קִבֵּל הַמַּעֲרָב פְּנֵי שֶׁמֶשׁ הַמַּלְכָּה

בְּהֵיכַל יְקוֹד;

עַל מַרְבַד אַרְגָּמָן רְקוּם חַכְלִיל וְחַשְׁמַל

מֵעַנְנֵי שְׁנִי הוֹד.

הִתְרַפֵּק עָלֶיהָ: אֲהוּבָה, יְחִידָה,

אַתְּ כְּלִילַת כָּל רָם;

מֵחֶבְיוֹן גַעְגּוּעַי אָחוּדָה לָךְ חִידָה

שֶׁל זֹהַר וָדָם.

גַּם נֹגַהּ, גַם זִיו לִי, גַם קֶסֶם כָּל אוֹרָה,

וּכְחֹל סֵתֶר צֵל –

הָהּ, לָמָּה אַתְּ פּוֹנָה מֵאֶצְלִי, תָּשׁוּרִי

אֶל אַרְצוֹת הַלֵּיל?…

שׂוֹחֶקֶת הַמַּלְכָּה: הָהּ, מַעֲרָב חַכְלִילִי,

לְךָ אֶפְתֹּר הָרָז –

מֵעֵבֶר הַלַּיְלָה שָׁם אָסֹל אֶת שְׁבִילִי

אֶל מִזְרַח הַפָּז.