רקע
יהושע מזח
מכתבי תהלה מרבנים הנודעים לגאון ולתפארת ומגדולי חכמי זמנינו יצ"ו

 

מכתב א.    🔗

בשם ה' דענאבורג יום ט“ו כסלו שנת אחרית טוב לפ”ק.

כבוד ידידי עוז הרב המשכיל בדרכי אמונה מופלג ושלם

כו' כ“ש מוהר”ר יהושע המכונה יח“ס מז”ח נ"י.


אחרי נתכבדתי בספרך האמונה וההשכלה, ונהנתי מזה שהתחיל לצאת טבעך בעולם, להיות למורה דרך ברעיונות שונים על דרך הבקורת בכדי להורות דרך הישר שיבור לו האדם, אך כאשר מעמדו לא הניחו להתגדר להוציא המאמרים בשלימות, עד שכל אחד יבין ויאמר ראו כי טוב הביא לנו. ובמקום שראוי להאריך הכריחו ההכרח לקצר, ורק השלמים בדעת יבינו כי למטרה טובה הולכים דבריו, והרבה מסתפקים בדבריך ויצאו לפניך במלחמת תנופה מפאת כי קראו מאמרים קטועים1 ומפני זה כעת מוכרח אתה להוציא יתר החלקים למען יתברר מטרתו הנאמנה ביצר החלקים, אך כאשר ידוע כי בדברים לא יוסד דבר מעשה והוצאת הדפוס רבה, הנני לעוררו בזה כי יתרצה ככל מי שירצה להטיב בדבר שהוא להועיל ולא רבים יחכמו להבין, להמנות במספר המחברים לקבץ פרענומעראנטין, ואנכי הנני בלונ“ח להיות הראשון לזה. – ואם כי הנני יודע הטיב כי הדבר הזה שלא לרצון לפני כבודו, אך עכ”ז אחרי שבין חוברי חבר חלקך, כן גם גורלך, ע"כ תשמע לעצתי2 וחזק ואמץ להוציא לאור דבר טוב בשלימות למען ידעו הכל טיב מטרתך, וטוב יהיה לכולנו, כנפשו ונפש המברכו בכל טוב ומקוה כי דבריו יקבלו הסכמת הקהל.

שמואל גרשוני רב העדה דפה דענאבורג.


 

מכתב ב: בשם השם    🔗

ז"ך אלול שנת היטיבה ר' לישרים סימפעראפעל.

זה ימים אחדים הכרתי את הרב הנכבד המאמין והמשכיל מוה' יהושע סג“ל המכונה יח”ס מז"ח. הנודע לתהלה במאמריו במכתבי העתים ובחבורו האמונה וההשכלה אשר הָחֵל לצאת בשדה מערכת הסופרים מול המתאבקים באמונה וההשכלה ונשקו בידו – לא כלי תותח המשכילים הלוחמים במלחמת תנופה להפיל חומת הדת ולערותה עד היסוד. ולא חרבות שנונות המתהפכות בידי פליטי המאמינים בהנה ידמו להגן על הדת בלתי עצה וגבורה – כי אם בנשק הישׁר והאמת יְפַתֵּח מתני אלה אשר קרבות יחפצו. חצי זעם לשונם ורשפי קשתות נערים יזרו הלאה חנית וסגור וכל כלי יוצר מימינם יפילו: שם ישר נכחם יעמוד במערכה בימינו אש דת למו יופיע עצתו ובשמאלו יחזיק ההכמה והמדע לכל שוחרי תושיה. בפיו יורם הליכות עולם עלך פי התורה והמצוה ובתבונת כפיו ינחם בארחות ישׁר וצדק. אולם לשוא יֵלא איש לשכך תגרת המאמינים אשר קנאת הדת מתלקחת בקירות לבבם מול המתפרצים לחלל כל קדש. או להתוכח באמרי דעת עם עוזבי האמונה. אחרי אשר נפתו באהבת ילדי זרים ובאות נפשם שואפים החופש והדרור. כן לבלתי הועיל לגבר אשר יְגַבֵּר חילים להעריך חקירות עמוקות מגדולי חקרי לב בהנה יוכחו המאמין והמשכיל להוציא משפט האמת אחרי אשר איש ואיש רוח מבינתו יעננו ואלפי ספרים נפתחים לכל אחד. ואין טוב למחבר בעניני הדת והאמונה כי אם לדבר בתקוני חנוך הנערים. בהנהגות מנהלי הערים בעניני העדה. בעניני נתינת הצדקה לאביונים לבלתי ימשולו איש באחיו לגזול ולחמוס ולהונות. ולהתבונן במה לקנות אהבת הממשלה אלינו.

והן המחבר ספר האמונה וההשכלה הוא שם את לבו להעריך את דבריו בענינים הנדרשים בעת החיה. ולהעיר את המורים והמנהלים להשכיל להיטיב את מצב החנוך. אשר הנהו נשחת מאד בכל הערים. והילדים השומעים בלמודים או ישארו באין תבונה בהליכות עולם כפראים האזיים או האפרקיניים. או ינתקו עול הדת והיו לצנינים לכל עמנו. ומי יתן והי' את לבבי המאמינים להורות לעם את הדרך ילכו בה לגול חרפת העמים מעלינו ולהטיב עניני עדת עיר ועיר בל יאחזו לנו שועלים קטנים המתכנים בשם משכילים והמה מנוערים מכל חכמה. ועתה אצילי עמנו ושוחרי תושיה קדמו נא פני הרב הנכבד אשר נדיבות יעץ להיטיב ולהשכיל והאצילו לו מברכותיכם למען יוכל הפק חפצו להדפיס גם חלק השני מחבורו היקר כי ברכה בו. הנני המדבר בצדקה.

יצחק נאטאוויץ הרב דפה.


 

מכתב ג: כבוד ידידי הרב החכם היקר ה' יח“ס מז”ח נ"י.    🔗

ידידי!

הנני משיב לכבודך תודה וברכה על ספרך היקר האמונה וההשכלה אשר כִּבַּדְתַּנִי בו. עַנְוָתְךּ הִרְבַתְנִי לדרוש משפטי על פעל ידיך. מה אוסיף להגיד לך ידידי את אשר כבר הגידה לך דעת הקהל שהסכמתה טובה לך מאלף הסכמות חכמי הזמן. כי החכמים מבינים אל החדשות. והיא – אל המועילות שאליהם ישא כל סופר נאמן את נפשו. הן דעת העדה קבלה ספרך בזרועות פתוחות. זה לך הוצאתו השניה. והנך עומד על הפרק להוציאו בפעם השלישית. אות נאמן הוא כי מצא חן בעיני כל ויש לפעלך ידים. אך מי יתן והגדלת כמות3 ספרך בשעור שישא בד בבד אם איכותו הנשגבה. לכה ידידי בכחך זה. החזק מגן וצנה ולחם את לוחמי האמת והישרה. וה' יהיה עמך. והנני אוהבך המכיר ערכך ומוקיר פעלך הטוב.

אריה ליב גארדאן מחבר ספר משפטי הלשון העברית.


 

מכתב ד.    🔗

לידידי הבא בצל קורתי ולהשתעשע אתו עונג מצאתי. ומשנה גיל במחברתו אשר קראתי. הרב המשכיל הנעלה דובר צחות וחכם לב מוה' יהושע מז“ח נ”י

הקרבת לפני מחברתך תגובות תבונתך. ותבקשני להגיד משפטי עליה אם לשבט אם לחסד. והנני נמצא לאשר דרשתני. וקראתי דבריך במחברתך ומצאתים נכונים לפי הדור ודורשיו. אשר נפרדו בדרכיהם. אלה המתפרצים מעבר מזה כפרץ רחב יאתיו ויהרסו שתות הדת עד היסוד. ומעבר מזה המהבילים המחזיקים בישנים. ויכבידו עליה עב טיט עד כי קצר כח הסבל לשאת. וכל תפל כסל יקדישו כאמונה אֹמן. ובין כה וכה עמוד התוך הולך ונהרס ואין מי שם על לב. עתה הנה באה העת להתעשת לבנות הפרצה אשר רחבה ונסבה מיום אל יום, ולעצור בעד הרעה הקרובה לבוא בהריסות דתנו בדור אשר אשורנו ולא עתה. כי רוח העת בזרוע עזה תקבץ עתה כל נערינו וגם כל הממרים בה תאסוף בחזקה תחת דגלה ותסחבם ללכת קדימה כי כח אלים כחה ומי יעצרנה? מי הקשה אליה וישלם? לכן עלינו גם לשית עצות בנפשינו לבל יפרקו נערינו עול הדת כלה בעת תפקחנה עיניהם לראות כי רוח העת תשליך שקוצים על כל אמונת הבל ומשאות שוא. והם באין דעת את דתנו לא יבינו להבדיל בה בין תָהלה לתהִלה. ואותך ידידי, ראיתי אחד מהשרידים אשר ישאו דעם למרחוק ורוחם תאמצם לאחר שתי הקצות ולהבריחם בבריח התיכון. כן ראיתיך גם אותך וישמח לבי גם אני אשר תמים דעים אנכי עמך ואנשים כמוך אנשי הבינים. ומי יתן כי ירבו כמוך בישראל אשר ידברו לפני עמם ויוכיחו דרכם על פניהם לפי העת והדרוש לה לחזק עמוד התוך על מכונו כי עתה שלום יהי על ישראל בכל עבריו.

אבל סלח נא לי איש משכיל, אם אעירך כי עוד לא מלאת בדבריך כל הענינים הדרושים לעת הזאת אשר בם יתאחדו המאמין והמשכיל ויהיו לאחדים. ועתה אין עתותי בידי לבאר כל דבר בפרט. ולעת מצוא בהניח לי ה' מסביב מעט אשוב שנית לדבר אתך ואת כל ונוכחת. ואבוא אחריך ואמלא את דבריך. ועתה ברוך ד‘. לך בכחך זה וד’ יהיה עם פיך ורוחך כי ירָאה פעלם על בני עמנו. וישימו על לב כי עת לעשות לדור הזה בארצנו ולנעוריו ויתאמצו כי תהיינה האמונה והחכמה מתאימות ברוח בני עמנו בארצנו ולא תצרור אשה את אחותה. כי אז יעצרו בעד הרעה אשר תפתח מימים יבואו בדור הבא אשר בבואם אל היכל החכמה יחפצו לחיות חיי חפש ודרור ברוח האמונה. ומי חכם ולא יבן כי כמו שאין לאל יד החכמה לבדה לסול דרכנו בחיים כן גם ד' אמות של הלכה בלבד לא יכילו בקרבן כל העולם כלו ועת לכל חפץ ידע לב חכם. –

ובטרם אצא מעל פניך אעירך כי לא מצאתי השם “האמונה וההשכלה” נאה למחברתך ולדבריך אשר דברת בהם 4 לבני עמך כי לא על דעות ואמונות נשאת מדברותיך רק על הליכות חיי עמנו בארצו ומנהגיהם בדור הזה אשר אין סדרים למו שמת לבך ובחרת בטוב ובמועיל ותמאס ברע ובעול. וכלם יחד שמת בפי מאמין ומשכיל לדעה איזה לרחק ואיזה לקרב. אבל גם עליך אני אֹמר כי לא השם יכבד את הספר רק הספר – את השם. ואם מחשבתך רצויה ודבריך בהשכל ודעת הלא רב שכרך! – וכאשר צלחת במחברתך זו אשר מצאה חן בעיני בני עמנו עד כי בימים לא כבירים תמהר להוציאה לאור פעם שלישית בכל זאת יש להימין ולהשמאיל אם מצאת שכרך בפעלך כי נער הייתי וגם חציתי ימי ולא ראיתי מחבר עברי מתעשר בספריו ויצליח. ואל שדי אשר בחר בשפתנו לתת תורתו בה לעמנו ישלם לך כגמולך עם השפה הזאת בין כל בוני הריסותה ומשימים מדברה כעדן. ויהי ד' עמך בכל דרכיך כברכת אהבך הנאמן האֹהב עמו דתו ושפתו וכל המחזיקים בהן עד עולם.

ישכר בעריש הלוי איש הורוויץ המכונה צוריהו הלוי.

הכו“ח יום ד' י”ד לחדש אייר תרל"ה פה הוראדנא.


 

מכתב ה.    🔗

מזקנים אתבונן מאדמו“ר דניעזין ממה שלקח ספרו של הרב כו' וגם אנכי עיינתי בספרו והנה טוב הוא כו' ע”כ ראוי לכבדו ולקחת את מחברתו בספ“י כ”ד המודיע.

חיים פריינקעל חופ"ק קאנאטאפ


 

מכתב ו.    🔗

לקחתי את הספר “האמונה וההשכלה” והתבוננתי בו. והנה הוא דבר דבור בעתו ועל שפתות המחבר הוצק חן שפת קדשנו הצחה והברורה וכל אוהב ומוקיר חין ערך שפת עבר יתמוך יד המחבר המשכיל ויאסוף ספרו אל ביתו למען יוכל להוציא לאור חלק השני.

ריגא יום ג' כ' שבט תרל"ג

אהרן אליהו פומפיאנסקי.


 

מכתב ז.    🔗

כתבי הרב המחבר נודעים לי מאשר קראתים הרבה במכ“ע. והמה קולעים הולכים על דרכי האמונה וההשכלה גם יחד. שני העמודים אשר יתלכדו ולא יתפרדו. ע”כ כמאמין כמשכיל מהראוי לקחת את ספריו אלה. הנדפס והעומד לצאת לאור הדפוס. ואנכי כי נזדמן לי המחבר הנכבד הזה לאותו פונדק שאנכי כעת בעיר האמעל אמרתי לבא גם אני עה“ח לקחת בלנ”ד ספר השני כשיצא מבה"ד.

חתמתי אור ליום ד' פ' יתרו תרל"ה.

יהודא בעהאק.


 

מכתב ח.    🔗

מה נכבד היום בהגלות נגלית לפנינו אור יקר ספר האמונה וההשכלה להאיר הדרך לפני עולי ימים הדרך הטוב והישר בעיני ה' ואדם. כי מה נעים פרי ההשכלה הוגמל מזרע אמונה. ואמנה אך למותר להלל את הוד מעשי הרב המופלג חרוץ ושנון משכיל ע“ד אמת מוה' יהושע הלוי יחי' לפני חכמי לב אשר ספר הליכות עולם פתוח לפניהם היודעים את חובת זמן החי' אשר בעוונינו רד שמש האמונה רפה לערוב וכו' וכו‘. אך לפני המון העם אשר לא ידעו את דרך הישר איך לחנך בניהם לפי הנדרש לעת החי’ ההיא הספר הנכבד הזה למו פתח עינים לדעת את הדרך הישר איך לחנך בניהם – ועלינו לתת תודה להרב המחבר על פעלו הטובה ולתמוך ידיו להוציא לאור את יתר החלקים מספרו היקר. יקבל הרב המחבר את דברי אלה למזכרת אהבה ולמנחת תודה מאת אוהב לעבדי ה' ולדורשי טוב לעמו חותם פ”ק שאר ועש“ק כ”ד סיון תרל"ו.

דוד רעגענשבערג



  1. ונוסף לזה הקנאה אשר תבער בלב המתימרים בהשכלה.  ↩

  2. שמעתי לעצתו הנאמנה ובטלתי דעתי לאחוז בדרך המהברים אף אם היה קשה עלי הדבר כקריעת ים סוף, יען כי מעודי לא נסיתי בזה לבוא על פתחי נדיבים לבקש מהם לאסוף את ספרי לביתם. אולם ה' היה בעוזרי ומכרתי כל ספרי בשלימות, ורבים באו על החתום לקבל מידי את חלק השני, אולם רבים וכן שלמים ידרשו ממני את חלק הראשון ע"כ הדפסתי עוד פעם את חלק הראשון למען יהיה ביד הבאים על החתום הספר בשלימות, והנני אברכו בעד אהבתו הנאמנה.

    כן הנני נותן תודה וברכה להרבנים הגאונים ולהגבירים החכמים ולהמשכילים האמיתים הלא המה: הר“ר מאיר ליבוש מאלבים. האדמו”ר בניעזין, הר“ר אלבערט קאהן מפאריז הר”ר רש“י פין, והר”ר המנוח חיים ליב קאצענעלינבויגין זלה“ה בווילנא, הר”ר שמרי‘ נח נין ונכד להגאון האמיתי צדיק יסוד עולם החסיד איש אלקי מוהר“ר מנחם מענדיל מלויבאווין נ”ע, הר“ר שלמה זלמן לאנדא, והר”ר אליעזר קדר בוויטעבסק, הר“ר שאול והר”ר אליעזר ברכהן והר“ר פינקעלזאהן בפאלעצק, הר”ר משה יהודה ליב במינסק, הר“ר משה בינדלער בארשא, הר”ר צבי הירש פרוזנער בגראדניע, הר“ר משה ראשקינד בטשערניגאוו, הר”ר יהושע צוקערמאן בקיעוו, הר“ר אהרן יחזקאל קאהן בקאוונא, הר”ר דוד זאקש בפאניעוועז, הר“ר אב”ג בדובנא, הר“ר מיכאל בהרד, והר”ר אליעזר לונץ בשאועל, הר“ר אברהם צוקערמאן בווארשויא, הר”ר אליעזר היימאן בבארדיטשוב, הר"ר ארי’ ליב זיידנער בפאלמאווא, הר“ר יעקב אלי' ריבלין בריגא, הר”ר דר‘ שואכאכער באדעססע, הר“ר שלמה פוחער במיטויא, הר”ר פייוול חאווין והר"ר שלמה משה חזן בקישינעוו. והנני אברכם ממעמקי לבבי על טוב חסדם על אשר קרבוני בימין צדקם אלה בהסכמותיהם ואלה בעצותיהם, וברצות ה’ דרכי ואזכה להוציא את חלק השני לאור אחקוק בעט ברזל ועופרת את דבריהם הנחמדים והנעימים אשר לא יכולתי היום להוציאם לאור, גם את שמות האנשים אשר באו ואשר יבואו על החתום לקבל מידי את ספרי חלק השני, והנני עבדם ידידם ומוקירם מכבדם כערכם הרם.

    המחבר  ↩

  3. גורל המחברים ידעה איש חכם ונבון. ומה גם אנשים כמונו אשר הבושה תכסה פנינו. להיות למעמסה גם על אוהבינו; ומי יתן ומה יוסף הכמות?– המחבר.  ↩

  4. במקור קיימת רק האות “ב” – (הערת פב"י)  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 53047 יצירות מאת 3099 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־31 שפות. העלינו גם 21985 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!