רקע
מתתיהו שוהם
אֶל הַמַּלְכָּה
mנחלת הכלל [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: מתוך "כתבים", הוצאת אגודת הסופרים; 1964

 

א

אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה הָרוּחַ

הֶעָלִים רַעֲנַנִּים וְלֵחַ הָעֲלוּמִים וְהָאָבִיב בְּשִׂגְשׂוּגָם.

עָבִים כְּבֵדוֹת כִּסּוּ הַשָּׁמַיִם וְגֶשֶׁם דּוֹלֵף. חוֹלְפִים יָמִים וְשָׁבוּעוֹת וְהַגֶּשֶׁם יוֹרֵד. הוֹרִידוּ הֶעָלִים אֶת רָאשֵׁיהֶם כִּבְדֵי־הַנְּטָפִים; כֹּה יְרֵאִים הֵם אֶת שְׁמֵי־הָעוֹפֶרֶת.

וַיָּבוֹא הָרוּחַ וַיִּקְרַע וַיְפַזֵּר אֶת־הֶעָבִים וּלְקַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ קָרָא. שׁוּב צָהֲלוּ הֶעָלִים לִקְרַאת הַשֶּׁמֶשׁ וְתוֹדָה רַבָּה לָרוּחַ בְּלִבָּם הָרַעֲנָן.

וְעִם הַסְּתָו נָבְלוּ, נָפָלוּ. וַיָּבוֹא הָרוּחַ וַיִּתְעַלֵּל בָּהֶם וַיְפַזְּרֵם לְכָל רֶפֶשׁ וּלְכָל תְּעָלָה דְּלוּחָה וַיְכַס אֶת הַשָּׁמַיִם בִּצְנֵפַת־עָבִים.

וַיִּבְכּוּ הֶעָלִים. וְהָרוּחַ הֵרִיעַ בְּקוֹל נִצָּחוֹן, בְּקוֹל תְּרוּעַת הַשַּׁלָּכֶת.

וְלֵב אֲהוּבָתִי וְרַחֲמֶיהָ אֶל אֲשֶׁר יִשֹּׁב הָרוּחַ – – –


 

ב

הָאַכְזְרִיָּה וְהָאוֹהֶבֶת

– הֲתִרְאֶה אֶת הַפְּרָחִים בַּעֲצִיץ־הַשַּׁיִשׁ?

כֹּה רַעֲנַנִּים הֵם, עוֹד זֹהַר כּוֹכְבֵי־לַיִל מְהַבְהֵב בֵּין טַלְלֵי טַרְפֵּיהֶם. גְּבִיעֵיהֶם סָגְרוּ בַעֲדָם וּבְעַד חֲלוֹמָם; עוֹד יְשֵׁנִים הֵם בִּזְרוֹעוֹת הַלַּיְלָה וְלֹא יֵדְעוּ, כִּי מֵחֵיק הוֹרָתָם שֹׁרָשׁוּ. נַעֲרָה קְטַנָּה וְיָפָה הַלַּיְלָה קְטָפָתַם. הִיא אוֹהֶבֶת אֶת־הַפְּרָחִים הַחוֹלְמִים, קוֹטַפְתָּם עִם כָּל שְׁקִיעָה וּשְׁקִיעָה, שׁוֹאֶפֶת אֶל נְחִירֶיהָ הַקְּטַנִּים וְהַשּׁוֹקְקִים אֶת רֵיחָם הַצַּח וְהָרָטֹב, נוֹשֶׁקֶת אֶת כָּל עָלֶה וְעָלֶה וּבְחֵיקָהּ תְּבִיאֵם הֲלוֹם.

היא אוֹהֶבֶת אוֹתָם יוֹתֵר מִכֹּל וְקוֹטְפַתָּם. הִיא יְרֵאָה: עִם הַשַּׁחַר יָד זָרָה תִגַּע בָּהֶם, עַיִן זָרָה תִצְהַל לִקְרָאתָם וְשָׂפָה תִשַּׁק אוֹתָם.

– בַּנְתִּי לְמַחֲשַׁבְתֵּךְ, אֲהוּבָה. גַּם אַתְּ הִנָּךְ אוֹהֶבֶת פְּרָחִים חַיִּים. גַּם אַתְּ קוֹטֶפֶת פְּרָחִים חַיִּים, הַמְפַרְפְּרִים בִּזְרוֹעוֹתַיִךְ עִם כָּל לָיְלָה. כֹּה לֹא תִרְעַדְנָה חֲבַצָּלוֹת לְבָנוֹת עִם נְשִׁיבַת הָרוּחַ.

אוֹהֶבֶת אַתְּ פְּרָחִים חַיִּים וּמְפַרְפְּרִים וְקוֹטַפְתָּם.


 

ג

הַמַּלְכָּה

אֶעֱזֹב אוֹתָךְ, אֶת אַהֲבָתֵךְ וְאֶת כְּאֵבִי, וְאֵלֵךְ אֶל הַמַּלְכָּה.

וַאֲנִי טֶרֶם אֵדַע אַיֶּהָ וּמְקוֹם אַרְמוֹנָהּ אֵיפֹה הוּא.

יָדַעְתִּי, בֵּין חָרְבוֹת־קְדוּמִים רַק אַרְמוֹנָה נִשְׁאַר לִפְלֵטָה, רַק מִקְדַּשׁ אֱלֹהֶיהָ לֹא נִטְמָא, רַק רֵיחַ עֲלוּמֶיהָ לֹא פָג.

יָדַעְתִּי, כִּי הַדֶּרֶךְ אֶל אַרְמוֹנָהּ וְאֶל מִקְדָּשָׁהּ עָזוּב וְשָׁמֵם. וְדוּמָם תִּתְהַלֵּכְנָה קַרְנֵי־הַסַּהַר בִּשְׂדֵרוֹת־הָאֲרָזִים עַל הַחוֹל הַזָּהָב.

יָדַעְתִּי, כִּי טְהוֹרִים עֲלוּמֶיהָ כִּרְסִיסֵי־שַׁחַר, וּבִשְׁחוֹר־תַּלְתַּלֶּיהָ תְּכֵלֶת לֵיל־מִזְרָח תִּשְׁכֹּן, וְאָמַרְתִּי: אֵלֵךְ אֵלֶיהָ וְאֶרְחַץ אֶת נַפְשִׁי בִנְגֹהוֹת־בְּשָׂרָהּ וּבְצִלְלֵי־עֵינֶיהָ.

חָפַצְתִּי עִם־צָהֳרַיִם לָנוּחַ בְּכַרְמָהּ וְעוֹבֵר־דְּרָכִים יְסַפֵּר לִי עַל־אוֹדוֹת יָמִים עָבְרוּ וַאֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת. וְעִם־עֲרָבִים חָפַצְתִּי לָבוֹא אֶל מִקְדָּשָׁהּ וּבִקְהַל נְזִירוֹתֶיהָ לְקַטֵּר וּלְהִתְפַּלֵּל אֶל אֱלֹהֵי־הָאַהֲבָה.

אַךְ יָדֹעַ לֹא אֵדַע אַיֶּהָ. מִי יַרְאֵנִי אֶת הַדֶּרֶךְ אֶל־אַרְמוֹנָהּ?

תָּעִיתִי בַדֶּרֶךְ וּבַלֵּיל. קוֹל נַחַל אֶשְׁמָע, הָבָה וְאָנוּחָה עַל גְּדוֹתָיו.

עַל הַחוֹף גַּל־אֲבָנִים: חָרְבוֹת מִקְדַּשׁ אֱלֹהֵי־קֶדֶם תָּנַחְנָה דוּמָם בְּצֵל־אֲרָזִים. הָבָה וְאֶחֱלֹם חֲלוֹם עֲבָרָן.

אֶשְׁאַל אֶת הָאֲבָנִים, הֲתֵדַעְנָה אֶת מִדְרַךְ כַּף־רֶגֶל הַמַּלְכָּה וְאֶשַּׁק אֶת רִגְבֵי־הַחוֹל שֶׁדָּרָכָה.

אֶשְׁאַל אֶת הַגַּלִּים, הֲלָחֲכוּ אֶת שֵׁישׁ־אֶצְבְּעוֹתֶיהָ וְאָשִׂים בָּם אֶת דִּמְעוֹת־גַּעְגּוּעָי.

וּבַאֲוִיר נְשִׁימָתָהּ אָשִׂים אֶת אַנְחָתִי. הַגִּידוּ לִי, אַרְזֵי־קֶדֶם, הֶהָיֹה הָיְתָה פֹה, הֲנָשֹׁם נָשְׁמָה אֶת אֲוִירְכֶם.

תָּעִיתִי בַדֶּרֶךְ וּבַלָּיְלָה.


 

ד

בֵּינֵינוּ

שָמַיִם רְחָבִים מַפְרִידִים בֵּינֵינוּ, הַמַּלְכָּה. בֵּין רִבְבוֹת הַכּוֹכָבִים אֶת כּוֹכָבֵךְ אֲבַקֵּשׁ. הַאִם הוּא בֵין אֵלֶּה הַשָּׁרִים, הַמִּתְגַּעְגְּעִים וְנוֹפְלִים עִם לֵילוֹת־הַקַּיִץ, אוֹ בֵין אֵלֶּה הַבּוֹטְחִים וְהַקָּרִים, קַר כַּחֲבַצֶּלֶת חֲטוּבַת־שַׁיִשׁ?… וְאַתְּ, הַתְבַקְּשִׁי אֶת כּוֹכָבִי?

בֵּינֵינוּ הַמִּדְבָּר הַגָּדוֹל. מַה־תַּעֲרֹג נַפְשִׁי הַצְּמֵאָה אֶל מַעְיַן אַהֲבָתֵךְ. הֲכָמַהּ גַּם הַמַּעְיָן אֶל הַצִּמָּאוֹן הַגָּדוֹל?

בֵּינֵינוּ שֵׁנָה אֲרֻכָּה. אַתְּ הִיא חֲלוֹמִי.

בֵּינֵינוּ הוֹמוֹת סוּפוֹת, יִרְעֲמוּ רְעָמִים וְנַפְשִׁי רוֹדֶפֶת אֶת הַבָּרָק.

וְגֵיהִנֹּם, חַיֵּי אֵשׁ וָקֶרַח, בֵּינֵינוּ. בֵּין אַלְפֵי הַחוֹטְאִים, הַשּׁוֹקְעִים, הַתְבַקְּשִׁינִי, הֲתִמְצָאִינִי, אַתְּ, אֲשֶׁר חַטַּאת גַּעְגּוּעַי אָתְּ?


 

ה

בַּדֶּרֶךְ

עַל פָּרָשַׁת הַדְּרָכִים יָשַׁבְתִּי לָנוּחַ.

שָׁם רָאִיתִי אֶבֶן גְּדוֹלָה, עָלֶיהָ חָרוּת: אָחִי, אִם חָפֵץ חַיִּים אַתָּה, שְׁמַע לַעֲצָתִי:

עַל הָאָדָם לְהַאֲמִין לֹא רַק בֵּאלֹהִים, כִּי אִם בְּכָל אַגָּדָה יָפָה.

עַל הָאָדָם לְהַאֲמִין לֹא רַק בַּאֲשֶׁר יֵשׁ, כִּי אִם גַּם בַּאֲשֶׁר אֵינֶנּוּ. כִּי מִי יוֹדֵעַ מִי הֶחָזָק הַמְנַצֵּחַ: הַהֹוֶה אוֹ הֶעָתִיד, הַכְּאֵב אוֹ הַתִּקְוָה.

אָז אָמַרְתִּי: אָכֵן, אֱמֶת יְדַבֵּר הַנּוֹדֵד הַזֶּה – הַמַּלְכָּה יֶשְׁנָהּ וּבִלְתָּהּ אֵין כֹּל.


 

ו

אֲשֶׁר לֹא הָיָה

לֹא לִשְׁכֹּחַ הַכֹּל חָפַצְתִּי אָז, לֹא לִמְחֹק אֶת הַכֹּל, כִּי אִם לְהַאֲמִין, כִּי כָל אֲשֶׁר הָיָה לֹא־הָיָה, כִּי הַיָּמִים לֹא הָיוּ, וּנְעוּרַי לֹא הָיוּ, וּכְאֵבִי לֹא הָיָה. כָּל־אֵלֶּה לֹא הָיוּ וְלֹא עָבָרוּ.

רַק עַתָּה בָאתִי וְעִמִּי כָל אֲשֶׁר מִסָּבִיב לִי: הִנֵּה אָבִיב עַל הָאָרֶץ, אָבִיב שֶׁלֹּא קָמַל עוֹד, הִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ זָרְחָה, שֶׁמֶשׁ שֶׁלֹּא נֶאֶסְפָה עוֹד.

וּמַחֲשַׁבְתִּי הִיא הַמַּחֲשָׁבָה הָרִאשׁוֹנָה, מַחֲשֶׁבֶת־שַׁחַר רַעֲנַנָּה; מֵעוֹלָם לֹא הָיְתָה לִי אַחֶרֶת. וְנַפְשִׁי זֶה־עַתָּה פִתְּחָה אֶת גְּבִיעָהּ וְסָפְגָה אֶל־תּוֹכָהּ אֶת קַרְנֵי שַׁחַר־בְּרֵאשִׁית וְאֶת רְסִיסֵי־הַטַּל הָרִאשׁוֹנִים.

וְאֵלי, לֹא גְמוּל לוֹ וְלֹא נָקָם, בַּאֲשֶׁר אֵין לִי חֵטְא וְאֵין לִי צְדָקָה. הוּא – הַיּוֹצֵר הַגָּדוֹל, הַנָּח עַתָּה מֵעֲבוֹדָתוֹ, וַאֲנִי הַיֶּלֶד הַמִּתְרַפֵּק עַל בּוֹרְאוֹ. וְאַהֲבָתִי טְהוֹרָה הִיא וּצְחוֹרָה; לֹא יָדְעָה עוֹד אִשָּׁה וְלֹא יָדְעָה כְאֵב עוֹד.

וּטְהוֹרִים וּכְחֻלִּים הַשָּׁמָיִם; לֹא יָדְעוּ עוֹד עָנָן וְלֹא יָדְעוּ דִמְדוּמִים עוֹד. וְחִכִּיתִי לַשַּׁחַר הֶחָדָשׁ.


 

ז

אֲשֶׁר יִהְיֶה

עָשִׂיתִי לִי פָנָס לְהָאִיר אֶת דַּרְכִּי עִם לֵילוֹת אֵין־כּוֹכָב.

וְלֹא חָפְצָה נַפְשִׁי לָלֶכֶת אֶל אֲשֶׁר יָאִיר הַפָּנָס. אֶל הָעֵבֶר הַשֵּׁנִי, אֶל עֲבִי־הַצְּלָלִים שָׁמָּה מָשְׁכָה אוֹתִי.

אֶל זֶה אֲשֶׁר לֹא נִרְאָה עוֹד ולֹא נוֹדַע עוֹד, אֲשֶׁר בְּעַרְפִלֵּי־הַתִּקְוָה חֲתֻלָּתוֹ, אֲשֶׁר יָבֹא פִתְאֹם וְיִבְרֹק, אֶל זֶה מָשְׁכָה אוֹתִי.

אֶל הַשַּׁחַר הַגָּדוֹל וְהֶחָדָשׁ, אֲשֶׁר יִפְרֹץ פִּתְאֹם מִתּוֹךְ הַחשֶׁךְ הַנִּצְחִי, טְעוּן אֵדֵי שְׁמָשׁוֹת, וִיפַזֵּר אֶת קַרְנֵי־זְהָבוֹ עַל כָּל הָעֲבָרִים, עַל כָּל הַדְּרָכִים

* * *

אֶל הַשֶּׁמֶשׁ הַגָּדוֹל, אֲשֶׁר חָלְמָה בְמֶרְחַקֵּי הֶעָתִיד וְהֶעָבָר, מָשְׁכָה אוֹתִי. וְחִכִּיתִי לַשַּׁחַר הֶחָדָשׁ.


 

ח

חָכְמַת הַמִּזְרָח

וּבִשְׁקֹעַ הַכּוֹכָב הָאַחֲרוֹן מוּל הַשַּׁחַר הַבּוֹקֵעַ אֶל שַׁעַר הָאַרְמוֹן.

פַּעֲמוֹנֵי־כֶסֶף צִלְצְלוּ עַל הַמִּגְדָּלִים וְהֵד־הָרִים עָנָה לְעֻמָּתָם.

וְרָאִיתִי עַל הַשַּׁעַר לוּחַ וְעָלָיו כָּתוּב: בֶּן־אָדָם! בַּדֶּרֶךְ הָרְחָבָה שֶׁל הָעֹז וְהַיֹּפִי אַל תָּסֹל לְךָ מִשְׁעוֹל צַר וְאַל תָּבוֹא בַגָּדֵר. אַל תִּירָא לִפְלֹג בְּסִירָתְךָ אֶת הַיָּם הַגָּדוֹל.

אֶל הָרִים רְחוֹקִים, אֶל חֲלוֹמוֹת רֻכְסֵי־סְלָעִים שָׂא תָמִיד אֶת נַפְשְׁךָ וְאֶל הַזֹּהַר הַקּוֹרֵא לְךָ אֶל מוֹלֶדֶת־אשֶׁר.

וְאִם אֶת אֱלֹהֶיךָ אָבַדְתָּ, אָז צֵא וַחֲשֹׁב, כַּמָּה יָמִים עוֹד תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ עַד תֵּאָסֵף קָרָה וַעֲמוּמָה וְהָאָדָם הָאַחֲרוֹן יִתְעֶה עַל חָרְבוֹת אַדְמָתוֹ.

וְדַע: כְּבוֹד־אֱלֹהִים – עָצְמַת־רָזוֹ, וְעֹז־הַנֶּפֶשׁ – גַּעְגּוּעֵי־אֱלֹהִים.

וְאַל תֶּאֱרַח עִם אֵלֶּה אֲשֶׁר גַּם בְּרִגְעֵי־מוֹתָם אֵינָם מוֹדִים עַל אֲשֶׁר אֵינָם יוֹדְעִים.

וְגָדוֹל מִכָּל־אֵלֶּה: אַל יִהְיֶה לְךָ הַפִּתְרוֹן לְמִכְשׁוֹל וּלְקֵץ חֲלוֹמֶךָ.


 

ט

הַשַּׁחַר הֶחָדָשׁ

בָּא לָעוֹלָם הַשַּׁחַר הֶחָדָשׁ.

רַעֲנָן וְעַלִּיז, מְפַכֶּה אוֹן וַעֲלוּמִים, נֵעוֹר הָעוֹלָם לִקְרַאת אַרְגְּמַן־הַמִּזְרָח. לוּטַת אֵדִים חֲוַרְוָרִים־כְּחֻלִּים, קְרִירֵי־שַׁחַר, הֵקִיצָה הָאֲדָמָה, כֹּה תְמִימָה, כֹּה רְחוֹקָה מִכִָּל חֵטְא וְטֻמְאָה, שִׂנְאָה וָדָם. וַתְּקַדֵּמְנָה הַצִּפֳּרִים בְּשִׁירָתָן אֶת שְׁמֵי־הַמִּזְרָח, אֶת תְּכֶלְתָּם וְרֻדַּת־הָעֶדְנָה כִּלְחָיֵי כַלָּה – שָׁמַיִם אֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ מֵעוֹלָם יִלְלַת־יֵאוּשׁ וְנַהֲמַת־מֶרֶד. נָשַׁב הָרוּחַ, רוּחַ צַח וּמְפַזֵּז, אֲשֶׁר לֹא יָדַע נוֹד וְגָלֹה, וַיְשַׁעֲשַׁע אֶת עֲלֵי הַפְּרָחִים, אֶת הַגַּלִּים, אֶת כַּנְפֵי הַפַּרְפָּרִים, לָחַשׁ סוֹדוֹת אַהֲבָה וְאָבִיב, שָׂחַק וְחָלָף. כֹּה נֶהְדָּר, כֹּה נָקִי מִכָּל מַחֲשֶׁבֶת־חֹק הָיָה הָעוֹלָם.

הַשַּׁחַר שָׁר. וְנַפְשִׁי צָהֲלָה לִקְרַאת שִׁירָתוֹ – וּבַשַּׁחַר וּבַשִּׁירָה אַתְּ, הַמַּלְכָּה.

בֵּין פִּרְחֵי הַשַּׁחַר הִכַּרְתִּיךְ. כְּמוֹהֶם סְפוּגַת טַל וָאוֹר הָיִית, קַלָּה כְּרוּחַ־שְׁחָרִים, וּכְאַדְמַת־הָאָבִיב כְּמֵהַת־הַשֶּׁמֶשׁ כָּלְתָה נַפְשֵׁךְ לְמַלְכֵּךְ…

וְקוֹלֵךְ שָׁמַעְתִּי בֵין צְלִילֵי הַמֶּרְחָב. בֵּין הָרִים הִתְהַלַּכְתְּ, רָוָה וּצְמֵאָה, וְקָרָאת אֶת דּוֹדֵךְ.

עִם הַשַּׁחַר הֶחָדָשׁ בָּאת אֶל נַפְשִׁי.

* * *

וְעִם לֵילוֹת אָבִיב כְּחֻלֵּי־קֶסֶם יוֹשֶׁבֶת אַתְּ בְּכַרְמֵךְ וְתוֹהָה עַל סוֹד נַפְשֵׁךְ, חוֹלֶמֶת אֶת חֲלוֹמֵךְ וּמְבַקֶּשֶׁת פִּתְרוֹן. –

הָהּ, רָזִי, רָזִי לִי! נָתַן לִי הַשָּׂטָן פִּתְרוֹנִים, פִּתְרוֹנֵי־תְהוֹם קָרִים, וּמְבַקֵּשׁ אֲנִי חֲלוֹם.

עִם־לַיִל עִם חֲלוֹם חָדָשׁ בָּאת אֶל נַפְשִׁי.


 

י

תְּנִי לִי אֶת אֲשֶׁר תִּתְּנִי

הַמַּלְכָּה, תְּנִי לִי אֶת אֲשֶׁר־תִּתְּנִי אוֹ גָרְשִׁינִי וְקַלְּלִי אוֹתִי וְאֶת חַיַּי הָאֲרוּרִים.

כִּי מָאַסְתִּי בְחַיַּי וּבְחַיֵּי אַחַי וּבְחַיֵּי כָל־אֵלֶּה, אֲשֶׁר מִפְּנֵיהֶם בָּרַחְתִּי אֵלָיִךְ.

כִּי קַצְתִּי בְשִׂמְחָה אֲשֶׁר מֵאֲחוֹרֶיהָ שִׁכְחָה, בְּתוּגָה אֲשֶׁר מֵאֲחוֹרֶיהָ נֶחָמָה, בֵּאלֹהִים אֲשֶׁר מֵאֲחוֹרָיו גְּמוּל וְנָקָם.

הָהּ, תְּנִי לִי כוֹכָב אֶחָד – וִיהִי עֲרִירִי בִתְהוֹם רַבָּה – אֵרֵד וַאֲבַקְּשֵׁהוּ וְאַעֲלֵהוּ.

תְּנִי לִי רֶגַע גָּדוֹל אֶחָד וְאֶחְיֶה בוֹ נְצָחִים, תְּנִי לִי רֶשֶׁף בּוֹדֵד וְאֶבְרָא לִי אֱלֹהִים.

וּמִזְבֵּחַ תְּנִי לִי וְאַקְרִיב עָלָיו אֶת לִבִּי, תְּנִי אֵשׁ לִי וְאַצִּית בָּהּ אֶת דָּמִי, תְּנִי חֵטְא לִי, לְמַעַן תּוּכַל נַפְשִׁי לַחֲטֹא.

אוֹ תְנִי אֱלֹהִים לִי וְאֶמְרֹד בּוֹ, תְּנִי קֹדֶשׁ לִי וְאֶמְכְּרֵהוּ לַשָּׂטָן, תְּנִי שָׂטָן לִי וְאֶלָחֵם בּוֹ – כִּי יָרֵא אֲנִי אֶת הַקִּפָּאוֹן.

אוֹ… אוֹ תְנִי מָוֶת לִי וְאֵצֵא לִקְרָאתוֹ, הֲלֹא גַם מָוֶת אֵין לִי.

מַה־יָּרֵא אָנֹכִי אֶת הַקִּפָּאוֹן!


 

יא

הָרָז

אָכֵן, נִיצוֹץ אֶחָד נִשְׁאַר לִי, פְּלֵטַת שַׁלְהַבְתִּי, רָז יְחִידִי עָלָיו סָכְכָה נַפְשִׁי, הֲלֹא הוּא אֲשֶׁר הוֹבִילַנִי אֵלַיִךְ, הַמַּלְכָּה.

מַלְכָּתִי, הֲתַחְפְּצִי דַעַת אֶת חֲלוֹם עֲבָרִי, אֶת הַמָּחוֹז, אֵלָיו שָׁאֲפוּ עֲלוּמָי? הָבָה, וַאֲסַפֵּר לָךְ אֶת חֲלוֹמִי־רָזִי: הֶעָבָר לֹא עָבַר, אֲשֶׁר הָיָה לֹא חָלַף, לֹא כָלָה עוֹד. צְלָלִים, צִלְלֵי־עָנָן כִּסּוּ עַל הַכֹּל, אֲבָל אֲשֶׁר הָיָה יָשׁוּב עוֹד… תָּמִיד, תָּמִיד, עִם כָּל הַיָּמִים שֶׁחָלְפוּ וְהַמַּעֲשִׂים שֶׁנַּעֲשׂוּ, רַק אַחַת יָדַעְתִּי: לֹא אֶת זֶה חָפְצוּ הַיָּמִים, לֹא לָזֶה כִּוְּנוּ הַמַּעֲשִׂים, לֹא בְעַד אֵלֶּה חָיְתָה וְחָלְמָה נַפְשִׁי.

וְיָדַעְתִּי, כִּי שָׁם הַרְחֵק, הַרְחֵק בֵּין עֲתִידִים וְעַרְפִלִּים, בִּמְעָרַת־שַׁיִשׁ כְּחֻלָּה, שְׁמוּר כְּרוּבִים, טָמוןּ רָז, רָז עָמֹק אֲשֶׁר לֹא נִפְתַּר עוֹד, טְמוּנָה אַגָּדָה אֲשֶׁר לֹא סֻפְּרָה עוֹד.

וְרָאִיתִי תֵבֵל כֻּלָּהּ, אֶת הָרֶיהָ וַעֲמָקֶיהָ, אֶת עָרֶיהָ וְאֶת מִגְדָּלֶיהָ, וְדִמִּיתִי: הֲלֹא כָל זֶה חָזוּת־הֶבֶל, דִּמְיוֹן־שָׁוְא. רָאִיתִי אֶת הָאֲנָשִׁים וְאֶת דַּאֲגָתָם, וְדִמִּיתִי: אֻמְלָלִים! הֵם טֶרֶם יֵדְעוּ, כִּי הַרְחֵק, הַרְחֵק שָׁמָּה…

וּכְכֹל אֲשֶׁר הִרְחַקְתִּי לֶכֶת בְּדֶרֶךְ חַיַּי, הִרְגַּשְׁתִּי, כִּי קָרֵב אָנֹכִי אֶל הָרָז הַטָּמִיר; וּבָכְתָה נַפְשִׁי: אַלְלַי לִי! רַק עַל שְׁמֵי־שְׁקִיעָתִי יְפַרְפֵּר בְּדַם־שַׁלְהַבְתּוֹ.

וְחִכִּיתִי לַשְּׁקִיעָה, לָעֶרֶב הָאַחֲרוֹן.

* * *

וַאֲנִי – נַפְשִׁי רָאֲתָה אֶת הָרָז בַּחֲלוֹם נִצְחָהּ, אַף כִּי פִתְרוֹנוֹ נֶעְלַם מִמֶּנָּה, גַּם שָׁמְעָה אֶת שִׁקְשׁוּק כְּנָפָיו בְּדִמְמַת שְׁקִיעוֹת, בִּתְפִלַּת מֶרְחַבְיָה, בַּחֲלוֹם הַמֵּתִים…

הָהּ, מַה־יָּפוּ הַחַיִּים לָאָדָם, אִם רָזוֹ עִמּוֹ, אִם תָּמִיד, תָּמִיד, בְּרִגְעֵי הַשֶּׂפֶק וְהַשִּׁמָּמוֹן יִלְחַשׁ לוֹ עַל אָזְנוֹ, כִּי הַחַיִּים הָהֵם הַדּוֹעֲכִים לֹא חַיָּיו הֵם, כִּי הוּא הַהוֹלֵךְ וְשׁוֹמֵם וְכוֹאֵב – לֹא הוּא, כִּי כָל זֶה רַק חֲלוֹם, כִּי הוּא בֶן־מֶלֶךְ, אֲשֶׁר נִרְדַּם בְּפַרְדֵּס־מִזְרָח עַתִּיק וְרַעֲנָן, תַּחַת שָׁמַיִם כְּחֻלִּים, בְּצֵל מַזְרֵקָה מַתֶּזֶת רִשְׁפֵּי־חַרְסָה, וּצְלִילֵי־עוּגָבִים וְשִׁירֵי־עֲלָמוֹת וְקוֹל פַּעֲמוֹנִים רְחוֹקִים עוֹלִים וְחוֹדְרִים אֶל נַפְשׁוֹ הַשְּׁלֵוָה, הַהוֹזָה. רַק מְכַשֵּׁפָה זְקֵנָה, הַשּׁוֹכֶנֶת בִּמְעָרָה אֲפֵלָה בַיַּעַר מוּל אַרְמוֹנוֹ, הִיא הִיא אֲשֶׁר קִנְּאָה בְאָשְׁרוֹ, אֲשֶׁר רָגְזָה עַל תְּמִימוּתוֹ וַתִּטְוֶה לוֹ בִּלְהָטֶיהָ אֶת חֲלוֹם הַחַיִּים הָרָעִים הָאֵלֶּה.

אֲבָל אֲנִי אָקִיץ, אָקִיץ מֵחֲלוֹם־בַּלָּהוֹת זֶה, וְאָז יָשׁוּבוּ יְמֵי־חָרְפִּי וִינַגְּנוּ הָעוּגָבִים וּתְחוֹלֵלְנָה הָעֲלָמוֹת הַנּוּגוֹת, מְכֻסּוֹת הָרְדִידִים הַשְּׁקוּפִים, וִיפַטְפְּטוּ הַגַּלִּים, וְהַהֵלֶךְ הַזָּקֵן יוֹסִיף וִיסַפֵּר אֶת אַגָּדָתוֹ…

וְאָז תֵּצְאִי אַתְּ, הַמַּלְכָּה, לִקְרָאתִי.

כָּל יָמַי טִפַּחְתִּי בְנַפְשִׁי אֶת הָרָז הַזֶּה. הָלַכְתִּי בֵין אֲנָשִׁים וְחָלַמְתִּי אֶת חֲלוֹמִי, טָבַעְתִּי בָרֶפֶשׁ וְהִתְגַּעְגַּעְתִּי אֶל מַלְכָּתִי.

כָּל יָמַי נָשָׂאתִי אֶת־נַפְשִׁי וְאֶת־תִּקְוַת־גַּעְגּוּעַי אֶל רָזִי; הִתְגַּעְגַּעְתִּי אֶל אַרְמוֹנִי, אֶל גַּנַּי הַתְּלוּיִים בַּאֲוִיר, אֶל אַדֶּרֶת־אַרְגְּמָנִי, אֶל שַׁרְשְׁרוֹת־פְּנִינַי, אֶל צִלְצוּל זְהַב־כּוֹסוֹתַי, אֶל קֶצֶף יֵינִי, אֶל זְרוֹעוֹת לְבָנוֹת וּמְשַׁכְּרוֹת עַל מַרְבַדֵּי־אֲטוּנִי וְלָאַגָּדוֹת, לָאַגָּדוֹת…

כֵּן, חָלַמְתִּי וְהֶאֱמַנְתִּי, כִּי עִם שַׁחַר־זָהָב אֶחָד אָקִיץ בִּזְרוֹעוֹת מַלְכָּתִי, בְּאַרְמוֹן־שֵׁישִׁי, עַל מִטַּת־שִׁנִּי, עַל כָּרֵי־מֶשְׁיִי…

רָזִי זֶה, רַק הוּא הָאֶחָד נִשְׁאַר לִי וְאוֹתוֹ הֵבֵאתִי לָךְ מַתָּנָה, הַמַּלְכָּה. רָזִי לִי, אִם גַּם הוּא יַעַזְבֵנִי, יַעַקְבֵנִי.


 

יב

הַלְּבִיאָה

בָּאתִי לָנוּחַ בְּצִלֵּךְ, אֲבָל יֵשׁ רְגָעִים וַאֲנִי יָרֵא אוֹתָךְ, הַמַּלְכָּה.

אֲנִי יָרֵא אוֹתָךְ כִּירֹא אֶת הַלְּבִיאָה, אֲשֶׁר תָּעֲתָה בְמִדְבַּר הַחוֹל וְהַלַּיְלָה וְקוֹל־שַׁאֲגָתָהּ עוֹלֶה וּמְמַלֵּא אֶת הַמֶּרְחַקִּים.

אֲנִי עוֹצֵם אֶת עֵינַי, סוֹקֵר בְּנַפְשֵׁךְ וְחוֹלֵם, חוֹלֵם…

וְרוֹאֶה אֲנִי אֶת עֲבָרֵךְ הַגָּדוֹל, אֶת אַרְצוֹת מַלְכוּתֵךְ:

הִנָּךְ מַלְכַּת שְׁבָא. עַל כָּל הַגְּבָרִים עָלִית בְּכֹחֵךְ, עַל כָּל כֹּהֲנֵי מִקְדָּשַׁיִךְ עָלִית בְּחָכְמָתֵךְ וְעַל־כָּל־הַנָּשִׁים בְּיָפְיֵךְ.

אַךְ הִנֵּה מִן הַמִּזְרָח הַכָּחֹל עָלְתָה לְנֶגְדֵּךְ תְּמוּנַת הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל, הַגֶּבֶר אֲשֶׁר עָלָה עָלַיִךְ בְּיָפְיוֹ וּבְחָכְמָתוֹ, אֲשֶׁר הֵרִים אֶת הַמָּסָךְ הַמַּאֲפִיל עַל נַפְשֵׁךְ, וַתִּכְרְעִי עַל בֶּרֶךְ לְפָנָיו.

הִנָּךְ מַלְכַּת מִצְרָיִם. בְּשַׁלְהֶבֶת אַהֲבָתֵךְ וּבְנֹגַהּ יָפְיֵךְ חָפַצְתְּ לְהַכְנִיעַ אֶת אוֹיְבֵךְ הַנִּצְחִי, לִצְרֹף וְלִשְׂרֹף בָּהֶם אֶת הַגֶּבֶר. וַתַּחְמְדִי אֶת מֶמְשֶׁלֶת הָעוֹלָם הַגָּדוֹל בִּלְבָבֵךְ, וַתִּתְּנִי כָתֵף סוֹרֶרֶת לְכָל גִּבּוֹר וּלְכָל מְנַצֵּחַ.

וַתַּעֲלִי בְחֶרְמֵךְ אֶת גִּבּוֹר רוֹמָא רְחַב־הַלֵּבָב, אֲשֶׁר עֵינוֹ עֵין־נֶשֶׁר וְנַפְשׁוֹ לֹא תִירָא אֲבַדּוֹן.

וַיִּפֹּל בְּפַח אַהֲבָתֵךְ, וַתַּשְׁקִיעִיהוּ בִתְהוֹמוֹת עֻזֵּךְ, אֲבָל עִמּוֹ שָׁקַעַתְּ, צָלַלְתְּ גַּם־אָתְּ.

וַתִּהְיִי עַתָּה לְמַלְכַּת־הֶעָבָר, לִשְׁכִינַת־קְדוּמִים, לְרָז־גִּבּוֹרִים. מִצְּלִילֵי מִקְדְּשֵׁי מִזְרָח טָוִית אֶת נַפְשֵׁךְ, וּמִמַּחֲבוֹאֵךְ תִּקְרְאִי לְכָל חוֹלֵם וּלְכָל מִתְגַּעְגֵּעַ.

אֲבָל יוֹם יָבוֹא וְזָכַרְתְּ אֶת עֲבָרֵךְ, וְאָז… אֲנִי שׁוֹמֵעַ אֶת קוֹל הַלְּבִיאָה הַתּוֹעָה בַמִּדְבָּר.

בָּאתִי לָנוּחַ בְּצִלֵּךְ, אֲבָל יֵשׁ רְגָעִים וַאֲנִי יָרֵא אוֹתָךְ.


 

יג

חֲלוֹמֵךְ

הֲלֹא בְמַעֲמַקֵּי מִסְתָּרֶיהָ כֹּה תִתְאַו נַפְשִׁי, כִּי יָשוּבוּ יְמֵי־קֶדֶם וּתְחִי הַמַּלְכָּה־הַלְּבִיאָה.

כָּלְתָה נַפְשִׁי אֶל הַמַּלְכָּה, אֲשֶׁר תְּנַעֵר מֵעָלֶיהָ אֲבַק אֶבְלָהּ, תִּקְרַע בִּגְדֵי גָלוּתָהּ וְתָשׁוּב תַּחֲלוֹם אֶת חֲלוֹם גְּדֻלָּתָהּ – – –

סוּפוֹת, סוּפוֹת הוֹמוֹת וְרוֹעֲשׁוֹת. שִׁירַת־נֵצַח עוֹלָה מִן הַגַּלִּים וְסִירָתֵךְ הַקַּלָּה עִם תֹּרֶן־הַזָּהָב וּמִפְרְשֵׂי־הָאַרְגָּמָן פּוֹלֶגֶת אֶת מֶרְחֲבֵי הַיַּמִּים וְחוֹתֶרֶת אֶל חוֹף הָאַגָּדוֹת.

תָּמִיד, תָּמִיד הֲלֹא שָׁאַפְתְּ אֶל זֶה הַנִּשְׁקָף לָךְ מֵחֲלוֹמֵךְ, אֶל זֶה שֶׁשָּׁכְחָה הַשֶּׁמֶשׁ בְּאַרְצוֹת־נְעוּרֶיהָ הָרְחוֹקוֹת.

תָּמִיד, תָּמִיד הֲלֹא שַׂמְתְּ אֶת נַפְשֵׁךְ מַטָּרָה לְכָל בָּרָק וּלְכָל תְּהוֹם, כִּי תָמִיד צָרְבָה וְצָבְטָה אוֹתָךְ וַתְּשַׁדֵּד אֶת מְנוּחָתֵךְ. – – –

…הִנָּךְ עָפָה בִתְהוֹמוֹת אֵין־סוֹף. דִּמְמַת־תֹּהוּ מִסָּבִיב. רַק קוֹל כַּנְפֵי נַפְשֵׁךְ נִשְׁמָע בְּעוּפָהּ מֵעַל לַסְּלָעִים וְלַכֵּפִים, בְּטֶרֶם תִּתְנַפֵּץ בֵּינֵיהֶם לִרְסִיסֵי־גַּעְגּוּעִים. הֲלֹא הוּא הָאֲבַדּוֹן, שְׁאִיפַת הַחַיִּים אֶל הַנֵּצַח הַסָּתוּם, אֲשֶׁר יִמְשֹׁךְ אֶת נַפְשֵׁךְ רְוַת אֵין־הַסּוֹף, אֶת חֵשֶׁק לִבֵּךְ הַפֶּרֶא, וְאַתְּ עָפָה וְעֵינַיִךְ עֲצוּמוֹת וּשְׂשׂוֹן־זֹהַר בְּקִרְבֵּךְ. חוּגִים אֲדַמְדַמִּים, כְּחֻלִּים, כְּתֻמִּים יִתְלַכְּדוּ וְיָעוּפוּ לְפָנַיִךְ, וְעַל כַּנְפֵי־נְשָׁרִים אַתְּ נִשֵּׂאת אֶל הַקֵּץ, אֶל הַפִּתְרוֹן, פִּתְרוֹן הֲוָיָתֵךְ. – – –

…וּפִתְאֹם וְהִנָּךְ טָסָה עַל סוּסֵךְ הַלָּבָן אֲשֶׁר רַעֲמַת־לָבִיא לוֹ. לָיְלָה. אַלְפֵי בְרָקִים, חֲזִיזֵי־שְׁאוֹל, פּוֹלְחִים אֶת הַשָּׁמַיִם הַשְּׁחוֹרִים, הָעֲמֻקִּים, וּמֵאַחֲרַיִךְ קוֹל דַּהֲרוֹת הָאוֹיְבִים הָרוֹדְפִים אוֹתָךְ וְשׁוֹחֲרִים לְנַפְשֵׁךְ, לְחַיָּתֵךְ. הִנֵּה חֵץ עָף מִמַּעַל לְרֹאשֵׁךְ וְהִסְתַּבֵּךְ בִּרַעֲמַת סוּסֵךְ, הִנֵּה חִצִּים רַבִּים מִתְלַבְּטִים בְּקִפּוּלֵי אַדַּרְתֵּךְ, מַכִּים בְּשׁוּלֵי־הָאַרְגָּמָן הַנִּשָּׂאִים בָּרוּחַ. וְאַתְּ הִנָּךְ טָסָה הָלְאָה הְָלְאָה וְאֶת יָדַיִךְ שָׁלַבְתְּ עַל חָזֵךְ: דָּבָר יָקָר, יָקָר מְאֹד מְאֹד, יֶשׁ־לָךְ שָׁם, אוֹתוֹ תְמַלְּטִי, תַּצִּילִי מִידֵי הָאוֹיְבִים הַשְּׁחוֹרוֹת – הֲלֹא הוּא: אַהֲבָתֵךְ הַגְּדוֹלָה, שֶׁטֶף חַיַּיִךְ

הַגֵּאִים, הַשּׁוֹאֲפִים וְהוֹמִים כְּאֶשֶׁד־הָאָבִיב.

וּפִתְאֹם וְהִנֵּה נֶעְלְמוּ הָאוֹיְבִים וְסוּסֵךְ יִדְאֶה הָלְאָה, הָלְאָה. מִי קוֹרֵא לָךְ שָׁם מִמֶּרְחַקֵּי־אֵל?

וְיוֹדַעַת אַתְּ, כִּי רַק גּוֹלָה וְתוֹעָה הִנָּךְ, כִּי מְבַקֶּשֶׁת אַתְּ אֶת אַרְצֵךְ, אֶת גּוֹאֲלֵךְ, אֶת מַלְכֵּךְ…

וְיוֹדַעַת אַתְּ עַתָּה, כִּי רַק נִיצוֹץ־זֹהַר אֶחָד אַתְּ, וּמְבַקֶּשֶׁת אֶת בְּרָקֵךְ בַּחֲלַל־הַחַיִּים.

הֲלֹא זֶה הוּא חֲלוֹמֵךְ, הַמַּלְכָּה!


 

יד

עַל הַחַיִּים

נֵלֵךְ אֶל כַּרְמֵנוּ עִם צָהֳרֵי הַיּוֹם, נָנוּחַ בְּצִלֵּי עֲנָפָיו, נַקְשִׁיב לְשִׁירַת צִפֳּרִים וּלְזִמְזוּם גַּלֵּי־הַכֶּסֶף. שָׁם בְּאֹהֶל סַנְסִנִּים לַחֵי־טְלָלִים מְקַטְּרוֹת הַשְּׁפָחוֹת הַשְּׁזוּפוֹת מֹר וָנֵרְדְּ, מְנַשְּׁבוֹת עַל רָאשֵׁינוּ בִמְנִיפֵי נוֹצוֹת־יַעֲנָה, וְהַהֵלֶךְ הַזָּקֵן מְסַפֵּר.

סַפֵּר, סַפֶּר־לָנוּ אַגָּדָה!

וְהַנּוֹדֵד הַזָּקֵן יָשַׁב עַל הַדֶּשֶׁא, קִפֵּל אֶת רַגְלָיו תַּחְתָּיו, שָׂרַק בְּאֶצְבְּעוֹתָיו הַחִוְרוֹת אֶת תַּלְתַּלֵּי־זְקָנוֹ הַלְּבָנִים, שֶׁסָּפְגוּ אֶל־תּוֹכָם זֹהַר שַׁלְגֵי הָרִים רְחוֹקִים וְכֶסֶף אֵדִים, הַמְּלִיטִים אֶת דַּרְכֵי הָעֶרֶב, וְכֹה פָתַח:

לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת חָיְתָה בְנִינְוֵה הַגְּדוֹלָה מַלְכָּה וּשְׁמָהּ שְׂמִירָמִית. וַתִּיף הַמַּלְכָּה מִכָּל בְּנוֹת אַרְצָהּ, וַתֶּאֱהַב יוֹתֵר מִכָּל הַנָּשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנֶיהָ.

רַק שַׁלְוַת־חַיִּים וְקֹרַת־רוּחַ מָנְעוּ הָאֵלִים מִמֶּנָּה. אֵשׁ־תָּפְתֶּה אָכְלָה אֶת נַפְשָׁהּ, מֵרְרָה אֶת רוּחָהּ וְכָל יָמֶיהָ נִלְחֲמָה אֶת הָעַמִּים הַשְּׁכֵנִים, טָבְחָה זְקֵנִים וִילָדִים, שָׂרְפָה עָרִים וַתַּשֵּׁם אֲרָצוֹת וּמִבַּחוּרֵיהֶן לָקְחָה לָהּ לַעֲבָדִים.

וְנַפְשָׁהּ לֹא שָׁקְטָה וַתִּיקַד בְּשַׁלְהֶבֶת אַהֲבָה וְנָקָם.

וְעוֹד מְסַפֶּרֶת הָאַגָדָה: אֶת לֵיל־אַהֲבָתָהּ מָכְרָה הַמַּלְכָּה בִּמְחִיר חַיֵּי־אָדָם.

וְכֹה אָמְרָה: נִלְחֶמֶת אֲנִי אֶת הַחַיִּים. רָאִיתִי אֶת כֹּחָם כִּי רַב וְכִי רַבִּים יִתְּנוּ אֶת נַפְשָׁם וְאֶת אֱלֹהֵיהֶם כֹּפֶר חַיֵּיהֶם הַבְּזוּיִם וָאִשָּׁבַע לָהֶם נָקָם וָאֶחְפֹּץ לְנַצְּחָם בְּיָפְיִי, בְּאַהֲבָתִי.

וּלְכָל אֶחָד וְאֶחָד מֵעוֹגְבֶיהָ אָמְרָה: בְּחַר, בִּי אוֹ בַחַיִּים. לֵיל־חֲזִיזִים אֶחָד, אוֹ חַיִּים שְׁלֵמִים דּוֹעֲכִים, מְהַבְהֲבִים.

וְרַבּיִם רַבִּים בָּחֲרוּ בָּהּ וַיְשַׁלְּמוּ בְחַיֵּיהֶם אֶת לֵיל־אַהֲבָתָם. לֹא הָיָה לַיְלָה אֲשֶׁר לֹא תֹאהַב, לֹא הָיָה שַׁחַר אֲשֶׁר לֹא תִרְאֶה בְמוֹת דּוֹד־לֵילָהּ.

וַתֹּאמֶר בִּלְבָבָהּ: נִקַּמְתִּי מֵהַחַיִּים נִקְמַת כְּאֵבִי. וּשְׂחוֹק־נִצָּחוֹן, שְׂחוֹק־לַעַג, בָּקַע אֶת חוֹתַם שְׂפָתֶיהָ, הֵצִיץ מִתְּהוֹמוֹת עֵינֶיהָ.

וְעִם שַׁחַר אֶחָד הוֹצִיאָה אֶל־הוֹרֵג עֶלֶם זָר, אֲשֶׁר שָׁמַע אֶת שֵׁמַע הַמַּלְכָּה הַיָּפָה בְאֶרֶץ־מוֹלַדְתּוֹ הָרְחוֹקָה וַיַּעֲזֹב אֶת אַרְצוֹ וַיָּבוֹא אֵלֶיהָ לִמְכֹּר לָהּ אֶת עֲלוּמָיו.

וְהוּא אַמִּיץ וְיָפֶה. תַּלְתַּלָּיו־מֶשִׁי יוֹרְדִים עַל כְּתֵפָיו, וְעֵינָיו מַבִּיטוֹת אֶל הַשֶּׁמֶשׁ הָעוֹלָה וְחוֹלְמוֹת, חוֹלְמוֹת…

וְלֵב הַמַלְכָּה מַר עָלֶיהָ. כִּי הִיא חָסָה עַל עֲלוּמָיו, עַל עֹז אַהֲבָתוֹ, אֲבָל רגֶשׁ שֶׁל נִצָּחוֹן חָדָשׁ וְגָדוֹל פָּעַם בְּלִבָּהּ.

הִיא קָלְעָה חֲבַצֶּלֶת לְבָנָה בְתַלְתַּלָּיו וְכֹה אָמְרָה: קַח, יַקִּירִי, אֶת פֶּרַח הַפְּרִידָה, תְּשׁורַת מַלְכָּה בְעַד אַהֲבָתֵךְ הַגְּדוֹלָה וְרוּחֵךְ1 הָאַמִּיץ, הַחָפְשִׁי. יוֹדַעַת אֲנִי כִּי הִנְּךָ מֵת בְּנֶפֶשׁ שׁוֹקֵטָה, אֵינְךָ מִתְאוֹנֵן וּמוֹאֵס הִנְּךָ בַּחַיִּים הַקְּטַנִּים, הַמְכֹעָרִים, אֲשֶׁר תַּעֲזֹב עָתָּה.

הָהּ, עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִכֶּם, אַבִּירַי, גַּם אֲנִי מֵתָה; עִם כָּל שַׁחַר וְשַׁחַר גַּם דָּמִי נִגָּר עִם דִּמְכֶם הָרוֹתֵת. תִּכְלֶה אֵשׁ אַהֲבָתִי־נִקְמָתִי וְאָז אָבוֹא אֲלֵיכֶם, חֲבִיבַי, אָז אֶעֱזֹב אֶת עֵמֶק־הָרֶפֶשׁ הַזֶּה, וּכְיוֹנָה לְבָנָה פוֹרְחָה מֵאֲרֻבָּה בוֹעֶרֶת אָעוּף אֲלֵיכֶם.

וְהִיא נָשְׁקָה לוֹ עַל שְׂפָתָיו הַצּוֹרְבוֹת.

הָעֶלֶם הִבִּיט בָּהּ. שְׂחוֹק עָגוּם עָלָה בְעֵינָיו וְעַנְנַת חֶמְלָה קִמְּטָה אֶת חֶלְקַת מִצְחוֹ, וַיַּעַן אֶת הַמַּלְכָּה:

– טָעִית, הַמַּלְכָּה הַיָּפָה. רַק נִצְחוֹן־שָׁוְא נָחַלְתְּ. גַּם אַתְּ, הַגֵּאָה, רַק כְּלִי־מִרְמָה אַתְּ בִּידֵי הַחַיִּים הַחוֹלְפִים וְהָעוֹקְבִים, אֲשֶׁר שָׂנֵאת כָּכָה. גַּם אַתְּ רַק רָז אַתְּ, כּוֹכָב אַתְּ, לִמְשֹׁךְ אֵלָיו אֶת אֵלֶּה אֲשֶׁר מָאֲסוּ בְחַיֵּיהֶם הַדַּלִּים וַיִּשְׁאֲפוּ לִנְצוּרוֹת אוֹ לִנְקָמָה עַזָּה וְנִצְחִית. שִׁמְעִי וְהָבִינִי אֶת אֲשֶׁר־בַּנְתִּי אֲנִי הַלָּיְלָה: חוֹלֵם הָיִיתִי מִנְּעוּרַי וְחָלַמְתִּי תָמִיד לֵילוֹת־בְּרָקִים רְחוֹקִים, מְפַתִּים לַמְּרוֹמִים, לֵילוֹת, בָּם תְּפַרְפֵּר הַנֶּפֶשׁ בַּחֲבָלֶיהָ, תִּקְרָא מִמַּעֲמַקֶּיהָ. אֵשׁ־אֲבַדּוֹן עַזָּה תַצִּית אֶת דַּם־הָעֲלוּמִים הַסּוֹעֵר וְהָאָדָם יַרְגִּישׁ אֶת כָּל אוֹנוֹ, אֶת כָּל עֻזּוֹ הָרָב. בָּרָק יְפַלַּח כִּלְיוֹתָיו וְיָאִיר רֶגַע אֶת כָּל תְּהוֹמוֹת־נַפְשׁוֹ. מַה־יַּחְפֹּץ אָז בֶּן־הָאֲדָמָה לִפְרֹק מֵעָלָיו אֶת שִׁפְעַת אוֹנוֹ, לִהְיוֹת רַק פַּעַם בְּחַיָּיו אֵיתָן בֵּין אֵיתְנֵי־נֵצַח וּבְקֶצֶף לָבָן וּמְפַעְפֵּעַ לְהִשְׂתָּעֵר עַל סֶלַע־הַחַיִּים. רַק פַּעַם אַחַת תַּחְפֹּץ נַפְשׁוֹ לַעֲבֹר עַל גְּדוֹתֶיהָ, לְהִלָּחֵם אֶת גּוֹרָלָה הַכֹּל־יָכֹל, לְהָרִים אֶת הַמָּסָךְ וְלָשׁוּר בְּעֵין־נֶשֶׁר חַדָּה עָמֹק עָמֹק אֶל־תּוֹךְ רִגְעָהּ הָאַחֲרוֹן – לְהַטְרִיד אֶת מַר־הַמָּוֶת טֶרֶם עִתּוֹ וְלָצֵאת לִקְרָאתוֹ שְׂמֵחָה, עַזָּה, רְוַת־נִצְחָהּ, וְאָז… אָז יָבוֹא אֵלַיִךְ, הַמַּלְכָּה…

אוֹ יֵשׁ כָּאֵלֶּה אֲשֶׁר בְּנַפְשָׁם כְּבָר קָפָא הַקֶּרַח הַנִּצְחִי, וְלֹא חֲזִיזֵי לֵיל־קַיִץ, צְמֵאֵי־הַמֶּרְחַקִּים, הֵם נוֹשְׂאִים בְּנַפְשָׁם, כִּי אִם יֵאוּשׁ־סְתָו קוֹדֵר וְעָמוּם. וּבְרִגְעֵי יֵאוּשָׁם הֲכִי־גָדוֹל הֵם חוֹזִים אוֹתָךְ, הַמַּלְכָּה, בְּנִבְכֵי נַפְשָׁם הַכּוֹאֶבֶת, וְאַתְּ לָהֶם כְּנֵר־תָּמִיד בּוֹעֵר בְּמִקְדָּשׁ הָרוּס שֶׁל אֱלֹהִים גּוֹלִים, וּמִמֶּרְחַקֵּי־קַרְחָם הֵם בָּאִים אֵלַיִךְ לְבַקֵּשׁ אֶת הַבָּרָק הַיְחִידִי בְחַיֵּיהֶם, לִסְפֹּג אֶל קִרְבָּם רַק לַיְלָה אֶחָד, רֶגַע אֶחָד שֶׁל נְעוּרֵי־נֵצַח, תַּאֲוַת־עוֹלָמִים… עַל אַפָּם וְעַל חֲמָתָם שֶׁל הָאֵלִים וְהַחַיִּים חֲפֵצִים הֵם לְהַצִּית רַק פַּעַם אַחַת אֵשׁ־שְׁאוֹל בְּלִבָּם הַקּוֹבֵל וְהֶעָזוּב, לַעֲלוֹת פַּעַם אַחַת בַּלֶּהָבָה וְאַחַר־כֵּן לִכְבּוֹת, לָשׁוּב אֶל הָאַיִן הַקַּר בִּשְׂחוֹק מַר עַל הַשְּׂפָתַיִם וְקִלְלַת־נָקָם בָּעֵינָיִם. חֲפֵצִים הֵם לִמְצֹא אֶצְלֵךְ רֶגַע שֶׁל סוּפָה, לְהֵאָבֵק עִם גַּלֶּיהָ וְלִטְבֹּעַ, לִצְלֹל בִּתְהוֹמוֹת, מִלִּחְיוֹת, מִלִּשְׁקֹעַ אַט אַט בֵּין גַּלֵּי־הָרֶפֶשׁ שֶׁל חַיֵּיהֶם.

אַחַי הֵם! מִבֵּינָם יָצָאתִי וּבָאתִי אֵלַיִךְ לִמְצֹא חַיִּים מְלֵאִים וּמָוֶת עָז. וְעַתָּה שִׁמְעִי אֶת אֲשֶׁר־בַּנְתִּי הַלָּיְלָה: מָה אֶחְפְּצָה עַתָּה לִחְיוֹת, לִכְאֹב וּלְחַכּוֹת לְהִשָּׁנוֹת לֵיל־אַהֲבָה כָזֶה. עוֹד חַיִּים שְׁלֵמִים, חַיֵּי צַעַר וָשֶׂפֶק אֶסְבֹּל דּוּמָם, שְׁנוֹת־עֹנִי וְיוֹבְלֵי־אֹפֶל אֶחְפֹּץ לִחְיוֹת, לְחַכּוֹת, לְהִתְגַּעְגֵּעַ אֶל הַלַּיְלָה הָאֶחָד, אֶל הַמַּלְכָּה, אֶל שְׂמִירָמִית. הָהּ, מַה־נִּפְלָאִים, מָה עֲצוּמִים הַחַיִּים!

וּכְכַלּוֹתוֹ לְדַבֵּר כָּרְתוּ רֹאשׁוֹ. רַק עֵינָיו הַמֵּתוֹת הִבִּיטוּ עוֹד אֶל הַמִּזְרָח וְהֵן כְּמֵהוֹת־שָׁמֶשׁ.

כֹּה מְסַפֶּרֶת הָאַגָּדָה.

הַזָּקֵן כִּלָּה. שָׂם אֶת תַּרְמִילוֹ עַל שִׁכְמוֹ, אֶת מַקֵּל־נְדוּדָיו לָקַח בְּיָדוֹ וַיֵּעָלֵם.

וּפְנֵי הַמַּלְכָּה חָוְרוּ, חָוָרוּ. הָהּ, מֶה חָפֵץ הַנּוֹדֵד הַזֶּה? מַדּוּעַ סִפֵּר לָנוּ אֶת אַגָּדָתוֹ?


 

טו

הַיְקִיצָה

וְשׁוּב הֱקִיצֹתִי.

אַלְלַי לִי! רַק חֲלוֹם, חֲלוֹם חָלָמְתִּי. לֹא הָלַכְתִּי אֶל הַמַּלְכָּה, לֹא עָזַבְתִּי אֶת אֲהוּבָתִי. הִנֵּה הִיא יְשֵׁנָה בִזְרוֹעוֹתַי וְשׂוֹחֶקֶת לַחֲלוֹמִי, לִכְאֵבִי…

אוֹ אוּלַי יְקִיצָתִי הִיא רַק חֲלוֹם?… הַחֲלוֹם הָרַע הַהוּא, אֲשֶׁר תִּטְוֶה הַמְכַשֵּׁפָה בִמְעָרָתָהּ הָאֲפֵלָה?… הֵן הַאֲמֵן אַאֲמִינָה בַחֲלוֹמִי.

הַמַּלְכָּה, הַמַּלְכָּה! מִּמֶּרְחַקֵּי אַגָּדָתִי עֲנִי לִי, עֲנִינִי!…

תרע"ח



  1. כך במקור המודפס, המילים הן בלשון נקבה – הערת פב"י  ↩

המלצות קוראים
תגיות