מכתב א.    🔗

בשם ה' דענאבורג יום ט“ו כסלו שנת אחרית טוב לפ”ק.

כבוד ידידי עוז הרב המשכיל בדרכי אמונה מופלג ושלם

כו' כ“ש מוהר”ר יהושע המכונה יח“ס מז”ח נ"י.

אחרי נתכבדתי בספרך האמונה וההשכלה, ונהנתי מזה שהתחיל לצאת טבעך בעולם, להיות למורה דרך ברעיונות שונים על דרך הבקורת בכדי להורות דרך הישר שיבור לו האדם, אך כאשר מעמדו לא הניחו להתגדר להוציא המאמרים בשלימות, עד שכל אחד יבין ויאמר ראו כי טוב הביא לנו. ובמקום שראוי להאריך הכריחו ההכרח לקצר, ורק השלמים בדעת יבינו כי למטרה טובה הולכים דבריו, והרבה מסתפקים בדבריך ויצאו לפניך במלחמת תנופה מפאת כי קראו מאמרים קטועים¹ ומפני זה כעת מוכרח אתה להוציא יתר החלקים למען יתברר מטרתו הנאמנה ביצר החלקים, אך כאשר ידוע כי בדברים לא יוסד דבר מעשה והוצאת הדפוס רבה, הנני לעוררו בזה כי יתרצה ככל מי שירצה להטיב בדבר שהוא להועיל ולא רבים יחכמו להבין, להמנות במספר המחברים לקבץ פרענומעראנטין, ואנכי הנני בלונ“ח להיות הראשון לזה. – ואם כי הנני יודע הטיב כי הדבר הזה שלא לרצון לפני כבודו, אך עכ”ז אחרי שבין חוברי חבר חלקך, כן גם גורלך, ע"כ תשמע לעצתי² וחזק ואמץ להוציא לאור דבר טוב בשלימות למען ידעו הכל טיב מטרתך, וטוב יהיה לכולנו, כנפשו ונפש המברכו בכל טוב ומקוה כי דבריו יקבלו הסכמת הקהל.

שמואל גרשוני רב העדה דפה דענאבורג.

 

מכתב ב: בשם השם    🔗

ז"ך אלול שנת היטיבה ר' לישרים סימפעראפעל.

זה ימים אחדים הכרתי את הרב הנכבד המאמין והמשכיל מוה' יהושע סג“ל המכונה יח”ס מז"ח. הנודע לתהלה במאמריו במכתבי העתים ובחבורו האמונה וההשכלה אשר הָחֵל לצאת בשדה מערכת הסופרים מול המתאבקים באמונה וההשכלה ונשקו בידו – לא כלי תותח המשכילים הלוחמים במלחמת תנופה להפיל חומת הדת ולערותה עד היסוד. ולא חרבות שנונות המתהפכות בידי פליטי המאמינים בהנה ידמו להגן על הדת בלתי עצה וגבורה – כי אם בנשק הישׁר והאמת יְפַתֵּח מתני אלה אשר קרבות יחפצו. חצי זעם לשונם ורשפי קשתות נערים יזרו הלאה חנית וסגור וכל כלי יוצר מימינם יפילו: שם ישר נכחם יעמוד במערכה בימינו אש דת למו יופיע עצתו ובשמאלו יחזיק ההכמה והמדע לכל שוחרי תושיה. בפיו יורם הליכות עולם עלך פי התורה והמצוה ובתבונת כפיו ינחם בארחות ישׁר וצדק. אולם לשוא יֵלא איש לשכך תגרת המאמינים אשר קנאת הדת מתלקחת בקירות לבבם מול המתפרצים לחלל כל קדש. או להתוכח באמרי דעת עם עוזבי האמונה. אחרי אשר נפתו באהבת ילדי זרים ובאות נפשם שואפים החופש והדרור. כן לבלתי הועיל לגבר אשר יְגַבֵּר חילים להעריך חקירות עמוקות מגדולי חקרי לב בהנה יוכחו המאמין והמשכיל להוציא משפט האמת אחרי אשר איש ואיש רוח מבינתו יעננו ואלפי ספרים נפתחים לכל אחד. ואין טוב למחבר בעניני הדת והאמונה כי אם לדבר בתקוני חנוך הנערים. בהנהגות מנהלי הערים בעניני העדה. בעניני נתינת הצדקה לאביונים לבלתי ימשולו איש באחיו לגזול ולחמוס ולהונות. ולהתבונן במה לקנות אהבת הממשלה אלינו.

והן המחבר ספר האמונה וההשכלה הוא שם את לבו להעריך את דבריו בענינים הנדרשים בעת החיה. ולהעיר את המורים והמנהלים להשכיל להיטיב את מצב החנוך. אשר הנהו נשחת מאד בכל הערים. והילדים השומעים בלמודים או ישארו באין תבונה בהליכות עולם כפראים האזיים או האפרקיניים. או ינתקו עול הדת והיו לצנינים לכל עמנו. ומי יתן והי' את לבבי המאמינים להורות לעם את הדרך ילכו בה לגול חרפת העמים מעלינו ולהטיב עניני עדת עיר ועיר בל יאחזו לנו שועלים קטנים המתכנים בשם משכילים והמה מנוערים מכל חכמה. ועתה אצילי עמנו ושוחרי תושיה קדמו נא פני הרב הנכבד אשר נדיבות יעץ להיטיב ולהשכיל והאצילו לו מברכותיכם למען יוכל הפק חפצו להדפיס גם חלק השני מחבורו היקר כי ברכה בו. הנני המדבר בצדקה.

יצחק נאטאוויץ הרב דפה.

 

מכתב ג: כבוד ידידי הרב החכם היקר ה' יח“ס מז”ח נ"י.    🔗

ידידי!

הנני משיב לכבודך תודה וברכה על ספרך היקר האמונה וההשכלה אשר כִּבַּדְתַּנִי בו. עַנְוָתְךּ הִרְבַתְנִי לדרוש משפטי על פעל ידיך. מה אוסיף להגיד לך ידידי את אשר כבר הגידה לך דעת הקהל שהסכמתה טובה לך מאלף הסכמות חכמי הזמן. כי החכמים מבינים אל החדשות. והיא – אל המועילות שאליהם ישא כל סופר נאמן את נפשו. הן דעת העדה קבלה ספרך בזרועות פתוחות. זה לך הוצאתו השניה. והנך עומד על הפרק להוציאו בפעם השלישית. אות נאמן הוא כי מצא חן בעיני כל ויש לפעלך ידים. אך מי יתן והגדלת כמות³ ספרך בשעור שישא בד בבד אם איכותו הנשגבה. לכה ידידי בכחך זה. החזק מגן וצנה ולחם את לוחמי האמת והישרה. וה' יהיה עמך. והנני אוהבך המכיר ערכך ומוקיר פעלך הטוב.

אריה ליב גארדאן מחבר ספר משפטי הלשון העברית.

 

מכתב ד.    🔗

לידידי הבא בצל קורתי ולהשתעשע אתו עונג מצאתי. ומשנה גיל במחברתו אשר קראתי. הרב המשכיל הנעלה דובר צחות וחכם לב מוה' יהושע מז“ח נ”י

הקרבת לפני מחברתך תגובות תבונתך. ותבקשני להגיד משפטי עליה אם לשבט אם לחסד. והנני נמצא לאשר דרשתני. וקראתי דבריך במחברתך ומצאתים נכונים לפי הדור ודורשיו. אשר נפרדו בדרכיהם. אלה המתפרצים מעבר מזה כפרץ רחב יאתיו ויהרסו שתות הדת עד היסוד. ומעבר מזה המהבילים המחזיקים בישנים. ויכבידו עליה עב טיט עד כי קצר כח הסבל לשאת. וכל תפל כסל יקדישו כאמונה אֹמן. ובין כה וכה עמוד התוך הולך ונהרס ואין מי שם על לב. עתה הנה באה העת להתעשת לבנות הפרצה אשר רחבה ונסבה מיום אל יום, ולעצור בעד הרעה הקרובה לבוא בהריסות דתנו בדור אשר אשורנו ולא עתה. כי רוח העת בזרוע עזה תקבץ עתה כל נערינו וגם כל הממרים בה תאסוף בחזקה תחת דגלה ותסחבם ללכת קדימה כי כח אלים כחה ומי יעצרנה? מי הקשה אליה וישלם? לכן עלינו גם לשית עצות בנפשינו לבל יפרקו נערינו עול הדת כלה בעת תפקחנה עיניהם לראות כי רוח העת תשליך שקוצים על כל אמונת הבל ומשאות שוא. והם באין דעת את דתנו לא יבינו להבדיל בה בין תָהלה לתהִלה. ואותך ידידי, ראיתי אחד מהשרידים אשר ישאו דעם למרחוק ורוחם תאמצם לאחר שתי הקצות ולהבריחם בבריח התיכון. כן ראיתיך גם אותך וישמח לבי גם אני אשר תמים דעים אנכי עמך ואנשים כמוך אנשי הבינים. ומי יתן כי ירבו כמוך בישראל אשר ידברו לפני עמם ויוכיחו דרכם על פניהם לפי העת והדרוש לה לחזק עמוד התוך על מכונו כי עתה שלום יהי על ישראל בכל עבריו.

אבל סלח נא לי איש משכיל, אם אעירך כי עוד לא מלאת בדבריך כל הענינים הדרושים לעת הזאת אשר בם יתאחדו המאמין והמשכיל ויהיו לאחדים. ועתה אין עתותי בידי לבאר כל דבר בפרט. ולעת מצוא בהניח לי ה' מסביב מעט אשוב שנית לדבר אתך ואת כל ונוכחת. ואבוא אחריך ואמלא את דבריך. ועתה ברוך ד‘. לך בכחך זה וד’ יהיה עם פיך ורוחך כי ירָאה פעלם על בני עמנו. וישימו על לב כי עת לעשות לדור הזה בארצנו ולנעוריו ויתאמצו כי תהיינה האמונה והחכמה מתאימות ברוח בני עמנו בארצנו ולא תצרור אשה את אחותה. כי אז יעצרו בעד הרעה אשר תפתח מימים יבואו בדור הבא אשר בבואם אל היכל החכמה יחפצו לחיות חיי חפש ודרור ברוח האמונה. ומי חכם ולא יבן כי כמו שאין לאל יד החכמה לבדה לסול דרכנו בחיים כן גם ד' אמות של הלכה בלבד לא יכילו בקרבן כל העולם כלו ועת לכל חפץ ידע לב חכם. –

ובטרם אצא מעל פניך אעירך כי לא מצאתי השם “האמונה וההשכלה” נאה למחברתך ולדבריך אשר דברת בהם ⁴ לבני עמך כי לא על דעות ואמונות נשאת מדברותיך רק על הליכות חיי עמנו בארצו ומנהגיהם בדור הזה אשר אין סדרים למו שמת לבך ובחרת בטוב ובמועיל ותמאס ברע ובעול. וכלם יחד שמת בפי מאמין ומשכיל לדעה איזה לרחק ואיזה לקרב. אבל גם עליך אני אֹמר כי לא השם יכבד את הספר רק הספר – את השם. ואם מחשבתך רצויה ודבריך בהשכל ודעת הלא רב שכרך! – וכאשר צלחת במחברתך זו אשר מצאה חן בעיני בני עמנו עד כי בימים לא כבירים תמהר להוציאה לאור פעם שלישית בכל זאת יש להימין ולהשמאיל אם מצאת שכרך בפעלך כי נער הייתי וגם חציתי ימי ולא ראיתי מחבר עברי מתעשר בספריו ויצליח. ואל שדי אשר בחר בשפתנו לתת תורתו בה לעמנו ישלם לך כגמולך עם השפה הזאת בין כל בוני הריסותה ומשימים מדברה כעדן. ויהי ד' עמך בכל דרכיך כברכת אהבך הנאמן האֹהב עמו דתו ושפתו וכל המחזיקים בהן עד עולם.

ישכר בעריש הלוי איש הורוויץ המכונה צוריהו הלוי.

הכו“ח יום ד' י”ד לחדש אייר תרל"ה פה הוראדנא.

 

מכתב ה.    🔗

מזקנים אתבונן מאדמו“ר דניעזין ממה שלקח ספרו של הרב כו' וגם אנכי עיינתי בספרו והנה טוב הוא כו' ע”כ ראוי לכבדו ולקחת את מחברתו בספ“י כ”ד המודיע.

חיים פריינקעל חופ"ק קאנאטאפ

 

מכתב ו.    🔗

לקחתי את הספר “האמונה וההשכלה” והתבוננתי בו. והנה הוא דבר דבור בעתו ועל שפתות המחבר הוצק חן שפת קדשנו הצחה והברורה וכל אוהב ומוקיר חין ערך שפת עבר יתמוך יד המחבר המשכיל ויאסוף ספרו אל ביתו למען יוכל להוציא לאור חלק השני.

ריגא יום ג' כ' שבט תרל"ג

אהרן אליהו פומפיאנסקי.

 

מכתב ז.    🔗

כתבי הרב המחבר נודעים לי מאשר קראתים הרבה במכ“ע. והמה קולעים הולכים על דרכי האמונה וההשכלה גם יחד. שני העמודים אשר יתלכדו ולא יתפרדו. ע”כ כמאמין כמשכיל מהראוי לקחת את ספריו אלה. הנדפס והעומד לצאת לאור הדפוס. ואנכי כי נזדמן לי המחבר הנכבד הזה לאותו פונדק שאנכי כעת בעיר האמעל אמרתי לבא גם אני עה“ח לקחת בלנ”ד ספר השני כשיצא מבה"ד.

חתמתי אור ליום ד' פ' יתרו תרל"ה.

יהודא בעהאק.

 

מכתב ח.    🔗

מה נכבד היום בהגלות נגלית לפנינו אור יקר ספר האמונה וההשכלה להאיר הדרך לפני עולי ימים הדרך הטוב והישר בעיני ה' ואדם. כי מה נעים פרי ההשכלה הוגמל מזרע אמונה. ואמנה אך למותר להלל את הוד מעשי הרב המופלג חרוץ ושנון משכיל ע“ד אמת מוה' יהושע הלוי יחי' לפני חכמי לב אשר ספר הליכות עולם פתוח לפניהם היודעים את חובת זמן החי' אשר בעוונינו רד שמש האמונה רפה לערוב וכו' וכו‘. אך לפני המון העם אשר לא ידעו את דרך הישר איך לחנך בניהם לפי הנדרש לעת החי’ ההיא הספר הנכבד הזה למו פתח עינים לדעת את הדרך הישר איך לחנך בניהם – ועלינו לתת תודה להרב המחבר על פעלו הטובה ולתמוך ידיו להוציא לאור את יתר החלקים מספרו היקר. יקבל הרב המחבר את דברי אלה למזכרת אהבה ולמנחת תודה מאת אוהב לעבדי ה' ולדורשי טוב לעמו חותם פ”ק שאר ועש“ק כ”ד סיון תרל"ו.

דוד רעגענשבערג