֹגִים כָּל צְבָאָם לְתֹהוּ וָבֹהוּ שָׁבוּ

עֵת גַּם שָׁמַיִם חֲדָשִׁים יִשּׁאוּ שְׁמָמָה

וּמְלֹא תֵבֵל לִשְׁאִיַּת קְדוּמִים דָּמָה

אַתָּה לֹא תֶחְדָּל שְׁנוֹתֶיךָ לאֹ יִתָּמוּ

גַּם בְאֶפֶס כֹּל יִמָּשֵׁכוּ וּבְלִי דֹר קָמוּ.

גַּם מַחְשְבוֹת לֵב גְּבוּלוֹת לֹא לָמוֹ נִצָּבוּ

נֶגְדָּם גַּם כַּנְפֵי רוּחַ מִתֹּהוּ נֶחְשָׁבוּ

וְאֵשׁ לֹהֵט וְקוֹל שָׁאוֹן לְאַט יִתְנֶהָלוּ –

לָבוֹא עַד תְּכוּנָתְךָ אַךְ לַשּׁוְא עָמָלוּ.

אַסְפֶּה דֹּרוֹת לָאֶלֶף נוֹסָפָה נִשְׂגָּבָה

אֲכוֹנֵן עַל מוֹסְדוֹת תֵּבֵל עוֹד מְרוֹמֵי רְבָבָה

אֶרֶב סְפוֹרוֹת אֶרֶב עַד תֵּלֶא לְשׁוֹנִי

וְאֵלֶיךָ אֲחוּז-חִילָה אַבִּיט מִמְּכוֹנִי–

אַיֶּכָּה? עוֹד מִנֶּגֶד עֵינַי נִסְתַּרְתָּ

לֹא אֵדַע סְפוֹרוֹת תָּמִיד כָּלִיל נִשְאַרְתָּ! –

אֵלִי! אַתָּה יְסוֹד כֹּל אַתָּה!

מָאוֹר וָשֶׁמֶשׁ! בְּךָ אֵדַע מוֹעֲדֵי עוֹלָמִים

בְּכַנְפֵי צְדָקָה תָּמִיד תִּזְרַח כְּיוֹם תָּמִים

אֵין מָבוֹא אֵין מוֹצָא לְיִפעַת הֲדַר אוֹרֶךָ

נֵצַח נְצָחִים מַה הוּא? רֶגַע קָטָן בְּעֵינֶיךָ.

לוּ מַעֲשִׂי יָדֶיךָ תֶּרֶף תָּסֵב עֵינָיִם

לַמָּרוֹם תָּשׁוּב תִּתְהַלֵּךְ חוּג שָׁמָיִם–

אָז תִּרְגַּז שְׁאוֹל תָּפְתֶּה תִּפְתַּח פִּיהָ

וַאֲבַדּוֹן יֵעוֹר מִיַּרְכְּתֵי אֶרֶץ נְשִׁיָּה

וִיקַלַּע מְלוֹא תֵבֵל לְאָיִן לְכִלְיוֹן תֹּהוּ

וְאַף עַל יְמֵי עוֹלָם יִנָּטוּ אַבְנֵי בֹהוּ!

גָּדוֹל עַל כָּל אֱלֹהִים! שַׂגִּיא וְרַב כֹּחַ

מַה אֱנוֹשׁ? רִמָּה, דַּכָּא הוֹלֵךְ שְׁחוֹחַ

כַּדַּק יֻטָּל וְאֵינֶנּוּ אָפַע הוּא בְעֵינֶיךָ.

אֶחֱזֶה בָּךְ וְאֶרְאֶה שָׁמֶיךָ מָה הֵם נֶגְדֶּךָ?

אַף כִּי אָנֹכִי תוֹלֵעָה; תְּמוֹל בָּאתִי הֲלוֹם

מָחָר אֵרֵד מִזֶּה – יוֹמִי גָז חִישׁ כַּחֲלוֹם!

מִמְּעֵי אִמִּי נִקְרֵאתִי וְאָנֹכִי לֹא אִוִיתִי

לֹא יָדַעְתִּי נַפְשִי כְּלֹא הָיֹה הָיִיתִי

אַתָּה אָמַרְתָּ וָאֶהִי כִּי לפָנִים כְּצִיץ שָׂדַי

בְּלִי דַעַת רֻבֵּיתִי וְתוּשִׁיָּה לֹא עָשׂוּ יָדַי

כַּבְּהֵמָה אֵין הָבִין דָּמִיתִי נִמְשָׁלְתִּי

לֹא נְשׂוֹא אֵבֶר לֹא עֲלוֹת מַעֲלָה יָכָלְתִּי

פְּלִיאָה מִנִּי זָרָה לִי תִּפְאֶרֶת גְּאוֹן חָלֶד

אָזְנַי כָּבְדוּ עֵינַי שָׁעוּ בְּעוֹדִי רַךְ וָיָלֶד

הָגוּת לִבִי לֹא רוֹמֵמָה לֹא הִתְנַשּׂאָה

אַךְ כְּאֵב רַעֲבוֹן חִתּוּל אַךְ אֵלֶּה יָדָעָה.

בֵּית חָמְרִי זֶה הִגְדִּיל וַיִּשְׂגֶּה בִּרְבוֹת יָמָי

עֲטִינַי נִמְלְאוּ חָלָב וְשִׁקּוּי עֲצָמָי

רֶגֶשׁ פְּנִימָה הֵחֵל מִבַּעַד לְכִלְיוֹתַי

לְשַׁלַּח אוֹנִי חָפְשִׁי לְפַתֵּחַ מוֹסְרוֹתַי

רַגְלִי הֵטִיבָה לֶכֶת אַחֲרֵי כִּי מָעָדָה

לְשׁוֹנִי דּבְּרָה בְחִכִּי אַחֲרֵי כִּי כָבָדָה

וּכְגֹדֶל גֵּוִי גַּם רוּחִי בִּי גָדֵלָה

הַעֲלוֹת אֵבֶר מַעֲלָה מִשּׁפֶל הֵחֵלָּה

כִּזְבוּב לֹא-עָז בְּחוֹם יוֹם יִשְׁכַּח שָכֹחַ

וּמֵעַל לִגְבוּל כֹּחוֹ יַעְפִּיל לִפְרֹחַ.

נִפְלָאוֹת לְאֵין מִסְפָּר כָּל הַיּוֹם חָזִיתִי

עָשַׁרְתִּי יוֹם יוֹם רָחוֹק וְקָרוֹב צִפִּיתּי

בִּנּוֹתִי הִשְׂכַּלְתִּי קֵרַבְתִּי רִחַקְתִּי

חִשּׁבְתִּי מַחְשָׁבוֹת מָאַסְתִּי חָשַׁקְתִּי

שׁוֹלָל הָלַכְתִּי נוֹקַשְׁתִּי בְּפַחַד וָשֶׂבֶר

יָשַׁנְתִּי וָאַחְלִיף כֹּחַ – כֹּה נִהְיֵיתִי גֶבֶר!

עַתָּה הוֹמֶה לִבִי לִי כִּי קָרְבוּ יְמֵי מָנוֹחַ

אֶדַּדֶּה כָל שְׁנוֹתַי שַׁחוֹתִי יְגִיעַ כֹּחַ

הַגִּילָה תֶחְלַץ מִמֶּנִּי עוּף תַּגְבִּיהַּ

אֶל בְּנֵי-הַנְּעוּרִים תֵדֶא עֹז פְּנֵיהֶם תַּגִּיהַּ

נַפְשִׁי בָחְלָה בִי מַר לִי אוֹר הַשּׁמֶשׁ

וְתֵבֵל תְּחֻתָל לְעֵינַי בִּמְשׁוֹאָה וָאָמֶשׁ

מִדֵּי דַבְּרִי אִיעָף שַׁחוֹתִי יְגִיעַ כֹּחַ

לֹא יָדַעְתִּי אֲיַחֵל אַךְ: יִקְרְבוּ יְמֵי מָנוֹחַ! –

נָחָה שָׁקְטָה הָאָרֶץ לְשׁוֹכְנֶיהָ תֶּעֱרַב שֵׁנָה

וְהַיָּרֵחַ הוֹלֵךְ וְאוֹר יָקָר בִּמְסִלָּתוֹ עוֹלָם,

נַפְשׁיִ עָלַי תִּשְׁתַּפֵּךְ אָשִׂיחָה וְאֶהֱמָיָה סֶלָה:

הַלְעוֹלָם נֹאבַד דֶּרֶךְ וּבְגַלְגַּל בַּסּוּפָה נֻדָּפְנוּ?

לֹא-סְדָרִים בָּאָרֶץ וְתֵבֵל מְלוֹן עַוְלָה

כָּאֲרִי אוֹרֵב בְּמִסְתָּרִים יִכְסוֹף לִטְרוֹף רֶשַׁע.

צוּרִי מַלְכִּי וֵאלֹהָי! מָתַי יָבוֹא יוֹם קִוִּיתִי?

יוֹם עֵינֵי בָשָׂר יַשְׁלִימוּ עִם לֵב מֵטִיב לִרְאוֹת

וְאֵת בַּקֶּרֶב יַבִּיט רוּחַ יֶחֱזוּ בַתֵּבֵל חוּצָה

וְצֶדֶק מִנֶּפֶשׁ נִשְׁקַף יְכוֹנֵן פְּעוּלוֹת אָדָם.

מַדּוּעַ מַלְאֲכוֹת-חֹמֶר עַל פִּיךָ יֵצְאוּ יָבוֹאוּ?

צְבָא שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא יַטּוּ מִדֶּרֶךְ עוֹלָם;

וּבְנֵי אָדָם הֵמָּה לָהֶם כְּעוֹלֵל וְאֵין מַחֲזִיק בְּיָד

אוֹיְבָיו מְרֻבָּבִים בְּקִרְבּוֹ כִּתְּרוּהוּ וְאֵין מִפְלָט? –

וַיַּעֲנֵנִי קוֹל מִמָּרוֹם קוֹל דְּמָמָה דקָּה:

"הֲלֹא הוּא כָּמוּס עִמָּדֵי וְעַל עֵינֶיךָ צַלְמָוֶת

עַל דֹּפִי תִתֵּן יִכּוֹן תֵבֵל כְּעַל שְׁמָרָיו שׁוֹקֵט יָיִן

עַד תָּבוֹא מִקְדְשֵׁי אֵל עֵינְךָ תֶּחֱזֶה נִפְלָאוֹת" –

וַיִּדּוֹם הַקּוֹל בָּרָמָה וְלִבִּי אוֹמֵר כָּבוֹד!

הֶאֱמַנְתִּי כִּי יְדבֵּר וָאֶשׁתַּחֲוֶה בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ.

יהלל פי לכבוד קהל קדש בראדי יע"א

(בשנת תקפ"ט.)

כְּעַפְעַפֵּי שַׁחַר יֶהְדֹּפוּ אָמֶשׁ

וְלָרוּץ כַּגִּבּוֹר אוֹרַח יַרְהִיבוּ שָׁמֶשׁ

כֵּן בַּקֹּדֶשׁ חֲזִיתִיךְ, עִיר תְּהִלָּה!

אֶל הוֹלכֵי בַחוֹשֶׁךְ תָּאִירִי עֵינַיִם

תְּשַׂגְּבִי אַבִּירֵי בִינָה לִרְכּוֹב שָׁמַיִם

להַגִּיהַּ אוֹר בְּיִשְׂרָאֵל אוֹר כְּבַתְּחִלָּה.

אֶזְכְּרָה יָמִים מִקֶּדֶם שְׁנוֹת עוֹלָמִים

עֵת אֻשּׁרוּ בֵּית יַעֲקֹב בּדֶרֶךְ תָמִים

וְעַל דְּבַר אֱמֶת עַנְוַת צֶדֶק צָלָחוּ;

כְּשׁוֹשַׁנָּה עֲקוּבָה מִדַּרְדַּר וְחֹחַ

לֹא תֶחדַּל מתֵּת עוֹד רֵיחַ נִיחֹחַ

כֵּן חֶבֶל נַחלַת אֵל בְּאַרְצָם פָּרָחוּ.

בֵּין לְאֻמִּים שוֹכְחֵי אֵל לַפֶּסֶל יִסְגָּדוּ

הוֹלְכֵי אַחֲרֵי הֶבֶל בַּתּהֹוּ אָבָדוּ

חֵלֶק אֲדֹנָי עַמּוֹ הָלְכוּ לְמֵשְׁרִים.

כִּי-אֵשׁ-דָת לָמוֹ מַעְגְּלֵי-צֶדֶק הוֹפִיעָה

סִקְּלָה כָּל נֶגֶף כָּל צוֹרֵר הִכְנִיעָה

גַּם צבִי עֶדְיָהּ חָכְמָה הִלְלוּ בַּשְּעָרִים.

אַךְ עֵת שָׁאוּ מוֹעֲדֵי אֵל בְּשׁוֹט הָרֶצַח

אַף חָכְמָתָם הִתְבַּלְּעָה בְּמַשּׁוּאוֹת נֶצַח

אַלְלַי לִי! כּלֹ הֵרַע אוֹיֵב בַּקֹּדֶשׁ!

חָדְלוּ מְחוֹקְקִים עַמִּי יָרְדָה פְּלָאִים

מְצוֹא חָכְמָה יִתְאַמְּרוּ יֶהְגּוּ אַךְ נְכָאִים

וּבִינַת נְבוֹנִים, הָהּ! כְּנֹגַהּ בְּתָם הַחֹדֶשׁ.

אִם בִּפְרָעוֹת יִשְׂרָאֵל כִּתְנוּבוֹת בַּצִּיָּה

קָמוּ חִקְרֵי לֵב בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה

לְגָאֳלָם מִשּׁחַת לַנְחוֹתָם הַיְשָׁרָה

לֹא הֵפִיקוּ זְמָמָם, כִּי לַאֲשֶׁר מִנֹּעַר

מִנִּי גֹוהַ מֵרָחֶם יָשְׁבוּ בַּסֹּהַר

עצָתָם לֵאמֹר צֵאוּ! עֵצָה נִבְעָרָה.

כִּי הוֹי לִכְאֵב אָנוּשׁ וְכִסלָה נוֹשֶׁנֶת

שָׁוְא לָזֶה רִפְאוּת לְזֹה דַעַת מוּכֶנֶת

אוֹי אוֹי לַחֲסַר לֵב וְחָכָם בְּעֵינֵיהוּ –

וַיַּשְׁקֵף יְיָ וְאוֹר יִשְׂרָאֵל הִבְקִיעַ

אָז זָרַח בַּחוֹשֶׁךְ בְּמוֹ אוֹפֶל הוֹפִיעַ

חָמַל עַל עַמּוֹ וּבִישׁוּעָתוֹ יַרְאֵהוּ.

אוּלָם שַׁחַר וּצְפִירָה עֵת אוֹרָם יָהֵלּוּ

אַךְ רָאשֵׁי הֶהָרִים לֵאוֹר יָחֵלוּ

וְחוֹשֶׁךְ בַּמִּישׁוֹר בְּגֵיאָיוֹת מַחֲשַׁכִּים

כֵּן עֵת אַשְׁכְּנַז וְאִיטִלִיאָה גָרָשׁוּ

אִוֶּלֶת וְכֶסֶל כִּי רָעוֹת חָרָשׁוּ

עוֹד תּהִימֶנָּה מִשּׁוְא אֶרֶץ מֶרְחַקִּים.

עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי עֹז, צְפִירַת תִּפְאָרָה!

בָּךְ בּרָאדִי קִריַת עֹז! יַד עֶלְיוֹן בָּחָרָה

לָתֵת בַּחוֹשֶׁך אוֹר, לַתּוֹעִים בִּינָה;

בָּךְ חָכְמָה קֵן לָהּ וְתוֹרָה מָצְאָה בָיִת

מַיִם חַיִים תַּשְׁקִי בָּנַיִךְ שְׁתִילֵי זָיִת

עַל כֵּן יְשָׁרִים יְפָאֲרוּךְ יִפְצְחוּ רִנָּה.

כִּמְקוֹר חַיִּים יָקֵר פְּלָגָיו בְּדוּמִיָּה

וּבָא מְהַלֵּךְ עָיֵף וְאֶת נַפְשׁוֹ חִיָּה

כֵּן אַתְּ בִּבְלִי שָׁאוֹן לַעֲשׂוֹת תַּפְלִיאִי

בֵּית חָכְמָה קוֹמַמְתְּ לִתְהִלָּה וְתִפְאֶרֶת

כְּלִילַת יוֹפִי הוּא כְּבוֹד נְדִיבִים אוֹמֶרֶת

וּבְנֵי עַמֵּךְ וְעַם אַחֵר חֲדָרָיו תָּבִיאִי.

בֵּית חוֹלִים כּוֹנַנְתְּ בֵּית מוֹעֵד לְנִדְכָּאִים

בּוֹאָיו יְדוּעֵי חוֹלִי יֵצְאוּ כְּמוֹ לְבָאִים

מוֹחַ עַצְמוֹתָם יְשְׁקֶּה מִיקַר אֲסָמָיִך ¹ְ –

עַד אָנָה תַרְבִּי שִׁיר? דּוֹמִי נַפשִׁי סֶלָה!

מֵחֻפָּתוֹ יֵצֵא שָׁמֶשׁ יָשׁוּב גַּם אוֹהֶלָה

וְעוֹד חֲצִי תְּהִלָּתָהּ לֹא הִבִּיעוּ רְנָנַיִךְ.

---

¹

לֹא יָדַע אֱנוֹשׁ עֶרְכָּהּ

וְלֹא תִמָּצֵא בְאֶרֶץ הַחַיִּים

תְּהוֹם אָמַר לֹא בִי-הִיא

וְיָם אָמַר אֵין עִמָּדִי.

(איוב כ“ה, י”ג, י"ד.)

בִּימֵי חָרְפִּי בַּעֲלוּמֵי יָמָי

אֶל דֶּרֶךְ רְחוֹקָה שַׂמְתִּי פְּעָמָי

מִמְּשׂוֹשׂ הַנְּעוּרִים חֶמְדַּת הַשּׁנִים

בְּרוּחַ נָכוֹן הֲסִבּוֹתִי פָנִים.

כָּל מַשְׂכִּיּוֹת חֶמְדָּה נַחְלַת הַחַיּים

אַחֲרֵי גֵּו הִשְׁלַכְתִּי בְּבִטְחַת שָׁמַיִם

מֵרוֹכֵב עֲרָבוֹת עֶזְרָה קָרָאתִי

וּכְעֶלֶם לֹא יָבִין עָזַבְתִּי עֶמְדָתִי.

כִּי מָעוֹז תֹּחֶלֶת לָלֶכֶת אִלְּצָנִי

גַּם חֹסֶן אֱמוּנָה לָנוּד צִוָּנִי

"הַלֵּכוּ בְּנֵי אִישׁ! פֶּה אֶחָד קָרָאוּ;

עֲלֵי מְסִלָה זֹה שָׁם אֹשֶׁר תִּמְצָאוּ."

"עַד שַׁעַר תַּגִּיעוּ לְכֶתֶם פָּז דָּמָה

בּוֹ יָבוֹא צַדִּיק וַאֲדֹנָי שָׁמָּה

אֵת מַעֲטֵה הַיָּגוֹן שָׁמָּה תָמִירוּ."

וּבִנְעִימוֹת נֶצַח אוֹתוֹ תָמִירוּ."

הִנֵּה יַעֲבוֹר הַיּוֹם וַיָּבוֹא לָיִל

כָּל כֹּחִי אִמַּצְתִּי אָזַרְתִּי חָיִל

פַּעֲמֵי רַגְלַי תָּמִיד בָּעֹז עָבָרוּ

אַךְ מַאֲוָיַי תָּמִיד מֵעֵינַי נִסְתָּרוּ.

הַרְרֵי עַד וְצוּרִים צְעָדַי פָּגָשׁוּ

מַעְיָנִים בְּסָאוֹן עַל דְּרָכַי רָעָשׁוּ;

נָתִיב וָדֶרֶךְ תּוֹךְ מַהֲמֹרוֹת פִּנִּיתִי

עֲלֵי מַיִם גֵּאיוֹנִים מַעְבָּרָה נָטִיתִי.

עֲדֵי אֶל נַחַל בָּאתִי רְחַב יָדַיֵם

גַּלָּיו יִנְהָרוּ אֶל קְצֵה הַשּׁמַיִם;

כִּי חֶפצִי יַשְׁלִים כִּי הוֹלֵךְ נְכֹחוֹ

שַׁאֲנָן בָּטוּחַ דָּלַגְתִּי אֶל תּוֹכוֹ.

אוּלָם לִלְבַב יַמִּים מִשְׁבָּרָיו דָּחוּנִי

רִגְשׁוֹת דָּכיַם מִכָּל עֵבֶר סַבּוּנִי

אַךְ חֹשֶׁךְ וְאֹפֶל עַל פָּנַי חָלָפוּ

לְשָׁוְא אֱלֵי חֶפְצִי לְשָׁוְא עֵינַי צָפוּ!

כִּי נִסְתְּרָה הַדֶּרֶךְ הָעוֹלָה שָׁמָּה

מֵעֵין אֱנוֹשׁ נִבְזֶה יְלִיד אֲדָמָה.

שָׁמַיִם וָאֶָרץ נֶצַח לֹא יִשּׁקוּ

בְּנֵי אֱנוֹשׁ מֵאֶרֶץ אֱמֶת לֹא יִינָקוּ!

אַחֲרֵי סֻכְּלָה עֲצַת אֲחִיתוֹפֶל וַיִּנָּגְפוּ עַם יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי עַבְדֵי דָוִד וַיִּנָּחֶם עַל חַטָּאתוֹ.

קַח נַפְשִׁי יָהּ! וּבִדְמִי יָמַי אֵלֵכָה,

אֵרְדָה לִשְׁאוֹל תַּחְתִּיָּה וּשְׁעָרָיו אַחֲרַי יִסָּגֵרוּ

תֶּאֱטַר עָלַי פִּיהָ בְּאֵר שַׁחַת וְתָפְתֶּה

אוּלַי לֹא יֹאחֲזֵנִי בֶּעָקֵב פִּשְׁעִי וְאִישָׁן וְאֶשְׁקוֹט.

מַה-תֶּעֱרַב שְׁנַת הַמָּוְתָה לְנֶפֶשׁ פּוֹשֵׁעַ!

פֹּה בּאֶרֶץ הַחַיִּים אַךְ קוֹל פְּחָדִים בְּאָזְנָיו

נַאֲקוֹת חָלָל יְלֵיל אַלְמָנָה וְשַׁועַת יָתוֹם יִשְׁמַע תָּמִיד

זַעֲקַת שָׁדוּד לֹא תִדְמֶה – הָגוּת לִבּוֹ תְּצִיקֵהוּ;

רֶגַע לֹא יִשְׁקוֹט לֹא יֵדַע שַׁלְוָה

עֲדָנִים זָרוּ לוֹ וְשִׂמְחָה תָּנוּס מִפָּנָיו

אָכֵן בְּבֹא יוֹמוֹ וְנַפשׁוֹ תֵּרֵד שַׁחַת

שָׁמָּה חָדַל רוֹגֶז וְשׁוֹד חָלַץ מֶנְהוּ.

קַח גַּם נַפְשִׁי יָהּ! וְשִׁיתֵנִי בּבוֹר תַּחְתִּיּוֹת

בְּעַד מקוֹר חַיַּי אַל תָּשִׂים בְּרֳיחַ וּדְלָתַיִם

יִזַּל נָא מִמַּעְיָנַי לְנַחֲלֵי בְלִיַּעַל סֶלָה!

שָׁם יִדּוֹד מְרִי שִׂיחִי וּבַמֵּתִים חָפְשִׁי אֱהִי.

אוּלָם הָהּ! אֲשּׁוּרֶנּוּ, בַּהֲגִיגִי אֶחזֶה שְׁאוֹל תַּחְתִּיָּה

אָיוֹם וְנוֹרָא הוּא, מַחֲשַׁכִּים! מְצוֹלוֹת!

מֶלֶךְ בּלָּהוֹת יֵעוֹר מִיִּרְכְּתֵי אֶרֶץ תַּחְתִּית

צוֹעֵד בְּזַעַם הִנֵּהוּ בְּאַף יִכּוֹן לִקְרָאִתי

“הוּרַד שְׁאוֹל גְּאוֹנֶךָ!” קוֹל חֲרוֹנוֹ אֶשְׁמַע,

"חֲטָאָה גְדוֹלָה תָּעִיק נַפשֶׁךָ וַתְּקַו לִשְקוֹט פֹּה?

עוּרוּ רְפָאִים כּלָּם! הִקָּבְצוּ עַתּוּדֵי אֶרֶץ!

רְאֵה אֵיךְ יִשּׂאוּ אֵימַי אֵיךְ קָדְרוּ וְשָׁחוּ

בַּעֲבוֹת חַטָּאתםָ יִמְשְׁכוּ עָמָל וְשׁוֹד עוֹלָמִים

לֹא אֶשָּׂא פְּנֵי רוֹזְנִים נָגִיד לֶעָנִי אַשְׁוֶה;

וְאַתָּה שְׁפַל בְּנֵי תְמוּתָה! טוֹרֵף אָב בְּאַפּוֹ!

אַתָּה תְּיַחֵל בְּשַׁעֲרֵי מָוֶת כִּי מְנוּחָה תְּקַדֵּם פָּנֶיךָ?"

אַלְלַי לִי כִּי רָשַׁעְתִּי! גַּם בַּשּׁחַת אֵין מִפְלָט

גַּם בְּעֶבְרֵי פִּי פַּחַת יְמִין רִשְׁעָה תֹּאחֲזֵנִי.

אַךְ מִי מִבִּלְעָדַי יַשּׁיא בִּי נָקָם וְשִׁלֵּם?

מוֹרָשֵׁי לְבָבִי מִלְּטוּ בִקֵּעוּ אֶפְעֶה, חֲמָתוֹ תַרְוֵנִי!

קָצְרוּ שְׁנוֹת עוֹלָמִים אֵין דֵּי בָם הָשֵׁב גְּמוּלִי

כִּי רַבּוּ עֲוֹנוֹתַי.

אל ילד שעשועים / מאיר הלוי לטריס

¹

הִשְׁתַּעֲשָׁע יוֹנֵק! עַל חֵיק אִמֶּךָ. פֹּה עַל בִּרְכֵּי הוֹרָתְךָ

לֹא יִמְצָאֲךָ יָגוֹן קוֹדֵר וָעֶצֶב בַּחֹשֶׁךְ הוֹלֵךְ,

אַהֲבָתָהּ עַל צַד תִּשּׂאֶךָ מֵעַל בּוֹר תַּחְתִּיָּה.

אֶל בּוֹר שָׁאוֹן מִתַּחַת שַׁאֲנָן תַּבִּיט וְלֹא תֵדַע מָה.

הִשְׁתַּעֲשָׁע עוֹלֵל תָּם! עוֹד מוֹשָבְךָ גִּנַּת עֵדֶן

דַּרְכֵי עַוְלָה זָרוּ לָךְ וַיִּנְצְרוּךָ יוֹשֶׁר וָתוֹם;

הֵן זֶה יָמִים בָּאתּ הֲלוֹם עוֹד זָכוֹר תִּזְכּוֹר פִּקּוּדֵי עֶלְיוֹן.

הִשְׁתַּעֲשָׁע! יִיטַב לִבֶּךָ! עוֹד מְעַט וְיָבוֹא רוֹגֶז

סוּפָה בַּגַּלְגַּל תֶּאֱתֶה וְאַתְּ כַּמֹּץ לִפְנֵי רוּחַ!

אֱלֹהִים בִּנְתֹן אֹמֶר וַיְצַו עַל תְּהוֹם רַבָּה

וּבֹהוּ הֲרַת עוֹלָם חִבְּלָה וְיָלְדָה תֵבֵל

הָעֵת לִפְנֵי כֵּס יָהּ בָּאָה וְשָׁמְרָה דָבָר.

וַיְצַו: אַתְ שׂאִי אֵבֶר אַל לְךָ מָנוֹחַ!

וַתִּשּׂא כָנָף ותָּעוֹף. – חֵץ רָץ לְמַטָּרָה

סוּפָה תִתְגַּלְגֵּל בּחָפְזָה וּנְחָלִים מֻגָּרִים בַּמּוֹרָד

לְרַגְלָהּ לְאַט יֵלֵכוּן כֹּה תָחִישׁ מְרוּצָתָהּ!

גַּם מַחְשְׁבוֹת לֵב יִלאוּ הַשּׂג הַשּׁלוּחָה בְרוּצָהּ.

אַךְ בַּעַר וַחֲסַר לֵב בְּעֵינָיו תְּהַלֵּךְ לְאַט

כִּי יֵשֵׁב יָד בַּצַּלַּחַת וְעַצְלָה תַפִיל תַּרְדֵמָה.

הוּא יָשִׂים תָּהֳלָה וְכָעַשׂ כִּי יֵשֵׁב בָּדָד בְּחֶדְרוֹ

וְאָרְחוֹת חַיָּיו אֲבֵלוֹת וּבִעֲתַתּוּ אֵימָה סֶלָה.

וּבְשָׁכְבוֹ עַל מִטַּת שֵׁן וְרוּחוֹ שְׁאוֹל תַּצִּיעַ

מוֹרֶךְ לֵב יַהֲפוֹךְ מִשְׁכָּבוֹ וְעַרשׂוֹ עֶרֶשׂ חוֹחַ

קוֹל אֱלֹהִים בְּקִרְבּוֹ יַטִּיף מִלָּה וַתְּבַהֲלֵהוּ

וּמַחֲשַׁכֵּי מְצוּלוֹת הַלַּיְלָה כְּהֵד הָרִים יַעֲנוּ:

אָז יִתְחַר בְּאִישׁ חָרוּץ הוֹלֵךְ מַעְגְּלֵי צֶדֶק

בְרָן כּוֹכְבֵי בוֹקֶר יַרְהִיבוּהוּ עַפְעַפֵי שָׁחַר

וּבִפְנוֹת הַיּוֹם לַעֲרוֹב יָשׁוּב מִפָּעֳלוֹ וַיִּיטַב לוֹ

כָּל הַיּוֹם שָׂמֵחַ וְשָׁכַב וְעָרְבָה שְׁנָתוֹ.

אוּלָם! בְּסוּר מָוֶת לְבַעַר וְשַׁעֲרֵי שְׁאוֹל נִפְתָחוּ

אֲבַדּוֹן מִיַּרְכְּתֵי בוֹר יִרגַּז לִקְרַאת בּוֹאוֹ

וְנַפְשוֹ מִמָּוֶת תִּתְחַלְחַל מִנָּקָם וְשלֵּם סֶלָה

הֲגַם אָז יוֹצִיא מִלִּים כִּי הָעֵת תְּהַלֵךְ לְאַט?

כִּי יֵבְךְּ בְּסֵתֶר לִבּוֹ עַל טְפָחוֹת יָמָיו נִגְזָרוּ

(כִּי גַם אֶלֶף שָׁנִים אַךְ טְפָחוֹת בְּעֵינָיו אָז)

עַל פָּנָיו תְּמוּתָה עַל עַפְעַפָּיו צַלְמָוֶת

הֲגַם אָז יוֹצִיא מִלִּים כִּי הָעֵת תְּהַלֵךְ לְאַט?

אָז לֹא יִרְעֶה רוּחַ הוֹלִיכֵהוּ שׁוֹלָל רַבָּה

אֲשֶׁר חַיִּים מִשְחָק לוֹ וּכְמוֹץ יִנְדּוֹף שָׁנִים.

אוֹ אָז לְבָבוֹ יָבִין יְקָר יָמִים חָלָפוּ

יִשְׁאַל יָמִים רִאשׁוֹנֵים יְקַו חַיִּים חֲדָשִׁים – וְיָמוּת.

עֵת, מַה נִפְלֵאת! אַךְ חֲכָמִים יֵדָעוּךְ

כָּל רְגָעַיִךְ מִנּוּ לָמוֹ וּבְלֶכְתָּם יַשְאִירוּ בְּרָכָה

אַךְ חֲכָמִים יֵדְעוּ כִּי כָל רֶגַע יוֹסֵף לֶקַח

כָּל חֲפָצִים לֹא יִשְׁווּ בָהּ וִיקָר לֹא יַעַרְכֶנָּה סֶלָה.

לָמָּה תֹאמַר יַעֲקֹב: "תַּמְנוּ לִגְוֹעַ

"גָּלָה מֶנּוּ כָבוֹד הַשְׂכֵּל יָדוֹעַ

“הָגְלֵת מֶנּוּ גִילָה עֹז תִּפְאַרְתֵּנוּ!”

עוֹד יֵשׁ נַחלָה לָנוּ חֶמְדָּה רַבָּתִי

עוֹד אֶבֶן חֵן לָנוּ: שָׂפָה שָׂרָתִי

לִלְשׁוֹנֵנוּ נַגְבִּיר הִיא מָעֻזֵּנוּ.

יוֹם אֶל אַדְמַת נֵכָר שׁוֹלָל הָלַכְנוּ,

בָּעֹרֶף יַד אוֹיֵב דֶּחִי נִדַּחְנוּ,

אָז חֶמְדַּת יִשְׂרָאֵל עַל צַד נָשָׂאנוּ;

מִיקֹד מִקְדָּשֵׁנוּ, עַד עָב יַגִּיעַ,

עוֹד אוּד מֻצָּל מֵאֵשׁ לָנוּ יוֹפִיעַ:

אֵשׁ דָּת אֹכֶלֶת אֵשׁ עַמּוּד אוֹר לָנוּ!

מֵעַל סִפְרֵי חוֹזִים דִּרְשׁוּ וּקְרָאוּ

כָּל מַחְמַדֵּינוּ בָם יַחַד תִּמְצָאוּ,

כִּי עַם עוֹלָם נַחְנוּ עֵדֵינוּ הֵמָּה.

שׁוֹכֵן מָרוֹם כֵּס לוֹ גּם בִּנְבִיאֵינוּ,

יֵשׁ לָנוּ רָב אַחַי! סִפְרֵי קָדְשֵׁנוּ!

מֵחֶרְפַּת בּוֹזֵינוּ בַּל נִכָּלֵמָה!

גַּם אוֹיֵב אַכְזָרִי מִגּוֹיֵי אָרֶץ

פִּיו מַהֲלֻמּוֹת יִקְרָא וּלְשׁוֹנוֹ קָרֶץ

הַשּׂם בִּימֵי קֶדֶם פַּח לִפְעָמֵינוּ,

רָאָה כִּי עוֹד גַּחַלְתֵּנוּ נִשְׁאֶרֶת

וַיִּתֵּן לִדְבַר-אֵל כָּבוֹד תִּפְאֶרֶת

עַתָּה לֹא יוֹסִיף עוַֹדז לַאְדִּיב נַפְשֵׁנוּ.

תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל לֹא עוֹד נִשְׁבָּתָה!

מִשּׁוֹאָה וּמְשׁוֹאָה לָאוֹר נִגְלָתָה

מִמַּפַּלְתָּהּ קָמָה זֹאת תִּקְוָתֵנוּ!

נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל בִּלְשׁוֹנָם נִקְבָּצוּ

מִיַּד אֶל כּוֹס יִשְׁעָהּ יִשְׁתּוּ יִמָּצוּ

כִּי הִיא חַיֵינוּ אַף אֹרֶךְ יָמֵינוּ.

כַּנְפֵי שַׁחַר נֶחְפָּה בַּפָּז אוֹר יְקָרוֹת חֲתוּלָתוֹ

לְאֶרֶץ צַלְמָוֶת בָּא וְעַפְעַפָּיו יָהֵלּוּ אוֹר.

נִשְׁקַף מֵחֲרַכֵּי שָׁמַיִם מַשְׁפִּילִי לִרְאוֹת סֶלָה

וַיְצַו לַחֲשֵׁכָה נוּדִי! וּלְיוֹשְׁבֵי תֵבֵל הַחֲלִיפוּ כֹּחַ!

הִנֵּה עַל הֶהָרִים יְבַשּׂר צֵאת שֶׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתוֹ;

כֵּן תְּבַשּׂר תִּקְוַת אֱנוֹשׁ יֶשֶׁע בְּיוֹם צָרָה.

כַּגִּבּוֹר יָרוּץ אוֹרֵחַ לָרִיב יְרִיבֵי עַמּוֹ

לְפַתֵּחַ אֲסִירֵי בַרְזֶל לֵאמֹר לַאֲסִירִים צֵאוּ!

כֵּן יְשַׁלַּח בְּרָקָיו וַיֵּלֵכוּ וְיִנְדּוֹף שֶׁמֶשׁ אֲפֵלָה

לְחוֹרֵי עָפָר וָכֵפִים לְאֶרֶץ נְשִׁיָּה סֶלָה.

רַבִּים נָמוּ וַיִּישׁנוּ הַמָּוְתָה לֹא שָׁבוּ לִרְאוֹת אוֹר

לָכֵן רָנוּ רוֹאֵי שָׁמֶשׁ! חַסְדֵי אֲדֹנָי הַזְכִּירוּ.

גַּם פִּי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ אֱלֹהַי יַגִּיהַּ חָשְׁכִּי

לֹא בִשְׁאוֹל רוּחִי תוֹדֶךָ כִּי אֵשֵׁב בַּחֹשֶׁךְ עוֹלָם.

גַּם כִּי אֶרְאֶה עָמָל וְכָל הַיּוֹם רוּחִי סָרָה

חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים יָהּ! רוּחִי תְּחַדֵּשׁ בְקִרְבִּי!

נִפְלָאִים מַעֲשֶׂיךָ אֱלֹהִים! סְדָרִים בַּכֹּל יָצַרְתָּ

אַךְ גַּל עֵינַי לְהַבִּיטָם וכָל מַעְיָנַי בָּךְ.

קין על שפת הים/ מאיר הלוי לטריס

¹

אוֹיָה אוֹיָה לִי! נַפְשִׁי אָבָלָה

עַד מָה תְנִידֵנִי רוּחַ חֻבָּלָה!

פַּלְגֵי אֱלֹהִים יֶהֱמוּ יֶחְמָרוּ

בְּדָכְיָם דְּמֵי הֶבֶל כַּשּׁחַל יִנְעָרוּ.

עַד אַפְסֵי אֶרֶץ כַּנְפוֹת אֲדָמָה

תִּרְדְּפֵנִי עַל צַוָּאר תִּגרַת נְקָמָה

לִמְקוֹם לֹא יִלְלָה עוֹד הָאֲנָחָה

מֵחֲתַת דְּמֵי הֶבֶל נַפְשִׁי בְרָחָה.

אוֹיָה לִי! דְמֵי אָחִי בְּרוֹגֶז יִנְהָמוּ

מִמִּשְבְּרֵי הַיָּם בְּאָזְנַי יִנְאָקוּ

מִנְּקִיקֵי סֶלַע מָרָה יִזְעָקוּ!

כְּעַל חַלְמִישׁ צוּר גַּלִּים יִשְׂתָּעָרוּ

שִׂיחִי וִיגוֹנִי סְבִיבִי נִשְׂעָרוּ

בִּעוּתֵי-יָהּ רֶגַע לֹא יַרְפּוּנִי

וּדְמֵי אָחִי עַד נֶצַח יִדְלְקוּנִי

פְּצוּ לוֹעַ גַּלִּים! אֱהִי לָכֶם חֶבֶל

פִּי הָאֲדָמָה בָּלְעָה דְּמֵי הֶבֶל

עֵת קְשִׁי זְרוֹעִי מְקוֹר חַיָּיו הֶחְרִיבָה

וַיָּאוֹר אֵל נֹקֵם! וְהִיא הִקְשִׁיבָה!

פְּצוּ לוֹעַ גַּלִּים! אֱהִי לָכֶם חֶבֶל

נִבְכֵי יָם כַּסּוּנִי מֵחֲמַת דְּמֵי הֶבֶל!

הוֹי לַשּׁוְא! גַּם בָּאָרֶץ הַנְּשִׁיָּה

לֹא תֶשִׁי נְקָמָה! זְרוֹעַ הַנְטוּיָה!

כִּי אָבוֹא בְּאֹפֶל וְחֹשֶׁךְ יְשׁוּפֵנִי

בַּלְהוֹת אָחִי לִרְאוֹת אוֹר בַּעֲדֵנִי;

אַרְקִיעַ לִשְׁחָקִים לְסֵתֶר עָבִים

וְאָחִי יֹאחֵז דַּרְכִּי בִּפְנֵי לְהָבִים.

עֲפַר בֵּית-חָמְרִי רוּחַ יִדְפֶנּוּ

לְאַרְבַּע רוּחוֹת שָׁמַיִם יְזָרֶנּוּ

וַחֲמַת אֵלִי יָדוֹ כִּי קָשָׁתָה

לְהָלְמֵנִי נְטוּיָה עוֹד לִי נִגְלָתָה.

הוֹי צָרוֹת לְבָבִי אֵין סְפוֹרוֹת לָמוֹ!

הִרְחִיבוּ בְתוֹכִי מִי יִמְשׁוֹל בָּמוֹ?

מִי זֶה יַצֵּב גְּבוּלוֹת לִמְרִי יְגוֹנִי?

פִּידִי יִמָּשֵׁךְ עַד כְּגֹדֶל זְדוֹנִי.

כִּי אֻמְלַל אָנִי אֱלֹהִים אַרְרַנִי

עֵת לְדַכֵּא אָחִי הָרֶצַח קְרָאַנִי

אוֹיָה אוֹיָה לִי אֻמְלַל הִנֵּנִי!

אַרְחִיק נְדוֹד – וְאָחִי בְעָקֵב יאֹחֲזֵנִי!

¹
סוֹבֵב סוֹבֵב בְּשָׁאוֹן יְהַלֵּךְ הָאָסוֹן

עִמּוֹ יִלָּווּ מְרִירוּת לֵב וָצַעַר

עַל אֹהָלִים יֶאֱרוֹב וְהֵיכַל חָסוֹן

בְּקוֹל יְלֵיל דּוֹפֵק עֲלֵי דֶלֶת וָשַׁעַר

אֲהָהּ! אֵין גַּם אֶחָד חָפְשִׁי הִנֵּהוּ

לָשֶׁבֶת שַׁאֲנָן מִשּׁוֹד יְבוֹאֵהוּ!

מִבַּלְהוֹת בְּשֹׂרָתוֹ בְּכָל מְעוֹנֵינוּ

הַיּוֹם אוֹ מָחָר יִרְחֲפוּ עֲצָמֵינוּ.

עֵת יְעָרוֹת נֶחֱשָׂפוּ

וּנְטָעִים קָמָלוּ

עֵת זְקֵנִים יְרוֹפָפוּ

לִקְבָרוֹת יוּבָלוּ

הֵן צִיר יָּהּ שָׁלוּחַ

יַקְשִׁיב בָּטוּחַ

לְקוֹל חֻקִּים יְשָׁנִים

חָק אֵל בַּשּׁנִים

אִם כָּזֹאת אֵל יַרְאֵנוּ

פַּלָצוּת בַּל תֹּאחֲזֵנוּ.

אוּלָם גַּם מִשּׁד פִּתְאוֹם יְבַעֲתֵנוּ

הָהּ לִמְדוּ לְיִרְאָה בְּחַיֵּי הֶבְלֵנוּ!

בֶּעֱזוּז עֶבְרָתוֹ יְבַלַּע הָרֶצַח

גַּם אֲגוּדַת קֹדֶשׁ יִתֵּר לָנֶצַח;

הַמָּוֶת בְּסַעַר

וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה

יוֹבִיל גַּם נַעַר

לָאָרֶץ הַנְּשִׁיָּה.

עֵת הִתְקַדְּרוּ שָׁמַיִם עָבֵי שְׁחָקִים

וּבְקוֹל חֲתַת וּבַלָּהָה יָרֹבוּ בְרָקִים

הִנֵּה כָל רוּחַ כָּל נֶפֶשׁ יוֹדַעַת

כִּי תַחַת עָצמַת אֵל הִנֵּה נִכְנַעַת.

אוּלָם גַּם מִטּוֹהַר שָׁמַיִם

יְרוֹצֵץ הַבָּרָק וְיַכֶּה חָרְמָה

לָכֵן אֱנוֹשׁ! גַּם בְּהַצְלָחַת הַחַיִּים

דַּע כִּי יֵשׁ שֹׁד יִקְרַב בְּתָרְמָה.

אַל תָּשִׂים לִבְּךָ אֶל מַשְׂכִּיּוֹת חָלֶד

יַעְדּוּ חַיֶּיךָ כְּשַׁעֲשׁוּעֵי יָלֶד

אִם מִכְמַנִּים אָסַפְתָּ וַתִּצְלַח צָלֹחַ

כִּי חֶסֶר אַחֲרֵיהֶם אַל תִּשְׁכַּח שָׁכֹחַ

¹

אוֹיָה! מַה-לְּךָ פֹּה בְּעַרְבוֹת הַחַיִּים?

עַד מָה תֵּתַע נוֹדֵד מִשּׁמַיִם!

מִמָּרוֹם אֵי זֶה רוּחַ יְשַׁעֲרֶךָ

וְאֶל חוֹף אֶרֶץ צָרָה הִנִּיעֶךָ?

אִם שׁוֹת עַל בְּכִי עֲשׁוּקִים נוֹסָפָה

וְהֶרֶב נִכְאֵי לֵב נַפְשׁךָ נִכְסָפָה?

לָלֶכֶת דֶּרֶךְ עוֹצֶב מְלֹא סִירִים

לִנְשֹׂא עֲמַל אֱנוֹשׁ כַּעַשׁ וְצִירִים

לָבוֹא בִּבְרִית אָדָם כְּבוֹדוֹ הֶבֶל;

אוֹי לְךָ נוֹדֵד! לֹא יִנְעַם לָךְ חֶבֶל.

לֹא יִנְעַם לָךְ חֶבֶל בִּמְעוֹן נְמֵרִים

מְאורַת צִפְעוֹנִים מִדְבַּר חֲרֵרִים

עָוֶל עַל יוֹשֶׁר זְרוֹעוֹ פֹּה הָדָה

בְּרֶשֶׁת רָע נֶפֶשׁ יְקָרָה נוֹצָדָה.

שְׁנָתְךָ הֲלֹא עָרְבָה, מִי הֱעִירֶךָ?

לְקוֹל עֲנוֹת שֹׁד פִּתְּחָה אָזְנֶךָ.

לָמָּה עָזַבְתָּ מְנוּחָה שַׁאֲנָנָה

שֶׁבֶת אֵלִים שָׁם שַׁלְוָה קֻנָּנָה?

לָמּהָ מִמְּרוֹמֵי אֵל שֶׁבֶת הִשְׁפַּלְתָּ?

אוֹי לְךָ נוֹדֵד! כִּי פְּלָאִים נָפַלְתָּ.

רְאֵה בְּאֶרֶץ חַיִּים נַחֲלֵי בְלִיַעַל

כִּתְּרוּ בֶן אֱנוֹשׁ הִשְׁקוּהוּ רַעַל

רְאֵה כִּשְׁאוֹן מַיִם שֹׁד שׁוֹטֵף יְבוֹאֶךָ

וּלאוֹר חַיִּים עוֹד תִּשּׂא עֵינֶיךָ?

הַטֶרֶם תֵּדַע גּוֹרָלְךָ, גֵּר חָלֶד!

אֶל מָה עֻשּׂיתָ בַּסֵּתֶר וְתִוָּלֶד?

לרְדּוֹף שִׂמחַת עוֹלָם מֵאֵין הֲפוּגָה

וְלָקוּץ בַּחַיִּים כִּי תַשּׂיג תּוּגָה

זֹאת מְנַת חֶבְלָךְ יְמֵי מְגוּרְךָ בָאָרֶץ

כִּי אָדָם מֵרֹאשׁ לְעָמָל יֵחָרֶץ.

יְפִי פְּרִי תוֹאַר יִשּׂא עֵץ חַיִּים

כֻּלָּם מַחֲמַדִּים תַּאֲוַת עֵינָיִם

אֲהָהּ! כִּי תִּשׁלַח אֶל פִּרְיוֹ יָדֶךָ

אַךְ מַר הַמָּוֶת יִטְעַם חִכֶּךָ.

בַּשּׁרָב יַכֶּה חָלֶד תִּתְאַו שְׁאוֹף רוּחַ;

וְרוּחַ זִלְעָפוֹת נֶגְדֶּךָ יָפוּחַ;

עַל פֵּתַח עֵינָיִם בְּחֶלְקַת מִלֶּיהָ

הַתַּאֲוָה תְסִיתְךָ בַּכּוֹס עֲדָנֶיהָ

רְאֵה בַּחמַת עַכְשׁוּב שִׁקּוּיָהּ מָסְכָה

שְׁמָר נַפְשֶׁךָ לִשְׁאוֹל טֶרֶם שָׁחָה.

כִּי תַעֲזוֹב מְעַט קָט בּוֹר שְׁאוֹן הַחַיִּים

וְעַל כַּנְפֵי רוּחַ תְּהֲלֵךְ שָׁמַיִם

אֶל אֶרֶץ צְבִי אֲשֶׁר מוֹשְׁלִים שׁוֹרָרוּ

שָׁם אַךְ שָׁלוֹם וָטוֹב שֶׁבֶת בָּחָרוּ

שָׁם תֵּלֵךְ לְאוֹר בָּךְ עֵינְךָ צוֹפִיָּה

תָּשִׂים לְגַן עֵדֶן מִדְבָּר אֶרֶץ צִיָה

תִּבֶן נְוֵה שַׁאֲנָן עַל נַחֲלֵי עֲדָנִים

וְתִשְׁתֶּה מִבּוֹרְךָ מַיִם נֶאֱמָנִים

מִן מַעְיָנֶיךָ תֵּשְׁתְּ כּוֹס תַּנְחוּמִים

וְאָמַרְתָּ בִּלְבָבְךָ: חֶלְקִי בִּנעִימִים!

אוֹ אָז רְגָזָה! לֹא מוּצָק תַּחֲתֶּיךָ

עַל עָב תַּעֲרוֹךְ נַחַת שֻׁלְחָנֶךָ

וְעוֹצֶב יִתָּצְךָ בִּזְרוֹעַ רָמָה

מִבָּמֳתֵי עֶלְיוֹן אֶל גֵּיא אֲדָמָה

פֹּה – יִפְגָשְׁךָ עוֹנִי יְסוֹדוֹ בַּשּׁפֶל

תַּחַת שַׂלְמַת אוֹר תַּעֲטֶה עֲרָפֶל.

הִנֵּה בֵית חֹמֶר מִשְכַּן קְצַר יָמִים

נְדוּדִים סָבִיב לוֹ וִיגוֹן עוֹלָמִים

רַבַּת נְוַת בַּיִת תִּשְׂבַּע יָגוֹן שָׁמָּה

עֲדֵי בֵּית כִּלאָהּ יִשּׁאֶה שְׁמָמָה.

אֱמֶת חָפַצְתָּ בְּכָל עוֹז תַּחְפְּשֶׂנָּה

פֹּה בְּגֵיא צַלמָוֶת לֹא תִמְצָאֶנָּה

כַּהוֹלֵךְ בֵּית אֵל וְדַרכּוֹ נִסְתָּרָה

חֹשֶׁךְ יְשׁוּפֵהוּ וּסְבִיבָיו נִשְׂעָרָה

כֵּן תֵּלֵךְ חֹשֶׁךְ תְּקַו אוֹר וָאָיִן

כִּי אֱמֶת בַּטּוּחוֹת לֹא תֵרֶא עָיִן

בַּשּׁמַיִם הִיא לִפְנֵי יָהּ מְשַׂחֶקֶת

בּסוֹד קְדוֹשִׁים הִיא בּסוֹד אֵלִים דּוֹבֶקֶת

מַעְפִּיל לְהַרְרָהּ-עֹז יֵרֵד פְּלָאִים

בֹּא עַד תְּכוּנָתָהּ יֶהְגּוּ אַךְ פְּתָאִים.

כִּי תִפּוֹל פְּלָאִים ורָחַק מִמְךָ מוֹשִׁיעַ

הַדָּת בְּכוֹס יִשְׁעָהּ מִקֹּדֶשׁ תּוֹפִיעַ

מִפֶּלֶג אֱלֹהִים שָׁאֲבָה מַיִם חִיִּים

בָּם תִּתֵּן כֹּחַ תְּאַמֵּץ פִּיק בִּרְכַּיִם.

נִדְהָם וְאֵין אוֹנִים תֹּאמַר הָשִׁיב נַפשֶׁךָ –

וְהִנֵּה נוֹשְׂאֵי עִנְבֵי רוֹשׁ אָז סְבִיבֶךָ

בַּכּוֹס יְשׁוּעוֹת כּוֹס רְוָיָה יִמְסְכוּ רַעַל

וַיֹּאמְרוּ גַּם אֵלֶּה פְּרִי קֹדֶשׁ מִמַּעַל!

אוֹי לָךְ כִּי תִלָּחֲמֵם בֶּאֱמֶת קָנִיתָ

בְּשׁוֹט לָשׁוֹן תֻּכֶּה אִם מִדַּרְכָּם נָטִיתָ.

לָכֵן מַה-לָּךְ פֹּה בְּעַרְבוֹת הַחַיִּים?

עַד-מָה תֵּתַע נוֹדֵד מִשּׁמַיִם?

מִמָּרוֹם אֵי זֶה רוּחַ יְשַׂעֲרֶךָ

וְאֶל חוֹף אֶרֶץ צָרָה הִנִּיעֶךָ?

בְּרַח לְךָ אֻמְלָל! בְּרַח אֶל מְקוֹמֶךָ

פֹּה לֹא תַעֲמוֹד בַּמִּישׁוֹר רַגְלֶךָ

עַל אַדמַת עָמָל אַל תּוֹסִיף לֶכֶת! –

אֶל אֶרֶץ טוֹבָה אֶרֶץ מְבוֹרֶכֶת

לָבוֹא בָהּ שָׁלוֹם כָּל-נֶפֶשׁ יִחֵלָה

תִּנְהַגְךָ תְּבִיאֲךָ ימִין עֶליוֹן סֶלָה.

בספר זכרון דודים

לֹא עַל מְרוֹם קָרֶת אַהֲבָה שׁוֹכֶנֶת

בֶּהָמוֹן הִיא נֶעְכָּרֶת בְּלֵב טָהוֹר מְקֻנֶּנֶת

שָׁם הִיא נִצֶּבֶת

בְּלַפִּיד שַׁלְהֶבֶת.

אִם נַפְשְׁךָ תָּאָבָה לַחֲזוֹת אַהֲבָתִי

בָּךְ הִיא נִצָּבָה בְּלִבְּךָ אַחֲוָתִי

רְאֵה לַלֵּב וְיַרְאֶךָ

אַהֲבַת רֵעֶךָ.

לכבוד ידיד נפשי, המשכיל היקר מוה' נטע הורוויץ, עם הבתולה היקרה מרת קונה, בת הרב החכם הכולל מוה' נחמן הכהן קראָחמאל, ביום חתונתם ושמחת לבם.

(1822)

יָפְיָפִיתָ בֵּן מַשְׂכִּיל! לָךְ נַחֲלַת שֶׁפֶר

יֶתֶר שְׂאֵת יֶתֶר עֹז לָךְ יִסְפּוֹר יָהּ בַּסֵּפֶר

בַּת מִי נִצְּבָה לִימִינְךָ? בִּֽינָה צוֹלֵחַ!

בַּת נָדִיב זֶה כַּשּׁמֶשׁ צְדָקָה זוֹרֵחַ.

נוֹדֶדֶת כָּנָף הַהַצְּלָחָה תִּבֶז נְחֻשְׁתַּיִם

יוֹשְׁבֵי תֵבֵל תִּזְנַח וְתַעֲלֶה שָׁמַיִם;

אַשְׁרֵי הָאִישׁ יְדִיד יָהּ יָצוּד נֶפֶשׁ יְקָרָה

הִיא תְּשִׂיחֵהוּ גַּם כִּי יֵלֵךְ בְּקֶרֶב צָרָה.

אַשְׁרֶיךָ יְדִיד יָהּ! נֶפֶשׁ טוֹבָה מָצָאתָ

לְהַגִּיהַּ אוֹר חַיֶּיךָ כַּשּׁחַר עָלָתָה

שְׂמַח עַל נְעִים חֶבְלֶךָ גַּם אַתְּ כַּלָּה גִֽילִי

עַל בֵּן גִּילְךָ מָצָאתָ לָאֵל שַׁי הוֹבִילִי.

שִׁמְעִי בַת וּרְאִי! נוֹף מִנֶּטַע תִּפְאֶרֶת

הוּא הוּא יִתְמוֹךְ יְמִינֵךְ כַּלָּה אַדֶּרֶת!

חוּג שָׁמַיִם כִּי יְהַלֵּךְ עַל כְּנַף רוּחֵהוּ

זֹאת הָאַהֲבָה תִמְשְׁכֵהוּ דַּרְכֵּךְ תַּטֵּהוּ!

עִלְזוּ אֲבוֹת חֶמְדָּה! הַנּוֹתְנִים לָמוֹ חַיִּים

שְׂאוּ יַחַד לִבְּכֶם אֶשְׁכָּר לְאֵל הַשּׁמַיִם

זוֹרְעֵי צְדָקוֹת! רְאוּ נָא הֵן בִּשְׁלוּ פִּרְיֵכֶם

מֵעַל כָּל תּוֹחֶלֶת יְחַדּוּ בְּשִׂמְחָה פְּנֵיכֶם!

יִשְׂמַח לִבְּךָ הַיָּקָר! כִּי חָכַם בְּנֶךָ

תְּבוּנוֹת עַל כַּפַּיִם יָשִׁיב תַּגְמוּלֶךָ

וּבְאֵשֶׁת חֵן צְדָקָה מֵעֵינָהּ צוֹפִיָּה

יִכְפַּל שִׂמְחַת גִּילְךָ וְאֶת נַפְשְׁךָ חִיָּה.

וְאַתָּה צְבִי עַמִּי! בְּנַפְשִׁי קְשׁוּרָה נַפְשֶׁךָ!

תְנָה בְלִבְּךָ שִׂמְחָה בְּיוֹם כְּלוּלוּת בִּתֶּךָ

לָךְ נָאוָה שִׂמְחָה נַפְשׁוֹת רַבִּים שִׂמַּחְתָּ

לֵאוֹר בְּאוֹר חַיִּים תּוֹעֵי לֵבָב הוֹלַכְתָּ.

בִּשְׁתִלֵי אוֹשֶׁר תַּעֲמוֹל רַבּוֹת הַשּׁנִים

גַּם בְּלֵב חֲתָנֶךָ נְטַע נִטְעֵי נַעֲמָנִים!

הוּא לְמֵשָׁרִים הוּכַן לְאֶרֶץ צְבִי דִמִּיתִיהוּ

יִקַּח מוּסָר יַעֲשֶׂה טוֹב לָכֵן אֲהַבְתִּיהוּ.

מַה תְּיַחֵל מֶנִי חָתָן! בְּיוֹם שִׂמְחַת לִבֶּךָ?

בַּמָּה פָּנֶיךָ יְקַדֵּם לֵב אוֹהֲבֶךָ?

בִּזְמִירוֹת תִּשְׁתַּעֲשָׁע וְזִמְרָה אֶתֵּן אָנִי

מוֹצָא פִּי יַבִּיעַ אֶת יִרְחַשׁ מַעְיָנִי.

תְּבוֹרַךְ מִבָּנִים מַשְׂכִּיל! כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ

רְאֵה חַיִּים עִם אִשְׁתְּךָ וּפְרִי בָטֶן תְּעַטְּרֶךָ

וּשְׂבַע יָמִים תָּשׁוּב מָרוֹם כַּשּׁמֶשׁ שָׁב אֹהלָה

כֶּן הִיא, עַל דִּבְרָתִי! זֹאת נַחֲלַת תּוֹם סֶלָה.

¹

פֹּעַל אֹצָרוֹת בִּלְשׁוֹן שָׁקֶר

הֶבֶל נִדָּף מְבַקְשֵׁי מָוֶת.

(משלי כ"א ו'.)

בְּאֵין לְכֶסֶף מוֹצָא בְּרִפְיוֹן יָדַיִם

אָרכוּ הַיָּמִים לִי אָפֵס מוֹשִׁיעַ,

כִּי עוֹנִי וּמחסוֹר כִּלְיוֹן עֵינַיִם

וְעַל כָּל כָּבוֹד עֹשֶׁר יוֹפִיעַ!

וּלְמַעַן שׂוֹם קֵץ לַצָּרָה וָלַחַץ,

לַחֲפֹּר אֹצָר טָמוּן הָלַכְתִּי,

כְּתוֹב בְּדָמִי לִבְכוֹר מָוֶת נִדַּחְתִּי:

“קַח נַפְשִׁי לִשְׁאוֹל – וּרְפָא לִי הַמַּחַץ!”

בְּמַעְגַּל קְסָמִים צִיֻּנִים הִצַּבְתִּי

עַל לַהֲבוֹת אֵשׁ רֻתְּחָה קַלַּחַת

עַצְמוֹת אָדָם וּמַלּוּחַ אָסַפְתִּי

בִּשְׁבוּעַת אָלָה קָרָאתִי לַשּׁחַת,

וּכְמוֹ קוֹסְמִים בְּלָהטֵיהֶם הוֹרוּנוּ

לִמְצוֹא מַטְמוֹן בָּאָרֶץ חָפַרְתִּי

מֵאֵימָה חֲשֵׁכָה שׁוֹמֵם קָדַרְתִּי

כִּי בְנֵי תָפְתֶּה הָאֹצָר יָכִינוּ!

אָז שְׁבִיב אֵשׁ יִגַּהּ מֵרָחוֹק רָאִיתִי

יָקָר הוֹלֵךְ וָאוֹר כְּנֹגַהּ יָרֵחַ

בַּחֲצִי הַלַּיְלָה כָּזֹאת חָזִיתִי

עֵת מֶלֶךְ בַּלָּהוֹת שְׁעָרָיו פּוֹתֵחַ;

לְחַיִל כִּי יָנוּב אָז נַפְשִׁי כָּלָתָה

אוֹר לִי מִסָּבִיב אוֹר שִׁבְעָתָיִם,

וּבְיַד נַעַר אַדְמוֹנִי יְפֵה עֵינָיִם

כּוֹס זָהָב בְּהִלּוֹ עֵינִי רָאָתָה.

עֵינָיו כְּנֹגַהּ הֵם הִרְהִיבוּנִי

עַל מִצְחוֹ נְהָרָה עַל רֹאשׁוֹ נֵזֶר

נְגֹהוֹת מִיָּדוֹ לִי הֵם יְנַחְמוּנִי

בְּעָמְדוֹ בַמַּעְגָּל לִימִינִי עֵזֶר;

וּבְלִבִּי אָמַרְתִּי נָכוֹן בָּטוּחַ,

בְּתִתּוֹ הַכּוֹס לִי לְהַשְׁקוֹתִי נַחַת:

אָכֵן זֶה הָעֶלֶם לֹא עָלָה מִשּׁחַת,

מַלְאָךְ אַכזָרִי מִשְּׁאוֹל לִי שָׁלוּחַ!

וַיְדַבֵּר אֶל לִבִּי: "שְׁתֵה אוֹר שָׁמַיִם!

קַח נָא אֲמָרַי אָז תַּשְׂכִּיל תַּצְלִיחַ!

לֹא תָבוֹא עוֹד הֵנָּה בְּפֶתַח עֵינַיִם

לַחֲפֹּר אֹצָרוֹת, עִם אֹבוֹת לָשִׂיחַ,

לְהִתְמַכֵּר לִשְׁאוֹל לִיקוֹד אֵשׁ אֹכֵלָה;

שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבוֹד וּשְׂמַח בְּחַגֶיךָ

יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁריךָ!

זֶה יִהְיֶה אֹצָרְךָ עַד עוֹלָם סֶלָה.

יונה הומיה / מאיר הלוי לטריס

"אוֹי כִּי עוֹטְיָה אָנִי!

אֲנִי אַךְ נֹדֶדֶת,

מִמְּעוֹן חַגְוֵי סַלְעִי

הוֹי אֲנִי יוֹרֶדֶת;

סְבִיבִי יָחוּל סַעַר

בָּדָד אֶדּוֹד כָּנָף

וּבֵין סִבְכֵי יַעַר

עֲרִירִי אֶבְחַר עָנָף.

דּוֹדִי עֲזָבָנִי

עֵת בִּי אַפּוֹ חָרָה

יַעַן הוֹלִיכָנִי

שׁוֹלָל רוּחַ סָרָה;

בָּגַדְתִּי בוֹ בֶגֶד

לֶכֶת אַחֲרֵי זָרִים

רָאוּ זֹאת מִנֶּגֶד

וַיִּרְדְּפוּנִי צָרִים.

מִיּוֹם חָלַף דּוֹדִי

עֵינִי מָלְאָה מָיִם

בִּלְעָדֶיךָ, הוֹדִי!

לָמָּה זֶה לִי חַיִּים?

טוֹב לִי שְׁכוֹן צַלְמָוֶת

מִנְּדוֹד בְּרַחֲבֵי חָלֶד

לִקְשֵׁה יוֹם הַמָּוֶת

לַצָּרָה אָח יִוָּלֶד!

שָׁם צִפֳּרִים שְׁנָיִם

שָׁם עַל פֶּה יִשּׁקוּ

וּמִן חֵן שְׂפָתָיִם

צוּף עֵדֶן יִינָקוּ

שַׁאֲנָן מָצְאוּ בָיִת

נִשְׁקַף בֵּין עֳפָאִים

סָבִיב שְׁתִלֵי זָיִת

סָבִיב פְּאֵר דּוּדָאִים.

אַךְ אָנֹכִי גוֹלָה

אָנָה אֶמְצָא בָיִת?

בִּמעוֹן חַגְוֵי סַלְעִי

עָלָה שָׁמִיר שָׁיִת!

דּוֹדִי עֲזָבָנִי

עֵת בִּי אַפּוֹ חָרָה

יַעַן הוֹלִיכָנִי

שׁוֹלָל רוּחַ סָרָה.

גַּם פֶּרֶס וְעָזְנִיָּה

הֵם לְמִינָם שְׁנַיִם;

יוֹנָה אַךְ הוֹמִיָּה

יְחִידָה בֵּין הַחַיִּים.

יַחַד בְּקֵן יִשְׁלָיוּ

שׁוֹפְכֵי דְמֵי נְקִיִּים

תְּמִימִים הָהּ יִבְכָּיוּ

אָבְדָה תִּקְוַת עֲנִיִּים!

"אוֹי כִּי עוֹטְיָה אָנִי!

אֲנִי אַךְ נֹדֶדֶת,

מִמְּעוֹן חַגְוֵי סַלְעִי

הוֹי אֲנִי יוֹרֶדֶת;

סְבִיבִי יָחוּל סַעַר

בָּדָד אֶדּוֹד כָּנָף

וּבֵין סִבְכֵי יַעַר

עֲרִירִי אֶבְחַר עָנָף.

שׁוּבָה, חַיֵּי רוּחִי!

שׁוּבָה נֶחָמָתִי!

רְאֵה נָא מְרִי שִׂיחִי

נַהֲלֵנִי מְעוֹנָתִי;

חֲמוֹל עֲלֵי עֲזוּבָה

הָשֵׁב לִי דוֹדֶיךָ

חַגְוֵי סַלְעִי שׁוּבָה

וְאֶחְסֶה בִּכְנָפֶיךָ!"

כֵּן אָזְנִי שָׁמָעָה

בַּלַּיְלָה יְלֵיל דּמָמָה

רֶגֶשׁ-יָהּ נִמְלָאָה

כָּל נְאוֹת אֲדָמָה

ועֵת אָזְנִי שׁוֹמַעַת

קוֹל יוֹנָה הוֹמִיָּה

מְאֹד נַפְשִׁי יוֹדַעַת

בַּת עַמִּי בוֹכִיָּה.

השיר הזה עשה לו שם כמעט בכל תפוצות ישראל, רב מאשר קויתי. ובקצת קהלות עשה רושם גדול ושוררהו בשיר ונגון במקהלות עם שרים ושרות לעורר לב כל אוהב עמו ודתו.

נוֹרָא אַתָּה אֱלֹהִים, אַדִיר מִמְּצוּקֵי עוֹלָם!

וַאֲנִי רְפֵה-כֹחַ אֱנוֹשׁ שְׂתוּם עֵינָיִם

כִּי אֶרְאֶה לֹא סְדָרִים וְנוֹרָאוֹת בְּתֵבֵל לְנֶגְדִּי,

לֹא אַתְוֶה מַעַלְלֵי יָהּ לֹא אָשִׂים בָּם תָּהֳלָה

בֶּעָפָר אֶתֵּן פִּי אֶרְעַד וְאוֹדֶה יהּ.

עֵת עָבֵי שׁחָקִים חֶשְכַת מַיִם נֶאֱסָפוּ

מִפִּיהֶם יִשְׁלְחוּ חִצִּים לְשׁוֹנוֹת אֵשׁ אוֹכֵלָה

כִּלְשׁוֹן מֶלֶךְ בַּלָּהוֹת לַפִּידֵי מַלְאֲכֵי זַעַם

וּבְרָקִים יַכּוּ שְׁאִיָּה שַׁלְוַת אֹהֶל יְשָׁרִים;

אוֹ מֵאוֹצְרוֹת שַׁדַּי עֵת סְעָרָה בָּרַעַשׁ תֵּאתֶה

תִּדְרוֹךְ עַל בָּמֳתֵי יָם תַּרתִּיחַ כַּסִּיר מְצוּלָה

אָז תְּהוֹמוֹת כְּקֶבֶר פָּתוּחַ שַׁעֲרֵי מָוֶת יֵרָאוּ

וָאֳנִיּוֹת אֵבֶה תְמוּטֶינָה – צָלְלוּ טָבְעוּ וְאֵינֵימוֹ;

עֵת קֶטֶב מְרִירִי שׁוֹד מִשּׁדַּי יָבוֹא

מְרֻבָּבִים חִצֵי זַעֲמוֹ וַיְפִיצֵם עַל פְּנֵי אֲדָמָה

בְּמַלְתְעוֹת רֶצַח יֹאכַל מִשׁפְּחוֹת שַׁלְוֵי אָדָם

וַיִּפּוֹל בִּנְאוֹת תְּמִימִים כִּזְאֵב עַל עֶדרֵי צֹאן

שָׁאוּ שָׁאוּ עָרִים וְיֹשׁבֵיהֶם יֵרְדוּ לִשְׁאוֹלָה

בַּשּׁמַיִם הִתְקַדְּרוּ חֹשֶׁךְ מַלְאַךְ מַשְׁחִית יְעוֹפֵף

בְּרַק הַחֶרֶב בִּימִינוֹ לְבַלַּע וּלְהַשְׁחִית חָלֶד;

עֵת אֵשׁ נֶהְפַּךְ מִתַּחַת נַחֲלֵי גָפְרִית בִּשְׁאוֹל

גִּבְעוֹת עוֹלָם יִרְעָשׁוּ הַרְרֵי אֵל יִפְעֲרוּ פֶּה

מִגְּרוֹנָם מוֹקְדֵי עוֹלָם נַהֲרֵי לֶהָבוֹת יִשְׁטוֹפוּ

יְכַסּוּ מִשְׁכְּנוֹת מִבְטַחִים וְלֹא יִכְבּוּ לְדוֹר וָדוֹר;

עֵת עַמִּים יִקְשְׁרוּ קֶשֶׁר וּכְנַחֲלֵי אֵשׁ יַעַבְרוּ חֹק

חֲמָתָם כַּחֲמַת נָחשׁ יִתְאַכְזְרוּ מֵהַרְרֵי טָרֶף

יְעַבְּתוּ חַרְצֻבּוֹת רֶשַׁע וְצֶדֶק בְּרֶגֶל יִרְמוֹסוּ

יְמַגְּרוּ כִסֵּא יוֹשֶׁר וַיֹּאמְרוּ לְזָדוֹן: מָלְכָה עָלֵינוּ!

עֵת מִלְחָמָה יְלִידַת מָוֶת עַל כַּנְפֵי אֵשׁ מִתְהַלֶּכֶת

תְּשַׁכֵּל בְזַעַם אַפָּהּ יְשָׁרִים לֹא חָטָאוּ

וַתַּהֲפֹךְ בְּאָרבוֹת יָדֶיהָ תֵּבֵל לבוֹר צַלמָוֶת;

עֵת הָאָדָם בִּדְמוּת שַׁדַּי כְּלִיל יוֹפִי יִתְפָּאֵר בּוֹ

אֲשֶׁר רוּחוֹ תּוֹשִׁיבֶנּוּ בְּחֶבְיוֹן סוֹד קְדוֹשִׁים –

עֵת כֹּחוֹ וְעֹצֶם יָדוֹ נֶהֶפְכוּ לוֹ לִכְלֵי מַשְׁחִית

לְחַבֵּל טוֹב וָצֶדֶק לְהַשְׁפִּיל אֱמֶת רוֹמֵם שָׁקֶר

לְהָרַע מִבְּהֲמוֹת שָׂדַי אֲשֶׁר בֶּעָפָר יְסוֹדָם

וַיֵּרֶד שַׁעֲרֵי שְׁאוֹל לֵאמֹר לַחַטָּאת: אֲחוֹתִי אָּתְּ!

עֵת מַשּׁוּאוֹת חֶלֶד אֵלֶּה רַבּוּ לְאֵין מִסְפָּר

אֶחֱזֶה בְּקֶרֶב לְבָבי וַיְבַהֲלוּנִי וַיָּנִיאוּ רֹאשִׁי –

אָז סְלַח, אֵל אַדִּיר וְנָאוֹר! כִּי לִבִּי יֶהְגֶּה אֵימָה,

הָאַהֲבָה אֲשֶׁר צִוִּיתָ תִּתְיַצֵּב מִנֶּגֶד כְּרָגַע

וְנַפשִׁי תֻכֶּה לְרַגְלֶיךָ וּבְמוֹ פַּלָּצוּת תִּשְׁפּוֹךְ שִׂיחַ.

נָאוֹר! לֵב בָּשָׂר איךְ יֶעְרַב לְקָרְבָה אֵלֶיךָ?

לַחֲשׂוֹף שַׂלְמַת אוֹרֶךָ וּלְהַבִּיט אֵת כָּמוּס אִתֶּךָ?

לָדַעַת שְׂפוּנֵי עֲצָתְךָ עֵת יָדְךָ הוֹיָה בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ?

מוֹעֲצוֹת פֶּלֶא אַתָּה יָדַעְתָּ לְךָ כֹּל כְּחֹמֶר חֹתָם

אֵיתָנִים מוֹסְדֵי אֶרֶץ שַׁעֲשׁוּעֶיךָ יוֹם יוֹם.

נָאוֹר אַתָּה אֱלֹהִים, אַדִּיר מִמְּצוּקֵי עוֹלָם!

וַאנִי רְפֵה-כֹחַ אֱנוֹשׁ שְׂתוּם עֵינָיִם.

השושנה / מאיר הלוי לטריס

Metamorphose ¹

שׁוֹשַׁנָּה חֲמוּדָה חַכְלִילַת עֵינָיִם!

לָךְ חֶמְדָּה לָךְ עֶדְנָה עֲדִי עֲדָיִים;

אַךְ מֵעַי מֵעַי יֶהֱמוּ אֵלָיִךְ

אוֹר חַיִּים לֹא עוֹד יִגַּהּ עָלָיִךְ!

כְּמוֹ קוֹץ כְּמוֹ חָרוּל יִשְׂגֶּה דֻּמִיָּה

כָּכָה יִפְעָתֵךְ דּוּמָה פּוֹרִיָּה.

לְפָנִים נַעֲרָה הָיִית חֶלְקֵךְ בַּחַיִּים

עַל מַרְאֵךְ יָלִין הוֹד חֵן עַל עֵינָיִם

וּכְבֵין כּוֹכְבֵי אוֹר שַׁחַר וּצְפִירָה

בֵּין יְפוֹת עַיִן יִפְעָתֵךְ הֵאִירָה

אָז לִבֵּךְ אֶבֶן לְשַׁוְעַת עֲנָוִים

כְּאֵשׁ עָצוּר בָּם שַׁלְהֶבֶת אֲהָבִים.

“הוֹי תַּאֲוַת עָיִן!” דּוֹדִים הֵלִילוּ

קֶרֶב וָלֵב שַׁי לָךְ הוֹבִילוּ –

"מֶה תִּירָאִנִי כַּנָּמֵר עַל דֶּרֶךְ?

מֶה תִפְחֲדִי מּכּוֹרֵעַ לָךְ בֶּרֶךְ?" –

כֹּה נֶאֱנָחוּ כֹּה שָׁפְכוּ שִׂיחַ

וּגְאוֹנֵךְ מֵאַהֲבָה לִבֵּךְ הִקְשִׁיחַ.

שָׁם בֵּין חַיְתוֹ יַעַר אַהֲבָה תַרְגִּיעַ

אֲרָיוֹת וּנְמֵרִים בְּעֻלָּהּ תַּכְנִיעַ

גַּם דּוֹב גַּם שַׁחַל כִּי יְשַׁחֵר לַטֶּרֶף

אַהֲבָה תִּתְקְפֵהוּ וַתֹּאמֶר הֶרֶף!

אַךְ גְאוֹנֵךְ נִצָּב אֵין מִי יְנִיֵעהוּ

כְּמוֹ צוּר אַמִּיץ אֵין מָה יְשַׂעֲרֵהוּ.

אֵל קַנָּא הִשְׁקִיף מִמְּכוֹן שָׁמַיִם

הִשְׁפִּיל רְאוֹת עֲלֵי גַבְהוּת עֵינַיִם

וַיִּתֵּן קוֹל עֻזּוֹ: "עַפְעַפֵּי שָׁחַר

וְחֶמְדַּת יָדַיִם כִגְלִילֵי שֵׁן צָחַר

לֹא לִכְלֵי מַשְׁחִית לְחַבֵּל לָךְ שַׂמְתִּי!

בָּךְ יַכְתִּיר דּוֹד נֶאֱמָן בְּלִבִּי יָזַמְתִּי!"

"כִּי יָרוּם לִבֵּךְ, לְהָרַע שָׂמַחַת!

חַיִּים נָתַתִּי אָשׁוּב לָקַחַת;

אָכֵן לֹא עֵת עוֹד כִּי תִשְׁכְּנִי דוּמָה

יוֹמֵךְ עוֹד גָּדוֹל לֹא אֶתֵּן לָךְ תְּנוּמָה

רְאִי אוֹר יוֹמָם גַּם תִרְאִי הַשּׁחַת –

אֶבְרְאֵךְ חֲדָשָׁה שׁוֹשַׁנָּה פֹּרָחַת!"

אָז – בָּאָה חֲלִיפָתֵךְ עֲדִינָה

נָשָׂאת נֶהִי וְלֹא נָתַן חֲנִינָה

רַגְלַיִךְ הֻגַּשׁוּ בְּמַעֲבֵה אֲדָמָה

וַתַּעְטִי יָרָק לֹא נוֹתְרָה בָךְ נְשָׁמָה

מַחְלְפוֹת רֹאשֵׁךְ לֶעָלִים נֶהְפָּכוּ

וּשְׂפָתַיִךְ כְּמוֹ שָׁנִי נָעוּ – וְנָחוּ.

עוֹד הַיּוֹם בֵּין שְׁדֵי עַלְמָהָ תָלִינִי

אַף כִּי תִדּוֹם הֲגִיגָהּ תָּבִינִי

תֶּחֱזִי בָהּ וַתִּזְכְּרִי חַטַּאת נְעוּרָיְכִי

וְיִפְעָתֵךְ אֲמֻלָה אָז בַּעֲוֹנָיְכִי.

וָהִיא תִזְכּוֹר כִּי אֵלַיִךְ נִמְשָׁלָה

וְתִתֵּן דּוֹדֶיהָ בְּטֶרֶם נָבָלָה.

שׁוֹשַׁנָּה חֲמוּדָה חַכְלִילַת עֵינָיִם!

לָךְ חֶמְדָּה לָךְ עֶדְנָה עֲדִי עֲדָיִים

אַךְ מֵעַי מֵעַי יֶהֱמוּ אֵלָיִךְ

אוֹר חַיִּים לֹא עוֹד יִגַּהּ עָלָיִךְ!

אוּלָם גַּם דּוּמָם תְּהִי מוֹפֵת נֶצַח

לְעַלְמָה כִּי תִתְחַמֵּק בּחֹזֶק מֶצַח.

גַּלֵּי הַמָּיִם / מאיר הלוי לטריס

¹

יִדֹּדוּן יִדֹּדוּן

הַגַּלִּים בַּמַּיִם

יִזֹּולוּן יִמְהָרוּ ²

וּפְנֵיהֶם יִטְהָרוּ

כַּטֹּהַר שָׁמַיִם

וּמִדֵּי יִצְהָלוּ

לְשִׂמְחַת כָּל-עָיִן

הֵם יִתְבֹּלָלוּ

וְיִהְיוּ לָאָיִן

כִּי חָלְפוּ נָדָדוּ

בַּתֹּהוּ אָבָדוּ.

וַחֲדָשִׁים כְּרָגַע

לָבוֹא יִמְהָרוּ

יִזְלוּ יִנְהָרוּ;

וּמִדֵּי יִצְהָלוּ

וְיַחַד יִשּׁקוּ

חִישׁ הִתְגַּלְגָּלוּ

וְלִנדוֹד יִרְחָקוּ

לֹא תִרְאֵם עוֹד עָיִן

וְיִהְיוּ לָאָיִן

כִּי חָלְפוּ נָדָדוּ

בַּתֹּהוּ אָבָדוּ.

יִדֹּדוּן יִדֹּדוּן

שִׂמְחוֹת הַחַיִּים

כַּגַּלִּים בַּמַּיִם

כְּרֶגַע יַעֲמֹדוּן

וּמִדֵּי יִצְהָלוּ

לְתַאֲוַת כָּל-עָיִן

הֵן יִתְבֹּלָלוּ

בְּיָגוֹן וְצָרָה

וְגִיל נֶעְדָּרָה

וְתִהְיֶה לָאָיִן

כַּגַּלִּים בַּמַּיִם.

יִדֹּדוּן יִדֹּדוּן

שִׂמְחוֹת הַחַיִּים.

מִי יִתֵּן לִי כְּנַף רוּחַ אָעוּפָה וְאֶשְׁכּוֹנָה

אֶל יָמִים מִקֶּדֶם וּשְׁנוֹת עוֹלָמִים

עֵת זְמִירוֹת מַלְכִּי בַּקֹּדֶשׁ תָּרֹנָּה

עֲלֵי עָשׂוֹר וְנָבֶל לְפָאֵר צוּר תָּמִים!

עוֹד יָשִׁיר עַל לֵב אֶל כָּל יַחְפּוֹץ יַטֵּהוּ

כִּי חַיִּים בִּלְשׁוֹנוֹ יִכּוֹן עִם שָׁמֶשׁ;

יֹאמַר לְאָדָם מֶה חָלֶד? וְיָשׁוּב יְשִׂיחֵהוּ

כִּי אוֹר אֲדֹנָי לַתּוֹעִים בָּאָמֶשׁ.

עוֹד אָסָף וּבְנֵי קֹרַח כִּבְנֵי אֵל יָרִיעוּ

יִשּׂאוּנִי סֵתֶר עֶלְיוֹן עַל כְנַף רְנָנִים

לְיִשְׁרֵי לֵב יְדַבְּרוּ אַט, מִלִּים יוֹדִיעוּ

אֵת יִקְרֶה אוֹתָנוּ בְּאַחֲרִית הַשּׁנִים. –

אַךְ עַל עֲרָבִים בַּנָּהָר יִתְלוּ כִנּוֹרָם

עֵת בְּלֵב דַּוָּי אֶדַּדֵּם בָּבֶלָה;

רוּחַ כֵּהָה יַעֲטוּ תַּחַת שַׂלְמַת אוֹרָם

וְקוֹל דְּמָמָה אֶשְׁמַע: דּוֹמוּ לָעַד סֶלָה!

לְמִן אָז שִׁיר יְיָ וּתְהִלָּה דּוּמִיָּה

אֵין קוֹל אֵין קָשֶׁב אֵין מָה יוֹדֵעַ

הָהּ! כִּנּוֹר קוֹדֶשׁ עַל עֲרָבִים תְּלוּיָה

וְקוֹל אֱלֹהִים מְדַבֵּר אֵין עוֹד שׁוֹמֵעַ!

¹

אחיתופל ויואש בנו

אישון לילה. הולכים שניהם יחדיו דומם בין סבכי היער.

יואש

עַד מָה אָבִי! עַד מָה תוֹלִיכֵנִי?

בְּשָׂרִי סָמַר מִפָּחַד סוֹדְךָ הֲבִינֵנִי. –

כְּמוֹ בִתְנוּמוֹת עֲלֵי מִשְׁכָּב קוֹל וּדְמָמָה

יְעוֹרֵר לְבָעִתֵנוּ יְשֵׁנֵי אֲדָמָה;

כֵּן בָּאתָ אַט לַחֲדַר מִשְׁכָּבִי

קָרָאתָ לִי – וְעוֹד יֶחְרַד לְבָבִי.

מָה הָקְדַּרְתָּ נֶאֱלַם דּוּמִיָּה

כְּאִישׁ יָכִין צַעֲדוֹ אֶרֶץ תַּחְתִּיָּה?

מַדּוּעַ זֶה יָמִים פָּנֶיךָ יִקְדָּרוּ

תַּחַת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד צָהֲלוּ נָהָרוּ?

אַל תִּמְשְׁכֵנִי הָלְאָה – לֹא אוֹסִיף לֶכֶת.

אחיתופל

זֶה הַמָּקוֹם!

יואש

מָה נּוֹרָא הוּא! כִּדְמוּת שַׁחַת

עֵת לְבַלַּע כָּל הַיְקוּם רָגְזָה מִתַּחַת.

אחיתופל

מוּל עָצְבִּי וְרָגְזִי חֲשֵׁכָה זוּ אוֹרָה

רְאֵה לְלִבִּי וְתִבָּהֵל, הוּא מְקוֹם נוֹרָא!

זְכוֹר שְׁאוֹל תַּחְתִּיָּה מְקוֹם יִשְׁבַּת הֶבֶל

שָׁם הָרְפָאִים יְחוֹלָלוּ מִתִּגְרַת חֶבֶל

שָׁם הָרֶצַח לְאֵיד נִדְכְּאִים שָׂמֵחַ

רוּחַ זִלְעָפוֹת מוֹקְדֵי עוֹלָם נוֹפֵחַ

בְּנַחֲלֵי גָפְרִית אֻמְלָלִים יִתְגַּלְגָּלוּ

עַד יִכֶל שְׁאֵרָם לָאֵפֶר יִתְמַשּׁלוּ

דַכְּאֵי רוּחַ כִּי יְשַׁוְּעוּ שָׂתָם הַצְּעָקָה

לָעַד כֻּלּוֹ יְיֵלִיל וִישׁוּעָה רָחָקָה

דִּמְעָה מֵאֵין פּוּגַת יוֹרִידוּ כַּמָּיִם

וְכָכָה בְאֵין מוֹחֶה יִבְכּוּ כִּימֵי שָׁמַיִם

שָׁם עֵת נַהמַת לִבִּי זַעקַת שֶׁבֶר עוֹרֵרָה

שָׁם תָּכִין לִבְּךָ וְאָנֹכִי אֲדַבֵּרָה.

יואש

הָהּ! מַה-זֶה אֶשְׁמָע! אָזְנַי תִּצַּלְנָה!

אחיתופל

רַךְ וְצָעִיר! עֲטִינֶיךָ חָלָב מָלֵאוּ

פּנֵי לְהָבִים פָּניךָ מִשּׂמְחָה שָׂבֵעוּ

לִבְּךָ יִרְחַשׁ עוֹז יְהַלֵּךְ חוּג שָׁמַיִם

מֵהַבִּיט עָמָל וְשׁוֹד תָּסֵב עֵינָיִם.

בְּנֵי הַנְעוּרִים הָאֱמוּנִים עֲלֵי נַחַת

וְשִׂמְחַת עוֹלָם כָּל לִבָּם לוֹקַחַת

מִבְּשׂוֹרַת בַּלָּהָה אָחוֹר יִסּוֹגוּ

נִבְהָלוּ יֶחֱרָדוּ כַּדּוֹנָג נָמוֹגוּ.

גַּם מִמְּךָ עֶלֶם! אֶפְחַד אֵחַתָּה

מֶה הוֹמֶה לִי לִבִּי גַּדֵל לָךְ עַתָּה!

לוּ יְמֵי כָלַח כָּמוֹנִי בְּרוּחֲךָ עָצָרוּ

לוּ רָעוֹת שָׂבַעְתִּי עַל רֹאשְׁךָ עָבָרוּ

לוּ רָעֲמוּ פָּנֶיךָ מִפִּיד יְבוֹאֶךָ

אָז שְׁמוֹעַ הַוָּתִי יִכּוֹן לִבֶּךָ.

יואש

נָא דַבֵּר! לֹא אוּכַל נְשׂוֹא!

אחיתופל

בְּנִי, עֵינְךָ לֹא עוֹד תִּרְאֶנִּי

שְׁקָה לִי בְּנִי בְּטֶרֶם אֵלֵךְ – וְאֵינֶנִּי.

יואש

אוֹי לִי! הֻכָּה לִבִּי עַד מָוֶת!

אחיתופל

לֹא קָם דְּבָרִי עֲצָתִי הוּפָרָה

אַבְשָׁלוֹם יִפּוֹל עֲצַת חוּשַׁי גָּבָרָה

כִּסֵּא דָוִד יִכּוֹן יַכְרִיתֵנִי מֵחַיִּים

אֲקַדְמֵהוּ – אֵרֵד שְׁאוֹל אוֹ אַעַל שָׁמַיִם!

¹

בֵּין שׁוֹד וָאָוֶן בְּלֵב אִישׁ יִתְהַפָּכוּ

סָבִיב חַטָּאִים כָּל הַיּוֹם יִתְהַלָּכוּ

לָצוּד נֶפֶשׁ יָלְדָה שְׁאוֹל תַּחְתִּיָּה

קִנְאָה אַכְזְרִיָּה עָמָל פּוֹרִיָּה.

בְּבֵית רָע מָצְאָה קֵן לָהּ הַזֵּידוֹנָה

שָׁם תִּדְכֶּה תָשׁוֹחַ לְהַשְׁחִית נָכוֹנָה

יָרְעָה לָהּ נַפְשָׁהּ פָּנֶיהָ קָדָרוּ

מֵעֶיהָ חֳמַרְמָרוּ עֲצָמֶיהָ נִחָרוּ.

מְלֵאֲתִי רֹאשׁ פְּתָנִים בִּטְנָהּ צָבָה

חֲמַת עַכְשׁוּב לְשׁוֹנָהּ פִּיהָ לֶהָבָה

תַּחֲרוֹק שֵׁן כִּי תֵרֶא גֶּבֶר צוֹלֵחַ

עַל חֲבָלָיו בַּנְעִימִים מַר תֵּאָנֵחַ.

לֹא תֵדַע שָׁלֵו אַךְ עֵת יִשּׁח אָדָם

עֵת שׁוֹד רִגְעֵי אֶרֶץ בְּחֶרְמוֹ לְכָדָם

לֹא תִרְאֶה שֵׁנָה – אֲנָחוֹת תְּנִידוּהָ

וְשַׁלְוֵי עוֹלָם לְהַעֲצִיבָהּ תַּרְאוּהָ.

כִּי רָקָב בַּעֲצָמֶיהָּ אִישׁ עוֹשֶׂה חָיִל

הוֹלֵךְ בְּתֻמּוֹ תִּשְׂנָא כָּאוֹר הַלָּיִל

תָּרוּץ בָּרְחוֹבוֹת הוֹמִיָּה סוֹרָרֶת

אַךְ טוֹב כִּי תֵרֶא תְּהֲלַךְ קוֹדָרֶת.

נְפָשׁוֹת קְשׁוּרוֹת בַּעֲבֹת עוֹלָמִים

תְּפַתֵּחַ תְּנַתֵּק בְּפָנִים נִזְעָמִים

כָּל בְּרִית תָּפֵר בֵּין אַחִים מַפְרֶדֶת

עִם בְּעָלֶיהָ לִבְאֵר שַׁחַת יוֹרֶדֶת.

שָׁמְרֵנִי צוּרִי! רַגְלָהּ אַל תְּבוֹאֵנִי

מִלְּזוּת שְׂפָתֶיהָ אֵל נָא הַרְחִיקֵנִי

אֲנִי בְּטוֹב אָחִי שִׂמְחָה בְּלִבִּי תַּתִּי

צָרָה תְּבוֹאֵהוּ וְיָגוֹן בְּלִבִּי שַׁתִּי.

על מות ישרי לב וידידי עליון, הלא הם, הרב הגדול היקר בדורו מוה' יעקבקא בן הרב הגאון מוה' יחזקאל לנדא זלה“ה; והרב הגביר מו”ה צבי האלברשטאם, תהי נפשם צרורה בצרור החיים.

קוֹל מֵהֵיכַל יָהּ! קוֹל נְהִי בָּרָמָה

מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם מַר יִבְכָּיוּן

עַל יְדִידֵי עֶלְיוֹן יְשֵׁנִי אֲדָמָה

גַּם מֵעַי לָמוֹ כַּכִּנּוֹר יֶהֱמָיוּן

קְחִי כִנּוֹר נַפְשִׁי! אַתְּ נֶפֶשׁ נוּגָה!

וְשִׁפְכִי נָא שִׂיחַ מֵאֵין הֲפוּגָה.

צַהֲלִי נָא קוֹלֵךְ פֵּרְשִׂי כַּפָּיִם

פֹּה בְּעֵמֶק הַבָּכָא שְׂאִי תַּאֲנִיָּה

רְאִי אֶרְאֶלָּם נִשְׁקְפוּ מִשּׁמָיִם

דִּמְעָה עַל לֶחֱיָם וּשְׂפָתָם דֻּמִיָּה

לְאַט יַטִּיפוּ עַל לְשׁוֹנִי מִלָּתָם

אֶל פִּי שִׁיר נֶהִי לְעֵינַי דִּמְעָתָם.

הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִים אֵיכָה נָפָלוּ!

אֵם בְּיִשְׂרָאֵל תֵּשֵׁב לְאֶרֶץ נֶאֱנַחַת

גְּאוֹן יַעֲקֹב וּצְבִי עֶדְיוֹ דוֹחוּ כָּשָׁלוּ

כִּי מַר הַמָּוֶת עָלָה מִבְּאֵר שַׁחַת

קִרְיַת עוֹז רָאָה חֶמְדַּת רוֹאֶיהָ

וַיְשַׁדֵּד אַדַּרְתָּהּ צְבִי מַחֲמַדֶּיהָ.

מָה אֲדַמֶּה לָךְ יַעֲקֹב? אֶרֶז תִּפְאֶרֶת

שֶׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתוֹ כִּי יָשׁוּב אֹהֶלָה.

מַה-יְּדִידוּת נַפְשְׁךָ! בַּקֹּדֶשׁ נֶאְדֶּרֶת!

אֲשֶׁר עַד מוֹת תִּתְחַזָּק בְיָהּ סֶלָה

אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב כִּי יִגְבַּר חָיִל

עַד יָבוֹא מָוֶת וַחֲתוּלָתוֹ לָיִל.

מַה אַשְׁוֶה לָךְ צְבִי! חֶמְדַּת שׁוֹמְעֶיךָ?

נַחַל עֲדָנִים פֶּלֶג אֱלֹהִים חַיִּים

לֵב נִשְׁבָּר לֵב נִדְכֶּה יִבְכּוּ עָלֶיךָ

וְצֶדֶק נֶאְנַח נִשְׁקַף מִשּׁמַיִם

כִּי לִבְּךָ יָדַע צָרַת נֶפֶשׁ מָרָה

עֲזוֹר שַׁח עֵינָיִם! קוֹל בְּקִרְבְּךָ קָרָא. –

גַּם לִי יִקְרָא קוֹל מִמְּעוֹן שָׁמַיִם

מִנְעָה קוֹל בֶּכִי מְחֵה דִמְעָה מִפָּנִים

גְּאוֹן יַעֲקֹב צְבִי עֶדְיוֹ לַעֲדִי עֲדָיִם

בְּגַן עֵדֶן נֻטְעוּ בֵּין נִטְעֵי נַעֲמָנִים;

לְהַשְׂכִּיל לְהֵטִיב גָּדְלוּ בְעֵמֶק הַבָּכָא

עַתָּה בִּנְאוֹת שָׁלוֹם אֲשִׁיתֵם בְּרָכָה.

¹

שְׁלֹשָה נִשְׂגְּבוּ מֶנּוּ מֵהָבִין נִפְלָאוּ

דּוֹר לַדּוֹר עַד עוֹלָם בָּמוֹ נִדְבָּרוּ

אָמְנָם לֹא לְעֵין בָּשָׂר חוּצָה יֵרָאוּ

בְּמוֹרָשֵׁי לֵב אָדָם פְּנִימָה נִשְׁמָרוּ

אוֹי לִבְנֵי אִישׁ בִּיקָר לֹא יָלִינוּ

אִם בִּשְׁלָשׁ אֵלֶּה לֹא עוֹד יַאֲמִינוּ!

1.

חָפְשִׁי נוֹצָר הָאָדָם, חָפְשִׁי צוֹלֵחַ,

וְאִם בְּכַבְלֵי בַרְזֶל יִגַּח מֵרָחֶם,

אַל יוֹלִיכֲךָ שׁוֹלָל הָמוֹן צוֹרֵחַ

יִרְמוֹס צֶדֶק בְּרָגֶל בַּשּׁעַר יִלָּחֶם;

אַךְ מֵעַבְדֵי עוֹלָם בַּאֲדוֹנָם מָרָדוּ,

אֻלָּם מֵאִישׁ חָפְשִׁי אַל נָא תִרְעָדוּ.

2.

צֶדֶק יִכּוֹן עוֹלָם, יִכּוֹן עִם שֶׁמֶשׁ!

אֱנוֹשׁ יִשְׁמְרֵהוּ עַל אוֹרַח הַחַיִּים!

וְאִם בִּבְלִי דַעַת יִתְעֶה בְּשׁוֹאָה וָאָמֶשׁ

בְּמִסְתָּרִים יְנַהֲלֵהוּ יוֹשְׁבִי שָׁמַיִם

וּמְזִמָּה לְשִׂכְלֵנוּ עוֹלָם נִסְתֶּרֶת

הִיא מִלֵּב תָּם לִפְעוּלַת אָדָם עוֹבֶרֶת.

3.

יֵשׁ אֱלֹהִים סֶלָה, רְצוֹן אֵל בַּשּׁמַיִם!

גַּם אִם רְצוֹן אֱנוֹשׁ אָסוּר בַּכֶּלֶא

מֵעַל יְמוֹת עוֹלָם וּצְבָא הַשּׁמַיִם

מְרַחֶפֶת רוּחַ אֵל, צוּר עוֹשֶׂה פֶלֶא;

וְאִם בַּחֲלִיפוֹת נֶצַח הַתֵּבֵל סוֹבֶבֶת

הֲלֹא רוּחַ אֵל בְּקִרְבָּהּ חָמַד לָשֶׁבֶת!

קְחוּ עִמָּכֶם שְׁלָשׁ אֵלֶּה מֵהָבִין נִפְלָאוּ,

דּוֹר לַדּוֹר עַד עוֹלָם בָּמוֹ נִדְבָּרוּ;

גַּם כִּי לֹא לְעֵין בָּשָׂר חוּצָה יֵרָאוּ

בְּמוֹרָשֵׁי לֵב אָדָם פְּנִימָה נִשְׁמָרוּ!

אַשְׁרֵי בְּנֵי אִישׁ בִּיקָר עוֹד יָלִינוּ

אִם בִּשְׁלָשׁ אֵלֶּה הֵם עוֹד יַאֲמִינוּ!

¹

שָׁמָּה עַל עֶבְרֵי יָם רְחַב הַיָּדַיִם

כְּכֶתֶם פָּז יַזְהִירוּ בְּאוֹר הַשּׁמַיִם

טִירוֹת קַדְמוֹנִיּוֹת לְנוֹכַח נִצָּבוּ

וּבְשִׂיא חָסְנָם עֲדֵי עָבִים יִרְהָבוּ.

מִשְׁבְּרֵי יָם בֵּינוֹתָם יִגְאוּ יִגְבָּרוּ

בְּעַד דַּלְתֵי סֶלַע בָּרַעַשׁ יִסְעָרוּ

בֵּן קַצְוֵי אֶרֶץ בַּשּׁאוֹן מַפְרֶדֶת ­–

וְהָאַהֲבָה לֹא תֵחָת לְעוֹלָם עוֹמֶדֶת.

כִּי יוּבָל וְנַעֲמָה לִבּוֹתָם נִצְמָדוּ

בְּיִתרֵי הָאַהֲבָה יַחַד נִלְכָּדוּ

בַּבְּרִית עוֹלָם בּאוּ וְאֵין מָה יוֹדֵעַ

בְּסֵתֶר נִשְׁבְּעוּ וֵאלֹהִים שָׁמֵעַ.

נַעֲמָה מְאֹד נָאוָה כְּשַׁחַר נִשְׁקָפָה

הוֹד וְהָדָר עֶדְיָהּ וָחֵן מְעֻלָּפָה

יוּבָל אַבִּיר אוֹנִים וִיפֵה עֵינָיִם

כַּבִּיר כֹּחַ לֵב וָעֹז שִׁבְעָתָיִם;

אַךְ אֵיבַת אֲבוֹתָם יוֹם יוֹם גָּבָרָה

אָז חֻבְּאוּ הַנְּעִימִים וְאַהֲבָה נִסְתָּרָה.

שָׁם עַל גַּג הֵיכָלָהּ נַעֲמָה יוֹשֶׁבֶת

בָּדָד בּוֹכִיָּה מָרַת לֵב נֶעֱצֶבֶת

אֶל עֵבֶר לַיָּם בְּלִי חָשֹׂךְ נִשְׁקֶפֶת

אֶל אוֹהֵב רָחוֹק וְקָרוֹב הִיא מְרַחֶפֶת.

אַךְ בְּלֵב יָם נְתִיבָה מֵעֵינָהּ נִסְתָּרָה

אֲהָהּ! אֵין אֳנִי שָׁיִט אֵין מַעֲבָּרָה!

עַל פֶּרֶץ הַמַּיִם גַּלֵּי יָם גָּאוּ –

אַךְ עֵינֵי הָאַהֲבָה דֶרֶךְ מָצָאוּ.

הִיא בֵין נִבְכֵי עוֹנִי בְיָד מַחֲזֶקֶת

אֱלֵי מְרִירִי יוֹם בְּגִיל שׂוֹחֶקֶת

גַּם כָּל חַיְתוֹ יָעַר חֶמְלָה לֹא יָדָעוּ

תֻּכּוּ דוּמָם לְרַגְלָהּ וּלְקוֹלָהּ יִשְׁמָעוּ.

גַּם מִשּׁאוֹל תַּחְתִּיָּה אֶרֶץ צַלְמָוֶת

שָׁם יֹאחֵז טַרְפּוֹ עַד עוֹלָם הַמָּוֶת

כַּאֲשֶׁר יֹאמְרוּ הַמּוֹשְׁלִים אֵת מַחְמַד עֵינָיִם

הֶעֱלְתָה הָאַהֲבָה אֶל אֶרֶץ הַחַיִּים.²

גַּם בֵּין נִבְכֵי יַמִּים תּוֹרֶה נְתִיבָה

עוֹז וָאֹמֶץ בְּלֵב יוּבָל הִרְהִיבָה

וּכְבוֹא הַשּׁמֶשׁ אֶל שְׁמֵי סַפִּירִים

אָז יֵרֵד לִשְחוֹת בְּמַיִם אַדִּירִים

וּפֵרַשׂ יָדָיו בְּתַעֲצוּמוֹת וָחָיִל

בֵּין מִשְׁבְּרֵי מַיִם עַזִּים וְחֶשְׁכַת לָיִל.

עֵינָיו נְשׂוּאוֹת אֶל אוֹר הַשּׁלְהֶבֶת

אֲשֶר לַמָּאוֹר הֶעֱלוּ יְדֵי הַנֶּעֱזֶבֶת

עַל רֹאשׁ הַמִּגְדָל מַגִּיעַ שָׁמַיִם

לְמַעַן בַּחשֶׁךְ יְהִי לוֹ לָעֵינָיִם.

וּמִתְּלָאוֹת דַּרְכּוֹ וְקֹצֶר רוּחַ

בֵּן זְרוֹעוֹת אַהֲבָה אוֹ אָז יָנוּחָ

שָׂכָר יִקַּח לוֹ אָז שִׁבְעָתָיִם

חֶלֶף עֲמָלוֹ עַל מִשְׁבְּרֵי מָיִם

עֵת חִבּוּק יָדַיִם וּנְשִׁיקוֹת עֲדָנִים

שָׁכְחוּ כִּי אֲבוֹתָם עָרוּ מְדָנִים.

כֹּה הִתְעַנָּגוּ עַד צֵאת הַצְּפִירָה

וּבְנֵי תַעֲנוּגִים מִשּׁנָתָם הֵעִירָה

אָז עָזַב נֶאֱנַח אֵת תַּאֲוַת עֵינָיִם

וַיֵּלֵךְ אֶל בֵּיתוֹ עַל בְּמֳתֵי הַמָּיִם.

חֹדֶשׁ יָמִים בָּא וַיֵּצֵא אוֹר שָׁמֶשׁ

וְהֵם יִינְקוֹ עֹנֶג בְּמַחְשָׁךְ וָאָמֶשׁ

וּמַלְאֲכֵי יָהּ מִמְּעוֹן שָׁלוֹם יֵצֵאוּ

וּבְמַצְלִיחֵי דַּרְכָּם אֵלֶּה קִנֵּאוּ.

כִּי מַיִם גְּנוּבִים לִמְאֹד יִמְתָקוּ

מוֹצְאֵיהֶם מָצְאוּ גִיל עֵדֶן יִינָקוּ,

אִם יִקָּטֵף פְּרִי תֹאַר בְּעֶבְרֵי פִי-פַחַת

אוֹ גִילָה כִּי נִגְזְלָה בְּיַרְכְּתֵי שַׁחַת

כּגֹדֶל הָעָמָל וּכְגֹדֶל הַתְּלָאָה

כֵּן תּוֹסִיף עֹנֶג כְּרֶגַע נִמְצָאָה.

יוֹם הוֹלֵךְ יוֹם בָּא יְמֵי קַיִץ חָלָפוּ

עֲצֵי שָׂדַי סָרוּ עֶדְיָם יְעָרוֹת נֶחְשָׂפוּ

הַנֶּאֱהָבִים לֹא רָאוּ צִיץ נֹבֵל וָפֶרַח

כִּי יִקְרַב הַסְּתָיו מִבּוֹר שָׁאוֹן וָקֶרַח

כִּי יִקְצְרוּ הַיָּמִים עָלְזוּ גַם שָׂשׂוּ

כִּי בָאֳהָבִים לַילָה עוֹד יִתְעַלָּסוּ

עַל רוֹב חַסְדּוֹ הוֹדוּ לְאֵל הַשּׁמָיִם

כִּי נָתַן בַּיָּם דֶּרֶךְ מְסִלָּה בַּמָּיִם.

אֶל אָהֳלוֹ בָא שֶׁמֶשׁ בְּהַדְרַת כָּל זֹהַר

אוֹר יְקָרוֹת זָרוּעַ עַל שְׁמֵי טֹהַר

הַנַּעֲרָה מִמְּרוֹם הֵיכָלָהּ צוֹפִיָּה

כִּי יִשְׁקוֹט הַיָּם אַךְ שַׁאֲנָן דּוּמִיָּה

וַיַּעֲלוֹז לְבָבָהּ לִרְאוֹת הַשּׁמֶשׁ

כִּי יָסֵב מַמְלַכְתּוֹ לְמַחְשָׁךְ וָאָמֶשׁ.

מִמַּעַל מתַּחַת אַךְ סַפִּיר לָעֵינָיִם

מִתַּחַת יָם שֹׁקֵט מִמַּעַל שָׁמָיִם

גַּלֵּי הַיָּם יִדְּמוּ אֵין קוֹל וּדְמָמָה

אֵין נֹדֵד כָּנָף אֵין רוּחַ בָּרָמָה

וַתִּשְׂמַח הַנַּעֲרַה עַל שַׁלְוַת הַמָּיִם

וַתַּעַן וַתֹּאמֶר בְּצוּף שְׂפָתָיִם:

"מַה-יָּפִיתָ יָם אַדִּיר נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ!

אוֹדְךָ כִּי רִחַמְתָּנִי תֵּת לִי מָנוֹחַ!

שֶׁקֶר עָנוּ בָךְ כִּי גַלֶּיךָ יִכזָבוּ

כִּי יִשְׁתֹּקוּ כְּרָגַע וּבְקֶצֶף יִרְהָבוּ

אַךְ הָאָדָם כּוֹזֵב אֶבֶן לֵב אָבוֹת

בָּךְ שָׁלוֹם וָחֶמְלָה בָךְ חֶסֶד נְדָבוֹת

כִּי רָאִיתָ בְּעָנְיִי וְעָלַי חָמַלְתָּ

וּבֵין זְרוֹעוֹתַי אֶת דּוֹדִי הוֹבַלְתָּ."

"אֲנִי בְּיַרכְּתֵי בֵיתִי בָּדָד דּוּמִיָּה

יָשַׁבְתִּי קְשַׁת יוֹם מִכְּאֵב לֵב בּוֹכִיָּה

וְחֶמְדַּת הָאַהֲבָה עַזָּה כַּמָּוֶת

בִּלְבָבִי עֲצוּרָה כְּלַפִּיד שַׁלְהֶבֶת;

אַךְ אַתְּ תָּבִיא דוֹדִי עַל רַחֲבַת יָדֶיךָ

וַתְּצַוֶּה “דּוֹמוּ!” אֶל שְׁאוֹן גַּלֶּיךָ.

נוֹרָא אַתָּה מְאֹד עֵת גַּלֶיךָ יִסְעָרוּ

וְעַד גָּבְהֵי שָׁמַיִם יֶהֱמוּ יֶחְמָרוּ;

אָמְנָם נֶשֶׁף חִשְׁקֵנוּ טוֹב בְּעֵינֶיךָ

וּבֵן חַיִל יִדְרוֹךְ עַל בָּמוֹתֶיךָ."

חֶשְׁכַת הַלַּיְלָה אֶת פְּנֵי הַיָּם לָטָה

עֲרָפֶל חֲתוּלָתוֹ אֹפֶל וַעֲלָטָה

וַתַּעַל מָרוֹם לְהַעֲלוֹת שַׁלְהֶבֶת

וְהִיא נִשְׁאָרָה בַּמָּרוֹם נִצֶּבֶת.

אָז – סוּפָה תֶּאֱתֶה בְּקוֹל מְהוּמָה וָזַעַם

הִתְקַדְּרוּ שָׁמַיִם וַיֶּהֱמֶה הָרַעַם

מְאוֹרֵי אוֹר מִמַּעַל כָּבוּ יוּעָמוּ

וּמִשְׁבְּרֵי הַיָּם בָּרַעַשׁ יִזְעָמוּ;

מִטְרוֹת עֹז שׁוֹטְפִים מֵרוּם שָׁמַיִם

כָּל מְלוֹא תֵבֵל נִדְמָה לַמַּבּוּל מַיִם

בְּרָקִים כְּחִצִּים בַּחֲשֵׁכָה יִתְהַלָּכוּ

וּמְצוּלוֹת תְּהוֹם יִדַּכְּאוּ יִתְהַפָּכוּ

מֵאוֹצְרוֹת אֵל דּוֹהוּ רוּחַ וּסְעָרָה

אַף צָרְרוּ בְּכַנְפֵיהֶם זַעַם וָצָרָה

רָעֲשָׁה הַמְּצוּלָה וַתִּפְעַר פִּיהָ

כְּשַׁעֲרֵי צַלְמָוֶת וְכִשְאוֹל תַּחְתִּיָּה.

"אוֹיָה, אוֹיָה לִי! צָעֲקָה לֹא-רֻחָמָה!

הָהּ! מָוֶת בַּסִּיר! בַּסִּיר מְצוּלָה שָׁמָּה!

אִם לִפְנֵי כִּסֵּא שַׁדַּי בָּאָה תְפִלָּתִי

וַיַּקְשֵׁב וַיִּשְׁמַע בְּחָפְזִי תְּחִנָּתִי.

אוֹיָה לִי! אִם בָּא עַתָּה אֶל מַעֲמַקֵּי מָיִם

לֹא יָשׁוּב לִרְאוֹת עוֹד אֶרֶץ וְשָׁמָיִם

גַּם צִי אַדִּיר, יִשְׂחַק לְסוּפָה וּסְעָרָה,

לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכּוֹן כִּי גָדְלָה הַצָּרָה!"

"אַלְלַי לִי! הוּא יָרַד אֶל זֶרֶם הַמָּיִם

וְאִם יַעַמְדוּ לְשִׂטְנוֹ אֵמִים רִבּוֹתָיִם

כִּי בִּלְבָבוֹ לֹא יָבוֹא מֹרֶךְ וָרַעַד

וְאִם בַּלְהוֹת צַלְמָוֶת בַּמְּצוּלָה מִבַּעַד!

גַּם בֵּאלֹהִים נִשְׁבַּע כִּי לֹא יַעַזְבֵנִי

כִּי רַק הַמָּוֶת יַפְרִיד בֵּינוֹ וּבֵינִי.

אוֹי לִי! מִדֵּי דַבְּרִי הוּא בִתְהוֹם רַבָּה

וּבְקֶצֶף וָרַעַשׁ עָלָיו נָסַבָּה

יַם זֹעֵף פָּעַר פִּיו כְּקֶבֶר פָּתוּחַ

לִפְנֵי זַעֲמוֹ מִי יַעֲמוֹד? מָתַי יָנוּחַ?" –

"הָהּ יָם בֹּגֵד! מָלֵא תּוֹךְ וּרְמִיָּה!

זָהֳרָךְ הָיָה מַסְוֶה לְמָשְׁכוֹ בִצְדִיָּה!

כִּרְאִי מוּצָק הָיִיתָ אֵין קוֹל וּדְמָמָה

גַּלִּים שָׁלוֹם יָנוּחוּ אֵין סָאוֹן בְּרָמָה

עֲדֵי מָשַׁכְתָּ דוֹדִי שָׁלֵו אַחֲרֶיךָ

אָז תִּתְנַפֵּל עָלָיו בַּחֲרוֹן זַעֲפֶּךָ!

תֵּרֶא כִּי אָזְלַת יָד וּתְשׁוּעָה נִסְתָּרָה

וַתְּבַהֲלֵהוּ בַחֲרוֹנְךָ בַּגַּלִּים וּסְעָרָה!"

וּסְעָרָה וָגַלִּים בְּדַבְּרָהּ יִגְבָּרוּ

כְּתוֹעֲפוֹת הָרִים מַיִם עַזִּים יֶחְמָרוּ

כַּסִּיר עַל אֵשׁ אֲבַדּוֹן רֻתְּחָה הַמְּצוּלָה

בּקוֹל רַעַשׁ וִילֵיל שָׁאוֹן וַהֲמוּלָה!

בֵּין נִקְרוֹת צוּרִים הַגַּלִּים יִלחָצוּ

כְּקוֹל שַׁדַּי בְּלֶכְתּוֹ יְגוֹעֲשׁוּ יִפְרָצוּ

עַל רֹאשׁ הַמִּגְדָּל הַלֶּהָבָה כָּבָתָה

אֵין אוֹר זוֹרֵחַ רַק לַהַב סוּפָתָה!

וַתּוֹסֶף וַתִּתְחַנֵּן: "אֵלִי הוֹשִׁיעָה!

מִמְּצוּקוֹת צַלְמָוֶת אֵת דּוֹדִי הוֹצִיאהָ!

וַיִּדֹּם הַסַּעַר עוֹד אַפּוֹ לֹא יַחַר

וּבְשַׂלְמַת אוֹר מִקָדִים עָלָה הַשּׁחַר

אַחֲרָיו יָאִיר נָתִיב מִמִּזְרַח שָׁמֶשׁ

וַיְגָרֵשׁ לְפָנָיו חֵיל שׁוֹאָה וְאָמֶשׁ

גַּלִּים בְקוֹל דְּמָמָה לְאַט לְאַט יִתְהַלָּכוּ

עַל בָּמֳתֵי דָכְיָם בְּאֵין שָׁאוֹן יִדְרָכוּ

כֹּה נָזְלוּ מַעֲדַנּוֹת נָדוּ גַּם נָעוּ

וְאֶל שְׂפַת הַיָּם – גְּוִיַּת אָדָם נָשָׂאוּ.

הִנֵּה בָא! לֹא אֵחַר לָבוֹא הַנַּעַר

לוּלֵא עֲצָרוּהוּ מָוֶת וָסַעַר.

וַתַּכִּירֵהוּ רֶגַע שָׂמָה בוֹ עָיִן

אָז לֹא הוֹרִידָה בֶכִי, קוֹל ילֵיל אָיִן,

עַל עַפְעַפָהּ צַלמָוֶת וְהִיא נֶעְכָּרֶת

וּבִכְאֵב לִבָּהּ עֲלֵי עָמְדָהּ נִשְׁאָרֶת;

רַק בְּקֶרֶב לְבָבָהּ וּבְנַפְשָׁהּ כִּי מָרָה

קִנְּנוּ כָּל יָגוֹן כָּל עֶצֶב וָצָרָה.

וַתִּתְנַפֵּל מֵעַל הַמִּגְדָּל לְיַם בָּטוּחַ

וְשִׂמְלָתָהּ בְּנָפְלָהּ מְרַחֶפֶת בָּרוּחַ.

הַנֶּאֱהָבִים גַּם בְמוֹתָם הָהּ! לֹא נִפְרָדוּ

כִּי עַל מַשְׁבְּרֵי הַיָּם עוֹד יִתְלַכְּדוּ

פְּנֵיהֶם כִּבְאוֹר חַיִּים הֵן עוֹד יִצְהָלוּ

כִּי אֶל הָאַהֲבָה אֶשְׁכָּר יוּבָלוּ,

וּנְעִים עֲדָנֶיהָ רֹאשׁ שִׂמְחָה וְנָחַת

לֹא יִשְׁלוֹל הַמָּוֶת גַּם בְּיַרְכְּתֵי שָׁחַת.

נעתקו משירי המליץ הגדול האנגלי Lord Byron

1.

הֵלִילוּ מַר לָעָם אַרְצָם עָזָבוּ

עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל בִכְאֵב לֵב יָשָׁבוּ

עַל כִּנּוֹר קֹדֶשׁ כִּי נֻפַּץ עַל סָלַע

עַל הוֹדָם כִּי נִדָּח אֶל כַּף הַקָּלַע!

אָן תָּדִיחַ עַמִּי מִדָּם רַגְלֶיךָ?

מִי יַנְעִים עַל עָשׂוֹר נֹעַם שִׁירֶיךָ?

מָתַי בִּיהוּדָה עוֹד יַעַל שָׁמָיִם

קוֹל גִּילַת וָרַנֵּן שִׁיר וּמְצִלְתָּיִם!

הָהּ שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל עַד דַכָּא בָאוּ!

אֵיפֹה מָנוֹחַ מַרְגֵּעַה תִּמְצָאוּ?

גַּם עוֹרֵב יִמְצָא קֵן וּמְגוּרוֹ גָבֶר,

שׁוּעָל נִקְרַת צוּרִים, וִיהוֹדָה – קָבֶר!

2.

אַיֶּלֶת בַּשּׂדֶה קַלָּה מִנֶּשֶׁר

עַל הָרֵי יִשְׂרָאֵל עָפוֹת רַגְלֶיהָ

עַל יִבְלֵי מָיִם לָדַעַת פֶּשֶׁר

שָׁם תַּעְרוֹג שָׁם תִּתְמַהּ עַל הוֹד מַרְאֶיהָ

רַגְלֶיהָ לֹא רָפוּ אַף לֹא יִיעָפוּ

עֵינֶיהָ כַּיּוֹנִים חֵן חֵן נִשְׁקָפוּ:

קַלָּה מִזֹּאת בִּבְנוֹת צִיּוֹן חָזִיתִי

בָּרָה וִיפֵה-פִיּהָ אַיֶּלֶת חֶמֶד

עַל הָרִים בֶּעָרִים כָּזֹאת רָאִיתִי

שָׁם בָּחוּר וּבְתוּלָה הָלָכוּ צֶמֶד;

עוֹד שִׂרְיוֹן וּלְבָנוֹן עוֹד עוֹד יִרְעָשׁוּ

וּבְנוֹת צִיּוֹן נָדוּ אַרְצָם נָטָשׁוּ!

יֶתֶר עָז לַלְּבָנוֹן נוֹשָׁן בָּאָרֶץ

מִשּׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל נָעוּ גַם נָדוּ,

לֹא יִשְׁמַע קוֹל נֹגֵשׂ אוֹ צִוְחַת קָרֶץ

אֵין כֹּשֵׁל בָּאֲרָזָיו אַף בַּל נִלְכָּדוּ;

אֶרֶץ מֹלֶדֶת לֹא יוּכַל לִזְנוֹחַ!

עַל אַדמַת נֵכָר לֹא יֹאבֶה לִפְרוֹחַ!

אַךְ נַחְנוּ נִדָּחִים אֶרֶץ צַלְמָוֶת

עַל אַדְמַת אֵל נֵכָר לָמוּת אִי-כֹּחַ

בִּמְקוֹם עַצְמוֹת הוֹרַי יִישְׁנוּ הַמָּוֶת

לֹא לָנוּ קֶבֶר לֹא לָנוּ מָנוֹחַ

הָהּ, אֶבֶן לֹא נוֹתַר מִבֵּית קָדְשֵׁנוּ!

עַל כֵּס שָׁלֵם יוֹשֵׁב לַעַג רִישֵׁנוּ.

גִּבּוֹרֵי חַיִל! עֵת תֹּאכַל הַחֶרֶב

אַף תִּגְזוֹר חַיָּתִי וַחֲלָלִים תֶּרֶב,

נָא אֶל גּוּפַת שָׁאוּל לֵב אַל תָּשִׂימוּ

אַךְ חֶרֶב לַאֲדֹנָי הָרֵם תָּרִימוּ!

נוֹשֵׂא הַצִּנָּה לִי, נוֹשֵׁא הַקֶּשֶׁת!

אִם אֶת-עַמִּי יָנִיסוּ גַת ופְלֶשֶׁת –

דָּקְרֵנִי נָא טֶרֶם נִזְרִי חִלֵּלוּ

פֶּן עַרְלֵי לֵב קָמַי בִּי יִתְעַלֵּלוּ.

בֵּן פּוֹרָת, בַּר לִבִּי! בַּל נִפָּרֵדָה,

יַחַד נַצְלִיחָה אוֹ יַחַד נֹאבֵדָה

הַנֵּזֶר רַב אוֹר הוּא, מִמְשָׁל רַב כֹּחַ!

גַּם מָוֶת רַב מִשְׂרָה, מֶלֶךְ מָנוֹחַ!

חוֹף הַיַּרְדֵּן מִרְבַּץ לִגְמַלֵּי עֶרֶב

הַר סִינַי שֶׁשּׁמֵם מָעוֹן לַבַּעַל;

שָׁם תִפְלָה וּנְאָצָה וּזְאֵבֵי עֶרֶב,

אֵיךְ יִדֹּם רַעַמְךָ אַדִּיר מִמַּעַל! –

עַל לֻחוֹת קֹדֶשׁ שָׁם אֵשׁ-דָּת הִתְוֵיתָ,

שָׁם יִפְעַת אוֹר עוֹלָם לָעָם הוֹפַעְתָּ,

שָׁם בָּרַעַשׁ, בָּאֵשׁ נִגְלֹה נִגְלֵיתָ

וַיַּרְא יָד עַל כֵּס יָהּ עַם זוּ הוֹשַׁעְתָּ!

עוּרָה וּבְרַק בָּרָק! שׁוּב נָא הוֹפִיעַ,

אַף כָּלָה נֶחְרָצָה כַּלֵּה צָרֶיךָ!

אַרְצֶךָ עַד מָתַי עָרִיץ יַכְרִיעַ?

עַד מָתַי עוֹד יֶאְשַׁם בֵּית תִּפְאַרְתֶּךָ!

בִּנְעִים הוֹדָהּ תִּצְעַד וּכְמוֹ לֵיל-חֶמֶד

עֵת אוֹר זָרוּעַ לוֹ בִּמְרוֹם שָׁמַיִם,

וַחֲשֵׁכָה וָאוֹרָה נִפְגָּשׁוּ צֶמֶד

בִּמְאוֹר פָנֶיהָ וּבְיִפְעַת עֵינָיִם;

אוֹר פָּנֶיהָ עֶדְיָהּ בַּטּוֹב יַשְׂבִּיעַ

אוֹר שִׁבְעָתַיִם אוֹר חָדָשׁ יוֹפִיעַ.

אוֹר וְאֹפֶל זֶה כִּמְעַט כִּי יִצְעָרוּ

יָרֵעוּ חִין הוֹדָהּ יָפְיָהּ יַשְׁחִיתוּ;

מִתַּלְתַּלֵי הוֹד רֹאשָׁהּ כְּעוֹרֵב יִשְׁחָרוּ

נְגֹהוֹת עֵינֶיהָ יְקוֹד לֵבָב יַצִּיתוּ

עַתָּה עַל פָּנֶיהָ קַו לַקָּו יַבִּיעַ:

פֹה חֶסֶד יִתְלוֹנָן נֹעַם יוֹפִיעַ!

בִּשְׁמֻרוֹת עֵינֶיהָ אַף בִּלְחָיֶיהָ

יָפְיָהּ יַבִּיעַ חֵן וּבְלִי כָל-אֹמֶר,

כַּחוּט שָׁנִי נָטָה אֵל בִּשְׂפָתֶיהָ,

אַף הוֹד עַל קֹמָתָהּ רַעְנָן כַּתֹּמֶר;

כֻּלָּהּ אֹמֵר כָּבוֹד, לִמְאֹד נָעֵמָה.

רוּחָהּ, קִירוֹת לִבָּהּ קַן-שָׁלוֹם הֵמָּה!

כִּנּוֹר מוֹשֵׁל צַדִּיק הִגָּיוֹן סֶלָה!

יַד מֶלֶךְ רָב נִגֵּן עַל מֵיתָרֶיךָ,

עֵת גָּלְתָה יְהוּדָה שֻׁלַּחַתְּ בָּבֶלָה

וּבְרֹאשׁ גּוֹלִים שָׁמָּה הָמָה שִׁירֶךָ;

עַתָּה כִּפְלַיִם הָרִימָה קוֹל בֶּכִי

מֵיתָרֶיךָ זָרִים הָהּ כִּי נִתֵּקוּ,

לֹא יַצִּילוּ כָּעֵת דַּכָּא מִדֶּחִי

כַּקֶּדֶם יָדַיִם רָפוֹת חִזֵּקוּ,

כַּיָּמִים אֶל שׁוֹבֵב “שׁוֹבָה!” צִוִּיתָ

עַל מֶלֶךְ בִּמְסִבּוֹ בָּעֹז שָׂרִיתָ!

עֹז לֵאלֹהֵי עוֹלָם רָחשׁ שִׁירֶךָ

קוֹל שַׁדַּי קוֹל עֻזָּךְ יַחַד נִפְגָּשׁוּ

הָר וָעֵמֶק שָׂשׂוּ בִּזְמִירוֹתֶיךָ

וּלְבָנון וָשִׂרְיוֹן תּוֹדָה רָעָשׁוּ.

רֹמֵמָה זִמְרַת-יָהּ רַבַּת תִּפְאֶרֶת!

עַתָּה – גַּם כִּי תִּדֹּם, אֵין קוֹל אֵין קָשֶׁב

עוֹד נִשְׁמַת שַדַּי בָּךְ לֵבָב עֹרֶרֶת,

עוֹד רָעִים חַטָּאִים מֵעָוֹן תָּשֶׁב,

יוֹרֶה דֵּעָה לָמוֹ הֵד קוׁל הַנָּבֶל

כִּי אַחְרִיתָם מָרָה כִּי הֵמָּה הָבֶל.

אֱלֹהִים צִוָּה וְעַמִּי כִּי אָמוּת בַּנֹּעַר,

כִּי יִסָּתֵר מֵעֵינַי חַיִּים וָזֹהַר,

וּנְדָרֶךָ הָהּ אָבִי! נִגַּף שׂוֹנְאֶךָ

הֵא לָךְ לְבָבִי וּסְגֹר נָא חַרְבֶּךָ!

לֹא אֶרֶב עוֹד בֶּכִי אֵין אֹמֶר וּדְבָרִים,

אֵין עוֹד לְתַנּוֹת בֵּין בִּתְרֵי הֶהָרִים;

אִם אָבִי חֲמוּדִי יַסְגִּירֵנִי לַמָּוֶת,

לֹא אֵדַע כְּאֵבִי לֹא אִירָא צַלְמָוֶת!

עֵת דָּמַי יִזּוֹלוּן כַּמַּיִם הַחַיִּים,

אָז יִשְׁפְּכוּ שִׂיחַ לְיוֹשְׁבִי שָׁמַיִם;

כְּמַלְאֲכֵי שָׁלוֹם עֵת לְאֵל יִתְפַּלָּלוּ

כֵּן חַיַּי לָאֵל אֶשְׁכָּר יוּבָלוּ!

אַל יִפּוֹל לִבֶּךָ בְּרִפְיוֹן יָדָיִם

עֵת תִּשּׂאנָה נֶהִי בְנוֹת יְרוּשָׁלָיִם,

גַּם לִי חֵלֶק וְנַחֲלָה כִּי נָפְלוּ שׂוֹנְאֵינוּ

כָּמוֹךָ אִישׁ לָחֶם! וּצְבָא גִּבּוֹרֵינוּ.

עֵת חַיִּים נָתַתָּ לְאֵלִי אַפְקִידָה

עֵת דָּמַי כִּי יִזְלוּ שְׁאוֹלָה אוֹרִידָה

זָכְרֵנִי! כִּי לְךָ אָבִי כָּבוֹד נָתַתִּי

וְלִפְנֵי אֱלֹהַי בְּשִׂמְחַת לֵב מַתִּי.

Vision¹

חָזוּת קָשֶׁה חָזִיתִי, חֲלוֹם אָיוֹם וְנוֹרָא.

הַשּׁמֶשׁ חָשַׁךְ בְּצֵאתוֹ כּוֹכָבִים אָסְפוּ

נָגְהָם, מְסִלּוֹתָם עִוּוּ בְלֶכְתָּם, נָטוּ

מֵאָרְחוֹת עוֹלָם תָּעוּ עֲרָבוֹת עֲקַלְקַלּוֹת,

לֹא אוֹר לֹא דָרֶךְ. הָאָרֶץ בְּקֶרַח נוֹרָא

הִתְנוֹדְדָה בֶאֱשׁוּן חֹשֶׁךְ, יָרֵחַ לֹא

יַגִּיהַּ אוֹר עַל אֶרֶץ אֹפֶל וְצָרָה, עֵינֵי

כָּל בָּשָׂר כָּלוּ מִיַּחֵל: מִי יִתֵּן

בֹּקֶר, מִי אוֹר! – שׁוֹכְנִי אֶרֶץ בְּמוֹ פַחַד

וְעֵיפָה, צוּקָה וּבֶהָלָה, שָׁכְחוּ

תַּעֲנוּגֵיהֶם, לֹא רָאוּ עוֹד טוֹבָה, כַּמַּיִם

שָׁפְכוּ לִבָּם, בִּכְאֵב נֶעְכָּר הִתְפָּלָּשׁוּ

בִּמְגִנַּת לֵב הִתְחַנֵּנוּ: אֵל נוֹרָא, יְהִי אוֹר!

עַל הָאָח יָשְׁבוּ סָבִיב סָבִיב, בּנֵי אָדָם

בְּמַעְגָּלָה; הֵיכְלֵי עֹנֶג, כִּסְאוֹת מְלָכִים, בָּתִּים

אָהֳלֵי רֹעִי, הָיוּ לְמַאֲכֹלֶת אֵשׁ עָלוּ עַל

מוֹקְדָה לִרְגָעִים, אִישׁ אֶת אָחִיו יִדְחָקוּן

סָבִיב הָאָח, נוֹרָא יוֹפִיעַ, לִרְאוֹת עוֹד

הַפַּעַם פְּנֵי אָדָם בְּטֶרֶם יִגְוָעוּ

אָז יְקַנְּאוּ שׁוֹכְנֵי סֶלַע מִמּוּל הָרִים יוֹקְדִים

חוֹצְבֵי לֶהָבוֹת, אַבְנֵי אֶלְגָּבִישׁ מוֹקְדֵי עוֹלָם

יִשְׁטוֹפוּ, קִנְּאוּ בָמוֹ כִּי אֵשׁ לֹא נֻפַּח

אוֹר לָמוֹ. הַיְעָרוֹת נָבְקוּ בוּקָה וּמְבֻלָּקָה

נָפְלוּ תִּרְזָה וָאַלּוֹן, בּוֹעֲרִים בָּאֵשׁ, וּבְנָפְלָם

כָּבוּ, אוּדִים עֲשֵׁנִים, וַיְהִי חֹשֶׁךְ.

אָז נִרְאוּ פְּנֵי אָדָם נוֹרָא מְאֹד בֵּעָטֵף

רוּחָם שֶׁבֶת חֹשֶׁךְ, אָז לְאוֹר בָּרָק

כִּי יְרוֹצֵץ מֵחַשְׁרַת מַיִם, וּמַחֲשַׁכֵּי

אֶרֶץ אוֹרוּ כֻּרָגַע. – אֵלֶּה בָכוּ מַר

נָפְלוּ עַל פְּנֵיהֶם וּמַר יִצְרָחוּ; אֵלֶּה

יָשְׁבוּ דוּמָה וּבְלַעֲגֵי מָעוֹג בְּתִמָּהוֹן

שָׂחֲקוּ דוּמָה; אֵלֶּה יָרוּצוּ, יָחִישׁוּ,

יְמַהֲרוֹ, יַבְעִירוּ הַמּוֹקְדָה טֶרֶם כָּבָה

בְּמַר נָפֶשׁ, יְדַבְּרוּ בֵאלֹהִים בְּלַחַץ-צָרָה

עֵינֵיהֶם נְשׂוּאוֹת שָׁמַיִם, נִטָּיוּ

קוֹדְרִים כִּירִיעוֹת מָוֶת עַל פְּנֵי תֵבֵל שְׁאִיָּה;

אַחֲרֵי כֵן נָפְלוּ לָאָרֶץ, חָרְקוּ שֵׁן

וַיבָרְכוּ אֱלֹהִים. כָּל עוֹף כָּנָף טוֹרְפֵי

טֶרֶף פָּרְשׂוּ כַנְפֵיהֶם מַטָּה לָאָרֶץ,

לַשּׁוְא נָדְדוּ כָנָף, עָיְפוּ לְחֶשְׁכַת צָרָה,

מְעוּף צוּקָה וּמְחִתָּה. כָּל חַיְתוֹ יָעַר

דּוֹב שָׁכּוּל וְנָמֵר הָאַכְזָרִי הָיוּ

לְרַכֵּי לֵב; שְׂרָפִים וְעַקְרַבִּים זָחְלוּ

לָפְתוּ אֹרַח, קוֹלָם יֵלֵךְ חַדְרֵי בָטֶן;

אַךְ חֲמָתָם, תַּמָּה חֻבְּאוּ בֵין אֲנָשִׁים

וַיִּהְיוּ לְבָרוֹת לִבְנֵי אָדָם.

הַקְּרָב, לֹא יֵדַע

שָׂבְעָה, נָמָה שְׁנָתוֹ זֶה יָמִים, נֵעוֹר פִּתְאוֹם

אַדִּיר מֵהַרֲרֵי טֶרֶף וַיַּפִּיל חֲלָלִים;

כִּי בַדָּם קָנוּ אֹכֶל, עֲרִירִי יָשַׁב

אִישׁ אִישׁ עַל הָאָרֶץ, אָכַל אֵת חָתַּף עֹצֶם

יָדוֹ בֶּאֱשׁוּן חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת. גַּם הָאַהֲבָה

מְשִׁיבַת נֶפֶשׁ חָלְפָה וְאֵינֶנָּה. אַךְ זֶה

הֶגְיוֹן נוֹרָא, הָגוּת לֵב כָּל יוֹשְׁבֵי חָדֶל:

כִּי יָמוּתוּ מְהֵרָה בְּאֶפֶס תִּקְוָה, אִי-כָבוֹד.

שָׁכְבוּ לָאָרֶץ בִּרְחוֹבוֹת קִרְיָה, הִתְעַטֵּף

כָּל רוּחַ, עֲצָמוֹת עָשֵׁשׁוּ מִפְּנֵי

זַלְעֲפוֹת רָעָב. אֲנָשִׁים מֵתוּ לֹא מָצְאוּ

קֶבֶר, בְּאֹשׁ נִבְלָתָם עָלָה בְּרֹאשׁ קָרֶת;

כְּלָבִים עַזֵּי נֶפֶשׁ יִשְבְּרוּ רַעֲבוֹנָם

מִבְּשַׂר אֲדוֹנֵיהֶם. –

כָּכָה מֵתוּ כָל

יוֹשְׁבֵי אָרֶץ, אַךְ שְׁנַיִם נִשְׁאָרוּ, תַּכְלִית

שֹׂנְאִים הָיוּ, אִישׁ אֶת אָחִיו פָּגָעוּ,

עַל מִזְבַּח אֲדֹנָי אֲשֶׁר כָּבָה אִשּׁוֹ

שָׁמָּה כְּלֵי קֹדֶשׁ נִשְׂרָפוּ – שְׁבִיב אֵשׁ יַחְפְּשׂוּ

תּוֹךְ הָאֵפֶר. אֶצְבְּעוֹת יְדֵיהֶם עָשְׁשׁוֹ מֵרָעָב

יִשְׁתַּקְשְׁקוּן עַתָּה מִנִּי הַקֶּרַח הַנּוֹרָא.

הֵמָּה מָצאוּ נִיצוֹץ כְמוֹ אֵשׁ, כְּמוֹ בִנְקִיק סֶלַע

זֹהַר יָרֵחַ – רְאֵה! אוֹר צַר וְנוֹצֵץ, יִשְׂאוּ

עַיִן, יַכִּירוּ אִישׁ אֶת אָחִיו, יִצְעֲקוּ מרָ

וַיָּמוּתוּ. בַּלְהוֹת פְּנֵי אוֹיֵב הֵסֵב אֲלֵיהֵם

הַמָּוֶת.

כָּל מְלוֹא תֵבֵל שְׁמָמָה! זֹאת הָאָרֶץ

מִשְׁכְּנוֹת מַמְלְכוֹת גּוֹיִם רַבַּת הֶחָיִל

הָיְתָה לִמְטִיל-תֹּהוּ, עַרְעָר בְּעַרְבוֹת שְׁחָקִים,

שְׁכוּלָה, גַּלְמוּדָה, מְעוֹן בַּלָּהָה, יְוֵן צַלְמָוֶת,

שְׁאִיַּת עוֹלָמִים. הַמַּעְיָנִים בַּנְּחָלִים,

גַּם הַיָּם הַגָּדוֹל רְחַב יָדַיִם דּוּמָם

שָׁכְנוּ כַּמָּוֶת, אֵין מָה יָעִיר מְצוּלָה בִּתְהוֹם

רַבָּה. אֳנִיּוֹת נְטוּשׁוֹת בְּלֵב יָם הִתְקַלְקָלוּ,

תֹרֶן וָנֵס הִתְפָּרָדוּ, נָפְלוּ אֶל

הַמַּיִם וְלֹא הִכּוּ גַלִּים. גַּלִּים יִשְׁנוּ

הַמָּוְתָה, סוּפָה וְרוּחַ יִשְׁתֹּקוּן

בְּמוֹ מְרוֹמִים. גַּם עַנְנֵי עָב חָלְפוּ, הָלְכוּ,

נָדָדוּ; בִּלְעָדֵיהֶם לְמַדַּי יָמֵשׁ חֹשֶׁךְ

עוֹלָמִים. תַּחַת הָאָרֶץ חֲשֵׁכָה, תַּחַת

מְלֹא תֵבֵל מְעִי אֲפֵלָה מְנֻדָּח סֶלָה.

¹

עַד הָעוֹלָם יִכּוֹן פֹּעַל פָּעַלְתִּי

אַף נִשָּׂא עַל רָמִים מַעֲשִׂי הִגְדַּלְתִּי –

מַצְּבוֹת בַּרְזֶל, נָחוּשׁ, פּוֹר יִתְפּוֹרָרוּ

וּדְבָרַי עַד עוֹלָם יַחַד נִשְׁמָרוּ –

לֹא יִקַּח עֶמְדָתוֹ שׁוֹט שׁוֹטֵף, סַעַר,

עֵת לִהַט יוֹם הַבָּא מִדְבָּר וָיַעַר,

עֵת גֶּשֶׁם מִטְרוֹת עֹז שָׁטוֹף יִשְׁטֹפוּ

עֵת דֹּרוֹת עוֹלָמִים יִפְנוּ יַחְלֹפוּ;

זִכְרִי לֹא יָסוּף לֹא יָמוּת לַשּׁחַת

מָוֶת טוֹב חֶלְקִי לֹא יָעֹז לָקַחַת.

נִין, נֶכֶד, דֹּר אַחֲרוֹן, נִקְלֶה גַּם שֹׁעַ,

יָעִיר לִי אֹזֶן זִמְרָתִי לִשְׁמוֹעַ

בִּמְקוֹם יִרְעַם הַיָּם בִּשְׁמִי יַזְכִּירוּ

וּבְקִרְיַת מֶלֶךְ רָב שִׁירִי יָשִׁירוּ

עַל כָּל תּוֹפְשֵׂי כִנּוֹר בָּרֵךְ לָקַחְתִּי

הִגָּיוֹן סֶלָה בִּלְשׁוֹנִי נִצַּחְתִּי. –

יָהּ עֹז הִלְבִּישַׁנִי בַּשּׁיר אֹדֵהוּ

עוֹשֶׂה לִכְבוֹדוֹ נִפְלָאוֹת אַשְׁרֵיהוּ!

עוּרִי בַת שִׁירִי נָא, מָעוֹז וָעֵזֶר!

עַל תַּלְתַּלֵי רֹאשִׁי עִנְדִי לִי נֵזֶר!

¹

רָעֲשׁוּ גָּאוּ הַמָּיִם!

הַדַּיָּג עַל הַשּׂפָה

לְמִכְמַרְתּוֹ שָׂם עֵינָיִם

מִן הַגַּלִּים נִדָּפָה;

וּכְשִׁבְתּוֹ בָדָד בֶּטַח

הַשּׁבּוֹלֶת נִכְרָתָה

וּמֵעִמְקֵי הַמְּצוּלָה

אֵשֶׁת חֵן נִגְלָתָה!

הִיא תֹּאמַר לוֹ תָּשִׁיר לוֹ:

"לָמָּה תָּצוּד חֶרֶם

בִּרְמִיָּה וּבִצְדִיָּה

אֵת דְּגָתִי מִנִּי זֶרֶם?

לוּ תֵדַע אֵיךְ הַדָּגָה

שְׁלֵוָה תּוֹךְ הַמַּיִם,

אָז תַּשְׁלִיךְ כָּל דְּאָגָה

וִיָרַדְתָּ לִמְקוֹר חַיִּים!

רְאֵה נָא גַּם הַשּׁמֶשׁ

מִתּוֹךְ הַיָּם זֹרַחַת

כִּפְלַיִם מִנִּי אֶמֶשׁ

כָּל לֵבָב מְשַׂמַּחַת!

גַּם נֹגַהּ הַיָּרֵחַ

בִּרְאִי הַיָּם יוֹפִיעַ;

אַף תֶּחֱזֶה פֹה שָׂמֵחַ

עֹמֶק הָרָקִיעַ!"

הִיא תֹּאמַר לוֹ תָּשִׁיר לוֹ

כַּף רַגְלוֹ טֹבֶלֶת

וּכְמוֹ בְנֹעַם אַהֲבָה

בְּלִבּוֹ הִיא מֹשֶׁלֶת;

הִיא תֹּאמַר לוֹ תָּשִׁיר לוֹ

בְּצוּף לִקְחָהּ תִּקָּחֶנּוּ

וַתֹּאחֶז בּוֹ לִנְשָׁק לוֹ

וַיִּטְבַּע – וְאֵינֶנּוּ.

ידידי הרב החכם המליץ המפואר מוה' שלום הכהן ז"ל¹

שָׁלוֹם בִּמְרֹמָיו הוּא, בִּמְרוֹם שָׁמָיִם!

פָּשַׁט בִּגְדֵי אֶבְלוֹ נִשּׂא וַיָּעַל;

אוֹר יָהֵל עַל רֹאשׁוֹ אוֹר שִׁבְעָתָיִם

וּלְשׁוֹנוֹ שָׁם תָּרֹן עִם שַׂרְפֵי מָעַל,

בֵּין כּוֹכָבִים קִנּוֹ, אֵלָיו יָרֹנּוּ:

"קוּם שָׁלוֹם! הֵטִיבָה נַגֵּן כָּמוֹנוּ!

פֹּה נִשְׁקָף צֶדֶק, חֶסֶד אֵל עִמָּנוּ

אָחִינוּ אַתְּ שָׁלוֹם שֵׁב פֹּה אִתָּנוּ!"

נִירָה לָךְ נִיר עוֹלָם מַטָּעֵי קֶדֶם

מִשּׁיר צִיּוֹן יָשִׁיר חֹסֶן עִטֶּךָ;

כִּנּוֹר נָעִים תִּמְצָא בַּגָּן מִקֶּדֶם

כִּי עַל עֵץ הַחַיִּים תָּלוּי כִּנּוֹרֶךָ!

לִימִין חוֹזִים תֵּלֵךְ בִּנְתִיב אַל-מָוֶת

וַהֲדוֹם בֶּן יִשַׁי לָךְ כִּסֵּא לָשָׁבֶת

תּוֹם דַּרְכֶּךָ וּכְבוֹד אֵל יַאַסְפֶךָ,

זֹאת נַחְלַת עַבְדֵי אֵל, זֹאת נַחְלָתֶךָ!"

Vision.

עַל רֹאשׁ הַפִּסְגָּה נִצָּב אִישׁ הֶחָיִל

וּכְמוֹ עַמּוּד אֵשׁ יָאֵר אֶת-הַלָּיִל;

קָרַן עוֹר פָּנָיו כַּזֹּהַר רָקִיעַ

עַל רֹאשׁוֹ אוֹר אֵל הוֹד נוֹרָא יוֹפִיעַ.

אֶרֶץ יַבִּיט – וִיסוֹדוֹתֶיהָ מָטוּ

כִּידוֹדֵי אֵשׁ מֵעֵינָיו יִתְמַלָּטוּ

מֵעָל נָגֹלוּ כַּסֵּפֶר שָׁמַיִם

בָּמוֹ אוֹר זָרוּעַ אוֹר שִׂבְעָתָיִם;

אֵל יָשַׁב עַל כִּסְאוֹ וַיְתָו עַל לוּחַ

דִּבְרֵי אֵל שַׁדַּי הֵם חַיֵּי כָּל רוּחַ

דִּרְשׁוּ מֵעַל סִפְרוֹ דִּרְשׁוּ וּקְרָאוּ

כִּי בוֹ חָרוּת טוּבוֹ חַסְדּוֹ תִמְצָאוּ. –

הִנֵּה כֵן נָשָׂא אֵת-עֵינוֹ שָׁמַיִם

וַיִּזְכֹּר מִכְתַּב-יָהּ עַל לֻחֹתָיִם

עַל הַר הַקֹּדֶשׁ יוֹם חָמַד לָשֶבֵת

בֵּין קוֹלוֹת וּבְרָקִים רִשְׁפֵי שַׁלְהֶבֶת

שׁוֹכֵן מָרוֹם אָז מִפָארָן הוֹפִיעַ

וַיֵּט שָׁמַיִם וַיֵּרֶד מוֹשִׁיעַ;

יוֹם בֹּא שִׁנְאַנִּים רֶכֶב רִבֹּתָיִם

וַאדֹנָי בָּמוֹ אֵשׁ-דָּת עַל כַּפָּיִם.

וַתִּדְמַע בַּת עֵינוֹ – אוֹ אָז נִפְתָּחוּ

שִׂפְתוֹתָיו שׁוֹשַׁנִּים מִטָּל פָּרָחוּ;

וּבְגִיל וּרְעָדָה כִּגְאוּלֵי מִכֶּלֶא

נֹפֶת תִּטּוֹפְנָה כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה:

"מַה-יָּקָר אֵל חַסְדְּךָ, רָמָה יָדֶךָ!

עַל חוּג שָׁמַיִם בַּקֹּדֶשׁ דַּרְכֶּךָ!

גַּם כִּי יִסָּתֵר לִי פֹעַל פָּעַלְתָּ

אוֹדֶה עֻזֶּךַ כִּי לִמאֹד גָּדַלְתָּ!

הָהּ תַּחַת מֶשֶׁךְ הַזָּרַע שַׁחֹתִי

זָרַעְתִּי לִצְדָקָה גַּם כִּי קַלֹּתִי!

זָרַעְתִּי בִדְמָעוֹת וּבְלִי אֶקְצֹרָה!

אַדִּיר שִׁמְךָ וּפְקֻדָּתְךָ אֶשְׁמֹרָה.

שָׁם אַרְצִי שָׁם קִנִּי רַבַּת קִוִּיתִי

כִּי אָבֹא שָׁמָּה, לֵאלֹהִים צִפִּיתִי;

אַךְ מָרֹה מָרִיתָ! שׁוּב הִכָּנֵעַ

הִכָּנַע לִבִּי! הִכָּנַע גֹּוֵעַ!

לֹא לָךְ וּכְבוֹדֶךָ גֶּפֶן הִסַּעְתָּ

גּוֹיִם פִּנִּיתָ אַף שׂוֹרֵק נָטַעְתָ!

אֵל צִוָּה לִכְבוֹדוֹ עֵדֶן לִנְטוֹעַ

אַךְ לֹא לָךְ פִּרְיוֹ טוּבוֹ לִשְׂבּוֹעַ!

גַּם צִפּוֹר לִפְנוֹת עֶרֶב תִּמְצָא בָיִת

אִישׁ כֶּרֶם אִישׁ שָׂדֶה גַּם נֹקֵף זָיִת

יָשׁוּבוּ עֶרֶב עַל בֵּיתָם יִשְׂמָחוּ

רִישָׁם יִשְׁכָּחוּ דִּמְעוֹתָם יִמָּחוּ

וּבְנִשְׁפִּי – מַיִם סַבּוּנִי עַד נָפֶשׁ

אָנֹכִי לֹא אֶשְׂמַח אַף לֹא אֶנָּפֶשׁ!

שֶׁם אַרְצִי שָׁם קִנִּי, לִמְאֹד נֶהְדָרוּ;

אוּלָם – כַּנְפֵי רוּחִי בִּיעָף נִשְׁבָּרוּ

כִּי אָנֹכִי כַּמֵּת מִלֵּב נִשְׁכָּחְתִּי

אָשׁוּבָה אֶל עָפָר מֶנּוּ לֻקָּחְתִּי

נִפזָרוּ עַצְמוֹתַי אֶרֶץ צַלמָוֶת

וּבְתוֹךְ אַדְמַת נֵכָר אִישַׁן הַמָּוֶת!

הָהּ הֻכָּה צוּר לִבִּי וַיֵּצֵא מָיִם!

בַּת עֵינִי נִגָּרָה כַּטַּל שָׁמַיִם,

חַכְלִילִי עֵינַיִם אַךְ לֹא מִיָּיִן

קָרָאתִי מִמֵּצָר וּתְשׁוּעָה אָיִן

קָדַר עָלַי יוֹמִי, וּלְעֵת אָנוּחַ

נִדְכֵּיתִי בַצַּר לִי מִשּׁבֶר רוּחַ,

עָיֵף יָגֵעַ אִם אָמְרִי אַרְגִּיעַ,

סָר מַר הַמָּוֶת וּשְׁאוֹלָה אַצִיעַ! –

אַךְ זֹאת אֶזְכֹּרָה וּלְבָבֳי יָנוּחַ:

כִּי מִמָּרוֹם צוּרִי שָׁפַכְתָּ רוּחַ –

רוּחַ חָכְמַת שַׁדַּי חֹסֶן יִשְעֶךָ

בּוֹ נִטַּלְתָּ נִשּׂאתָ אֶת בָּנֶיךָ.

הִנֵּנֵי יָהּ! כִּי קָרָאתָ לִי עַתָּה

וֹלךָ אַפְקִיד רוּחִי חַיִּים נָתַתָּ.

הָאֵר הוֹפִיעַ עַל עֵצָה יָעַצְתָּ

עַל בִּנְךָ יִשְׂרָאֵל בֵּן לְךָ אִמַּצְתָּ,

וֶהיֵה לוֹ צוּר מָעֹוז מָגֵן וָשָׁמֶשׁ

מִשְׂגָב וָסֵתֶר בַּשּׁוֹאָה וָאָמֶשׁ,

אָז בֶּטַח אֶתְהַלֵּךְ אֶל גֵיא צַלְמָוֶת

וִיחִי לָעַד לִבִּי חַיֵּי אַל-מָוֶת!

חִכִּיתִי לַמִשְפָּט יוֹם תוֹעִידֵנִי

מִפִּיךָ אֵל עוֹלָם יוֹם תִּשּׁקֵנִי

הִנֵּנִי יָהּ כִּי קָרָאתָ לִי עַתָּה

וּלְךָ אַפְקִיד רוּחִי חַיִּים נָתַתָּ;

וּכְשׁוּב הָרוּחַ כִּקְטֹרֶת מִזְבֵּחַ

אָשִׁיב שׁוֹלְחִי דָבָר עָלֵז שָׂמֵחַ!"

יום הלכה לבית עולמה האשה הגבירה, הנגידה המפורסמת, חטר מגזע היחש, חַכְמַת לב יראת ה' ומשכלת, יועצת נדבה ואוהבת צדקה, מרת שרה אסתר, אשת הרב הגביר המפורסם צבי עמו ופאר עדתו, מוהר’ר אלכסנדר זיסקינד קאליר מבראָדי, זכרונה לחיי עד.

Je te salue, o Mort! Libérateur celeste,

Tu n’anéantis pas, tu délivres: ta main,

Celeste messager, porte un flambeau divin!

Lamarline.

שָׁם עַל-עֶרֶשׂ דַּוָּי דּוּמָה שֹׁכֶבֶת

אֵשֶׁת חַיִל רָמָה גַּם רַבַּת טָעַם

נַפְשָׁהּ יוֹדַעַת כִּי חַיִּים עֹזֶבֶת

כִּי קוֹל מָוֶת דּוֹפֵק – הֹמֶה הַפָּעַם.

רוּחָהּ נָכוֹן, שַׁאֲנָן, לֹא תִירָא מָוֶת

כִּי בִּפְאַת מִטָּתָהּ מַלְאַךְ מִמַּעַל

שַׂר שָׁלוֹם הוּא בָא מֵאֶרֶץ אַל-מָוֶת

אֶשְׁכָּר לָאֵל נַפְשָׁהּ יִשּׂא אַף יַעַל.

עֵינֶיהָ אֹרוּ כַּזֹּהַר רָקִיעַ

כִּי יִפְעַת אֵל שַׁדַּי נֹכַח פָּנֶיהָ;

וּכְמוֹ מַלְאַךְ אֵל לִשְׁחָקִים יַרְקִיעַ

לָהּ נֹגַהּ מִסָּבִיב כִּכְלוֹת יָמֶיהָ.

וַתִּשָּׂא עֵינֶיהָ – וַתַּרְא מִנֶּגֶד

נֹדֵד כַּנְפֵי זָהָב, צִפּוֹר רַב הֶדֶר, ¹

כִּמְבַשּׂר הָאָבִיב וּתְנוּבוֹת מֶגֶד

מִבַּעַד לַחַלּוֹן בָּא אֶל הַחֶדֶר.

וּבְחָכְמָה טוּב טַעַם חֵן חֵן דֹּבֶרֶת:

"אוֹת עוֹלָמִים זֹאת לִי, נֹחַם לָנֶצַח,

כִּי רוּחִי לֹא תִגְוַע לָעַד נִשְׁמֶרֶת

כִּי נִקְרֵאתִי אֶל עָל אַף אָרִים מֶצַח!"

וַתִּנָּשֵּׂא נַפְשָׁהּ בָּעֹז וָאֹמֶן

לֶקַח טוֹב זֶה הָיָה חֹתָם חַיֶּיהָ

לָהּ מַחְמַדֵּי תֵבֵל כִּסְחִי וָדֹמֶן

אַךְ צֶדֶק וֶאֱמוּנָה כָּל מַחְמַדֶּיהָ.

כִּקְטֹרֶת מִזְבֵּחַ מָרוֹם עָלְתָה,

עַד בֹּא שִׁמְשָׁהּ אֶל אֵל חַסְדָּהּ יִחֵלָה;

רַבַּת שֵׁם כִּנְשֵׁי חֵן ²נִגְלֹה נִגְלָתָה

עִמָּם תִּנְחַל כָּבוֹד עַד עוֹלָם סֶלָה.

מַשּׂא יְקוֹד אֵשׁ / מאיר הלוי לטריס

אֲשֶׁר חָזִיתִי בְּבֵית הַחֹרֶף בַּחֲצִי הַלָּיְלָה.

Vision.

בְּבֵית הַחֹרֶף לִפְנֵי הָאָח מְבֹעָרֶת

מִחוּץ חֶשְׁכַת לָיְלָה וְסוּפָה סֹעָרֶת.

פָּקַדְתִּי אֵת נָוִי, שָׁלַוְתִּי נַחְתִּי,

לְקוֹל סְאוֹן הַמְּדוּרָה וּלְאוֹרָהּ שָׂמַחְתִּי,

אוֹר לִי מִסָּבִיב וָאֹמַר: חַמֹּתִי!

וַחֲטוּבוֹת עֵץ עַל גֶּחָלִים סַכֹּתִי –

פִּתְאוֹם לָקְחָה אָזְנִי קוֹל הַפְלֵא וָפֶלֶא,

וַתְּיַבֵּב הָאֵשׁ כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה:

"הָהּ, מַה-לָךְ בֶּן-אָדָם! כִּי הִרְגַּזְתַּנִי,

בֵּין תַּנּוּר וְכִירַיִם כִּי הִסְגַּרְתַּנִי!

תִּשְׁמֹר אָרְחוֹתַי לְבַל אֶשּׂא כְנָפָיִם,

תָּשִׂים עָלַי מִשְׁמָר, בְּרִיחַ וּדְלָתָיִם!

אַל נָא תִרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת

כִּי מְעַט יֶעֱשַׁן אַפִּי כַּעֲנַן הַקְּטֹרֶת

כִּי נִמְכַּרְתִּי לְנוֹזְלִים קָרִים לִקְדוֹחַ

כִּי רֶסֶן מִפָּנַי יִשְׁלְחוּ שָׁלוֹחַ

וּבַחֲרוֹת אַפָּם בִּי חֲמָתָם גֹּבֶרֶת

יִשְׁטֹפוּ וְכִבּוּ גַּחַלְתִּי הַנִּשְׁאֶרֶת

עֲדֵי חָשְׁכוּ עֵינַי בֶּעָשָׁן כָּלוּ

וּכְאוּדִים עֲשֵׁנִים נִדְמוּ נִמְשָׁלוּ; –

אַל תִּרְאוּנִי כִּי כָשַׁלְתִּי, הָשְׁבַּרְתִּי,

כִּי לְזָר וְקַר רוּחַ לִמְצוּקָה נִמְכַּרְתִּי,

כִּי סָר לְמִשְׁמַעַת קוֹל עֲנוֹת מַפּוּחַ

אֶצְלֶה בָּשָׂר אוֹ קַלַּחַת אַרְתִּיחַ,

אוֹ כִּי לִלְטֹשׁ בַּרְזֶל אֲנִי בֹעֶרֶת

לַהֲגוֹת סִיגִים וּלְהַנְתִּיךְ עֹפֶרֶת –

הֲלֹא בְרֶגַע קָטָן עֵת אֶתְרֹמֵמָה

מוֹסְרוֹתַי אֲנַתֵּק, אָבַד זִכְרָם הֵמָּה!

הֲתָעִיף עֵינֶךָ בִּי עוּף אַגְבִּיהַּ

וּבְיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ הוֹד נוֹרָא אַגִּיהַּ,

אֶשְׁלַח חִצַּי אֲפִיצֵם מְאֹד אָנַפְתִּי

בִפְנֵי לְהָבִים בְּעַד חַלּוֹנוֹת נִשְׁקַפְתִּי

עַל כָּל פִּנּוֹת גַּגּוֹת תַּעַל שַׁלְהֶבֶת

וְעַל חָרְבוֹת בֵּיתֶךָ אֶבְחַר לָשֶׁבֶת;

כָּל חֶמְדָּה תִּתְעַרְעָר בְּשָׂדֶה וּבָיִת

מִגָּדִישׁ עַד קָמָה עַד כֶּרֶם זָיִת,

אֶעֱלֶה בָּמֳתֵי עָב אֶדַּמֶּה לַנֶּשֶׁר

גַּם סוּפָה גַּם סַעַר עִמִּי בַקֶּשֶׁר;

לְשׁוֹן אִשּׁי בְקִצְפִּי יוֹם אֲשַׁלֵּחָה

גַּם מַיִם אֲשֶׁר בַּתְּעָלָה לִחֵכָה

כִּי מִי יָבֹא עִמִּי בִּבְרִית מָסֹרֶת

כָּל יֵשׁ בַּהֲרִיחוֹ אֵשׁ כִּפְתִיל הַנְּעֹרֶת!

כִּי אֲנִי גְּדָל כְּנָפַיִם אֶרֶךְ הָאֵבֶר

בְּנֵי אַשְׁפָּתִי יְרוֹצְצוּ מִנִּי כָל עֵבֶר,

בְחֻמִּי נִדְעֲכוּ כָּל שֶׁלֶג וְקָרַח

אַף אוֹצִיא בְעִתָּם יְרַק דֶּשֶׁא וָפָרַח,

בִּי תַעְדֶּה אֲדָמָה עֲדִי עֲדָיִם

וַעֲמָקִים יַעַטְפוּ צֶבַע רִקְמָתָיִם;

אִגַּע בֶּהָרִים – יֶעֱשְׁנוּ, יִלְהָטוּ,

וּמוֹסְדֵי הָאָרֶץ מוֹט יִתְמוֹטָטוּ;

בִּי תִיקַד השּׁאוֹל הָרְפָאִים יְחוֹלָלוּ

וְנַהֲרֵי אֵשׁ תַּחַת שׁוֹאָה יִתְגַּלְגָּלוּ;

יוֹם אֵל יֵשֵׁב לְכִסֵּא, הֲדוֹם רַגְלָיו אֲנִי,

כִּי בְגַאֲוָתוֹ רֵאשִׁית דַרְכּוֹ קָנָנִי,

לְנַגַּח בְּקַרְנֵי אוֹרִי תֹהוּ וָבֹהוּ

מִי זֶה מִבַּלְעָדַי יוּכַל עֲשֹׂהוּ?

נִשְׁמַת אַפִּי תוּקַד, רוּחִי סֹרֶרֶת,

בְּעֹז וְתַעֲצוּמוֹת אֲנִי מִשְׂתָּרֶרֶת!

לָכֵן מַה-לָךְ אֱנוֹשׁ! כִּי הִרְגַּזְתַּנִי,

בֵּין תַּנּוּר וְכִירַיִם כִּי הִסְגַּרְתַּנִי!

לַשּׁוְא שָׁקַד שׁוֹמֵר עַד אֶכָּנֵעַ

כִּי עוֹד אֵרוֹמָם – עוֹד אֶשְׂתָּרֵעַ!

אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר, אִיקָץ כָּרֶגַע

וַאֲדַלֵּג שׁוּר עִם כָּל צוּקָה וָפֶגַע.

אַךְ אֱלֹהִים צִוָּה שׁוֹכְנִי שָׁמָיִם

כִּי תָשִׂים לִי מִשְׁמָר בְּרִיחַ דְּלָתָיִם

לָכֵן זֶה עֻזִּי אֵלֶיךָ אֶשְׁמֹרָה

לִפְעוּלַת אָדָם חְקֶּיךָ אֶצֹּרָה

אַךְ שִׁמְרוּ מִי, עֵת סֵתֶר פָּנִים שַׂמְתִּי

וּלְמַרְאֵה עַיִן תַּרְדֵּמָה נִרְדַּמְתִּי!

עֵת אֶלְבַּשׁ קַדְרוּת עֵת אֵפֶר אַצִּיעַ –

עוֹד אֶשּׂא רֹאשׁ עַד עָבִים יַגִּיעַ!

כִּי עָמָל זָרַעְתִּי יְמַהֵר לִצְמוֹחַ

אֵרוֹמָם אֶנָּשֵׂא וְאַחֲלִיף כֹּחַ

לֹא לְעוֹלָם אִישַׁן, כִּי נָפַלְתִּי קַמְתִּי

כִּי אֵשֵׁב בַּחֹשֶׁךְ לְהָרַע יָזַמְתִּי,

לָצֵאת חָפְשִׁי לִי כַאֲבָנִים כֹּחַ

אָז אַרְחִיב מְדוּרָתִי לְבַלַּע לִקְדּוֹחַ

כָּל נִשּׂא כָּל שָׁפָל כְּאֶפֶס וָאָיִן

לָכֵן שָׁמְרֵנִי נָא כְּאִישׁוֹן בַּת עָיִן."

לחכם לבב ואמיץ כח בתבונתו, הד“ר יואל דייטש, ראש בית החנוך לילדי ישראל החרשים והאלמים בעיר וויען נ”י.

בֶּן-בּוּזִי הַחוֹזֶה עַל כַּנְפֵי רוּחַ

הָיָה בִּדְבַר-אֵל צִיר נֶאֱמָן שָׁלוּחַ

בַּעֲפַר שׁוֹכְנֵי דּוּמָה נְשָׁמָה לָפַחַת

לִגְאוֹל מִמָּוֶת הַיּוֹרְדִים לְשַׁחַת;

אָז קָמוּ מֵעָפָר עֲצָמוֹת יָבָשׁוּ

וְחַיִּים חֲדָשִׁים אָז מִשְׁנֶה יָרָשׁוּ!

כֵּן אַתָּה שְׁפָלִים לַמָּרוֹם הִגְבַּהְתָּ,

תָּרֹן לְשׁוֹן אִלֵּם נִפְלָאוֹת הִשְׁמַעְתָּ!

הַדִּבֵּר אֵין בָּהֶם נָשַׁפְתָּ בָּמוֹ

רוּחֲךָ רוּחַ דַּעַת הֶחֱיָה כֻּלָּמוֹ,

אָזְנֵיהֶם תֶּחֱרַשְׁנָה – וְרוּחָם שׁוֹמַעַת,

תֵּאָלַמְנָה שִׂפְתוֹתָם – וְנַפְשָׁם יוֹדַעַת!

אַשְׁרֶיךָ אִישׁ חַיִל! אָחִי, אַשְׁרֶיךָ!

בַּעֲבֹתוֹת אַהֲבָה מָשַׁכְתָּ אַחֲרֶיךָ

כָּל אֻמְלָל כָּל דּוּמָם בַּצָּר נֶעְכָּרוּ

דַלְתֵי פֶּה וָאֹזֶן לָמוֹ נִסְגָּרוּ

כִּי אַתָּה יְקָר רוּחַ! מִסְגְּרוֹתָם פִּתַּחְתָּ

וְאִלְמִים וָחֵרְשִׁים חָפְשִׁי שִׁלַחְתָּ!

לכבוד המושל האדיר מילוש אוברינוביק ביום הוכן בחמד כסאו וישב עליו באמת.

מאת עבדיו הנאמנים יושבי עדת ישורון קהל בילוגארדו, אשר כתבתי בפקודתם בלשון הקודש, ונעתק גם ללשון ראמעני.

כָּבוֹד וּפְאֵר לָךְ, שָׁלוֹם רַב זֹהַר

מוֹשֵׁל בָּאָדָם, רַב חֶסֶד וָדַעַת!

כִּי חַסְדְּךָ לְעַמְּךָ מַתָּן וּמֹהַר

לִצְבִי וּלְכָבוֹד בְּכָל אֶרֶץ מוּדַעַת!

זֶה פְּרִי פָּעָלְךָ בְּצֶדֶק פָּעַלְתָּ,

פֹּעַל תּוּשִׁיָּה בִּתְבוּנוֹת כַּפֶּיךָ,

בִּגְלָלָהּ כָּל עֹז כָּל כָּבוֹד נָחַלְתָּ

וְאַהֲבַת עַמִּים סַבּוֹתָ אֵלֶיךָ!

כִּי בְּיַד־שַׂר אַדִּיר בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה

מִשְׂרָה מֶמְשָׁלָה תִּמְצָא דֵי כֹּחַ:

לְהַגדִּיל לְהַאֲדִּיר חֹסֵן תּוּשִׁיָּה,

כְּעֵץ חַיִּים בְעֵדֶן יִפְרַח פָּרוֹחַ.

לְמַזְכֶּרֶת שִׁמְךָ לָךְ צִיּוּן הִצַּבְתָּ,

צִיּוּן עוֹלָמִים זֹאת פְּעוּלַת הַצֶּדֶק

שָׂרִים עַל כִּסְאוֹת לַמִּשְׁפָּט הוֹשַׁבְתָּ,

מִגַּן חֶמֶד יַכְרִיתוּ סִלּוֹן וְחֶדֶק.

אֶל עַנְוֵי אֶרֶץ בַּצַּר יִשְׁתּוֹחָחוּ

תִּתֵּן כֹּחַ וָאֹמֶץ אַף תִּסְעָדֵמוֹ;

מִשּׁבֶט הַנֹּגֵשׂ לֹא עוֹד נֶאֱנָחוּ,

וּמֵאוֹר פָּנֶיךָ אוֹרוּ עֵינֵימוֹ!

נֹגַהּ צִדְקָתְךָ לְמֵרָחוֹק זוֹרֵחַ

חֶסֶד לַמַּטָּרָה לְנֵס הֲקִימוֹתָ,

הֶגְיוֹן לִבְּךָ לְטוֹב לֹא יִשּׁכֵחַ

כִּי בְּאַהֲבַת אָדָם עַל עַמְּךָ גַּנּוֹתָ.

גַּם לִיהוּדָה עַם דָּל חֶסֶד הִרְבֵּיתָ

דּוּמָם וְיָחִיל יִשּׂא לֵב עַל כַּפַּיִם,

אֶל נַפְשׁוֹ כִּי מָרָה רִפְאוּת הֵבֵאתָ,

כִּי עָקַת לֵב תִּשְׂנָא, כָּאֵל בַּשּׁמַיִם!

אֹצְרוֹת הַחַיִּים, לֹא לְמַרְאֵה עָיִן,

מִנִּי אָז יָדַעְתָּ לַעֲרוֹךְ בְּלִבֶּךָ,

כִּי אֱלֹהֵי הַחֶסֶד, בִּלְעָדוֹ אָיִן,

לְסוֹכֵן אֹצְרוֹתָיו בַּתֵבֵל שָׂמֶךָ;

לְהָרִיק בִּרְכוֹתָיו נָתַן לָךְ כֹּחַ,

לָתֵת מִיָּדוֹ בְּהַשְׂכֵּל מִיָּדֶךָ,

לְהָרִים עַם דַּכָּא הוֹלֵךְ שָׁחוֹחַ,

קָרָא אֵל־רַחוּם מִמְּרוֹמָיו אֵלֶיךָ.

כִּסְאֲךָ כֵּס שָׁלוֹם, אוֹר לוֹ זָרוּעַ,

לוֹ עַמִּים יִנְהָרוּ עַד בְּלִי יָרֵחַ,

גַּם בְּלֵב בִּנְךָ¹ חַסְדֶּךָ נָטוּעַ,

גַּם חַסְדּוֹ לִבְרָכָה לְעַמּוֹ זוֹרֵחַ!

לָכֵן שָׁלוֹם לְךָ וּלְיוֹרֵשׁ הָעֶצֶר!

כָּל הַיָּמִים אֵל טוֹב יְכוֹנֵן כִּסְאֶךָ,

אֶל יִקְרַת הַגֶּזַע יִשְׁוֶה הַנֶּצֶר,

לָכֵן שָׁלוֹם עַד עוֹלָם לְךָ וּלְבֵיתֶךָ!

בלכתו לדרוש באשת בעלת-אוב

אוֹי לִי שָׁאוּל! בֶּן-קִישׁ צַר לִי עָלֶיךָ!

הֵילֵל בֶּן-שַׁחַר הַקְדַּרְתָּ נָפַלְתָּ!

יָדוֹ שָׁלַח צָר גַּם בִּיקָר נַפְשֶׁךָ

וַיִּמַּח מִלִּבְּךָ צֶדֶק פָּעַלְתָּ.

אֶתְמוֹל עִם אֵל עוֹלָם רוּחַךָ נֶאֱמֶנֶת

עַל אִטִּים עַל אֹבוֹת גָּזַרְתָּ קָרֶץ;

הַיּוֹם אֵשֶׁת אוֹב בַּצּוּר מִתְלוֹנֶנֶת

אִמְרָתָהּ לִקְסָם-לָךְ תִּשּׁח מֵאָרֶץ!

יוֹם נֵצֶר נִתְעָב (הִשְׁלַכְתָּ) נָטַעְתָּ

זָרַעְתָּ עָמָל שָׁת קָצִיר לָךְ מָוֶת!

מִי לֹא יִנָּבֵא כִּי לָעַד נִגְדַּעְתָּ

עֵת בִּבְרִית בָּאתָ עִם בַּלְהוֹת צַלְמָוֶת!

דָּפַקְתָּ עַל דַּלְתֵי מָוֶת וָשַׁחַת

וַתִּדְרוֹשׁ אוֹר מִנִּי שׁוֹאָה וָאָמֶשׁ?

לָזֹאת תִּשְׂחַק תָּפְתֶּה וּשְׁאוֹל מִתַּחַת

אֵין שָׁלוֹם בִּי, תֹּאמַר, אֶל רוֹאֵי שֶׁמֶשׁ!

חַיִּים שָׁאַלְתָּ מִנִּי שֹׁכֵן קֶבֶר?

וּשְׁנָתוֹ כִּי עָרְבָה עַל כֵּן תַּפְרִיעַ!

אַךְ הֹוָה עַל הֹוָה שֶׁבֶר עַל שֶׁבֶר

מִיצוּעוֹ בִּשְׁאוֹל לָךְ יַרְעִים יָרִיעַ.

הִנֵּה עַל מִשְׁכָּבוֹ שָׁלוֹם יָנוּחַ

וַיַּחְשֹׂך מֶנּוּ אֵל לִרְאוֹת לִשְמוֹעַ

יוֹם יִזְעַק יִשְׂרָאֵל מִשּׁבֶר רוּחַ

יוֹם עֵין יַעֲקֹב בַּצַּר תִּדְמַע דָּמוֹעַ.

חַטַּאת קֶסֶם מֶרְיָךְ הֵמַר חַיֵּיהוּ

יָמָיו כַּצֵּל נָטוּי דַּכָּא וַיַּחַץ!

לָמָּה לִרְאוֹת אוֹר עוֹד תַּצִּיקֵהוּ

לִרְאוֹת אַחַר מוֹתוֹ עָמָל וָלַחַץ?

לִרְאוֹת שֶׁמֶן רֹאשׁ כִּי יָנִי רֹאשֶׁךָ

לָלֶכֶת שׁוֹלָל רַק אַחַר הַתֹּהוּ

וּקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל הָהּ תִּזְנַח נַפְשֶׁךָ

וַתִּשְׁכַּח עֹשֶׂךָ צוּר אֵין כָּמֹהוּ!

שָׂא נָא לַמָּרוֹם עֵינֶיךָ הַפַּעַם

שָׂא לֵב, כַּפַּיִם אֶל אֵל בַּשּׁמַיִם

אֵיךְ לִשְׁאוֹלָה תִּדְרוֹשׁ? אֵיךְ סָרַת טַעַם

תָּעִיר לָךְ שַׂר שָׁלוֹם וּטְהָר-עֵינָיִם?

אַךְ הִרְגַּזְתּוֹ מִמְּנוּחָתוֹ וַיָּעַל

צִיר מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם נֹכַח פָּנֶיךָ!

נַפְשְׁךָ מִבֵּית כִּלְאָהּ קֹרֵא מִמָּעַל:

מָחָר אַתָּה עִמִּי – אַתָּה וּבָנֶיךָ!

¹

בָּחוּר! כִּי תַחֲפּוֹץ רְאוֹת חַיִּים

עִם יַעֲלַת חֵן נֶפֶשׁ יְקָרָה

רְאֵה לַלֵּב וְלֹא לָעֵינַיִם

פֶּן תְּהִי הָאַהֲבָה נִמְהָרָה

אָז תִּנְהַם בְּאַחֲרִיתֶךָ

כִּכְלוֹת מוֹעֵד כְּלוּלוֹתֶיךָ.

קוֹל שָׂשׂוֹן קֹול שִׂמְחָה קִרְיָה הוֹמִיָּה!

כַּצֵּאת כַּלָּה בַעֲדִי עֲדָיִים

רֹאשָׁהּ כֶּתֶם פָּז כַּשּׁחַר צוֹפִיָּה

אֶל אַפִּרְיוֹן דּוֹדָהּ תִּשּׂא עֵינָיִם.

הָהּ מוֹעֵד קֹדֶשׁ רֹאשׁ שִׂמְחַת חָלֶד!

קֵץ לִימֵי טוֹבָה מְשׂוֹשׂ עֲלוּמֵינוּ!

גַּם מִמְּקוֹר עֵדֶן זֶה עָמָל יִוָּלֶד

כַּחֲלוֹם בְּהָקִיץ גָּז חִישׁ תִּקְוָתֵנוּ!

הַתַּאֲוָה עוֹבֶרֶת, הָאַהֲבָה נִשְׁאֶרֶת

הַנִּצָּה נֹבֶלֶת, וּפִרְיָהּ גֹּמֶלֶת.

הָאִישׁ בַּעֲמָלוֹ בְּזֵעַת אַפָּיִם

וִיגִיעַ כַּפָּיִם

יֵצֵא לְפָעֲלוֹ אֶל אֶרֶץ הַחַיִּים;

כָּל-עֶצֶב כָל-צָרָה, רַעַשׁ וּסְעָרָה

הוּא יַעֲבוֹר בְּרָגֶל, בְּחֶבְלוֹ עוֹד יָגֶל;

נַפְשׁוֹ לֹא נוּגָה מִיָּגוֹן מִתּוּגָה

עַד יַשּׂיג הַצְלָחָה עַד תִּהְיֶה הָרְוָחָה.

אוֹ אָז יְבוֹרַךְ בְּכָל מִשְלַח יָדַיִם

מְזָוָיו מְלֵאִים מִמֶּגֶד שָׁמַיִם

כָּל יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ וְאָהֳלוֹ יַפְרִיחַ.

אֵשֶׁת חַיִל נְעִימָה

בִּנְוֵה שַׁאֲנָן פְּנִימָה

צוֹפִיָּה הֲלִיכוֹת בָּיִת

וּפְרִי רַחֲמָהּ כִּשְׁתִילֵי זָיִת

תּוֹרַת חֶסֶד לִבְנוֹתֶיהָ

מוּסַר הַשְׂכֵּל לְבָנֶיהָ

נוֹטְפוֹת שְפָתֶיהָ.

לְפָעֲלָהּ תָּקוּם בְּעוֹד לָיִל

מִפְּרִי כַפֶּיהָ יָנוּב חָיִל

לָהּ הוֹן יָקָר כְּבַת מֶלֶךְ

וְכַפֶּיהָ תָּמְכוּ פֶלֶךְ.

לָהּ שֵׁשׁ וָצֶמֶר וַתַּעַשׂ מַרְבַדִּים

זַכּוּ מִשּׁלֶג וְכֻלָּם מַחֲמַדִּים

עֹז וְהָדָר כָּל פֹּעַל כַּפֶּיה

לֹא תִיעָף לֹא תֶרֶף מַעֲשֵׂי יָדֶיהָ.

אֲדוֹנֵי הַבַּיִת יַשְׁקִיף נַחֲלָתוֹ

וּלְבָבוֹ יַעֲלוֹז עַל שֶׁפַע בִּרְכָתוֹ

עַל נְוַת שְׁלוֹמוֹ בְּהַשְׁקֵט וּרְוָחָה

עַל גֹּרֶן וָיֶקֶב מְלֵאִים בְּרָכָה

עַל שְׂדֵי חֶמֶד תַּאֲוַת עֵינָיִם

שָׁם יָנוּד הַקָּמָה כְּגַלֵּי הַמָיִם!

אָז יִתְפָּאֵר בִּשְׂפָתָיו בְּעָשְׁרוֹ בּוֹטֵחַ:

כִּימֵי הַשּׁמַיִם אֶגְדַּל צוֹלֵחַ!

אַךְ מַה-יֵּלֶד יוֹם מָחָר מֶנּוּ נִסְתָּרָה

וּפִתְאוֹם כַּסּוּפָה תָּבוֹא הַצָּרָה!

אשר הרעיש ממלכות בגאותו ¹

כַּאֲשֶׁר מוֹסְדוֹת תֵּבֵל הָרֹס הָרַסְתָּ

כֵּן תֶּחֱרַב אַף תֵּשָׁם עוֹד מַלְכוּתֶךָ!

וּזְהַב הַנֵּזֶר לָךְ חָמֹס חָמַסְתָּ

יוּעַם לָנֶצַח מִדְּמָעוֹת עַמֶּיךָ!

הַזּוֹרְעִים עָמָל מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב

וּקְצִיר הַמָּוֶת בָּאָדָם יִקְצֹרוּ

מֵהָחֵל בַּקָּמָה חֶרְמֵשׁ הַחֶרֶב

תִּקָּרַע מַמְלַכְתָּם לֹא עוֹד יָשֹׂרוּ!

הָהּ! גּוֹיִם הוֹרַשְׁתָּ וַתִּטָּעֵמוֹ

נִזְרֵי מַלְכֵי גוֹי מֵרֹאשָׁם לָקַחְתָּ,

עוֹל סִבֳּלָם תַּעַן הַכָּרַת פָּנֵימוֹ

לִבָּם הִכְנַעְתָּ אַף נַפְשָׁם הִפָּחְתָּ!

אַךְ בְּשִׂמְחַת לִבֶּךָ לֹא יִתְעָרָבוּ

אַף אָח לַצָּרָה לָךְ לֹא בָם יִוָּלֶד

אֵין שָׁלוֹם לָרְשָׁעִים בָּדָד נֶעֱזָבוּ

עַל כִּסְאֲךָ גַלְמוּד מַר לָךְ אוֹר חָלֶד!

בְּיַד אֲדֹנָי אַתָּה שׁוֹט מַטֵּה זַעַם

וּבְיַד הַחֹצֵב הַגַּרְזֶן הִנֶּךָ

שִׁמְךָ לָאָרֶץ כַּגַּלְגַּל הָרַעַם

וּכְשׁוֹד מִשּׁדַּי אַתָּה עַל כִּסְאֶךָ!

סַעַר מִתְגּוֹרֵר עַל עַמִּים הֵבֵאתָ

גַּם עַל רֹאשְׁךָ עוֹד יָחוֹל סוֹאֵן בָּרֶצַח

לֹא תִכּוֹן מַלְכוּתְךָ לַשּׁוְא נַעֲלֵיתָ

תָּו עָרִיץ עַל מִצְחֲךָ חָרוּת לָנֶצַח!

לחולי בית ישראל בעיר האמבורג ¹

פֹּה בֵית חָפְשִׁית לְחוֹלֵי יִשְׂרָאֵל

לִבְנֵי אֱנוֹשׁ מְרוּדִים פִּי שְׁנָיִם

מֻכִּים וּמְעֻנִּים בָּחֳלִי וָעֹנִי

וְעוֹד בָּם שְׁלִישִׁיָּה: צָרַת אֲחֵיהֶם!

זֹאת הָאַחֲרוֹנָה כָּבְדָה מִכֻּלָּם

מַחֲלָה נוֹשֶׁנֶת לְאֶלֶף דּוֹר

מַתְּלָאָה מִנִּי מִצְרַיִם הִסִּיעוּ

וֹמִיאוֹרֵי מָצוֹר כָּל תַּחֲלֻאֶיהָ;

כְּאֵב נוֹרָא מֵאֵין רִפְאוּת תְּעָלָה

כָּל צֳרִי גִלְעָד לֹא יִגְהֶה מָזוֹרוֹ

אֲמָנָה וּפַרְפַּר לֹא יְרַפְאוּ שִׁבְרוֹ

וְכָל רְפוּאוֹת בֵּית דַּוָּי גַּם יָחַד.

הֲיִרְפְּאוּ מַחֲלָה זֶה יָמִים יָבוֹאוּ?

נֶגַע הִנְחִילוּ אָבוֹת לַבָּנִים?

הֲיֵשׁ תִּקְוָה לְנִין וּלְנֶכֶד בְּיַעֲקֹב

לְהִנָּצֵל מִפָּח לְהַצְלִיחַ בָּאַחֲרוֹנָה? –

פְּלִיאָה זֹאת מֶנִּי! אֻלָּם בְּטֶרֶם כֹּל

הָאִישׁ טְהָר לֵבָב נְפָאֵר לִתְהִלָּה

כִּי הֵקַל עוֹל סֻבֳּלָם בְּחֶסֶד וָדַעַת

מַטִּיף לָעָם זוּ צֳרִי לְמַכְאוֹבָם.

מַה-יָּקָר אִישׁ דָּגוּל זֶה חוֹנֵן וְנוֹתֵן!

בָּנָה בֵּית מַחְסֶה לִשְׁפָלִים נִדְכָּאִים

אַף הֵכִין שִׁקּוּיָם, רוֹפְאִים לְרַפֵּא

וּמַצָּע לְהִשְׂתָּרֵעַ עַל עֶרֶשׂ דְּוָי.

הָאִישׁ רַב עֲלִילִיָּה! עָשָׂה וַיּוּכָל

יָגַע וּמָצָא שָׂכָר לִפְעוּלָתוֹ

וַיְהִי לְעֵת רַד יוֹמוֹ נָטָה לַעֲרוֹב

וַיִּשְׁבּוֹת וַיֵּתֵּן שְכָרוֹ לִצְדָקָה;

נָתַן מַשְׂכֻּרְתּוֹ בִּמְלֹא חָפְנַיִם

וּמִבְחַר נִדְבוֹתָיו – דִּמְעָתוֹ עַל לֶחֱיוֹ,

דִּמְעָתוֹ וּבִכְיוֹ מִשּׁבֶר רוּחַ

כִּי מַחֲלַת בַּת-עַמּוֹ כָּבְדָה לְהֵרָפֵא!

הומה באישון לילה

לָמָּה תִבְכֶּה צִפּוֹר נָעִים!

בְּרֹאשׁ הַבְּכָאִים?

כָּל הַחַיִּים נָמוּ שְׁנָתָם

בִּמְעוֹנָתָם

מֵעֲמַל יוֹם בְּצֵל תְּנוּמָה

שָׁכְנוּ דוּמָה

מַדּוּעַ אַתָּה לְבַדֶּךָ

עֵר הִנֶּךָ?

לָמָּה תִּשּׂא אַתְּ בֶּן-רִנָּה!

נְהִי וְקִינָה? –

אַךְ בֶּן-עוֹנִי נִשְׁבַּר רוּחַ

לֹא יָנוּחַ

כְּאֵבוֹ נֶעְכָּר, נַפְשׁוֹ מָרָה

בְּעֵת צָרָה

גַּם אִישׁ חוֹטֵא כִּי חַטָּאתוֹ

תִּגְזַל שְׁנָתוֹ;

אוּלָם מִמְּךָ מִי יִמְנַע תְּנוּמָה

לִשְׁכּוֹן דּוּמָה?

הֲלֹא כְּתָאֲרָךְ חֶמְדַּת יוֹפִי

אֵין בּוֹ דוֹפִי

כָּכּה נַפְשָׁךְ גַּם פְּנִימָה

אַךְ נְעִימָה? –

הצפור

אַךְ בֶּן-עוֹנִי נִשְׁבַּר רוּחַ

לֹא יָנוּחַ

כְּאֵבִי נֶעְכָּר, נַפְשִׁי מָרָה

בְּעֵת צָרָה

אֶשּׁם אֶשְׁאַף צִפּוֹר בּוֹדֵד

כְּעוֹף נֹדֵד

כִּי תַמָּתִי בְּצֵל תְּנוּמָה

תִּשְׁכּוֹן דּוּמָה

שְׁנַת הַמָּוְתָה הִיא נִרְדָמָה,

הִיא נֶאֱלָמָה –

לָכֵן אֲיַלִיל אַרְבֶּה בֶּכִי

אוּלַי תֶּחִי!

שיר למודים ¹

כְּמוֹ שַׁחַר עָלָה גַּם לִי אוֹר הַחַיִּים

כְּשׁוֹשַׁנֵּי חֶמְדָּה יְמֵי נְעוּרַי פָּרָחוּ

תִּקְוָה נִצָּבָה לִימִינִי בְּיִפְעַת עֵינָיִם

נְגֹהוֹת עֵדֶן עַל נְתִיבוֹתַי זָרָחוּ;

אוֹר-יְקָרוֹת אוֹר עוֹלָם כְּמוֹקֵד מִזְבֵּחַ

עַל הֲדַר שְׁנוֹתִי לִרְגָעִים זוֹרֵחַ;

בְּסֵתֶר לְבָבִי הָגוּת-עֹז מִתְהַלֶּכֶת

בִּנְעִימוֹת פֶּה תְּחַדֶּה יָמִים נִצְפָּנוּ

הִיא בְּרָב כֹּחַ לִמְעוֹן עֶלְיוֹן דּוֹרֶכֶת

שִׂמְחוֹת עוֹלָם תְּחָנֵנִי אֲשֶׁר לֹא יִמָּנוּ;

וּבְכֵן יִדּוֹדוּן מַלְאֲכֵי גִיל חָלֶד

כְּגַלֵּי יָם לְעֵת בּוֹקֶר מִמִּזְרָח יִוָּלֶד

אַךְ פִּתְאוֹם הֱקִיצוֹתִי – וְהִנֵּה שַׁמָּה וּשְׁאִיָּה!

וְעַל מַעְגַּל דְּרָכַי מִנְהֲרוֹת תַּחְתִּיָּה!

בְּחֵקֵר לְבָבִי נָשָׂאתִי עֵינַי שָׁמַיִם

אֱמֶת קִוִּיתִי כְּמַלְאַךְ אֵל תְּבוֹאֵנִי

אָמְנָם אַךְ חֶזְיוֹן רוּחִי תֵּחֱזֶינָה עֵינָיִם

אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶנִּי!

לָמָּה לִי אוֹר עַל נְתִיבוֹתַי זוֹרֵחַ

אִם כִּבְרַק לַיִל יָהֵל – אַךְ בַּלְהוֹת-אֲפֵלָה;

לָמָּה לִי אוֹר מִנִּי דַּעַת בּוֹרֵחַ

וַיַּסַּע כָּל-תִּקְוָה בְּנֶפֶשׁ יִחֵלָה?

מַה-תִּסְכּוֹן מַה-תּוֹעִיל לִי בִּין! גַּבְהוּת חָלֶד!

אִם תַּעְכּוֹר נַפְשִׁי דָּבְקָה בֵּאלֹהֶיהָ?

קַח לָךְ שַׁעֲשׁוּעֶיךָ! שָׁגִיתִי כְּמוֹ יָלֶד

וְהָשֵׁב לִי אֱמוּנָתִי וְשׁוֹד תַּנְחוּמֶיהָ!

כִּי רַבָּה אַהֲבָתָהּ בְּצוּף לִקְחָהּ תְּשִׂיחֵנִי

לְבָבִי בְּלַחַץ צָרָה בָּהּ הִיא בָטוּחַ

בְּחֵיקָהּ אֶשְׁכָּבָה בְּצֵל-כְּנָפָהּ תַּסְתִּירֵנִי

לֹא תִתֵּן לִנְגּוֹעַ בִּי שֹׁד פִּתְאוֹם שָׁלוּחַ! –

כְּמוֹ מִקִּלְלַת-אֱלֹהִים נֶפֶשׁ אָדָם נִבְהָלָה

עֵת מִגַּן גְּרָשָׁהוּ לַהַט חֶרֶב מִתְהַפֶּכֶת

הָהּ! כֵּן אֲנִי גֹוֵעַ כֵּן נַפְשִׁי אֻמְלָלָה

לִרְאוֹת חֲמוּדִי נָמֵס וְעֵץ-חַיַּי בְּשַׁלֶּכֶת.

שָׁלוֹם הָיָה סְבִיבִי פְּעָמַי בְּאוֹר הָלָכוּ

לֹא צָרוּ צְעָדַי לֶכֶת דֶּרֶךְ הַחַיִּים

כְּמוֹ עַל בָּמֳתֵי מָרוֹם רַגְלֵי אָבִיב יִדְרָכוּ

וּבְשַׂלְמַת אוֹר יְבוֹאֵנִי בַּעֲדִי עֲדָיִים.

הָהּ חֶמְדַּת עֲלוּמַי עָשׂוּ לָהֶם כְּנָפַיִם!

רַגְלַי עָמְדוּ בְּמִישׁוֹר, עַתָּה בְּנִבְכֵי עֲמָקִים

מֵאַיִן יָבוֹא עֶזְרִי אֶל הָרִים אֶשּׂא עֵינַיִם

אָבוֹא אֵלֶיךָ אֵל? אַרְקִיעַ עִמְךָ לִשְׁחָקִים? –

יָמַי נִזְעָכוּ וְאֵינָם לָעַד לֹא יְשׁוּבוּן

כְּיֶרֶק דֶּשֶׁא יִבּוֹלוּן לָעַד לֹא יְנוּבוּן

כְּאוֹר נִתְעֶה בַּשּׁמַיִם יָעוּף וָאָיִן

עַד עוֹלְמֵי עַד לֹא יָשׁוּב לֹא תְשׁוּרֶנּוּ עָיִן.

רַבִּים אוֹמְרִים: דִּמְעוֹתֵינוּ מְאֹד יִמָּנוּ

נְעִימוֹת נֶצַח בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן נִצְפָּנוּ!

אוּלָם אוֹר-חַיִּים אַחֲרֵי יֶחְדַּל הוֹפִיעַ

מָה הָאוֹת כִּי לַבֹּקֶר עוֹד יָשׁוּב יַגִּיהַּ?

הֵן בִּימֵי טוֹבָה מְאֹד נַפְשֵׁנוּ יוֹדַעַת:

כִּי בְּאוֹצְרוֹת שַׁדַּי שְׁמוּרָה מַשְׂכּוֹרֶת תְּמִימִים

לֵב נִפְתֶּה עַל טוֹב בְּרוּחַ תִּקְוָה נִטַּעַת

כָּל עוֹד נִטָּיוּ נַחֲלֵי עֲדָנִים נְעִימִים;

אוּלָם הַלֵּב יִפּוֹל רֶגַע תָּבוֹא צָרָה

תִּקְוָה תִּסּוֹג אָחוֹר תַּעֲזוֹב נֶפֶשׁ מָרָה!

כֹּל תֶּחֱזֶה עֵינִי לוּטָה בְּצַלְמָוֶת דּוּמִיָּה

הַשּׂפֶק ² נֵעוֹר מִזְּבוּל חָשְׁכּוֹ רֵבֶץ שְׁאִיָּה

יַעֲמוֹד יִתְבּוֹנֵן בִּי יְסוֹבְבִנִי חִיל וּרְעָדָה

לְיַד מַעְגָּלַי יִפְרוֹשׂ פַּחִים וְנַפְשִי נִלְכָּדָה,

יִשְׁאָלֵנִי: אֵי מִזֶּה בָּאוּ חַיִּים וּמָוֶת?

חַיִּים כִּסָּה חֹשֶׁךְ, בְּחָשְׁכּוֹ יִתְכָּס צַלְמָוֶת

חַיִּים מִן עֲרָבוֹת יָבוֹאוּ מִמִּסְתָּרִים

כְּמִקֶּדֶם אוֹר נבְרָא מִנִּי חַדְרֵי בֹהוּ

מָוֶת עֲרָפֶל חֲתוּלָתוֹ בְּמִנְהָרִים

כְּהִנְדּוֹף עָשָׁן יִנְדּוֹף וְיַעַל בָּתֹּהוּ!

בְּחֵקֶר לְבָבִי כִּי אֵלֵךְ בּגֵיא הַחַיִּים

אָז תָּעָה לְבָבִי בֵּין חָרְבוֹת שְמָמָה

לְכָל תִּכְלָה רָאִיתִי קֵץ תַּחַת שָׁמַיִם

צֶאֱצָאַי כִּלְבוּשׁ יַחֲלוֹפוּ תֹּאמַר אֲדָמָה.

כִּי אֶשּׂא שָׁמַיִם עֵינַי בְּגִיל רְעָדָה

אֶתְבּוֹנֵן מִפְלְאוֹת מִקְדְּשֵׁי כּוֹכְבֵי אוֹרָה

אָז נַפְשִׁי מִמְרוֹם עוּפָהּ מָטָה יָרָדָה

נִלְאָה חֲזוֹת שָׁמָּה חַפֶץ אֵל נוֹרָא.

כְּאַיָּל עַל אֲפִיק נְחָלִים נַפְשִׁי מְמהֶרֶת

שְׁתוֹת מִפֶּלֶג אֵל בָּהּ שַׁלְהֶבֶת יָהּ בּוֹעֶרֶת

הֲלָעַד תֶּאֱנַף אֵל? תִּמְסוֹךְ כּוֹסִי רְוָיָה

לְהַפִּילֵהוּ מִיָּדִי עֵת לֶאֱמֶת אֶהֱמְיָה?

קוֹלִי לְאֵל וְאצְעָקָה, אֶזעַק רֹאשׁ כּוֹכָבִים

אָשִׂיחָה וְאֶהֱמֶה אֵת פְּלִיאָה מֶנִּי נִשְׂגָּבָה,

אַךְ מִי זֶה יַאַסְפֵנִי? יְחוֹנֵן מְטִיל רְגָבִים,

לְהַשְׁקִיט אֵת תִּשְאַל נַפְשִׁי, נַפְשִׁי הַנֶּעֱזָבָה?

בָּדָד בְּאִישׁוֹן לַיְלָה נַפְשִׁי מִתְהַלֶּכֶת

רוּחִי תִּרְכַּב עֲרָבוֹת עַל בָּמֳתֵי עָל דּוֹרֶכֶת

מִי יְבִינֵנִי תָּו לְהָבִים אוֹר שִׁבְעָתָיִם

מִכְתַּב-אֱלֹהִים חָרוּת עַל לוּחַ שָׁמַיִם?

הֲיִתְהַלֵךְ אֱלֹהִים בְּאוֹר כּוֹכְבֵי רָקִיעַ?

עַל גּלֵּי יָם בְּגַאֲוָתוֹ לִוְיָתָן יַשְׁקִיעַ?

אַכִּיר הוֹד תִּפְאַרְתּוֹ בְּעָשׁ זוֹחֵל אֲדָמָה

אוֹ בִיקָר אָדָם לִבְנֵי אלֹהִים דָּמָה?

אֶשְׁמַע קוֹל פַּחְדּוֹ עֵת יֶהֱמֶה בַּגַּלְגַּל רָעַם?

אַאֲזִין הוֹד קוֹלוֹ בְּפֶלֶג יִזַּל הַפָּעַם?

הַבֵּט כּוֹכְבֵי אוֹר רִבּוֹ רִבּוֹתָיִם

יְנַהֲלוֹ רוּחַ נָכוֹן אֶל אֵל בַּשּׁמָיִם;

אוּלָם מִבָּמֳתֵי עֶלְיוֹן כִּי אַשְׁקִיף בַּשּׁפֶל

אָז אֶחְזֶה חֶלֶד חֲתוּלָתָהּ עֲרָפֶל.

פֹּה סוּפָה תֶּהֱמֶה פֹּה יָחוּל סַעַר

וְהָגוּת שָׂפֶק בְּלֵב אֱנוֹשׁ שְׁנָתָהּ נָמָה

לְקוֹל הַסַּעַר תֵעוֹר מִגַּעֲרָתוֹ קָמָה

שַׁעֲרֵי שְׁאוֹל תְּרָדְפֵהוּ וִינָגֶף בַּשּׁעַר. –

עַל עָב קַל תִּרְכַּב שֶׁמֶשׁ גִּיל נֶאֱזֶרֶת!

אוּלָם לְהוֹלְכֵי נְתִיב חֹשֶׁךְ לֹא הִיא מַזְהֶרֶת.

רְאֵה נְלוֹזֵי-לֵב בָּמֳתֵי אֶרֶץ יִדְרָכוּ

יַצְלִיחוּ דַרְכָּם כִּי יֵשׁ אֱלֹהִים יִשְׁכָּחוּ

רְאֵה שָׁמָּה אוֹרְבֵי דַּם נָקִי בְּנֵי עַוְלָתָה

עַל טַרְפָּם יִלְטְשׁוּ עָיִן וְרַבָּה הַצַעֲקָתָה;

עַד אָנָה תִּזְנַח אֵל תֶּחֱרַשׁ לָנֶצַח?

עַד אָנָה על טְהוֹרֵי לֵב יִמְשׁוֹל זָדוֹן וָרֶצַח?

שָׁם בִּנְוַת חֹשֶׁךְ דַּכְּאֵי רוּחַ מַר נֶאֱנָחוּ

צֶדֶק יִמּוֹט כְּשַׁל תּוֹם וְרִשְׁעָה אַךְ פּוֹרִיָּה

קוֹמְמִיּוּת יֵלֵךְ עַוָּל תְּמִימִים כַּצֵּל נֶהֱלָכוּ,

וְהֶעָנִי בְּשֵׁבֶט עֶבְרָה יַךְ תֵּבֵל שְׁאִיָּה;

שָׁם תַּחַת אַלּוֹן בָּכוּת יֵשֵׁב שַׁח עֵינָיִם

יֵשֵׁב בָּדָד וְיִדּוֹם יִסְבֹּל עֶבְרַת הַחַיִּים;

רִשְׁעֵי אֶרֶץ בְּלַעֲגֵי מָעוֹג יְחָרְפוּ תְּמִימִים

עַל הוֹלְכֵי תוֹם חֶרְפַּת רְשָׁעִים נָסַבָּה

אוֹיְבֵי אֵל יִשְׂמָחוּ יְבַלּוּ שְׁנֵיהֶם בַּנְּעִימִים

וְיָשָׁר בּוֹטֵחַ בַּאדֹנָי – הוּא יִמּוֹט רַבָּה!

אוֹ הֲכִי פֶּגַע יוֹלִיךְ כֹּל דֶּרֶךְ נִסתָּרָה?

עַל פִּיו יֵלְכוּ כּוֹכְבֵי אוֹר לְרגְלוֹ זֹאת אֲדָמָה?

הוּא אָמַר וַיְהִי טוֹב, צִוָּה וַתָּבוֹא צָרָה?

לֹא-סְדָרִים בְּפָעֳלוֹ אֵין חֵפֶץ בַּמָּרוֹם שָׁמָּה?

אִם כָּל עוֹלָמוֹת כְּעוֹלָלִים בְּלִי אֵם יִבְכָּיוּן?

מֵרֶחֶם דֹּחוּ וּבְאֵין מְרַחֵם יֶהֱמָיוּן?

אָמְנָם חֲזֵה! עַל כָּל נֶטַע חָכְמָה נִשְׂגָּבָה

כַּנֵּר אֱלֹהִים תָּהֵל הִיא הִיא תְּעִידֵהוּ!

עֲצַת אֲדֹנִי הֲלֹא מִנִּי יָם רְחָבָה,

אֶרֶז יְפָאֵר אֵל גַּם הָאֵזוֹב יְרוֹמְמֵהוּ!

אוּלָם הֵן לֹא סְדָרִים עוֹד רַבּוּ בַּחַיִּים

אֵי פֹּה חָכְמַת אֵל? הֲלֹא נִסְתְּרָה לָעֵינָיִם?

אַךְ זְרוֹעַ קָשָׁה בַּמִּסְתָּרִים עוֹבֶרֶת

כָּל חֶמְדָּה בַּחַיִּים בְּשֵׁבֶט אַף מְיַסֶּרֶת

כָּל מַטַּע לְהִתְפָּאֵר בְּכַפָּהּ הִיא נוֹבֶלֶת

תְּמָרֵר נֹעַם אַהֲבָה תְּכַזֵּב חֲזוֹן תּוֹחֶלֶת.

קוֹל שִׂמְחָה קוֹל נֶהִי כָּל הַיּוֹם יְסוֹבְבֵנִי

עַל אָהֳלִי מִתְדַפְּקִים וַתֹּאחְזֵנִי חֲרָדָה

זֶה יִקְרָא לֶאֱמוּנָה וְזֶה בְּשֶׂפֶק יֶהֶלְמֵנִי

וְרוּחִי תֵלֵךְ שׁוֹלָל נָעָה גַּם נָדָה!

"הַגִּידוּ לִי! אֵיפֹה מְנוּחָה? אֵיפֹה דּוּמִיָּה?

כֵּן תִּשְׁאַל נֶפֶשׁ דַּכָּא וַתְּמָרֵר בַּבֶּכִי

"אֶל הֵיכְלֵי אוֹר בַּשּׁמַיִם עֵינִי צוֹפִיָּה

הֲכִי שָׁמָּה יִשְׁלָיוּ כָּל הוֹלְכֵי דֶחִי?

אוֹ גַם בַּמְּרוֹמִים אֵין שָׁלוֹם וְשַׁלְוָה נֶעְדָּרָה

אֵין חֲלִיפוֹת לְלֵב נִדְכֶּה רוּחַ נִשְׁבָּרָה?"

קַוֵּה בֶּן אֱנוֹשׁ! יַחֵל עַד קֵץ יָמֶיךָ

אֱמוֹר לְנַפְשְׁךָ: יֵשׁ אַחֲרִית בָּעֲרָבוֹת שָׁמָּה!

אַךְ תִּקְוָה מְנַת חֶבְלָךְ בַּמֵּיצַר אֲדָמָה,

עִמְךָ עַד שַׁעֲרֵי מָוֶת תֵּלֵךְ לְשַׁלְחֶךָ. –

תִּקְוָה! מַה נָעַמְתְּ! מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם כִּנּוֹר יָעִירוּ

אָז עַל בִּרְכֵּךְ תְּיַשּׁנֵנִי וְרוּחַ טוֹב מְרַחֶפֶת

עַל פָּנַי תַּחֲלִיף תֵּבֵל כָּל יְקָר מְעֻלֶּפֶת

מְאוֹרֵי עוֹלָם מַחֲשַׁכֵּי אֶרֶץ יַזְהִירוּ,

שׁוֹד מִשּׁדַּי נָסוֹג אָחוֹר יוּשַׁב גַּן עֲדָנִים

הָאָדָם יִתְהַלֵּךְ כְּקֶדֶם בֵּין נִטְעֵי נַעֲמָנִים

רוּחַ אֱלֹהִים בְּרָגֶשׁ בַּגָּן מִתְהַלֶּכֶת,

עֵץ חַיִּים לֹא תִשְׁמוֹר עוֹד חֶרֶב מִתְהַפֶּכֶת.

הָהּ! מִי יִתְּנֵנִי לְעוֹלָם מִתְהַלֵּךְ בִּיקְרוֹתֶיךָ

כִּי נָעַמְתְּ לִי תִּקְוָה! מְאֹד שָׁפְרָה נַחֲלָתֶךָ!

שיר גבורים ¹

נַפְשִׁי תִּדְרְכִי עוֹז עַל כְּנַף שַׁחַר הִנָּשֵׂאִי

בְּשֶׁבֶת אֱלֹהִים שֵׁבִי בְּסוֹד קְדוֹשִׁים סֶלָה

הַאֲזִינִי תְּרוּעַת אֵלִים רִנַּת כּוֹכְבֵי בוֹקֶר

שָׁמָּה קְחִי זִמְרָה וְעַל כְּנַף רְנָנִים שׁוּבִי!

שְׁבִי לָאָרֶץ אֵין כִּסֵּא וּמֵעָפָר יֶהֱמֶה כִּנּוֹרֵךְ

עַל שֶׁבֶר בַּת עַמִּי עַל מַשּׂוּאוֹת בֵּית-אֱלֹהִים,

אֵיךְ גָּדַע בָּחֳרִי אָף אוֹיֵב קֶרֶן יִשְׂרָאֵל

כִּי אֱלֹהִים הִסְתִּיר פָּנָיו וַיַּשִּׁיא אוֹיֵב בָּנוּ. –

עוֹד תַּגִּיד לִפְלֵיטַת יְשֻׁרוּן וּמֵעָפָר יֶהֱמֶה כִּנּוֹרֵךְ:

כִּי נֶאֶסְפוּ מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם בְּיוֹם חָרוֹן וָזָעַם

יוֹם יָצָא מֵאֵת יְיָ חֵמָה עַל יְרוּשָׁלָיִם

וַיִּתְיַצְּבוּ דַכְּאֵי רוּחַ לִפְנֵי כִּסֵּא שַׁדַּי

לְהַפִּיל לְפָנָיו תְחִנָּה לְבַל יִכְלֶה בְּתִגְרַת אַפּוֹ

מֶלֶךְ וָעָם יָחַד הָעִיר כְּלִילַת יוֹפִי

אֲשֶׁר חָמַד לְשִׁבְתּוֹ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁמָּה.

גַּם מַעַלְלֵי אִישׁ חֲמוּדוֹת אֲסַפְּרָה בְּאָזְנֵי עַמִּי

כִּי קָם קְדוֹשׁ אֱלֹהִים צִיר נֶאֱמָן לְאֵל עֶלְיוֹן

יִרְמְיָה מִשּׂדֵה עֲנָתוֹת חוֹזֶה וּגְלוּי עֵינָיִם

וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבּוֹל וַיִּשְׂבַּע חֶרְפָּה וּמְרוֹרִים

בַּרְזֶל בָּאָה נַפְשׁוֹ בְּטִיט הַיָּוֵן בְּבוֹר שָׁאוֹן

הָיָה שְׂחוֹק לְדוֹבְרֵי אָוֶן רְשָׁעִים הִכּוּ לְחָיָיו

עַל כִּי אִמְרַת אֵל צְרוּפָה רוּחוֹ בּוֹ דִבֵּרָה

הוֹכַח תּוֹעֵי לֵבָב לָשׁוּב מִדַּרְכָּם הָרָעָה

לְהַצִּיל פְּלֵיטַת יְשֻׁרוּן כִּי עַמּוֹ אָהֵב סֶלָה.

אֵלִי! מָעוּזִי וּמְנוּסִי! שְׁלַח אוֹר וְאֵיטִיב צָעַד

הוֹפַע עָלַי מִמָּרוֹם וּתְנָה לִי לְשׁוֹן לִמּוּדִים

מַלְאָךְ מִמַּעַל יְנַהֲלֵנִי וְיִתֵּן בְּפִי שִׁיר חָדָשׁ

לְמַעַן אֶתֵּן לְשִׁמְךָ כָּבוֹד כִּי יְשָׁרִים מִשְׁפָּטֶיךָ

וּמִפְּנֵי דִינְךָ צֶדֶק יַעַמְדוּ רַחֲמֶיךָ מִנֶּגֶד

עַד יָבֹא הַיּוֹם וְרִחַמְתָּ שְׁאֵרִית עַמֶּךָ. –

גָּדְלָה חַטַּאת יִשְׂרָאֵל בְּחוּצוֹת יְרוּשָׁלַיִם

בִּרְחוֹבוֹתֶיהָ צְוָחָה וָנֶהִי הַמְּסִלּוֹת בַּדָּם נְגוֹאָלוּ

קוֹל דְּמֵי נְקִיִּם עָלָה עַד הַשּׁמַיִם

צַעֲקַת דַּכְּאֵי רוּחַ בָּאָה לִפְנֵי אֱלֹהִים

וַיִּנָּחֵם אֵל עֶלְיון כִּי הֵשִׁיב יָדוֹ מַבַּלֵּעַ

לֵאמֹר: אוּלַי יָשׁוּבוּ אוּלַי דַרְכָּם יַעֲזוֹבוּ.

אָז יִרְעַם בַּשּׁמַיִם אֵל וְסַעַר סוֹאֵן בָּרַעַשׁ

הַבָּרָק כְּלַפִּיד לֹא יִכְבֶּה בּוֹעֵר כָּאֵשׁ אֲבַדּוֹן

כָּל מְלֹא תֵבֵל לוּטָה בְזַעַם וַחֲשֵׁכָה

אוֹר נוֹרָא עַל פָּנֶיהָ וַתְּהִי לִשְׁאוֹל תַּחְתִּיָּה.

גַּם שְׁאוֹל פָּצְתָה פִּיהָ וַיַּזְהִירוּ מִשְׁבְּרֵי מָוֶת

וּרְפָאִים מֵתֵי עוֹלָם קָמוּ חָרְדוּ וַיִּתְפַּלָּצוּ

אָמְרוּ בְּלִבָּם: בָּא יוֹם הַנּוֹרָא יוֹם מִשְׁפָּט לֵאלֹהִים

יוֹם קוּמוֹ לָדִין יְשֵׁנֵי אַדְמַת עָפָר

וַאדֹנָי יִתֵּן קוֹלוֹ וַיִּרְגְזוּ מוֹסְדוֹת תֵּבֵל

יָם אָמַר בְּחָפְזוֹ לָנוּס: נִלְאָה חֶלֶד לָשֵׂאת אוֹתִי!

אֲבַדּוֹן אָמַר: בָּא יוֹם קִוִּיתִי מִשְׁטָרִי אָשִׂים בָּאָרֶץ!

אַבְנֵי בֹהוּ בַּשּׁחַת הִתְגַלְגָּלוּ לְכַסּוֹת פְּנֵי אֲדָמָה

גַּם הַנְּפִילִים מִימוֹת עוֹלָם אֲסוּרִים בַּתְּהוֹם בַּחַחִים

כִּי יָהִינוּ לַעֲלוֹת אֶל אֱלֹהִים אֶל חוּג שָׁמַיִם

לַעֲרוֹךְ אִתּוֹ מִלְחָמָה וּלְמַגֵּר כֵּס עוֹלָמִים

וַיְהֻמֵם בָּרַעַשׁ עֶלְיוֹן וַיְפִיצֵם לְאֶרֶץ נְשִׁיָּה

הֵם הֵרִימוּ רֹאשׁ הִטּוּ אֹזֶן וַיְאַמְצוּ כֹחַ

אָמְרוּ: נָפְלָה תֵּבֵל כֻּלָּהּ נָפַל כִּסֵּא עֶלְיוֹן

כֹּל שָׁב לַתֹּהוּ בֹּהוּ יְבַלַּע מַעֲשֵׂי-יָהּ

וַיֹּאמְרוּ לְנַתֵּק מוֹסְרוֹתָם לָצֵאת חָפְשִׁי מִשּׁחַת.

וֵאלֹהִים יָשַׁב לַמִּשְׁפָּט חֶסֶד וְרַחֲמִים לְפָנָיו

יָרְאוּ לָגֶשֶׁת אֵלָיו וּמִנֶּגֶד קָדְשׁוֹ יַעֲמוֹדוּ

קוֹלוֹ קוֹל דְּמָמָה: בְּנִי בְּכוֹרִי יִשְׂרָאֵל!

פְּשָׁעֶיךָ עָבְרוּ חוֹק לֹא אוּכַל שְׂאֵת עֲוֹנֶךָ.

אֵלֶּה דִּבְרֵי קָדְשׁוֹ עֵת חֵמָה מֵאִתּוֹ יָצְאָה

כִּי לֹא אִישׁ אֵל וַיִּקְצוֹף גַּם חֲרוֹן אֱלֹהִים חָסֶד.

אָז נִגְשׁוּ מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם בְּחִירֵי אֱלֹהִים חַיִּים

כְּטַל חֶרְמוֹן דְּמָעוֹת יִזּוֹלוּן וַיִּתְחַנְנוּ בְּשֶׁבֶר רוּחַ:

"חֲמוֹל עֹל עַמְּךָ אֱלֹהִים! הַבֵּט פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ

הִרְעַשְׁתָּה אֶרֶץ פְּצַמְתָּהּ צַוֵּה וּתְהִי הָרְוָחָה

בֵּן אִמַּצְתָּה לָךְ אַל נָא תִּטְשֵׁהוּ לָנֶצַח

הֲלֹא אַתָּה מִקֶּדֶם אֵל נוֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע

כָּאָב בִּנְךָ תְּיַסֵּר אַךְ בְּקֶצֶף אַל תּוֹכִיחֵהוּ!

אֲדֹנָי רוֹעֶה יִשְׂרָאֵל! שֶׂה אוֹבֵד אַל יְהִי נִדָּח

לָמָּה יֵלֵךְ נְדוֹד בְּאֶרֶץ נֵכָר שׂוֹנְאָיו יֹאכְלוּהוּ

כִּזְאֵב טוֹרֵף גְּדִי בְּאֵין מַצִּיל יִטְרְפוּהוּ

זְכוֹר עַבְדְּךָ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב בְּחִירֶיךָ

אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לָהֶם כִּי זַרְעָם יְהִי לִבְרָכָה

בְּנֵיהֶם הַיְּקָרִים מִנּוּ לָךְ שׁוֹמֵר לְרֹאשָׁם שָׂמוּךָ

בָּךְ שָׂמוּ מִבְטֶחָם בְּלֶכְתָּם אֶל אֶרֶץ הַחַיִּים;

אַל נָא יִפָּקֵד שֵׂיָים כְּבַת עַיִן יָקְרָה לָמוֹ!

רְאֵה עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עַם יִשְׁכּוֹן לְבָדָד

בַּגּוֹיִם לֹא יִתְחַשּׁב כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי יָעַר

לְמִי צָר בְּצָרוֹתָם? מִי יוֹשִׁיעֵם בְּיוֹם זַעַם?

מִי יַעֲמוֹד לִימִין צִדְקָם לֵאמֹר: רִחְמְתִּיכֶם!

תַּחַת אֲשֶׁר יָחוּשׁוּ לְעֶזְרָם תֵּת מְנוּחָה לָמוֹ,

עוֹד הָעַמִּים יִקְשְׁרוּ קֶשֶׁר בְּכָל פֶּה יֹאכְלוּהוּ

כִּי יֵדְעוּ תּוֹלַעַת יַעֲקֹב נִרְפֶּה וַחֲדַל כֹּחַ

עֲרִירִי יֵלֵךְ בָּאָרֶץ בְּאֵין מַחֲזִיק בְּיָד

אֲהָהּ! כִּדְבוֹרִים יְסֻבֻּהוּ וִיהִי לָאָיִן!

קוּמָה אֱלֹהִים! עֶזְרָם וּמָגִנָּם אַתָּה לְבַדֶּךָ

יֶחֱסוּ בְּכַנְפֵי חַסְדֶּךָ שָׂא לָמוֹ בְּרַחֲמֶיךָ;

כִּי כֵן דַּרכֶּךָ אֵל! עֵת דִּבְרֵי עֲוֹנוֹת גָּבֵרוּ

עֵת עַל מֹאזְנֵי מִשְׁפָּט כְּנֵטֶל חוֹל כָּבָדוּ

רוֹב חֲסָדֶיךָ יְבוֹאוֹן – וְיַעֲלוּ מֵהֶבֶל יָחַד!

שָׂא לָמוֹ אֱלֹהִים וּרְצֵה עַמְךָ יִשְׂרָאֵל

מְחֵה חַטָּאתָם מִסֵּפֶר וְתִדְרוֹשׁ לַעֲוֹנָם וְאֵינֶנּוּ.

כֹּה הִתְחַנְנוּ מַלְאֲכֵי מָרוֹם שָׁפְכוּ לֵב כַּמָּיִם

יְיַחֵלוּ כַּמָּטָר לוֹ פִּיהֶם לְמַלְקוֹשׁ פָּעָרוּ

לִשְׁמוֹעַ אִמְרֵי נֹעַם כַּצּוּף מִפִּי אֵל יזָּלוּן:

סָר עֲוֹן יַעֲקֹב, חַטָּאתָם תְּכוּפָר סֶלָה!

אָמְנָם תּוֹחַלְתָּם נִכְזָבָה תִּקְוָתָם מָעַל!

אֱלֹהִים יִתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ וסָבִיב כִּסְאוֹ דוּמִיָּה;

כֵּן דּוּמִיָּה תֵבֵל עֵת שׁוֹד יָעוּף לָיִל.

וּכְעֵת שֶׁקֶט חֶשְׁכַת לָיְלָה קוֹל אלֹהִים בָּרוּחַ

נָתַן עֶלְיוֹן קוֹלוֹ וּמַלְאָכָיו אָחוֹר נָסוֹגוּ

אֶל מַקֶּבֶת בּוֹר חָלֶד שָׁם חוֹלְלוּ שְׁמֵי שָׁמָיִם

וַיֹּאמֶר: לֹא שָׁנִיתִי לְעוֹלָם, אָמַרְתִּי וַיֶּהִי!

---

חוֹדֶשׁ הָאִָביב בָּא עוֹטֶה כַּשּׂלְמָה אוֹרָה

אֵזוֹר שִׂמְחָה עַל מָתְנָיו לְבוּשׁוֹ גִיל וַעְדָנִים

עֲלֵי תֵבֵל אוֹר זָרוּעַ הַפְּרָחִים יַעְדֶּה עֲדָיִים

אֵלֶּה בִּירַקְרַק חָרוּץ אֵלֶּה בְּחַכְלִילוּת שַׁחַר

אֵלֶּה בְּמַרְאֶה הַקֶּשֶׁת בִּנְעִימוֹת-חֵן שִׁבְעָתָיִם.

מַה-נָּעֲמוּ אָז הַיָּמִים! הַתֵּבֵל צָהֲלָה פָּנִים

אָדָם וּבְהֵמָה יָחַד צִפּוֹר וְעוֹף כָּנָף

יִתְעַנְגוּ עַל הוֹד-הַחַיִּים יִפְצְחוּ רִנָּה כֻּלָּמוֹ

כּוסָהּ הֵרִיקָה שִׂמְחָה וַעֲדָנֶיהָ שָׁתוֹ לִרְוָיָה.

אָז עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ גִּבְעַת יְרוּשָׁלָיִם

שְׁאֵרִית פְּלֵיטַת יְשׁוּרוּן אֲשֶׁר לַאדֹנָי יִכְרְעוּ בֶרֶךְ

לֵרָאוֹת פְּנֵי אֱלֹהִים בְּקוֹל רִנָּה וְתוֹדָה

נוֹשְׂאִים מִזִּמְרַת הָאָרֶץ מִנְחָה לַאֲבִיר יַעֲקֹב

בְּטֶנֶא שָׂמוּ כָּל חֶמְדָה פְּרִי תוֹאַר וּתְנוּבַת שָׂדַי.

נְעִימֵי זְמִירוֹת יִשְׂרָאֵל עִם הָמוֹן חוֹגֵג עָלוּ

כִּנּוֹרָם יֶהֱמֶה נִפְלָאוֹת כִּשְׂרָפִים יָרֹנּוּ בָרוּחַ

רוּחַ אֲדֹנָי דִּבֶּר בָּם סוֹדוֹ גִּלָּה לִירֵאָיו

רוּחָם חוּג שָׁמַיִם מִמְּרוֹמִים יַבִּיעַ אֹמֶר;

אָסָף הֵימָן וִידוּתוּן רוּחָם כְּנַחַל שׁוֹטֵף

בְּנֵי קֹרַח הַיְקָרִים לְשׁוֹן-לִמּוּדִים לָמוֹ

נוֹפֶת צוּפִים בְפִימוֹ עֵדֶן דְּבַר שְׂפָתֵימוֹ

יִרְאוּ לִלְבַב הָאָדָם וְסֵתֶר מַשְׂכִּיּוֹתָיו יַכִּירוּ

אוֹר עוֹלָם יַעַטְרֵמוֹ זֹהַר בַחֹשֶׁךְ לָמוֹ

הֵמַּה רָנוּ לֵאלֹהִים עֲלֵי הִגָּיוֹן בְכִנּוֹר.

שִׁבְטֵי יִשְרָאֵל עָלְזוּ נָשְׂאוּ לֵב אֶל שָׁמַיִם

כִי קֶרֶב לְבָבָם הָלְכוּ אִמְרוֹת הַמּוֹשְׁלִים לְמֵשָׁרִים

וְהִנֵּה הַר בַּת צִיּוֹן נִשְׁקָפָה בְּאוֹר יִפְעַת הַשַּחַר

רָאוּ עֵינֵיהֶם מֵרָחוֹק גַּם מִקְדְּשֵׁי אֵל חָזוּ

וְתִמְרוֹת עֲנַן-הַקְטוֹרֶת יִתְאַבְּכוּ תַּחַת הָרָקִיעַ

כַּחֹסֶן אַלּוֹנֵי בָּשָׁן לַאדֹנָי לְרֵיחַ נִיחוֹחַ.

פִתְאוֹם רָאוּ כָּל הָעָם בְּרֹאשׁ תִּרְזָה נִשְׂגָּבָה

יונָה חֶמְדַּת עֵינָיִם תֶּהֱגֶּה נְהִי וִילָלָה

תַּךְ רֹאשָׁהּ בִּכְנָפיהָ הוֹמָה כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה:

“אוֹי לִי כִּי אַרְחִיק נְדוֹד אֶדַּדֶּה עַד קַצְוֵי אָרֶץ!”

נַעֲווּ הָעָם מִשּׁמוֹעַ נִבהָלוּ גַּם נֶחְפָּזוּ

יָדְעוּ כִּי עַם אֱלֹהִים לְיוֹנָה עֲנוּגָה נִמְשָׁלָה

מְפִיקָה חֵן וְרָצוֹן בָּאֳהָבִים בְּיָהּ דָּבֵקָה

עַתָּה חָרְדוּ מְאֹד מִקּוֹל מִתְנַבֵּא נוֹרָאוֹת

וּמְאֹד נַפְשָׁם יוֹדַעַת כִּי חָרָה אַף אֱלֹהִים

כִּי צָרָה קְרוֹבָה לָבוֹא וְיָמֶיהָ לֹא יִמָּשֵׁכוּ.

כַּאֲשֶׁר פָּחֲדוּ הָיָה! עוֹד בְּזֹאת הַשּׁנָה

בַּחוֹדשׁ הָעֲשִׁירִי חֵיל הַכַּשְׂדִּים מִמֶּרְחָק בָּאוּ

כַּנַּחַל שׁוֹטֵף הִתְגָּעֲשׁוּ סָבִיב עִיר אֱלֹהִים חָנוּ

סוֹלְלָה עָלֶיהָ שָׁפָכוּ וְהָעִיר בַּמָּצוֹר בָּאָה.

הָהּ עִיר אֱלֹהִים! מִשְׁכְּנוֹת אֲבִיר יַעֲקֹב!

אֵיךְ יְחַלְלוּ זָרִים תִפְאַרְתֶּךָ לְהָנִיף יַד יֶעֹזוּ

וַתֹּאמֶר צִיּוֹן: אוֹי לִי! אֱלֹהִים הִסְתִּיר פָּנֵימוֹ

מָעוֹן הָיָה לִי בְחַסְדּוֹ עַתָּה הָלַךְ חוּג שָׁמָיִם

כִּי רַבּוּ עֲוֹנוֹתַי מְאֹד פְּשָׁעַי למְאֹד גָּבֵרוּ

עַל כֵּן יֶעֹז אֱנוֹשׁ אוֹיְבִי יְדַבֵּר גְּבוֹהָה

וּבְאִוַּלְתּוֹ יֹאמַר בְּלִבּוֹ: חֵילִי וְעוֹצֶם יָדִי

יִתְּנוּ הַמְהוּלָלָה בְּיָדִי עִיר תִּפְאֶרֶת הָאָרֶץ.

אָז נֶאֱסְפוּ אַנְשֵׁי הַחַיִל תִּפאֶרֶת גְּאוֹן יְרוּשָׁלַיִם

כִּנְמֵרִים לֹא יֵדְעוּ פַחַד כָּאֲרִי בְּסֻכּוֹ רוֹבֵץ

וַעֲמָשָׂא גִבּוֹר הַחַיִל תּוֹאֲרוֹ כְּמַלְאָךְ מִמַּעַל

הוּא מִבְּנֵי הַמֶּלֶךְ אָמוּן עֲלֵי עֲדָנִים

וּלְבָבוֹ עַז בְּקִרְבּוֹ כַּדּוֹב שַׁכּוּל בַּיַעַר

בָּא מִשּׁעַר הַסּוּסִים שָׁם נָשָׂא רֹאשׁ אַנְשֵׁי הַחַיִל

וַיִּפְקְדֵם וַיַּעַרְכֶם לְמַעֲרָכוֹת לָצֵאת לִקְרַאת הָאוֹיֵב

וַיִּפְגַּע בְּאֵשֶׁת חֵיקוֹ נַעֲמָה אַיֶּלֶת אֲהָבִים

אַחֲרֶיהָ תֵּלֵךְ אֲמָתָהּ בֵּין שָׁדֶיהָ בֵּן שַׁעֲשׁוּעִים

רַךְ וְיָחִיד לְנַעֲמָה מְשׂוֹשׂ אָבִיו גִּבּוֹר הַחַיִל

יָפְיוֹ כְּעַפְעַפֵּי שַׁחַר כַּנֹּגַהּ בְּטוֹהַר שָׁמָיִם

אָבִיו קָרָא לוֹ חֲנַנְיָה וּבְנֵי צִיּוֹן בְּשֵׁם עֻזִיָהוּ

כִּי עֲמָשָׂא מָעוֹז יְרוּשָׁלַיִם מָגֵן לִקְרַאת הָאוֹיֵב.

כִּרְאוֹתוֹ יֶלֶד הַנָּעִים וַיֶּחֱזֶה בּוֹ וַיַּעֲלוֹז לְבָבוֹ

אָז יַעֲלַת הַחֵן בִּדְמָעוֹת עַל לֶחְיָהּ דֹּבֶרֶת:

"אוֹי לִי בַּעַל נְעוּרָי! עוֹד יְמִיתְךָ אֹמֶץ לִבֶּךָ!

אֵיךְ כַּיְעֵנִים בַּמִּדְבָּר עַל בֵּן זֶה לֹא חָמַלְתָּ!

אֱשֶׁר בֵּין שָׁדַיִם יָלִין וֱעוֹד דְּבָרָיו לָעוּ.

חֲמוֹל עַל אֵשֶׁת חֵיקְךָ בְּנַפְשְׁךָ נַפְשָׁהּ קְשׁוּרָה

אֵיכָה תִּשְׁכַּל מִמְּךָ וּבָדָד תֵּשֵׁב דּוּמָה

אַלְמָנָה שְׁכוּלָה מֵאִישָׁהּ שׁוֹמֵמָה בְּיַרְכְּתֵי בָּיִת!

כִּי לֹא תִמָּלֵט מֵחֶרֶב כַּשְׂדִּים כֵּן קוֹל קוֹרֵא בְּקִרְבִּי

וּדְבַר-מַה הַלֵּב יִנָּבֵא יֵצֵא לְאוֹר עוֹלָם!

בְּיוֹם הֶרֶג רַב הָהּ! תִּפּוֹל לִפְנֵי בְּנֵי נֵכָר.

מַה-טּוֹב לִי רֶדֶת בּוֹר רְאוֹת שַׁחַת וְגֵיא צַלְמָוֶת

וְאַל אֶרְאֶה בְּמוֹת דּוֹדִי וְאֵין מְנַחֵם לִי!

אָז כִּי אֶרְאֶה שָׁמַיִם שַׁחַר עוֹטֶה אוֹרָה

שֶׁמֶשׁ מְאוֹר הַחַיִים כַּמֶּלֶךְ בְּשֵׁבֶט מֶמְשָלָה

הֵמָּה יַרְבּוּ יְגוֹנִי אָז בְּשָׁכְנְךָ דּוּמָה

כִּי אַקֲנֵּא יוֹרְדֵי בוֹר רפָאִים יוֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ

הַהוֹלְכִים בְּגֵיא צַלמָוֶת – כִּי אַתָּה עִמָּהֶם.

עֵת אֶחֱזֶה נְאוֹת אֲדָמָה לָבְשָׁה גִּיל וְהָדָר

לְיוֹשְׁבֶיהָ תַּשְׁקְ עֲדָנִים מִכּוֹס רְוָיָה סֶלָה

אָז יֵהָפֵךְ לְבָבִי וּכְאֵבִי נֶעְכָּר בְּקִרְבִּי

כִּי אֲנִי נִשְארְתִּי לְבַדִּי עַל כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה

רָחוֹק מִמֵּשִׁיב נַפְשִׁי וּמִכָּל שִׂמְחָה וָנַחַת

כִּי אַלְלַי לִי! גַּם אָבִי עִם רְפָאִים יָנוּחַ

וְאִמִּי הוֹרָתִי הָהּ! לִשְׁאוֹל בִּיגוֹנָהּ יָרָדָה

אַתָּה אָבִי וְאִמֵּי אַתָּה עוֹד נֶחָמָתִי!

אָנָא אַל תּוֹסִיף לֶכֶת לַקְּרָב סוֹאֵן בָּרַעַשׁ

יָתוֹם אַל יְהִי הַיֶּלֶד אִשְׁתְּךָ אַל תְּהִי אַלְמָנָה!

וַיַּעַן אִישׁ הַחַיִל וּמִפָּנֶיהָ מָחָה דִּמְעָה

זֹאת גַּם לִבִּי יַכְאִיב תָּמָּתִי חַיֵּי רוֹחִי!

אוּלָם אֵיךְ אֶשּׂא פּנַי אֶל בְּנֵי צִיּוֹן הַיְקָרִים

אֲשֶׁר לִבָּם לֵב אַרְיֵה כַּשּׁוֹד שׁוֹטֵף בַּמִּלְחָמָה

אֵיךְ אֶשּׂא פָנַי אֱלֵי בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם

אִם כְּאִישׁ עָצֵל אֵשֵׁבָה כְּנרְפִים רְפֵי-כֹּחַ

גַּם לִבִּי יָבוֹז לִי אִם אֶטְמוֹן יָד בְּצַלַּחַת

עֵת בְּחִירֵי עַמִּי כִּנְמֵרִים בָּאַף יִלְחָמוּ

לְהַצִּיל מִקְדְּשֵׁי אֵל יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ

מִיַּד בְּנֵי נֵכָר לֹא יָדְעוּ אֱלֹהִים חַיִּים.

אִם קוֹל פְּחָדִים בְּאָזְנַי יַטִּיף מִלָּה כָּל הַיּוֹם

וּלְבָבִי בְּקִרְבִּי יִמַּס כָּל עַצְמוֹתַי תֶּחֱרַדְנָה:

כִּי יָבֹא הַיּוֹם וְתִפּוֹל צִיּוֹן כְּלִילַת יוֹפִי

וְעַמִּי הָלוֹךְ וּבָכֹה יַעַזְבוּ חֶבֶל נַחֲלָתָם

לִנְדוֹד אֶרֶץ נָכְרִיָּה לָגוּר עַל אַדְמַת-נֵכָר;

אִם תֶּאֱבַל נַפְשִׁי מְאֹד עַל עַמִּי וְעַל נַחֲלָתִי

כִּי יַסְגִּירֵם שׁוֹד מִשּׁדַּי בִּידֵי אוֹיְבִי חִנָּם

שֶׁבַע יִבְכֶּה לִבִּי עָלַיִךְ חֶמְדַּת לְבָבִי!

בְּזָכְרִי כִּי יָבוֹא אַכְזָר יִנְהָגֵךֱ עִמּוֹ בַּשּׁבִי

וְיָדַיִךְ יִטְחֲנוּ קָמַח אוֹ יֶאֶרְגוּ בֵּית אֲדוֹנַיִךְ,

אוֹ עִם שׁוֹאֲבֵי מָיִם עַל נְהַר פְּרָת תֵּרֵדִי

כִּי יְאַלְצוּךְ בְּיָד רָמָה וּזְרוֹעַ אוֹיֵב קָשָׁתָה!

עוֹד יֹאמְרוּ בְּאָזְנַיִךְ אָז בְּהוֹרִידֵךְ כַּנַחַל דִּמְעָה:

אֵשֶׁת עֲמָשָׂא זֹאת גִּבּוֹר הַחִַיל בַּמִּלְחָמָה

עֵת כַּשְׂדִּים צָרוּ עַל צִיּוֹן לַהֲרוֹס חֵל וְחוֹמָה.

כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה תִּשְׁמְעִי וְשֶׁבַע יִגְדַּל כְּאֵבֵךְ

כִּי דוֹדֵךְ הָלַךְ וְאֵינֶנּוּ אֲשֶׁר עָצַר לְהַצִילֵךְ כֹּחַ.

אַךְ טוֹב לִי רֶדֶת שַׁחַת וְתֶאֱטַר עָלַי בְּאֵר פִּיהָ

מִשּׁמוֹעַ יִלְלַת תַּמָּתִי עֵת צָרִים יוֹלִיכוּהָ שֶׁבִי.

הוּא כִּלָּה לְדַבֵּר וַיּוֹשֶׁט יָדָיו לַחֲבוֹק הַיֶּלֶד

וַיָּלֶט הַיֶּלֶד פָּנָיו בֵּין שְׁדֵי מֵנִקְתּוֹ לְבוּשָׁה עֲדָנִים

וַיִּתֵּן בִּבְכִי קוֹלוֹ מֵאָבִיו אֲהֵבוֹ חָרַד

כּוֹבְעוֹ עַל רֹאשׁוֹ לוֹ נוֹרָא שִׁרְיוֹן קַשְׂקַשּׂים הִפְחידוֹ

לַחֲזוֹת בְּיֶלֶד שַׁעֲשׁוּעִים עָלֵז גִּבּוֹר הַחַיִל

וַיִּקַּח מִקְּוֻצוֹת רֹאשׁוֹ הַכּוֹבַע מְצוּפֶּה זָהָב,

יְנוֹצֵץ מְאוֹר הַשּׁמֶשׁ, וַיַּנִּיחֵהוּ לָאָרֶץ;

וְהַיֶּלֶד עַל זְרוֹעוֹ לָקַח וַיִּשּׁקֵהוּ מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ.

וַיִּשּׂא לֵב אֶל שָׁמַיִם וַיִּתְפַּלֵּל כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה:

מוֹשֵׁל בִּגְבוּרָתוֹ עוֹלָם אֵל אֱלֹהִים חַיִּים!

הָאֵר פָּנֶיךָ לַנַּעַר אַזְרֵהוּ כֹּחַ וָחָיִל

כְּאָבִיו אַמֵּץ לְבָבוֹ אַל תַּשּׂיגֵהוּ פָחַד

יְהַלְלוּ בַּשּׁעָרִים מַעֲשָׂיו מֵעַל אָבִיו יִגְדַּל כְּבוֹדוֹ

נָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו יִמְצָא שָׁלָל עֲטֶרֶת תִפְאֶרֶת

תָּגֵל יוֹלַדְתּוֹ בִּגְבוּרָתוֹ בְּשַׁעַר בַת רַבִּים.

כַּאֲשֶׁר כִּלָּה לְדַבֵּר וַיָּשֶׂם בֵּין זְרוֹעוֹתֶיהָ הַיָּלֶד

שְׂחוֹק נָעוֹת שְׂפָתֶיהָ וְדִמְעָה בַּת-עֵינָהּ נִמְלָאָה.

אָז פָּתַח אֶת פִּיהוּ וּבְקִרְבּוֹ הוֹמָה עַצָּבֶת

יָדוֹ יַחֲלִיק אֶת לֶחְיָהּ וַיְדַבֵּר עַל לִבָּהּ וַיֹּאמַר:

אַל נָא תֵּעָצְבִי יְקָרָה! אַל תָּשִׁיתִי בְּלִבֵּךְ אַךְ יָגוֹן;

אִם אֲדֹנָי לֹא צִוָּה אֱנוֹשׁ לֹא יִרְאֶה הַשּׁחַת

אִם גָזַר אֹמֶר אֱלוֹהַּ, אֵין מִפְלָט וּתְשׁוּעָה סֶלָה!

רָשׁ וְעָשִׁיר יָחַד נִקְלֶה גַּם שׁוֹעַ וָמֶלֶךְ

יִכָּתְבוּ בְּסֵפֶר עוֹלָמִים מִשְׁפָּטָם נֶחֱרַץ בַּמָּרוֹם

לְכִי אֲחוֹתִי! בּוֹאִי בַּחֲדָרֶךְ וּמִצְאִי שָׁמָּה מָנוֹחַ

אַל לָךְ תַּמָתִי אַל לָךְ דַּאֲגַת-מִלְחָמָה!

דּוֹם לַיְיָ וְהוּא יַעֲשֶׂה בַּמִּלְחָמָה בְּיוֹם זָעַם

אֹמֶץ יָדֵנוּ הַנְטוּיָה אֱלֹהִים כְּחֶפְצוֹ יַטֶּנוּ."

רֶגַע כַּכְלוֹתוֹ לְדַבֵּר נָתַן הַכּוֹבַע עַל רֹאשׁוֹ,

וַתֵּפֶן לָלֶכֶת הֵיכָלָהּ וַתַּסֵּב לִרְגָעִים פָּנֶיהָ

וַתַּבֵּט אַחֲרָיו לִרְאוֹתוֹ וּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ הוֹרִידָה.

לַשּׁוְא תִּבְכִּי עֲדִינָה! דִּמְעוֹתַיִךְ לַשּׁוְא תּוֹרִידִי

הוּא כַּסֶּלַע לֹא יָנוּד כָּאַלּוֹן נָטַע אֱלֹהִים

לַשּׁוְא יִרְעַשׁ הַסַּעַר יִתְמַרְמַר עָלָיו לְהַפִּילֵהוּ

לַשּׁוְא יִסְעֲרוּ סוּפוֹת רוּחוֹת מַלְאֲכֵי-אֱלוֹהַּ

אַךְ רֹאשׁוֹ יִכּוֹף מִפְּנֵי קִצְפָּם מָרוֹם יִשּׂא יָדֵיהוּ

אוּלָם חָזָק וְאַמִּיץ לֹא יִשּׁח מֵחֲרוֹן סְעָרָה

כִּי נְטִישׁוֹתָיו מָרוֹם יַגִּיעוּ עָבִים לְרֹאשׁוֹ נֶזֶר

וְשָׁרָשָׁיו מָטָה יְסֻבָּכוּ שַׁעֲרֵי צַלְמָוֶת יַגִּיעוּ

כֹּה עָמַד אִישׁ הַחַיִל עֵת צָרָה תְּשַׂעֲרֵהוּ

מָרַת נַפְשׁוֹ וְיִלְלַת אִשְׁתּוֹ הִכְאִיבוּ לִבּוֹ יָחֵד

וּרְצוֹנוֹ לֹא נָע מִמְּקוֹמוֹ גָּזַר אֹמֶר וַיָּקֶם.

חִישׁ הֵרִים פְּעָמָיו לָבוֹא בְּסוֹד אַנְשֵׁי הַחַיִל

לָלֶכֶת עִמָּם בֵּית אֱלֹהִים לִשְׁפּוֹךְ לְבָבָם כַּמָּיִם

כִּי יִתֵּן צוֹרְרֵיהֶם בְּיָדָם וְלִשְׁמוֹר חֶבֶל נַחֲלָתוֹ

לְמַעַן יִגְדַּל שְׁמוֹ בָאָרֶץ וְשׂוֹנְאָיו יִרְאוּ וְיֵבוֹשׁוּ.

¹

מֵעֵינֵי פַרְעֹה הַשּׁנָה נָדָדָה

עַל מַרְבַדֵּי עַרְשׂוֹ אַטוּן מִצְרַיִם

כִּי בְפַחַד וָפַחַת נַפְשׁוֹ נִלְכָּדָה

בְּזָכְרוֹ יִשְׂרָאֵל עֲבָדָיו בִּשְׁתַּיִם.

מֵחָזוּת קָשָׁה עַל-מִשְׁכָּבוֹ בַּלָּיִל

יֶחֱרַד לְבָבוֹ אַף זִמּוֹתָיו נִתָּקוּ:

"כִּי יָקוּם לְיַעֲקֹב מוֹשִׁיעַ אִישׁ חָיִל;

עֲבָדָיו יִמְשׁוֹלוּ וְעָלָיו יִשְׂחָקוּ."

אָז שָׁלַח מְכַשְׁפָיו, הִתְמַכְּרוּ לַשּׁחַת,

כִּי שְׂעִירִים אוֹבוֹת וְאִטִּים יִשְׁאָלוּ

הַשּׁוֹכְנִים צִיָּה בְּהָרִים מִתַּחַת

לַעֲמַל אֱנוֹשׁ וּלְפִידוֹ יִצְהָלוּ.

אֵל גָּלָה לַכְּרוּבִים אֶת-סוֹדוֹ רַב-אֹשֶׁר:

"צָרַת בַּת-עַמִּי אֶל-לִבִּי יַגִּיעַ!

כִּכְלוֹת יוֹם הַשּׁשּׁי, בַּת חֵן וָיוֹשֶׁר

תַּהַר לָלֶדֶת לְיִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעַ!"

כָּזֹאת הַכְּרוּבִים לִשְׂרָפִים הוֹדִיעוּ

הַשּׂרָפִים סוֹד אֵל לְמַלְאָכָיו הִרְנִינוּ,

עֲדֵי קוֹל וּדְמָמָה דְּבַר-סֵתֶר הִשְמִיעוּ

לִמְעוֹן הָרוּחוֹת בַּנְּצוּרִים יָלִינוּ;

אָז אֵלֶּה לַמְכַשְּׁפִים בַּלָּאט יִקָּרוּ

וּדְבַר-מַה-שּׁמָעוּ לַמֶּלֶךְ הִגִּידוּ.

"חַי אָנִי! קָרָא – הָאֵלִים יִגְבָּרוּ!

עֲצַת יָהּ יָפֵרוּ מַמְלַכְתּוֹ יַשְׁמִידוּ!"

וּבְלֵיל יוֹם הַשּׁשּׁי יַחְדָּו נוֹעָדוּ

כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל אֶל בֵּית-הַיָּיִן,

פַּרְעֹה הִקְדִּישׁ קְרוּאָיו וַיִּתְגּוֹדָדוּ,

שָׁם אָכְלוּ גַם שָׁתוּ כִּי אוֹנֵס אָיִן.

עֵת רוֹמְסֵי טִיט חֹמֶר עַבְדֵי מִצְרָיִם

עַל-חַסְדֵי מֶלֶךְ וְיֵין מִשְׁתָּיו שָׂמָחוּ

נְשֵׁיהֶם בְּבָתֵּיהֶם בְּכִלְיוֹן עֵינָיִם

אָז בִּבְלִי שֵׁנָה עַל-עַרְשָׂם נֶאֱנָחוּ.

הָמוֹן אֵין מִסְפָּר לַהֵיכָל נָהָרוּ

שָׁם עַל-רוֹב חֲסָדָיו תְּהִלָּתָם תֶּרֶב,

כִּי עַל סוֹרְרִים, פִּקּוּדָיו לֹא שָׁמָרוּ,

הוּכַן מַטְבֵּחַ וּשְׁלוּפָה הַחֶרֶב!

זֶה הַגּוֹי כֻּלּוֹ, טִיט חוּצוֹת יִרְמֹסוּ

לִלְבּוֹן הַלְּבֵנִים בְּזֵעַת אַפָּיִם,

כָּל-מַעֲדַנֵּי מֶלֶךְ עַתָּה יַחֲמֹסוּ

אֶל-אֲשִׁישֵׁי עֲנָבִים יִשְלְחוּ יָדָיִם.

אַךְ עַמְרָם יִשְׁמוֹר סַף בֵּית הַמֶּלֶךְ!

שָׁם פַּרְעֹה עַל-עַרְשׂוֹ בְּדַאֲבוֹן עֵינָיִם;

מֵעַל מִשְׁכָּבוֹ קוֹלוֹ כְּנָחָשׁ יֵלֶךְ:

“קוּם! וּסְגָר בַּעֲדִי בְּרִיחַ וּדְלָתָיִם!”

עַמְרָם שָׁמַע בְּקוֹלוֹ וַיָּשָׁב וַיַּעַן:

“שׁוּב שְׁכָב מַלְכִּי! דַּאֲגָתְךָ נִשְׁבָּתָה.” –

נַפְשׁוֹ יִשּׂא בְּדַבְּרוֹ לִבְתוּלַת כְּנַעַן

לָקַח הַיּוֹם לְאִשּׁה, לוֹ נַפְשָׁהּ כָּלָתָה. –

עוֹד עַל רֹאשָׁהּ כֶּתֶם פָּז כְּלוּלוּתֶיהָ

וּבִצְעִיף בְּתוּלֶיהָ עוֹד הִיא מְעֻלֶּפֶת

עוֹד נִרְדָהּ יִתֵּן רֵיחַ, מוֹר תַּמְרוּקֶיהָ,

וּבַת עֵינָהּ מִיַּחֵל דִּמְעָה נֹטֶפֶת.

אָז מֵעַרְשָׂהּ קָמָה כְּשׁוֹשָן פּוֹרֵחַ,

וּכְמוֹ קוֹל קורֵא לָהּ הֵד מִשּׁמַיִם –

אֶל-מְרוֹמֵי קָרֶת בָּאָה לְנֹגַהּ יָרֵחַ,

וְהִיא מָרַת נֶפֶשׁ חַכְלִילַת עֵינָיִם.

צָעֲדָה בַּלַּיְלָה, בְּשָׂמָיו יָפוּחַ,

הֵיכָלִים וּפְסִילִים תַּעֲזוֹב אַחֲרֶיהָ,

הַתְּמָרִים יִשּׁחוּ, נוֹדְדִים בָּרוּחַ,

עַל גְּדוֹתֶיהָ כָּל-בְּאֵר תָּקֵר מֵימֶיהָ.

רוּחַ צָפוֹן נָשַׁב עָבִים יַסִּיעַ

וּנְגֹהוֹת אֲפֵלָה נָעוּ גַם נָדוּ,

כְּחוֹלֵם חֲלוֹם מִקְדַּשׁ מֶלֶךְ תַּגִּיעַ,

לְבָבָהּ בָּהּ יִתַּר בִּרְכֶּיהָ יִרְעָדוּ.

קוֹל עוּגָב מִבָּיִת, שִׁיר וּמְצִלְתָּיִם!

צִלְצְלֵי הַגְּבִיעִים יֵין חָמֶר נִמְלָאוּ!

הִיא בָאָה בַפֶּתַח בְּיִפְעַת עֵינָיִם

מִלִּפְנֵי הַקְּרוּאִים צְעָדֶיהָ הָחְבָּאוּ!

הַשּׂמֵחִים אֱלִי גִיל הֵם לֹא יָבִינוּ

עֵת שָׁתוּ לְשָׁכְרָה מַעֲדַנִּים אָכָלוּ:

כִּי צַעֲדֵי יַעֲלַת חֵן עַתָּה נִשְׁמָעוּ,

לְקוֹל דְּרוֹר וּבְשׂוֹרַת יֶשַׁע נִמְשָׁלוּ! –

לְאַט שַׁעֲרֵי הֵיכָל נִפְתְּחוּ לְפָנֶיהָ

בְּתוּלַת בַּת-לֵוִי לִמְקוֹם חִשְׁקָהּ צֹעֶדֶת,

עַל מַעֲלוֹת הָאוּלָם תָּרִים פְּעָמֶיהָ –

וּפִתְאֹם סַף חַדְרֵי מֶלֶךְ עֹמֶדֶת!

וַתָּבוֹא בַלָּאט – עַל דּוֹדָהּ מִתְרַפֶּקֶת,

מִגִּיל וַחֲמַת מֶלֶךְ פְּנֵי עַמְרָם חָוָרוּ –

בַּעֲבֹתוֹת אַהֲבָה בְּאִישָׁהּ דֹּבֶקֶת

מוֹקְדֵי שַׁלְהֶבֶת-יָהּ בְּנפְשָׁם בָּעָרוּ. –

אָז קוֹל נְהִי נִשְׁמַע בִּמְרוֹמֵי קֶרֶת

קוֹל צוֹפִים מִחוּץ בִּילֵל יִשּׁמֵעַ,

כּוֹכָב חָדָשׁ חָזוּ בְנֹגַהּ תִּפְאֶרֶת

מֵחֶשְׁכַת עָבִים אוֹרוֹ יִבָּקֵעַ!

הַמֶּלֶךְ קָרָא אֶל-עַמְרָם עוֹד פַּעַם –

מֵהִתְעַנֵּג וָגִיל רוּחוֹ נִפְעָמָה

בֵּין אֻלַּמֵּי הֶחָצֵר בַּת-טוֹבַת טַעַם

מִבֵּין זְרוֹעוֹתָיו חִישׁ הִתְקוֹמָמָה. –

"מַה-קּוֹל יְלֵיל – נְאוּם פַּרְעֹה – אָנֹכִי שׁוֹמֵעַ

כְּקוֹל פְּחָדִים הוֹמֶה עֵת יָבֹא קָרֶץ?"

וַיַּעַן: "קוֹל צוֹפִים יָרִיעַ רֵעַ

יוֹדַע עִתּוֹת לַיִל אֶל-שׁוֹכְנֵי אֶרֶץ!"

שֵׁנִית עַל מִשְׁכָּבוֹ בִּתְנוּמָה נִלְכֶּדֶת

רוּחַ הַמֶּלֶךְ, לֹא יִירָא עַם-עֶבֶד –

וּבָעֵת הַהִיא אוֹר עוֹלָם לַלֶדֶת

לֹא-קָם כָּמֹהוּ הָרָתָה יוֹכֶבֶד.

אחרית דבר / מאיר הלוי לטריס

אל רעי ומידעי מרחוק ומקרוב!

מִזִּמְרַת אֶרֶץ קֶדֶם מִנְחָה הֵנַפְתִּי

פִּרְחֵי עֵץ הַחַיִּים קַו לַקָּו אָסַפְתִּי

לְהוֹבִיל שַׁי לְאֶחָי בָּם נַפְשִׁי נִקְשֶׁרֶת;

אִם שׁוֹנִים בְּעִתָּם זֶה מִזֶּה נִפְרָדוּ ¹

פֹּה לַאֲגֻדָּה אֶחָת יַחַד נִצְמָדוּ

כְּאַשְׁכְּלוֹת עֲנָבִים בַּגֶּפֶן אַדֶּרֶת.

אִם חֵילִי לֹא יָנוּב, מְאוּם לֹא חָסַרְתִּי!

אֶל קִרְיַת מֶלֶךְ רָב בְּמַקְלִי עָבַרְתִּי,

וּכְאֶזְרָח רַעֲנָן פֹּה נַפְשִׁי שָׂמַתְנִי;

כִּי בֵין חַכְמֵי לֵבָב רֵעִים מָצָאתִי

עִם נְדִיבֵי עַמִּים בִּבְרִית עוֹלָם בָּאתִי

וּמִשּׁד תַּנְחמֶיהָ חָכְמָה רִוַּתְנִי.

אִם בָּאתִי בַיָּמִים, עוֹד לֹא זָקַנְתִּי!

עוֹד עַל מַשְׁעֵן חָזָק לֹא יִמּוֹט נִשְׁעַנְתִּי:

שְׂפַת יָהּ מַטֵּה-עֹז לִי מַקֵּל תִּפְאָרָה!

גַּם כִּי כָּשַׁל כֹּחִי, עֹז לִי בְרוּחַ

עוֹד תִּרְנֶה אַשְׁפָּתִי, חִצִּי שָׁלוּחַ,

לֵב מֵבִין הִצַּבְתִּי לִי לַמַּטָּרָה!

אִם בִּידִידוּת נַפְשֵׁכֶם עוֹד אֶמְצָא נַחַת

אִם אַהֲבַת חָכְמָה עוֹד בְּלִבִּי פֹרַחַת

כָּל צוֹרְרֵי תֻשּׁיָּה לֹא לִי יוּכָלוּ

כִּנּוֹרִי זֶה אוֹרִי, יִשְׁעִי יָדוֹעַ,

מִי זֶה יָעֵז פָּנָיו בְּאֵיבָה לִנְגּוֹעַ

חֲבָלִים אֵלֶּה לִי בַּנְּעִימִים נָפָלוּ?